בתשובה לדפנה, 21/09/00 22:11
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מאוהבת במכונית. או קיי. יש כל מיני תופעות, הראויות למבדק פסיכיאטרי מקיף... אכן, מכונית הינה כלי נאדר: לחצי על דוושת-הגז - הופ! הילדים ששיחקו ברחוב הפכו לגופות ספוגות-דם. פני פניה אחת לא נכונה - הופ! לקחת עוד כמה איתך, אל מסתרי השקט של בית-הקברות. טבח המוני במיטבו. ולקירות!! בואו דהרו-נא!! תוקם נא כאן הולהלה!! חלק מהתשלום לתענוג. את יודעת, אולי אתפוס אותך איזו פעם, אפשיט אותך באמצעים לא הכי עדינים, ואדחוף לך איבר מסויים פנימה - או קיי, יכאב לך, אבל זה חלק מהתשלום לתענוג שלי!! אבל, אל דאגה. בניגוד אלייך, א נ י אינני נדיב כל-כך בחייהם וברווחתם של אנשים אחרים, ואינני כה נלהב לסכנה ולהקריבה, לשם איזה תענוג סוטה וחולני משלי. מחומם, דני. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא נורא, דני-דן. הסטיות המיניות שלך משתלבות היטב ב"מרקסיזם-אנרכיזם" האי-לוגי שהתהדרת בו במקום אחר. התגובה שלך לדפנה מראה פן נוסף באישיות הרדודה שלך. משום מה אתה מגיב בבוטות מינית רק כשאתה מדבר עם אשה. טוב, זה מובן - אחרת איך היא תבין? צריך לעזור לה. זהו. השתדלתי לשמור על פשטות בכתיבה כדי שתבין. נ.ב. התגובה היא בעילום שם משום שאני באמת חושש ממניאקים כמוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומראה על ילדותיות מסוימת. אתה חייב להודות שלא היית מדבר כך אם הכותבת היתה גבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובתך אלימה, מבישה ממש!!! אינה לעניין, ומלמדת יותר מאלף מילים על רמתו ואיכותו של הכותב . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חברים, חברים, הרגעו. ברור לי, שביצעתי שגיאה טקטית בתגובתי הראשונה להלן לדפנה - פשוט, כאשר היא טוענת, ש"הן מסוכנות אבל זה חלק מהתענוג" - מסוכנות למי, דפנה? יותר מאשר לנוהג בהן, הן מסוכנות לכל מי, שעשוי להיקלע בדרכן. וזאת היא הנקודה, אשר אני - צר לי על כך - אינני יכול, אינני מסוגל, ואינני מוכן לסבול בשום פנים. יכול אדם להחליט, שהוא / היא לוקחים סיכון לחייהם שלהם - לגיטימי (ובכן, יש סימן שאלה די גדול, אם זה עדיין לגיטימי כאשר המדובר הוא בכמעט-התאבדות - ואולם, ז ה ו כבר נושא לדיון פילוסופי יותר מטבעו). אבל כאשר באה דפנה - או מי שלא יהיה - ואומרת, שהסיכון במכונית הוא חלק מן התענוג - שואל אנוכי: וכי מהו מקור התענוג כאן?? מה? המחשבה על הסכנה, שהיא מהווה לכל הנקרה בדרכה? מי שמך, דפנה, להחליט, כי ברצונך להנות מסיכון-חייהם של אנשים אחרים?? תמה אני על כך. ועל-כל-פנים - אם לא הובנתי פה על-ידי מישהו - צר לי על כך. חשבתי, כי כוונתי ברורה מאליה. משום-מה, רגיל הנני להניח רמת-אינטליגנציה מסויימת בקרב קוראי הפוטנציאליים. דני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שאינך רק אלים, אלא גם הבנת הנקרא שלך לוקה בחסר. דפנה לא טענה שהסיכון הוא חלק מהתענוג. היא טענה שהסיכון הוא תשלום לתענוג - המחיר שיש לשלם למען התענוג של נסיעה נוחה מהירה ושקטה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |