מלחמות אידאולוגיות 137581
מחמאותי על המאמר המצוין.
המלחמה בין ארה''ב (ואולי כל המערב) ובין אל קעידה (ואולי כל האסלם), היא מלחמה מהותית ולא רק סימלית. אלא ש''כלי המלחמה'' במאבק זה הם, בין השאר, סמלים, שהם בעצם סוג של העברת מסרים. הדבר בולט במיוחד במלחמה זאת, משום שהיא במובהק מלחמה בין אידאולוגיות ולא מלחמה על רכוש או אדמה. מזלו של המערב כרגע הוא, שמי שעומד בראשו מסוגל להבין ולחשוב בשפה האידיאולוגית הזאת, ולא כמו רוב מנהיגי המערב- האירופיים, החייבים לתרגם את הסיבות למלחמה לסיבות מטריאליסטיות.
בשביל לקבל את תמיכתם של ה''עיוורים'' האידיאולוגים הללו, התרכז בוש בעניין הנשק הלא קונבנציונאלי. ברור שמבחינת בוש, הנשק הזה לא היה המניע האמיתי למלחמה עם סאדאם, (וזה באמת גם לא יצא לו כל כך מוצלח ומשכנע). מכל מקום מזלו של המערב הוא שבוש, ועמו רוב האמריקאים, אמנם מדברים בשפה מטריאליסטית רציונלית, אולם חשים וחושבים גם בשפה האידיאולוגית. מה שמאפשר להם להילחם ולהיות מוכנים לספוג אבדות גם במלחמה שעל פניו אינה ''רציונלית''.

גם המלחמה בינינו ובין הפלשתינים היא מלחמה אידיאולוגית ולא מטריאליסטית, ולכן גם בה הסמלים ממלאים תפקיד חשוב מאוד. הסמלים הם בעצם הטיעונים בויכוח האידיאולוגי. אולם היכולת שלנו להתמודד עם הפלשתינים בשדה הקרב החשוב הזה מוגבלת מאוד, כיון שרוב מנהיגינו ואנשי הרוח שלנו אינם מסוגלים לדבר ולחשוב בשפה הזאת. הסיבה העיקרית לכך לדעתי היא שזהותינו האידיאולוגית, בעיני עצמנו, מסוכסכת ומסובכת.
מלחמות אידאולוגיות 137645
אמת, המלחמה מהותית, אלא שהיא עשויה להיות מוכרעת ע''י סמלים. בפרט, תמונה אחת של סבל קיצוני אצל אזרחים עירקים, במהלך המלחמה, יכולה להפוך לסמל שיוביל לתנועת התנגדות חזקה בארה''ב שעשויה (שוב, אם הסמל יהיה חזק מספיק) להוליך לוויתור אמריקאי על מטרות המלחמה (זאת בהנחה שהמלחמה תמשך זמן ארוך מספיק כדי לאפשר לסמל שכזה לפעול את פעולתו).
מלחמות אידאולוגיות 137694
הרעיון הוא שהסמלים אינם אקראיים אלא מתייחסים לנקודות המהותיות הנתונות בויכוח. למשל, הטענה הסמוייה של המערב בויכוח הנוכחי עם האסלם היא ששיטת החיים שלו, המושתת על ערכי חופש הפרט, שיוויון בין בני אדם, ועמים, דמוקרטיה וכו' היא שיטה שמביאה לעוצמה כלכלית וצבאית וגם, ובעיקר, למוסריות גבוהה. תראה כמה טורחים האמריקאים לדאוג לרווחת העם העירקי וכמה (בתמימותם הרבה) הם משוכנעים שהעם הפשוט יודה להם על ששחררו אותו מעולו של סאדאם. זו לא התייפיפות מצידם, זה טיעון מהותי בויכוח. תמונה אחת של סבל קיצוני של העם הפשוט מהווה טיעון מוחץ נגד הגישה המוסרית הזאת. זה יראה שהגישה המערבית אינה מביאה רק טוב לכל הבאים במגע עמה, אלא גם לה יש אינטרסים קיומיים שעבורם היא מוכנה (או לא...) לשלם בסבל של בני אדם, כאשר היא משתדלת שמי שיסבול זה ''הם'' ולא ''אנחנו'', כאשר ה''הם'' אינם רק הפושעים ממש אלא גם אזרחים שכל פשעם הוא שייכותם לעם העירקי. בכך יש סתירה עם עקרונות המוסר המערביים, המדברים על שיוויון בין בני אדם, כשהלאומיות לא משנה וכו'.
הטיעונים של האסלם, המאויים מאוד מהשפע, החופש, והכוח של המערב, נגד המערב אינם מתייחסים לערכי המוסר של האסלם, אלא הם בעצם רק על ערכי המערב. האסלם מסתפק בלטעון שהמוסריות המערביות מכילה סתירות פנימיות, (וכן שהיא חשופה לסכנות ואינה מסוגלת להגן על עצמה, בלי לפגוע באופן משמעותי בעקרונות החופש והרווחה שלה - כפי שהיה בפיגוע התאומים).
כיון שהנושא ל''דיון'' הוא המוסר המערבי, אז בויכוח האידאולוגי הזה, האסלם יכול רק לנצח או להגיע לתיקו. כלומר גם ניצחון מהיר וחלק של האמריקאים על סאדאם, לא יהיה אמירה אידאולוגית מכרעת לגבי האסלם, אלא רק ביטוי של הכוח העדיף של האמריקאים שבעזרתו הם יכולים לעשות ככל העולה על רוחם בעולם, (גם בזה יש סתירה פנימית לערכי המוסר והצדק המערביים...).
לפי זה מובן למה תמונות של אזרחים אמריקאיים הרוגים לא מכילות שום משמעות סימלית. זאת, משום שהמוסלמים לא מתיימרים ששמירה על חיי אדם אוניברסלית, היא חלק מערכי המוסר שלהם. ובכלל ערכי המוסר שלהם אינם הנושא לדיון כאן.

הסתירות הפנימיות בגישה המערבית אמנם קיימות באמת. רק צריך לקוות שייצר החיים הנורמלי יאפשר לציבור האמריקאי לספוג את הסתירות הללו, ולאפשר לנשיאם להשיג את מטרות המלחמה. אחרת, החיים שלהם, ושל כלל ארצות המערב יהפכו לגהינום, מפחד הטרור והאיומים של כל רודן זב ומצורע שיבין שכלי המלחמה היעיל ביותר נגד המערב הוא הסבל של בני עמו -שזה דבר שבהחלט נתון בידיו...
מלחמות אידאולוגיות 138062
יפה אמרת ניצה, המלחמה היא בעיקר נגד דוקטרינת הרוע והטוטאליטריות של סאדאם. דבר אחד צריך לקחת בחשבון, ישנו חשש מהותי שהאמריקאים ייאלצו בעצמם להפוך לסאדאמיים בשיטותייהם. כך גם אנחנו מול הפלסטינאים.
אם אתה רוצה לנהל מאבק לחיים ולמוות (דבר לגיטימי וטבעי לחלוטין) נהל אותה בכל האמצעים.
אם אתה רוצה לנהל מלחמה שגם תשליט את הדוקטרינה שלך, אתה צריך להיות קודם כל בעמדה לא מאויימת מדי (אז תנהל בכל מקרה מלחמת קיום עיוורת), ואז אתה צריך באיזשהו מקום להיות "יפה נפש" רחמנא ליצלן, ולהוות מעין דוגמה לאוייב. דהיינו, את מפציץ אזרחים שלי אך אני יפציץ, כמה שאפשר, רק את חייליך. המסר הזה יכול להיות שיחלחל לבסוף וייתכן גם שלא. אך רק בשיטה הזאת דוקטרינה (דהיינו אידיאולוגיה) יכולה לנצח דוקטרינה אחרת.
בנוסף יש להפריד בין ההמונים למנהיגים הרוחניים הבעייתיים שלהם. ומצד שני להפנים שבמזרח יש גם הרבה דברים טובים שכדי ללמוד מהם, מצטערת עם אני נשמעת דידקטית מדי, אך הקלישאות המאוסות הללו הם האיזונים שלנו
פסטיש-http://www.p-files.org
מלחמות אידאולוגיות 138135
א. אני לא אמרתי שהמלחמה היא "נגד הרוע והטוטליטריות של סאדאם". אלא שזה מלחמה בין אידאולוגיות. אני לא נתתי ציונים.
ב. גם מלחמה בין אידאולוגיות היא בסופו של דבר, מלחמה "לחיים ולמות". משום שרוב בני האדם אינם מוכנים לוותר על מהותם. לא נראה לי שהתאסלמות למשל, היא אופציה שרבים במערב יהיו מוכנים לשקול, כדי למנוע מלחמה.
ג. במקרה של בוש, לא נראה לי שהוא יצא למלחמה כדי "להשליט את הדוקטרינה שלו". אלא כדי לנטרל את האיום, שהפך לממשי מאוד לחיי אזרחיו מאז ה911 מצד האסלם. ומה שהוא עושה לדעתי זה תופס קורבן תורן מרביץ בו יפה יפה בתואנה כלשהי, כדי שכל שאר הילדים בשכונה יבינו שלא כדאי להם להתעסק אתו. לאור העובדה שלטרור האיסלמי אין כתובת ברורה אלא הוא צומח בכל המרחב הערבי, זו האופציה היחידה שנותרה לו.
התרבות המערבית "משליטה את הדוקטרינה שלה" בדרך אחרת לגמרי, אבל זה סיפור קצת אחר.
ד. לא נראה לי שאנשים יוצאים למלחמות "חינוכיות". הרי אתה לא יוצא למלחמה כדי להראות לאוייב איך מנהלים מלחמה הומנית...(בכלל, אין דבר כזה מלחמה הומנית). אתה נלחם במסגרת אמות המוסר שלך לא כדי להראות לאוייב משהו, (ובודאי לא כדי להוכיח לעצמך שאתה "יותר טוב ממנו") אלא משום שאתה חושב שזו הדרך הנכונה לנהוג. אם נוצר מצב בו אמות המוסר שלך אינן מאפשרות לך לשרוד, או לנצח את המלחמה (שזה פחות או יותר הטיעון האסלמי נגד המוסר המערבי- שהוא מכיל סתירות פנימיות ראי תגובה קודמת של לטל כהן), אז יש לך שתי אפשרויות: להפסיד את המלחמה, (כלומר בסופו של דבר להפסיק להיות), או לשנות את אמות המוסר שלך.
במקרה של המאבק שלנו ושל הפלסטינים אני מציעה לעצמנו לבדוק טוב טוב את המהות והשורש של "אמות המוסר" לפיהן אנו נוהגים היום, ומוכנים בשבילם להקריב חיים רבים. להערכתי, נמצא שם הרבה מאוד צביעות וזיוף שאין להם בסיס. חבל מאוד למות ולהרוג בשביל זה.

עצה קטנה: תורידי את רמת הדידקטיות. לדעתי זה גם יעזור לך להבין יותר טוב את מה שפשוטי העם אומרים.
מלחמות אידאולוגיות 138159
שלום ניצה,
א. רוע וטוטאליות לא מעניינים אותי, נקרא לזה דקוטרינת X לצורך העניין, בלי לשפוט. מבחינתי זה לא רלוונטי כרגע

ב. מלחמה בין אידיאולוגיות איננה מלחמה לחיים ולמוות, היא מלחמה קלה יותר מצד אחד אך עמוקה יותר מצד שני. בכל מקרה יש מספיק זיקיות שיישנו את תרבותם ולא יילחמו עד מוות, אני אישית לא הייתי עושה זאת, אבל אני רק מתקנאת בזיקיות.
ג אני מאמינה שבוש רוצה להשליט את הדוקטרינה שלו לא מאידיליזם אלא כאמצעי לביטחון לאזרחיו\אינטרסיו
ד. ראי ג' אבל ניתן גם לומר שרק משמות המלחמות ניתן ללמוד משהו על החינוכיות שלהן (וזאת למרות שיש הרבה כוונות ניסתרות שלא באות לידי ביטוי בשם). קונפליקט אמיתי אין במצב שהגדרת (שהוא קונפליקט מוחלט), כל אדם שפוי ינמיך את המוסר שלו (שהוא המצאה תרבותית ולא משהו מהותי), כדי לשרוד. הבעייה היא האם להנמיך את המוסר כדי לא להסתכן בכללל-(אפס אבדות, רק להפציץ מהאוויר), או כדי לא להרוג יותר מ100 חיילים במלחמה, כסף סובלנות לדרכי לחימה הומניים, או אולי אלף חיילים זה הסף ואז אנחנו בסכנה קיומית? כלומר מהו הסף הזה...? בכל מקרה ארה"ב רחוקה מסכנה קיומית
ואני מנמיכה את הדידקטיות שלי כל הזמן...:)

www.p-files.org
מלחמות אידאולוגיות 138196
ד. יש לי בעייה עם ההגדרה של ''להנמיך את המוסר'' בהקשר שהבאת. יכול להשתמע מכך, שלאומה שנורא דואגת שלאזרחי אויביה לא יהיו אבדות, אפילו אם אזרחיה (או חייליה) שלה, יהיו אלה שישלמו את מחיר המלחמה, יש רף מוסר גבוה. לדעתי להיפך, מצב כזה מראה על מוסר מעוות וירוד.

האמריקאים נכנסים רגלית לעירק לא כדי לחסוך בחיי העירקים, אלא משום שהפצצות מן האויר בלבד אינן משיגות את מטרת המלחמה הספציפית שלהם.
אין ספק שפגיעה באזרחים, רק למטרת הרג שלהם, אינה מוסרית. צריך להמנע מכך, ולנסות להשיג את מטרות המלחמה תוך הרג מינימלי. אולם מצד שני, הקרבת חיילים שלך (ולא משנה לי איזה מספר), רק כדי לא לפגוע באזרחי אוייב נראית לי לא מוסרית בעליל. הרי האחריות הראשונית של מנהיגים היא כלפי אנשיהם ולא כלפי אנשי האוייב, בלי שום קשר למספרם. בעניין כסף וסבלנות, יש על מה לדבר...
ארה''ב לא תהיה רחוקה מסכנה קיומית, אם היא תרשה לכל זב ומצורע להרוג באזרחיה. אחרי שבן לאדן הרג מתוך התרסה מוצהרת יותר משלושת אלפים מאזרחי ארה''ב, היא חייבת להסביר לכל המרחב המאפשר את צמיחתו וקיומו של הדבר הזה, שהנזק הישיר שייגרם להם כתוצאה מהמשך פיטום גידולי הפרא הללו יהיה עצום ורב, ולכן לא משתלם להם. זו לדעתי מטרת המלחמה עם סאדאם.
מלחמות אידאולוגיות 138203
אני לא כל כך מבינה. טכנית אם האמריקאים היו מרטשים את בגדד ואת בצרה מהאוויר, הורגים אלפי אזרחים (לא בכוונה תחילה, אלא רק בגלל שהצבא נמצא בסמיכות), ואז היו נכנסים רגלית לטהר את כל העסק, כמות האבדות שלהם הייתה אפסית. זה בעניין הטכני-אם כי אינני מומחית גדולה.
מבחינת מוסר, מבחינתי מוסר הוא סובלימציה של תועלתנות, דהיינו אינטרסים רחוקי טווח בצורה של הזדהות (היום הורגים את אזרחיו של X מחר אולי יהרגו את אזרחי שלי וכו'...) השלטה של כללי המוסר (בניגוד לפאן הרגשי-נוצרי-יהודי שלו) תבטיח עולם קצת יותר טוב (מן הסתם ההשלטה אף פעם לא תהייה טוטאלית וטוב שקח, אבל מצב בו מגה טרור אפשרי הוא על סף הנסבל).
בברכה-אתי אלמוזלינו
מלחמות אידאולוגיות 138212
לא נכון, אם הם היו הורסים את בגדד מהאויר הם היו מקבלים עם הכניסה לעיר קרבות רחוב קשים הרבה יותר.

מצד אחד, הכניסה לעיר חייבת להתבצע רגלית (כי ההריסות לא מאפשרות לכלי רכב, שלא לדבר על טנקים להכנס לתוך העיר), במצב הזה היתרון הטכנולוגי שלהם קטן והם יהיו חשופים יותר. מהצד השני, ללוחמים העירקיים ולתושבי העיר תהיה מוטיבציה הרבה יותר חזקה לפגוע בלוחמים האמריקאיים. בין אם משיקולי נקמה ובין אם יאוש. במצב כזה יהיו מאות ואלפי מתנדבים לפיגועי התאבדות.
חוץ מזה, אם מטרת האמריקאיים היא לא להשאר בעירק אלא לעזוב אותה עם שלטון פרו אמריקאי פעולה כזו תפגע קשה במטרתם זו.
מלחמות אידאולוגיות 138248
טוב זאת כבר שאלה טכנית וקטונתי...
אבל אם אנו לוקחים מצב היפוטתי שבו האמריקאים החליטו שלא איכפת להם מחיי אדם אז לא יהייה להם איכפת להשתמש בנשק כימי\\ביולוגי+ חיסונים לאנשיהם (שבוודאי יש להם).
כמו כן קשה לי להאמין שכמה פצצות MOAB על כמה רחובות לא יבריחו את האנשים לכל עבר, ואת המתאבדים ישאירו במקום טוב למות, האמריקאים יכולים להיכנס לחורבות אחריי מצור ממושך וכו'... הרעיון הוא שמבחינה טכנית, הם יכולים לא לסכן ממש חייל אחד שלהם, זה רק יצדיך הורדה מסוימת של סף המוסר שעלולה מחר לפגוע בהם כי הם שוברים את כללי המשחק...
ולכן לקחתי את העניין לקיצוניות אבסורדית
אתי אלמוזלינו
מלחמות אידאולוגיות 138254
הקיצוניות שלך לא כל כך קיצונית ולא כל כך אבסורדית. להזכירך, הצבא האמריקאני הפציץ 2 ערים יפאניות בנשק לא קונבנציונאלי להשמדה המונית לקראת סוף מלחמת העולם השניה.

האם הצעד ההוא היה לא מוסרי? אני לא יכול לענות על השאלה הזו בצורה כל כך נחרצת.
מלחמות אידאולוגיות 138266
הדוגמה טובה, אבל לא לגמרי מדוייקת שם היה איכשהו מקום להאמין למלחמה ממושכת עם מיליוני קורבנות לשתי הצדדים בהעדר הכרעה מהירה. ואילו מול עירק (לצורך הדומגה) הברירה היא בין עוד (בוא נאמר) מאה הרוגים אמריקאים לבין טווח הצבא עם האזרחים. קח בחשבון שאני מדברת על הרוגים בתהליך הכיבוש וודאי שבשיגרה של הכיבוש יהיו עוד הרוגים כתוצאה מגרילה... ולכן במקרה הזה הדילמה היא יותר קשה. היא נוגעת בשאלה שהציבה ניצה, האם להיות מוסרי זה לדאוג שלא ייהרג לך אף חייל גם על חשבון הצד השני
אתי אלמוזלינו
מלחמות אידאולוגיות 138271
כמו שזה נראה כעת, חייו של ''שלטון פרו אמריקאי'' אם יצליחו להקים דבר כזה, יהיו קשים מאד, מה שייאלץ את האמריקאים להישאר עוד 'קצת' זמן כדי להגן עליו.
מלחמות אידאולוגיות 138213
מעבר לכך אני ייעשה אתך מיקוח סטייל סדום והמורה: ותמורת חייל אחד שימות מכוחותיך, היית מוכנה להפציץ את כל צבא האוייב מהאוויר ולהרוג תו כדי כך אלפי אזרחים?
אני מודעת לכך שהשאלה לא ממש פיירית שכן היא היפוטתית. אבל בוא נאמר שכנגד סיכון לאבדות מאוד מצומצמות בקרבות קלים יחסית היית צריכה לקחת את ההחלטה (מן הסתם את ההחלטות האלה תמיד יש לקחת מראש), איך היית מחליטה?
זכרי הסטנדרטים שתציבי עלולים מחר להיות מופנים כלפיך, הסיכסוך בין האיסלם למערב לא יהיה כנראה הסיכסוך האחרון בעולם (ע"ע סין והמערב).
בברכה אתי
מלחמות אידאולוגיות 138281
למה מי שמחליף את ה"אידיאולוגיה" שלו הוא זיקית? אם האמונה האמיתית שלי היא בחשיבות שמירה על חיי המשפחה שלי, ואני מחליף את ה"אידיאולוגיה" שלי בשביל לשמור על האמונה הזו? ומה אם בהתנגשותי באידיאולוגיה אחרת, פתאום גיליתי שהיא טובה לי מקודמתה, ועברתי. האם בשני המקרים האלה, אני זיקית?
מלחמות אידאולוגיות 138614
לא ולא. אינך זיקית, וודאי שלא. הכוונה ל''התייוונות'', דהיינו החלפת אידיאולוגיה לנוכח איום מיידי וגם אז אין במושג זיקית גנאי כי אם תיאור עובדתי.
אני מתיוון גאה (1) 138643
"התייוונות", אינה החלפת אידיאולוגיה לנוכח איום מיידי, אלא קבלת התרבות השלטת בעולם המתקדם, גם אם היא סותרת אמונות ומסורות קודמות.

____
(1) הקרדיט ליוסי גורביץ ולדיון 94
אני מתיוון גאה (1) 138757
אהה, אז נעזוב את ההתייוונות כי בנושא הזה אני לא מבינה (אל תעלב אבל זאת התעלקות סמנטית, נראה לי שהבנת את כוונתי).
פסטיש p-files.org
מלחמות אידאולוגיות 138168
>במקרה של המאבק שלנו ושל הפלסטינים אני מציעה לעצמנו
>לבדוק טוב טוב את המהות והשורש של "אמות המוסר"
>לפיהן אנו נוהגים היום, ומוכנים בשבילם להקריב חיים
>רבים. להערכתי, נמצא שם הרבה מאוד צביעות וזיוף שאין
>להם בסיס. חבל מאוד למות ולהרוג בשביל זה.

מסכים איתך ב 100%. אני מאמין שאם נבדוק מדוע אנחנו נהרגים היום, אז נגלה שאנחנו מאבדים הרבה חיים מאחר ולמערכת השיקולים שלנו הסתננו שיקולים דתיים ומשיחיים שבאמת חבל מאוד למות ולהרוג בשבילם.
מלחמות אידאולוגיות 138199
אויש! כמה שאתה צודק! בדקתי ומצאתי שהרעיון של "שיבת ציון"- התקבצות היהודים חזרה בארץ ישראל וחיים במסגרת עצמאית, באמת כתוב בספרים הדתיים ישעיהו וירמיהו ועוד כמה. איך לא שמנו לב! חשבנו שזה רעיון מודרני ומתקדם, "מדינת לאום לעם היהודי"- מודל של המאה התשע עשרה מינימום- שעל זה באמת שווה למות ולהרוג. ופתאום אתה זורק אותי למאה המינוס חמש לפחות, איזו פרימיטיביות דתית ומשיחית!
יאללה לפרק את הכל! לא שווה למות ולהרוג על עניינים דתיים ומשיחיים!
מלחמות אידאולוגיות 138229
זה בסדר - לא חייבים לפרק את הכל. מספיק לדאוג שנישאר בתל-אביב והשפלה, ונשאיר לערבים את ירושלים המזרחית, חברון ושכם, ע''מ לוודא שאנחנו לא נופלים למלכודת של ''שיבת ציון'' אלא נשארים במסגרת הבטוחה של ''מדינת לאום לעם היהודי''.
כמו כן, אם נדאג שלא יהיה קשר בין החוקים של המדינה הנוכחית לבין חוקי התורה, אז בכלל אפשר להיות רגועים ולא לפחד שנגשים בטעות את החזון של ''שיבת ציון''.

כמובן שהערך שלדעתי שווה להילחם בשבילו הוא לאו דווקא ''מדינת לאום לעם היהודי'' אלא הערך של ''מדינה דמוקרטית ונורמלית במקום שבו נולדתי''. אני לא יודע בן כמה הערך הזה, אבל ע''פ ההתנהגות של המפלגות הדתיות למיניהן, אין סכנה שהוא ערך דתי או משיחי.
מלחמות אידאולוגיות 138274
כדי רק ל"חיות במדינה דמוקרטית ונורמלית במקום בו נולדתי" היית צריך לדאוג להיוולד במקום אחר ולא בלב המרחב הערבי מוסלמי הלא דמוקרטי (והלא נורמלי?).... ברור שהערך הזה שלך לא היה ערך של ההורים שלך (או של הוריהם, אלו שעקרו מהמקום בו נולדו והגיעו לארץ המיוסרת הזאת). אתה נולדת דווקא כאן רק בגלל הטעות הערכית הזאת שלהם.
אז בגלל טעות ערכית של ההורים שווה למות ולהרוג?
אגב, יש לך אפשרות לתקן זאת לגבי הילדים שלך. אתה אולי תסבול קצת מקשיי הסתגלות, אבל תפטור אותם מהצורך להלחם כדי לשרוד במקום בו נולדו. לא שווה?
מלחמות אידאולוגיות 138309
אם הסבים שלי היו נשארים איפה שהם נולדו אז הם היו קרוב לוודאי מתים, כך שאני בכלל לא בטוח שמבחינתם הם הגיעו לארץ מיוסרת, או שהם עשו טעות ערכית כלשהי.

גם אני רוב הזמן לא מיוסר (אולי בגלל שאני בחרתי לגור בתל-אביב ולא בהתנחלות) ודי טוב לי פה. אז נכון שייתכן והסיכוי שלי למות מוות לא טבעי גדול באיזה חצי אחוז ממה שהוא היה אם הייתי גר במקום אחר, אבל לא נראה לי שההפחתה הזו מצדיקה את קשיי ההסתגלות.

אני לא פוסל על הסף את האפשרות שאני אעבור לארץ אחרת. אולם, אם אני אעשה זאת זה לא יהיה בגלל תוספת סיכון של 1% למות. אני אעבור לארץ אחרת אם אגיע למסקנה שיש סיכון של 100% שישראל תהפוך להיות לא דמוקרטית ולא נורמלית.

כרגע אני מאמין שישראל‏1 יכולה להיות דמוקרטית ונורמלית, למרות המרחב שאנחנו נמצאים בו.

-------
1 ולא רק ישראל, אני מאמין שלפחות לטורקיה, איראן, לבנון ופלסטין יש פוטנציאל להיות דמוקרטיות נורמליות בתוך המרחב הזה.
חשבונות מהעבר... 138313
תגובה 87402
מלחמות אידאולוגיות 138329
החשבונות של האייל האלמוני באמת רק מחזקים את טענתי.

בכלל אני רואה שהרבה מהטיעונים האלה כבר נאמרו קודם בויכוחים איתך, גם בפתיל של תגובה 83535 וגם בפתיל של תגובה 121060. גם אני עכשיו קצת מחזרתי את מה שאמרתי בתגובה 121851.
מלחמות אידאולוגיות 138372
החשבונות של האייל האלמוני אינם רלבנטיים לחייל קרבי, הצריך להחליט בזמן אמת האם נכון מבחינתו לצאת כעת לג'נין או לעזה, לפעולה מיוחדת לחיסול קיני הטרור. אין ספק שיש מצבים רבים בהם יכול להתקל צעיר ישראלי, שם הסיכוי שלו להגיע לגיל 76.5 הוא הרבה יותר קטן מהממוצע. מה אז? אם צעיר כזה יעשה רק את החשבון של הסיכון שהוא לוקח עכשיו, לעומת קשיי השפה בהם יתקל עם המעבר לארץ אחרת, נראה לי שמסקנתו תהיה ברורה.
לי ברור שרוב מוחלט של הישראלים (וזה אולי כולל גם אותך) אינם עושים את החשבון הזה באמת. ברור לי שהקשר של רוב הישראלים, והרצון שלהם לחיות כאן, בארץ ישראל, במדינת ישראל היהודית, הוא לא עניין של נוחות בגלל השפה וההרגל, אלא עניין עמוק הרבה יותר. משום מה, ההתמודדות עם הקשר הזה היא בעייתית לרבים מהאנשים שרוצים לבסס את עקרונות חייהם על ערכים "מערביים ליברליים דמוקרטיים מתקדמים"-אז הם מדחיקים אותו ומתעלמים ממנו. הטיעון שלי הוא כמובן "פסיכולוגי", וניתן לטעון שהוא לא לגיטימי. אולם זו התחושה שלי לגבי רבים מאלו שטוענים שהם כאן, ורוצים להשאר כאן, רק בגלל שנולדו כאן ושום דבר אחר. כמו בחור מאוהב, שנשבע שהסיבה האחת, היחידה, והבלעדית שהוא הולך ללמוד למבחן עם שחורת הצמות שיושבת לצידו בשיעורים, היא רק משום שהיא יודעת טוב את החומר....

מהלינק שהבאת, שבאמת מעלה רבים מהטיעונים המקובלים בנושא, ראיתי שבזמנו לא עניתי לך. אני מצטערת. אני אשתדל לעשות זאת בקרוב, שם.
מלחמות אידאולוגיות 138439
ענין ה"נוחות" הוא לא כל כך קטן, ויש בו משהו עמוק מאוד לכל אדם, ולא רק לישראלים. הרבה פעמים ראינו במאה ה20 שאנשים מעדיפים להישאר בארץ שבה נולדו, ואפילו להילחם עבורה גם אם התנאים בארץ הזו מדרדרים הרבה יותר ממה שקורה בארץ. למשל, היהודים שנשארו בגרמניה, רוב אזרחי המדינות הקומוניסטיות שלא ניסו להגר מהם, הפלסטינאים ששומרים על המפתחות הישנים, והעיראקים שנלחמים עכשיו באמריקאים. באופן כללי, אנחנו לא המצאנו את הקונספט של רצון להישאר במקום בו נולדת ונכונות להילחם עבורו.

אולי מה שכן מפתיע הוא שהרבה ישראלים פיתחו קשר למקום למרות שבסה"כ הם 2-3 דורות כאן. בנקודה הזו משחק תפקיד חשוב הסבל שעבר על העם היהודי, והעובדה שישראל בכל זאת נתפסת כמין מקום מקלט ליהודים‏1. כמו כן, דווקא המאבקים עבור מקום גורמים לך לרצות אותו יותר, כמו שאדם לעולם לא יודה שמכונית שהוא מישכן את הבית בשביל לקנות אותה, היא מכונית גרועה.

ככלל, לדעתי הקשר של ישראלים לארץ בעיקר בנוי על הקשר לתרבות שהתפתחה בו והרצון שתהיה קיימת מדינה לעם היהודי ולאו דווקא בנוי על אהבה מיוחדת למקום הגיאוגרפי הזה. הראייה לכך היא המוכנות של הרבה מאוד ישראלים (כולל אני) להשתעשע ברעיון התיאורטי של להעביר את המדינה למקום אחר. כאשר מציעים (כפי שהצעת) להרבה ישראלים להעביר את המדינה כולה בחתיכה אחת לקנדה למשל או לאירופה, אז הרעיון נשמע קוסם להרבה אנשים.

הוא גם נשמע קוסם להרצל (אפילו שהציעו לו יעד הרבה פחות אטרקטיבי). ההשערה שלי היא שגם הציונים שדחו את הרעיון, דחו אותו בעיקר מסיבות פרקטיות: הם רצו להשתמש במטען התנכ"י וההיסטורי של חבל הארץ הזה בתור מנוף ע"מ להקים את מדינת היהודים. עם זאת, הם לא באמת רצו את "שיבת ציון" במובן שאת רוצה בו. לראיה, העובדה שהיום הערבים מרוכזים בחלקים היותר "היסטוריים וקדושים" ליהדות, ואנחנו מרוכזים בשפלה, אינה בגלל הערבים אלא בגלל הציונים שבחרו במודע להתרכז בשפלה.

מה שהציונים האלו לא תיארו, הוא ש"העבד יקום על יוצרו". כלומר, במקום שהמטען התנ"כי ישמש מנוף ע"מ להגשים את השאיפות הפרקטיות שלהם להקים מדינה ליהודים, התפתחה תנועה ציונית-דתית-משיחית שבשבילם הסדר הוא הפוך: מדינת היהודים נועדה להגשים את חזון בית-המקדש השלישי. התהליך הזה תפס תאוצה אדירה לאחר מלחמת ששת הימים, שבסופה מצאנו את עצמנו עם ירושלים המזרחית ויש"ע, ויצרנו חפיפה גדולה מדי בין ישראל הנוכחית והתנ"כית.

המצב היום הוא שישראל עדיין לא החליטה מספיק בבירור מהי "רוצה להיות כשתגדל", ולכן לאנשים כמוך (אם אני מבין נכון את דעותייך) עדיין יש תקווה שהמדינה תתפתח להיות הגשמה של חזון מדינה יהודית ע"פ ההלכה עם בית-המקדש. התקווה שלי היא שבהקדם האפשרי יקרו מספיק דברים (כגון חוקה, הסכם שלום, המשך הגירה חילונית ולא יהודית) שיגרמו לך לזנוח את התקווה הזו כמשהו ריאלי ל100 השנים הבאות, ויאפשרו לנו להמשיך ולבנות את המדינה כמדינה דמוקרטית ונורמלית, עם רוב יהודי (או לפחות רוב שהוא או יהודי או ללא דת) וסממנים ותרבות עברית.

-------
1 כך היא נתפסת עדיין בעיני הרבה אנשים, אפילו אם, כפי שטורחים להזכיר דוברים מהימין, בשנים האחרונות היא היתה דווקא בין המקומות המסוכנים ליהודים.
מלחמות אידאולוגיות 138499
נראה לי שאתה מתאמץ להסתכל בכל הכיוונים ורק לא להתייחס לפיל שנמצא לך מול האף. היהודים חזרו למדינה שהם *לא* נולדו בה. והקשר שלהם אליה היה כל כך עמוק, שהם ניתקו את הקשרים הטיבעיים (שנראה שאתה יודע להעריך את חשיבותם) שיש לאדם עם מולדתו ה"ביולוגית" ועברו אליה. זה קרה להורים שלי, זה קרה להורים או הסבים שלך, וכמעט לכל אדם כאן בארץ יש הורה או סב שעשו זאת, או הוא בעצמו עשה זאת. ברוב המקרים, ההחלטה לבוא לארץ לא היתה אילוץ, אלא בחירה, כאשר היו אופציות נוספות, ובדרך כלל נוחות יותר.
אז בגלל שאתה כן נולדת כאן, ומכיון שלא נוח לך עם הקשר המיסטי הזה של היהודים למולדתם העתיקה, אתה מגמד את הכל לערך של "כאן נולדתי ונוח לי עם השפה הזאת"...כאשר בדיוק על ויתור על ה"ערכים" הללו, למען קשר של שייכות הרבה יותר עמוק ואמיתי של עם ישראל לארץ ישראל בנויה כל הציונות וכל הרצון לעלייה לארץ, אז והיום. זה נראה לי עיוות של המציאות, או לפחות התעלמות ממנה.

אתה צודק שהאופק של הציוניים הראשונים היה יחסית נמוך, והם שמו להם למטרה רק את ההקמה הפיזית של המדינה, תוך בריחה מהמשמעויות האחרות של המעשה. ובאמת, התרכזותם בשפלה אינה מיקרית.(כמו שהתיישבותם של אנשי גוש אמונים ביש"ע אינה מיקרית, וכמו שהרצון ל"פינוי התנחלויות", כמטרה לעצמה, ללא תלות במצב השלום, הטרור, או כל דבר אחר, אינו מיקרי). העניין הוא שאתה קצת מבלבל בין הגולם בין יוצרו. אמנם חלק מהציונים הראשונים חשבו לרתום את הכמיהה של העם היהודי למולדתו, כמנוף למטרותיהם הפוליטיות רציונליות, אולם לא הבינו שהם בעצם הגולם, שנוצר על ידי הכמיהה העתיקה הזאת, כמסלול היכול להביא אותה לידי ביטוי מעשי. הגישה הדתית היתה כל כך שמרנית ומלאה פחד ממשיחיות שקר, שהיא היתה מאובנת, וחסרת יכולת לנצל את ההזדמנות ההיסטורית לחזור למולדת העתיקה של היהודים.לפיכך היה צורך בתנועה חדשה שתצא נגד הממסד הקיים ותוכל להוביל את הצעדים המעשיים הנחוצים לחזרה של העם היהודי לארצו.
גם מבחינה היסטורית, הכמיהה לציון הרבה יותר עתיקה מהציונות, כך שודאי אין הציונות המודרנית היוצר של הכמיהה הזאת...
התייחסות יותר עמוקה ורחבה לכל התהליך, אפשר למצוא בספר של מוטי קרפל " המהפכה האמונית". מומלץ.
מלחמות אידאולוגיות 138512
אני לא רוצה להיכנס לראש של אנשים ולקבוע מדוע הם הגיעו לארץ אם זה מתוך כמיהה עמוקה למקום או מסיבות אחרות. אני רק אטען את הטענות העובדתיות הבאות:

1. רוב היהודים בארץ הגיעו ממקומות שבהם המצב בכלל ומצב היהודים בפרט לא היה מי יודע מה (מזרח אירופה, ארצות ערב). עבור רבים מהם המעבר לארץ היה צעד חכם גם מהבחינה החומרית.

2. בארצות שבהם המצב היה יותר טוב (ארה"ב ומערב אירופה) אחוז העולים הוא קטן הרבה יותר.

3. (כאן זה כבר יותר מבוסס על תחושה אישית) ליהודים אזרחי ישראל יש הרבה יותר נכונות להשתעשע ברעיון של להעביר את כל המדינה למקום אחר, מאשר לאזרחים של מדינות אחרות.

---

לגבי הציונים: האופק של הציונים הראשונים לא היה נמוך יותר משלך, הוא היה שונה. הם רצו להקים כאן מדינה שלא רק תהיה מקלט ליהודים אלא גם תהיה סוציאליסטית דמוקרטית ומבוססת על העקרונות שבהם הם האמינו. כפי שאת בוודאי יודעת, אחד הפתרונות שהרצל שקל לבעית היהודים היה ההתבוללות, אבל לדעתו ההתבוללות לא היתה אפשרית בגלל האנטישמיות, ולכן העדיף את הציונות.

אני לא טענתי שהציונים המודרניים יצרו את הכמיהה לארץ, אלא רק שכמיהה זו לא היתה המניע העיקרי שלהם אלא בעיקר הם רצו לנצל אותה למטרתם. לדעתי, רובם לא הבינו את הסכנה שבסופו של דבר הדת עלולה לנצל את הציונות‏1.

השאלה שלי אלייך היא הבאה: בהינתן ש:

א) רוב היהודים אזרחי הארץ הם חילונים, או לפחות אינם שותפים לחזון של בית המקדש השלישי.

ב) יש גם אחוזים הולכים וגדלים של אזרחים שהם חלק בלתי נפרד מהחברה היהודית בארץ (משרתים בצבא וכו') אבל אינם יהודים.

ג) שאפילו במחנה הימין לרעיונות שלך יש אחיזה מאוד מצומצמת (ע"ע "הישגיהם" של פייגלין וקליינר והתנהלותו של שרון).

איך את רואה את מדינת ישראל בעוד 20 שנה?
-----

1 זה היה כמובן הרבה יותר מאוחר, אבל נדמה לי שחריג אחד היה משה דיין, שקראתי שב67 הוא היה מאוד לא נלהב לכבוש את מזרח ירושלים, אולי בגלל החשש מאותם רגשות דתיים.
מלחמות אידאולוגיות 138610
כבר כתבתי את זה במקום (מקומות..) אחרים אבל אין סבלנות לחפש, אז אכתוב שוב בקצרה. בעשורים האחרונים מתרחשת בארץ ישראל הדרמה המדהימה ביותר בהיסטוריה. דרמה בדיונית ממש. עם שהיה מפוזר ומפורד אלפיים שנה (שזה זמן מדהים בפרספקטיבה של חיי אנוש) בכל העולם, מתאסף מחדש בארצו העתיקה, ויוצר תוך יסורים לא קטנים, אולם במהירות מדהימה, עם מתחדש המדבר בשפה אחת, היוצר ומתפתח במהירות גדולה, ובעל לכידות פנימית אמיתית כפי שנבחנה באתגרים רבים. המדהים בזה הוא שזו התגשמות מדוייקת של נבואות עתיקות שהעם הזה נושא אתו אלפי שנים. ממש חזון העצמות היבשות של הנביא יחזקאל.
זה כלל לא משנה אם אתה מאמין באלוקים ובתנ"ך או לא, ובאיזה כלים אתה רוצה לנתח את התופעה הזאת. ההתעלמות ממנה, במיוחד כאשר אתה מהווה חלק אינטגרלי ממנה, היא לדעתי פשע אינטלקטואלי. לא ניתן להתייחס לצדק, למטרות, לסיבות ולפרספקטיבה של מדינת ישראל, כאשר אתה מתחיל את המציאות רק מ"עכשיו", כשהמדינה קיימת ואתה נולדת בה. התייחסות "רזה" כזאת, היא חסרת משמעות ואין לה אחיזה אמיתית במציאות, וכמובן לא ניתן להבין דרכה תהליכים ארוכי (או קצרי) טווח המתרחשים כאן. בין אם מדובר בתהליכים המתרחשים בתוך החברה הישראלית ובין אם מדובר על האינטראקציה שלנו עם שכנינו.

ולהתייחסות יותר ספציפית לטיעונים שלך:
1.לרוב היהודים היו אופציות אחרות נוחות יותר להגירה (ארצות אירופה המערבית- ואמריקה) ובכל זאת הם העדיפו להגיע לכאן.
2. בכל זאת מגיעים עולים מארצות המערב.
3. זה טיבעי, כי ההגירה אצל יהודים היא כמעט טבע שני. (להוציא את היהודים מהגלות זה קשה, אבל להוציא את הגלות מהיהודים זה הרבה יותר קשה...)

אתה צודק לגבי המטרה של חלק מהציונים. אולם מטרה זו לא מחייבת כלל את אלה שהגיעו הנה, מסיבות אחרות לגמרי, ומהווים עכשיו את תושבי המדינה. לדעתי, רובם המוחלט של היהודים שהגיעו הנה, הגיעו בגלל הכמיהה לחיות במדינה יהודית בראש ובראשונה. הדמוקרטיה, המערביות, והליברליות היו משניים, אם בכלל. הרי כפי שאמרתי לעיל, היו לרובם אופציות מערביות ליברליות דמוקרטיות טובות בהרבה מהפחונים והמעברות של מדינת ישראל בראשיתה.

לגבי עוד עשרים שנה: הנבואה ניתנה לגלובליים כפי שמישהו כתב באיזה מקום...
קשה לי לכתוב ממש את מה שאני חושבת לגבי כיצד תתפתח המדינה שלנו במשך הזמן, גם בגלל שזה ארוך מידי וגם מפני שזה מורכב ברובו מאינטואיציה שאיני יכולה לבסס.
אבל בקיצור ניתן לומר שלדעתי, ציבור הולך וגדל יאמץ את הגישה היהודית, פשוט מפני שהאלטרנטיבה המוצעת לו לא מחזיקה מים. במיוחד לאחר קריסת חלומות ה"נורמליות", לאחר שהתגלתה ערוות תהליכי השלום של השמאל, ושל הימין(זה עוד יקרה..). בנוסף, אני מודעת לתהליכי הצמיחה הגדולים המתרחשים בציבור הדתי לאומי, וגם בציבור החרדי. אני מעריכה שבמהלך השנים הבאות תהליכי הצמיחה הללו יבשילו לכדי השפעה גוברת והולכת בציבוריות הישראלית. יש גם עניין דמוגרפי שאי אפשר להתעלם ממנו, שגורם לי לחשוב שעם הזמן יהיו כאן יותר ויותר אנשים שהשפה ה*יהודית* תהיה השפה שהם מדברים בה.
הגויים הרבים המיובאים ארצה (בכוונה???) ייצרו את הבעיה הבאה שנצטרך להתמודד אתה אחרי שנפתור את הבעיות עם השכנים שלנו... אני מניחה שחלקם יתגיירו בדרך זו או אחרת, וחלק יישארו כגויים שייתלוו אלינו. האם הם יתנגדו לאופי היהודי של המדינה? כרגע לא נראה לי, משום שהם מודעים שהם מגיעים למדינה יהודית. אולם אני לא מכירה את האוכלוסיה הזאת מספיק כדי להעריך מה יכולות להיות הבעיות מהחיים אתם.
מלחמות אידאולוגיות 138625
למיטב ידיעתי:
1. חלק ניכר מהיהודים שהיו להם אופציות אחרות אכן היגרו לארצות אירופה המערבית וארה"ב (וגם לדרום אמריקה ואוסטרליה). במשך שנים רבות ונדמה לי שגם כיום, המדינה בעלת האוכלוסיה היהודית הגדולה בעולם באופן מוחלט היא ארה"ב.
2. במאזן הכולל של עליה מול ירידה מארצות המערב ("ארצות הרווחה") יש איזון אם לא עדיפות לירידה. אבל זה שווה בדיקה מעמיקה יותר. בכל מקרה, אא"ט, מספר היורדים מהמדינה(לפחות מאז קום המדינה, והיו גם כאלו שעזבו קודם) נאמד בכחצי מליון, מול כ-‏2 מליון עולים סה"כ (שרובם המוחלט לא ממדינות רווחה).
מלחמות אידאולוגיות 138651
כדאי גם להזכיר את המקרים (למשל יוצאי בריה"מ בשנות ה-‏90), שבהם הממשל הישראלי מתאמץ למנוע ממהגרים פוטנציאליים את האפשרות להגר לארה"ב ודומותיה.
מלחמות אידאולוגיות 138655
הנתונים שאתה מביא מראים שבאמת לבוא לכאן לארץ לא היתה האפשרות היחידה שעמדה בפני העולים.
נכון שארה''ב נחשבת לבעלת האוכלוסיה היהודית הגדולה ביותר (לא נראה שבאמת בדקו בזמן האחרון) אולם אי אפשר להכחיש שכאן במדינה חדשה שמצבה הכלכלי והביטחוני רחוק מלהתחרות עם זה של ארה''ב, בלשון המעטה, הגענו תוך קצת יותר מחמישים שנה לכחמישה מליון יהודים שהתקבצו מכל העולם. זוהי תופעה הדורשת הסבר והתייחסות. מעבר לכך שבתקופה זו נוצר כאן בעצם ''עם חדש'' הדובר בשפה חדשה ויוצר לו הווי ותרבות חדשים, כך שזו לא תופעת הגירה רגילה. אי אפשר להתעלם מהמערכת הערכית והחברתית שהביאה לתופעה המדהימה הזאת.
מלחמות אידאולוגיות 138787
הנתונים שאני מביא מראים יותר מזה. הם מראים שכאשר הייתה ליהודים ברירה, ברוב המקרים הם דווקא העדיפו את ארה"ב או מדינות אחרות על ישראל. בכל מקרה, לא התקבצו כאן (כלומר עלו לארץ) יותר מחמישה מליון יהודים אלא רק 2 מליון, שזה מספר מכובד כשלעצמו. אפשר להשוות אותו למשל לחילופי האוכלוסייה שארעו עם עצמאות הודו/פקיסטן. ודאי שאי אפשר להתעלם מהמערכת הערכית והחברתית שהביא לתופעה הזו (אני מעדיף בלי סופרלטיבים, כי יש להם נטייה לערבב רטוריקה עם לוגיקה, אז בלי "מדהימה"), אבל יש לבחון אותה לאור מכלול של סיבות. להציג את זה כאילו "שיבת ציון" הייתה הסיבה העיקרית נראה לי פשטני מדי ומתעלם מההקשר ההיסטורי והמציאות הספציפית בכל תקופה.
מלחמות אידאולוגיות 138848
אין ספק ששיבת ציון לא היתה יכולה לצאת לפועל ללא הנסיבות ההסטוריות והמציאות הספציפית בזמן ההוא. עובדה שהיא לא קרתה אלפיים שנה קודם, אלא רק עכשיו. זה לא משנה את העובדה שרצון השיבה של העם לארצו הוא המניע היסודי לכך שהיהודים באו דווקא לכאן. המניע הזה היה בהחלט במודעות של הבאים ארצה. הם עשו זאת ברציונליות גמורה- הם באו לארץ לא בגלל ההזדמנויות העסקיות המצויינות שהיו כאן, אלא כדי לחזור למולדתו העתיקה של העם היהודי.
מצטערת על הסופרלטיבים, אבל לדעתי אם מישהו יוצא מהבוץ של היומיום ומסתכל על התהליך בפרספקטיבה היסטורית מאז החורבן והנבואות (אתה זוכר את "מינעי קולך מבכי... ושבו בנים לגבולם") ועד ימינו, רואה שהתהליך באמת מדהים!
מלחמות אידאולוגיות 138988
מה מדהים בתהליך הזה, בעצם? ארץ נכבשה, והעם היושב בה גורש ממולדתו. העם שמר על מסורת הקשורה למולדת זו, אולם כמס שפתיים בלבד, במשך כאלפיים שנה (!), ולא הראה כל כוונה ממשית לחזור לארצו, למעט בודדים שבבודדים. בגולה, העם נמנע מלהתערב בעמים האחרים, ושמר על ייחודיות, ובשל כך (ובשל סיבות אחרות, רובן ככולן אי-רציונליות) עורר את זעמם ו/או קנאתם של העמים הסובבים אותו; למעשה, רוב העמים האחרים התייחסו לעם זה כאל "בעיה".

כמעט אלפיים שנה לאחר אותה גלות, החלה התעוררות של לאומים בעולם (ובעיקר באירופה). בני העם המדובר נחלקו לשתי קבוצות: אלו שראו באמונתם הדתית את עיקר זהותם כעם, ולא ייחסו כל חשיבות ל"אביב העמים"; ואלו שראו בזהותם כעם את העיקר, לאחר התנתקות (לעיתים מופגנת) מהדת. שתי הקבוצות היו כמעט זרות. אחת הקבוצות חתרה, לאור אותה התעוררות לאומית, למצוא בית לעמם - ומסיבות הסטוריות (קשורות לדת, ללא ספק, אך לא דתיות) בחרו בישראל כיעדם, והחלו לפעול (פוליטית בעיקר) כדי לאפשר זאת.

במשך עשרות השנים הבאות, כמה מאות אלפים, מתוך המליונים שמנה אותו עם, ממשו את החזון הלאומי. חלקם כפתרון לסבל, חלקם מתוך מרד נעורים, חלקם מתוך ראיית הנולד, מיעוטם בשל אמונה דתית. מבין אלו שעזבו את אירופה כפתרון לסבל או מתוך ראיית הנולד, חלק לא זניח העדיף ארצות אחרות (בעיקר ארה"ב) על-פני ישראל.

רק לאחר שכמעט ונמחו מעל פני האדמה באקט מדהים באכזריותו, טרחו שארית הפלטה ונמלטו מאירופה - ושוב, לא כולם (ואף לא כל הדתיים שבהם) לישראל.

בקיצור: אלפיים שנות כלום, מאה וחמישים שנות התעוררות לא מספיקה (עד שהיה מאוחר מדי) - התעוררות שנבעה כתוצאה ישירה כמעט של זניחת הדת ע"י חלק מבלי אותו עם. מדהים? לא. מאכזב.

גם לאחר 50 שנה של קיום מדינת ישראל, עשרות אלפים מבני אותו עם, שנמנע מהם לעזוב את ארצם בעבר, בשל משטר קומוניסטי, בחרו (מרגע שעמדה בפניהם האפשרות) להגר לארצות אחרות (ושוב, בעיקר ארה"ב) ולאו דווקא לישראל. זאת, למרות שאפשרות ההגירה ממדינות חבר העמים ניתנה להם בעיקר בזכות יהדותם... כמובן שרבים מהם היגרו לישראל דווקא, אולם השיקולים כמעט לעולם לא היו דתיים, אלא קרבה משפחתית לתושבי ישראל, שיקולים כלכליים, וכו'.

אני לא מנסה להמעיט בערך הציונות, חלילה; אני רק מנסה לשים את תרומתה (הזניחה) של הדת היהודית להתעוררות הלאומית היהודית, בפרספקטיבה הראויה.
מלחמות אידאולוגיות 139004
מה לא מדהים בכל מה שתארת?
שמירת אמונים לארץ שנעזבה על ידי אבות אבותך לפני יותר מאלף שנה זה לא מדהים? לא סתם שמירת אמונים- יהודי הזכיר את ארץ ישראל ציון וירושלים עשרות אם לא מאות פעמים ביום. אז נכון שזה לא התבטא באופן מעשי בגלל התנאים הקשים של המציאות בארץ ובחו"ל יעידו הסיפורים של הבודדים שניסו לעלות כגון הגר"א ריה"ל הבעל שם טוב ועוד. אבל השמירה על קשר חיוני וממשי לארץ שאבות אבות אבותיך גלו ממנה נראה לך טריואלי?
ההשרדות כעם אחד בפיזור כל כך גדול, לא מדהים?
ההשרדות בכלל, אלפיים שנה, לא מדהים? כמה עמים אחרים אתה מכיר ששרדו גלות כזאת?
אפילו אם נראה את החזרה לארץ כמעין אילוץ שנכפה על העם היהודי, שהתרגל להתגעגע אל הארץ מהגלות, עצם זה שאנשים הרחוקים זה מזה מכל בחינה תרבותית שאתה יכול לחשוב עליה, ושמצטיינים בשמרנות יתירה (עובדה שהם לא נטמעו בגויים בקרבם ישבו) עלו לארץ, ויכלו להתאחד לעם אחד תוך כמה עשרות שנים, תוך חזרה לשפה העתיקה שלהם (דבר שאפילו הרצל לא יכול היה לדמיין), זה לא מדהים?
העובדה שהארץ נשארה ללא עם יחודי שהרגיש שהיא שייכת לו במשך אלפיים שנה. שהיא היתה שוממה, ואכולת קדחת ומחלות. והנה כאשר החלה העליה של היהודים היא החלה להיות פוריה ולתת פירותיה בעין יפה. לא מדהים?
אני יודעת שלכל הדברים שציינתי כאן ניתן לתת הסבר רציונלי. אינני טוענת שהתרחשו כאן ניסים גלויים. אולם זה נראה לי בכל זאת מדהים, כי כל מה שציינתי לעיל נצפה ונאמר פעמים רבות, גם בתורה וגם בנביאים, אלפי שנים לפני שהם התרחשו. גם הגלות והחיים הקשים בגולה, גם ההישרדות של היהודים ככאלה לאורך כל השנים, גם קיבוץ הגלויות, גם ההמתנה של הארץ לבניה בשממתה, וגם הפיכתה של הארץ לברוכה עם שובם של בניה אליה.
האמת היא שדברי הנבואה האלה מאוד יפים ומרגשים. אולם אני לא מביאה כאן ציטוטים בגלל האורך (והטירחה). אם תהיה דרישה מצד הקהל, אעשה את המאמץ.
מבחינתי, כפי שכתבתי פעמים רבות בעבר, לא ניתן להפריד בין הדת היהודית והלאומיות היהודית. לכן שאלות כמו מה היתה התרומה של הדת ללאומיות נראת לי מוזרה. הקשר של העם היהודי לארץ ישראל במשך כל השנים, הוא קשר דתי או לאומי?
מלחמות אידאולוגיות 139050
כאמור, לא, זה לא נראה לי מדהים, ויותר לעניין, הנקודה העקרונית היא שהשיבה בפועל אל הארץ נעשתה רק ע"י אלו ש*נטשו* את הדת, והסיבה שבחרו בא"י דווקא היא המיתולוגיה שספגו מאבותיהם.

ובאשר ל"הארץ נשארה ללא עם יחודי שהרגיש שהיא שייכת לו במשך אלפיים שנה", קצת מזכיר את השורה של נעמי שמר, "אין איש בהר הבית, כיכר השוק ריקה" – אין איש, כי הערבים הם לא אנשים, כמובן. ובל נשכח כי כל מדינות אפריקה (למעט מקרים נדירים לאורך התקופות, כמו למשל מצריים) היו ללא עמים ייחודים שהרגישו כי הן שייכת להם - מעל חצי מליון שנה. מדהים, לא?
מלחמות אידאולוגיות 139059
טוב, תקרא לזה מיתולוגיה. אל תשכח שרוב, אם לא כל אבות הציונות למדו בעצמם בישיבות, ובאו מבתים שומרי מצוות, והיו ספוגי תרבות יהודית, כך שמבחינתם זו היתה מיתולוגיה רלוונטית וחיה מאוד.

האם אתה טוען שהיתה כאן יישות לאומית עם שילטון מרכזי כאן בארץ ישראל, שחשה שארץ ישראל היא מולדתה? איזה היא? אני לא שמעתי עליה.
הפלשתינים התארגנו מבחינה לאומית כתמונת ראי מדוייקת (ובתגובה לקיומה) של התנועה הציונית.
לגי נעמי שמר: מעניין לבדוק כמה מוסלמים היו מגיעים להר הבית לפני מלחמת ששת הימים, כאשר הוא היה בשליטת ירדן. אם זכרוני אינו מטעני, שמעתי שזה היה מעטים מאוד. מישהו יודע?
בכלל ירושלים המזרחית היתה מוזנחת ביותר תחת שילטון ירדן, כלל לא בהתאמה ל"מקום השלישי בקדושתו לאסלם"

לגבי ההשוואה לאפריקה, מעבר לכך שההשוואה לא חכמה, לא מדהים שכבר לפני אלפי שנים זה היה כתוב (ויקרא פרק כו') שהארץ תהיה שממה (על אף שהתאור שלה בזמנו היה ארץ חלב ודבש), והאויבים לא יחזיקו בה מעמד? אותי זה מדהים.
מלחמות אידאולוגיות 139063
אני גדלתי בבית בו די הובהר לי כי מדובר במיתולוגיה. הם למדו זאת בישיבות, והחליטו - החלטה מודעת - להתנתק מהאמונה הדתית, ולראות בה מיתולוגיה. הם היו חילוניים טובים ממני, שכן ההתנקות מהדת באה להם מבפנים.

היה כאן הלאום הערבי, שראה בארץ-ישראל חלק -- אולי חלק לא מעניין, אבל בכל זאת חלק -- מהטריטוריה שלו, למרות שהשלטון סביבו התחלף כל הזמן. באפריקה, שבטים נודדים ראו בשטחים השונים טריטוריות שלהם, ללא גבולות קבועים, לאורך מאות אלפי שנים. העובדה שלא היה שם מעולם שלטון מרכזי לא מפחיתה מזכותם על ארצותיהם.

לגבי נעמי שמר - לא יודע מה היה בהר הבית, אבל כיכר השוק בהחלט לא היתה ריקה.

ה''אוייבים'', כפי שאת קוראת להם, מחזיקים מעמד יופי, חלקם כאזרחי ישראל, חלקם כאזרחי מדינות שכנות, חלקם כאזרחי פלשתין-לעתיד. כשהנבואות המעניינות יותר תתגשמנה (תחיית המתים, למשל), אתייחס לכך כאל יותר ממקריות, ואסכים שהדבר מדהים.
ודייק 139086
"אֵיכָה יָבְשׁוּ בּוֹרוֹת הַמַּיִם
כִּכָּר הָעִיר רֵיקָה
וְאֵין פּוֹקֵד אֶת הַר הַבַּיִת
בָּעִיר הָעַתִּיקָה".
מלחמות אידאולוגיות 139212
לא ''אין איש'', כי אם ''איכה יבשו בורות המים, כיכר השוק ריקה, ואין פוקד את הר הבית בעיר העתיקה''.
אמרו את זה קודם 139213
תגובה 139086
אמרו את זה קודם 139216
מעניין - זכרתי "כיכר השוק", אבל ב"שירון.נט", ממנו לקח ההמ"ה את הטקסט, כתוב "כיכר העיר".
למי יש עוד מקורות?
אמרו את זה קודם 139219
הזיכרון שלי איתך.
לא משנה 139228
מתוך הספר של נעמי שמר:"כל השירים":
איכה יבשו בורות-המים
ככר-השוק ריקה
ואין פוקד את הר הבית
בעיר העתיקה.
מלחמות אידאולוגיות 138637
יש משהו מאוד מטריד בגישה שלך.
אני חושב שהוא מתבטא בכך שאת משוכנעת שאנשים לא יכולים לרצות להשאר בארץ יהודית אם הם לא דתיים.
אני אישית לא אוכל לגור בשום ארץ אחרת בחיי, ואני לא רואה מצב שאני אוכל להיות דתי.
אני חושב שמה שגרם לדבר הזה, הוא תובנה שאני לא רצוי בשום מקום אחר, בכל מקום אני אהיה זר, ואני לא רוצה להיות זר.
לדעתי, לא רק שתפיסה זו מחזיקה מים, אלא שהיא התפיסה המקובלת בישראל כיום, ואין סיבה שהיא לא תמשיך להיות כזו.
מלחמות אידאולוגיות 138652
אני בכלל לא חושבת שמי שלא דתי לא יכול לרצות לחיות בארץ יהודית. כפי שהבהרתי ב תגובה 138372 רוב הישראלים קשורים לכאן ורוצים לחיות דווקא בארץ הזאת, וזה כמבן כולל חילוניים רבים מאוד. מה שמפריע לי הוא שרבים מהם (בעיקר כאן באייל..) לא מוכנים להודות שהקשר שלהם לארץ הוא משום שהם *יהודים*, והם רוצים לחיות במדינה *יהודית*. רבים מתחבאים מאחורי "כאן נולדתי", כאילו שלזהותם הלאומית אין חשיבות בעיניהם. לדעתי "כאן נולדתי" היא לא סיבה מספיק משמעותית כדי לבחור להשאר דווקא בארץ לא פשוטה זאת ולא רק להשאר, אלא להיות מוכן גם להילחם ולמות בשבילה. העובדה שיש יורדים רבים, מראה שאמנם יש לחץ לא קטן לעזיבת הארץ. ואלה שנשארים, באמת צריכים בדרך כלל, סיבה משמעותית כדי להשאר.
מלחמות אידאולוגיות 138656
אז עם זה אני מסכים.
הגורם שבגללו אני נשאר בארץ הוא באמת עצם היותי שייך לעם היהודי, למרות שאיני מכיר את הדת שעליה מבוסס העם.
אני חושב שבלי שייכותי לעם הזה, לא היה לי מה לחפש פה.
מלחמות אידאולוגיות 138686
אוקיי. נניח שהיית נולד ערבי מג'לג'וליה. האם אז היית מרגיש שאין לך מה לחפש פה?

אני לא מבין את העניין התמוה הזה. מה המניע אנשים לחפש קשרים מיוחדים לביתם, למקום בו גרו, מן אידיאולוגיה תפורה, כאשר הרצון האנושי הפשוט להשאר בקהילת הלידה, במקום שמוכר וידוע, מספיק על מנת להסביר את הרצון להשאר? האתיופי נשאר באתיופיה כי הוא חושב שזו מדינה ששייכת ל"עם" שלו? הוא בדרך כלל לא יכול ממש לעזוב. דור שלישי ליוצאי יפן בארה"ב נשאר שם כי זו "הארץ של העם שלו?"
מלחמות אידאולוגיות 138689
מה הקשר? העם של הערבי מג'לג'וליה גם שייך לפה.

אם אני הייתי בטוח שבכל רחבי העולם יקבלו את היותי יהודי ושונה, אז אולי הייתי חושב כמוך, אך אני יודע שהמקום היחידי בעולם בו היהודים מהווים רוב, ועל כן לא מוזרים, הוא מדינת ישראל.

לנו, בתור יהודים יש סוג אחר של הסטוריה מאשר היפני והאתיופי.
מלחמות אידאולוגיות 138690
למה הוא שייך לפה? הרי הוא בכלל החל דרכו בחצי האי ערב?

אני לא יודע שבכל העולם יקבלו אותי בסדר גמור, גם אם משום מה החליטה ההלכה היהודית, לה אין לי קשר ישיר, לקרוא גם לי יהודי תחת הסטנדרטים שלה. אז מה אם אהיה מוזר? אני מוזר גם כאן. אני רגיל להיות מוזר.

צר לי שהצורך שלך לא להרגיש מוזר הוא כל כך משמעותי בחייך.
מלחמות אידאולוגיות 138699
מישהו דיבר על מקום ההתחלה?
הערבי משכם או מג'נין או מאום אל פאחם שייך לעם הפלסטיני, שהוא עם צעיר יחסית לעם היהודי, אבל עדיין עם.

שגיאת ניסוח שלי, מוזר לא מתאים, יותר מתאים זר.

גם אני מוזר, אבל יש הבדל בין מוזרות לבין זרות, פה אתה אולי מוזר, אבל אתה בטח לא זר.

אני מרגיש מוזר, אני לא רוצה להיות דחוי בגלל שאני זר.

אני בטוח שביום שיגידו לך שאתה לא יכול לעלות על מטוס בגלל שאתה לא בדיוק בצבע של כולם, או שיש לך מבטא מוזר תחשוב אחרת על זרות.
מלחמות אידאולוגיות 138701
אז אני שייך לעם הישראלי, אם בכלל. גם כן עם צעיר, אבל עדיין עם.

אגב, אני בטוח שערבים ישראלים יכולים לספר לך סיפורים על זרות.
מלחמות אידאולוגיות 138702
אפילו טוב יותר לדעתי.
אני גם שייך לעם הישראלי.
אבל אין לפסול את מקורותיו של העם הישראלי כעם שבו רוב מוחלט של יהודים.

שיספרו, אז מה?
מלחמות אידאולוגיות 138728
היינו שם פעם.
אבל בכל אופן: איך אתה מסביר שכמעט כל יהודי במדינת ישראל הוא בן או נכד של מישהו שהחליט לעזוב את "קהילת הלידה, מקום שמוכר וידוע", ולהגיע לארץ ישראל דווקא? רבים מאוד מהם ללא אילוצים ותוך ויתורים רבים? למה כל כך הרבה יהודים כולל ההורים או הסבים שלך, היו מוכנים להחליף את שפת האם שלהם, התרבות, ונופי הילדות, בשביל ארץ מסוכנת, שוממה, עם שפה מתה שקמה לתחייה באופן מלאכותי? האם הסיבות לכל הנ"ל נעלמו כאשר נולד כאן הצבר הראשון? האם הגיוני שמעכשיו זה רק "כאן נולדתי"? או שאתה סוגר את העניים חזק חזק כדי לא לראות משהו שלא מוצא חן בעניך?
שוב פעם 138729
עד 33 לא הגיעו לכאן יהודים.לא מיעוט שבמיעוט.
מי שהגר היגר למערב אירופה או לעולם החדש.
מ33 התחילו להגיע לכאן יהודים בעיקר מחוסר ברירה.
זה בנוגע למזרח אירופה.
בנוגע ליהדות אסיה אפריקה עד 48 מגיע לכאן שוב מיעוט שבמיעוט.
מ48 כתוצאה מהסכסוך ערבי-ישראלי מגיעים השאר שוב מחוסר ברירה.
אוי, המורות הטמבליות שלי 138742
אפילו לא מיעוט שבמיעוט? אז למה הן שטפו לנו את המוח שהעליות החלו בשנת 1881? וב-‏1981 היה בכל מערכת החינוך איזה עייסעק גדול ופומפוזי בעניין "מאה שנות התיישבות", ובמסגרתו נאלצנו לכתת רגליים עם התינוקות של בית רבן בכל מיני טיולים מפרכים שהיו אמורים להעמיק את אהבתנו לארצנו, אבל הצליחו לעשות בדיוק את ההיפך. ובאחד הטיולים המזוויעים האלה גם התראיינו לכרמלה מנשה שעדיין לא היתה ממש כרמלה מנשה, ונאלצה לסחוט מאיתנו ביטויי התפעלות מזוייפים מארצנו היפהפיה והטמפרטורות הנפלאות שלה, של שלושים וחמש מעלות בצל. איפה צל. איזה צל. אני חוששת שמישהו שם במשרד החינוך דאג במיוחד לארגן לנו מסלולים כאלה שכל טיפת צל נוטרלה מהם בקפדנות.

והכל היה סתם בלוף?
אוי, המורות הטמבליות שלי 138744
הקריבו קצת מגזים, אבל מבחינה כמותית באותה תקופה, אא''ט, רוב היהודים עברו לארה''ב, וגם חלק מאלו שבאו לארץ-ישראל עזבו לארה''ב. לא צריך להיות אפילו ''היסטוריון חדש'' בשביל להגיד את זה.
אוי, המורות הטמבליות שלי 138748
בואי נראה: בשנת 1948, מנה היישוב היהודי בארץ ישראל 600,000 נפש. בין השנים 1939-1945 נרצחו באירופה 600,000,000 יהודים. גם אם נניח כי בין השנים 1945-1948 לא גדל היישוב היהודי בארץ ישראל, וכי כל היהודים מחוץ לארץ ישראל הושמדו בשואה (שתי ההנחות כמובן אינן נכונות), עדיין, נקבל שבארץ ישראל חיו פחות מעשירית מיהודי העולם, אכן מיעוט שבמיעוט.
אוי, המורות הטמבליות שלי 138749
מבלי להחשב כמכחיש שואה- טעית בפקטור 100.
אוי, המורות הטמבליות שלי 138750
אכן, טעות סופרים. בכל מקרה שש מאות אלף מול ששה מיליון. עשרה אחוז, ולא פרומיל.
הסניליות דופקת שעות נוסספות 138764
פתאום לא ברור לי אם במקור הייתי רוזנת או ברונית, או שמא דוכסית. אמנם יש הקבלה מסויימת בין המונחים, אבל איך זה היה בתרגום? שוייק האהוב איננו מצוי כרגע תחת ידי. היש בכם יודע? (אולי רב"י? אלי? גלבץ?)
אוי, המורות הטמבליות שלי 138823
סכומי מספרים:
העליה הראשונה - בין 25000 ל60000 עולים אחוזי ירידה של בין 50% ל70%
העליה השניה - בין 35000 ל 40000 עולים אחוזי ירידה של 25עד 33.33 אחוז

עוד נתון מענין את הקדאר הסוציאליסטי של בני העליה השניה
מעריכים במספר של 6000 ובתוכם היתה ירידה של 90%

מתוך

הערת שולים מספר 2

מליונים מהגרים באותה תקופה לאמריקה.
אוי, המורות הטמבליות שלך 138869
כן. מערכת החינוך, בהיות משרתת של האתוס הציוני, ממלאת את מוחותינו הקטנים בחצאי-עובדות, בלופים, ושקרים. אנחנו, כמובן, חכמים להם, ובגלל זה רוב התלמידים יגידו לך שהם מעדיפים היסטוריה כללית על תוע''י.

אנשים לרוב לא אוהבים תעמולה.
שוב פעם 138784
זה שרבים מהיהודים לא הגיעו הנה, רק מראה שהיו להם אופציות אחרות. אלו שכן הגיעו, (וזה כמובן שטויות מה שאתה כותב שכלל לא הגיעו יהודים) מה היתה הסיבה שלהם? הם עזבו את המקום בו נולדו, לטובת ארץ שוממה יחסית, המצויה בסכנת קיום תמידית ומצבה הכלכלי רעוע.
להורים שלי, ולרבים מאוד מהסביבה שלהם (צפוןן אפריקה) בהחלט היו אופציות למקומות אחרים (שרבים באמת מימשו אותן) והם הגיעו דווקא לכאן, בדיוק מהסיבות הציוניות יהודיות. אני יודעת את זה ממקור ראשון, ואי אפשר לספר לי סיפורים.
"מעט" היהודים שמגיעים הנה, מצליחים להפוך את מדינת ישראל לריכוז החיוני והתוסס ביותר של היהודים בעולם, המפתח תרבות, שפה, וגם מרכזי תורה הטובים ביותר בעולם היהודי. הרי ללא ספק היהודים בארץ ישראל הם הכוח המוביל והמנהיג בעולם היהודי. כל זה בתנאים קשים ותוך כחמישים שנה. זו נראית לך תופעה שניתן להתעלם ממנה ולהמשיך לטעון שהקשר של העם היושב בציון לארץ ישראל הוא הקשר של מי ש"נולד" במקום, ללא צורך בהסבר נוסף?
שוב פעם 138825
הטענה היא שבשל אידיאולגיה בלבד הגיעו מתי מעט.
הרוב של יהודי צפון אפריקה ומזרח אירופה משום מה לפני התקופה של ערב מלחמת העולם השניה לא בחר לממש את אותם בחירות אידיאולוגיות.
השאלה מה ''עזר'' להם לבחור.
שוב פעם 138831
עזרה להם האידיאולוגיה שיהודי טוב זה יהודי חי.
שוב פעם 138843
לדעתי לא נכון לומר שהגיעו מתי מעט, אבל מה זה משנה? רוב אלו שכן הגיעו, הגיעו בגלל אידאולוגיה. עובדה היא ש"מתי המעט" האלו הפכו כאן להיות הריכוז היהודי השני בגודלו (אולי הראשון?), החיוני והמשמעותי ביותר בעולם.
השורה התחתונה במה שאני רוצה לומר הוא שהקשר של רוב היהודים החיים כאן, לארץ זו, אינו סתמי -"כאן נולדתי"- אלא הרבה יותר עמוק ומושרש. עד כדי שאפשר היה מבחינתם לנתק קשרים "ביולגים" עם מולדת אחרת, כדי לבוא הנה. זה שחלק מהכותבים באייל טוענים שהקשר שלהם מצוי אך ורק ברמה השיטחית- זבש"ם. לדעתי, זה לא מייצג את רוב העם היושב בציון, גם לא את החילוניים שבהם.
שוב פעם 138846
את עדין לא עונה על השאלה
מדוע מ1882 עד 1933 חמישים שנה הרוב לא בחר לממש את האידיאולוגיה שבערה בעצמותיו?
שוב פעם 138847
ולמה הם לא בחרו לנסות לממש את האידיאולוגיה שבערה בעצמותיהם מ70 עד 1882?
שוב פעם 138871
התשובה שלי
היהדות שלהם היתה זהות דתית בעיקרה לא לאומית ציונית
והיהדות שלהם חיה היטב מבלי להגשים את הפאן הלאומי שלה.
שוב פעם 138873
מסכים איתך לחלוטין, רציתי להוסיף לשאלה שלך.
שוב פעם 138850
לא עניתי על השאלה משום שהיא לא רלוונטית לדיון. האם העובדה שהיה קשה לחיות כאן, ורק האמיצים ביותר העיזו לבוא, משנה את העובדה שכאשר הם באו, הם באו בגלל שזו המולדת של העם היהודי?
גם היום יש עולים חדשים שמגיעים. האם זה שהם לא באו קודם, משנה לגבי התחושה שלהם שהם באים למולדתו העתיקה של העם היהודי?
שוב פעם 138872
גם מאלה שבאו
חלק נכבד רצה ליצור כאן יהודי חדש מודרני חילוני ואף סוציאליסטי שלארץ מולדת עבורו לא היתה משמעות דתית.
שוב פעם 138879
גם אם זה נכון,(ולדעתי מבחינה מספרית החלוצים האלו שאתה מדבר עליהם עשו הרבה רעש, אולם לא היו הרוב) אז מה? האם זה משנה את הקשר של העם היהודי למולדתו העתיקה, שבגללו הם באו לכאן ליצור את האידאל שלהם?
שוב פעם 138880
עשו הרבה רעש לא היו הרוב אבל הקימו בדרך מדינה.
זה לא משנה, זה יוצר מערכת קשרים חדשה או זהות ישראלית חדשה.שהיא איננה חופפת את זו הישנה.
שוב פעם 139078
העולים החדשים שבאים עכשיו לא באים בגלל 'התחושה שלהם שהם באים למולדתו העתיקה של העם היהודי'.
שוב פעם 139150
למעשה, אני בספק אם לרובם יש בכלל תחושה כזו.
היר היר. 139815
זאת הייתה כוונתי.
שוב פעם 138849
בנוסף, האפשרויות של יהודי צפון אפריקאי הן

א. לעלות לארץ - האפשרות הזו זכתה לקידום חזק מאוד של אנשי הסוכנות היהודית שהסתובבו במקומות הללו ועשו קידום מכירות חזק מאוד לישראל, בנוסף הם אירגנו את על ענייני הנסיעה.
ב. להגר לצרפת (או איטליה) - בניגוד לישראל שפעילי הסוכנות הבטיחו שתהיה שם עבודה, מקום מגורים וכו' באירופה לא חיכה להם אף אחד ורק מי שהיה להם כסף, השכלה או קשרים היה סיכוי להצליח לבנות חיים במקומות האילו. רבים מהאנשים שהאופציה הזו הייתה פתוחה בפניהם בחרו בה למרות שידעו מה קרה ליהודים שחיו בארצות הללו כמה שנים לפני כן.
ג. להגר למדינה אחרת באמריקה או אירופה - האפשרות הזו הייתה פחות זמינה בגלל הקושי היחסי לקבל אשרות הגירה למדינות הללו וגם בגלל ענייני השפה, המרחק הגאוגרפי ועלויות הנסיעה.
ד. להשאר - בתקופה ההיא החל גל פוגרומים ואנטישמיות קשה במדינות הללו בגלל הקמת מדינת ישראל. להשאר במדינות המקור היה מאוד מסוכן ואכן רק מיעוט זבמיעוט בחר שלא להגר.

בקיצור רק חלק קטן מהאנשים שהייתה להם ברירה אמיתית באמת הגיעו לארץ. ורבים מאילו שבחרו לעלות עשו זאת מחוסר ברירה.
שוב פעם 138851
מה זאת הפטרוניות הזאת? תשאל את העולים שהגיעו ארצה (עוד נשארו מהם מספיק אנשים) למה הם באו, ותשמע.
שוב פעם 138860
ברור לי שאף אחד יספר שהוא העדיף להגר למקום אחר אבל בחר לעלות לארץ רק בגלל ששילמו לו על הכרטיס והבטיחו לו בית ועבודה.

הרבה כן יספרו לך על דורות של חיים ביחד עם הערבים בהרמוניה תוך כבוד הדדי וחופש, הרבה יספרו לך גם על האנטישמיות שהתעוררה אחרי קום המדינה ועל הפוגרומים שבצעו בהם.
הפעילות של פקידי הסוכנות שסיירו בכל הארצות הללו וחיפשו קהילות יהודיות להעלות לארץ ישראל תוך סיכון חייהם אינה סוד וגם עליה ניתן למצוא הרבה עדויות.

את הכעס על ההבטחות שהופרו את יכולה למצוא בעירות פיתוח ושכונות מסויימות גם היום.

הרבה אחרים יספרו לך שהאליטה של הקהילות ההן היגרה לצרפת ואיטליה ורק ה''בררה'' עלתה לארץ.

אני לא טוען שיהדות צפון אפריקה היא לא ציונית אלא שהתמונה שאת מציירת כאילו בפני כולם הייתה ברירה להגר למדינה שבה יחיו טוב יותר והם למרות הכל בחרו להגר לישראל מטעמים אידיאולוגיים אינה מדוייקת.
רבים מאילו שהייתה להם אופציה ריאלית נוספת בחרו בה (ורובם ממשיכים להחזיק באידאולוגיה ציונית) ולרבים מהמהגרים לישראל ההגירה הזו הייתה האופציה העדיפה גם מבחינה כלכלית או לפחות כך זה ניראה משם.

זה נחמד כשהתנאים הכלכליים מסתדרים עם האידאולוגיה אבל המציאות מראה שכשהם לא מסתדרים השיקולים הכלכליים הרבה פעמים מנצחים.
שוב פעם 138881
לא מבינה למה שהם יתביישו?
אין ספק שאנשי הסוכנות עודדו את העליה וכו' אבל זה לא משנה את המציאות שקהילות שלמות נטשו את כל שהיה להם, בגלל הבטחות מעורפלות של שליחי סוכנות למדינה, שאפילו הקיום שלה, שלא לדבר על מצבה הכלכלי, היה בספק. הם לא היו טמבלים, וכבר היה דואר והם יכלו לדעת מה קורה כאן בארץ. בלי העובדה שקמה כאן, בארץ ישראל, המדינה של היהודים, לא היה שום כוח מצליח להזיז את האנשים הללו.
אגב הפוגרומים, יש לי דוד שנשאר בטוניס עד שנות השבעים. לא זכור לי שהוא דבר על פוגרום כלשהו. סבתי ז"ל היתה גם נוסעת מטוניס לצרפת (ומשם מגיעה לארץ תוך שהיא מבקשת לא להחתים את דרכונה- דבר שכנראה היה מקובל) וחזרה, ללא שום בעיות. בקיצור, לא נראה לי שמצב היהודים בארצות ערב אחרי קום המדינה היה כל כך גרוע. בלי ספק היו הצקות (ואפילו רצחו שם את הרב מצליח מזוז הי"ד) אולם לא ברמה שתצדיק בריחה המונית.
ולגבי נצחון השיקולים הכלכליים על האידיאולוגיה: אין ספק שאתה צודק שפעמים רבות השיקולים הכלכליים מנצחים, וההסטוריה היהודית מלאה בדוגמאות. אולם זה לא משנה את העובדה שיש אידיאולוגיה אצל רבים מאוד מאלה שעלו לארץ, ואפילו אצל אלו שלא עלו. אידיאולוגיה האומרת שארץ ישראל שייכת לעם ישראל, ובה, ורק בה, יכול העם היהודי להקים את ישותו הלאומית.
שוב פעם 138883
הם עזבו מפני שמצאו את עצמם בצד הלא נכון של הסכסוך הערבי ישראלי וזוהו עם האויב.
שוב פעם 138885
רגע, מדוע אתה קובע קטגורית שהעליה נבעה מנוחות אישית ותו לא? אני חושב שהאמת נמצאת איפושהו באמצע - הם סבלו מזיהוים כיהודים אבל במקביל, הקמת מדינת ישראל סיפקה להם מקום אחר שבו הם חשבו שלא יהיו מיעוט אלא בקרב אנשים שהם מרגישים מזוהים איתם במישור הלאומי והדתי. העובדה שהאשלייה של חלקם הגדול נופצה עם הגיעם לארץ היא כבר תוצר לוואי.
שוב פעם 138887
ושוב השאלה מדוע ב 1909 1919 1929 1939 זהותם במישור הדתי והלאומי לא הציקה להם עד שקמו ועזבו, וב1949 הכוון כבר היה ברור.
שוב פעם 139007
כי עד 1949 האפשרות המעשית להגיע לארץ, ולחיות בה, היתה קשה מאוד. תחשוב על משפחות ענפות עם ילדים וזקנים. התופעה של עזיבת צעירים (ובעיקר צעירות) את המשפחה ומעבר לארץ אחרת, היא כנראה תופעה די אשכנזית ודי חילונית. (מה שמסביר את העובדה שההתחלנות היתה מעין תנאי מוקדם לעליה לארץ..)
שוב פעם 139051
נו, אז נדמה שאת מסכימה איתי: לא בזכות הדת הגיעו היהודים לישראל במאה וחמישים השנים האחרונות, אלא בגלל הדת נמנעו מלעשות זאת במשך אלפיים שנה.
שוב פעם 139053
אתה לא מפריד בין האפשרות הטכנית, ובין הרצון והשייכות. היהדות נתנה את הקשר והשייכות, ובמקביל הפחיתה את האפשרות הטכנית (שגם באופן אובייקטיבי לא היתה גדולה). החילוניות נתנה את האפשרות הטכנית אבל במקביל היא מפחיתה את הקשר והשייכות.....
(יש הרבה לומר על היחס של שומרי המצוות לעליה המעשית לארץ, בפרספקטיבה של כל ההסטוריה בגלות. אירועים כגון משיחיות שקר שחווינו, ועוד, אבל זה רחב מידי לכאן)
שוב פעם 139054
אפשרות טכנית תמיד היתה. מה (טכנית) שונה נער צעיר חילוני, מאביו הדתי כשהיה בן-גילו?. "הקשר והשייכות", ללא כל מעשה בפועל, הם בדיוק מה שהגדרתי אותם בתגובה קודמת - מס שפתיים. הקשר של היהדות לארץ-ישראל לאורך הדורות (וגם כיום - ראי קהילת עיה"ק ניו-יורק) הוא מס שפתיים בלבד‏1. מי שבאו לכאן, מי שסללו את הדרך, לא היו הדתיים, ולכן אל תתפלאי אם הקשר של רבים מתושבי הארץ (ואולי אף מרביתם) אל מדינתם - חזק ונאמן ככל שיהיה - אינו קשר דתי כלל וכלל; הדת (שאינה דתם, אלא מסורת אבותיהם) היא, לכל היותר, קצת פלפל מלמעלה. התגובה שלך לכל זה (בסגנון "למרות מה שאומרים כמה כותבים באייל, אני מסרבת להאמין לכך") היא תגובת בת-יענה.

-----
1 ולעיתים גם מס בפועל: ראי ימי "המגבית", או התרומות של עשירי חו"ל למדינת ישראל.
שוב פעם 139056
1 וגם, לפניהם, כספי ה"חלוקה".
שוב פעם 139061
נער שמורד בהוריו ועוזב הכל יכול להגיע למקומות לא בטוחים ומסוכנים בעוד שמשפחות גדולות זה הרבה יותר בעייתי.
מכל מקום אני לא מסכימה עם זה שכל מי שעלה לארץ בזמנו, היו חילוניים. כל העליה הראשונה והמושבות הראשונות, הוקמו על יד אנשים שומרי תורה ומצוות. והם היו בעצם הבסיס לקליטתם של החלוצים החילוניים קומוניסטים, שהגיעו אח"כ. (ראש פינה פתח תקווה ועוד). גם השכונות הראשונות שיצאו מהחומות בירושלים היו של שומרי מצוות. שלא לדבר על עליות משמעותיות במהלך כל השנים (עליית תלמידי הגר"א, עליית חסידי צאנז, עלית יהודי תימן בתחילת המאה, שכולן היו "דתיות")
החלוצים החילוניים היו אלו שהתחילו את המעשה הלאומי המאורגן. ולכן גם הפכו לנציגי הישוב היהודי, ולכן גם התקבלה הדעה שהציונים הראשונים היו חילוניים.

לגבי הקשר לארץ כ"מס שפתיים": להתייחס למשהו כאל מס שפתיים, ובכל זאת להצליח להנחיל אותו לדורות הבאים במשך אלפיים שנה, ובכן, זה לא רע בכלל. אבות הציונות, שהתייחסו לציונות שלהם ברצינות ובאופן מעשי, לא ממש הצליחו לשרוד עם הציונות שלהם אפילו שלושה דורות. עובדה שרבים מצאצאיהם (שחלקם כותבים באייל...) טוענים שהקשר היחיד שלהם לארץ זו, היא העובדה שהם נולדו כאן, ואם הם היו נולדים בארץ אחרת, סביר מאוד שהם לא היו מעלים בדעתם לבוא הנה.....
שוב פעם 139062
ניצה, גם במשפחות גדולות, ההורים היו פעם נערים, ללא משפחה גדולה. האם ההורים היו מתנגדים אם הבן היה אומר להם, אני מגשים את השליחות הדתית, ועולה (עם עוד אלפים כמוני!) לארץ-ישראל? כמובן שכן. זאת משום ש(כאמור) ארץ ישראל היתה עבורם מס-שפתיים בלבד. האם לא היו מרידות של בנים בהורים בתרבות היהודים במהלך המאות? כמובן שכן; ראי הקמת החסידויות, והנהירה אחר משיחי השקר (בעיקר השבתאיות), ועוד. אבל אף אחד מהמרידות הללו לא הניעה יהודים לעבר א"י. סתם, טריטוריה מיתולוגית שאף אחד כמעט לא העלה בדעתו להתייחס אליה ברצינות. הדוגמאות שאת מביאה לעליות דתיות שכן התקיימו רק מוכיחות כי הדבר כן ניתן היה לעשות, לו היו הדתיים מתייחסים ברצינות לאגדת א"י שלהם. אבל הם לא.

ובאשר לאותן עליות דתיות, כפי שכבר ציינתי, לפני קום מדינת ישראל, מספר היהודים (דתיים ואחרים) שעלו לא"י היה זניח - לכל היותר כמה מאות-אלפים, מתוך מליוני יהודים באירופה בלבד. אלפיים שנות התבטלות ומס-שפתיים, ואז (לאחר האסון) בריחה לכל עבר שהתמקדה - גם, אבל לא רק - בא"י. מדהים? לא ממש.

העובדה ש"שרבים מצאצאיהם ... טוענים שהקשר היחיד שלהם לארץ זו, היא העובדה שהם נולדו כאן" היא הוכחה ניצחת להצלחה המסחררת של אבות הציונות: הציונות הגשימה את עצמה במלואה, והפכנו לעם ככל העמים, עם עם מדינה, תרבות וטריטוריה. לא שרדו שלושה דורות? הצחקת אותי; הם ניצחו ניתחון מוחלט בתוך שני דורות, וכעת לצאצאיהם השהייה בישראל היא הדבר הטבעי והמובן-מאליו ביותר בעולם – ממש כמו אצל כל עם אחר. אבל בוויכוח הזה כבר היינו, ואינני רואה טעם לחזור עליו.
שוב פעם 139093
אם היה לנו עמוד שבו היו מרוכזות התגובות הטובות ביותר מרחבי האייל, כפי שקורא אחד הציע לאחרונה, זו בהחלט הייתה צריכה להיות בו.
שוב פעם 139105
טל, תנסה להבין קצת יותר לעומק את מה שאני מנסה לומר. אם אצטרך לפרט עד הסוף כל טיעון הרי המרובעים הכחולים הללו לא יגמרו, וגם כך הם ארוכים מידי.
כאשר נער מורד בהוריו הוא מתנתק מהם והולך לאן שהוא רוצה. אצל נערים שאינם מורדים ההתנתקות מהמשפחה היא בעייתית הרבה יותר. החל מכך שהוא צריך להיות משענתם לעת זיקנה וכלה בקשרים הפשוטים והאהבה שמאוד קשה לנתק.

מעבר לכל זה, מהי נקודת המחלוקת בינינו? הרי אין בינינו ויכוח על כך שלא כל מי שיכול, עולה לארץ. אין גם ויכוח שאלו שהגיעו, באו לכאן כי זו מולדתו העתיקה של העם היהודי. וזה המקום היחיד בו יהודי יכול להרגיש בבית. לא משנה אם אתה קורא לזה מיתולוגיה או משהו אחר זה היה מספיק רלונטי לסבים שלך כדי לעקור ממקומם ולבוא הנה.
אנו גם מסכימים שמספר היהודים שעלה לארץ היה מיעוט אולם אין ויכוח גם על כך שהמיעוט הזה, הפך לחלק המשמעותי והחיוני ביותר של העם היהודי. אנו גם מסכימים על זה שחלק מהצברים המצוייים (החילונייים) לא מייחס חשיבות ליהדותו ומכך גם לא לקשר המיוחד שיש ליהודים עם ארץ ישראל. הקשר שלהם לארץ מתמצת ב"כאן נולדתי". אין להכחיש גם שסוג הקשר הזה חלש יותר מהקשר הייחודי, שהרי הקשר הייחודי גורם לאנשים לנתק את הקשר הטבעי. רבים (גם באייל), טוענים שאם יווצרו תנאים מסויימים של נוחות בח"ול, או אי נוחות בארץ, הרי הם ישקלו ברצינות עזיבה.
אנו חלוקים בעובדה שאני חושבת שהתהליך בכללותו מדהים: ההתגשמות של הנבואות העתיקות של קיבוץ הגלויות, התקבצותם של היהודים מאתיופיה, תימן, אמריקה, צפון אפריקה, ואירופה תוך כמה עשרות שנים וכו'וכו'.
אתה, לעומת זאת מסתכל על התהליך בזכוכית מגדלת ואומר רגע, ההם באו בגלל שהיה להם רע כלכלית, וההם באו כי איימו עליהם, ולההם הרביצו וכו'. אם תרים קצת את העניים ותסתכל על התהליך בכללותו, נראה לי שאולי גם אתה תקלוט את היופי. אם לא, מעליש.

לגבי ההצלחה של הציונים: שמעתי פעם את הסופרת דורית רביניאן אומרת שמבחינתה, לחיות בארץ, זה לחיות בדרך שמאפשרת לה לשכוח שהיא יהודיה. נראה לי שזה דומה בעומק למה שאתה מתכוון ב"הצלחה" של הציונים. אני לא משוכנעת שלזה התכוון הרצל, והאם הוא היה רואה ב"גויים" דוברי העברית שגדלים כאן, הצלחה כל כך מסחררת. לדעתי, דעה כזאת היא גם ההצלחה האולטימטיבית של האנטישמים. זה "השמדת" היהדות בדרך יותר מתוחכמת. זה מעין השתלת מנגנון להשמדה עצמית, בניצולי האנטישמיות האירופית.
למותר לומר שאני לא שותפה לתחושה הזאת, ולדעתי החלק הבריא והחיוני של העם הזה (ובודאי החלק שלא עבר את המכבש של האנטישמיות האירופית עם כל ריגשי הנחיתות שהתלוו אליה), חש את ההיפך. החיים שלי בארץ ישראל היא הזדמנות נהדרת לחיות כיהודיה מלאה מכל הצדדים של החיים, ללא העקמימות שנכפתה עלינו בגלות. אני סקרנית לראות כיצד העם שלי, עם התרבות הגדולה שלו ועם הכוחות האנושיים הענקיים שבו יתפתח כאן כעם עצמאי וייחודי. נראה לי סיפור הרבה יותר מרתק וחשוב.
עוד פעם 139133
אם היה לנו עמוד שבו היו מרוכזות התגובות הטובות ביותר מרחבי האייל, כפי שקורא אחד הציע לאחרונה, זו בהחלט הייתה צריכה להיות בו.

(אני חושב שתגובה כמו זו שלי מקומה בדואר אלקטרוני, אבל חזק מכך הצורך שלי לאזן)
שוב פעם 139139
>אני לא משוכנעת שלזה התכוון הרצל, והאם הוא היה רואה
>ב"גויים" דוברי העברית שגדלים כאן, הצלחה כל כך
>מסחררת
קשה לדעת מה הרצל היה חושב, ואם היה מעדיף את "היהודים האמיתיים" מדברי היידיש בבני-ברק. אבל הנה כמה דברים שהוא כתב.
מתוך "מדינת היהודים" של הרצל:‏1

שפה:
----
מי מאיתנו יודע עברית במידה מספקת, כדי לבקש בשפה זו כרטיס-רכבת? זה לא קיים. בכל-זאת העניין הוא פשוט מאוד. כל אחד יחזיק בשפתו, שהיא המולדת היקרה של מחשבותיו. לאפשרות של הפדראליזם הלשוני משמשת שוויץ מופת חותך. אנו נישאר גם "שם" מה שהננו עתה, כשם שלעולם לא נחדל לאהוב מתוך צער וגעגועים את ארצות-מולדתנו שמהן גורשנו. הז'ארגונים הקמולים והרצוצים שבהם אנו משתמשים עתה, לשונות-גטו אלה ניגמל מהן. היו אלה לשונות-סתר של שבויים.

תיאוקרטיה:
----------
ובכן כלום תהיה לנו לבסוף תיאוקרטיה? לא! האמונה מלכדת אותנו, המדע עושה אותנו חופשיים. על-כן לא ניתן כלל לדחפים תיאוקרטיים של אנשי-הדת שלנו להרים ראש. אנו נדע להחזיקם בבתי-הכנסת שלהם, כשם שנחזיק את צבא-הקבע שלנו בקסרקטינים. צבא וכהונה יכובדו מאוד, כדרוש וכראוי לתפקידיהם היפים. בענייני המדינה, עם כל הערכתה כלפיהם, אל להם להתערב, פן יביאו עליה קשיים מבית ומחוץ. כל אדם חופשי ובלתי-מוגבל באמונתו או בכפירתו, כמו בלאומיותו. ואם יקרה שישבו בתוכנו גם בני אמונה אחרת או לאום אחר, נעניק להם הגנה מכובדת ושוויון-זכויות חוקי.

------
1 מתוך "מדינת היהודים", הוצאת ידיעות אחרונות ליום העצמאות ה30 עם הקדמה מאת מנחם בגין. לא מצאתי באינטרנט את הספר בעברית, באנגלית אפשר למצוא אותו למשל ב
ואם כבר בהרצל עסקינן 139170
אין בידי כרגע קישורים, אך עפ"י ממצאים שליקט בארץ ובמרכז אירופה סטודנט אמריקאי בשנת 1971, הרצל עצמו לא היה יהודי לפי ההלכה. ענפים מסויימים במשפחת אימו היו מעורבים, יהודים בשאינם יהודים (אינני יודעת אם ראוי כאן להשתמש במונח "מתבוללים"). באנציקלופדיה העברית, וככל הנראה גם בכל הכתבים שעסקו בעניינו של הרצל מאז ועד היום, נעשה מאמץ קולקטיבי להעלים את המבוכה.

לו רצה חוזה מדינת היהודים לעלות למדינת ישראל בתקופתו של השר פרץ - הוא היה נשאר בחוץ.

ואגב, לא ממש לעניין, ובכל זאת: שני בניו של הרצל התנצרו, כך שקשה מאוד לדעת אילו רגשות מעורבים היה חש למקרא דבריה של ניצה בעניין ה"גויים דוברי העברית" וה"הצלחה המסחררת".
שוב 139215
ושוב אותה פסקה, מצוטטת לעיפה?
הנה קטע שלא היכרת, מתוך יומנו של הרצל:

הרבנים יהיו עמודי התווך של הארגון שלי, ואני אכבדם על כך. הם יעוררו את האנשים, ילמדו אותם... ויאירו את עיניהם...

ועוד אחד:
[הקריאה לעלות לארץ] תיכלל בסדר התפילה, וכך יאה. אנו מכירים באחדותנו ההיסטורית רק על פי אמונת אבותינו... הרבנים יקבלו עתה באופן סדיר את ההודעות של האגודה [של היהודים]... והם ישמיעו אותן לקהילותיהם ויסבירו אותן. ישראל יתפלל עבורנו...

הקטעים מתוך מאמר מצוין ב"תכלת", אודות המדינה היהודית בחזונו של הרצל:
אציין שאני דווקא מזדהה עם גישתו של האזרח כ"נ, הגורסת שכוונותיהם של המייסדים חשובות הרבה פחות מרצון החיים היום; אבל אם רוצים מלחמת ציטוטים, כדאי שתהיה מעניינת.
  שוב • בועז
  שוב • ניצה
  שוב • בועז
  שוב • ניצה
  שוב • בועז
  שוב • ניצה
  שוב • בועז
  שוב • ניצה
  שוב • בועז
  שוב • ניצה
  שוב • בועז
  שוב • טל כהן
  שוב • ניצה
  שוב • בועז
  שוב • שועל
  שוב • בועז
  שוב • שועל
  שוב • בועז
  שוב • ניצה
  השוואה שגויה • פוליטיקוס
  תן להגדרות ללכת במקומך • עוזי ו.
  תן להגדרות ללכת לצדך • פוליטיקוס
  תן להגדרות ללכת לצדך • ניצה
  תן להגדרות ללכת לצדך • פוליטיקוס
  תן להגדרות לחשוב במקומך • עוזי ו.
  תן להגדרות ללכת במקומך • בועז
  תן להגדרות ללכת במקומך • טל כהן
  ציטוט נוסף של חבר'ה דומים • בועז
  תן להגדרות ללכת במקומך • יהונתן אורן
  תן להגדרות ללכת במקומך • בועז
  תן להגדרות ללכת במקומך • עוזי ו.
  תן להגדרות ללכת במקומך • האייל המציק
  תן להגדרות ללכת במקומך • עוזי ו.
  מזל טוב! • האייל האלמוני
  מזל טוב! • דובי קננגיסר
  מזל טוב! • עוזי ו.
  תן להגדרות ללכת במקומך • בועז
  תן להגדרות ללכת במקומך • עוזי ו.
  מה דעתך על שאלות יותר קונקרטיות • בועז
  מה דעתך על שאלות יותר קונקרטיות • עוזי ו.
  מה דעתך על שאלות יותר קונקרטיות • ערן בילינסקי
  מה דעתך על שאלות יותר קונקרטיות • יהונתן אורן
  stating the obvious? • ערן בילינסקי
  stating the obvious? • יהונתן אורן
  stating the obvious? • ערן בילינסקי
  stating the obvious? • יהונתן אורן
  stating the obvious? • ערן בילינסקי
  stating the obvious? • יהונתן אורן
  stating the obvious? • ערן בילינסקי
  stating the obvious? • מיץ פטל
  stating the obvious? • יהונתן אורן
  stating the obvious? • מיץ פטל
  stating the obvious? • האייל האלמוני
  stating the obvious? • יהונתן אורן
  stating the obvious? • רון בן-יעקב
  stating the obvious? • יהונתן אורן
  stating the obvious? • רון בן-יעקב
  stating the obvious? • יהונתן אורן
  stating the obvious? • ערן בילינסקי
  stating the obvious? • יהונתן אורן
  stating the obvious? • ערן בילינסקי
  stating the obvious? • יהונתן אורן
  מה דעתך על שאלות יותר קונקרטיות • עוזי ו.
  מה דעתך על שאלות יותר קונקרטיות • ערן בילינסקי
  מה דעתך על שאלות יותר קונקרטיות • עוזי ו.
  מה זה "נצתי"? • האייל האלמוני
  <אנחת רווחה> • בועז
  כל בני האדם שווים - המצאה יהודית, האמנם?! • רון בן-יעקב
  כל בני האדם שווים - המצאה יהודית, האמנם?! • ניצה
  כל בני האדם שווים - המצאה יהודית, האמנם?! • רון בן-יעקב
  כל בני האדם שווים - המצאה יהודית, האמנם?! • ניצה
  כל בני האדם שווים - המצאה יהודית, האמנם?! • רון בן-יעקב
  כל בני האדם שווים - המצאה יהודית, האמנם?! • ניצה
  כל בני האדם שווים - המצאה יהודית, האמנם?! • האייל ההומניטרי
  כל בני האדם שווים - המצאה יהודית, האמנם?! • ניצה
  כל בני האדם שווים - המצאה יהודית, האמנם?! • רון בן-יעקב
  כל בני האדם שווים - המצאה יהודית, האמנם?! • ניצה
  אבל הם נבראו בצלם אלוקימה! • מאמין קיצוני באלוקימה
  אוי ויי, "מה יותר יהודי"; לאן נגיע ככה • הרוזנת פון בוצנהיים
  אוי ויי, "מה יותר יהודי"; לאן נגיע ככה • ניצה
  ומה יהיה איתי במדינה של יהודים? • סאמירה
  יזרקו אותנו לבאר ויבנו עליה צימר • סאמארה
  אוי ויי, "מה יותר יהודי"; לאן נגיע ככה • טל כהן
  שוב • הקריבו המקוטב
  טוב, הנה ניסיון. • רודי וגנר
  טוב, הנה ניסיון. • ניצה
  טוב, הנה ניסיון. • הקריבו המקוטב
  טוב, הנה ניסיון. • ניצה
  טוב, הנה ניסיון. • הקריבו המקוטב
  טוב, הנה ניסיון. • כליל החורש נאורי
  טוב, אבל מה זה bigot? • אחד שלא הגיע
  טוב, הנה ניסיון. • ניצה
  טוב, הנה ניסיון. • טל כהן
  טוב, הנה ניסיון. • ניצה
  טוב, הנה ניסיון. • טל כהן
  טוב, הנה ניסיון. • ניצה
  טוב, הנה ניסיון. • טל כהן
  טוב, הנה ניסיון. • ניצה
  טוב, הנה ניסיון. • טל כהן
  טוב, הנה ניסיון. • ניצה
  טוב, הנה ניסיון. • טל כהן
  טוב, הנה ניסיון. • ניצה
  טוב, הנה ניסיון. • טל כהן
  טוב, הנה ניסיון. • ניצה
  היהודים כפטריוטים: • כליל החורש נאורי
  היהודים כפטריוטים: • טל כהן
  התבוללות • רון בן-יעקב
  טוב, הנה ניסיון. • שועל
  טוב, הנה ניסיון. • ניצה
  טוב, הנה ניסיון. • שועל
  טוב, הנה ניסיון. • ניצה
  טוב, הנה ניסיון. • שועל
  טוב, הנה ניסיון. • שועל
  טוב, הנה ניסיון. • בועז
  טוב, הנה ניסיון. • הקריבו המקוטב
  טוב, הנה ניסיון. • דובי קננגיסר
  טוב, הנה ניסיון. • ניצה
  טוב, הנה ניסיון. • טל כהן
  איפה כתוב בתורה? • רון בן-יעקב
  טוב, הנה ניסיון. • רודי וגנר
  טוב, הנה ניסיון. • ניצה
  טוב, הנה ניסיון. • פוליטיקוס
  טוב, הנה ניסיון. • יהונתן אורן
  טוב, הנה ניסיון. • פוליטיקוס
  טוב, הנה ניסיון. • כליל החורש נאורי
  טוב, הנה ניסיון. • פוליטיקוס
  טוב, הנה ניסיון. • כליל החורש נאורי
  טוב, הנה ניסיון. • קורא נבוך
  טוב, הנה ניסיון. • יהונתן אורן
  טוב, הנה ניסיון. • טל כהן
  טוב, הנה ניסיון. • פוליטיקוס
  אכן בורות • קורא נבוך
  טוב, הנה ניסיון. • טל כהן
  טוב, הנה ניסיון. • כליל החורש נאורי
  טוב, הנה ניסיון. • טל כהן
  טוב, הנה ניסיון. • כליל החורש נאורי
  טוב, הנה ניסיון. • פוליטיקוס
  טוב, הנה ניסיון. • טל כהן
  טוב, הנה ניסיון. • פוליטיקוס
  טוב, הנה ניסיון. • טל כהן
  טוב, הנה ניסיון. • פוליטיקוס
  טוב, הנה ניסיון. • עדי
  טוב, הנה ניסיון. • כליל החורש נאורי
  הכנות לפסח • ענת
  הכנות לפסח • כליל החורש נאורי
  טוב, הנה ניסיון. • האייל האלמוני
  טוב, הנה ניסיון. • כליל החורש נאורי
  טוב, הנה ניסיון. • Xslf
  טוב, הנה ניסיון. • כליל החורש נאורי
  טוב, הנה ניסיון. • Xslf
  טוב, הנה ניסיון. • כליל החורש נאורי
  טוב, הנה ניסיון. • דובי קננגיסר
  טוב, הנה ניסיון. • כליל החורש נאורי
  טוב, הנה ניסיון. • Xslf
  טוב, הנה ניסיון. • כליל החורש נאורי
  טוב, הנה ניסיון. • דובי קננגיסר
  טוב, הנה ניסיון. • כליל החורש נאורי
  טוב, הנה ניסיון. • דובי קננגיסר
  טוב, הנה ניסיון. • דורון הגלילי
  רבי עקיבא • רודי וגנר
  ארבעה בנות • רון בן-יעקב
  ארבע בנות • האייל האלמוני
  טוב, הנה ניסיון. • ערן בילינסקי
  טוב, הנה ניסיון. • כליל החורש נאורי
  טוב, הנה ניסיון. • האייל האלמוני
  טוב, הנה ניסיון. • עוזי ו.
  טוב, הנה ניסיון. • דובי קננגיסר
  מנדבושקס לא טובעים במים • ערן בילינסקי
  טוב, הנה ניסיון. • קורא נבוך
  טוב, הנה ניסיון. • ניצה
  טוב, הנה ניסיון. • קורא נבוך
  טוב, הנה ניסיון. • ניצה
  למה חכם =! רשע? • קורא נבוך
  למה חכם =! רשע? • ניצה
  למה חכם =! רשע? • קורא נבוך
  למה חכם =! רשע? • ניצה
  טוב, הנה ניסיון. • ניצה
  דיאלוג • פוליטיקוס
  דיאלוג • ניצה
  דיאלוג • פוליטיקוס
  דיאלוג • האייל האלמוני
  דיאלוג • פוליטיקוס
  דיאלוג • ניצה
  דיאלוג • יהונתן אורן
  דיאלוג • ניצה
  דיאלוג • יהונתן אורן
  דיאלוג • ניצה
  דיאלוג • יהונתן אורן
  דיאלוג • ניצה
  דיאלוג • פוליטיקוס
  דיאלוג • ניצה
  על אחת כמה וכמה • דובי קננגיסר
  על אחת כמה וכמה • ניצה
  על אחת כמה וכמה • דובי קננגיסר
  על אחת כמה וכמה • האייל האלמוני
  על אחת כמה וכמה • דובי קננגיסר
  על אחת כמה וכמה • ניצה
  על אחת כמה וכמה • דובי קננגיסר
  על אחת כמה וכמה • ניצה
  פתאום נזכרתי במשהו • פוליטיקוס
  פתאום נזכרתי במשהו • ניצה
  יהושוע הפרוע • האייל האלמוני והארסי
  יהושוע הפרוע • ניצה
  מנהג חדש בא למדינה: שמלת שש וכתונת פסים • האייל האלמוני והארסי
  אבל יחזקאלי מחמדי לי לבדי לי, לי לבדי • ניצה
  עולי הגרדום • האייל האלמוני
  עולי הגרדום • האייל האלמוני
  אנו בעד הנביא יחזקאל נלך אחריו עם תרמיל ומקל • האייל האלמוני והארסי
  אנו בעד הנביא יחזקאל נלך אחריו עם תרמיל ומקל • ניצה
  אנו בעד הנביא יחזקאל נלך אחריו עם תרמיל ומקל • גלעד ברזילי
  אנו בעד הנביא יחזקאל נלך אחריו עם תרמיל ומקל • ניצה
  אנו בעד הנביא יחזקאל נלך אחריו עם תרמיל ומקל • גלעד ברזילי
  אנו בעד הנביא יחזקאל נלך אחריו עם תרמיל ומקל • ניצה
  אנו בעד... מה? • רון בן-יעקב
  אנו בעד הנביא יחזקאל נלך אחריו עם תרמיל ומקל • בועז
  אנו בעד הנביא יחזקאל נלך אחריו עם תרמיל ומקל • ניצה
  אנו בעד הנביא יחזקאל נלך אחריו עם תרמיל ומקל • בועז
  אנו בעד הנביא יחזקאל נלך אחריו עם תרמיל ומקל • ניצה
  אנו בעד הנביא יחזקאל נלך אחריו עם תרמיל ומקל • בועז
  אנו בעד הנביא יחזקאל נלך אחריו עם תרמיל ומקל • ניצה
  אנו בעד הנביא יחזקאל נלך אחריו עם תרמיל ומקל • דובי קננגיסר
  אנו בעד הנביא יחזקאל נלך אחריו עם תרמיל ומקל • ניצה
  אנו בעד הנביא יחזקאל נלך אחריו עם תרמיל ומקל • דובי קננגיסר
  אנו בעד הנביא יחזקאל נלך אחריו עם תרמיל ומקל • ניצה
  אנו בעד הנביא יחזקאל נלך אחריו עם תרמיל ומקל • דובי קננגיסר
  אנו בעד הנביא יחזקאל נלך אחריו עם תרמיל ומקל • ניצה
  מזל טוב • שוטה הכפר הגלובלי
  גם ממני • בועז
  מזל טוב • ניצה
  מזל טוב! • אסתי
  מזל טוב • דובי קננגיסר
  מזל טוב • אסתי
  מזל טוב • דובי קננגיסר
  מזל טוב • החזיר האלמוני
  מזל טוב • ניצה
  תודה • ניצה
  מה "שורדני" בתרבות האמריקנית? • רודי וגנר
  מה "שורדני" בתרבות האמריקנית? • ניצה
  מה "שורדני" בתרבות האמריקנית? • דובי קננגיסר
  מה "שורדני" בתרבות האמריקנית? • ניצה
  מה "שורדני" בתרבות האמריקנית? • דובי קננגיסר
  מה "שורדני" בתרבות האמריקנית? • ניצה
  מה "שורדני" בתרבות האמריקנית? • רון בן-יעקב
  מה "שורדני" בתרבות האמריקנית? • ניצה
  מה "שורדני" בתרבות האמריקנית? • דובי קננגיסר
  מה "שורדני" בתרבות האמריקנית? • ניצה
  מה "שורדני" בתרבות האמריקנית? • בועז
  מה "שורדני" בתרבות האמריקנית? • ניצה
  לא ברור לי- • אסתי
  ''זכור את עשה לך עמלק'' • שוטה הכפר הגלובלי
  ''ואהבת לרעך כמוך'' • ערן בילינסקי
  כן, גם זה :-) • שוטה הכפר הגלובלי
  לא ברור לי- • ניצה
  לא ברור לי- • אסתי
  לא ברור לי- • דובי קננגיסר
  כן ולא • אסתי
  לא ברור לי- • ניצה
  לא ברור לי- • דובי קננגיסר
  לא ברור לי- • ניצה
  הבהרה לגבי המשפט האחרון שלך • בועז
  הבהרה לגבי המשפט האחרון שלך • ניצה
  הבהרה לגבי המשפט האחרון שלך • דובי קננגיסר
  אני מתכוונת לזה • ניצה
  אני מתכוונת לזה • דובי קננגיסר
  אני מתכוונת לזה • ניצה
  אני מתכוונת לזה • האייל האלמוני
  אני מתכוונת לזה • שוטה הכפר הגלובלי
  ורבין לא היה נאצי? • האלמוני המקורי (מהדיון ההוא)
  ורבין לא היה נאצי? • האייל האלמוני
  אני מתכוונת לזה • דובי קננגיסר
  אני מתכוונת לזה • האייל האלמוני
  אני מתכוונת לזה • דובי קננגיסר
  ואולי, לא היו הדברים מעולם? • האייל האלמוני
  אני מתכוונת לזה • ניצה
  אני מתכוונת לזה • האייל האלמוני
  אני מתכוונת לזה • האייל האלמוני
  לא ברור לי- • בועז
  לא ברור לי- • ניצה
  הלא אין ''בחירה חופשית''. • רון בן-יעקב
  הלא אין ''בחירה חופשית''. • ניצה
  הלא אין ''בחירה חופשית''. • רון בן-יעקב
  הלא אין ''בחירה חופשית''. • ג. שמעון
  הלא אין ''בחירה חופשית''. • כליל החורש נאורי
  הלא אין ''בחירה חופשית''. • ניצה
  הלא אין ''בחירה חופשית''. • רון בן-יעקב
  ואם אין "בחירה חופשית"? • עוזי ו.
  ואם אין "בחירה חופשית"? • יהונתן אורן
  ואם אין "בחירה חופשית"? • עוזי ו.
  ואם אין "בחירה חופשית"? • יהונתן אורן
  הלא אין ''בחירה חופשית''. • ניצה
  לא ברור לי- • בועז
  אתה רציני? • עדי
  יכול להיות שהיום כבר לא • בועז
  תיקון • בועז
  תודה על הלינקים! • עדי
  תודה על הלינקים! • כליל החורש נאורי
  תודה על הלינקים! • עדי
  בבקשה • בועז
  בבקשה • האייל האלמוני והארסי
  בבקשה • ארז לנדוור
  איפה הוא יוסף אחינו שיחלום לי חלומות? • האייל האלמוני והארסי
  איפה הוא יוסף אחינו שיחלום לי חלומות? • ארז לנדוור
  משעשע • מאור גרינברג
  בבקשה • האייל האלמוני
  ובולס שקמים • עוזי ו.
  ובולס שקמים • ארז לנדוור
  עמוס ז', למי שפספס • האייל האלמוני
  לא ברור לי- • ניצה
  לא ברור לי- • בועז
  מה "שורדני" בתרבות האמריקנית? • פוליטיקוס
  מה "שורדני" בתרבות האמריקנית? • ניצה
  מה "שורדני" בתרבות האמריקנית? • פוליטיקוס
  מה "שורדני" בתרבות האמריקנית? • ניצה
  מה "שורדני" בתרבות האמריקנית? • האייל האלמוני
  מה "שורדני" בתרבות האמריקנית? • אסתי
  מה "שורדני" בתרבות האמריקנית? • האייל האלמוני
  מה "שורדני" בתרבות האמריקנית? • ארז לנדוור
  מה "שורדני" בתרבות האמריקנית? • easy
  מה "שורדני" בתרבות האמריקנית? • ארז לנדוור
  מה "שורדני" בתרבות האמריקנית? • ניצה
  מה "שורדני" בתרבות האמריקנית? • הקריבו המקוטב
  מה "שורדני" בתרבות האמריקנית? • רודי וגנר
  תציק, תציק • ניצה
  עירבוב צבעים • רון בן-יעקב
  עירבוב צבעים • ניצה
  עירבוב צבעים • צביקה שחורי
  עירבוב צבעים • רון בן-יעקב
  עירבוב צבעים • ניצה
  תציק, תציק • רודי וגנר
  אנו בעד הנביא יחזקאל נלך אחריו עם תרמיל ומקל • דובי קננגיסר
  אנו בעד הנביא יחזקאל נלך אחריו עם תרמיל ומקל • ניצה
  ללא כותרת • פוליטיקוס
  אנו בעד הנביא יחזקאל נלך אחריו עם תרמיל ומקל • דובי קננגיסר
  אנו בעד הנביא יחזקאל נלך אחריו עם תרמיל ומקל • ניצה
  מיהו יהודי? • ספרא
  מיהו יהודי? • ניצה
  מיהו יהודי? • ספרא
  מיהו יהודי? • דובי קננגיסר
  מיהו יהודי? • ניצה
  מיהו יהודי? • יהונתן אורן
  מיהו יהודי? • ניצה
  מיהו יהודי? • יהונתן אורן
  מיהו יהודי? • ניצה
  אבל את מסכימה עם זה • החזיר האלמוני
  אבל את מסכימה עם זה • ניצה
  פשרה סבירה • Epophides
  פשרה סבירה • ניצה
  אנו בעד הנביא יחזקאל נלך אחריו עם תרמיל ומקל • דובי קננגיסר
  משנה מקום • האייל האלמוני
  משנה מקום • דובי קננגיסר
  אנטארקטיקה • אסתי
  אנו בעד הנביא יחזקאל נלך אחריו עם תרמיל ומקל • ניצה
  אנו בעד הנביא יחזקאל נלך אחריו עם תרמיל ומקל • easy
  מי אלה ה"שלנו" האלה? • רון בן-יעקב
  מי אלה ה"שלנו" האלה? • ניצה
  חוקי נישואין וגירושין • רודי וגנר
  אנו בעד הנביא יחזקאל נלך אחריו עם תרמיל ומקל • בועז
  אנו בעד הנביא יחזקאל נלך אחריו עם תרמיל ומקל • ניצה
  כדי להבהיר את העניין, דוגמא: • רודי וגנר
  כדי להבהיר את העניין, דוגמא: • ניצה
  כדי להבהיר את העניין, דוגמא: • רודי וגנר
  כדי להבהיר את העניין, דוגמא: • דורון הגלילי
  תופםת??? • רודי וגנר
  תופםת??? • דובי קננגיסר
  תופםת??? • דורון הגלילי
  קצת מגוחך. • רודי וגנר
  קצת מגוחך. • שוטה הכפר הגלובלי
  קצת מגוחך. • רודי וגנר
  אנו בעד הנביא יחזקאל נלך אחריו עם תרמיל ומקל • גלעד ברזילי
  אנו בעד הנביא יחזקאל נלך אחריו עם תרמיל ומקל • דובי קננגיסר
  אנו בעד הנביא יחזקאל נלך אחריו עם תרמיל ומקל • גלעד ברזילי
  אנו בעד הנביא יחזקאל נלך אחריו עם תרמיל ומקל • ניצה
  אנו בעד הנביא יחזקאל נלך אחריו עם תרמיל ומקל • גלעד ברזילי
  אנו בעד הנביא יחזקאל נלך אחריו עם תרמיל ומקל • כליל החורש נאורי
  אנו בעד הנביא יחזקאל נלך אחריו עם תרמיל ומקל • גלעד ברזילי
  אנו בעד הנביא יחזקאל נלך אחריו עם תרמיל ומקל • כליל החורש נאורי
  אנו בעד הנביא יחזקאל נלך אחריו עם תרמיל ומקל • הקזיר החשיש
  אנו בעד הנביא יחזקאל נלך אחריו עם תרמיל ומקל • הקזיר החשיש
  אנו בעד הנביא יחזקאל נלך אחריו עם תרמיל ומקל • ניצה
  אנו בעד הנביא יחזקאל נלך אחריו עם תרמיל ומקל • גלעד ברזילי
  אנו בעד הנביא יחזקאל נלך אחריו עם תרמיל ומקל • ניצה
  אנו בעד הנביא יחזקאל נלך אחריו עם תרמיל ומקל • גלעד ברזילי
  אנו בעד הנביא יחזקאל נלך אחריו עם תרמיל ומקל • ניצה
  אנו בעד הנביא יחזקאל נלך אחריו עם תרמיל ומקל • דובי קננגיסר
  תראו מי שמדברת • האייל האלמוני
  יודונאצים • פוליטיקוס
  לא נכון • ניצה
  מדויק • פוליטיקוס
  מדויק • שועל
  אתה באמת לא מבחין בהבדל? • פוליטיקוס
  אתה באמת לא מבחין בהבדל? • שועל
  אתה באמת לא מבחין בהבדל • פוליטיקוס
  אתה באמת לא מבחין בהבדל • שועל
  אתה באמת לא מבחין בהבדל • פוליטיקוס
  אתה באמת לא מבחין בהבדל • שועל
  אתה באמת לא מבחין בהבדל • פוליטיקוס
  אתה באמת לא מבחין בהבדל • שועל
  אתה באמת לא מבחין בהבדל • פוליטיקוס
  אתה באמת לא מבחין בהבדל • שועל
  אתה באמת לא מבחין בהבדל • פוליטיקוס
  אתה באמת לא מבחין בהבדל • שועל
  אתה באמת לא מבחין בהבדל • פוליטיקוס
  אתה באמת לא מבחין בהבדל • שועל
  אתה באמת לא מבחין בהבדל • פוליטיקוס
  אתה באמת לא מבחין בהבדל • שועל
  אתה באמת לא מבחין בהבדל • פוליטיקוס
  אתה באמת לא מבחין בהבדל • שועל
  אתה באמת לא מבחין בהבדל • פוליטיקוס
  אתה באמת לא מבחין בהבדל • שועל
  אתה באמת לא מבחין בהבדל • פוליטיקוס
  אתה באמת לא מבחין בהבדל • שועל
  אתה באמת לא מבחין בהבדל • פוליטיקוס
  אתה באמת לא מבחין בהבדל • שועל
  אתה באמת לא מבחין בהבדל • פוליטיקוס
  אתה באמת לא מבחין בהבדל • שועל
  אבל היא כן דיברה על שלילת זכויות האזרח שלהם • רודי וגנר
  אתה באמת לא מבחין בהבדל • הדוור לשעבר
  על אחת כמה וכמה • מוחמד, אום אל פאחם
  על אחת כמה וכמה • דובי קננגיסר
  על אחת כמה וכמה • כליל החורש נאורי
  על אחת כמה וכמה • רודי וגנר
  על אחת כמה וכמה • ניצה
  טעות סופר • ב/קננגיסר
  שאלת תם • כליל החורש נאורי
  דיאלוג • פוליטיקוס
  דיאלוג • ניצה
  דיאלוג • יהונתן אורן
  דיאלוג • מיץ פטל
  דיאלוג • ניצה
  דיאלוג • טל כהן
  דיאלוג • ניצה
  דיאלוג • טל כהן
  דיאלוג • ניצה
  נו באמת • הקריבו המקוטב
  דיאלוג • אסתי
  דיאלוג • ניצה
  מדינת-הלכה מתקדמת- אוקסימורון • אסתי
  שלושת אלפים שנה של התקדמות • ניצה
  שלושת אלפים שנה של התקדמות • טל כהן
  למה באמת ? • ניצה
  "גזרת הכתוב" - פה קבור הכלב! • אסתי
  "גזרת הכתוב" - פה קבור הכלב! • ניצה
  "גזרת הכתוב" - פה קבור הכלב! • רודי וגנר
  "גזרת הכתוב" - פה קבור הכלב! • ניצה
  "גזרת הכתוב" - פה קבור הכלב! • גלעד ברזילי
  דיאלוג • פוליטיקוס
  דיאלוג • שועל
  דיאלוג • פוליטיקוס
  דיאלוג • שועל
  דיאלוג • פוליטיקוס
  דיאלוג • שועל
  דיאלוג • פוליטיקוס
  דיאלוג • שועל
  דיאלוג • ניצה
  דיאלוג • הקריבו המקוטב
  דיאלוג • ניצה
  דיאלוג • הקריבו המקוטב
  דיאלוג • ניצה
  דיאלוג • דובי קננגיסר
  דיאלוג • ניצה
  דיאלוג • ערן בילינסקי
  דיאלוג • ניצה
  דיאלוג • ערן בילינסקי
  אסוציאציה מעניינת • האייל האלמוני
  דיאלוג • האייל האלמוני
  דיאלוג • ערן בילינסקי
  דיאלוג • ניצה
  יופי • שוטה הכפר הגלובלי
  החלנו. • ניצה
  דיאלוג • דובי קננגיסר
  דיאלוג • מיץ פטל
  דיאלוג • easy
  אני לא דמוגרף • מיץ פטל
  דמוגרפיה בגרוש • עוזי ו.
  דמוגרפיה בגרוש • easy
  מדינת כל ? • פוליטיקוס
  מדינת כל ? • ירדן ניר
  טוב, הנה ניסיון. • רודי וגנר
  רגע אחד • אחד שלא הגיע
  רגע אחד • הקריבו המקוטב
  רגע אחד • אחד שלא הגיע
  רגע אחד • הקריבו המקוטב
  רגע אחד • בועז
  רגע אחד • הקריבו המקוטב
  רגע אחד • אחד שלא הגיע, והתעורר מאוחר היום
  רגע אחד • הקריבו המקוטב
  רגע אחד • אחד שלא הגיע
  רגע אחד • הקריבו המקוטב
  רגע אחד • אחד שלא הגיע
  רגע אחד • בועז
  רגע אחד • דובי קננגיסר
  רגע אחד • כליל החורש נאורי
  שוב • טל כהן
  טרוריסטים • האייל ההומניטרי
  טרוריסטים • דורון הגלילי
  מדובר בארגון משפחתי? • האייל האלמוני והארסי
  שוב • דובי קננגיסר
  שוב • ניצה
  נחיה נמות ואז נראה • האייל האלמוני והארסי
  שוב פעם • טל כהן
  שוב פעם • טמבל
  שוב פעם • בועז
  שוב פעם • טל כהן
  שוב פעם • ניצה
  הפואנטה ידועה. • ארז לנדוור
  הפואנטה ידועה. • ניצה
  הפואנטה ידועה. • האייל האלמוני
  הפואנטה ידועה. • ניצה
  הפואנטה ידועה. • האייל האלמוני
  הפואנטה ידועה. • הקריבו המקוטב
  ובנוסף • ארז לנדוור
  הפואנטה ידועה. • ניצה
  הפואנטה ידועה. • הקריבו המקוטב
  הפואנטה ידועה. • ניצה
  פוליטיקה חדשה • פוליטיקוס
  פוליטיקה חדשה • ניצה
  פוליטיקה חדשה • פוליטיקוס
  פוליטיקה חדשה - ויכוח שחוק • האייל האלמוני
  פרזיטים תקרא לאחותך. • האייל האלמוני
  פוליטיקה חדשה • שועל
  פוליטיקה חדשה • כליל החורש נאורי
  פוליטיקה חדשה • שועל
  פוליטיקה חדשה • פוליטיקוס
  פוליטיקה חדשה • שועל
  פוליטיקה חדשה • פוליטיקוס
  פוליטיקה חדשה • שועל
  פוליטיקה חדשה • פוליטיקוס
  פוליטיקה חדשה • שועל
  פוליטיקה חדשה • פוליטיקוס
  פוליטיקה חדשה • שועל
  פוליטיקה חדשה • פוליטיקוס
  פוליטיקה חדשה • שועל
  פוליטיקה חדשה • טל כהן
  פוליטיקה חדשה • שועל
  פוליטיקה חדשה • דורון הגלילי
  פוליטיקה חדשה • שועל
  פוליטיקה חדשה • טל כהן
  פוליטיקה חדשה • שועל
  פוליטיקה חדשה • כליל החורש נאורי
  פוליטיקה חדשה • נגה
  פוליטיקה חדשה • כליל החורש נאורי
  פוליטיקה חדשה • דובי קננגיסר
  פוליטיקה חדשה • שועל
  אנחנו לא מתחילים עם *זה*, נכון? • נגה
  זה נובע מהחלפת היחידות בהיסטוריה לבגרות. • רודי וגנר
  פוליטיקה חדשה • דורון יערי
  פוליטיקה חדשה • דובי קננגיסר
  פוליטיקה חדשה • ניצה
  פוליטיקה חדשה • האייל האלמוני
  פוליטיקה חדשה • ניצה
  פוליטיקה חדשה • האייל האלמוני
  פוליטיקה חדשה • ניצה
  פוליטיקה חדשה • האייל האלמוני
  גם אני צריכה לעזוב? • סאמירה
  פוליטיקה חדשה • פוליטיקוס
  פוליטיקה חדשה • דורון הגלילי
  גם ללאום שלי אין מקום? • האזרחית סאמירה
  גם ללאום שלי אין מקום? • האזרח מאירסון UK
  גם ללאום שלי אין מקום? • דורון הגלילי
  גם ללאום שלי אין מקום? • סאמירה
  גם ללאום שלי אין מקום? • דורון הגלילי
  גם ללאום שלי אין מקום? • סאמירה
  גם ללאום שלי אין מקום? • דורון הגלילי
  גם ללאום שלי אין מקום? • סאמירה
  גם ללאום שלי אין מקום? • דורון הגלילי
  גם ללאום שלי אין מקום? • כליל החורש נאורי
  פוליטיקה חדשה • פוליטיקוס
  פוליטיקה חדשה • דורון הגלילי
  פוליטיקה חדשה • פוליטיקוס
  פוליטיקה חדשה • דורון הגלילי
  למה לא רמדן? • סאמירה
  מה למה לא רמדן? • דורון הגלילי
  פוליטיקה חדשה • פוליטיקוס
  פוליטיקה חדשה • דורון הגלילי
  פוליטיקה חדשה • דובי קננגיסר
  פוליטיקה חדשה • דורון הגלילי
  פוליטיקה חדשה • דובי קננגיסר
  פוליטיקה חדשה • טל כהן
  פוליטיקה חדשה • פוליטיקוס
  פוליטיקה חדשה • ניצה
  פוליטיקה חדשה • האייל ההומניטרי
  פוליטיקה חדשה • ניצה
  פוליטיקה חדשה • הקריבו המקוטב
  פוליטיקה חדשה • טל כהן
  פוליטיקה חדשה • דובי קננגיסר
  פוליטיקה חדשה • ניצה
  פוליטיקה חדשה • טל כהן
  פוליטיקה חדשה • ניצה
  פוליטיקה חדשה • דובי קננגיסר
  אז למה גירשת את ס.? • האייל האלמוני
  אז למה גירשת את ס.? • דובי קננגיסר
  מי אמר למי? • האייל האלמוני
  פוליטיקה חדשה • ניצה
  פוליטיקה חדשה • פוליטיקוס
  פוליטיקה חדשה • ניצה
  פוליטיקה חדשה • יהונתן אורן
  פוליטיקה חדשה • ניצה
  פוליטיקה חדשה • יהונתן אורן
  פוליטיקה חדשה • ניצה
  פוליטיקה חדשה • יהונתן אורן
  פוליטיקה חדשה • דובי קננגיסר
  פוליטיקה חדשה • יהונתן אורן
  פוליטיקה חדשה • ניצה
  פוליטיקה חדשה • יהונתן אורן
  פוליטיקה חדשה • ניצה
  פוליטיקה חדשה • יהונתן אורן
  פוליטיקה חדשה • ניצה
  פוליטיקה חדשה • יהונתן אורן
  פוליטיקה חדשה • דב אנשלוביץ
  פוליטיקה חדשה • בועז
  פוליטיקה חדשה • ניצה
  פוליטיקה חדשה • בועז
  פוליטיקה חדשה • ניצה
  פוליטיקה חדשה • טל כהן
  פוליטיקה חדשה • ניצה
  פוליטיקה חדשה • טל כהן
  פוליטיקה חדשה • ניצה
  פוליטיקה חדשה • טל כהן
  פוליטיקה חדשה • ניצה
  פוליטיקה חדשה • האייל שמכיר את א. הראשון
  פוליטיקה חדשה • ניצה
  ושוב • האייל האלמוני
  פוליטיקה חדשה • ערן בילינסקי
  פוליטיקה חדשה • ניצה
  פוליטיקה חדשה • בועז
  פוליטיקה חדשה • ניצה
  פוליטיקה חדשה • דובי קננגיסר
  פוליטיקה חדשה • ניצה
  פוליטיקה חדשה • האייל האלמוני
  פוליטיקה חדשה • טל כהן
  פוליטיקה חדשה • ניצה
  פוליטיקה חדשה • דובי קננגיסר
  פוליטיקה חדשה • ניצה
  ורוב האזרחים הצביעו מח''ל-בשבעים ושבע • האייל האלמוני והארסי
  ורוב האזרחים הצביעו מח''ל-בשבעים ושבע • ניצה
  פוליטיקה חדשה • דובי קננגיסר
  פוליטיקה חדשה • ניצה
  פוליטיקה חדשה • האלמוני המקורי (מהדיון ההוא)
  פוליטיקה חדשה • ניצה
  פוליטיקה חדשה • דובי קננגיסר
  פוליטיקה חדשה • ניצה
  פוליטיקה חדשה • דובי קננגיסר
  פוליטיקה חדשה • ניצה
  פוליטיקה חדשה • דובי קננגיסר
  פוליטיקה חדשה • ניצה
  פוליטיקה ישנה • ספרא
  פוליטיקה ישנה • ניצה
  פוליטיקה חדשה • דובי קננגיסר
  פוליטיקה חדשה • ניצה
  פוליטיקה חדשה • שוטה הכפר הגלובלי
  פוליטיקה חדשה • דובי קננגיסר
  פוליטיקה חדשה • שוטה הכפר הגלובלי
  פוליטיקה חדשה • דובי קננגיסר
  אם כבר דנים בדבר אליו אני קרוב, • כליל נאורי מדווח מאם-רשרש הכבושה
  אם כבר דנים בדבר אליו אני קרוב, • דובי קננגיסר
  אם כבר דנים בדבר אליו אני קרוב, • כליל החורש נאורי מכין סמינר
  פוליטיקה חדשה • רון בן-יעקב
  בדיוק • שוטה הכפר הגלובלי
  פוליטיקה חדשה • ניצה
  פוליטיקה חדשה • ניצה
  פוליטיקה חדשה • שוטה הכפר הגלובלי
  פוליטיקה חדשה • ניצה
  השוואות מטופשות ואמירות דמגוגיות • שוטה הכפר הגלובלי
  השוואות מטופשות ואמירות דמגוגיות • ניצה
  השוואות מטופשות ואמירות דמגוגיות • שוטה הכפר הגלובלי
  השוואות מטופשות ואמירות דמגוגיות • ניצה
  השוואות מטופשות ואמירות דמגוגיות • האלמוני המקורי (מהדיון ההוא)
  השוואות מטופשות ואמירות דמגוגיות • ניצה
  השוואות מטופשות ואמירות דמגוגיות • האלמוני המקורי (מהדיון ההוא)
  השוואות מטופשות ואמירות דמגוגיות • יהונתן אורן
  השוואות מטופשות ואמירות דמגוגיות • ניצה
  השוואות מטופשות ואמירות דמגוגיות • יהונתן אורן
  השוואות מטופשות ואמירות דמגוגיות • האלמוני המקורי (מהדיון ההוא)
  השוואות מטופשות ואמירות דמגוגיות • ניצה
  השוואות מטופשות ואמירות דמגוגיות • האלמוני המקורי (מהדיון ההוא)
  [כותרת אחרת] • ערן בילינסקי
  [כותרת אחרת] • דורון הגלילי
  [כותרת אחרת] • רודי וגנר
  [כותרת אחרת] • דורון הגלילי
  [כותרת אחרת] • אסתי
  השוואות מטופשות ואמירות דמגוגיות • הקריבו המקוטב
  השוואות מטופשות ואמירות דמגוגיות • ניצה
  השוואות מטופשות ואמירות דמגוגיות • הקריבו המקוטב
  השוואות מטופשות ואמירות דמגוגיות • מיץ פטל
  השוואות מטופשות ואמירות דמגוגיות • הקריבו המקוטב
  השוואות מטופשות ואמירות דמגוגיות • מיץ פטל
  השוואות מטופשות ואמירות דמגוגיות • הקריבו המקוטב
  השוואות מטופשות ואמירות דמגוגיות • מיץ פטל
  השוואות מטופשות ואמירות דמגוגיות • הקריבו המקוטב
  השוואות מטופשות ואמירות דמגוגיות • מיץ פטל
  השוואות מטופשות ואמירות דמגוגיות • הקריבו המקוטב
  השוואות מטופשות ואמירות דמגוגיות • מיץ פטל
  השוואות מטופשות ואמירות דמגוגיות • הקריבו המקוטב
  השוואות מטופשות ואמירות דמגוגיות • ירדן ניר
  השוואות מטופשות ואמירות דמגוגיות • ניצה
  השוואות מטופשות ואמירות דמגוגיות • שוטה הכפר הגלובלי
  השוואות מטופשות ואמירות דמגוגיות • ניצה
  לתפארת מדינת ישראל • שוטה הכפר הגלובלי
  לתפארת מדינת ישראל • ניצה
  לתפארת מדינת ישראל • האייל האלמוני
  לתפארת מדינת ישראל • ניצה
  רק שתדעי: • רודי וגנר
  רק שתדעי: • ניצה
  בקשר לב' • האלמוני המקורי (מהדיון ההוא)
  פוליטיקה חדשה • בועז
  פוליטיקה חדשה • רון בן-יעקב
  פוליטיקה חדשה • ניצה
  עד כמה שאני מבין (?) • שוטה הכפר הגלובלי
  פוליטיקה חדשה • דובי קננגיסר
  צדיק שכמותך: • שוטה הכפר הגלובלי
  פוליטיקה חדשה • ניצה
  פוליטיקה חדשה • גרושו
  פוליטיקה חדשה • ניצה
  פוליטיקה חדשה • רודי וגנר
  פוליטיקה חדשה • ניצה
  פוליטיקה חדשה • יהונתן אורן
  פוליטיקה חדשה • ניצה
  במעגל המכושף • רודי וגנר
  במעגל המכושף • ניצה
  במעגל המכושף • דובי קננגיסר
  במעגל המכושף • טל כהן
  במעגל המכושף • דורון הגלילי
  במעגל המכושף • מיץ פטל
  במעגל המכושף • דובי קננגיסר
  במעגל המכושף • האייל האלמוני
  במעגל המכושף • האלמוני המקורי (מהדיון ההוא)
  במעגל המכושף • רון בן-יעקב
  במעגל המכושף • דורון הגלילי
  במעגל המכושף • רודי וגנר
  שוב מחפשים דוגמאות? • האייל האלמוני
  ניצה טוענת שיש דבר כזה דמוקרטיה יהודית. • רודי וגנר
  אתנוקרטיה • פוליטיקוס
  חותם על כל מילה. • רודי וגנר
  חותם על כל מילה. • פוליטיקוס
  חותם על כל מילה. • רודי וגנר
  חותם על כל מילה. • פוליטיקוס
  חותם על כל מילה. • דובי קננגיסר
  חותם על כל מילה. • פוליטיקוס
  פוליטיקה חדשה • חן שפירא
  פוליטיקה חדשה • ניצה
  פוליטיקה חדשה • האייל האלמוני
  פוליטיקה חדשה • ניצה
  תלוי הקשר • האייל האלמוני
  פוליטיקה חדשה • דובי קננגיסר
  פוליטיקה חדשה • ניצה
  פוליטיקה חצי עיוורת • רון בן-יעקב
  פוליטיקה חצי עיוורת • ניצה
  פוליטיקה חדשה • דובי קננגיסר
  פוליטיקה חדשה • ניצה
  פוליטיקה חדשה או בחזרה לביצה. • הקריבו המקוטב
  פוליטיקה חדשה או בחזרה לביצה. • ניצה
  פוליטיקה חדשה או בחזרה לביצה. • הקריבו המקוטב
  פוליטיקה חדשה או בחזרה לביצה. • ניצה
  פוליטיקה חדשה או בחזרה לביצה. • easy
  פוליטיקה חדשה או בחזרה לביצה. • ניצה
  פוליטיקה חדשה או בחזרה לביצה. • easy
  פוליטיקה חדשה או בחזרה לביצה. • הקריבו המקוטב
  פוליטיקה חדשה או בחזרה לביצה. • ניצה
  האמנם? • האלמוני המקורי (מהדיון ההוא)
  פוליטיקה חדשה או בחזרה לביצה. • הקריבו המקוטב
  פוליטיקה חדשה או בחזרה לביצה. • ניצה
  פוליטיקה חדשה • שוטה הכפר הגלובלי
  פוליטיקה חדשה • האייל האלמוני
  כדור הבדולח שלי מהבהב • שוטה הכפר הגלובלי
  כדור הבדולח שלי מהבהב • האייל האלמוני
  כדור הבדולח שלי מהבהב • ערן בילינסקי
  למכירה • שוטה הכפר הגלובלי
  פוליטיקה חדשה • פוליטיקוס
  ההצבעה בפתק אחד החלישה את הקטנות באמת. • רודי וגנר
  כזכור • האלמוני המקורי (מהדיון ההוא)
  לא • האלמוני המקורי (מהדיון ההוא)
  פוליטיקה חדשה • האלמוני המקורי (מהדיון ההוא)
  טלי קורה מבין עיניך • ספרא
  טלי קורה מבין עיניך • ניצה
  טלי קורה מבין עיניך • ערן בילינסקי
  טלי קורה מבין עיניך • יהונתן אורן
  טלי קורה מבין עיניך • ספרא
  טלי קורה מבין עיניך • ניצה
  טלי קורה מבין עיניך • Chen Shapira
  טלי קורה מבין עיניך • ניצה
  אם קורה נופלת ביער • חן שפירא
  אם קורה נופלת ביער • ניצה
  טלי קורה מבין עיניך • ספרא
  טלי קורה מבין עיניך • ניצה
  טלי קורה מבין עיניך • דובי קננגיסר
  טלי קורה מבין עיניך • ניצה
  רגע אחד, בבקשה • האייל האלמוני
  כלומר: בשבילי (ולא "אני") • האייל האלמוני
  רגע אחד, בבקשה • ניצה
  הערה סתמית • האייל העייף מדיונים סמנטים
  הערה סתמית • ניצה
  הערה סתמית • בועז
  הערה סתמית • האייל האלמוני
  הערה סתמית • בועז
  הערה סתמית • האייל האלמוני
  זכויות אזרח • בועז
  הערה סתמית • האייל האלמוני
  הערה סתמית • ניצה
  ההגדרב שלך לדמוקרטיה • רודי וגנר
  ההגדרב שלך לדמוקרטיה • ניצה
  ההגדרה שלך לדמוקרטיה • האייל האלמוני והארסי
  ההגדרה שלך לדמוקרטיה • ניצה
  הערה סתמית • דובי קננגיסר
  רגע אחד, בבקשה • האייל האלמוני
  נסי את זה ככה: • האייל שמכיר את א. הראשון
  נסי את זה ככה: • ניצה
  נסי את זה ככה: • האייל שמכיר את א. הראשון
  טלי קורה מבין עיניך • דובי קננגיסר
  טלי קורה מבין עיניך • יהונתן אורן
  טלי קורה מבין עיניך • ספרא
  טלי קורה מבין עיניך • יהונתן אורן
  טלי קורה מבין עיניך • ספרא
  טלי קורה מבין עיניך • שועל
  טלי קורה מבין עיניך • ספרא
  טלי קורה מבין עיניך • שועל
  טול קורה מבין עיניך • ספרא
  טול קורה מבין עיניך • שועל
  טול קורה מבין עיניך • ספרא
  טול קורה מבין עיניך • כליל החורש נאורי
  טול קורה מבין עיניך • ספרא
  טול קורה מבין עיניך • כליל החורש נאורי
  טול קורה מבין עיניך • יהונתן אורן
  טול קורה מבין עיניך • כליל החורש נאורי
  טול קורה מבין עיניך • יהונתן אורן
  טול קורה מבין עיניך • כליל החורש נאורי
  טול קורה מבין עיניך • בועז
  טול קורה מבין עיניך • מיץ פטל
  טול קורה מבין עיניך • בועז
  טול קורה מבין עיניך • מיץ פטל
  תיקון טעות • בועז
  תיקון טעות • מיץ פטל
  תיקון טעות • האלמוני המקורי (מהדיון ההוא)
  והשבח לאל על כך • האייל האלמוני
  תיקון טעות • מיץ פטל
  תיקון טעות • האלמוני המקורי (מהדיון ההוא)
  תיקון טעות • מיץ פטל
  תיקון טעות • ערן בילינסקי
  ניסיתי לחלק את העניין לשניים, נשארתי מתוסכל • בועז
  ניסיתי לחלק את העניין לשניים, נשארתי מתוסכל • מיץ פטל
  ניסיתי לחלק את העניין לשניים, נשארתי מתוסכל • בועז
  ניסיתי לחלק את העניין לשניים, נשארתי מתוסכל • מיץ פטל
  חייבים • ענת
  חייבים • ירדן ניר
  חייבים • בועז
  קמח מצע • ירדן ניר
  קמח מצע • בועז
  קמח מצע • ירדן ניר
  תנא מסייע • האייל האלמוני
  חייבים • דובי קננגיסר
  ניסיתי לחלק את העניין לשניים, נשארתי מתוסכל • ירדן ניר
  ניסיתי לחלק את העניין לשניים, נשארתי מתוסכל • האייל שמכיר את א. הראשון
  יש הרבה מאמינים • האייל האלמוני
  יש הרבה מאמינים • האייל שמכיר את א. הראשון
  אולי על בג"צ? • האלמוני המקורי (מהדיון ההוא)
  ניסיתי לחלק את העניין לשניים, נשארתי מתוסכל • דורון יערי
  המדינה שאליה יבוצע הטרנספר תסכים • בועז
  המדינה שאליה יבוצע הטרנספר תסכים • דורון יערי
  המדינה שאליה יבוצע הטרנספר תסכים • בועז
  רחמנות • האייל האלמוני
  רחמנות • ערן בילינסקי
  אני דווקא שאבתי את ההשראה מיצפאן • בועז
  אני דווקא שאבתי את ההשראה מיצפאן • ערן בילינסקי
  אז כנראה גם הוא שואב השראה מיצפאן • בועז
  ניסיתי לחלק את העניין לשניים, נשארתי מתוסכל • הקריבו המקוטב
  ניסיתי לחלק את העניין לשניים, נשארתי מתוסכל • דורון יערי
  רגע של עברית • דורון הגלילי
  רגע של עברית • הקריבו המקוטב
  רגע של עברית • דורון הגלילי
  רגע של עברית • הקריבו המקוטב
  רגע של עברית • דורון הגלילי
  תיקון טעות • האייל האלמוני
  תיקון טעות • האייל האלמוני
  תיקון טעות • בועז
  טול קורה מבין עיניך • גלעד ברזילי
  אני יכול לנסות! • מיץ פטל
  אני יכול לנסות! • גלעד ברזילי
  אני יכול לנסות! • מיץ פטל
  אני יכול לנסות! • גלעד ברזילי
  אני יכול לנסות שוב? • מיץ פטל
  אני יכול לנסות שוב? • גלעד ברזילי
  אני יכול לנסות שוב? • מיץ פטל
  אני יכול לנסות שוב? • גלעד ברזילי
  אני יכול לנסות שוב? • מיץ פטל
  אני יכול לנסות שוב? • גלעד ברזילי
  אני יכול לנסות שוב? • מיץ פטל
  נו ברור, • האלמוני המקורי (מהדיון ההוא)
  נו ברור, • טל כהן
  טול קורה מבין עיניך • שועל
  טול קורה מבין עיניך • רון בן-יעקב
  טול קורה מבין עיניך • בועז
  טול קורה מבין עיניך • שועל
  טול קורה מבין עיניך • כליל החורש נאורי תיכף ישן
  טול קורה מבין עיניך • בועז
  טול קורה מבין עיניך • ערן בילינסקי
  זה היה יותר בשביל המבנה המוסיקלי של המשפט • בועז
  טול קורה מבין עיניך • גלעד ברזילי
  טול קורה מבין עיניך • קורא נבוך
  טול קורה מבין עיניך • רודי וגנר
  טול קורה מבין עיניך • גלעד ברזילי
  אפרופו דגל והמנון • רודי וגנר
  אמנת ג'נבה • רודי וגנר
  אמנת ג'נבה • טל כהן
  אמנת ג'נבה • רודי וגנר
  אמנת ג'נבה • אסתי
  אמנת ג'נבה • רודי וגנר
  אמנת ג'נבה • אסתי
  אמנת ג'נבה • טל כהן
  אמנת ג'נבה • דורון הגלילי
  משה דיין וחוקיות ההתנחלויות • רון בן-יעקב
  אמנת ג'נבה • כליל החורש נאורי אחרי סמינר
  אמנת ג'נבה • רודי וגנר
  אמנת ג'נבה • כליל החורש נאורי
  אמנת ג'נבה • דורון הגלילי
  אמנת ג'נבה • כליל החורש נאורי
  אמנת ג'נבה • דורון הגלילי
  אמנת ז'נבה • כליל החורש נאורי
  אמנת ז'נבה • דורון הגלילי
  אמנת ז'נבה • כליל החורש נאורי
  אמנת ז'נבה • גלעד ברזילי
  אמנת ז'נבה • רודי וגנר
  אמנת ז'נבה • רודי וגנר
  אמנת ג'נבה • רודי וגנר
  אמנת ג'נבה • כליל החורש נאורי
  טלי קורה מבין עיניך • האייל האלמוני
  משרד החינוך לא יכול לעסוק בבדק הבית • מוחמד קננגיסר
  כליל חוטא בבהמיות • כליל החורש נאורי
  כליל חוטא בבהמיות • דובי קננגיסר
  ג'ניפר לופז לכנסת! מירי בוהדנה למשרד החינוך! • האייל האלמוני
  ג'ניפר לופז לכנסת! מירי בוהדנה למשרד החינוך! • כליל החורש נאורי
  כליל חוטא בבהמיות גבוהת מצח ועגולת משקפיים • האייל האלמוני
  ננסי רייגן? • מוחמד קננגיסר
  ננסי רייגן? • האייל האלמוני
  ננסי רייגן? • ברקת
  ננסי רייגן? • עוזי ו.
  ננסי רייגן? • קורא נבוך
  ננסי רייגן? • עוזי ו.
  ננסי רייגן? • האייל האלמוני
  כוננות ספיגה • קורא נבוך
  ננסי רייגן? • עוזי ו.
  ננסי רייגן? • ברקת
  ננסי רייגן? • האייל האלמוני
  ננסי רייגן? • ברקת הולכת
  ננסי רייגן? • ברקת
  ננסי רייגן? • יהונתן אורן
  ננסי רייגן? • ברקת
  ננסי רייגן? • עוזי ו.
  ננסי רייגן? • ברקת
  ננסי רייגן? • רודי וגנר
  ג'ניפר לופז לכנסת! מירי בוהדנה למשרד החינוך! • מוחמד קננגיסר
  פוליטיקה חדשה • אחד שלא הגיע
  פוליטיקה חדשה • כליל החורש נאורי procrastinates
  פוליטיקה חדשה • שועל
  לא מדויק • ארז לנדוור
  לא מדויק • שועל
  לא מדויק • ארז לנדוור
  לא מדויק • שועל
  פוליטיקה חדשה • דורון יערי
  פוליטיקה חדשה • טל כהן
  פוליטיקה חדשה • ניצה
  פוליטיקה חדשה • פוליטיקוס
  מדינת כל _?_ • פוליטיקוס
  שוב פעם • ברקת
  הפואנטה • עומר אורי
  הפואנטה • ברקת
  ארז ניסח יפה יותר מה הפואנטה • בועז
  שוב פעם • טל כהן
  לגבי ב. • אסתי
  מלחמות אידאולוגיות • ירדן ניר
  מלחמות אידאולוגיות • ניצה
  מלחמות אידאולוגיות • האלמוני המקורי (מהדיון ההוא)
  מלחמות אידאולוגיות • יהונתן אורן
  תמונת מראה • האלמוני המקורי (מהדיון ההוא)
  תמונת מראה • יהונתן אורן
  אה. • האלמוני המקורי (מהדיון ההוא)
  ושבו בנים לגבולם • רון בן-יעקב
  מלחמות אידאולוגיות • בועז
  מלחמות אידאולוגיות • ניצה
  את יכולה לפרט יותר? • בועז
  מלחמות אידאולוגיות • דובי קננגיסר
  מלחמות אידאולוגיות • ניצה
  הערה קטנה • רודי וגנר
  הערה קטנה • ניצה
  יפה. • רודי וגנר
  מלחמות אידאולוגיות • אביב י.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים