שיפור עמדות לאחור 1401
כשמתכוננים לשינויים משמעותיים במצב בגולן ועם סוריה בכלל, צריך לבחון היטב את מצבה של סוריה:
סוריה היא מדינה שנמצאת תחת שלטון אוטוקרטי אם לא דיקטטורי, ואילו המנהיג, אסד נמצא במצב בריאות ירוד ביותר. לעומתו הולך העם הסורי ונפתח אט אט למערב ומגלה שיטת שלטון חדשה ויעילה יותר - ד מ ו ק ר ט י ה !
העם הסורי, מגלה שגם לו יכול להיות כוח אלרטורלי ויתכן מאוד שבסופו של דבר הוא יפעל להשיגו.
כשהולכים עכשיו לחתום על הסכם עם סוריה, בעצם חותמים על הסכם עם אסד, הרי העם הסורי לא נשאל לדעתו ולא מעורב אף לא במעטי מעט בהחלטות השלטון.
כשיעבור אסד מן העולם (ולפי מצבו הנוכחי לא בעוד זמן רחוק כל כך) יחליף אותו בנו שלא יהנה משלטון מבוסס כל כך, ולא בטוח שיוכל להרשות לעצמו לקיים קשרים עם ה'אויב הציוני' ואולי אף יתעלם לחלוטין מאותו הסכם כדי לא לסכן את שלטונו.
בנוסף יתכן מצב אחר שבו ינצל העם הסורי את חילופי השלטון ובהנהגת אנשי הרוח ובגיבוי של המערב יתבעו לעצמם דמוקרטיה, שלא תמהר כל כך לאשר את ההסכם עם ישראל הסכם שהם לא נשאלו לדעתם עליו ומסמל כל כך את המשטר ה"שין" שעושה צעדים בניגוד לדעת העם, ובלי להתחשב בו.
מכאן בעצם רואים שאת העתיד של סוריה אי אפשר לצפות ואת עתידו של ההסכם אם יחתם בהחלט שאי אפשר לנבא אז לא כדאי למהר ולוותר על אזורים נרחבים בארץ ישראל ובהחלט שמסוכן לפנות 15,000 תושבים ישראליים מהגולן מבלי להיות בטוחים בשביל איזו מטרה, ולכן אל לנו למהר לסכן את בטחוננו ואל לנו לשים את הגולן ועתידינו על קרן הציב או האייל (הקורא).
קרן הצבי, קרן האייל 1411
(סילחו לי על הסטייה מהנושא, אבל בנפשנו הדבר!!)
אין לכרוך את קרן הצבי עם קרן האייל! יש הבדל קריטי בין שני סוגי הקרניים, והבדל זה הוא הוא מקור הביטוי!
האיילים לסוגיהם, בפרט זה הקורא, משילים מדי שנה את קרניהם. הקרן המושלת חלולה היא, ויכולה לשמש ככלי קיבול, לכסף או כל דבר אחר (במקרה של האייל הקורא, הוא המוס, זה יכול להיות מרתק: אפשר להכניס לשם *הרבה* כסף, אך לא ברור אם יהיה קל להוציאו).

הצבי, לעומת זאת, חי לו עם אותו זוג קרניים כל חייו. קרניו מלאות המה - כלומר, לא חלולות. מי שינסה לשים את כספו על קרן הצבי, כאילו קרן אייל היתה - כספו ייפול!

(זהו, אפשר לחזור לדיון - סליחה על ההפרעה).
שיפור עמדות לאחור 1421
ברכות נועם,

אחחח.. איזה עולם. כשהאוייב חזק, אומרים: "אל תעשו איתו שלום עכשיו. הוא חזק, הוא לא יתפשר. תנו לו להחלש".
כשהאוייב חלש, אומרים: "אל תעשו איתו שלום. הוא חלש. מי יודע מה יהיה מחר?".

צריך לעשות שלום, כשיש נכונות משני הצדדים לעשות שלום. דמוקרטיה אינה יציבה יותר או חזקה יותר ממשטר דיקטטורי. כשסדאת נרצח, המצרים המשיכו בשלום, למרות שהם היו המדינה היחידה שהיתה חתומה איתנו בהסכמים.
אבל אחרי הסכם עם סוריה, סביר שיהיו לנו הסכמים גם עם מדינות אפריקה ומדינות המפרץ. סביר שהסורים יחלו לקבל סיוע אזרחי מארה"ב. מה האינטרס שלהם לבטל הסכם כזה?

אם יש אפשרות אמיתית להגיע לשלום ולנצל את החולשה הסורית בכדי להשיג תנאי בטחון ומים נוחים - צריך לעשות כן. הסורים, חזקים או חלשים, לא יעשו איתנו שלום כשהגולן בידינו. אנחנו יכולים להתעקש, אבל אז המחיר הוא המשך הסכסוך הערבי-ישראלי לדורות הבאים. יש לזכור שאנחנו מעט והם מיליארד. לא לעולם חוסן ואם כל המוסלמים יתקיפו אותנו בכידונים, עדיין לא נוכל לעצור אותם עם הצבא שלנו.

אה, ושכחתי להזכיר שגם לא לעולם תהיה ארה"ב מעצמת העל היחידה. היום נותרו הסורים בלי פטרון צבאי, מה שמאפשר לא רק לעשות איתם שלום נוח, אלא גם לקרב אותם למערב. אבל זה שנוצר חלל בעקבות התרסקות ברה"מ מבטיח רק דבר אחד: מתישהו, מישהו ימלא את החלל הזה. זו עשויה להיות סין. זו עשויה להיות ברית בין סין לרוסיה, או אפילו רוסיה עצמה.

ביום שזה יקרה, נאכל את הלב שלא ניצלנו את ההזדמנות הזו לעשות שלום.

אורי

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים