ה''ג'ובניקית'' 241327
שמעתי אמש בועידת הליכוד כמה דברים שאמרה השרה לימור לבנת. ובכן, מה יש לשרת החינוך לומר זמן קצר לפני ההצבעה. שני מסרים יש לה. קודם כל צריך לתת גיבוי לראש הממשלה. זה המסר החשוב הראשון. והמסר השני: אסור לפסול שום מפלגה, כדי שלא נחזור לתקופת "בלי חירות ומקי" של בן גוריון. והיא מוסיפה שהיא הצביעה אמנם בעד ההתנתקות אבל דאגה להוספת ההסתייגויות. אין היא מבינה (כאילו) שגם מבחינת ההסתייגויות, אין להן שום סיכוי בממשלה עם העבודה ושינוי. "תמימות" שכזאת.
דמותה של לימור לבנת נשחקה בעיניי, בעידן ההתנתקות, עד כדי שהפכה ללא כלום.
זוכרים את קריאתה, שאלתה, הנרגשת באחת מועידות הליכוד: "באנו לחפש כאן ג'ובים ?"
אני חושב שהיה אז נכון מצדה, לו מיד לאחר ששאלה את השאלה הזאת הייתה יורדת מהבמה עוברת לצד של הקהל, וצווחת לעבר הבימה: "כן ! ! !".
ה''ג'ובניקית'' 241355
להזכירך..כבר אז חברי המרכז,הלו הם החוליה החסרה של דרווין,צעקו בתשובה לשאלת הגובים-"כןן!".אני לא חושד שהם ניסו לשעשע..אלה פשוט האנשים וזאת רמתם.
אותי באופן אישי די מדאיג וגם מבחיל לראות את "חגיגות הדמוקרטיה" האלה..שקשה להחליט אם הן יותר משעשעות,מביכות,אלימות..מושחתות..מופרכות..או מה.
אולי אחד האיילים פה יודע,האם בארצות אחרות גם נהוג לקיים ועידות כאלה..והאם גם שם זה מעורר חשק לעבור לשיטת מימשל אחרת?
ועוד שאלה,בעיקר לאנשלוביצים,בתור אנשי ימין..ההתנהלות הזאת לא מעוררת אצלכם בחילה?לדעתכם ככה נראה משטר תקין..וככה דברים צריכים להתנהל?האם אתם גאים בהנהגה הנוכחית?..סתם מסוקרן.
סתם מסוקרן.
ה''ג'ובניקית'' 241366
אני מקווה שתמצא מישהו מה"אנשלוביצים" שיענה לך.

אני, מכל מקום הצבעתי לליכוד רק פעם אחת בלבד כשהייתה בראשותו של מנחם בגין, והייתה מאוחדת עם התחייה של פרופ' יובל נאמן. לפני כן, ואחרי כן לא הצבעתי מעולם ליכוד.
אז הכל בכל המפלגות היה לגמרי אחרת ואיני זוכר כינוסים מסוג אלה.
ואם תשאל אותי כמסתכל מהצד איזו הצגה יותר נלעגת: זו שנערכת בליכוד של היום או זו שנערכת בעבודה של היום, איני יודע במה אבחר.
ה''ג'ובניקית'' 241399
פוליטיקה זה הרבה כוח, וזה גם יכול להתתרגם להרבה כסף. לכן תמיד ימשכו אליה אנשים ששני הדברים הללו מאוד מעניינים אותם.
אבל פוליטיקה זה גם קביעת הדרך בה תחיה, (וגם אם תחיה), ועוד הרבה דברים חשובים. לכן תמיד ימשכו אליה אנשים שטובת הכלל מאוד מעניינת אותם. השאלה החשובה היא מה הפרופורציה בין שני סוגי האנשים בתוך מפלגה. כמה מונעים מאגו נטו, ואצל כמה טובת הכלל תופסת פרופורציה גדולה במניעיהם. הסגנון החיצוני של האנשים, לעומת זאת, הרבה פחות רלבנטי בעיני. אם הם מתלבשים יפה, מדברים בנימוס, ורק עם רשות דיבור, אבל אחר כך "תופרים תיק" לחבר, זה הרבה יותר גרוע, מזה שאדם מתפרץ לדברי נואם שלא מדבר לרוחו, מבחינה אידיאולוגית.
שחיתות וג'ובים רחוקים מלאפיין *דווקא* את מרכז הליכוד. במפלגות אחרות יש כאלה, ואולי יותר. זה באמת מבחיל. וזה מה שעושה את הפוליטיקה מאוסה. צריך באמת למצוא דרך להתמודד עם זה, אבל זה לא קל, משום שהאינטרסים המעורבים גדולים כל כך, שהדחף לשחיתות הוא ענק.
מרכז הליכוד דווקא הוכיח בוועידה האחרונה שהפרופורציה של האנשים האידיאולוגיים בו לא מועטה כלל. כי שרון ורוב השרים, הם הרי אלו שאצלם מצויים הכוח והג'ובים. ובכל זאת היו רבים שהעיזו להתייצב נגדם בגלוי, על אף שה"בונוס" היחיד על העניין הוא זכרונו הארוך של שרון...

לאנשי מרכז הליכוד יש חושים דמוקרטיים, שחסרים להרבה מפלגות אחרות. למשל:
ויכוחים אידאולוגים, וגם כאלה שלא, לא הופכים לשנאה.
אם מישהו מאיים עליהם במרומז או במפורש, התגובה המיידית היא התנגדות ולא כניעה (אני חושבת שראש הממשלה איבד הרבה נקודות בגלל הנאום התוקפני והמאיים במרומז שלו).
הם מזדהים עם החלש והמותקף ברמה האישית, ולא ששים להצטרף לעדת תרנגולי ההודו שמנקרים במי שכשל מסיבה זו או אחרת.
יש בהם נאמנות בסיסית למנהיגות נבחרת, אפילו אם יש קרע אידאולוגי. (תראה כמה קשה להם להשמיץ את שרון על אף שהם בעקביות נגדו בעניין ההתנתקות- זה לא רק חשבון פוליטי).
הם לא סובלים שמישהו מונע ויכוח, אבל מוכנים לקבל את דעת הרוב אם הם מפסידים ביושר.
(ברור שלא הכל מושלם שם, והייתי יכולה לפרוש כמה וכמה מגרעות, אבל עכשיו אני על התקן של הסנגור.)

האנשים הללו אמנם מדברים בקול רם, ובח' וע', נותנים צ'פחות, מתחבקים, לא לובשים חליפות מכובדות, יכולים להתעצבן, לא מחכים לרשות הדיבור, ובחוצפתם "מרגישים בבית" בפוליטיקה הישראלית, על אף כל הרשום לעיל. זה אמנם יכול להגעיל מישהו, שחושב שהוא שייך לאדוני הארץ, אבל אני מרגישה אליהם חיבה גדולה. בעיקר משום שאני חשה שרבים מאוד מהם שייכים דווקא לסוג האידיאולוגי, בסופו של דבר. כלומר, על אף שהם נבחרו בזכות הבן דוד, ועובדים בשביל ג'וב לאחיין במשרד ממשלתי, בסופו של דבר, אצל רובם (לא כולם), טובת הכלל תנצח את חשבון הכדאיות. זה מה שאני צריכה מנבחרי ציבור. כל השאר, קליפות חיצוניות ומטעות.
ה''ג'ובניקית'' 241519
היי ניצה..כנראה שהכל תלוי בזוית הראיה.כמה הערות:
א-להגיד שההתנגדות היתה אידאולוגיה טהורה..נו,אולי רק לי נדמה היה שסילבן וביבי עסוקים רק באגואים ובחשבונות האישיים שלהם.
ב-כשאת אומרת מזדהים עם החלש והמותקף,את מתכוונת לא מושפעים כלל מחשיפות שחיתות..לא משנה באיזה רמה?
ג-גם כן נאמנות בסיסית..לפדח אותו ככה בכל ועידה שאפשר,לחשק אותו..ולמנוע ממנו לתפקד ברמה שהוא שוקל ללכת לבחירות.סחטיין על הנאמנות.
אני גם תוהה אם הסלחנות והחיבה שאת חשה היו כה רבים אם לאנשי שמאל שפחות מזדהים עם האידואולוגיה שלך היו מושחתים ברמה כזאת..ואם ההתנהלות הזאת..שמעבר לזה שהיא מבישה היא גם חסרת בושה..לא היתה מפריעה לך במיוחד.סתם באופן כללי..מעבר לאידואולוגיות גדולות..נדמה לי שכבר יש דוגמאות בהיסטוריה על אימפריות קצת יותר גדולות מארצנו הקטנה שהתרסקו על דברים שוליים<לדעתך> כמו יושר מידות.
לסיום הייתי אומר שהקליפות החיצוניות הן אולי לא חזות הכל..אבל להתעלם מהן לגמרי..ולחשוב שגם הציבור שלא שייך לסלט הזה ישלים עם זה לנצח..גם בקשר לזה אני ספקטי.
ה''ג'ובניקית'' 241533
תקרא את מה שכתבתי. אני לא חושבת שאין שם שחיתות, וחשבונות פוליטיים. יש שם. אני יכולה לתת לך גם דוגמאות מבפנים. אבל לדעתי לא *זה* מה שגורם לך להגעל מהם. אני חושבת שאם מקשיבים טוב לתקשורת, שומעים (בפחות מודגש אמנם...) שיש כזאת שחיתות ברוב המפלגות. (אני אחסוך לך דוגמאות עכשיו) לא שמעתי על קולות גועל מהמרכזים של מפלגת העבודה ושינוי. וגם אם יש שאומרים נו נו נו, לא נחרדים מזה שגורל המדינה מונח בידיים של כאלה. מה שגורם לך להגעל מהם הוא דווקא המאפיינים שציינתי. לכן רציתי להאיר את דמותם במאפיינים נוספים שמי שאינו רואה אותם דרך פריזמה שחורה יכול להבחין בהם.

הם, כמו שאתה אומר "לא מושפעים מהשחיתות", לא משום שלגנוב זה לא עבירה, אלא משום שאין להם אמון אמיתי במערכת המשפט והתקשורת הישראליות לגבי כל הקשור באנשי ימין. גם בזה יש להם בסיס עובדתי לא רע לחשדות שלהם.
מלבד זאת, גם אם מישהו *נחשד* בפלילים, זה שכל החברים שלו מפנים לו מיידית עורף, כפי שאני רואה אצל השמאל, נראה לי תכונה אנושית רעה. זה מפני שעולה בי יותר מחשש שהפניית העורף הזאת אינה נובעת מאהבת היושר, אלא מחוסר חברות אמיתית ומהחשש לעורם. הם פוחדים שמי שישאר חבר של ה"שועל" התורן, עדת הכלבים תנשוך גם אותו.
לגבי התייחסותם לראש הממשלה- אתה שוכח שהוא פוגע בלב האידיאולוגיה של הליכוד מימים ימימה. אתה שוכח שהוא מנסה לגזול מהם את פירות הנצחון בבחירות, שעם כל הכבוד לדמותו הכריזמטית, הם אלה שרצו ועבדו בשטח במשך השנים. הליכוד זה הם, לא פחות מזה שהוא שרון, ואפילו יותר. עכשיו כשסוף סוף הליכוד מצליח, ויכול להרכיב קואליציה יציבה של 70 ח"כים עם בני הברית המסורתיים שלו, הוא "חוזר בתשובה" מיישם את המצע של היריבים, ואף רוצה לצרף אותם לשלטון על חשבון הליכוד. מנקודת מבט מפלגתית, זה הכי קרוב לבגידה שאפשר. בכל זאת, הם מבהירים לו את דעתם בהצבעות, אבל לא משמיצים אותו, ולא אומרים (בקול) שהוא התחרפן, שהוא הזדקן, ועוד דברים מרושעים כאלה.
ה''ג'ובניקית'' 241630
הכי אהבתי ''מזדהים עם החלש והמותקף''.
ה''ג'ובניקית'' 241800
ובואי נתעלם מהעובדה שהאנשים הכי אידיאולוגיים במרכז (ה- "פייגלינים") לא מצביעים ליכוד. גם זה לגיטימי בעניייך?
ה''ג'ובניקית'' 241972
לא. הייתי שמחה אם כולם היו מצביעים ליכוד.
אבל לא ניתן להתעלם מכך שגם אם הם הצביעו למפלגה שהיא ימינה לליכוד, גם בזה פועלים לכך שהליכוד יהיה מפלגת השלטון. כי למפלגות הימין הרי אין אלטרנטיבה מלבד התמיכה בליכוד כמפלגת שלטון, ובמנהיגה כראש ממשלה.
ה''ג'ובניקית'' 241989
מתי הסתכלת פעם אחרונה על הרכב הקואליציה?
ה''ג'ובניקית'' 242098
את מוזמנת להציע לאיחוד הלאומי ולמפד''ל להתאחד עם הליכוד. עד שזה לא יקרה, המרכז של כל מפלגה צריך לכלול רק את מי שמצביעים לה, אחרת זו הזניה של מושג המפלגה.

לגבי הטיעון המוזר שהעלית - לליכוד, מעצם הגדרתו כמפלגת ימין מתונה, צריכה להשמר האופציה להקים קואליציה עם מפלגות שמאל מתונות.
איך בדיוק אתה עושה כזה דבר? 242164
איך אתה יודע אם איש מרכז כזה או אחר מצביע למפלגה שבמרכז שלה הוא חבר? אתה אפילו לא יכול לדעת אם חבר-כנסת מטעם מפלגה הצביע לה.

ומה זה בכלל "מרכז מפלגה", וממתי למרכז איזושהי מפלגה יש סמכות בדמוקרטיה הישראלית? יש ממשלה, יש כנסת, יש בחירות כל שנתיים, איפה בשרשרת הזו נכנס עוזי כהן‏1 ? דעתו של מרכז מפלגה לא באמת מעניינת. לא כשהם עושים משאל (גם אם במשאל משתתפים כל המתפקדים, שזה יותר מכל חברי המרכז), לא כשהם מצביעים נגד מו"מ קואליציוני, ואפילו לא כשהם מחליטים לסלק ח"כ מכל מוסדות המפלגה (פריצקי עדיין ח"כ, ואין שום דבר חוץ מבית משפט שיכול לפטר אותו).

1 מן הסתם מתחת למקרר.
איך בדיוק אתה עושה כזה דבר? 242180
להחלטות המרכז יש תוקף מתוקף התקנון של המפלגה. התוקף הזה הוא כמובן לא כזה שמאפשר לערב את המשטרה, אבל הוא מחייב מבחינה פוליטית. למשל, יכול להיות סעיף בתקנון שיקבע שח''כ שהמרכז יקבע כי הוא פעל בניגוד להחלטותיו לא יורשה להתמודד ברשימת המפלגה בבחירות הבאות.
כמובן שכל ח''כ, כטוב ליבו, יכול לצפצף על המרכז כאוות נפשו, ומעשית לא ניתן יהיה לעשות לו דבר (למעשה, אפשר להפוך אותו למשולל זכויות מסויימות בכנסת - למשל, להגביל את יכולתו להגיש שאילתות והצעות חוק. אינני בקיא בפרטים, לצערי).
ה''ג'ובניקית'' 242237
אני בהחלט מזמינה את האיחוד הלאומי והמפדל (וגם את החרדים) להכנס לליכוד, ומקווה שהשכל לעשות את זה יכנס להם לראש כמה שיותר מהר. כפי שהמצב היום, חברי המפלגות הללו מבוזבזים במקום כמעט חסר השפעה על המהלכים השלטוניים במדינה. הם אומנם קובעים באופן אוטונומי את חברי הכנסת שלהם, אבל מאבדים תמורת זה את היכולת שלהם להשפיע באופן אפקטיבי על מדיניות הממשלה.
רק מפלגה שהיא לשון מאזניים יכולה באמת לגרום למפלגת שלטון לשנות במידת מה את מדיניותה בנושאים ספציפיים. כיון שמפלגות הימין אינן יכולות באמת לחבור למפלגות שמאל, הרי הן כמונחות בכיסו של ראש הממשלה, והיחס המזלזל אליהן היום נובע בעיקר מהמצב הזה.
המורדים בליכוד למשל, מהווים קבוצת לחץ הרבה יותר משמעותית על ראש הממשלה. את שרי האיחוד הלאומי הוא פיטר ללא הנד עפעף, ואילו את השר לנדאו, מארגן האופוזיציה נגדו, הוא אינו יכול לפטר בגלל לחצים פנימיים.
כך שבסיכומו של דבר, הצבעה לאיחוד הלאומי או למפדל היא באופן מעשי, הצבעה בעד שלטון הליכוד. כפי שאמרתי קודם, אני רוצה ומאמינה שבמוקדם או במאוחר המפלגות הללו תבלענה בתוך הליכוד, ואנשיהן ינסו לפעול מבפנים, שזה מקום הרבה יותר אפקטיבי, כי אתה מעורב בכל התהליכים של בחירת האנשים וקביעת המדיניות, ולא ישארו מפלגה חיצונית שניתן להסתפק בפירורים שזורקים לה, כי ממילא אין לה אלטרנטיבה.
ה''ג'ובניקית'' 242239
מפלגת הליכוד מתה.

יחי מותג ''הליכוד.''

(מעניין אם אפשר יהיה להשיג את דודו בלצר לקמפיין)
בלסר. דודי בלסר 242242
בלסר. דודי בלסר 242252
טוב שלא אמרתי ''בלזר.'' אני מתנצל.
דודי בלסר 242533
אני שווו-נא את דודי בלסר !

________
(למה אתה שונא את דודי בלסר ?)
דודי בלסר 242545
אין לי שום רגשות מיוחדים כלפיו. מדוע _אתה_ שונא אותו?
דודי בלסר 242561
או, אני שמח ששאלת !

מי שקורא את התגובה הזאת, בטח כבר עכשיו מנחש שאני הולך להגיד משהו על שהבן...אדם נראה טוב. שזה לא הגיוני שבנאדם יראה ככה וגם יהיה מצטיין דיקן ! אפילו יותר גרוע מזה, לא רק שהבנאדם דוגמן ומצטיין דיקן, בפקולטה ממול, לא פחות. ובטח, אתם אומרים, כל זה לא מספיק הוא גם חייב להיות ספורטאי מצטיין !

אולי חשבתם שאני הולך להגיד שאני שונא את דודי בלסר בגלל שהבנאדם פשוט מונופול בגילמן‏1. ובכל שאר הקמפוס. אתם בטח מנחשים שעוד פעם אחת אני שומע משהו על הבנאדם בדייט הראשון עם בחורה מהאוניברסיטה, ואני מאבד את זה !

אולי מישהו צר עין ממני היה באמת אומר דברים כאלו. אולי אפילו מאחל לדודי יקירנו איזו תאונה מצערת. אולי חס וחלילה איזה פגע וברח ע"י אופנוע באמצע הדשא של גילמן.. ישר בפנים... ואז נעלם במיסתוריות בחניה האחורית של המדעים המדוייקים... אולי...

אבל לא אני רבותי, לא אני. עבדכם הנאמן נמצא הרבה מעל הקטנוניות הזו. אני סולח. באמת.

אבל הפרסומת של קסטרו מעל גשר ההלכה ! גשר ההלכה למען השם ! כל בוקר באיילון כשאני לגמרי עפוץ, זאת הדוגמנית התורנית של קסטרו שמעירה אותי במבט מתגרה. כל ערב, אחרי יום מייגע של לימודים ועבודה, היא שם, נאמנה, מחכה. והנה פתאום אתה קם בוקר אחד והיא כבר לא שם ! בלי שלום. בלי הסברים. אתה פשוט עובר שם ודודי בלסר מתנוסס כולו על כל הגשר ! זה תופס אותך לגמרי לא מוכן והורס לך את כל היום, ומסמן את תחילתם של שלושה חודשים של עינוי מתמשך. שלושה חודשים עד שהיא מחליפה אותו בחזרה. כאילו שהוא יוצא איתה גבר... "עזבי אותך אחותי, קטן עלי ! תנוחי עוד חודש, עלי..." יאללה יאללה ! שלושה חודשים של דהרה מטורפת בבוקר באיילון מתוך ניסיון אבוד מראש למנוע מהעין לפזול הצידה לפוסטר הענק של האל היווני הזה. וזה תמיד קורה. ותמיד איזה קול פנימי שלך נשבר, ולוחש "סעמק, הוא באמת נראה טוב הבן..."

על זה לא נסלח !
דודי בלסר 242564
שמע, מה אגיד לך.. תנחומי.

יש אנשים שמקבלים הכל בחיים. לפעמים אני קורא על מישהו שעשה דוקטורט בגיל 16, ומתחרפן. אבל מה לעשות.

מה שכן, באמת מטופש מצד הדייטיות שלך להזכיר אותו כל הזמן. אם הן רוצות אותו, שילכו אליו ויבושם להן.
דודי בלסר 242565
לא מומלץ להסיק מסקנות מהתגובה הזאת (אין לי כל-כך הרבה דייטיות).
ה''ג'ובניקית'' 242250
מילא רוצה, אבל האם את ה"מאמינה" שלך את מבססת, במקרה, על ההיסטוריה המפוארת של ישראל בתחום התאחדות כל הפלגים של השקפת עולם מסויימת סביב מפלגה אחת? כי אני לא זוכר הרבה מקרים כאלה. הכי קרוב שיש לזה זה "מרצ", אני חושב. גם האיחוד הלאומי היה נסיון יפה לעשות כן (האיחוד הלאומי הראשון, יותר משהיווה איחוד של מפלגות, פשוט מנע התמודדות של שתי מפלגות חדשות. האיחוד הלאומי-ישראל ביתנו, לעומת זאת, זה כבר איחוד ממשי של חלק ממפלגות הימין בישראל). אגב, מהניסיון של הליברלים, אני לא הייתי שש כל-כך להסתפח לליכוד. לא תורם במיוחד לשרידות האידיאולוגיה שלך.
ה''ג'ובניקית'' 242508
איחוד מפלגות בישראל הוא לא דבר נדיר. הליכוד עצמו הוא איחוד של ארבע מפלגות או יותר (חרות, ליברלים, ושלומציון, ישראל בעליה, אולי עוד שאני לא זוכרת).

ה''אני מאמינה'' שלי מבוסס על הניתוח שלי את המציאות.
היום, השאלה העמוקה החוצה את העם, ומשליכה על כל שאר השאלות כמעט, היא שאלת הזהות היהודית. השקפת עולם הרואה חשיבות בזהות היהודית כמעט תמיד תהיה קשורה בהשקפת עולם ימנית, וגם מהצד השני- השקפת עולם ימנית תהיה כמעט תמיד צמודה להענקת חשיבות לזהות היהודית של המדינה. (כן אני יודעת שש''ס ניסו לשחק אותה באמצע מבחינת שמאל ימין, בניגוד לרוב מכריע של בוחריהם. אבל זה רק מפני שהם מבינים שזו העמדה היחידה שנותנת להם אפשרות לקבל משהו במשא ומתן קואליציוני. ככל שעובר הזמן והעבודה ושמאלה, מקצינים מבחינת עמדותיהם בשאלת הזהות היהודית של המדינה, אין ברירה לחרדים אלא לחבור לימין, לכן שרון היה יכול להשאיר אותם היום בחוץ, בלי לחשוש לכעסם נקמתם וכו', הוא יודע שהם בכיס של מפלגת השלטון הימנית). שינוי ושמאלה לעומת זאת, רואים בזהות היהודית של המדינה נטל, או מכסימום סרח עודף פולקלוריסטי, ותו לא.
לכן הפולטיקה העכשוית שלנו היא דו-גושית. ולא מפלגות גדולות עם לשונות מאזניים קטנות. במצב כזה, ההגיון הפוליטי אומר שאין טעם במפלגה קטנה, המצוייה יותר ימינה, או יותר שמאלה, ממפלגות השלטון. מפלגות כאלה הן אמנם הבטחה ל''סידור עבודה'' בטוח יותר לפוליטיקאים שבראשן, אבל הן חסרות יכולת השפעה ממשית על מדיניותה של מפלגת השלטון.
מרץ לא השפיעה באמת על מדיניות מפלגת העבודה, עד שתואמי מרץ, כלומר ביילין, יעל דיין ושות', פעלו בתוך המפלגה, והפכו אותה למרץ ב'. היום, אני לא יודעת על הבדלים אידיאולוגיים מז'ורים, בין מפלגת העבודה ומרץ.

מבחינת השרידות האידיאולוגית- הייתי אומרת דווקא להפך- אם נסתכל על מפלגת העבודה, נראה שמי שהאידיאולוגיה שלו לא שרדה, זה דווקא הגוש המרכזי. ביילין ושות' הצליחו להנחיל לעבודה את האידיאולוגיה של מרץ. (המפלגה אמנם זרקה אותם בסופו של דבר, אבל האידיאולוגיה שלהם כבר הוזרקה, והוטמעה במטען הגנטי האידיאולוגי שלה). כך שאני ממש לא דואגת מבחינת השרידות האידיאולוגית.
ה''ג'ובניקית'' 242945
כן, אבל עם כל איחוד כזה, נמצא מי שיפרוש הצידה בזעף ויקים לעצמו מפלגה. בחלק מהמקרים, המפלגות אפילו הפכו לחלק מהמערכת הפוליטית הסטנדרטית בישראל.

אני חושש שאת מקרה של אדם שיש לו פטיש: הכל נראה לך כמו מסמר. *עבורך* הדבר הכי חשוב הוא שאלת הזהות היהודית. עבור חלק גדול מהישראלים, לעומת זאת, זה נע בין עניין שני בחשיבותו לעניין משני ואף זניח בחשיבותו. השמאל והימין לא מתחלקים לפי המפה שלך (שינוי כוללת גם הרבה מצביעים ימניים בדעותיהם - אותם שמונה מנדטים שצומת קיבלה בזמנו), ואף כי מימד מעולם לא הוכיחה את עצמה ככוח אלקטורלי, היא כן מייצגת כמה אלפי או עשרות אלפי אנשים בעלי גישה דתית-שמאלנית.

העובדה הפשוטה היא כזו: מאז ומתמיד, בישראל, "ההגיון הפוליטי אומר שאין טעם במפלגה קטנה", ומאז ומתמיד היו מפלגות קטנות. למה? כי מה שאת כוללת במושג "ההגיון הפוליטי" הוא לא מה שהפוליטיקאים כוללים בו. יש שם עוד הרבה יותר מ"השאלה העמוקה החוצה את העם" (לדעתך) בשיקולים שהם עושים.

הבעיה עם אי הדאגה שלך היא שהמדגם שלך לוקה. אם נסתכל, נגיד, על הליכוד, נגלה שגם הוא שינה את האידיאולוגיה שלו, אבל לא בכיוון שאת מקווה לו, אלא באותו כיוון של מפלגת העבודה: שמאלה. גם המפד"ל נעה לה שמאלה קצת, יחסית לשנים הראשונות לשלטון "מחנה הצעירים" במפלגה, ואפילו מולדת, כאשר הפכה לאיחוד הלאומי, אימצה גישה קצת פחות קיצונית בעמדותיה. כלומר, המפה הפוליטית נודדת לאט לאט שמאלה - ולא, כמו שמשתמע מדבריך, שכל גוש מקצין לכיוון שלו. לפיכך, בעוד שביילין ושות' יכולים לנטוש את העבודה בבטחון שבסוף העבודה תלך בעקבותיהם, הרי שהימין, אם יבחר להתאחד עם הליכוד, נמצא בסכנה שהוא יסחף הרבה יותר שמאלה ממה שהוא מתאר לעצמו.
ה''ג'ובניקית'' 243509
ממה שאני מסוגלת לנתח את המציאות סביבי, אני רואה שהשאלה של הזהות של המדינה היא זאת שבעומק חוצה את המדינה לשניים. סביר שיש הרבה אנשים ששאלת הזהות הלאומית שלהם מעניינת אותם הרבה פחות מהחלפת המכונית שלהם למודל חדש יותר. אבל בקרב אלו שהשאלות הללו מעניינות אותם, בעומק זו תהיה המחלוקת שהופכת קבוצה אחת ל''אנחנו'' ואחרת ל''הם''. האנשים שזה פחות מעניין אותם יצטרפו בים הבחירות לאלו שאינטואיטיבית הם מרגישים הזדהות אתם.
עם הזמן אני מרגישה שמתרחש תהליך של בירור הדברים ואנשים שהיו חיצונית שייכים למחנה הימין הופכים לשמאל אם הימניות שלהם לא כללה את הזהות היהודית של המדינה. טומי לפיד הוא דוגמא טובה לזה. קרה גם ההפך- מפלגת אגודת ישראל, שלא היתה ימנית כלל, אבל עם זהות יהודית מפותחת, הפכה לימנית. אנשי ''מימד'' הם דווקא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל.
לגבי הסכנה- נראה לי שהסיבה שהליכוד נסחף שמאלה היא הריקון הערכי של שכבת ההנהגה שלו, ולא איזה ''חוק טבע''. אם הימין האידיאולוגי יכנס לליכוד ויגיע לעמדות הנהגה, הוא יעשה את ההפך, משום שהאידיאולוגיה שלו תמלא את הריק הזה, במקום האידיאולוגיה של השמאל, שאינה טבעית לליכוד ויוצרת חריקות עזות בתוך המפלגה.
ה''ג'ובניקית'' 244058
על המאבק הסיזיפי של מפלגות הימין האידיאולוגי בשחיתות ראו כאן:
ה''ג'ובניקית'' 244072
הבעיה שלך היא שאת מסתכלת על המקרה הישראלי כמקרה מיוחד, ומנתחת את המציאות על סמך ההנחה הזו. אם היית מסתכלת על זה בקנה מידה רחב יותר, היית רואה שהשאלה היא שונה לחלוטין - הזהות היהודית היא פשוט מקרה פרטי של השאלה שמפרידה בין ימין לשמאל (מדיני, לא כלכלי) בכל העולם.
הדיכוטומיה בין הימין לשמאל היא בשאלה "מי במרכז" - הלאום, או הפרט. השמאל שם את האדם במרכז, ומכאן זכויות האדם והכרעת רוב. הימין שם את הלאום במרכז, ומכאן "זכויות לאומיות" ורעיונות כמו "רוב יהודי". אין זה משנה מה היחס שלי לזהות היהודית שלי: אם אני שם את האדם קודם ללאום, אני אהיה שמאלני. מובן כי רוב הדתיים שמים את הקבוצה היהודית לפני הפרט - זה חלק מהנחות הבסיס של הדת. גם ברור שמי שלא נותן שום חשיבות לזהות הלאומית שלו, יעמיד את הלאום לפני הפרט. זו הסיבה שנראה לך כאילו השבר הוא על פי הזהות הלאומית: במקרי הקיצון האלו, אין כמעט מקרים שלא נמצאים בצד ה"נכון" של המפה. אבל בקרב אלו שיש להם זהות יהודית "מתונה" - מחילונים ציוניים ועד דתיים-לאומיים, סדר הדברים אינו הכרחי, וקשה יותר לנבא אותו רק על סמך "רמת הזהות הלאומית" שלהם. יש יותר מדי גורמים אחרים.

אגב, לא שמעתי שרפול הפך לשמאלני לאחרונה.

מצחיק אותי שאת מדברת על "ריקון ערכי". הרי לפני 6-7 שנים אף אחד לא היה חושב ששרון לוקה ב"ריקון ערכי". הוא היה התקווה הלבנה של הימין הישראלי, לכולם היה ברור שהוא אדם עם הערכים הנכונים (מבחינת הימין). והנה, גם הוא נטה שמאלה כשהגיע לעמדה אחריות. אולי הגיע הזמן שתסיקי מסקנות מאיך שזה קורה כל פעם מחדש? בגין, שרון, וגם ביבי ואפילו שמיר (בצורתו המיוחדת). כולם לקו בריקון ערכי? מצחיק...
ה''ג'ובניקית'' 244087
רוב יהודי זה לא הטיעון של השמאל? (ב 2020 יהיה פה רוב פלשתיני וכו'...)
ה''ג'ובניקית'' 244182
אני חושב שרוב יהודי זה טיעון ציוני שנפוץ בקרב שמאל, מרכז וימין כאחד (בין כל אלה יש את המודאגים מ-''הבעיה הדמוגרפית'', שמציעים פתרונות שונים ומשונים).
ה''ג'ובניקית'' 244298
לא רוב יהודי כזה, אלא רוב יהודי בקואליציה, רוב יהודי במשאל עם, רעיונות כאלו.
ה''ג'ובניקית'' 244318
תסלח לי על הבוטות אבל זה טיעון קלוש שנועד להגן על טענה חסרת ביסוס. השמאל מעמיד את האדם במרכז?! האם זה השמאל של סטלין? של לנין? של קסטרו? אולי של עמיר פרץ?
ה''ג'ובניקית'' 244524
חפש את המילה ''כלכלי'' בתגובה המקורית שלי, ואז תיקח כמה מילים אחורה ותקרא שוב.
ה''ג'ובניקית'' 244571
תן דוגמא למייצגים של אותם שמאל וימין.
ה''ג'ובניקית'' 244580
השמאל האמריקאי, השמאל הקנדי, השמאל הבריטי, לעומתם - הימין האמריקאי, הימין הקנדי, הימין הצרפתי, הימין הגרמני.

(כן, יש חפיפה מסויימת בין שמאל כלכלי לשמאל מדיני בהרבה מקרים, אבל שמאל קומוניסטי הוא לעיתים קרובות כלכלי בלבד, וימין כלכלי במקרים רבים הוא שמאל מדיני).
ה''ג'ובניקית'' 244644
התכוונתי לדוגמאות ספיציפיות יותר.
ה''ג'ובניקית'' 244840
מה זאת אומרת?
ה''ג'ובניקית'' 244926
התכוונתי לאנשים ודיעות/התבטאויות, אבל אני כבר בדרכי לשדה התעופה, אז זה לא כל כך רלבנטי. אולי נחזור לזה יום אחד...
ה''ג'ובניקית'' 244573
רק עבור הפרוטוקול, אציין שאני חושב שפרימת הקשר בין השקפות מדיניות והשקפות כלכליות אינה נכונה. אבל אין לי חשק להיכנס כרגע לדיון הזה.
ה''ג'ובניקית'' 244574
למה לא? אדרבה! כנס, כנס :)
ה''ג'ובניקית'' 244577
אבל באמת אין לי חשק לזה עכשיו (בכל זאת, תודה על הבעת העניין בדברים שאני כותב).

(אל דאגה. בסוף מדברים על הכל באייל. בעתיד יבנו מחשבים שבסיס הנתונים שלהם יהיה האייל, והם כבר ידעו לענות בבטחון על שאלות בכל נושא, גם אם לא תמיד תשובות נכונות).
ה''ג'ובניקית'' 245975
כבר בנו אחד כזה- קוראים לו גוגל.
תגובה 245672
שמאל או ימין? 244115
אם נייר הלקמוס להבחנה בין שמאל וימין הוא מרכזיות הלאום לעומת מרכזיות הפרט אזי תנועת העבודה ההסטורית היא בוודאי ימין מובהק (איש לא האשים את בן גוריון שאי פעם העדיף זכויות של פרטים על פני המטרות הלאומיות).
ה''ג'ובניקית'' 244139
הדיכוטומיה שאתה מציע כאן מאוד בעייתית. יש השקפות ימניות ששמות את הפרט במרכז, אבל טוענות שהפרט יכול להגיע לידי מימוש מלא של עצמו רק במסגרת הלאום (ההשקפה של ניצה קרובה לכך). הערך של הלאום, לפי השקפות כאלה, נגזר מצרכי הפרט. יש לא מעט השקפות שמאליות שבשם טובת הפרט שמות במרכז מושגים אחרים, כמו מעמד כלכלי או קהילה תרבותית.
והבעייתיות הזאת היא רק אם נתייחס לפרמטר שהצעת, שהוא אחד מיני רבים.
ה''ג'ובניקית'' 244300
השאלה היא האם הפרט קובע את מקומו. גישת הלאום שוללת מהפרט את היכולת לבחור לעצמו לאום - אם אתה יהודי, אתה יהודי. אם אתה זר, אתה לא יכול להיות חלק מהלאום שלנו. לעומת זאת, הגישות ששמות במרכז, נגיד, קהילה תרבותית, נותנות לך (או לפחות מנסות לתת) את הזכות לבחור לאיזו קהילה תרבותית אתה רוצה. כלומר, הן תאפשרנה לקהילות תרבותיות לקחת קדימות על דברים אחרים, אבל הן תאפשרנה לפרטים מתוך הקהילות הללו לנטוש אותן ולהצטרף לאחרות, אם יחפצו בכך.
לגבי התאוריות ששמות במרכז מעמד כלכלי - כאמור, אני התייחסתי רק לימין ושמאל מדיניים, ולא כלכליים. פעמים רבות לא רק שאין חפיפה מלאה בין השניים, אלא שיש ניגוד של ממש.
ה''ג'ובניקית'' 244657
אתה עולה על נקודה שמעניינת אותי בזמן האחרון. העניין של אפשרות בחירת קהילה תרבותית. אתה אמנם קצת מקצין, ואצל היהודים ניתן להיכנס גם אם אתה זר, אבל ללא ספק מדובר בכך שאדם צריך לעבור תהליך עמוק ויסודי, ולא רק אקט פורמלי ומהיר.
לדעתי, יש צורך להבין מה זה קהילה תרבותית. אם אקצר סיפור ארוך, אז אולי אפשר לומר שההשתייכות לקהילה *תרבותית* זה הייחוד של האדם. אריה שיגודל לבדו במנותק ממקומו הטבעי, אולי יהיו לו קצת בעיות הסתגלות כאשר יחזור לג'ונגל, אבל אם לא יעמוד בפניו אתגר קשה מידי, הוא ישרוד. לעומת זאת אדם שיגודל לבד, במנותק מחברת בני אדם, לא יחזור להיות אדם נורמלי אחרי שהוא יחזור לחברה כזאת. לא תהיה לו שפה, ולא יהיו לו מושגים יסודיים ובסיסיים של טוב ורע, נכון ולא נכון, גם מחשבות מופשטות התלויות בשפה, לא יוכלו להיות לו. כלומר עצם הגידול של ילד בחברה ותרבות מסויימים, נותנים לו את הכלים הבסיסייפ ליצירת זהותו כאדם. זה נכון שבשלבים מאוחרים יותר, אדם יכול לבחור להחליף תרבות, אבל בכל זאת בלילה בלילה הוא עוד יחלום בספרדית, משום שזו היתה שפת היווצרות האישיות האנושית שלו.
ערכי מוסר וגישות לחיים, עוברים לתינוק מיד כאשר הוא מתחיל לדבר ואולי עוד קודם. אני תופסת את עצמי מסבירה לילד שלי בן השנה וחצי ש"זה לא טוב לנשוך" (כשהוא והאחיין שלו רבים..) ואחר כך שואלת את עצמי מה הוא מבין מהמושג "טוב"? התרבות האנושית מכניסה לאדם את הערכים הבסיסיים שלה בשלבים כל כך מוקדמים, שלדעתי המושגים הללו בעצם מהווים את אבני הבניין של האישיות האנושית שלו. המסקנה שלי מזה היא שהיכולת של אדם באמת לבחור תרבות היא מוגבלת מאוד. אם הוא מחליט בכל אופן לעשות זאת, הוא חייב לעבור שינוי דרמטי ועמוק כדי שהבחירה שלו תהיה אמיתית. אם לא יעשה כך, הוא תמיד יהיה כמו אנתרופולוג שבוחן את התרבות שהוא כביכול משתייך אליה, בעיני תרבותו הקודמת.
(נכון שזה לא לגמרי קשור, אבל לחצת על היבלת..)
ה''ג'ובניקית'' 244666
את מניחה כאן תהליך תקשורת פשטני, כאילו המסר שמתכוון המבוגר להעביר בתהליך הסוציאליזציה נקלט בצורה נאמנה אצל התינוק. לפי גישה כזאת, התינוק (או המבוגר) הוא למעשה יצור פאסיבי שמקבל ערכים ועמדות.
אני חושב שאין אף גישה היום שתקבל כזה תיאור. ערכים ועמדות נוצרים בתהליך של אינטראקציה עם הסביבה, ושל פרשנות אישית. מסר זהה נחווה בצורה שונה אצל בני-אנוש שונים, והתגובה למסר אינה אחידה. אני חושב שמשפט כמו ''התרבות האנושית מכניסה לאדם את הערכים הבסיסיים שלה בשלבים כל כך מוקדמים, שלדעתי המושגים הללו בעצם מהווים את אבני הבניין של האישיות האנושית שלו'' הוא בעייתי מאוד. הוא לא מתייחס לתהליך כדו-כיווני (או רב-כיווני), ולא לאופן שהמסר משתנה בתהליך ההעברה.
ה''ג'ובניקית'' 244740
הערה לא בדיוק לעניין. הבלי ה"תרבות/זהות יהודית" של ניצה מזכירים לי את הבדיחה על כך שבממלכה המאוחדת כולם היו אנגלים סקוטים אירים וולשים ורק היהודים היו בריטים.
ה"תרבות/זהות יהודית" למעשה מועלית ע"י 2 הקצוות ניצה ושולמית אלוני (לשם המחשה) ושתיהן משתמשות בביטוי כלשון נקייה למשהו אחר. שולמית מתכוונת לזהות ישראלית וניצה לזהות דתית.
ה''ג'ובניקית'' 244842
גם ההגדרות של ''מה זה אומר שמשהו הוא טוב'' משתנות בין אדם אחד לאחר. תאוריית ההתפתחות המוסרית של סלמן, למשל, מסווגת את תפיסת הטוב לחמישה או שישה שלבים (לא זוכר), וכל אדם ''נעצר'' על שלב מסויים. (באותה מידה אפשר לוותר על הדירוג, כך שזה יהיה פחות מעליב, אם רוצים).
ה''ג'ובניקית'' 244902
לא נכון.
זה שהתרבות מעצבת את האישיות האנושית של האדם, לא מחייב שהוא יהיה פאסיבי, ושלא תהיה לו תרומה משל עצמו, או יחודיות בתגובה הפרטית שלו למסרים שהוא מקבל מהתרבות החיצונית. זה דומה לכך שכשמלמדים ילד לדבר, זה לא אומר שבכך *יוצרים* אצלו את הכלים לשימוש בשפה. ברור שהיכולת לדבר ולהבין שפה, מצויה במוח האנושי לפני שמלמדים אותו לדבר. אבל ללא שמישהו ידבר אתו, הילד לא יצור את השפה לבדו. כך גם הערכים והגישות שלנו מתהווים כתוצאה מהאינטראקציה שלנו עם התרבות בתוכה נולדנו, תוך שימוש בנתוני הפתיחה מולדים המאפשרים לנו לקלוט אותה.
ללא ספק, המסר התרבותי אינו צריבה פשוטה של מידע על הדיסק של הילד. (החיים היו יכולים להיות מאוד פשוטים אם זה היה כך..). העברת המסר התרבותי הוא בעצם תהליך חינוכי שחלק משמעותי ממנו הוא המשוב והמסרים מהמתחנך. מה שאני מנסה לומר הוא שהתהליך החינוכי הזה מתחיל מגיל 0 ולא רק מגיל הגן, או מתי שבאופן רשמי מתחילים לחנך מישהו. יותר מכך, תהליך החינוך הזה, פעמים רבות מתרחש ללא מודעות של ההורים/סביבה לתהליך. גם המתחנך, כאשר הוא כבר עומד על דעתו, לא יכול באמת לבודד את הערכים אליהם הוא התחנך, מתוך אישיותו העצמית. לכן היכולת לעבור מתרבות אחת לאחרת היא מוגבלת וקשה, ומצריכה שינויים עמוקים מאוד.
ה''ג'ובניקית'' 244955
לא נכון.
(אהבתי את הפתיחה הזאת). מה זה "תרבות"? אנא סמני את האפשרות שנראית לך רלוונטית לעניין "הקושי במעבר מתרבות אחת לאחרת".
א. לגדול בבית אשכנזי מול לגדול בבית "מזרחי".
ב. לגדול בעיר מול לגדול בקיבוץ.
ג. לגדול בעיירת פיתוח מול לגדול בכפר שמריהו.
ד. לגדול בבית דתי מול לגדול בבית חרדי.
ה. לגדול בתרבות המערבית מול לגדול בתרבות הסינית.
ו. לגדול בבית של מכונאי מול לגדול בבית של פרופסור לפילולוגיה.
ז. לגדול קרוב לים מול לגדול באזור הררי.
ה''ג'ובניקית'' 245067
ה"לא נכון" התכוון רק למה שהסקת מדברי.

אפשר לדמות את התרבות לעץ מסתעף. שתי תרבויות הקרובות זו לזו, נבדלות אחת מהשניה רק במעט מאוד, רק בענפים הקטנים המתפצלים למעלה, כאשר הגזע, והענפים העבים והבינוניים, משותפים. לעומת זאת שתי תרבויות המצויות רחוק זו מזו, מתפצלות הרבה יותר נמוך. המעבר בין תרבויות קרובות מטבע הדברים, פשוט יותר מהמעבר בין תרבויות רחוקות. האפשרויות שהבאת מתפזרות לכל גובה העץ הזה. (אני מניחה שאתה לא רוצה שאאמוד את המרחק היחסי בין תרבות לתרבות...) גם החיים מול הים יחסית לחיים באיזור הררי יכולים להביא לשינוי תרבותי שניתן להבחין בו (למשל ההבדל התרבותי בין החילוניים הירושלמיים לחילוניים של תל אביב, ובמקביל- ההבדלים בין החרדים הירושלמיים לחרדים של בני ברק. (לדעתי, לטובת הירושלמיים בשני המקרים....!)) אבל כמובן, אין להשוות את ההבדלים הללו להבדלים בין מי שגדל בתרבות הסינית יחסית לזה שגדל בתרבות המערבית.
זה הפשטה (מלשון פשטות), של העניין, אבל אכנס לתיסבוכים לפי איך שתוביל את העניין.
ה''ג'ובניקית'' 245097
בעצם, מה שיש לי להגיד הוא מאוד טריוויאלי.

הטענה של "תרבות משותפת" היא טענה ששימשה לאומנים החל מאמצע המאה ה-‏19, שלא רצו להתבסס על תורות גזע, כדי לטעון לייחוד לאומי ובכך לתת בסיס להצדקת תביעות לאומיות. היסטוריונים כבר הראו שרוב הטענות האלה היו מופרכות: למעשה, הלאומיות המודרנית עסקה בהכחדת תרבויות מקומיות, או לחליפין "הלאמת" תרבויות מקומיות כך שהן יזוהו עם הלאום (בשעה שהן לא היו משותפות לכל הלאום).

במקרה של העם היהודי אני משער שתטעני שהמצב שונה, ושהיה בסיס תרבותי רחב שהיה משותף לכלל הקהילות היהודיות, שהתבטא במסורת היהודית וכדומה. אני נוטה לחשוב שזאת טענה נכונה, ושמצב כזה התקיים בעבר, לפחות עד תנועת ההשכלה. מאז, עם ההטמעות הגוברת והולכת בתרבות הכללית, הבסיס המשותף הולך ומאבד את אחיזתו. מכת המוות הונחתה עליו ע"י הצלחתה של הציונות, שניתקה את רוב היהודים ממקורותיהם הדתיים, המסורתיים, ומההרגשה של היהודי כזר ושונה מסביבתו (ההרגשה הזאת נראית לי כחלק מהתרבות). בעבר היה נהוג לטעון שהציונות יצרה את ה"יהודי החדש" (זאת לפחות הייתה מטרתה המוצהרת), היום האופנה היא לטעון שהשאיפות האלו כשלו. אבל בכל מקרה, אני מסופק אם יש אפשרות לטעון ל"תרבות משותפת" לכלל היהודים.
ה''ג'ובניקית'' 245108
אני מסכימה עם הרבה ממה שכתבת.
אני מסכימה עם זה שהציונות נסתה ליצור את ''היהודי החדש'', ונכשלה בכך (לפחות לעת עתה... ), אבל היא לא נתנה לבסיס המשותף מכת מוות, להפך. היא נתנה את פרק הזמן, וההפרדה, שנדרשה ליהדות, על מנת להתמודד עם השינויים הדרמטיים בעולם החיצוני, שטשטשו מאוד את ההבדלים בין היהדות ובין שאר העולם (בין השאר גם מפני שהיתה גם התקרבות לערכי תרבות יהודיים בתרבות הכללית). כיון שהיום, היהודים בחלקם הנכבד, מופרדים פיזית (גם אם לא מנטלית) משאר העולם, יש אפשרות לייצור מתון מתון את ''היהודי החדש'' שהדגש בו יהיה על המילה ''יהודי'' ולא רק על המילה ''חדש''.
זה אגב, מה שאני טוענת כלפי החרדים, הטוענים שהציונות העבירה על דתם את כל העולים מארצות המזרח וכו' (מה שנכון). לדעתי, אם לא היתה ציונות ועליה לארץ, אז גם יהדות המזרח היתה מתבוללת בסופו של דבר. לא היה בכוחם לעמוד מול התרבות המערבית, אליה הם החלו להחשף בשנים שלפני קום המדינה.
ללא המרכז היהודי הגדול שקם בארץ ישראל, והקמתה של מדינת ישראל, ההתבוללות בארצות המערב היתה עוד יותר גדולה. מפני שהקהילות האורטודוקסיות, שעוד מחזיקות שם מעמד, מתבססות הרבה מאוד על הקשר שלהן עם הארץ.

התזמון הזה בין הופעת הציונות, ובין המהפכה ההומניסטית העולמית לא נראה לי אקראי, כמובן.
ה''ג'ובניקית'' 245109
אם לא הייתה ציונות ועליה לארץ, מדוע שיהדות המזרח דווקא "תתמערב" ולא תטמע באוכלוסיה המוסלמית ו"תתמזרח" יותר?
ה''ג'ובניקית'' 245372
משום שהמזרחיות לא הוותה אתגר קשה מידי. לא היו בה התפתחויות משמעותיות שהציבו אתגרים חדשים בפני היהדות המסורתית. היהודים בדרך כלל הרגישו מפותחים יותר מבחינה תרבותית וערכית מהסביבה המוסלמית. במערב לעומת, זאת היו התפתחויות מאוד משמעותיות: מדעיות, פילוסופיות, וטכנולוגיות, שכרכו איתן היה גם חילוניות ומחשבה חדשה על מקום הדת ומשמעותה. התפתחויות שדרשו התייחסות חדשה של היהדות.
הקולוניאליזם בצפון אפריקה, חשף את היהודים שם לתרבות המערבית, גם באירן, עירק, סוריה ומצרים היתה השפעה גדולה של הארצות הקולוניאליסטיות.כך שבמוקדם או במאוחר היהודים שם היו צריכים להתמודד עם התרבות המערבית.
הציונות שהתפתחה בשלב הזה, וגרמה ליהודים רבים להגיע לארץ ישראל, אפשרה ליהודים לשרוד את שלב הביניים (שעדיין לא הגיע אל סיומו...), ללא התבוללות אינטנסיבית.
(הניתוח הזה קצת פשטני, אבל בגדול, מסביר את העניין)
ה''ג'ובניקית'' 245392
מצטער. לא שוכנעתי כלל וכלל. היהודים בתימן לא התמערבו, כמו גם הקהילות שהיו במרוקו לאחר קום המדינה, וגם באלג'יריה. הן נשארו מזרחיות (במיוחד באלג'יריה בתקופת השלטון הצרפתי), ולדעתי היו נשארות מזרחיות גם בהסטוריה החלופית שתארנו.
מוזר, 245410
דווקא באלג'יריה היה תהליך גבוה מאד של התמערביות צרפתית שהתבטאה במעבר של בערך מאה אלף יהודים לצרפת לאחר העצמאות האלג'ירית.
גם יהדות עיראק, מצריים, ומרוקו עברו תהליכים דומים של התמערבות, כפי שמעידים כמויות היהודים שהלכו לצרפת וקנדה מארצות אלו.

הסיבה לכך קיימת בעובדה של הקולניאליזים של ארצות אלו בהן היהודים הפכו לקבוצה מתווכת בין הכובשים לילידים ובכך התנתקו מן המזרח וניסו להתחבר למערב.

בתימן, בה לא היה כיבוש כזה, באמת היהודים לא התמערבו.
ה''ג'ובניקית'' 245426
אתה כנראה לא דיברת צרפתית בבית...
החינוך תחת הקולוניאליזם היה ממש מצחיק, אמא שלי ידעה על ההסטוריה של צרפת, ועל התרבות והספרות הצרפתית, הרבה יותר מה שידעה את אלה של תוניס. בקהילה היהודית תוניסאית העירונית, ההשפעות המערביות ניכרו מאוד בזמן הקמת המדינה, וחלקים גדולים מהיהודים שם, התחלנו במידה זו או אחרת. גם אצלי במשפחה המורחבת לא נשארו הרבה דתיים. סבתי מצד אבא אמנם נלחמה נגד כולם כאשר שלחה את בניה ל''כותב'' -ה''חדר'' התוניסאי- (והתגאתה בכך שבנה הגדול הצילח בכל זאת לעמוד במבחנים הממשלתיים רק על ידי לימוד עצמי), אבל גם כך, רובם של הדודים שלי התחלנו, ולא בגלל ההגעה לארץ.
מצטערת על ההשתפכות המשפחתית, אבל את הנושא הזה אני מכירה ממש מקרוב...
ה''ג'ובניקית'' 245428
אכן, לאור השילוב של תגובתך ותגובתו של צדק, אני חוזר בי.
ה''ג'ובניקית'' 245117
כמובן. גם לי התזמון הזה לא נראה אקראי. הציונות היא תוצר של הופעת התנועות הלאומיות המודרניות. אלו, בתורן, הן תגובה לתרבות ההשכלה – גם לניסיון שלה לכפות קני-מידה אחידים לכל בני האדם וזלזולה במסורת, וגם תגובה לכיבושי נפוליאון שזוהה עם ההשכלה.

אנחנו כנראה נישאר חלוקים בפרשנות ההיסטורית. אני רק רוצה להסב את תשומת לבך לכך שההסבר שלך הוא הסבר טלאולוגי ו"אמוני" לחלוטין. הוא לא הסבר "סביר" מהתבוננות ישירה במציאות. זה לא עושה אותו לפחות לגיטימי, אבל אי אפשר להשתמש בו כראיה לתהליך הגאולי למי שלא מקבל את הנחות היסוד שלך.
ה''ג'ובניקית'' 245687
הראיות שלי לתהליך הגאולי בימינו הן נורא פשוטות, לקוחות הישר מההתבוננות במציאות, ולא נשענות על ההסברים ההיסטוריים הנ''ל. הראיות הן שהיתה נבואה די מפורטת, והיא התגשמה.
יש אולי מי שימצא הסברים הסטוריים וסיבתיים, אבל העובדה הפשוטה היא שהנבואה התגשמה. לא נראה לי שהיו הרבה אנשים שהיו מוכנים להמר על כך לפני מאה וחמישים שנה, ובכל זאת התהליך המופלא הזה קרה. ברור לי שאי אפשר יהיה לפרסם על כך מאמר מדעי בעיתון יוקרתי. המדע לא יכול להניח מציאותן של נבואות. אבל זה שהתהליך הגאולי אינו מוסבר בכלים מדעיים, לא הופך אותו ללא קיים. יש הרבה דברים שהמדע אינו עוסק בהם, והם לא הופכים ללא אמיתיים בגלל זה.
ה''ג'ובניקית'' 245692
אפשר לומר שהנבואה נתגשמה, ולהבין זאת כאילו מדובר בפעולת כוח עליון (אל), זו צורת ראייה אחת - ואפשר לומר שעם ישראל שאף להגשמתה של הנבואה, שאינה אלא ביטוי לגעגוע עמוק, ואחד ממנהיגיו-נציגיו הבולטים, תיאודור הרצל, שאף אף הוא (אחר המשבר שעבר ביחס לאופציית אוגנדה) שתתגשם הנבואה, ומנהיגים נוספים היו שותפים לשאיפה זו - והעם ומנהיגיו התאמצו ופעלו ללא לאות ע''מ להגשים אותה - והגשימוה.

שכן אין מדובר בנבואה האומרת ששיערם של בני העם ייהפך סגול-ירוק וכי בניו יצמיחו שלוש ידיים, כל אחד ואחד. מדובר ב''נבואה'' העוסקת בהגירת עם לארץ והיאספותו בה, בהסתמכו על השערות היסטוריות מקובלות - ''נבואה'' שלא דרושה בשבילה חריגה מחוקי הטבע אלא רק מאמץ אנושי משותף גדול ועקבי. וכך נעשה, וזוהי ההתגשמות. נראה לי שזו ראייה הרבה יותר ריאלית.
ה''ג'ובניקית'' 245701
לא התחלתי כאן ויכוח על מציאותו של האל ונוכחותו בהיסטוריה. יש הרבה מה לומר על זה, אבל כאן, בין אם את חושבת שזה תהליך טבעי של עם המגשים את השאיפות שלו, ובין אם את מאמינה שזה הקב''ה שמנהל את ההסטוריה ומביא אותנו עד הלום, ברור שאנחנו מצויים בתהליך הגאולי- קרי התגשמויותיהן של הנבואות העתיקות על הגאולה.
ה''ג'ובניקית'' 246208
הבעיה היא, שאם מדובר בתהליך טבעי של עם המגשים את השאיפות שלו, לא כדאי לצפות לחללית החייזרית שתישא את כולנו השמיימה.
ה''ג'ובניקית'' 246727
מציאותו של האל *מאד* רלוונטית לעניין התגשמות הנבואות העתיקות.

אם האל הוא הכוח המניע, הרי שגם חלקי הנבואות שעדיין לא הוגשמו כבר נמצאים בתהליך של התממשות.

לעומת זאת, אם האדם (או העם) לבדו יוצר את ההיסטוריה, אזי כל עוד העם אינו פועל אקטיבית למימוש יתר הנבואות, הן פשוט לא תתגשמנה.

אני מאמין בפרשנות השניה.
ה''ג'ובניקית'' 246776
גם אם העם לבדו יוצר את ההיסטוריה הוא כנראה אינו יוצר אותה ב''כוונה''. כלומר זה לא שאנשי העלייה השניה קראו את ספר יחזקאל ירמיהו וישעיהו והחליטו לבוא להגשים. רבים מהציונים וממקימי המדינה, לא היו מאמינים, ולא חשבו שיש עליהם צו כלשהו להגשים את הנבואות. אם בוחרים בגישה שהעם הוא שיוצר את ההסטוריה (אני אישית לא חושבת כך), חייבים להניח ש''רוח העם''- זרמי המעמקים של תרבותו, מובילים אותו להגשמת הנבואה. הוא לא עושה את זה במודע, לפחות לא רוב האנשים. כך לפחות זה היה עם הקמת המדינה, שרבים ממקימיה היו חילוניים. (דווקא החרדים, אלו שידעו את הנבואה, והיו צריכים לחוש מחוייבים להגשימה, ולפי גישת ה''נבואה המגשימה את עצמה'' היו צריכים להיות הראשונים שיקפצו על עגלת הציונות, מהססים עד היום לעשות זאת במוצהר). אם זה המנגנון של פעולות העם על ההסטוריה, אף אחד לא מבטיח לך שהעם הזה לא ימשיך להגשים (לעיתים למרות רצונו המודע), את הנבואות העתיקות הזורמות בתת מודע התרבותי שלו.
ה''ג'ובניקית'' 246930
מצד שני, ייתכן שהעם הזה מגשים נבואות אחרות לגמרי מאלו שנדמה לנו. אולי חורבן הבית השני זורם בתת המודע הקולקטיבי שלו כטראומה בלתי פתורה, שאותה הוא ינסה, באופן בלתי מודע, לשחזר שוב ושוב.
ה''ג'ובניקית'' 246975
אולי, אבל לא נראה לי הגיוני. הגאולה היא דבר שהאמינו,רצו, התפללו, וקיוו לו במשך הרבה שנים, ולכן יש סבירות באמירה שזה הוטמע עמוק מאוד בתרבות היהודית. החורבן, על אף שזוכרים אותו, הוא ממש אינו משאת נפש גלויה או סמויה, אלא נתפס דווקא כארוע שצריך ללמוד ממנו לקח.
מכל מקום, אני מאמינה שההיסטוריה מכוונת על ידי הקב''ה, ולכן היעד שלה אינו חורבן, אלא גאולה.
אחלה של אלוהים 246976
>אני מאמינה שההיסטוריה מכוונת על ידי הקב"ה, ולכן היעד שלה אינו חורבן, אלא גאולה

עוד גאולה כזו ונחרבנו
אחלה של אלוהים 246978
גאולה עמיר?
גאולה כהן 248203
געו לה 248207
מרגרט Touch her
ה''ג'ובניקית'' 247029
ואני טוען שחזרנו לארץ ישראל בכדי לבצע תיקון של אותו חורבן. רק כשנעמוד שוב בפני מצור ומצוק ונדע להתאחד במקום לפתוח במלחמת אחים - תבוא הגאולה.
ה''ג'ובניקית'' 247519
נכון. מלחמת אחים היא החורבן של הבית השלישי. האחריות למניעתה מוטלת על כולנו.
ה''ג'ובניקית'' 247693
האם אנחנו מסכימים שמלחמת אחים רעה יותר מכל אלטרנטיבה שהיא?
מלחמת אחים 247696
תגובה 247557
מלחמת אחים 247714
ואם זאת לא מלחמת אחים, אלא מלחמת דודנים, אזי תגובה 247557 לא רלוונטית?
מלחמת אחים 247866
בוודאי שהיא רלוונטית. ומכיוון שאחד הצדדים משחק גיבור (ואפילו מטורף) והצד השני משחק פחדן איני מבין לשם מה הצד הפחדן ממשיך להתעקש שיתנו לו ליסוע על הכביש.
שיקחו את המכונית שלהם לאוטוסטרדה הבין מדינתית מחוף לחוף ויסעו שם.
ה''ג'ובניקית'' 247820
כן.
ה''ג'ובניקית'' 247879
אם כך, ניתן להסיק ששום דבר אינו מצדיק הרג של יהודים בידי יהודים בישראל, גם לא הפרה של מצוות הדת ופגיעה בקדושת הארץ?
מלחמת אחים 247881
הערה: המרחב בין "שום דבר" ל"הפרה של מצוות הדת ופגיעה בקדושת הארץ" אינו ריק. בעצם יש המון דברים במרחב זה, כמו למשל: חיסול מדינת ישראל, רצח יהודים בידי יהודים ועוד ועוד.

שאלה לשואל: האם יש משהו שיגרום לך לצאת למלחמת אחים?
ה''ג'ובניקית'' 247885
בוודאי. הסיבה היחידה להתיר הרג של יהודי היא למנוע רצח שהוא מתכוון לעשות. גם גויים אסור להרוג, אלא מן הסיבה הזאת. אלא אם הגוי שייך ללאום שנלחם בנו, שאז תקפים כללי המלחמה.
ה''ג'ובניקית'' 247898
מאמר מעניין על מלחמת אחים שקראתי עכשיו-http://www.manhigut.org/content/view/909/72/
''ונדע להתאחד במקום לפתוח במלחמת אחים '' 247557
סליחה שאני מתפרץ לדיון טעון זה, אבל שמעתי ביום שלישי האחרון (בחצי אוזן) עוד פרק מההרצאות באוניברסיטה המשודרת על תורת מהמשחקים. תיארו שם את המשחק "chicken", שחוקיו הם פשוטים: שתי מכוניות נעות זה לקראת זה ( כל אחד עם הגלגלים השמאליים על קו ההפרדה). מי שסוטה מהדרך, מפסיד. ברור שיש כאן שתי איסטרטגיות- לפחד ולסטות, או להתעלם מהסכנה ולנסוע דוך. כמו כן , אם ידוע ב*ודאות* שמולך עומד אדם שהולך לשחק אותה אבאדאי, האיסטרטגיה הרציונלית הוא להשתפן. המרצה הציג אסטראטגיה כזאת- עליך לאותת ליריב לפני תחילת המשחק שאתה מתכוון בוודאות לשחק באסטרטגית העקשן - רצוי להגיע למשחק שיכור ועם רטיות על העיניים. בהנחה שהיריב רוצה להמנע ממוות בטוח, הוא חייב להשתפן.

1 את הקטע הזה של ההרצאה לא בדיוק שמעתי, אבל אני יודע שמיחסים את ההצעה להרמן קאהן.
האמנם מלחמת אחים? 255772
''ונדע להתאחד במקום לפתוח במלחמת אחים '' 255848
הבעיה עם האיסטרטגיה הזאת היא שאם גם היריב שלך קרא את קאהן, שניכם הולכים למות.

האיסטרטגיה האופטימלית לצ'יקן היא לא להשתתף בו.
''ונדע להתאחד במקום לפתוח במלחמת אחים '' 255852
כלומר אתה קורא לירידה מהארץ? גם זה סוג של איסטרטגית השתפנות (או שמא התעופפות מלשון עוף ) בצ'יקן, לא?
''ונדע להתאחד במקום לפתוח במלחמת אחים '' 255856
לא ממש. אני לא חושב שהמשחק שלפנינו הוא ''צ'יקן'' הקלאסי, בו שני הצדדים לוקחים על עצמם אותו סיכון, ואני חושב שמדובר יותר בסוג של ''בלוף'' מהסוג המקובל בפוקר. כאשר היריב נוסע על טוסטוס ולי יש זחל''ם, אני מוכן לשחק (אני רק מקווה שאינדי לא בסביבה).
''ונדע להתאחד במקום לפתוח במלחמת אחים '' 255863
אני התיחסתי לרעיון שהובע בהצהרה הזאת תגובה 247693 ורציתי לטעון שגישה כזאת משוועת לטקטיקת ה"שיכור" מהצד השני. מכיוון שכולנו רציונליים (במובן של תורת המשחקים) וכולנו רוצים להמנע ממלחמת האחים, הרי ששומה עלינו להיכנע לכל אולטימטום אם אנו *משתכנעים* ברצינות הצד השני. כמובן שאם אתה מפקפק ברצינות היריב, אתה יכול לנסות להמר.
ה''ג'ובניקית'' 244313
שמאל הוא לא בהכרח ליברלי. לדוגמא: קומוניזם.
ה''ג'ובניקית'' 244525
"*לא* *כלכלי*". אללי...
ה''ג'ובניקית'' 244594
סליחה. צודק.
ה''ג'ובניקית'' 242435
למה שכל המפלגות לא יבלעו בתוך הליכוד?
כפי שאריאל שרון סובר- 242494
הליכוד הוא המדינה, ולכן במקום משאל עם נעשה משאל אצל חברי הליכוד.
להפך, 242720
אם שרון היה חושב כך, הוא היה מקשיב למשאל.
להפך, 248119
מה גורם לך לחשוב שלמשאל עם שרון כן היה מקשיב?
ה''ג'ובניקית'' 241817
מצידך שכולם שם יהיו שליחיו של אלפרון, העיקר שהם בעד ארץ ישראל השלמה ובעלי ''זיקה'' למסורת ישראל (קרי'' קמעות, השתטחות על קברי צדיקים, ואי אכילת חזיר). הם גם מזרחיים ברובם, כך שזה מקנה להם אצלך עוד כמה נקודות זכות, אבל את זה אסור לך להגיד בקול רם.

על טובת הכלל הם הביעו את דעתם באופן הברור ביותר כשענו על שאלתה הרטורית של לימור לבנת אם הליכוד הגיע לשלטון בשביל לחלק ג'ובים. מעולם לא היה המרכז אחיד יותר בדעתו מאשר בהשיבו לה באותו ''כןןןןןןןןןןן'' מוחץ. זה שמפלגת העבודה לא השתמשה בזה בבחירות מוכיח שגם העבודה רצתה בנצחון הליכוד.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים