ובינתיים, במשרד התמ''ת 196237
שר התמ"ת אולמרט החליט להעלות את מחירי הלחם האחיד בכ-‏14 אחוזים. תרגיל זול ושקוף שנועד, והצליח, להביא את נתניהו לצמצם בקיצוץ במשרד.
אבל התרגיל המטופש אפשר לנו הזדמנות פז לגלות נתון שלא היה זמין לנו אחרת: מסתבר שרק 30% מהלחמים שנרכשים ע"י השכבות החלשות (ואל תשאלו אותי איך הם גילו את זה) הם לחמים שמחירם תחת פיקוח. כן, כן. אותם אנשים עם המקרר הריק, שאין להם כסף לקנות אוכל, שמפחדים למצוא את עצמם ברחוב יום אחד, מוציאים את כספם על לחמים מיוחדים ויקרים. ורגע, זה לא הכל - מכיוון שאותם אנשים כל כך עסוקים ואין להם רגע פנאי לפרוס את הלחם בעצמם, הרי שאפילו כאשר הם קונים לחם שמחירו תחת פיקוח, הם מעדיפים ב-‏77 אחוז מהמקרים, לקנות לחם פרוס, שמחירו יקר יותר. אין ספק, יונית, תמונות קשות.
לקצץ, אמרנו כבר?
ובינתיים, במשרד התמ''ת 196296
אל"ס‏1 , אבל ממך הייתי מצפה לדעת שזה ש77% מהלחמים שנקנים על ידי "השכבות החלשות" הם לחמים פרוסים לא אומר שאין אוכלוסיה גדולה של חלשים ( נגיד 10% מתוכם) שצורכים *רק* לחם רגיל.

1 אני לא סטטיסטיקאי.
ובינתיים, במשרד התמ''ת 196380
30 אחוז מהלחמים שנקנים ע"י "השכבות החלשות" הם תחת פיקוח. מתוך 30 האחוזים הללו, רק 23 אחוזים אינם לחמים פרוסים. כלומר, רק כ-‏7 אחוזים מהשכבות החלשות, לכל היותר, קונים לחמים לא פרוסים. זה מתבסס על ההנחה שכל מי שקונה לחמים פרוסים קונה רק לחמים פרוסים וכל מי שקונה לחמים לא פרוסים קונה רק לחמים לא פרוסים, הנחה שנראית לי לא מבוססת.
ובינתיים, במשרד התמ''ת 196392
צודק, לא קראתי בעיון את הכתבה. אז אני מחליף את ההתנגדות שלי:

אם מדובר באחוז כל כך קטן של קוני לחם אחיד, מה הטעם להתעסק עם העלאת המע"מ שם? ניחוש מושכל אומר שאם רק 7% אחוז מהלחם אצל העניים הוא לחם אחיד, בטח אצל העשירים זה עוד פחות. לא נראה לי שמ14% על 7% נוושע.

אגב, אני לא חושב שזה כל כך מופרך להניח שאם רוב הלחמים שנקנים אינם לחם אחיד לא פרוס, אז מי ש*כן* קונה את זה הוא כנראה בין האנשים היותר מסכנים.
ובינתיים, במשרד התמ''ת 196360
אותו אדם שהפציר באורי פז לתת לו מקור למחקר על האתאיזם אצל הרפורמים על מנת שיוכל לאמת אותו מסתמך באופן עיוור על דיווח ב-Ynet כשזה תואם את השקפת עולמו.

איפה ואיפה כבר אמרנו?
ובינתיים, במשרד התמ''ת 196379
אורי פז הוא אדם בעל רקורד... בעייתי מבחינת אמינות, שהביא לי מקור משנת 73' בעיתון דבר. הבקשה שלי למקור הייתה פשוט משום שיהיה לי יותר קל להשיג עותק של כתב עת משנת 73', מאשר עותק של עיתון דבר משנה זו. הבקשה, אגב, מעולם לא נענתה.
בניגוד לזה, יש לי דיווח בעיתון (או אתר של עיתון) שהוא אמין עלי בד"כ, המתייחס למחקר שנערך ע"י משרד התמ"ת ולא פורסם בכתב עת כלשהו. על מה אני יכול להסתמך חות מעל העיתון הזה?

שום איפה.
ובינתיים, במשרד התמ''ת 197206
איפה וחצי, ולא מול אורי פז אלא מול המציאות.

בעולם שהצגת בתגובת הלחם הפרוס,תגובה 196237 כל הנתונים הסטטיסטיים של הלמ"ס מתגמדים, כל הפערים מצטמצמים וכל המצוקה נעלמת ברגע שמתברר שעני חצוף אחד העז לקנות לעצמו לחם פרוס. ברגע שמישהו מתלונן על עוני, חולשה או מצוקה, כל מה שיש לעשות זה לספור לו את הלחם/הסיגריות/חשבון הסלולר. ולמה? כי זה תמיד יובל לאחת משתי מסקנות:
1. הוא בכלל לא במצוקה!
2. הוא בטוח הגיע למצב הזה באשמתו, הרי הוא מבזבז כל כך הרבה!

ואני לא יוצאת כרגע נגד העובדה שאתה חושב כך, אלא נגד הכיפוף של כל עובדה וחצי עובדה, כדי שיתאימו לתפיסה שלך.
יופי אביבה! 197212
דובי שבט פורש בשיא? 197237
לא מבין אותו, חלומו הרטוב מתגשם, שינוי לוקחת הישג ענק בבחירות, נתניהו מכסח את מתפנקי הלחם הפרוס, ודווקא עכשיו הוא נוסע לקנדה.
ובינתיים, במשרד התמ''ת 197310
הוי, נו, באמת. "עני חצוף אחד"? 93 אחוז מבני השכבות החלשות אינם בוחרים באופציה הזולה ביותר לקניית לחם, שההבדל היחיד בינה לבין האופציה הפרוסה הוא מעט אי-נוחות, וההבדל היחיד בינה לבין האופציה היוקרתית יותר הוא הבדל בטעם (ולא, נגיד, באיכות המוצר או בערך התזונתי שלו). למקרה שלא היית בסופר לאחרונה, לחם פרוס יקר בכשליש מלחם לא פרוס - ורק 7 אחוזים מהאנשים בשכבות החלשות, על פי נתוני משרד התמ"ת, בוחרים "להסתפק" בלחם הזול. אם היה מדובר על 30 אחוז מבני השכבות החלשות שלא קונים את הלחם הזול - מילא. 50 אחוז, גם בסדר. אפילו על 75 אחוז הייתי סותם את פי. 93 אחוז, כאשר כל אדם שלישי במדינה הזו מיילל שאין לו אוכל לילדים שלו, זה לא מקובל עלי.
וכן, אני אספור את הלחם, הסיגריות וחשבון הסלולר של כל אדם ואדם שפושט יד אלי ודורש ממני להעניק לו מכספי משום שהוא "עני". אילולא כל אותם בולסי-לחם-ארז, מעשני-שרשרת ודברני-סלולרי-מדופלמים היו דורשים את חלקם בעוגת תשלומי ההעברה, אזי אותם אלו שבאמת אין להם כלום ובאמת אינם יכולים להשיג ממון כדי להזין את עצמם ולחמם את ביתם בחורף, היו יכולים לקבל הרבה יותר מבלי שאנחנו נאלץ לוותר על מחצית הכנסתנו עבורם.
אני תומך בתשלומי רווחה. אני תומך במתן סעד לקשישים שהגיעו לפת לחם, ולנכים שגורלם התאכזר אליהם. אינני מוכן לתמוך בכל עלוקה שמסתובבת חסרת תועלת ברחוב כי יותר קל לקבל כסף מהמדינה מאשר באמת ללכת לעבוד, ויותר כיף לקנות סיגריות מאשר לכלכל את ילדיך. מי שצריך לקבל קצבאות הם אלו שאין להם דבר ואין ביכולתם לשנות את מצבם. מי שיש לו מספיק כסף לסיגריות, יכול לקצץ ב"שומן" הזה בלי לגעת ב"בשר החי" (מזון לילדים). מי שיכול להרשות לעצמו באגטים עם סומסום ולחם בצל, יכול "לרדת ברמת החיים" ולאכול סתם לחם אחיד, ופתאום התפנו לו עוד כמה שקלים בחודש. אני יודע - חוצפן שכמוני. מצפה מאנשים שרוצים ממנו כסף להתייחס לכסף בכבוד. רוצה להגיד לאנשים האלה איך לבזבז את הכסף שהם מקבלים ממנו. כמו שאמר אחד מראשי הרשויות שדורשים מהאוצר כסף על תוכנית ההבראה של נתניהו - "מי הוא חושב שהוא, שיגיד לנו איך להשתמש בכסף שלנו?!". מי הוא? הוא זה שנותן לך את הכסף. אז תסתום.
כל הכבוד 197495
חשבתי להגיב לה בעצמי, אבל נתקלתי במשהו שהוא די נדיר: תגובה שאומרת בדיוק את מה שאני רציתי להגיד, רק הרבה יותר טוב ממני (זה נדיר, כי בד"כ התגובות לא אומרות בדיוק את מה שאני רוצה לומר).

קבל ח"ח.
מה זה ח"ח? 197711
חיזוק חיובי 197715
ובינתיים, במשרד התמ''ת 197631
שיואו, מלא דמגוגיה. מקניית לחם פרוס הקשת אל "בולסי לחם ארז". מעישון (הרגל אופייני לשכבות החלשות, בגלל סיבות שאפשר לפרט) רצת אל "מעשני שרשרת". ומטלפון סלולרי - שעקרונית אפשר להשיג בתשלום מזערי ולקבל בו רק שיחות נכנסות - אתה גוזר "דברני סלולרי מדופלמים".

כמוך, גם אני לא חושבת שהמדינה צריכה לתמוך באנשים שמובטלים מרצונם ומסרבים לעבוד, או באנשים שמשיגים לעצמם קצבאות במרמה. אבל בניגוד אליך, אני לא חושבת שכולם אוכלים "באגטים עם סומסום ולחם בצל" (יש בכלל לחם בצל במכולת של הקטמונים או שכונת התקווה? או שהם נוסעים בארבע-על-ארבע שלהם לקנות אותו בשכונה אחרת?). במילים אחרות - אני לא מכופפת את העובדות לטובת הדעה שלי.

העובדות הן, אם להסתמך על אותם נתונים, שרוב העניים לא קונים את הלחם הזול ביותר האפשרי. הדעה שלך היא שרוב העניים פרזיטים. אין כל קשר הכרחי בין העובדה לדעה שלך, וחבל שאתה לא רואה את ההבדל בין השתיים.
בראבו 197642
סוף סוף קול שצריך להישמע, בלב ליבו של סלון השבעים מעצמם שכאן.
ובינתיים, במשרד התמ''ת 197689
נו, באמת. חשבתי שאת תביני ששם (בולסי לחם ארז) היה מדובר בהקצנה הופכית לזו שלך (עני חצוף אחד, להזכירך). עכשיו תדמייני את התגובה שלי בלי המילים הספציפיות הללו, ותעני עליה עוד פעם.

העובדות הן שרוב עצום (של השכבות החלשות, להזכירך), לא קונים את הלחם הזול ביותר, ורוב משמעותי (70 אחוז) גם לא קונים את הלחם השני הזול ביותר. המשמעות היא שחלק גדול מהעניים היו יכולים להסתדר יפה מאוד עם קצת פחות כסף ממה שהם מקבלים ממני. ואם זהו המצב - אז אפשר לא לתת להם כל כך הרבה.
ובינתיים, במשרד התמ''ת 197695
נראה לי שהדיון קצת "באוויר" כל זמן שאנחנו לא יודעים איזה לחם *כן* קונים רוב המשתייכים לשכבות החלשות ואת הסיבה לכך שהם קונים דווקא אותו.
ובינתיים, במשרד התמ''ת 197699
למה לא יודעים? פרוס.
ובינתיים, במשרד התמ''ת 197705
אבל אולי העניים שהם בד''כ לא אקדמאים, חושבים כמו בניסוי של פיאז'ה, שבפרוס יש יותר פרוסות מלחם לא פרוס.
ובינתיים, במשרד התמ''ת 197707
והם כנראה צודקים: תגובה 197213
ובינתיים, במשרד התמ''ת 197719
או לא: תגובה 197227
ובינתיים, במשרד התמ''ת 197716
מה אתה מנסה לגרור אותי לעוד צרות עם ברקת? אני רק הערתי לערן שלפי הסטטיסטיקות שמצוטטות כאן יודעים גם יודעים מה העניים אוכלים, בניגוד לטענתו/תמיהתו.
ובינתיים, במשרד התמ''ת 197856
עניתי עליה בלי הגזמות בפסקה השנייה.

העובדות הן כפי שאמרת. לגבי המשמעות, לא ברור כמה זה "קצת פחות כסף", לא ברור מי מרוכשי הלחם הפרוס באמת זקוק לקצבה שלו, ומתוך אלה - לא ברור מי מהם עושה לעצמו חיים קלים, מי חושב שיותר חסכוני לקנות לחם פרוס ומי סתם עורך קניות מתוך שיקולים מוטעים ‏1.

ואל תניח אף פעם שאני מבינה הקצנות הופכיות :-)

1 אפרופו שיקולים מוטעים, היום התלבטתי קשות אם לעשות טובה לתקציב שלי ולרדת ברמת הקפה שאני שותה. במכולת שלי המחירים יקרים למדי (ככה זה בלב ת"א), וצנצנת Taster's Choise עולה כמעט 38 שקלים. כמעט שלחתי יד לצנצנת "24 קאראט" של עלית, אבל היא עלתה רק 3.5 שקלים פחות. חישבתי מה יהיה ההפרש לכל כוס קפה, ונשארתי עם הקפה הטוב.
ובינתיים, במשרד התמ''ת 197734
אם תשימי לב (קל להריץ חיפוש) היחיד שהשתמש במילה "פרזיט" זו את. אף אחד לא מדבר כאן על פרזיטים, אלא על כך שאנשים עדיין לא גוועים מרעב ברחוב, כמו שמספרים לנו, ואין סיבה שנשלם מכספנו על המותרות שלהם. אם אני לא טועה, אפילו במדינת רווחה קיצונית, הכסף שלנו נועד למותרות שלנו ולצרכים החיוניים שלהם *בלבד*.
ובינתיים, במשרד התמ''ת 197857
אתה טועה: בהולנד, מובטלים מקבלים תלושי הנחה ותלושי כניסה חינם למופעי תרבות ואף לגן החיות העירוני.
מה ההגיון שעומד מאחורי זה? 197872
והאם גם מי שאינו מובטל מקבל הנחות שכאלו, או שזה בונוס על אי עבודה?
מה ההגיון שעומד מאחורי זה? 197891
זה ניסיון להנעים את זמנם של המובטלים, שלא ישקעו בדיכאון.

(וברצינות: אני לא בטוחה. זה ההסבר המבודח שנתנה לי מובטלת שבדיוק קיבלה בדואר את התלושים שלה).
מה ההגיון שעומד מאחורי זה? 197894
זה די שומט את הקרקע מאחורי דיבורים שיש אצלנו על כך שמובטלים רעבים ללחם. אולי בהולנד באמת אף אחד לא רעב לכלום, אז הם רואים לנכון לדאוג לתרבותיות של המובטלים.

לא ברור לי איך אפשר לשכנע מישהו לשלם מיסים, כדי שלאנשים אחרים יהיו הטבות שלו אין, הטבות שהם בכלל לא צריכים כדי לחיות ''בכבוד''.
מה ההגיון שעומד מאחורי זה? 197896
איך כרטיס לגן החיות בהולנד שומט את הקרקע מאחורי ה"דיבורים" על רעב בישראל?
מה ההגיון שעומד מאחורי זה? 197898
כי אם זה הובא בתור דוגמא לכך שגם אצלנו אפשר לתת תמיכה מסוג זה למובטלים, זה אומר שהמצב הוא כנראה לא כל כך גרוע, שצריך לגנוב לחם ולחלק אותו.

מישהו שבאמת רעב ללחם, אגב, ייעלב אם במקום לקבל לחם יקבל כרטיס לגן החיות. את לא מסכימה?
הוי, מלכודת אלכסנדרוביץ'! 197904
לא-לא-לא, לא נפלתי לתוכה.

אני הבאתי את הדוגמה הזאת, זוכר? והבאתי אותה כדוגמה שסותרת את המשפט האחרון שלך ב תגובה 197734

"אם אני לא טועה, אפילו במדינת רווחה קיצונית, הכסף שלנו נועד למותרות שלנו ולצרכים החיוניים שלהם *בלבד*".

ובכן, הבאתי דוגמה של מדינת רווחה - לא הכי קיצונית, אבל בין הנדיבות בתחום הזה - שבה הכסף של משלמי המסים לא מיועד רק לצרכים החיוניים של מקבלי הקצבאות.
מה ההגיון שעומד מאחורי זה? 197903
המדיניות הנדיבה בקצבאות נמשכה בהולנד עשרות שנים, בעיקר בין שנות השישים לתחילת שנות התשעים. ורבים ממקבלי קצבת האבטלה חיו עליה במשך עשר שנים ויותר. לאחרונה, להולנדים באמת התחיל להימאס קצת (ואולי הם סתם חששו שמהגרים מארצות אירופיות אחרות יזרמו לשם ככל שהאיחוד האירופי מתהדק).

בכל אופן, משהותי הארוכה יחסית שם לא זכורים לי קיטורים של תושבים על גובה המיסים (אולי הם נבלעו בקיטורים על מזג האוויר).
מה ההגיון שעומד מאחורי זה? 197905
הנה ניחוש. אולי זה נובע מתוך תפיסת עולם שבה "תרבות" נחשבת למצרך יסוד?
מה ההגיון שעומד מאחורי זה? 197945
אני לא רוצה להרגיז את היהודים כאן, אבל ידיד נורבגי שלי טען באוזני לפני 10 שנים שיש להם מדיניות רווחה מפותחת בזכות האתוס הנוצרי שבבסיס תרבותם.
מה ההגיון שעומד מאחורי זה? 197950
על זה בטח לאלכס מאן היה מה לומר. לנוצרים יש את "השומרוני הטוב"‏1 וליהודים את הגר, היתום והאלמנה.

1 אבל מצד שני יש להם גם פרה-דסטינציה בסגנון הקלוויניסטי הקיצוני. כנראה שנצרות זה פשוט חתיכת סופרמרקט של אפשרויות.
מה ההגיון שעומד מאחורי זה? 198011
נראה לי יותר הגיוני שזה נובע מתוך תרבות שבמצבה הכלכלי הנוכחי לא קיים בה מחסור. אם תלך לקבצנים בארה''ב ותחלק להם חינם כרטיסים לתיאטרון, אני לא בטוח עד כמה הם יסתכלו עלייך בעין יפה (אלא אם הם יוכלו למכור אותם עבור פת לחם, או לפחות ''זונה ואלכוהול'')
מה ההגיון שעומד מאחורי זה? 198018
אני לא חושב שתפיסת העולם האמריקאית דומה לתפיסת העולם האירופית.
אוקיי, דוגמא אחרת 198025
תבוא להולנדי ששוכב בבוץ ולא אכל חמישה ימים, תן לו כרטיס לתיאטרון במקום לחם. מה הוא יגיד?

(האם קיימים הולנדים שוכבים בבוץ שכאלה?)
אוקיי, דוגמא אחרת 198032
חשבתי שברור שהכרטיס לא ניתן במקום לחם, אלא בנוסף ללחם.
בדיוק על זה אני מדבר 198034
בארץ, טוענים אלו שמייצגים את השכבות החלשות, אין לשכבות החלשות כסף אפילו ללחם. כשנתניהו מוריד את המחיר על מקררים (ודי וי די!) כל העולם ואחותו יוצאים נגדו על כך שהוא לא מטפל בדברים ה"מהותיים" (לחם). הדוגמא לא רלוונטיות כרגע לארץ, אם כי אני מסכים איתך שהיא עונה על השאלה שלי ומראה שטעיתי כשדיברתי על "כל מדינת רווחה". השאלה החשובה היא אם גם אנחנו יכולים להיות כאלו עכשיו.
בדיוק על זה אני מדבר 198035
מי העלה את אותה שאלה חשובה?

נדמה לי שהרתיעה מהורדת מחיר המקררים לא באה בגלל הצעד הזה לכשעצמו, ואפילו לא בגלל השאלה אם הוא בא במקום או בנוסף לקצבאות - אלא בגלל הניסיון של ביבי להסוות אותו כצעד שייטיב בעיקר עם השכבות החלשות ("הזכות לדי.וי.די"). מדובר בצעד נוח לבני מעמד הביניים, ולא יותר.

(אגב, אני עצמי לא מתנגדת לו).
אפילו לגנוב לחם אחיד לא נאה להם 196650
רוגל אלפר מספר על פעולת הקומנדו המתועדת של ארגון "הלביאות למען הגורים" - נשים שגונבות כיכרות לחם ממרכולים תמימים ומחלקות אותם, א-לה רובין הוד, ל"נזקקים" בסביבה. התוצאות מביכות: אנשים סירבו לקבל את הלחם, ובסוף מי שאכל אותו היו חתולי הרחוב. שימו לב: לא מדובר על נשים רעבות ללחם שגונבות למען עצמן. הן עושות את זה "כמחאה נגד ביבי נתניהו", עם רכב צמוד וגם עם כמה מצלמות צמודות, של שני ערוצים. "אין לנו שום דבר נגד בעל הסופר", אומרת אחת מהן, מה שלא מפריע לאחרת לדווח בחדווה בסלולרי ש"כל הלחם לקחנו לו!", כאילו מדובר באיזה הישג הומניטרי.
היפה בכל העניין הוא שבעל מכולת שגנבו ממנו סיפר לערוץ 1 שהגנבות לקחו דונאטס, באגטים ולחמניות שומשום, ולא לחם אחיד. טוב, אם כבר לגנוב, לפחות שזה יהיה משהו יקר...

חלאות, כבר אמרנו? ועוד בגיבוי של שני ערוצי טלוויזיה, אחד מהם הערוץ הציבורי... אללי.
אפילו לגנוב לחם אחיד לא נאה להם 196651
כשמזמינים מישהו לחזות בפשע, הוא לא מחוייב לדווח למשטרה על מנת שלא להיות מואשם ב-"אי מניעת פשע"?
החוק שונה כשמדובר בכתבי חדשות?
אפילו לגנוב לחם אחיד לא נאה להם 196655
אולי מדובר בחסיון מקורות עיתונאי. (:

מתי מגישים כתבי אישום נגד הנשים הללו, אגב?
אפילו לגנוב לחם אחיד לא נאה להם 196657
אני מניח שזה יקרה אחרי שבעל החנות יגיש תלונה.
בניגוד למקרים בהם הפרקליטות עושה זאת על דעת עצמה‏1.

1 איפה ואיפה כבר כתבו כאן?
אפילו לגנוב לחם אחיד לא נאה להם 196660
אני תוהה אם יש קריטריונים לגבי מתי צריך להגיש תלונה ומתי לא, כדי להביא לחקירה וכתבי אישום. הרי לא הגיוני שמישהו יגיש תלונה על שחיתות במשרד ראש הממשלה, למשל, כי אין נפגע ישיר ברור מהעסק, ובכל זאת ברור שיש מקום לחקור ולהגיש כתבי אישום אם אכן נעברה עבירה. למישהו יש מושג?
אפילו לגנוב לחם אחיד לא נאה להם 196673
גברים היו נעצרים על זה.
אפילו לגנוב לחם אחיד לא נאה להם 197257
ע"פ הדיווח ב"ידיעות", רבים כן קיבלו את הלחמים, ובשמחה. מצד שני, אין לי מושג כמה הדיווח אובייקטיבי.

לא מפריעה לי חלוקת הלחם: מפריעה לי גניבתו, שכן ה"לביאות" בבירור יכלו להרשות לעצמן הוצאה של כמה מאות שקלים על לחמים. הן העדיפו גניבה פשוט משום שקנייה מסיבית של לחם וחלוקתו לא הייתה מביאה את התקשורת למקום.
אפילו אם מותר להן לגנוב אינני טוח שמותר להן לגנוב לחם לא אחיד 200583
דנתי בנושא עם מורי הרב סתו ואלו המסקנות:
- אדם הגווע ברעב מותר לגנוב לחם מדין פיקוח נפש הדוחה כל מצוות שבתורה.
- הוא עדיין יהיה חייב לשלם לבעל הלחם את הלחם הגזול כשיהיה לו כסף. זה שמותר לו לעבור על לא תגנוב לא אומר שמותר לו לפגוע בחברו מבלי לתקן את הפגיעה.
- אם יש לך כסף או בגדים או דירה משלך שאתה יכול למכור, בפשטות, תמכור ותקנה אוכל ואל תגנוב.

מה שלא שאלתי אותו האם האיסור של הגניבה נדחה או הותר? לאיזה מקרים השאלה רלוונטית:
- האם אתה חייב לגנוב את האוכל הכי זול או שמותר לך לגנוב אוכל יקר?
- האם מותר לך לגנוב אוכל רק במידה שלא תמות או מותר לך כמה שאתה רוצה?
אם המצווה רק נדחתה יהיה מותר לך לגנוב רק את האוכל הזול ורק במידה שתישאר בחיים (ותהיה שבע). אם המצווה הותרה משום פיקוח נפש יהיה מותר לך לגנוב אוכל יקר ובאיזה כמות שתרצה.

בכל אופן תמיד תצטרך להחזיר את שווי הגניבה. והנה עוד סיבה למה להשאיר את המדבקות על האוכל. הגנבות צריכות לדעת כמה הן צריכות להחזיר.
אפילו אם מותר להן לגנוב אינני טוח שמותר להן לגנוב לחם לא אחיד 200601
הגנבות, להזכירך, לא היו רעבות בכלל. האוכל לא היה בשבילן, אלא בשביל אחרים שלא ביקשו בכלל לגנוב. ויצא שהן עשו דבר עבירה בשם אחרים, וכדאי לשאול את הרב האם דבר העבירה הזה דבר גם באלו שהסכימו לקבל את הלחם הגנוב או לא, ומי כאן צריך להחזיר את הכסף. ואם אתה כבר שואל, שאל האם מותר לאדם לגנוב בשביל אדם זר שאולי כן ואולי לא נמצא במצב של פיקוח נפש.
רק הערה קטנה 200632
בשולי בעיניינים:
פיקוח נפש אינו (רק) פיקוח נפש עצמי.
לכן אם (ומדובר באם גדול) הגנבה הכרחית לצורך פיקוח נפש, אין זה משנה אם מדובר בנפשו של הגונב או של מישהו אחר.
כן, אבל 201461
למישהו האחר היה רכב שאותו אפשר היה למכור כדי להמנע מגניבה. לכן אסור היה להן לגנוב, ואפילו לצורך פיקוח נפש.
כן, אבל 201478
ולכן ה"אִם".
ובינתיים, במשרד התמ''ת 197213
נראה לי הגיוני שבשכבות החלשות קונים לחם פרוס (ולא אחיד) בגלל הפרוסות הדקות. קשה לפרוס לחם אחיד בצורה דקה כזו, בסכין לחם ביתית. ומספר הפרוסות שאפשר להוציא מכל ככר לחם הוא גורם חשוב במשפחות עם הרבה ילדים.
ובינתיים, במשרד התמ''ת 197222
את רצינית?
ובינתיים, במשרד התמ''ת 197224
כן.
ובינתיים, במשרד התמ''ת 197227
ובכן, הרי התרומה הקטנה שלי בשביל העניים: היתה לי פעם חברה‏1 בדיאטה, שהיתה פורסת פרוסות בעובי שהפך אותן לשקופות. למיטב זכרוני היא עשתה את זה באמצעות סכין רגיל לגמרי ובלי שנרשמו תקלות מיוחדות מלבד הקושי לזהות איפה נמצאת הפרוסה לפני שנמרחה עליה גבינה 80%.
______________
1- מופרך ככל שזה יישמע
הגיעה גבינה עד נפש 197271
ברוניסלב, ההומור שלך הוא סדיסטי ומרושע, ובגללך הגעתי לדיכאון כה עמוק שאני עומדת להתאבד ממש עכשיו, ברגע זה, בקפיצה מהגבינה אל הפרוסה.

היו שלום, אהבתי הרבה ושנאתי הרבה יותר.
הגיעה גבינה עד נפש 197273
ויש כאלו שהיו גם זועמים עליך ואומרים שאם את ענייה אז איך יש לך כסף לגלוש באינטרנט? תגלשי בים, בחינם.
האם מותר לגנוב חיבור אלחוטי לאינטרנט? 197288
סיאונה ליסטוקין מברקלי מבקשת עצה מהיועץ לעניני אתיקה של הניו יורק טיימס: "במקרה עליתי על הרשת האלחוטית של השכן בדירה לידי...אני רק בודקת אימייל באינטרנט...האם אני יכולה להשתמש בחיבור שלו? אולי אני צריכה להציע לו להשתתף בחשבון?"

היועץ, רנדי כהן, עונה שיש לבקש רשות ואף להישתתף בהוצאות. לעומתו, מייק גודיין יועץ טכנולוגי בעמותת "ידע ציבורי" אומר שזה בסדר לעלות על רשת פתוחה, בתנאי שרק מורידים כמה אימיילים קטנים.

הגיעה גבינה עד נפש 197302
זה בסדר, אני מיתגלצ'ת במחשב של הגיברת בזמן שהיא הולכת עים כל המאהבים שלה. וניראה אותה שהיא תיפתח את הפה, השרמוטה.
ובינתיים, במשרד התמ''ת 197228
יושב ראש ארגון הורים ארצי כלשהו נתן הסבר אחר: קונים לחם פרוס משום שבבוקר ממהרים לעבודה, וזה כביכול גוזל זמן יקר לחתוך שש-שמונה פרוסות להכנת סנדויצ'ים לשלושה ארבעה ילדים (מובן שאני המצאתי פתרון גאוני: לקום שלוש דקות מוקדם יותר, אבל אי אפשר לדרוש מכולם לעשות את זה).
ובינתיים, במשרד התמ''ת 197230
בסופר שלי יש מכונה לפריסת לחם (חינם), כך שזה לא תופס. אני מציע שיהיו שתיים כאלה: אחת לעשירים, ואחת, שחותכת פרוסות דקות במיוחד, לעניים ולחברות שלי לשעבר.
בסופר שלך? 197287
אה, יש לך סופר? ארכיבאי! - השכ"ג הוא מנהל סופרמרקט!
ובינתיים, במשרד התמ''ת 197231
ומישהו אחר אמר שלחם פרוס נשמר זמן ארוך יותר מאשר לחם אחיד. לא בדקתי.

בכל אופן, הטענות המלגלגות ‏1 על "התפנקות" של שכבות חלשות בבחירת הלחם נראות לי פופוליסטיות לא פחות מאשר שיטת המקרר הריק.

1 שכ"ג, אנחנו נסגור חשבון בנוהל הרגיל. סמטת האלמונים, חצות, ותביא מגבת רטובה.
יהיו בורקס? 197250
למען הסדר הטוב: אני לא לגלגתי על אף אחד. טוב, אולי לגלגתי קצת על הטענה שלך עם עובי הפרוסות, אבל אני לא מכחיש שיש גם אנשים שמצויים במצוקה כלכלית חריפה באמת.
יהיו בורקס? 197256
טוב, אז בלי מגבת.
בלי מגבת רטובה? 197262
אז איך תרעננו את הבורקס היבשושיים?
בלי מגבת רטובה? 197275
קצת מיץ מנגו, והוא יחליק בגרון בלי בעיה.
מנגוואלד! 197277
בסדר, ניצחת.

שיאכלו לחם פרוס, שיאכלו לחם ארז, שיאכלו לחם חוק. את יודעת מה? מצידי שיאכלו עוגות, רק לא מיץ מנגו. אנא.
ובינתיים, במשרד התמ''ת 197370
אני מעדיף לקנות לחם *לא* פרוס, משיקולי שמירה על טריות. גם אני לא בדקתי, אבל זה נראה לי כמעט מובן מאליו שלחם פרוס יתיישן מהר יותר (אם כי לא מובן מאליו שההבדל משמעותי) - יש לו יותר כיווני אויר.

(עכשיו שאני חושב על זה, אולי השיקולים היו יותר הרצון לשלוט על עובי הפרוסה. מאז שאני קונה לעצמי לחם - שמונה שנים בערך - אני קונה לא-פרוס, וזכרון ההחלטה כבר עמום. אבל אינסטינקטיבית יש לי תחושה פחות נוחה מלחם שנפרס מזמן - כאמור, מתוך המחשבה הלא-לגמרי-מודעת על האוויר שהספיק לחדור בין הפרוסות ולייבש אותן.)
טכנולוגיה של לחם פרוס 197709
עכשיו, שהדיון כבר גלש לפסים יותר אסקפיסטיים , אזרוק אני את פרוסת הלחם שלי: ראשית, גם אני ממליץ על המכונה בסופר במקום לקנות לחם פרוס יקר.
שנית, אני ממש חושד בסטטיסטיקות שאומרות שרק 7% אחוז מכל מוצרי הלחם זה לחם אחיד. זה מזכיר לי את הקריקטורה על האשה שיושבת אצל הקוסמטיקאית <ספויילר> והקוסמטיקאית אומרת לה -את אחת מאותן בנות המזל המועטות בעלות עור פנים *נורמלי*.

לבסוף , היתרון בלחם פרוס ( ולא משנה אם אפו אותו פרוס, נפרס במאפיה, ביציאה מהסופר או בבית) זה שכאשר מקפיאים אותו, יותר נוח להפשיר מספר מסוים של פרוסות כל פעם במקום (נניח) חצי כיכר כל פעם, ואז לפרוס.
טכנולוגיה של לחם פרוס 197933
הסוד הוא לפרוס אותו בעצמך, לפני שאתה מכניס אותו למקפיא.
(דובי, שלפעמים קונה פרוס ולפעמים לא)
סוד גלוי 198215
וכבר נתתי את האפשרות הזאת בתגובתי, אבל אני עדיין הולך על המכונה.
סוד גלוי 198279
בטח מכונה, אני לא מעלה בדעתי להקפיא לחם בנשיפות.
תשע האגורות שלי, אחרי העלאת מחירי הקמח 197234
אני חושב שמשפחות רבות קונות חלה לכבוד שבת, מה שמשפיע במעט על הסטטיסטיקה.
ובינתיים, במשרד התמ''ת 197282
ומה עם מכונות לפריסת הלחם שיש בסופרמרקטים רבים? בדרך כלל הם מוצבים אחרי הקופות, והשימוש הוא חינם.

כך שאפשר לקנות לחם לא פרוס, אבל להביא הביתה לחם פרוס במכונה.
כן, מישהו כבר עלה על הפטנט הזה - 197292
תגובה 197230.

אך נראה שהרשתות הגדולות אינן נוטות להקים מרכולים דווקא בשכונות בהן מתגוררים העשירונים התחתונים (זוהי התרשמות אישית שלי ואין עימי סימוכין כלשהם. ייתכן שזה קשור בשאלות של בעלות פרטית/ציבורית על הקרקע, בעיות בניה צפופה, תכניות מתאר וכו'). באזורים אלה יש בעיקר חנויות מכולת מן הנוסח הישן ו"מינימרקטים" בבעלות פרטית - ובאלה אין, בד"כ (שוב - התרשמות אישית) מכונות מן הסוג שציינת.
כן, מישהו כבר עלה על הפטנט הזה - 197294
וכאן יש מילכוד נוסף - אני חושב שמכולת לא יכולה להתחרות ברמת המחירים של סופרמרקט, אבל זה שווה בדיקה.
כן, מישהו כבר עלה על הפטנט הזה - 197296
דבר ידוע הוא, שחלק ניכר מרשתות ה''דיסקאונט'' אינן ממש נגישות בתחבורה ציבורית.
כן, מישהו כבר עלה על הפטנט הזה - 197298
וגם אם היו נגישות בתחבורה ציבורית, זה ממש בלתי אפשרי לעשות קניות משמעותיות ולחזור אח''כ עם עשרות שקיות בתחבורה הציבורית.
כן, מישהו כבר עלה על הפטנט הזה - 197312
בטח יצחקו עלי שאני שואל את זה - משלוחים ברשתות הללו, זה חינם או שזה עולה כסף?

בכל מקרה, באזורים עניים יש, בד"כ, גם סופרמרקטים זולים. ידוע, למשל, שבאזורים חרדיים ישנם סופרמרקטים זולים במיוחד. שמועות מספרות שבאזור כביש בר-אילן יש את הסופר הכי זול בירושלים - לא "מגה" בקניון, לא "ג'מבו" בתלפיות - סופרמרקט ברחוב בר-אילן. אז נכון שלא תמצא שם את אותו המגוון, ואולי אפילו לא את אותה האיכות, אבל הרי אנחנו מחפשים מחיר זול, לא מוצרי עילית.

מה שכן, נשים צריכות לבוא עם חצאית, אם מישהו תכנן נסיעה.
כן, מישהו כבר עלה על הפטנט הזה - 197314
אני לא יודע. עקב מיקום הסניפים הללו מחוץ למרכז העירוני ייתכן ומשלוחים אינם אופצייה בכלל - יכול להיות שהמרחק פשוט גדול מדי.

החברה החרדית, לדעתי, היא אנומליה. היא חברה ענייה אך מאורגנת להפליא - החל מרשתות מזון וכלה במוסדות צדקה. אני חושב שבדרך כלל קבוצות עניות באוכלוסיה אינן מאורגנות כמו החברה החרדית.
כן, מישהו כבר עלה על הפטנט הזה - 197336
מהמעט שראיתי (אין לי רכב...) או שאין בכלל משלוחים, או שהם עולים כסף.

וכמו שציינו- באיזורים עניים *חרדים* יש סופרמרקטים זולים במיוחד. חלק גדול מעניי ישראל אינו חרדי, או אינו גר בשכונה חרדית.

(השכונות העניות שאני מכירה הן בהרצליה, כפר סבא וראשון לציון, ובאף אחד מהן אין סופרמרקט זול במיוחד. בדרך כלל יש שם סתם "קו-אופ" רגיל, ואפילו לא "סופר סנטר" שגם שייכת לקו אופ אך זולה מעט יותר)
אם חרדית צנועה וצנופת צניף, מי יידע חייך 197602
כן, זה נכון, גם בבני ברק יש כמה רשתות מזון זולות מאוד, וכמו שאמר ערן, המגזר החרדי מאורגן היטב במובן זה. אבל ברשתות האלה יש קבוצה מסויימת של מוצרים - בייחוד מוצרי בשר, עוף קפוא (הנצרך בכמויות אימתניות במגזר זה) וכו' - הזוכים לחותמת ''גלאט כושר'' מיוחדת, והם יקרים בהרבה ממקביליהם בשוק החילוני. הללו מעלים משמעותית את ממוצע הקניה כולה - למרות המוצרים האחרים, הזולים. יצא שכרו בהפסדו.
אם חרדית צנועה וצנופת צניף, מי יידע חייך 197691
לא ידוע לי על איסור על קניית כל המוצרים במקום אחד. אפשר לרכז את מירב הקניות במקומות הזולים (בד''כ) הללו, ומספר קטן של מוצרים לקנות במחירים בינוניים בסופר-מרקט או המכולת הקרובה למקום מגוריך.
אף פעם לא טענתי שלהיות עני זה קל.
כן, מישהו כבר עלה על הפטנט הזה - 197372
מה אתה אומר. רואים שלא אבטחת מעולם אוטובוס בשוק מחנה יהודה ביום ה' אחה"צ. אין לך מושג עם מה אנשים מצליחים להכנס לאוטובוס.
(סליחה גברתי, את מוכנה להזיז את עגלת הסופר הזאת מהמעבר? אני צריך לעשות כאן בדיקת כסת"ח בטחונית)
כן, מישהו כבר עלה על הפטנט הזה - 197385
אכן לא איבטחתי אוטובוסים. אני חוזר בי מהרעיון לעיל.
כן, מישהו כבר עלה על הפטנט הזה - 197502
לאוטובוס נכנסת
גברת עם סלים,
תראו איך היא תופסת
את כל הספסלים:
על ספסל אחד -
סל עם
לחמניות,
על ספסל אחר -
סל עם
עגבניות,
על ספסל אחד -
סל עם
גרעינים,
על ספסל אחר -
סל עם
מלפפונים,
על ספסל אחד -
סל עם
מרגרינה,
על ספסל אחר -
סל עם
חומוס טחינה,

ואגב חיה שנהב: ישר כח על הלוגו. האות הלפני אחרונה בלוגו, זה "ר" או "פ"?
כן, מישהו כבר עלה על הפטנט הזה - 197554
ואנחנו היינו שרים:
לאוטובס נכנסת,
גברת עם סלים,
סלים שולף העוזי,
קוצר את הנוסעים.
על ספסל אחד כבד מעוך,
על ספסל אחר מוח שפוך,
על ספסל אחד זקן מחרחר,
על ספסל אחר ילד מתפגר.
כן, מישהו כבר עלה על הפטנט הזה - 197721
ואני שמעתי ממישהי:

לאוטובוס נכנסת,
גברת עם סלים,
ואז היא מתפוצצת.
כן, מישהו כבר עלה על הפטנט הזה - 197737
חסרה לך שורה. אי אפשר להשאיר שלוש שורות כאלה בלי להדביק להן איזו שורה רביעית עם חרוז, זה מכניס את הקורא ללחץ.
אני חושב שזה חלק מהקטע 197760
אני חושב שזה חלק מהקטע 197766
אתה כנראה צודק.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים