אזרחי ישראל? 86887
בשום מקום לא נאמר, שהעצורים הם אזרחי ישראל, ובמעריב כתוב במפורש, שהם ''תושבי קבע''.רוב תושביה הערבים של מזרח ירושלים אינם אזרחים אלא תושבים בלבד. יש להם זכות הצבעה לעירית ירושלים, אבל לא לכנסת, ותושבותם נשללת מהם אם יעזבו את המדינה.
דברי שר הפנים נובעים מבורות.
אזרחי ישראל? 86889
תעודות זהות כחולות לא ניתנות רק לאזרחים?
אזרחי ישראל? 86895
לא. תעודות זהות כחולות נתנות גם לתושבי קבע. נסה להתבונן בתעודה של תושב (בצעירותי העשוקה ראיתי בירושלים הרבה כאלו) ותוכל לראות בעצמך, שהמילים ''אזרחות ישראלית'' נעדרות ממנה.
אזרחי ישראל? 86891
האם שר הפנים טען שהם אזרחים? על פי "מעריב" הוא ביקש לשלול את מעמדם כתושבי קבע.
אזרחי ישראל? 86896
בחדשות ערוץ 2 אתמול ובגל"ץ הבוקר הוא צוטט כך. אולי מעריב "תיקנו" את דבריו ואולי הם הצדיקים היחידים, שלא "תיקנו" את דבריו.
מה זה משנה? 87019
מה זה משנה? 87149
אולי לך זה באמת לא משנה.
אני מאוד מודאג מהאפשרות, שהמדינה תתחיל לשלול אזרחות. (לא אכפת לי, אם המדינה תשלול אזרחות של אנשים, שהתאזרחו במקום אחר או שעברו למדינה אחרת לפני הרבה שנים.)
שלילת אזרחות של אזרחי המדינה, שעברו על החוק, היא פתח לשלילת אזרחותם של עברינים סתם או של אנשים עם דעות לא מקובלות, וזה מדאיג אותי.
לעומת זה, שלילת זכויות של תושב קבע, שאינו אזרח, ושפוגע במדינה, לא נראה לי דבר חמור במיוחד.
כלומר 87189
אם מישהו נולד במקרה באום אל פאחם ולכן יש לו אזרחות, צריך להתייחס אליו באופן שונה מאשר למי שנולד במזרח ירושלים?
כלומר 87203
אם מישהו הוא אזרח של מדינת ישראל (ואין זה משנה היכן נולד) ניתן להתיחס אליו באופן שונה מאשר אל אדם, שאינו אזרח של מדינת ישראל. (ושוב, לא משנה היכן נולד)

אני מניח, שאתה מוטרד מכך, שתושבי מזרח ירושלים אינם אזרחי מדינת ישראל. (בניגוד לתושבי אום אל פחם, למשל)
גם אני מוטרד מכך, אבל זה לא נושא הדיון שלפנינו.
כלומר 87222
אני עדיין לא מבין למה אתה חושב שמגיע להם יחס אחר ומי בדיוק הסמיך אותך (או את שר הפנים) להחיל זכויות וחובות משתנות על בני אדם.
כלומר 87251
אותו אחד, או מישהו בדומה לאותו אחד, שמעניק זכויות שונות לאזרחים ושאינם אזרחים בכל מדינה בעולם.
כלומר 87288
זכויותיו וחובותיו של אזרח מוגדרות בחוקי המדינה.
כנ''ל לגבי זכויותיו וחובותיו של תושב קבע.
על פי החוקים, לתושבים ולאזרחים מוקנות זכויות שונות והם נדרשים לחובות שונים. באופן מקרי לחלוטין, זו גם הגישה המקובלת עלי. יש הגדרות שונות לאזרחים, תושבי קבע, תושבים ארעיים, תיירים, סטודנטים זרים, שוהים בלתי חוקיים ומן הסתם הגדרות נוספות לאנשים שונים, שנמצאים בתחומי המדינה. לכל קבוצה כנ''ל מוקנות זכויות וחלים עליה חובות, כמוגדר בחוקי מדינת ישראל.
לגבי האבחנה בין הקבוצות השונות, חלקן מוגדרות היטב בחוק (לדוגמא חוק השבות) וחלקן מוגדרות בתקנות של משרד הפנים על פי סמכותו המוגדרת בחוק. אף אחד לא הסמיך אותי לשום דבר ודעתי בנושא זה לא ממש חשובה.
חוקי המדינה מגדירים חלק מהדברים ומסמיכים את שר הפנים לקבוע את האחרים. אם החוקים הנ''ל אינם נראים לך, אתה רשאי לשלוח מכתבים לחברי הכנסת החביבים עליך ולבקשם לשנות חוקים אלו. במידה והם אינם מעוניינים, אתה יכול להצביע וכן לקרוא להצבעה עבור חברי כנסת אחרים, שדעתם בנושא כדעתך. קוראים לזה ''דמוקרטיה פרלמנטרית''.
אני שאלתי על ההיבט העקרוני 87306
ואתה עונה לי שככה זה. בכל מקרה אני כבר בחרתי בדרך שלי לשנות את החוקים.
אני עניתי על ההיבט העקרוני 87350
גם אני עניתי, שבאופן עקרוני, אין לי התנגדות לכך, שזכויות (וחובות) האזרחים יהיו שונות משל אלו שאינם אזרחים.
לגבי ההגדרה מי הוא אזרח, דעתי בנושא ידועה, אך חסרת משמעות ובכל מקרה לא רלוונטית לדיון הזה.
אם לנחש על פי הכינוי שלך, בחרת בדרך מאוד מוזרה (שלא לומר, לא אפקטיבית) לשנות את חוקי המדינה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים