בתשובה לאביב י., 13/09/02 18:05
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אולי כי הראשונים הם פוליטיקאים המתכסים באיצטלת מוסר והאחרונים הם חיילים רגילים שיש להם בעיה עם מפקד בשטח. יכול להיות? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות... אבל לא בטוח. חלק נכבד מהסרבנים אשר מצאו את עצמם יושבים בכלא, היו חיילים רגילים לחלוטין. לרובם אפילו לא היו קרניים. אני יודע שהמילה פוליטיקה הפכה למילת עוצמה שלילית בתרבות הישראלית אך אני מסרב להתיחס כך למילה. חברה כחברה יכולה להתמודד עם שאלות מוסריות רק בעזרת הדבר ה"איום" המכונה פוליטיקה*. אני אסתכן ואגיד זאת (מתנצל מראש) : פוליטיקה היא עיסוק חיובי. אינני מבין את הגדרת *כל* (או אפילו רוב) הסרבנים כפוליטיקאים ולא כאנשים פרטיים אשר פעלו יחדיו באופן מסוים. על מה הגדרה זאת מבוססת? האם סרבנות פרטית (בלי לערב גוף פוליטי וללא התקשורת) היא דבר לגיטימי על פי שיטתך? אינני מבין מדוע הם מוגדרים כפוליטיקאים המתכסים באיצטלת מוסר. האם לא יותר סביר להניח שאדם המסתכן בישיבה בכלא מאמין באמת ובתמים שהוא פועל על פי ערכי מוסר מסוימים? -------------------- * על מנת להוציא דברים אל הפועל. כמובן שיש גם את הדיון המוסרי/פילוסופי/תרבותי וכו' שאיננו מחויב לקשר פוליטי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |