האהבה היא איחוד-היופי 29377
המושלם והטהור, בו שני בני-אדם הופכים/ות לאחד...

ואין נפלא וקדוש הימנה.

דני.
האהבה היא איחוד-היופי 29384
התבגרות והתפקחות קלה לך.
האהבה היא איחוד-היופי 29390
:-)) אתה יודע, איזה עקשן אני? אם אני החלטתי להאמין ברומנטיקה - אז זה עד סוף כל הדורות (ולאחרונה זה הוכח שוב - אחרי שאיזו בת----- רימתה אותי ובגדול - רק מה: הטרור הבוגדני לא יקבע את אמונותי!! ;-)) ).
אוה, ואגב: "התפכחות", ב-כ'.

דני.
האהבה היא איחוד-היופי 29492
אני חושב שדובי דווקא התכוון בק' -- הוא לא רמז שאתה שיכור, אלא ייעץ לך שתפקח את עיניך.
האהבה היא גם איחוד-היופי 29396
זה שהאהבה מקבלת לעצמה סגולה כזו או אחרת, הרי היא מן המפורסמות. ואולם, גם המאמר המקורי של שמעון וגם התגובות לעיל ניסו לבדוק מהו המנגנון שמעניק למושג האהבה את אותם אטריביוטים. הנסיון הוא לראות, במקצת, האם התכונות האלה הם משהו אקסטרני לתרבות, היינו נתון לאדם או שהמושג כפוף להתפתחות הציביליזציה האנושית ואם כן, באיזו מידה ואופן.

אם לתת דוגמא הרי שנראה לי שישנם סיטואציות שבהן עבור אנשים מסוימים מושגים אחרים ידחקו את קדושת האהבה, כפי שקראת לה, הצידה. אהבת אדם לאדם כנגד אהבת האל, מושג ההקרבה. אהבת אגם לאדם כנגד אהבת אדם לעצמו, כמושג האנוכיות האוביקטיבת.

בנוסף, נראה לי שאהבה ומין אינם מושגים ופעילויות תחלופיות. לכל היותר במצבים שונים הם חלקים משלימים, אבל אין האחד הכרחי לקיום השני.
זן ואהבה 29449
בקשר להערתך האחרונה: מאיפה, לכל הרוחות, נובעת הדבקות הניצחית הזאת של המערב בכפילות הגוף והנפש בכל מצב ולמה אנחנו תמיד מקבלים אותה כמובן מאליו!
ההפרדה הגורסת שתשוקה (פיזית) ואהבה (רוחנית) היא עוד ביטוי של האמונה בהיבדלות הנפש מן הגוף. אלה שזאת אמונה בלבד, שלא קיימת בכל העולם, ולא עובדה. למה לעשות את ההפרדה?! למה אנחנו לא יכולים לקבל את זה שאהבה-תשוקה הן מכלול אחד, כמו גוף-נפש?
(אני לא מדבר, כמובן, על אהבת ילד לאם וכו' אלה על אהבה בין זרים בוגרים.)

ההפרדה הזאת גם יוצרת את החיפוש המתמיד שלנו אחרי בני-זוג יתר "מוצלחים". במקום לקבל את האהבה כקריטריון ליופי, אנחנו מחפשים את בני-הזוג ה"חתיכים", בני-דמותם של דוגמנים ודוגמניות מהפרסומות. בכך אנחנו נכנעים יותר ויותר לחוסר שביעות הרצון התמידי של תרבות המערב. הרי אף-פעם לא יהיה לנו בן-זוג "מושלם". זה בלתי-אפשרי. כמו שאף-פעם גם לא יהיה לנו את האוטו הכי טוב והמשכורת הכי גבוהה.

במקום להיכנע למרדף הנצחי הזה, עדיף היה להיתנתק ממנו. קבל את האהבה כתשוקה והתשוקה כאהבה ופתאום כל בעיית ה-"אהבה זה לא סקס וההיפך" תעלם.
זן ואהבה 29460
אם תדע להגיב בשפה פחות מגעילה, אולי אתייחס
אליך יותר.

בקצרה - אהבה פיזית לעומת אהבה כמוצר ציויליזציוני (לא אהבת נפש שבה, כמפורש במאמר, לא עסקתי)
זן ואהבה 29461
מה היה מגעיל שם?
אלפי היתנצלויות 29609
אם איכשהוא נשמעתי מגעיל או בוטה מדי. לא התכוונתי. למרות שלא ברור לי באמת מה היה כ''כ גרוע בתגובה שלי.

השתמשתי בשפה קצת נחרצת כדי לעורר דיון ולא כדי לפגוע. הכוונה היתה בסה''כ לערער את הביטחון האוטומטי שיש לנו באקסיומות כמו אלו.

ואם אחרי התנצלות כזאת תאות להגיב ולהרחיב בנושא ''אהבה פיזית לעומת אהבה כמוצר ציויליזציוני'', אני אשמח.
זן ואהבה 29466
למה לקבל את האהבה רק כקריטריון ליופי? למה לא, למשל, כקריטריון לאינטליגנציה? מי שאני אוהבת הוא נורא חכם!
ערבבת יותר מדי עניינים. האנלוגיה שעשית בין הדיכוטומיה גוף/נפש ובין הזיקה שלעיתים קיימת בין תשוקה לאהבה (ולפעמים לא) מופרכת.
אם בא לי על יפיוף מטומטם אז אני גם חייבת להתבלבל ולהתאהב בו?
זן ואהבה - הסבר 29611
לא, את לא חייבת.
מה שכל כך היתריס אותי היתה הנחת היסוד שחייבת להיות הפרדה בין אהבה ותשוקה, מכיון שחייבת להיות הפרדה בין גוף ונפש - וזאת מערכת הנחות שאני לא שש לקבל.

נכון - תשוקה ואהבה, כמו גוף ונפש, יכולות להיתקיים בנפרד. רק שזה אינו הכרח, וגם לדעתי לא המצב הרצוי.

ודרך אגב, אהבה היא קריטריון מוצלח ליופי יותר מלחכמה משום שיופי קשור לתשוקה שקשורה לאהבה... אם כי ברור שזה קריטריון בעיני המתבונן. "beuty is in the eye of the beholder"
זן ואהבה - הסבר 29903
הלוואי וזה היה כל כך פשוט, הנחרצות הזו שהפרדת הגוף והנפש איננה אלא אמונה בלבד. מה, אין רחמים בלבך על כל אותם פרופסורים מסכנים לפילוסופיה שעתידים במחי מאמרונצ'יק באייל לאבד את מקור פרנסתם?

(אגב, קרא עוד על הנושא בספרו המצחיק של
דיויד לודג' Small World : An Academic Romance)

אכן, אתה מסכים איתי שתשוקה ואהבה אינם מושגים חלופיים ולא בדיוק תלויים זה בזה. למשל, הפילוסופית והפסיכואנליטיקאית הבולגריה ג'וליה קריסטבה מציעה ניתוח של הסיפור המיתולוגי על נרקיס. נרקיס רוצהלהתאהב, לא במישהי מוחשית אלא לאהוב - מתאהב באהבה. לבסוף הוא מתאהב במשהו שהוא למעשה יציר הדימיון, תעתוע אופטי של השתקפות דמותו במים .היא קוראת לזה ורטיגו של אהבה ללא אובייקט מחוץ לזה האשלייתי. אז נכון שניתן תיאורטית לבצע רדוקציה פיזיקלית לתחושת האהבה המקננת בנרקיס, אבל אני יכול בעוונותי לראות בכך תוצר תרבותי שיושב מעל למשיכה המינית-פיזית. התשוקה לא לאחר אלא למושג הערטילאי שהיא כמו סממן מסוים של אוננות.

אפשר גם להכנס לענינים שדיון מקביל עסק בהם והוא נושא ה Meme או הגן התרבותי. היינו, מכיוון שהטענה המוניסטית אומרת שהכל במוח אז גם התרבות נמצאת במוח כמו וירוס. דוגמא - רעיון המונותאיזם היהודי עבר מארץ ישראל לרומא באוניות בצורה פיזיקלית במוח של הגולים, בדיוק כמו העכברושים בבטן האוניות .מהבחינה הזו אין הבדל בין צורך פיזי לבין קבעון תרבותי, רק תמצא את ה Meme של האהבה ותגרה אותו.

ראה דיון 533

עוד דוגמא מסימון דה בובואר. האהבה היא מצב שבו בעת ובעונה אחת יש בעלות מוחלטת ונתינה מוחלטת. אבל התפתחות הציביליזציה הפרה את איזון לרעת האישה. הגבר יכול להתייחס לנתינה באופן זמני, כי הרי האשה תלויה בו ולכן היא חייבת להמשיך לתת ולהכנע לבעלות וכאילו לאהוב, לא בגלל שישנה עדיין תשוקה. או למשל התשוקה המינית שמובילה, נניח לחתונה, דועכת עם הזמן והופכת אולי ליחסי חברות או פשוט הרגל. פעם החברה המשיכה ללחוץ על המשך הנישואין אפילו אם אין כבר רצון להמשיך אבל כיום הלחץ החברתי פחת ויש עליה בגרושין.

אם כבר הזכרתי חתונה, מה יותר ממנה מראה את התלות החברתית של האהבה. האם אהבה מהווה תנאי הכרחי לחתונה, או שמא להפך או שבכלל אין קשר ?כל שלושת התשובות נכונות, על פי התרבות המקומית, על פי הזמן ההיסטורי ועל פי הקדמה בהבנה והטנעה של שיויוניות מערכת היחסים בין גבר לאישה (שוב אזכיר אלמנט שמנכס את האהבה לציביליזציה והיא התודעה שעדיין מאד מאד נפוצה בעולם שהאנוש הוא זכר והאשה היא רק אנוש ממין נקבה)

ואם חתונה, עוד קצת מקריסטבה (כי יותר מקצת אני לא יודע) וזה שהאהבה, התשוקה המינית היא השלב הבסיסי הסמיוטי של הסימון הפרימיטיבי ואילו החתונה הוא השלב העליון, השכבה הסימבולית-תרבותית שמסמלת ונותנת משמעות לצמד חמד הזה.

אתה גם יכול לראות מערכת של יחסי אהבה תלוית תרבות כפי שמתואר באופרה "כך עושות כולן" דיון 554

____

שפכתי די הרבה בלה בלה (הדיסק סובל הכל) ואני מקווה שמישהו יבין משהו...
לודג' 30418
מישהו הבין שבנוסף לכל מעלותיך האחרות, גם קראת והערכת את Small World הנהדר של לודג'. כה לחי!
לודג' 31508
ואני כבר חשבתי שהתכוונת לעיר...
זן ואהבה - הסבר 31416
ראשית כל, רון, כל טענתי בנושא גוף ונפש היא שהפרדת הגוף והנפש או אחדותם היא אקסיומה ולא מסקנה. אתה יכול לקבל כל אחת מהטענות כרצונך. האם כל חכמי הזן של המזרח, מהבודהא ועד דוגן, נידונים לאבד את תקפותם הלוגית רק כי במערב חושבים אחרת?

ובקשר לאהבה: נכון, נושא כל כך סובייקטיבי יכול להיתפרש בצורות רבות. יש בהחלט משקל רב לניתוח הממטי של מושג האהבה. אולי כל אחד והאהבה שלו - יש מי שיאהב בתשוקה ויש מי שיעשה כבר הפרדה ברורה. מה שהפריע לי במקור היה הקבלה ללא עוררין שהתשוקה חייבת להיות ענין נפרד מהאהבה - פועל יוצא של אקסיומת הגוף והנפש. האהבה יכולה להיות נפרדת מהאהבה, כמו במערב, או כמעט שקולה לה, כמו בתפיסה היפנית הקלאסית, למשל.
אולי בעצם מם האהבה, לצורותיו, מכתיב לנו גם את התפיסה הזאת, ואני פשוט נדבקתי במם לא-מערבי? אולי...
אהבה וכח 31534
או, בלי וואגנר אי הרי אי אפשר.

אינני מכיר את התפיסה היפנית לא זו המודרנית ובוודאי שלא את הקלאסית. אשמח אם תרחיב או תוכל להפנות למקורות (אולי מאמר פרי מקלדתך?)

בכל אופן, הפירוש הסובייקטיבי של מושג האהבה מוביל למחוזות סוציולוגיים או סוציומאטיים.

למשל, הראייה שמציע ריכארד וואגנר והיא התימה על היחס ההופכי בין אהבה לכח. זהו אחד הרעיונות המרכזיים של מחזור טבעת הניבלונגים, ומופיע באופן פחות מפרוש או מרומז גם ביצירות אחרות כמו פארסיפאל או טריסטאן ואיזולדה. הראייה המצמיתה הרואה את התשוקה לכח שמתממשת רק תוך כדי שיתוק, זניחה ועיקור האהבה (תשוקה/עיקור - הנה מושגים ביולוגים-רומנטיים המיושמים על תופעה חברתית) ומצד שני, לא ניתו לאהוב באמת ללא זניחת תאוות הכח והשליטה.

מזכיר מאד את הניתוח של דה-בובואר האומר שאהבה שאין בה שיויוניות, שיש בה את האלמנט של שליטה והכנעה, אהבה כזו איננה אוטנתית.
לא קראתי, לכן אתמה 31570
ה"אותנטיות" של דה-בובואר היא במובן שייחס לה שותפה לחיים (JPS)?

שנאמר, הם מדברים ישראלית ואנחנו מדברים אקזיסטנציאליסטית.
לא קראתי, לכן אתמה 31576
מהמעט שאני מכיר, הרי האוטנטיות פרושה שאין מסכת העובדות "ההיסטוריות" מכתיבות את ההווה והעתיד.

קרי, הפסיכואנליזה (למשל) שמקבעת את התנהגותך בהווה על סמך טראומות בעברך ובזה גם מגבילות את מרחב הפעולה הנתון לך רק "להתגברות על עכבות". או הדיספוזיציה של האישה בהיסטוריה שלעיתים (קרובות יותר מאשר נדירות) כופה עליה "להתאהב" או שמסגרת היחסים בין הנאהבים איננה משוללת סממנים של כח, רודנות ושליטה.

אוטנטיות פרושה התגברות על העבר - כל יום *החלטות חדשות*. מבלי שתגדיר את עצמך או תהייה מוגדר, בתור מושג כובל - אני לסבית ולכן צריכה לעשות כך וכך, או אני אישה ולכן מצופה ממני לעשות כך או כך.
זן ואהבה 29505
''ההפרדה ... זאת אמונה בלבד ... למה אנחנו לא יכולים לקבל את זה שאהבה-תשוקה הן מכלול אחד''

כי זאת אמונה בלבד.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים