בתשובה לש''ק ריש, 25/09/02 22:40
מעניין 94173
כיצד זה מתעוררת השאלה אם הזיוף מפר זכות של עלית - כאשר כולם מסכימים שעלית זכאית לשירותי אכיפת החוק נגד מזייפיה ?

כלומר, אם אין מחלוקת על כך שעלית זכאית להנות משרותי אכיפת החוק נגד מזייפיה - על כורחך אתה אומר שהזיוף מפר זכות של עלית.

הלא כן ?
מעניין 94213
"כולם מסכימים" = אינטואיטיבית נראה לכולם שזכות של עלית מופרת, שהיא זכאית לאכיפת החוק וכו'. ומנגד אינטואיטיבית נראה לאנשים רבים שאין לזכות את מפיקי המוסיקה והתוכנה באותה הגנה בדיוק.
מעניין 94226
כי לא ברור מספיק לאנשים שקניין רוחני הוא קניין. על מוצר פיזי, זה כבר הרבה יותר ברור.
מעניין 94235
לא, לא.

כי הם יכולים. אם טכנולוגית היתה לאנשים אפשרות לייצר קפה בעצמם בעלות אפסית, הם היו עושים את זה.
מעניין 94236
כלומר, לייצר קפה עלית בעצמם, כמובן (ובהנחה שהם אוהבים לשתות אותו).
מעניין 94253
נראה שאינטרס הציבור - למרות האינטואציה שלו - מחייב דווקא לחזק את ההגנה על מוסיקה, תוכנות וכו' בהשוואה להגנה הניתנת ליצרנים דוגמת עלית.

וזאת למה ?

אכן, יצרנים כמו עלית מצד אחד, ויצרני מוסיקה ותוכנות מצד שני נהנים מהגנות על פי דיני הקניין הרוחני.

בהקשר זה יש לחלק את ההגנות לשני סוגים:

1. הגנה שמטרתה שמירה על אינטרסים כלכליים גרידא (כמו במקרה של עלית) המעוגנת בעיקר בפקודת סימני המסחר.

2. הגנה על זכויות יוצרים למיניהם המעוגנת בחוק זכויות יוצרים וכן בחוק הפטנטים והמדגמים.

יוצרים למיניהם ראויים להגנת יתר כיוון שפגיעה כלכלית בהם (באמצעות העתקות לא חוקיות) פוגעת במוטיבציה שלהם ליצור ולפתח רעיונות מקורייים.
הרי הדברים ברורים: יוצר מקורי יירתע מהשקעה של זמן ומאמץ אינטלקטואלי אם יתברר לו שלמחרת המצאתו כל העולם מעתיק אותו בלי חשבון.
העתקה לא חוקית של יצירות מקוריות - באשר הן - מדכאת את הרצון ליצור, והדברים ברורים.

וכאשר מדכאים את היוצרים המקוריים, מי שנפגע בסופו של יום הוא הציבור הזקוק ליצירות הללו.

בהקשר זה כדאי להביא כאן קטע קצר מדבריו של בית המשפט העליון:

"בבסיס זכותו הקניינית של היוצר ביצירתו מונחת המגמה לתמרץ את הביטוי ואת המאמץ היצירתי...מושם הדגש.. על האינטרס הציבורי להעניק ליוצר תמריץ כלכלי, וכך לעודדו להוסיף וליצור".

מה שאין כן במקרה של עלית. אם לא נשתה קפה עלית נשתה קפה אחר. אבל ליוצר מקורי - לא תמיד יש תחליף.

אגב, לטענתך בעניין אינטואיציה של הציבור לתת פחות הגנה למפיצי מוסיקה וכו', נראה שהאינטואיציה הזו (אם אכן קיימת) - נעוצה בנגישות הקלה של כל אחד מאיתנו ליצירות המקוריות (תוכנות וכו') ולאפשרות להעתיקן באין מפריע.
מעניין 94339
אני כמובן מסכים לרוב הדברים. במיוחד לאור מה שאתה אומר מפתיע שלדיני קניין רוחני יצא כזה שם רע -- אלא כשהם מגינים על קפה עלית.
מעניין 94455
זה אכן מפתיע, אבל נדמה לי שהקהל הרחב לא טורח להבדיל בין דיני הקניין הרוחני ובין התנהלות החברות שיש להן אינטרס לאכוף את הדינים האלה.

במקרה של תעשיית המוזיקה, לו החברות הגדולות היו נוהגות בשום שכל ובחשיבה רחבה יותר, הן לא היו פותחות במלחמה משפטית מרה כזו על תוכנות שיתוף הקבצים, אלא מוצאות דרך לבצע שיתוף קבצים משלהן, בצורה חוקית שהיתה מביאה להן רווחים. הן יכלו בקלות למכור שיר יחיד בדולר, השמעה בודדת בכמה סנטים ועוד כהנה וכהנה - ולהעביר לאתרים שלהן אלפי משתמשים, שהיו ששים לשלם טיפ-טיפה וליהנות מאיכות גבוהה יותר ומשירות אמין יותר מאשר אלה של התוכנות הפיראטיות. השתלבות כזו של החברות הגדולות בשיתוף הקבצים ברשת היתה משנה את המפה הקיימת לחלוטין. אבל הן לא עשו את זה, והחלו מלחמה של טוב מול רע. בקרב הזה הן מנצחות בטווח הקצר, אבל תדמיתית מפסידות כל רגע ורגע.
מעניין 94462
יש בעיה עם התיאוריה הזו, כי לכאורה עכשיו הם היו צריכים לפתוח בשיווק רשת נרחב, בהעדר מתחרים. העובדה שהם לא עושים את זה עשויה להצביע על כך שזה לא רווחי עבורם כפי שמנסים להציג את זה.
מעניין 94509
אני לא יכולה לחשב *בדיוק* כמה זה רווחי. אבל נראה לי הגיוני, שההוצאות הכרוכות בשיווק קבצי מוזיקה ברשת נמוכות מאלה של הדפסה בפועל של דיסק ושיווקו לחנויות.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים