 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה טועה מר עבר-הדני. טועה מאוד. ביסוד הטיעון שלך עומד עקרון פשוט מאוד: שלום הוא עניין של אמון, לא של מהות. או בניסוחך: "מה שמונע תמיכה המונית בחתימה על הסכם אינו אי הסכמה על התנאים, אלא חוסר אמון בצד השני" לגרסתך, ההיסטוריה של העימות בין ישראל לפלסטין בעשור האחרון היא סיפורו הסדר נכון וטוב, שרוב העם בשני הצדדים תמך בו, ושמתנגדיו (דתיים-קיצוניים משני הצדדים) הצליחו באמצעות סדרה של פעולות מבודדות להטות את כף המאזניים בהדרגה עד למצב בו נוצר חוסר אמון שהוביל להתמוטטותו של ההסכם. אילו אך פנינו שמאלה במקום ימינה בצומת הזמן ב-1994 או 1996 או 2000 לא היינו מסתבכים בעימות הדמים והיינו שוכנים לבטח איש תחת גפנו ותחת תאנתו במצב של אמון גמור זה בזה. אם זהו אכן תיאור נאמן של התפתחות היחסים בין ישראל לפלסטין, מדובר בפריצת דרך היסטורית, שכן זהו המקום הראשון בעולם והפעם הראשונה בהיסטוריה האנושית שבה אותר הסכם המבוסס על אמון בין הצדדים ולא על פערי אינטרס מהותיים. בכל הסכסוכים המוכרים עד היום התחוללו התנגשויות בין צדדים כאשר התקיים ביניהם ניגוד עניינים מהותי ו/או כאשר לאחד הצדדים היה עניין מהותי בקיום סכסוך לצורכי פנים. הסכמי שלום – בלי קשר למספר תרועות החצוצרה בטקס החתימה – התקיימו כל עוד ורק כל עוד לשני הצדדים היה עניין בקיומם שגבר על עניינו בהפרתם. אם בוחנים את התפתחות יחסיהן של ישראל ופלסטין בעשר השנים האחרונות מנקודת ראות כזו, גם המהלך ההיסטורי וגם המשמעות המיוחסת לצעדים של שני הצדדים במהלכו נראית שונה לחלוטין. תיאור אפשרי אחד, לדוגמה: עם עליית ממשלת העבודה לשלטון בשנת 1992 הוחלט להגיע לפתרון מסוים של העימות עם הפלסטינים באמצעות המלכת דיקטטור ממוצא פלסטיני, שישמש בשני תפקידים: ראשית, ידאג לריסון אלים של כוחות פלסטיניים העלולים לפגוע בישראל בלי שייחשף לביקורת אליה היו נחשפים גורמים ישראלים שהיו פועלים באופן דומה ("בלי בג"ץ ובצלם"); ושנית, שיחתום בבוא העת על הסכם שבו יקבלו הפלסטינים נתח מדינה מצומצם יחסית. התמורה שהובטחה לדיקטטור (ערפאת) הייתה כמות גדולה של כסף שתאפשר לו לממן את המשך שלטונו הדיקטטורי (כלומר, הפיכת חלק הארי של כוח העבודה בשטחים לעובדי מדינה). היו כמה בעיות בהסדר זה: ראשית, הוא תאם את האינטרס של קבוצה מסוימת באוכלוסיה בישראל, אך נגד לאינטרסים של קבוצות אחרות, ובמיוחד המתנחלים. שנית, הוא נגד את האינטרסים של הדיקטטור הפלסטיני. ערפאת היה מעוניין מאוד לקבל אישור שיאפשר לו להכנס לשטחים ולהשתלט על העם הפלסטיני, אך לא הייתה לו כל כוונה לחסל את הכוחות שאיימו לפגוע בישראל או לחתום על הסכם שבו יוותר עולמית על מה שראה לאורך כל הדרך כנחלה פלסטינית. בעיני ערפאת, קיום העימות היה מטרה לעצמו, משום שזה אפשר לו לנטרל את הלחצים מבית לערעור השליטה המושחתת והדיקטטורית שלו; ומשום שלהבנתו זו הייתה הדרך המוצלחת ביותר כדי להמשיך לצבור הישגים – העימות האלים מזמן לזמן היה הדרך הנכונה בעיניו להתקדם בתהליך. שגיאתה של ממשלת העבודה הוכחה כקריטית בשנת 1995, כאשר המתנחלים המתנגדים להסדר שלום הוכיחו כי רצח פוליטי הוא כלי כשר בעיניהם לקידום עניינם ורצחו את ראש הממשלה. למרות שבגלל לחצים חיצוניים לא הייתה ממשלת נתניהו שנוהלה בפועל על ידי המתנחלים מסוגלת להכריז כי היא מבטלת את ההסכם עם הפלסטינים, אך בפועל היא חתרה בשלוש שנות נתניהו להשבת מצב המלחמה על כנו. וכן הלאה... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם יגאל עמיר הוא "מתנחל" אז גם שולמית אלוני "מתנחלת". (לפי עולם המושגים שלי, זה, אגב נכון, כי הרצליה היא התנחלות ככל התנחלות אחרת.) אבל, אולי יהיה יותר מעניין לדון בשאלות הבאות: מה היו בדיוק מעשיו של נתניהו שהיוו חתירה להשבת מצב המלחמה על כנו ? ואיך זה שהפלשתינית התאפקו ואף הפכו ממש לילדים טובים בסוף שנות כהונתו,ודווקא כאשר הועף ובא ברק במקומו, והשמש זרחה שוב, דווקא אז נזכרו בצרות העבר שלהם בתקופת נתניהו ופתחו במלחמה ? איזה היגיון יש בכך ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלותיך מעידות על כך שגם אתה, כמר עבר-הדני, מתייחס להתפתחות העימות כאילו מדובר בשאלה של אמון או יחסים בין בני אדם ולא שאלה של אינטרסים מהותיים. נתניהו לא נדרש לעשות דבר כדי להשיב את מצב המלחמה על כנו – כל שהיה עליו לעשות הוא לא לעשות דבר ולהמשיך לתת לשליטים האמיתיים במדינה – המתנחלים – להמשיך ולדרדר את המצב. לכל אדם שעיניו פקוחות ורואות ברור היה כי יעדם הסופי של הפלסטינים הוא הקמת מדינה, אך השטח שיועד לה – ואפילו כמינימום – הלך ונכבש בהדרגה על ידי ההתנחלויות. אלו, כדאי להזכיר, חורצות וחוצות את הגדה המערבית ואת רצועת עזה ונהנות משליטה על רוב השטחים הפתוחים להתרחבות ועל כ-40 אחוז (אם אינני טועה) מכלל שטח הגדה ורצועת עזה. מבחינת הפלסטינים, הקמת מדינה לא הייתה ואינה אפשרית כל עוד הם מקבלים את חלוקת המדינה העתידית הזו לנקניקים בלתי אפשריים ולכל ברור היה כי זו העסקה היחידה שנתניהו, כשליט בובה בידי המתנחלים, מוכן לחתום עליה. אשר לשאלת הפיכת הפלסטינים ל"ילדים טובים" בסוף שנות כהונתו – זו אשליה אופטית. עימותים אינם מתרחשים בו-זמנית ובתוך שניות עם השתנות הקוניקטורה הפוליטית. כדרכן של התנגשויות שיש להן יסוד מהותי, העימות הלך ונבנה לאורך שנים ובא לידי ביטוי גלוי רק אחרי כארבע שנים (שנה ויותר אל תוך כהונתו של ברק). השאלה המתבקשת השניה – איך זה שחלה התפרצות דווקא כשנתניהו ירד וברק עלה – נענית באותו אופן: מכיוון שהעימות בין ישראל לפלסטינים הוא מהותי ולא עניין של אמון או מנהיג פוליטי כזה או אחר – הוא אינו מתעורר ואינו שוכח בעקבות שינויים קצרי-טווח בהנהגה הפוליטית. הלחץ של ברק על ערפאת לחתום על הסכם שיקף אותה תפישה פוליטית ילדותית שמשקפת התפישה שמנהיג כזה או אחר ואישיותו הם האלמנט המהותי ביותר בסכסוך. ההסכם בין ברק לערפאת לא נחתם משום ששני הצדדים לא היו מסוגלים למעשה לחתום עליו. ברק לא היה מוכן להתמודד עם המיליציה המתנחלית. להערכתי, העובדה שהוא לא הבין (ועדיין אינו מבין) כי מדובר במיליציה אלימה שהשתלטה על עמדות כוח ומנהלת למעשה את ענייני המדינה במשך שנים מאותתת שהוא גם לא היה מסוגל להתמודד עמה. ערפאת, מצידו, נגרר לקמפ-דיוויד כמי שכפאו שד, משום שהיה לו ברור מראש כי אין לו יכולת לחתום על הסכם כלשהו. שיטת השלטון שלו, המבוססת על עימות בעצימות נמוכה להשתקת הכוחות המערערים על שלטונו הדיקטטורי, הייתה מתמוטטת ביום בו היה חותם על הסכם. מבחינת החונטה הפת"חית הסכם "סופי-סופי" לא בא בחשבון. הערה בצד על הערת הצד שלך: האם זה משנה היכן מקום מגוריו הרשמי של אדם? היחידים שסבורים שיגאל עמיר לא רצח את ראש הממשלה בשליחות המתנחלים הם מגלגלי העיניים מבין המתנחלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. יעדם הסופי של הפלסטינים הוא השמדתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ולא כפי שכתבת (ראה האמנה הפלסטינית) ב. "המיליציה המתנחלית" שולטת במדינה במשך שנים?! האם בתקופת ברק ישבה "המיליציה המתנחלית" בממשלה? בבית המשפט העליון? בצמרת התקשורת? בצמרת הצבא וכוחות הבטחון? על אילו עמדות כח בדיוק אתה מדבר?! "נתניהו - שליט בובה של המתנחלים"?! אותו נתניהו שהחזיר את חברון למרות צווחותיהם?! ג. קצת מצחיק לכתוב באותה נשימה על ה"מיליציה המתנחלית", ומיד לאחר מכן "האם זה משנה היכן מקום מגוריו הרשמי של אדם?!" ד. מלבד "מגלגלי העיניים", גם בית המשפט וגם ועדת החקירה סבורים כי יגאל עמיר פעל לבדו, ובמקסימום עם מעגל מצומצם של קרובים שידע על תכניותיו. תיאוריות קונספירציה בסגנון "המתנחלים/השב"כ רצחו את רבין" - לא בבית ספרנו! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אתה צריך להפריד בין יעד מהותי (כזה שאין מוכנים לוותר עליו) לבין יעד שאיפתי או הצהרתי. לדוגמה, עבור אריאל שרון המשך הישיבה כראש ממשלה הוא יעד מהותי ולעומת זאת פעולותיו השונות כראש ממשלה הן יעד שאיפתי או הצהרתי. כלומר, לו נדרש לוותר על כל אחת מתוכניותיו כדי לשמר את מעמדו בראשות הממשלה, היה עושה זאת. לעומת זאת, לו נדרש להתפטר מכהונת ראש הממשלה כדי לשמר איזו מהתוכניות לא היה עושה זאת. ב. המיליציה המתנחלית אינה צריכה לשבת בכל מקום. למעשה, נסיון להחדיר את אנשיה לכל מקום נדון לכשלון ולכן ממוקדים מאמציה בהכנסת אנשיה למספר עמדות כוח שיבטיחו לה את שימור כוחה. במקרה זה, מדובר בכמה משרדי ממשלה חשובים ומשרות חשובות בתוך משרדי ממשלה המשמשים לתיעול כספים עבור המיליציה; וחשוב מזה, קבוצה נכבדת של שרים וחברי כנסת עושי דברם. לפי הערכותי, מונה המיליציה המתנחלית כ-30 אלף איש. כלומר, פחות מחצי אחוז מכלל תושבי ישראל. אבל גם אם נמנה עמם את כל תושבי יהודה ושומרון וחבל עזה מדובר בקבוצה שגודלה כ-3 אחוז מכלל התושבים. קבוצה זו נהנית מתמיכה אוטומטית של שמונה שרים: זבולון אורלב, אפי איתם, בני אלון, אביגדור ליברמן, עוזי לנדאו, גדעון עזרא, צחי הנגבי, נתן שרנסקי, ואהדה וקרבה רבה מלפחות עוד חמישה (ישראל כץ, שאול מופז, אריאל שרון, לימור לבנת, דני נוה וסילבן שלום). כלומר, למיליציה תמיכה בממשלה של גרעין קשה של לפחות שליש מהיושבים בממשלה, כמעט פי מאה מגודלה של המיליציה. בכנסת נהנית המיליציה מתמיכה אוטומטית של 13 חברי האיחוד הלאומי והמפד"ל (11 אחוז) ותמיכה כמעט-אוטומטית של לפחות 10 מחברי הליכוד. כלומר, כ-20 אחוז מחברי הכנסת הם תומכים מושבעים של האינטרסים של מיליציה המונה 0.4 אחוז מהאוכלוסיה. נתניהו: ביצוע הסכם חברון על-ידי נתניהו היה תוצר של כפייה מצד ארצות הברית. אם לא היה מקיים אותו היה מביא את הסכסוך לפיצוץ גלוי כבר באותה נקודה. כאן, גבר כוח הלחץ של ארצות הברית על כוחו של נתניהו והוא נאלץ לבצע את ההסכם. דבר דומה מתרחש כעת, כמדומה, עם הסכם "ההפרדה." אשר לממשלת ברק: מטבע הדברים מיליציה מנסה להטמיע את חבריה בכל עמדות הכוח המשמעותיות כדי להתכונן ליום שבו הסיעה הראשית בה היא תומכת לא תהיה בשלטון. לשם כך נועד שילוב נאמני המיליציה בגופים שונים במשרד השיכון, לדוגמה, המשמש מסלקת כספים למימון המיליציה. ג. ממש לא מצחיק משום שאין סתירה בין הדברים. עמיר אמנם התגורר בהרצליה, אך כל עולמו הרוחני וחלק ניכר מזמנו בילה בפעילות בהתנחלויות ובפעילות מיליציונית באוניברסיטת בר אילן. ד. דומני כי מי שמטפחים תיאוריות קונספירציה הם מיליצית המתנחלים ולא שום גורם אחר. משם יצאו ושם נרקמו רעיונות העוועים של "סרק, סרק" ושאר תועבות בדומה לה. לא ניתן לדעת האם אכן פעל עמיר בעקבות פתווה מפורשת של אחד מהאייאטולות על הגבעות ("דין רודף") אך אין ספק שהוא ביטא יפה את אופן החשיבה ורוח הדברים של המיליציה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהו סוד כוחה של מיליציה מרושעת זו? אילו סודות הם יודעים על אותם שרים וחברי כנסת, שמאפשרים להם לשלוט בהם ככמריונטות? ואולי לא מדובר בסודות, אלא בטכניקות היפנוזה סודיות, בעזרתן שולטת הכת הסודית במוחות מנהיגי העם? בעזרת טכניקות אלו הצליחה המיליציה לתמרן את ביבי לבטל את מעמד "יישובי קו העימות" שחל עליהם, ואת שרון להכריז על תכנית ההתנתקות. אכן מיליציה רבת כוח! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סוד כוחה של המיליציה המתנחלית פשוט: היא משמשת כוח חלוץ נאמן של שלטון הימין ומתקיימים בין השלטון הזה לבין המיליציה יחסי גומלין: המיליציה מעניקה לשלטון הימין כוח נאמן לשעת פקודה. השלטון הימני מעניק הגנה מפני פגיעה, כסף ומשרות בשירות המדינה לאנשי המיליציה (מי שמבקר בהתנחלות מיליציונית טיפוסית יראה שרוב האנשים במקום מועסקים במשרות ממשלתיות כאלו ואחרות). אם לנסח את זה בצורה הפשוטה ביותר: בין השלטון למיליציה יש קשרים המזכירים במעט "הומגיום" בנוסח ימי הביניים: הוסאל נשבע אמונים למלך ומעניק לו את כוחותיו בשעת פקודה, ואילו המלך מעניק לוסאל זכות על קרקעות. במקרה שלנו, מדובר בנאמנות של המיליציה המתנחלית לשלטון הימין בתמורה למימונו בדרכים שונות (קרקע, דיור זול, משרות, וכיו"ב). אין כאן סוד גדול ואין כאן גם חידוש גדול – יחסים דומים התקיימו בישראל בעבר בין שלטון השמאל למיליציה הקיבוצית. וגם נפילתה של המיליציה המתנחלית תבוא באותן נסיבות. כזכור, בשנת 1977 עלה הליכוד לראשונה לשלטון. בשנת 1983 היו כבר כל הקיבוצים פושטי רגל בפועל. הם ניצלו כאשר הפכה העבודה שותפה לשלטון משנת 1984, אך בנקודה זו בזמן הם כבר הפכו ממיליציה לאיבר מדולדל ומדמם. בעשרים ושבע השנים האחרונות החזיק שלטון הימין ברסן השלטון כמעט באופן רציף, כאשר גם כאשר עולה השמאל לשלטון הוא חושש לערער על נחלות היסוד של המיליציה. בפעם היחידה בה היה ערעור על כוחה של המיליציה, כזכור, היא רצחה את ראש הממשלה שערער על כוחה. הפגיעות, לכאורה וממש, בנחלות המיליציה המתנחלית באחרונה הן אכן סימן מובהק להצטמקות מסוימת בכוחה, גם בגלל השתלטות כוחות קיצוניים יותר על ראשותה. דוגמה טובה לכך יכולה לשמש גדר ההפרדה. גדר זו הייתה בראשיתה עניין המוסכם כמעט על הכל, לבד ממיליצית המתנחלים שהייתה מעוניינת באי הקמתה. את הגדר היו חייבים להתחיל להקים ונסיונות העיכוב שנמשכו שנתיים כשלו בסופו של דבר, אלא שאז התברר כי המיליציה הצליחה לטרפד את הגדר בכל זאת באמצעות הסטתה מן הקו הירוק והפיכתה מגדר הפרדה שייעדה בטחוני לגדר המתווה את המפה הסופית של המדינה הפלסטינית, מה שהביא להתנגדות המיוחלת מחוץ ולהכשלת הגדר בשלב זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמאמר הבדיחה הישנה, אתה מיזנטרופ, אבל הוגן - אתה שונא את כולם... יום טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה שהמתנחלים האלו חזקים ... למרות שיש לאיחוד הלאומי רק 7 מנדטים יש להם שלושה עשר חברי כנסת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"13 חברי האיחוד הלאומי והמפד"ל" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק אל תאשימו את כל המתנחלים במשימה זדונית בעווני. בעצם זה די מתאים לאורי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה מהם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש משפט אחד אחרון, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על עניין הרוצח כתבתי במקום אחר כאן. לזה התכוונת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, לזה התכוונתי. ראיתי שכתבת כאן על עניין הרוצח, אולם עדיין לא הבנתי איך הגעת למסקנה ש"היחידים שסבורים שיגאל עמיר לא רצח את ראש הממשלה בשליחות המתנחלים הם מגלגלי העיניים מבין המתנחלים". בינתיים, התייחסת לעניין בסעיף ד' של תגובה 209421. אני ממש לא מסכימה איתך, אך חוששתני שדיון בנושא כזה הוא הרבה מעבר ליכולת שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את יכולה להסכים עמי או לא להסכים עמי, אבל כדי לא להסכים את נדרשת לבסיס עובדתי אחר כדי לעשות זאת. לא ברור לי כיצד יכולתך מגבילה אותך במציאת עובדות הסותרות גישה זו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אני מודעת לכך שכדי לא להסכים איתך אני נדרשת לבסיס עובדתי וכו' וכו'. לכן כתבתי שזה הרבה מעבר ליכולת שלי (בעברית: מה לי ולדיונים "רציניים" כאלה, אני מעדיפה לשבת בשקט ולתת לאחרים לעשות את העבודה:-)). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כי נוכח העבודה שהם עושים, אולי תשבי יותר ברעש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לו הוכחה נפלאה, אבל השוליים צרים מלהכיל אותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה היה אחוז הגידול בשטח של ההתנחלויות בתקופת נתניהו ? כלומר פי כמה שטחן היה גדול בסוף כהונתו משטחן הכולל עם כניסתו לתפקידו, ומניין אתה לוקח את הנתונים ? ונניח שהשטח הזה גדל, מה הרלוונטיות ? הרי ברק היה מוכן בטאבה למסור להם 97 אחוזים משטחי יו"ש (לפי עדות מפורשת של בן עמי, וגם שריד סיפר על כך.) הרי הם היו יכולים להנות הנאה כפולה: גם לקבל את השטח וגם לראות את הטרקטורים מיישרים את ההתנחלויות או שהבתים נמסרים להם . . . אשר ל"מליציות של המתנחלים", לא אספר על ה"מליציות של מרץ", ואסתפק בכותרת שנתתי, שבה רציתי להראות שהמקלדת סובלת הכול . . . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"בשליכותך"? ועוד מלה אחת אחרי שכתבת "בשליחות"? אכן, המקלדת סובלת הכל ובמקרה שלך, היא סובלת עינויים קשים ואכזריים במיוחד (בלי בג"ץ ובצלם). לעניין עצמו: א. לא טענתי שנתניהו הגדיל את שטחי ההתנחלויות באיזו יוזמה פעילה – הספיקה אי יוזמה לשינוי המצב המעוות בו קבוצה המונה כ-5 אחוז מהתושבים מחזיקה בכ-42 אחוז משטחי האדמה, כולל עיקר השטחים לפיתוח עתידי, אוחזת בעיקר מקורות המים וכדומה. כמה נתונים לדוגמה אפשר למצוא כאן: ב. מתוך ההרגל השגור לראות הכל בשחור ולבן אתה חושב שגם אני רואה את הדברים כך. טעות בידך. העובדה שישנה מיליציה מתנחלית אלימה אינה סותרת את הטענה (הנכונה, לדעתי) שערפאת עשה טעות קשה בהערכת המצב שלו, שהוא שקרן כרוני וחוזר פעם אחר פעם על אותן טעויות הערכה. אפשר להצביע על כמה שיקולים – ובוודאי יש נוספים – שהובילו את ערפאת לדחות את ההצעה שהוגשה לו (בקמפ-דיוויד, דיוני טאבה נכשלו עוד לפני שהחלו): א. הערכה שהוא לא "ייענש" על ידי ארצות הברית אם לא יגיעו להסכם (לקחי שפרדסטאון, אם תרצה) – הערכה זו הוכחה כמוצדקת. ב. הערכה שאלימות קצרת-מועד תניב לו פירות משופרים – הערכה זו הייתה נכונה לטווח הקצר (הצעה משופרת בטאבה) אך שגויה לחלוטין בטווח הבינוני והארוך. ג. הערכה שהחברה הישראלית קרובה להתמוטטות בגלל שהיא "מפונקת" ו"ברחה מלבנון" – הערכה זו הוכחה שגויה. ד. אם תהיה תגובת נגד ישראלית חריפה מדי אירופה וארצות הברית יתערבו והסכסוך "יבונאם" – הערכה זו נכשלה במידה רבה. ה. החלפת השלטון בארצות הברית תשחק לטובתו – בוש ינקוט עמדה פחות פרו-ישראלית שתהיה משתלמת יותר מבחינתו – הערכה זו נכשלה במידה רבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה כאן פעם מישה, שכאשר לא הייתה לו תשובה, היה מחלק אותה להרבה חלקים . . . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה מישה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והתכוון, כמדומני, לסמילי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקון למה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה הרצליה היא התנחלות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנתונים: יגאל עמיר גר בהרצליה יגאל עמיר רצח את יצחק רבין מתנחלים רצחו את יצחק רבין מקום שבו גרים מתנחלים הוא התנחלות המסקנה: הרצליה היא התנחלות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההסברו של עידן, למעלה, מדוע הרצליה היא התנחלות הוא מקורי ומשעשע, אבל אני התכוונתי למשהו הרבה פחות מורכב. פשוט לך למילון. הסתכל על ההגדרה של המילה הזאת, ותראה, רק מתוך ההגדרה שהרצליה אינה פחות ''התנחלות'' מנצרים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |