בתשובה לשי כהן, 19/09/99 22:19
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לצום לא צמתי, לכפייה הדתית אני מתנגד באופן נחרץ, אבל להתחיל לשנוא בצורה עיוורת עוד לא התחלתי. לא כל-כך משנות הסיבות, אבל לרוב האזרחים בישראל אכפת מאוד מיום כיפור. באמת יהרוג אותנו לא לעשות על האש (הריח, הריח) ולא לנסוע יום אחד? מתוך התחשבות? הרי תסכים איתי, שי, שאם לא היה מדובר בחרדים אותם אתה שונא שנאה עזה כ"כ, מזמן היית יושב בבית בשקט - זאת הכפייה שעולה לך בדם. אני רואה מעט מאוד סיבות שמצדיקות שנאה מלאה ויוקדת לציבור גדול כמו השנאה ששי מפגין - ובוודאי שאסף במאמרו לא מעודד שנאה כזאת (ההפך, אם כבר). אם אתה נלחם באש באמצעות אש (אם לשאול ביטוי מאנגלית), בסופו של דבר כולם נשרפים. לחימה אקטיבית וחזקה על זכותנו לחיות כחילונים בישראל חיונית במצב העניינים הנוכחי במדינה, נכון. אבל מתוך אמונה בצדקת דרכנו ובחופש המגיע לנו, לא מתוך תיעוב עיוור של מה ששונה מאיתנו ואנחנו לא מבינים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
במכתבו של אדם, הוא טוען כי אנחנו יכולים להסתדר יום בלי לעשות על האש וכל זה. אולי. אבל לא זו הנקודה, ולא לכך הכוונה: אם היתה זו מדינה דמוקרטית לחלוטין, אשר אינה משוייכת לדת כלשהי, הרי שבזמן יום כיפור היתה תחבורה ציבורית. אך משום מה, חלק מהחילונים חושב ש"אפשר להתחשב בהם קצת". אותו חלק מוזמן שלא לנסוע באוטובוסים ביום כיפור או ביום שבת, אך על המדינה לאפשר לאזרחיה לנסוע ביום שבת בתחבורה הציבורית. זה העניין למעשה - כל אחד יכול לוותר כמה שהוא רוצה, אך כמדינה, אסור לה להתפשר בנושאי דמוקרטיה ודת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין המדובר בשנאה. שנאה הינה סוג של רגשות. אין לערב רגשות עם הנושא הכפייה הדתית. הכותב טוען שרע הוא רע הוא רע. נגד הרע יש להלחם. תמהני היכן ראה המגיב שנאה, ועוד עיוורת. תחבורה ציבורית בשבת הינה שנאה עיוורת? או זכות שאמורה להיות מובנת מאילה? זכותו של אזרח במדינה להתחתן כאן בישראל בנישואין אזרחיים ולא לסוע לקפריסין נאמר הינה שנאה עיוורת או זכות אלמנטרית? הידוע לך שהמדובר בתעשייה כלכלית עניפה (עתירת העלמות מס) אשר נמסרה לידי ציבור מסויים זה המפיק ממנה עשרות אם לא מאות מליונים? מה עושים בכסף? למה שימצא ציבור המקבל אפשרות להפיק תועלת כלכלית ולא לדוגמא כל אזרח בישראל שיחפוץ בכך? ימשיך נא המגיב ויעבור על הרשימה החלקית שמניתי, היכן השנאה? המדובר בזכויות יסוד אלמנטריות אשר יש על כל אזרח בישראל לחשוב עליהם שנית ולדרוש את המגיע לו. מגיע לו לחיות ללא כפייה דתית. מגיעות לו זכויות אזרח שמשום מה נראות כאילו הזכרתן ברבים הינה יציאה עיוורת כנגד הציבור הטוב והנחמד שיש רק לעשות עוד מאמץ קטן ולהתחשב בו... התחשבות תמיד. רק לאחר שיוסרו כל המגבלות והאיסורים בנכפים בכוח המדינה. עד אז יש להיאבק ללא פשרות לחיסול התועבה החרדית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נותר לי אלא לתהות על ההונאה העצמית שלך, שי. והרשה לי לצטט: "תעשיית ההפחדות החרדית" "התועבה החרדית" "אוכלי הנשמות" "הטינופת החרדית" אין לי וויכוח איתך לגבי הצורך בהפרדת הדת מהמדינה: אוטובוסים צריכים לנסוע בשבת (לא בהכרח ביום כיפור, לפי דעתי, אבל ללא ספק בשבת), נישואים אזרחיים צריכים להיות מוכרים, כמו גם קבורה אזרחית ועוד. אין מקום לכפייה דתית, נקודה. אבל לשנאה גם כן אין מקום, עוד נקודה. להילחם, כן. לשנוא, לא. ודרך אגב, מדבריך מצטייר כאילו הציבור החרדי הינו עלוקה שמנה ומתועבת הניזונה על הציבור החילוני. אולי עלוקה, אבל בטח לא שמנה - הציבור החרדי בישראל הינו עני מרוד, ככלל. אסור לתת לעצם צדקתנו לעוור את עיניינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הציבור החרדי אכן ממוקם לפי ממצאי הביטוח הלאומי בתחתית ההכנסות אולם... א. אין לדעת באמת מהם ההכנסות בציבור זה. דע כי ריכוזי האוכלוסייה החרדית מהווים כמעט אקס-טריטורייה למס הכנסה. אין לדעת כלל מהם ההכנסות האמיתיות במגזר זה. ב. לצורך השגת עוד כספים מקופת הציבור, יש לחרדים כל האינטרס לעוות את הנתונים ולהציג עצמם כחסרי כל. ג. החרדים בוחרים במודע לא לעבוד. (חוץ מאשר על הציבור הרחב). כך הם יכולים לטעון שיש להשוות את תנאי חייהם לכלל אזרחי המדינה. ד. יש מי שכן עובד שם. האישה. ה. החרדים הינם בעלי משפחות גדולות, מטעמים השמורים עימם. העלוקה הינה עלוקה שמנה (כנראה) או עניה מה חשיבות לאבחנה? ולנושא השנאה.... ובכן: "תעשיית ההפחדות"- החרדים מפעילים רשת של מחזרים בתשובה, (שאינם עובדים, אבל ניזונים מכספי הציבור...) שעיקר טיעוניהם לילדים בגיל העשרה הינו: אם לא... תשרף בגיהנום. דברי הינם מתן שם לתופעה נקודה. "אוכלי נשמות"- ביטוי ציורי לחברה בה אינך אדון למחשבותיך. "חי יש רב..." "טינופת חרדית"- נא קרא את ההפניה לסיפור באתר חופש בהערה קודמת. אתה מוזמן לתת כותרת משלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שי, פשוט קשה לי להבין למה אתה מתעקש. יש לך כל כך הרבה טיעונים רלוונטים, ואתה כל כך צודק בדרישות שלך (רובן) ובדרך בה אתה רוצה לחיות - אז למה אתה מחבל בכל זה במה שלא יכול להיקרא בשום שם חוץ מ"גזענות"? לך לטיול במאה שערים בירושלים. היית צריך לראות את המקום בזמן שביתת מפני הזבל - ברוב הרחובות אי אפשר היה לעבור מרוב ערימות אשפה. הם חיים אחד על השני. המקום היחידי שראיתי בארץ שנראה כ"כ גרוע הוא הכפרים הערביים. האם אתה באמת חושב ששימוש בביטויים כמו "תועבה", "טינופת" ו"גונבי נשמות" ייסע לך במאבקך? אני חושב שאתה רק מזיק למאבק שלך ושל כולנו על האפשרות לחיות כחילוני בישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען האמת אני כמעט מפחד לכתוב פה משהו מחשש צליבה, אבל אני מקווה שהשנאה התהומית כלפי כל יצור חרדי באשר הוא כבר נרגעה ב22 שנים האחרונות. ובכן, השנאה שלך מעוורת את עיניך. הציבור החרדי תורם למדינת ישראל רבות וטובות, גם לפי אמונתם (הם לומדים תורה אחרי הכל) אבל בעיקר לפי אמונתך בחילוניות. הציבור החרדי נרשם כציבור הכי מתנדב באוכלוסיה, וישנם המוני גמ"חים של כל דבר פחות או יותר לכל מאן דבעי, גם לחילונים. ואם תטען שהגמ"חים בפועל משמשים רק חרדים, אפשר גם לתת המון דוגמאות אחרות. על "יד שרה" שמעת? כנ"ל איחוד הצלה או עזר מציון, ויש עוד הרבה עמותות דומות. שלא כמו כמו חו"ל, העמותות האלה הן ללא מטרות רווח, והן חוסכות למדינה ולכולם, כולל כל חילוני שצריך סיוע רפואי, מליארדי שקלים. (זו כלל לא הגזמה. אני יודע שארגון יד שרה לבדו חוסך יותר ממליארד שקלים למדינה, אתה יכול לבדוק). אני לא יודע מה הנתונים היו לפני 22 שנים, אבל כיום רוב החרדים עובדים. למען האמת ההפרש בין החרדים העובדים ללא חרדים הוא רק 17%, שהם אלה ש"עושקים את המדינה", אבל בתכלס כאמור החרדים מחזירים הכל בהתנדבויות שלהם וכמובן בכסף הזר שהם מכניסים למדינה באמצעות תרומות לישיבות. ובכלל, התקציב הניתן לישיבות הוא ממש לא גדול ביחס התקציב שניתן לדוגמא לתיאטראות. אז יש לך בעצם ציבור שלם שבמקום ללכת לתיאטרון הולך לישיבה, ואתה לא יכול לומר "זו בעיה שלהם שהם לא הולכים לתיאטרון". חוץ מזה, בנוגע להשמצות שלך, האם פגשת אי פעם חרדי? ההשמצות שלך מתייחסות לאחוז מזערי באוכלוסייה. זה כמו שאני אחליט שכל החילונים הם מושחתים מסוממים ורוצחים בגלל ששמעתי חדשות מתישהו. רוב החרדים נהנים מחייהם הפשוטים, ואתה לא אמור להפריע להם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המילה "שנאה" בנוגע ליחס כלפי החרדים היא מילה שכוונתה להכפיש ביקורת על החרדים. תרגיל של שקר באמצעות מילות צביעות.. הביקורת כלפי החרגים מוצדקת לגמרי. הם פרזיטים, לעיתים יותר ולעיתים פחות. רבות מהעבודות שלהם הן למען עצמם בעיקר. הכספים שהם מקבלים מהמדינה אינם רק בהקצבות אישיות גדולות, הם לא משרתים את החברה הכללית שירות *משמעותי*, לא בצבא ולא בשירות לאומי. השיכון שלהם בערים חדשות ושכונות חדשות הוא בסיבסוד ענק, אילו כספים שגודלם כנראה פי כמה מקיצבאות והנחות גלויות. הם מהווים עול כלכלי כבד על החברה החילונית. יש כפיות דתיות שאינן ספציפיות לחרדים אלא לדתיים בכלל, דהיינו אי הפרדת הדת מהמדינה, בעניין זה החרדים מהווים קבוצות לחץ. במדינה שלנו צריך לתת היתר לנישואים אזרחיים, בלי סנקציות לנישאים. צריך לאפשר תחבורה ציבורית לטובת הציבור שאין לו רכב פרטי נאות. צריך לאפשר בתי עינוגים (מזון ובידור) בשבתות וחגים למען חילונים ששבתות וחגים הם ימים חופשיים לעינוגים עבורם (כי בימי חול הם עובדים). בנוסף — לדעתי, המדינה צריכה לתחזק מסלולי יציאה בשאלה לחרדים שרוצים להתחבר למסגרות חילוניות או דתיות לייט. המצב הוא שכל חרדי שיוצא בשאלה או סתם פורש מהעדה החרדית. מוענש על ידי החברה החרדית על ידי חרמות וסנקציות כלכליות קשות, לפיכך החברה הכללית צריכה לתת להם חסות כלכלית. צריכים להיות מסלולי לימוד והכשרה מקצועית (כולל פנימיות), שילוב בצבא כהמשך להכשרות מקצועיות ועוד חסות כלכלית מסיבית. כרגע, לכאורה, יש דליפה של חרדים אשכנזים למפלגת "הציונות הדתית", כנראה משום שזה כרגע מסלול יציאה מהעדה החרדית ללא סנקציות שמונעות את היציאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"התקציב הניתן לישיבות הוא ממש לא גדול ביחס התקציב שניתן לדוגמא לתיאטראות" את זה אתה בטח יכול לעגן במראי מקום, נכון? אני מניח שבתקציב הישיבות אתה כולל גם את דמי המחיה לאברכים, הנחות המס ושאר ההטבות שיש להן ערך כספי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קל - תקציב התיאטרון כ-מאה מיליון ש"ח בשנה, תקציב הישיבות כמה מיליארדים, מעל מיליארד ישירות ועוד כמה לשאר ההטבות שציינת. אולי בעולם שבו "ממש לא גדול" הוא תיאור נרדף ל"גדול פי עשרים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אבל תוסיף קולנוע ושאר תרבות (לא תורנית), וספורט מקצועני וגם עממי. ואז נגיע ל''כסף הלא-חרדי'' הגדול באמת, תקציב האקדמיה (שבחלקו כן רלוונטי גם לחרדים, למשל רפואה, אבל רובו אני מניח לא רלוונטי להם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה היגד ספציפי מאד שאליו עניתי והפרכתי אותו. לענות בהיגד הרבה יותר רחב זו פרקטיקה מתסכלת למדי. האקדמיה רלוונטית לגמרי לכל חרדי שרוצה, לא ברור למה זה על צד אחד של המאזניים לכאורה. וזה עוד לפני שהזכרנו שעל לימודי אקדמיה משלמים מהכיס הפרטי ועל ישיבות לא, ושיוצאי אקדמיה מחזירים עשרות אם לא מאות מונים את ההשקעה בהם במיסים למדינה, ויוצאי ישיבות לא - בעצם הם ממשיכים רק לקבל מהמדינה שירותים, בריאות ותשתיות ולהמשיך להתבטל מבחירה1. 1 לצערנו רק באחד המובנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההרחבה מתיאטרון לשאר האמנויות ולספורט היא טריוויאלית. האקדמיה רלוונטית לכל חרדי שרוצה - גם תיאטרון וספורט. גם הישיבות רלוונטיות לכל חילוני שירצה. אם אנחנו עושים הכללות סבירות, לחרדים ברובם המכריע, רובה המכריע של האקדמיה לא רלוונטי. בכל אופן, לאגד את כל האקדמיה ביחד זה נוח לצד שלנו בויכוח. אפשר לבודד את מדעי הרוח והחברה (אפילו להתמקד ב''רוחניים'' יותר, בלי כלכלה ופסיכולוגיה), ואז דומני שהם לא מחזירים את ההשקעה מבחינה כלכלית, ומאוד לא רלוונטיים לרוב מכריע של החרדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם ההרחבה מישיבות לתמיכה בכל ענייני מעאכת החינוך החרדית היא טריוויאלית - בייחוד כשזו מערכת שלא עומדת בלימודי ליבה ומקבלת תמיכה נפרדת משלה. אם מרחיבים אין לזה סוף, וזה הופך למשחק פינג פונג מול מטרה שזזה כל הזמן לנוחות הטוען. ומסתבר שכשנוח לצמצם במקום להרחיב - כמו שאתה עושה עם "כל האקדמיה" - זה גם מזיז את המטרה. זה לא נכון שישיבות פתוחות לחילוניים כמו אוניברסיטה לחרדים. באוניברסיטה לומדים סוציולוגיה, פסיכולוגיה, כלכלה, עריכת דין, ראיית חשבון, רפואה, ועוד שלל תחומים שרלבנטיים לגמרי גם לחברה החרדית. בניגוד גמור לישיבה שרלבנטיותה לחיים של חילוני הם אפס, והוא גם לא יתקבל אליה (אני מחכה לחילוני אמיץ שבגיל 18 יאמר שהוא צוכן ללכת לשנתיים לישיבה במקום לצה"ל - מה דעתך, יקבל פטור מגיוס?). ואחרי כל זה, נתון הצמצום מאד יחליש את הטיעון שלך - הפקולטות למדעי הרוח בלבד, הן חלק קטן מאד מהאוניברסיטה, וניחוש סביר יהיה שהן גם זולות מאד פר בן אדם. כידוע, כל מה שפילוסוף זקוק לו זה מחברת ועיפרון, ואפשר אפילו לוותר על פח הניירות. במעבדות לפיזיקה שאני הכרתי כל לייזר עלה מאה אלף דולר, ומובטחני שבמעבדות הביולוגיה והכימיה יש ציודים יקרים לא פחות. לא אתפלא אם סטודנט במדעי הרוח מחזיר את ההשקעה בו בשכר הלימוד. ואחרון חביב - 95 אחוז מהסטודנטים מבלים באוניברסיטה 3 שנים ואז הולכים להשתכר ולשלם מיסים. חרדי יכול להיות בישיבה חמישים שנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי קשר לכך שאני מאד בספק אם לימודים בישיבות רלוונטים ''לכל חילוני שירצה'', הם בטח ובטח לא לא רלוונטים לכל חילונית. למעשה, אני די בטוחה שהם גם לא רלוונטים לכל דתיה או חרדית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודקת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התחשבות היא דבר חיובי. רצוי, עם זאת, שהיא תהיה דו סטרית. בינתיים ההתחשבות באה רק מכיוון אחד. מעבר לכך, עצם עריכת ארוחה פומבית ביום כיפור היא מחאה כנגד הצביעות הפושה בציבור - אנשים שנוסעים בשבת למגרשי הכדורגל צמים ביום כיפור ומצפים שזה יעזור להם. זה לא יפריע להם, כמובן, לנסוע למגרש גם בשבת הבאה. צביעות ראויה למחאה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |