כל זה טוב ויפה 179340
אבל מה עם כל הצעירים שעובדים בטלמרקטינג?
עוד מספר בלשכת האבטלה?
כל זה טוב ויפה 179346
דייב בארי מתייחס לנקודה הזו כאן: http://www.miami.com/mld/miamiherald/living/columnis... (הפסקה שמתחילה בLeading)
אתה רציני? 179382
ההשוואה בין טלמרקטינג לפריצות היא דמגוגיה טהורה אני לא מבין מדוע בחרת להביא את זה כטיעון ענייני או ראוי להפניה.

הנקודה היא שטלמרקטינג עובד, מעצבן אבל עובד. גם לנו יצא לבצע רכישה שנבעה כתוצאה מהצקה בטלמרקטינג למרות שרוב השיחות לא רלוונטיות אפשר למצוא דברים טובים. בכל אופן עקבו אחרי קו המחשבה הבא :

אין טלמרקטינג = יותר מובטלים + פחות קונים = מיתון
אתה רציני? 179385
טלמרקטינג עובד, וגם עבדות עבדה. עד שבאו אנשים, ואפילו בצורה דמוקרטית, ואמרו "די, לא רוצים".

אין טלמרקטינג = יותר מובטלים + פחות קונים =/= מיתון

תחומי עיסוק פורחים וקמלים במשק כל הזמן (מאבטחים למשל). לא על הטלמרקטינג תקום ותיפול הכלכלה האמריקאית או הישראלית, וזו דמגוגיה טהורה להציג זאת כך, ואני לא מבין מדוע בחרת להביא את זה כטיעון ענייני או ראוי להפניה :)
אתה רציני? 179487
"...אנשים אמרו בצורה דמוקרטית" זה גם דמגוגיה, לך תנסה למכור משהוא בעולם שלנו. הדמגוגיה של הדמוקרטיה מייצרת פלוטוקרטיה שבתביא לדימוניזציה שתתגלם ברצונם של מעטים, ואיפה הדמוקרטיה אז?

~טלמרקטיג = מובטלים חדשים + Y= X

אם Y שווה מיתון אז מה X?
אם Y שווה שיגשוג אז מה X?
ואתה? 179525
עד תחילת המאה ה-‏20 מקצוע הנפחות היה מקצוע נפוץ מאוד. האם העלמותו הובילה למיתון? לא. מובטלים חדשים + פחות קניות אין פרושם בהכרח מיתון כמו שאין פרושם בהכרח שגשוג. מה שאתה מנסה להציג זה דטרמיניזם כלכלי (בהכרח יהיה מיתון או שיגשוג, כאילו מדובר במשהו בינארי) וזה, סליחה על הביטוי, שטויות במיץ עגבניות. "מובטלי הטלמרקטינג" (שאף אחד עדיין בכלל לא אמר שהתחום הזה יחוסל לגמרי. לדעתי פשוט נפחו יקטן באופן נכבד) ימצאו תחומי עיסוק חדשים כמו גם חברות הטלמרקטינג.
ואתה? 179558
נראה לי שפשוט מפריע לו שאנשים עשו שימוש במונח ''דמוקרטי''.
קיין הוא מסוג האנשים שהמלה ''דמוקרטיה'' עושה להם פריחה, והוא ממהר להגן על כל עמדה שנראה לו שמישהו הציב אותה בניגוד לדמוקרטיה.
argument by proxy 179566
תגובה 173748

אני מניח שתבין לבד את מה להחליף במה.
קורה גם שלנדוור צודק 179802
דברי מתבססים על תגובות אחרות שלו.
כן, יש אנשים כאלה.
זאת כלל לא הייתה הכוונה שלי 179669
אתה צודק טעיתי בהתנסחות, ולכן אבהיר את עצמי שוב :

הכוונה היא שכעת כשיש אחוז מאוד גבוה של אבטלה ובאמת יש מצב שבו יש אנשים שרוצים לעבוד ולא יכולים. ולכן חיסול ענף הטלמרקטינג יגביר את המיתון - בגלל הגורמים שציינתי :

- יותר מובטלים
- פחות קניות

ואני חושב שעדיף שזה יציק מאשר שזה יעמיק את המיתון.
בפעם הבאה תכוון יותר טובב 179672
כן, הקטנת (לא חיסול) ענף הטלמרקטינג תגביר את המיתון. בכמה? לא יודע. האם עדיף שזה יציק מאשר יעמיר את המיתון? לדעתי לא, ולדעתי זו תהיה הסתכלות קצרת טווח (כמו בדוגמת הנפחים) לטעון שכן, שהרי כבר הסכמנו שהקטנת ענף הטלמרקטינג לא תמוטט את הכלכלה הישראלית - רחוק מכך. אני יכול רק לחזור על מה שכבר אמרתי - הכלכלה משתנה כל הזמן וענפים פורחים וקמלים.
ועדיין 179682
האם התועלת שתצמח מהקטנת ענף הטלמרקטינג גדולה מן הנזק?

איני חושב כך.
העתיד מי ישורנו? 179683
מדד התועלת הוא בעיני המתבונן, וקשור קשר הדוק בכדורי בדולח למיניהם, שנוטים להיות מעורפלים בענני מיסתורין העתיד. לא תמצא מדד שיהיה מוסכם על כולנו, לכן מה שנותר לנו הוא ההכרעה הדמוקרטית, ובמסגרתה אתה מוזמן לזעוק את זעקת חברות הטלמרקטינג והמועסקים בהן. אולי תשכנע, אולי תשיג את ההיפך.
זאת כלל לא הייתה הכוונה שלי 179681
לא לשכוח גם:

פחות כאב ראש לאזרחי ישראל => פחות צורך בכדורי אקמול => ירידה במכירות של סופר-פארם => צמצום במספר הרוקחים המועסקים => יותר מובטלים

הפתרון: טלמרקטינג למכירת כדורי אקמול!

אבל ברצינות: אני מעדיף שזה יעמיק את המיתון (בצורה מבוטלת אם בכלל) ושזה יפסיק להציק (מאוד‏1).

_________
1 טוב, לא יותר מדי אחרי שלומדים את השיטה:

אי: האלו.
טמ: שלום, אי?
אי: כן.
טמ: האם שמעת על ביטוח ++X כללי מושלם שבו אתה...
אי: לא תודה.
טמ: <מבולבלת> יש לך כבר כבר ביטוח Z ב-XY? מה שאנחנו יכולים להציע לך מאפשר...
אי: לא תודה.
טמ: אפשר לשאול למה?
אי: לא תודה.
טמ: <יאוש> טוב, תודה.
אי: תודה לך!
יש שיטות אחרות 179695
אני שואל בנימוס בתחילת השיחה "כמה זמן זה יקח?" והם עונים, תמיד, "חצי דקה". בבקשה. אני מחכה בסבלנות שלושים שניות, "הרגע עברה חצי הדקה שסיכמנו עליה. להתראות", וסוגר.
יש שיטות אחרות 179727
"הלו?"
"שלום, מדברת בלה מ[השלם את שם הארגון הרלוונטי כאן]"
"אה, אמא ואבא לא בבית"
"מתי הם יחזרו?"
"אף פעם"‏1

1סתם, בדרך כלל אני לא נבלה, ואומרת שהם יחזרו בעוד שבועיים. יש גבול.
יש שיטות אחרות 180762
שיחה אמיתית:
"הלו?"
"שלום, מדבר אשר מעיתון מעריב"
"שלום, מה שם המשפחה שלך?"
"סליחה? למה?"
"אתה יודע איך קוראים לי, אני רוצה לדעת איך קוראים לך."
"אני אשר <שם משפחה>"
"טוב, אשר - תמחקו אותי ממאגר המידע שלכם!"
"מה זאת אומרת?!"
"יש חוק שמחייב אתכם למחוק אותי ממאגר המידע הממוחשב שלכם במידה ואני מבקש"
"זה לא ממוחשב - אני קיבלתי את זה על דף"
"יש לך את הרשימה מודפסת מולך"
"כן"
"אם היא מודפסת אז יש לכם מאגר ממוחשב, תמחקו אותי בבקשה"
"אני לא יכול לעשות כזה דבר."
"טוב, תעביר אותי למי שאחראי עליך"
-- כאן היה איזה גמגום לא ברור על זה שאי אפשר --
"אל תתקשר לכאן שוב, ותמסור לאחראי שביקשתי שימחקו אותי ממאגר המידע שלכם."

אחרי שבועיים התקשר מישהו אחר מעיתון מעריב, אמרתי לו שאני מנוי על מקור ראשון - זה היה קצר יותר ועזר באותה מידה.
קצת מהתמונה האמיתית במקומות האלה- 180891
א. אתה מבין ששיקרת לו, נכון? הרי עוד אין חוק כזה
ב. אין לי, כעובד, שום קשר עם מי שמביא את הרשימות, ואם הייתי בא לבוס שלי עם השאלה שלך, ומנסה לשכנע אותו לדבר איתך, סביר להניח שהוא היה עונה לי משהו בסגנון: "נתק לו, ואל תבלבל לי את המוח! לך תעשה מנוי במקום להתעסק בשטויות"
קצת מהתמונה האמיתית במקומות האלה- 180903
למיטב ידיעתי יש חוק כזה -- חוק הגנת הפרטיות דן בנושא מאגרי המידע, ואם אדם הרשום במאגר מידע מבקש להמחק ממנו, בעל מאגר המידע חייב להענות לבקשה.
קצת מהתמונה האמיתית במקומות האלה- 180904
http://www.hilan.co.il/moked_yeda_lesachar/Laws/mskc... , סעיף 17ו
קצת מהתמונה האמיתית במקומות האלה- 180956
עד כמה שאני מבין:
1. מדובר בדיוור ישיר ולא בשיחות טלפון.
2. הבקשה צריכה להיות בכתב ולא בעל פה.

האם הטלמרקטאיש מ- תגובה 180891 לא צודק בסעיף א' ובעצם אין חוק שכזה?
(סעיף ב' של הטלמרקטאיש ממש לא רלוונטי למה שאנחנו צריכים לעשות, מצידי שהוא ומעסיקו יצעקו אחד על השני כאוות נפשם).
קצת מהתמונה האמיתית במקומות האלה- 180987
מתוך המסמך הנ"ל סעיף 17 ג.
"דיוור ישיר" - פניה אישית לאדם, בהתבסס על השתייכותו לקבוצת אוכלוסין, שנקבעה על פי איפיון אחד או יותר של בני אדם ששמותיהם כלולים במאגר מידע;
"פניה" - לרבות בכתב, בדפוס, בטלפון, בפקסימליה, בדרך ממוחשבת או באמצעי אחר;
קצת מהתמונה האמיתית במקומות האלה- 180989
פסדר.

ומה עם סעיף 2 מתגובתי?
קצת מהתמונה האמיתית במקומות האלה- 180991
נכון, לא ביקשתי בכתב.
אבל, כשפנו אליי, היו צריכים לפחות להגיד לי לאן לפנות כדי להמחק מ''רשימת התפוצה'' הזאת.
קצת מהתמונה האמיתית במקומות האלה- 180993
מסכים. אבל האם יש משהו בחוק עצמו שמחייב אותם לנדב מידע שכזה על דעת עצמם (בלי שאתה תגיד - עפ"י החוק זכותי להמחק מ"רשימת התפוצה" ע"י שאגיש לכם בקשה בכתב, מה הכתובת לשליחת הבקשה בבקשה)?

לדעתי צריך לתקן את החוק כך שזה יהיה מספיק להגיד פעם אחת ובעל פה, חבר'ה - לא להתקשר לפה יותר בבקשה.
קצת מהתמונה האמיתית במקומות האלה- 181028
קרא שוב את פסקה 17ו. (*)
ועדיין התיקון שאתה מציע הגיוני ונדרש.
---
* תגובה 180904
קצת מהתמונה האמיתית במקומות האלה- 181090
צודק.
יש שיטות אחרות 179753
כן, אבל לי יוצא להיות מאוד מנומס ולהגיד *תודה* ארבע פעמים במהלך ה-‏30 שניות (וגם להגיד ארבע פעמים *לא*, שזה אפילו יותר כיף).
יש שיטות אחרות 179760
נראה כי מכל באי האייל, הייתי תמיד קצרת הסבלנות ביותר. ברגע שהייתי שומעת מישהו מהעבר השני של הקו לא מצליח לבטא "אדמון" (וזה קורה רק כשטלמרקטר מתקשר ל"Mr. or Mrs. Admon"), קל וחומר את השמות הפרטיים שלנו, הייתי אומרת מיד "לא תודה" ומנתקת בלי לחכות לתשובה. כשהייתי במצב-רוח טוב במיוחד, הייתי נותנת להם להשלים את שני המשפטים הראשונים ("Who is your long-distance carrier?") ואז אומרת "לא תודה" ומנתקת.
ד"א, בקרב חבריי אני ידועה גם כזו בעלת הכשרון המוצלח ביותר להתחמק בקור-רוח מקבצנים אגרסיביים.
זאת כלל לא הייתה הכוונה שלי 179990
השאלה היא למה אתה צריך אישור מהאדם בצד השני כדי לנתק?
מה מונע מבעדך פשוט לנתק ברגע שגילית שמדובר בטמ ולא חבר ילדות נשכח (אם אתה לא רוצה להיות מאוד לא מנומס אתה יכול להודיע "אני הולך לנתק" לפני כן.
זאת כלל לא הייתה הכוונה שלי 179994
לנתק? לא תודה :)

את זה אני ממש לא מסוגל לעשות. גם "אני הולך לנתק, קליק" זה משהו שאני ארגיש לא נוח איתו‏1. בכל זאת מדובר באדם בצד השני שבסה"כ עושה את העבודה שלו. הטענות שלי הן למעסיק ולא למועסק (וכנגד אלה אני תומך בחקיקה מתאימה).

_________
1 אגב, שמתם לב שבברוב המוחלט של הסרטים האמריקנים הם אף פעם לא אומרים שלום, ביי, להתראות או כל מילה אחרת שמציינת את העובדה ששיחת הטלפון הגיעה אל סיומה? זה מנהג אמריקני מוזר שכזה (איך הם יודעים שנגמרה השיחה?) או שזה סתם קולנוע בלתי אמין?
זאת כלל לא הייתה הכוונה שלי 180019
לא מנהג מוזר בכלל, אבל יש ויש: תלוי באופי השיחה ובקשר בין האנשים המדברים. כאשר מדובר בקולגות, ובמצבים תוך כדי עבודה, תתקל בתופעה כזו יותר. יש להם קודים אחרים להראות שהשיחה הסתיימה, בטון הדיבור או במשפט שרומז על מיצוי הנושא לשיחה. בד"כ, מתוך נימוס, המטלפן הוא גם המסיים.
זאת כלל לא הייתה הכוונה שלי 180022
לא קרה לי עדיין ששיחה הסתיימה לה סתם כך. המצב הקיצוני ביותר העולה בדעתי הוא שיחה בטלפון עם קולגה מהמשרד ליד, המסתיימת ב"I'm coming over" ואז שניה אח"כ אני מופיעה אצלו בדלת. ב-‏99% מהמקרים שיחות מסתיימות ב"ביי", כמו בארץ, אני מניחה.
סרטים אמריקניים 180088
זו קלישאת סרטים מוכרת. יש באיזה מקום אפילו מילון של קלישאות סרטים כאלו. כמה כאלו שאני יכול להנפיק בשלוף:
1. כל מספרי הטלפון מתחילים ב-‏555
2. גם בשיחה ראשונה לאדם לחלוטין לא מוכר, המחייג תמיד מתקתק את המספרים במהירות מסחררת, כאילו מדובר בחבר-נפש קרוב שהוא מדבר עמו מדי יום.
3. רוב השיחות גם נפתחות בצורה משונה. אחרי הלו ראשוני, העונה כמעט אף פעם לא מזדהה ועובר מייד להממ, הממ, הממ לאישור קבלת המידע.
4. כשהדובר בצד השני אינו שחקן חשוב, אך המידע שהוא מעביר כן חשוב, המשוחח עמו יחזור על דבריו: "אתה אומר לי שמצאו את הרוצח? איפה הוא? ברציף שלושים?"
5. כשמישהו מתקשר, רק לעתים נדירות הוא מצמיד את השפורפרת לאוזנו ומחייג. לרוב הוא מחייג כשהשפורפרת אחוזה בידו – בחיים אנחנו כמעט תמיד מקשיבים לרגע כדי לשמוע ש"יש קו".
6. כשהמתקשר מחייג מתוך מקום עבודה, כמעט אף פעם הוא אינו לוחץ 9 (או משהו דומה) ומחכה לקבל קו אלא מתחיל לחייג את המספר מייד.
7. בכל מקרה, עם תום החיוג מתחילה מייד השיחה, בלי הקדמות מיותרות ובלי לחכות צלצול או שניים שירימו את השפורפרת. אין "שלום מדבר יוסל'ה, אני מדבר עם מוישל'ה". המחוייג חיכה בנשימה עצורה לטלפון והרים אותו מייד עם השלמת החיוג וכך אפשר להודיע לו בלי הזדהות "הם הגיעו!" או "הרוצח נתפס ברציף שלושים"
8. כשמישהו מקבל שיחה חשובה התובעת שיחת המשך, הוא לוחץ על הפיק-פיק ומייד מחייג מספר נוסף. במציאות צריך לחכות כמה שניות עד שהמחייג אליו יוריד את השפורפרת.
סרטים אמריקניים 180198
7. אבל אתה שוכח שבסרטים השיחות האלה תמיד נורא חשובות. אם היית צריך להודיע למישהו ש"הרוצח נתפס", מן הסתם היית מתקשר למספר מוסכם, וודאי לא היית מתעכב על נימוסים.
סרטים אמריקניים 180199
נימוסים אולי לא, אבל ההעדר המוחלט של קודים מקובלים בשיחת בני אדם הוא המעניק את הצביון המלאכותי לכל העניין. לדוגמה, שיחה מקובלת בין חוקר למפקח המחכה למידע המכריע על מקרה רצח הייתה נשמעת במציאות בערך כך:

חוקר (מחייג, ממתין כמה שניות): אברום, זה מושון.
מפקח: היי מושון, מה קורה?
חוקר: שמע, סגרנו עניין. הוא הודה.
מפקח: מה אתה אומר! מצויין. הוצאתם הכל?
חוקר: כן. הלך קצת קשה בהתחלה, אבל אחר כך הוא נשבר ושפך הכל.
מפקח: הוא עכשיו באבו כביר?
חוקר: לא, הוא עוד כאן. השארתי אותו עם חיימון להשלמות. אנחנו מוציאים צוות לשחזור.
מפקח: הלילה, כן?
חוקר: הלילה.
מפקח: טוב. תודה. עשית לי את היום. ביי.
חוקר: ביי.

ובסרט זה ישמע כך:
חוקר (מחייג כשהשפורפרת אחוזה בידיו): הוא בידנו.
מפקח: מתי יוצא שחזור?
חוקר: בעוד שעה.
סוגר את הטלפון.
סרטים אמריקניים 180367
סרט זה ~ שעה וחצי. החיים זה יותר.
מצד שני - 24 זה מספר השעות ביממה. על המסך זה עונה שלמה (ואפילו שתיים).
סרטים אמריקניים 180378
אכן כן. היצ'קוק אמר שסרט הוא החיים בלי הקטעים המשעממים. אין ספק שכדי לחוות שיחות טלפון במהלכן ואורכן הטבעי אנחנו יכולים פשוט להרים טלפון בעצמנו או לראות סרט של קאסאווטס.
ובכל זאת, יש משהו שמעניק תחושה מזויפת להפליא בשיחות הטלפון הללו בסרטים. ממש כמו הרגעים המביכים ברוב הסרטים כשאתה מרגיש ש''דוחפים לך את האקספוזיציה''.
ההפך 180381
סרט הוא הקטע המשעמם שבחיים.
בשם ההגנה 180658
לא שסרט הוא החלק הכי מלהיב בחיים, אבל סרט טוב (כמו כל סיפור טוב) הוא בהחלט לא החלק המשעמם בחיים.
בשם ההגנה - נ.ב. 180838
ואחרי שאתמול ראיתי (שוב) את "פישר קינג" של טארי גיליאם, כל מה שנשאר לי להגיד זה "Hear, Hear!" לעצמי, על מה שאמרתי בתגובה למעלה.
בשם ההגנה - נ.ב. 180873
ואם זה הסרט שהופך את חייך למעניינים, לו יהי ויהיו משעממים לנצח.

(איילת שחוותה את פישר קינג, הרבה פעמים כסרט ויותר מדי פעמים כמציאות).
בשם ההגנה - נ.ב. 180876
אבל זה לא הסרט (וגם אין סרט אחר) שהופך את חיי המעניינים לכאלה.

ואם הבנתי נכונה את האיחול, אז תודה.
סרטים אמריקניים 180383
בדיוק היום ניסיתי להבין את המגמה ההוליוודית של הארכת הסרטים. פעם ידעת שתקבל 90 דקות, היום נותנים לך שעתיים, שעתיים וחצי ולפעמים גם סרט המשך בתואנה ש"לא הספיק הזמן" ("קיל ביל").

אולי זה נובע מאיבוד חוט השדרה המרכזי של העלילה, מההתפצלות לעלילות משנה? כשסרט מכיל 10 דמויות, כל אחת מהן חשובה כמו השאר, העלילה תתפוס הרבה יותר נפח מאשר סרט שבמרכזו גיבור אחד, או זוג אחד (או אפילו משפחה אחת).

אז נכון שהרבה סרטים יפים נעשו במתכונת הזאת (מגנוליה למשל), אבל הקו הכללי הוא פומפוזי וגרנדיוזי. הבמאים של היום שכחו מה זה להיות מספרי סיפורים :-)
סרטים אמריקניים 180395
מחד את צודקת, אך מאידך- לפני שהסרטים היו קצרים הם היו ארוכים. מאוד מאוד ארוכים. והסרטים הארוכים ההם היו הכי סיפוריים שאפשר (ספורים תנכים והיסטוריים בד''כ).
סרטים אמריקניים 180504
אני דווקא מעדיף סרטים ארוכים, דרך kill bill שמודה אהבתי מאוד.
ועד התפוז המכני שיחסית לזמן ייצורו היה בהחלט ארוך מאוד. (אם אני זוכר נכון כ3 שעות)

בסרט ארוך ניתן לראות יותר פרטיים ולקבל מסרים נוספים.

אני מתכוון ברגע שתצא הטרילוגיה המלאה של שר הטבעות בdvd לראות אותה ברצף במשך כ10 ומשהו שעות. (אני יודע מטורף אבל אופטימי)
סרטים אמריקניים 180505
''התפוז המכני'' אורך כשעתיים ורבע ''בלבד''.
סרטים אמריקניים 180616
בגלל זה כתבתי כשלו שעות שזה אומר פחות או יותר כי לא ממש זכרתי אולם כן זכרתי שיחסית לסרט שנעשה מתי שהוא נעשה הוא נחשב לסרט ארוך.

אתה בטוח שעתיים ורבע, לי זה ניראטה יותר, אולי כדי לראות אותו שוב כדי להיות בטוח.
סרטים אמריקניים 180618
137 דקות (שעתיים ורבע די בדיוק): http://www.imdb.com/title/tt0066921/
סרטים אמריקניים 180655
טוב יש אמונה
לא, לא, התבלבלת - 180680
"2001: אודיסיאה בחלל" (גם של קובריק) - *זה* הסרט שמרגיש הרבה יותר משעתיים ורבע (או 139 דקות, אם להתקטנן).
לא, לא, התבלבלת - 180790
זה גם סרט שנפתח בכמה דקות של כלום. ממש כלום - המסך שחור, אין סאונד, אין כלום. וזה בא *אחרי* כל הלוגואים והכל.
סרט מוזר.
פה זה עין הדג? 180839
אני דווקא מצאתי את צילומי החלל השקטים חידוש קולנועי מרענן ואמין, אחרי כל הבום, טראח, זבנג, פיצ'יאו פיצ'יאו, מיי דה שוורץ בי וויז יו וכו'.

לזה את קורא סרט מוזר?

נסה לראות (אבל באמת שאתה לא חייב, רק אם אתה מזוכיסט) את Irreversible המעצבן (כמו שרק צרפתים יודעים לעצבן) או לקט של "מיטב" סרטיו של דיויד לינצ' (אוי, כמה שאני שונא אותו).
פה זה עין הדג? 180935
מלבד העובדה שאודיסיאה בחלל נוצר שמונה שנים לפני מלחמת הכוכבים, השוורץ והבום, טראר, וכו'. לא חידוש.
פה זה עין הדג? 180957
מלחמת הכוכבים לא המציאו את הפיצ'יאו והבום החללי. גם במד''בים לפני כן קול עבר בחלל הריק מסיבה לא ברורה.
פה זה עין הדג? 180968
טעות נפוצה. ה"ווישששששש" שאנחנו שומעים כל אימת שעוברת חללית בקרבת המצלמה לא קשור למעבר גלי קול בריק. הסיבה שאנחנו שומעים אותו היא הרעש סטטי של גלי רדיו, שמקורם במנוע ההיתוך ומערכות אחרות של החללית.

כנ"ל גם לגבי הרעש מחריש האזניים של הפיצוצים בחלל: הפיצוץ גורם לרעש סטטי של גלי רדיו. זו גם הסיבה שאין שום פרק זמן בין הרגע שאנחנו רואים את הפיצוץ והרגע שאנחנו שומעים אותו, אפילו כשהפיצוץ מתרחש במרחק של כמה עשרות קילומטרים.

לגבי קולות הירי – ככה אומרים "סרק" באלפא צנטאורי.
פה זה עין הדג? 180977
מכיוון שההסברים כל כך מוצלחים :)

1. למה החלליות בסטר-טרק תמיד מסתכלות אחת על השניה (ותמיד "עומדות" בצורה מאוזנת אחת מול השניה, כאילו מדובר במרחב דו מימדי) בזמן שהקפטנים של החלליות מדברים אחד עם השני?

2. למה האנטרפרייז נוטה ימינה, כאילו היתה מטוס, בזמן שהיא מסתובבת?

3. איך זה כשמפעילים את המתרגם האוניברסלי (כשמישהו בכל זאת מחליט שזה לא ממש הגיוני שמדברים בכל היקום באותה שפה), הגזע החיזרי ישר מתחיל לדבר אנגלית במבטא אמריקאי ותנועות השפתיים מתאימות בול?

4. למה רוב החיזרים נראים כמו בני אדם (בד"כ עם מצח מצ'וקמק)? האם הטבע בזבז את כל היצירתיות שלו על פני כדור הארץ?
פה זה עין הדג? 180981
וואלה, התקלת אותי. אני אנסה.

לעניין הנטייה ימינה של האנטרפרייז, זה די ברור (אני חושב), ומסיבה דומה לזו שמטוסים נוטים בפנית חדות: כדי שהכוח הצנטרפוגלי יפעל באותו כיוון שבו פועלת הכבידה. אמנם באנטרפרייז יש כבידה מלאכותית, אבל היא לא מתמודדת טוב עם תאוצות פתאומיות (למשל, כל החללית מתהפכת כל פעם שיש פיצוץ) ולכן המתכננים העדיפו להעביר כמה שיותר תאוצות לציר מעלה-מטה הטבעי.

החלליות בסטאר-טרק עומדות על מישור טבעי כלשהו, מן הסתם, כי יש להן מישור (או ספרה) מתבקש יחיד כלשהו. המישור הזה יכול להיות המקיף את פני השטח של הכוכב סביבו הן במסלול (ראה פסקה קודמת), או הספרה המקיפה את מקור האור החזק ביותר לתאים הפוטו-אלקטריים שלהן, וכיוצ"ב.

עוד הסבר טוב יכול להיות פשוט קונבנציה. כדי להקל על ההתמצאות ומתוך הרגל, עומדים תמיד עם הראש לכיוון הצפון הגלקטי. יכול להיות שהקונבנציה נקבעה במקור על-ידי תופעה טבעית גלקטית מתבקשת עד כדי כך שגם גזעים זרים מצייתים לו, למשל פולסאר נייטרינו שמשתמשים בו לסנכרון, וכו'. זה לא ממש משנה, העיקר שיש קונבנציה. אגב, גם אייזק אסימוב מתייחס לרעיון הזה ב"פאתי המוסד" או "המוסד והארץ" (לא זוכר איזה). מדברים שם על זה שהקונבנציה היא שתמיד הצד הצפוני-גלקטי של מערכת פלנטרית כלשהי היא "למעלה", והצד הדרומי "למטה", ושחלליות מופיעות ומנווטות תמיד בצד העליון. עד שהגנרל בל ריוז, אחרון הכובשים של הקיסרות הגלקטית, הביא אותה בענק בתמרון טקטי והטעייה פסיכולוגית מבריקים, והופיע עם הצי שלו _מתחת_ למישור הפלנטרי, וניצח את הברברים המופתעים כמעט בלי קרב. כל הכבוד לצה"ל.

הבעיה של המתרגם לא ייחודית למד"ב, ואכן בסרטי ריגול הסובייטים מקפידים לדבר אנגלית. המבטא תלוי בהתקדמות הסרט ובמרכזיות הדמות.

החיזרים נראים כמו בני אדם בגלל מד"ב גרוע.
תודה וצב''ר. 180982
לא, לא, התבלבלת - 180976
טיטניק.

כמה זה מרגיש?
מחיר הקידמה 182133
קידמה היא הופעתו של גורם חדש ויעיל יותר מקודמיו.
יהיה הדבר אשר יהיה, היו לו תחליפים פחות יעילים והם נסוגים ואולי אף נעלמים כשהחידוש מגיע.
היו אנשים שפרנסתם התבססה על אותם תחליפים ופרנסה זו תלך ותהפוך לפחות מכניסה.
מצד שני, מקצועות חדשים הקשורים לחידוש יווצרו.
זו הדינמיקה של התרבות מאז ומתמיד, זה המחיר של קידמה, מחיר אשר לרב שווה לשלם (אם כי רצוי באופן הדרגתי).
אמר ערן בילינסקי נפחים, אז אפשר להוסיף גם יצרני חביות, כותבי מכתבים מקצועיים, שואבי מים, ציירי פורטרטים, רכבי כרכרות, סתתי לבנים וכו' וכו'.

טלמרקטינג הוא מטרד לגבי רב האנשים.
כבר עפ"י נתון זה צריך לשקול את הפסקתו.
הוא מייצר מקומות עבודה?
זה לא טיעון מספיק טוב, ואם מה שכתבתי למעלה לא הספיק, הרי שגם בתי זונות, בתי הימורים לא חוקיים ושדות לגידול סמים מספקים עבודה לאלפי אנשים, ואני מניח שאתה לא היית מתנגד להפסקתם.

לגבי ה"פחות קונים", אולי כדאי שנקנה את מה שאנחנו צריכים ולא נמשיך להאמין שע"י צרכנות נקנה את אושרנו.
זוהי הטרגדיה של העולם המערבי, והיא מקודמת ע"י אמצעים כמו ערוצי קניות, טלמרקטינג ושאר שיטות פרסום אגרסיבי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים