בתשובה לNoga, 16/09/02 8:15
שחור ולבן 91888
בטח שיהדות לייט זה מוזר, מוזר מאד, אפילו. לא אכפת לך אם ננצל את התגובה שלך לקצת אנליזה? יופי. אז יש שני סוגים של יהודים לייט: אלו שמאמינים באלוהי ישראל, ואלו שלא.

אלו שלא מאמינים (באלוהי ישראל, יתכן שהן עדיין מאמינים בקיומו של כח עליון), הם פחות מוזרים בעיני. אם אלוהים לא קיים, אז גם דת משה אינה אמת, ולכן הם יקיימו או מצוות שנראות להם "אוניברסליות" (כמה אני מתעב ניו אייג') אם יש מקום לכח עליון בחייהם, או שפשוט מקיימים מכח המסורת, אם אין.

היהודים לייט הבאמת מוזרים הם אלה שמאמינים באלוהי ישראל. הרי אם אלוהים אמת אז גם משה אמת, ואז גם התנ"ך אמת, ואז אתה כבר חייב לקיים מצוות שכתובות מפורשות בתנ"ך, לכל הפחות. ז"א, אתה לא חייב לקבל את *כל* שרשרת ההלכה, אבל אם אתה צם ביום כיפור (שלא מוזכר בתנ"ך, למיטב זכרוני), אז אתה מקבל את כל ההלכות ב"עוצמה" שווה או גדולה גם, בהכרח(1).

הסיבה שלרוב יהודים לייט נתפסים כמוזרים גם אם הם יהודים תרבותית בלבד ולא מאמינים באל, היא שבדרך כלל אתה לא יודע את זה, ואנשים לרוב יוצאים מנקודת הנחה שמי שמקיים מצוות גם מאמין באל.
(וזו אגב גם ההנחה הסמוייה בטיעון ה"אתה מאמץ רק מה שנוח". הטוען מניח שמקיים המצוות החלקי רואה ערך בקיום המצוות כולן, אבל חוטא לעצמו, באמצו מה שנוח)

וזה אולי המקום לשאול את כותבת המאמר את השאלה: איילת, את מאמינה באלוהים?

אבל אולי בעצם זה לא המקום.

(1) בהכרח, אם אתה אדם רציונלי. זה למעשה שורש המוזרות הנתפסת, נראה שיהודים לייט מתנהגים באופן לא עקבי.
נזכר גם נזכר בתנ''ך 91929
ויקרא כ"ג כ"ז-ל"ב: "אך בעשור לחדש השביעי הזה יום הכפרים הוא מקרא קדש יהיה לכם ועניתם את נפשתיכם והקרבתם אשה ליהוה. וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה כי יום כפרים הוא לכפר עליכם לפני יהוה אלוהיכם. כי כל הנפש אשר לא תענה בעצם היום הזה ונכרתה מעמיה. וכל הנפש אשר תעשה כל מלאכה בעצם היום הזה והאבדתי את הנפש ההיא מקרב עמה. כל מלאכה לא תעשו חקת עולם לדרתיכם בכל משבתיכם. שבת שבתון הוא לכם ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש בערב מערב עד ערב תשבתו שבתכם."
נזכר גם נזכר בתנ''ך 91947
כן, הבסיס לחג נזכר, אבל לא כתוב שחובה לצום, אלא רק ''עינוי''. אם אתה מקבל את הפרשנות המקובלת לפסוק זה (לא כתוב גם שאסור להתקלח, לדוגמא), אתה אמור גם לקבל את הפרשנות המקובלת לכל מיני דברים אחרים שהן באותה רמת מקובלות.
נזכר גם נזכר בתנ''ך 91956
חשבתי, שהתכוונת ליום הכפורים עצמו.
לגבי הצום, אני מניח, שזאת פרשנות סבירה לעינוי. בתנ''ך הצום מופיע כהתענות לשם חסדי שמים (דוד צם בנסיון להציל את הבן שלו ושל בת שבע, אסתר ונערותיה צמות כדי לשפר את סיכוייה מול אחשורוש) וסביר שגם כאן הכוונה היא לצום. לגבי התוספות (איסור על מנעלי עור, רחצה, וסקס) זה נראה לי פרשנות מרחיבה ומאוחרת יותר.
לגבי הקרבן, אין לי מושג, אבל יתכן שהוא שימש לסעודה המפסקת בערב יום הכפורים.
נזכר גם נזכר בתנ''ך 91949
ושאלה נוספת: אני מניח שב"הקרבתם אשה ליהוה" אין הכוונה לקרבן אדם, אלא לקרבן אחר. אם כך, ומאחר וקרבן כפעילות טקסית כלל תמיד גם את אכילת המוקרב ככל הידוע לי (ולמיטב זכרוני יש גם בתנ"ך (ספר שמות?) הוראות לאיך לחלק את הקורבן), אז איך הגיעו בעצם לקטע של הצום?
"אשה" מלשון אש [ל"ת] 91960
''אשה'' מלשון אש 91962
איך אפשר להקריב אש? בהנתן שאי אפשר, אז מה אוכלים, ומתי? מתי יגמר יום כיפור והאנשים שיודעים את התשובות באמת יחזרו למחשבם? למה אתה מסמן "ללא תוכן" באייל הקורא, שהוא אחד מהפורומים היחידם בהם בבירור אין צורך בסימון?

כל כך הרבה שאלות, כל כך מעט תשובות. החייים אכן לא קלים בעידן המודרני.
''אשה'' מלשון אש 91965
לא מקריבים אש. "אשה" הוא מילה נרדפת לקרבנות שמעלים באש (אלוהים, אני זוכר משהו שלמדתי לפני מאתיים שנה!).
תוספות: 91967
1. נדמה לי שאפילו מנוקד בסגול תחת ה"ש".
2. כאשר רואים את ההודעה שלי כחלק מההודעות שכבר אינן חדשות, דהיינו רואים רק את הכותרת, יודעים שאין צורך להקליק עליה כדי לקרוא את דברי החוכמה שלי.
שחור ולבן 92058
בקשר להערתך, אם אני לא טועה, זה היה קאנט שאמר שעניינים טרנסצדנטליים אינם ניתנים להכרעה רציונלית. אמונה דתית נכללת בעניינים אלה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים