בתשובה לגילית, 19/09/02 17:04
עקדת יצחק 92907
מה גורסת הפרשנות ה"הפוכה"?
האם אין בכך שהתורה רומזת כי במעשה העקדה אברהם הפסיק לאהוב את בנו (או הוכיח שהוא אינו אוהב אותו - גם כך אפשר לפרש זאת), משום הטלת כתם באברהם? לא כתם במובן הפיכתו לדמות שלילית, אלא במובן הפיכתו לאדם שאינו מושלם, ושסובל מנקודות בעיתיות באישיותו (פנאטיות, למשל).
עקדת יצחק 92917
עד כמה שזכור לי (ולמדתי את זה מזמן, אם זה מעניין אותך אני אלך לקרוא שוב) יש מפרש שמציין לא שאברהם נכשל כשלון חרוץ בנסיון, אלא שהיה עליו לנחש את הסוף מראש ולא לפחד או משהו כזה. ויש עוד פרשן, שלא סופר את העקידה כנסיון אלא מונה אחרת את עשרת הנסיונות. בכל מקרה אף אחד לא מזדעק שאברהם חוטא גמור.

אם אתה שואל אותי, לפרשנותי האישית והבלתי מחייבת, הפסוק שם, על הר המוריה ,מתאר משבר נפשי גדול אצל אברהם וגם אצל יצחק. לפעמים הורים מאכזבים. לפעמים הם עושים את מה שצריך, ועדיין מרגישים שהם מאכזבים. לפעמים ערכים מתנגשים בחוזקה. הורים הרבה פעמים חשים שהם מקריבים את ילדיהם, ילדים הרבה פעמים מרגישים קרבן.האם אהבת הורה לילדו חזקה מדת? מאידאולוגיה? מהגשמה עצמית? מאהבת אישה? מחובה מוסרית? האם אב צריך להסגיר את בנו הרוצח? לרצוח עבור בנו החף מפשע? אני לא חושבת שהתורה שופטת, אני לא חושבת שאפשרי לשפוט.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים