301944
"זה נגד המהות וההיגיון של איש קריאייטיב. אנשים מסוגנו רוצים להמציא דברים לא להעתיק אותם".

הכל טוב ויפה בתור הקוד האתי של עולם הפרסום, אך מה עם אותו איש-קריאייטיב הנמצא בלחץ מתמיד להמציא את הגלגל מחדש עם כל חוזה פרסום שמתקבל במשרד? לפי ההשוואה שקישרתם אליה, קשה לי להאמין שלא התרחשה פה העתקה בוטה, לא אתית, ולא בטוח שחוקית.
301976
אני הכי אהבתי את הפרסומת לסובארו-דמוי-מטוס, שפספסה לחלוטין את היופי של הפרסומת המקורית.
נו, באמת 302005
לחפש מקוריות אצל נודניקים מקצועיים שלא מסוגלים לתרגם אפילו מונחים כמו 'קריאטיב' לשפת אימם?
נו, באמת 302007
1. לא בטוח זו שפת אימם.
2. אפילו לאקדמיה ללשון עברית עוד לא נמצא שם עברי.
נו, באמת 302008
זה תרוץ?
נו, באמת 302010
לא, זו תואנה.
נו, באמת 302013
יפה. אחד אפס.
אבל אם להרצין לרגע, הענף הזה חטוטרתי מטיבעו, וכל היומרה הזו למקוריות אווילית. הרי לאסקימוסים יש כבר קרח, לא?
נו, באמת 302026
היומרה למקוריות היא אולי אווילית, אבל הניסיון להיות מקורי (לא בכל מחיר, כמובן) - לא.
וודאי שהענף הזה הוא חטוטרתי. על זה אין ויכוח.
נו, באמת 302048
לאקדמיה ללשון עברית גם אין מחפשים שם עברי, בשל יוקרתה ובינלאומיותה של המילה 'אקדמיה'.

אני די בטוח שהקישור הזה ניתן כאן כבר מספר פעמים, אבל הנה הוא שוב:

נו, באמת 302424
לא מבין מה הבעיה לקרוא להם ''המכון ללשון'', אפילו יוצא חרוז.
שיטפלו בגיבנת שלהם לפני שהם מצביעים על של אחרים.
נו, באמת 302427
למה זו גיבנת? זו מילה בינלאומית עתיקה שנכנסה לשפה העברית, כמו רבות אחרות. האם אתה חושב שצריך למצוא מילה עברית גם לשולחן או מסדרון?
אקדמיה IN ויאללה ביי OUT ? 302538
מי יאמר איזו מילה נכנסה לשפה העברית ומי תשאר בחוץ?
ה*אקדמיה* ללשון עברית?
מתוקף איזה מנדט?
העובדה שציבור רחב מתקומם על חידושיהּ ועל שמה אומר שהמנדט אינו נגזר מהעם.
קול המון 302540
לְידיעתך הציבור הרחב החליט על ביטול החוק השני של התרמודינמיקה, זניחתם של סימני הפיסוק ועל רפורמה יסודית בענייני חיריק וצירה. הִיבנת?
קול המון 302547
אני החלטתי על ביטול כל חוקי התרמודינמיקה והחלפתם בחוקי הטרמואנליזה.
קול המון 302551
את[ה] הציבור הרחב? אם לא, ההחלטות שלך לא מעניינות.

(משום מה יש לי הרגשה שמדובר ב"את", ומכאן נימת הזלזול).
קול המון 302556
אולי אני לא "הציבור", אבל אני ודאי "הרחב". ואני תוהה אם אתה עונה על אחד הקריטריונים האלה!
קול המון 302558
משחק ברקת:

אני: הרבה פעמים קראו לי זונה.
את: רחב.
הוא: הבן שלך.
המון בלון 302550
היופי בחוקי טבע כמו החוק השני של התרמודינמיקה, הוא, שהם אינם זקוקים לאישור הבריות כדי להיות.
כפי שאני רואה מדע, הרי זה מפעל אנושי שמטרתו לגלות את אשר יהיה *אמת* בין אם נכיר בה ואם לאו.
במובן הזה, תשובתו של המדע לקואן המפורסם היא שהעץ בהחלט ישמיע רעש ביער גם אם לא יהיה איש שישמע אותו.
מצד שני, בחוקי תקינות השפה, מי יגיד מה *נכון* ?
אם מספיק פעמים נגיד דבר מה עילג, וכך יעשו גם סופרי ומשוררי הדור שלנו, הדור הבא כבר יתחנך על כך שזוהי שפה יפה.
הרי גם המילה "אקדמיה" נכנסה בשלב כלשהו.
כלומר חוקי תקינות הינם תלויים מאד בעין המתבונן ואם הציבור הרחב יאמר את דברו, הם עשויים בהחלט להשתנות.
לעיתים מתקבל אצלי הרושם שהשפה העברית מוחזקת כבת ערובה בידהם של קומץ מלומדים הטוענים בגנות דרכים שאינן דרכם, על אף שעם כל ידיעותיהם, אין דעתם הסובייקטיבית חזקה מדעתו הסובייקטיבי של כל אדם אחר.
המון בלון 302553
כתבו על זה יותר טוב ממה שאני מסוגל‏1: תגובה 282998
______________
1- שהרי מאז הכתיבה מתו אצלי עוד כמה מליוני נוירונים.
המון בלון 302561
למה לעצור שם? דיון 1335
המון בלון 302562
נו, באמת - למה לעצור שם? השכ"ג טיפוס רפלקסיבי מדי כדי לצטט אחרים.
המון בלון 302567
צודק, אפשר ללכת רחוק יותר: תגובה 92721
המון בלון 302574
בקיצור, רפלקסיבי ושמרני. לא פלא שאתה מזלזל בנשים.
קול המון 302573
סליחה על השאלה המטומטמת, אבל התרמודינמיקה לא הוחלפה במכניקה הסטאטיסטית?

(אני פשוט קורא עכשיו מאמר שזאת ההנחה שלו. לא שאני יודע מהן שתי התיאוריות או מה ההבדל ביניהן, אבל עד עכשיו חשבתי שאני פחות או יותר מבין גם בלי להיכנס לפרטים האלה).
קול המון 302576
למיטב ידיעתי המוגבלת, ''תרמודינמיקה'' הוא מונח ישן יותר, עוד מהימים שהבסיס המכנו-סטטיסטי שלה לא היה ידוע (''חום'' היה איזה חומר מסתורי שזורם ממקום למקום, קצת בדומה לפלוגיסטון, לאתר ול''חומר החיים'' שהופך דומם לחיה), אבל המושג הזה בשימוש גם בימינו. אם נורא חשוב לדייק, אני חושב שאפשר להגיד שהמכניקה הסטטיסטית מסבירה את התופעות התרמודינמיות.
קול המון 302631
בהנחה שאני מבין את המאמר שאני קורא, התרמודינמיקה והמכניקה הסטטיסטית מציעות ניבויים שונים לתופעות מסוימות.

(אתה לא חייב לענות. אני אחיה גם בלי לדעת את התשובה).
קול המון 302694
המכניקה הסטטיסטית היא הרחבה של התרמודינמיקה.
קול המון 302714
אם אני מבין נכון, התרמודינמיקה אמרה ש*תמיד* חום יזרום באופן ספונטני מהגוף החם יותר לקר יותר. המכניקה הסטטיסטית אומרת "כמעט תמיד", כאשר הכמעט הזה אומר שבגופים בגדלים שנראים לעין, ההסתברות שיקרה אחרת קרובה מאוד (מאוד) לאפס - למעשה, כנראה שגם אם ננסה כל חיינו לא נראה זאת. אפשר לקרוא לזה ניבויים שונים, זה כבר תלוי איך מגדירים "ניבוי"...
קול המון 302727
מעבר למה שירדן אמר לך (ואולי גם תופעות של "היפוך טמפרטורה" קשורות לזה) אני לא יודע. אולי תיתן דוגמא מהמאמר?
קול המון 302829
המאמר לא לידי כרגע. בינתיים התרשמתי שהוא יסביר בהמשך למה הוא מתכוון. תן לי כמה ימים, ואם אבין אחזור לכאן.
קול המון 302830
קיבלת.
קול המון 302765
אז ככה:
תרמודינמיקה למכניקה סטאטיסטית היא כמו פסיכולוגיה לחקר המוח (לפחות מבחינת השאיפות).
גם עברית זה לא בעברית 302575
לא?
גם עברית זה לא בעברית 302578
אין לי מושג. אני בטוח שאם מחפשים רחוק מספיק, המון מלים נשאבו לעברית משפות אחרות (אכדית, כמדומני, תרמה הרבה).

ובהזדמנות זאת, שניים מתחדישי המחבר שטרם זכו לברכת האקדמיה (אולי בגלל שמעולם לא נשלחו אליה), בעקבות פניה של ידיד ורע:

1. ringtone: צלילצול (קצת קשה להגיה, אבל מי שמתעניין בנושאים האלה, שיתאמץ).

2. walkie-talkie: קַשְקֶשֶר.
נו, באמת 305855
שולחן היא מילה בינלאומית?
מאיזו שפה? שמא תוכל להרחיב?

המילה שולחן נזכרת בתנ"ך 71 פעם, ביניהם גם בספר שמות, שהוא מוקדם (ולכן חף מהשפעות לשוניות ארמיות, שניכרות בספרים מאוחרים יותר).
נו, באמת 305944
לא צריך להיות לשונאי מבריק כדי לראות שהמילה שולחן לא בדיוק משתלבת במבנה הבסיסי של מילים בעברית. אם כי לא יפריע לי יותר מדי אם יוכח כי המילה הזאת היא דווקא כן עברית מקורית. יש מספיק מילים עברית-אבל-לא-עברית בשביל להוכיח את הטענה שלי.
נו, באמת 305982
המלה ''שולחן'' אולי לא משתלבת במבנה הבסיסי של מלים בעברית, אבל היא ודאי משתלחנת עליו.
נו, באמת 306042
למה לא משתלבת? מה לא משתלב בה?
ודייק 302429
מיהי הגיבנת?

גיבנת היא צורת הנקבה של גיבן; אשה עם חטוטרת.
ודייק אתה בדיוקיך 302545
מילון אבן שושן מציין ש-גִבֶּנֶת הינה:
1.בעלת חטוטרת
2.גבנון,חטוטרת
על כן, נחפזת לתקן, אלא אם בקוצה של היוד בכתיב המלא נתלתַ.
אבל נניח לרגע אחד שהמילון היה פוסק לטובת הגבנון‏1, הדבר מעלה עוד שאלה על קוים דקים:
איפה עובר הגבול בין עילגות לחדשנות לשונית?
הרי הבנת היטב למה התכוונתי, ולא אתפלא אם סקר בנושא יראה שיותר בריות מבינות את המשפט הנ"ל כשהמילה "גבנת" מצויינת בו מאשר כשהמילה "גבנון" מצויינת בו.
מצד אחד, אם נסתמך על הרׂב, תונמך השפה ואולי חלילה תתנוון.
מאידך גיסא, שפה הינה כלי לתקשורת, והמטרה היא שבן שיחך יבין אותך, וכל המרבה במבינים, הרי זה משובח.

1 דג משונה השוחה על הגב דרומית מזרחית להרי אוּרל.
צדוק צדקת 302548
ולא זו בלבד, אלא שיש מלים וביטויים שנפוצים יותר בקרב ציבורים עלגים, ולכן אמירתם העילגת משכנעת יותר (לדעתי). למשל, ''פטיש חמש קילו'' מגנע פי כמה מ''פטיש חמשה קילו''.
צדוק צדקת 302557
גם ''מגנע'' מגנע הרבה יותר מ''משכנע''.
צדוק צדקת 302560
גם לדעגתי.
צדוק צדקת 303799
כל ה"פטיש חמש קילו"-ים שאני פגשתי, שקלו בערך שני קילוגרמים - חמש ליברות (פאונד) בערך. לכן, מדובר למעשה בסדרת מילים הבאה לתאר עצם מסויים (מעין שם עצם פרטי), ולא תאור משקלו של הפטיש.

המקור לביטוי? אולי תרגום לא מוצלח במיוחד מאנגלית מנדטורית?
טול חטוטרת מבין שכמותיך 302555
משונה, אבל מעניין מאד. תוך אפס זמן הוא פיתח כמה וכמה הסתגלויות לשחיה במהופך, כולל שינוי צבעי הגוף כך שהגב (הפונה מטה) בהיר והבטן כהה.
טול חטוטרת מבין שכמותיך 302571
: )
זה משונה רק לאלו מביננו שאינם שולטים במכאניקה הגיאוגרפית של איזור אורל.
כל גיאופיסיקשקשאי מתחיל יוכל בנקל להראותך כי באיזור זה המצוי בצידו השני של כדור הארץ, הולכים אנשים (ודגים) במהופך כי כח המשיכה שם הוא בסימן מינוס ולא פלוס.
באשר לפיגמנטיציה של דגי הגבנון וחיות אחרות, אני מפנה אותך למאמרו המאלף של הנס יכצ'ארלס על אבולוציה במדרגות נעות:
טול חטוטרת מבין שכמותיך 302577
אידיוט. הרי זה אתם שהולכים הפוך!
טול חטוטרת מבין שכמותיך 302581
מוצאך האורלי משתקף בורותך ובגינוני הנימוס הידועים לשמצה של בני עמך.
לך ותאכל איזה גבנון והשדל לא להחנק מהעצמות בעודך אוכל במהופך.
חוצפה של אנשים..
בתקווה שתבין את הרמז (או- בארץ הלמה). 302762
אולי לא הבנתי את הבדיחה אבל הקישור שנתת מביא אותי לשיר עליז על לאמות.
אדרבא 302615
מילון ההווה:
גיבנת, גִּבֶּנֶת [נ'] חטוטרת (לא תקני); (גיבנת היא צורת הנקבה של גיבן).

מילון אלקלעי:
גִּבֵּן, ז' [גִּבֶּנֶת, גִּבְּנִים, ־נוֹת] בַּעַל חֲטוֹטֶרֶת.

מילון אבן שושן אינו נמצא ברשותי ולא מן הנמנע שהוא אכן הכשיר את השרץ, אבל אין ממש סיבה לעשות זאת.

אתמול שמעתי שמישהו השאיל עשר שקל מחבר שלו. בחמש מלים הצליחו להכניס ארבע שגיאות. אם אנחנו מנסים לשבור שיאים בוולגריוּת, זה עניין אחר. אני לא חושב שהעובדה שניתן להבין משפט מסויים הופכת אותו לבסדר. המשפט המסויים ההוא מובן לחלוטין, למרות שיש שגיאה בכל מלה.
אדרבא 302689
ספרתי רק 3 שגיאות, אני בוש ונכלם, התוכל להאיר את עייני?
אדרבא 302810
כסף לווים ולא שואלים.
אדרבא 302768
שויקה אומר "בלשון הדיבור", במקום להכריז "לא תקני", ונדמה לי שזו הגישה הנכונה; אבל לא ניכנס שוב לדיוני פרסקרפטיביסטים נגד דסקרפטיביסטים, נכון?

(מצד שני, נראה לי אך טבעי שרופא יצדד ברושמי המרשמים :-)
אדרבא 302783
מה מכשיר מילון?
אדרבא 305860
לא צריך להכשיר מילון. כפרי הוא כשר אוטומטית.
אבל אם לא הופרשו ממנו תרומות ומעשרות, יש להפריש ממנו. ולבדוק אם אין בו תולעים.
אדרבא 305865
את ודאי מתכוונת למֶלון, לא למִלון שאינו מומלץ לאכילה עם או בלי תולעים.
אדרבא 306053
הפרשות, תולעים - פויה!
אילו מן דיבורים הם אלו?!
בעניין ההפרשות 306852
ר"ל: אילו מין דְבורים הן אלו?
ודייק אתה בדיוקיך 302813
אפרופו ‏1: אתמול ראיתי שלט "רחוב אילת". בהסבר לשם הרחוב היה כתוב "עיר במפרץ אילת".
ודייק אתה בדיוקיך 302814
מה רצית, שיכתבו "עיר במפרץ עקבה"?
ועובר חתימות מני ועד אל ועד 302716
למה ללכת רחוק? בהתחלה קראו להם "ועד הלשון".
נו, באמת 305859
יש כל כך הרבה מילים משפות אחרות שנטמעו בעברית, מפסנתר ודת ועד אכסניה ואויר. אם תנקה את השפה העברית מכל אלה, תשאר אך ורק עם אוצר המילים התנכ"י, פחות המילים מאכדית, ארמית ופרסית.
שזה לא ממש אוצר מילים גדול לנהל בו קיום יומיומי.

אגב, העברית לא יחידה בזה, ובכל שפה נטמעו מילים משפות אחרות. אנגלית היא מישמש של סקסונית, צרפתית, לטינית וגיילית. ועם כל זה נטמעו בה מילים מבערך כל שפה אפשרית.

נו, באמת 305864
מאיזו שפת באה המלה "דת"?
משתה כדת 305873
פרסית, לא?
משתה כדת 305879
מתקבל על הד(ע)ת. לא חשבתי על זה.
משתה כדת 306059
גם אני חושב שפרסית.
מגילת אסתר אגב, רוויה במילה ''דת''.
נו, באמת 306055
איני ממליץ חלילה להשמיד מילים (כמו בשיחדש של 1984).
אילו החלופה היתה בלתי סבירה או נוחה, ניחא,
אני רק מציין את הפגם המוכר, שארגון טרחני ששם לעצמו למטרה לציין בפנינו מתי אנו שוגים (בעיניו), שבא בדרישה אינטלקטואלית שנשתמש בחלופות שהוא בודה ממוחו במקום אלו המקובלות ברחבי תבל ואשר קובע מהי "הדרך הנכונה" (בעיניו), בחר לאמץ לחיקו מילה חיצונית, כשהיתה לו חלופה עברית סבירה ביותר: "המכון ללשון".

על הכפילות הזו , של נאה דורש אך לא מקיים, יוצא הקצף.
אבל מה יהיה על הכבוד? 306066
בשביל כבוד צריך לעבוד 306069
איזה כבוד?
בשביל כבוד צריך לעבוד 306072
וכי מהו "מכון" לעומת "אקדמיה"? הלא כאבק פורח!

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים