 |
|
 |
||
|
||||
 |
יפה מצד פוסקי ההלכה לשגות בהזיות. כמסתבר מהפסיקה האחרונה של אחד הרבנים שטען אם מוטלות לפניך כחובש שני פצועים קשה האחד גבר והשני אשה עליך לטפל בגבר ולהפקיר את האשה למותה. כאשה אני יורקת בפני הרבנים ומצוות היהדות על כל זרמי החוכמה והטפשות הבערות והגסות שהיא טומנת בחובה. אכן גלמים הרבה נוצרו בעולמנו וכולם בצלם אנוש. כל הנסיונות העלובים של המקובלים ליצור חיים כמו גם של המדענים האומללים אינם משתווים לתנועה אחת של עובר חי ונושם ברחם אימו. ושימותו הקנאים. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא שאני מסניגורי ההלכה מהמשנה אותה ציטט הרב אבינר, אבל ההלכה שהוא ציטט אומרת שבהינתן שני פצועים קשה ויש צורך להחליט במי לטפל קודם, יש לטפל קודם בגבר ורק אחר כך באישה. אין פרוש הדבר שיש להפקיר את האישה למותה. כמובן שלדעתי הקריטריון שהוא הציג הוא קריטריון לא רלוונטי ועל כן ניתן לסיווג כ''גזעני'' (במובן המודרני של המילה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין סיבה ''לירוק על מצוות היהדות'' בגלל כמה רבנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. הגברת יכולה לירוק לאן שהיא רוצה. 2. זה לא הרב אבינר, אלא המשנה במסכת הוריות. "הוא ואביו ורבו עומדין בשבי: הוא קודם לרבו, ורבו קודם לאביו, ואמו קודמת לכל אדם. ... האיש קודם לאשה להחיותו ולהשיב אבדה ואשה קודמת לאיש לכסות ולהוציא מבית השבי." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מותר לירוק על מי שמצטט את המשנה במקום לקרוע ולזרוק אותה לזבל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקום לזרוק אותה לזבל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו יכול להסביר את הרציונל? למה נשים יש לשחרר קודם, אבל להחיות אחר כך? למה הרב קודם לאב (מה עם מצוות כיבוד אב?)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי הרב זה דווקא קל. הרב קודם לאב כי הרב קבע את הכלל הזה, ולא האב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכת הוריות מסתיימת ב"ממזר תלמיד חכם, קודם לכהן גדול עם הארץ" כלומר, תלמיד חכם, יהיה ייחוסו אשר יהיה, עדיף על כל עם-הארץ, ואפילו יהיה כהן גדול. מקובל באייל להתייחס בציניות לכללים האלה, כפי שכתב קודמי האלמוני: הרבנים קבעו את הכללים, וכביכול, למה כבר אפשר לצפות? במבט ראשון, "תלמידי חכמים" זו עוד אליטה אחת, שקופצת על ההזדמנות לעגן את העליונות שלה בחוקים. במבט שני, קצת יותר מעמיק, קל לראות על כמה האליטה שלנו (היהודים) מיוחדת. את הדגש על חשיבות לימוד התורה בהלכה ("ותלמוד תורה כנגד כולם") צריך להבין כהזמנה ועידוד לכל העם להצטרף לאליטה (יש לזה דוגמאות נוספות?). לרבני הדור הנוכחי אין שום אינטרס אישי בכללים שיחזקו את מעמדם של רבני הדור הבא - הרי בדרך כלל אין קשר משפחתי בין אלו לאלו. הלוואי שכל האליטות לאורך ההסטוריה היו כאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זוהי בסך הכל קאסטה הדואגת לכך ששורותיה לא ייפחתו. כל מי שזוכה להיכנס להיכל הקודש של קאסטה זו, מרגיש עצמו מורם ונבדל מהאחרים (להבדיל מאליטות מודרניות שמטרתן לשרת את ההמונים). וכל השאר - נחותים מהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במחילה מכבודך, זה קשקוש. אתה שוב מחיל את הכלל על היוצא מן הכלל. תלמידי-החכמים הם "קאסטה" שתמיד עשתה כל שביכולתה כדי להכניס כמה שיותר אנשים אל בין שורותיה, וכמובן שראתה את עצמה ופעלה כמשרתת העם והאמת ההלכתית. 1 פרקי אבות, פרק א' משנה א'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ענין הרחבת השורות עד למקסימום הוא שאיפה תיאורטית. במציאות הרי לא ייתכן שכולם ואפילו הרוב יהיו רבנים. שירות ה''אמת ההילכתית'' הוא יכולתם לפסוק החלטות בנוגע לכל פרט קטן בחייו הפרטיים של כל אדם ומשרתת בעיקר את מעמדם הנשגב בקרב קהל מאמיניהם. מה שעצוב הוא שגם במדינה מודרנית ודמוקרטית לכאורה לא הפרידו בין הדת למדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי שלא כולם יכולים להיות רבנים. אבל כולם יכולים להיות תלמידי חכמים, ואפילו אם לא, הם יכולים להמשיך לנסות ("והגית בו יומם ולילה"). ואפילו אם לא, איזה מן אליטיזם זה, כאשר האליטה עושה ככל שביכולתה כדי להרחיב את השורות? שאר השצף-קצף לא כל-כך שייך לנושא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לנחש: נשים יש לשחרר קודם, משום שיש סכנה שנשים יאנסו ויהרו, ואז הילדים יהיו יהודים... נשים יש להחיות אח"כ משום שאם הן ימותו, הסיכון שלהן להחטף, להאנס ולהרות יקטן... הרב קודם לאב, משום שהרב בטוח יהודי, ויהדותו של האב מוטלת בספק, יכול להיות שהוא הגוי שחטף ואנס את האם... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. כדאי להבחין שהמשנה נדחקת כאן (במודע) לפינה שאנחנו בדרך כלל בורחים ממנה: בדיוק כמו שילדים שונאים לענות "את מי אתה אוהב יותר, את אבא או את אמא", אנחנו רואים בשאלות מהסגנון "רופא, ילד בן עשר וחתן פרס נובל (לשלום) נעולים בחדר, ויש רק מסכת חמצן אחת" חומר שמתאים לכל היותר לפעולות בתנועת הנוער. במקרים אחרים (למשל כשקובעים הנחיות לחובש או רופא המגיע לזירה מרובת נפגעים) אנחנו מעדיפים לאלץ אותו לבחור ביניהם באקראי מאשר להציע קריטריונים "לא רלוונטיים" (כמו העדפת ילדים על מבוגרים, או פצועים על פוצעים). בתקופת המשנה, מסתבר, התייחסו לשאלות האלה באופן אחר. 2. המפרשים מסבירים את "האיש קודם לאשה להחיות" בכך שהוא חייב בכל המצוות, ואילו היא פטורה ממצוות עשה שהזמן גרמן. ("אז מה?" - לא יודע.) 3. לשחרר משבי - מעדיפים להציל קודם את מי שעלול להפגע יותר; האשה עשויה להאנס, ומשום בושתה יש להתאמץ יותר כדי להציל אותה. 4. האב קודם לאנשים אחרים משום "כיבוד אב". את העדפת הרב (כאן, ובמקומות אחרים) מסבירים המפרשים ב"אביו הכניסו לחיי העולם הזה, ורבו הכניסו לחיי העולם הבא". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |