אז מה? 32326
אז מה? והרי כל מה שאתה אומר לא חדש ולא מוסיף. דעות בגוון דומה ניתן למצוא בטורים הפופוליסטים של ברנע, מיברג, ובעצם כל הפובליציסטים בעיתונים המרכזיים. בשביל זה צריך אמצעי תקשורת אלטרנטיבי?
אז מה? 32344
אם ב"אלטרנטיבית" אתה מתכוון "כאלה שמתנגדים לכל מה שהמדינה עושה", אז טעית בכתובת. אתה מחפש את המתנגדים-בפרינציפ שיושבים באינדי-מדיה. דעותי על אינדי-מדיה ידועות, אני חושב, ואם לא - אתה יכול לנחש אותן.

האייל הקורא, כידוע לך, פועל כדי לספק במה לכל הדעות בישראל (או יותר נכון - בקרב דוברי העברית - שהרי גם מר מאן פרסם אצלנו מאמר או שניים), ולא רק בעבור השמאל הקיצוני שאתה מייצג, למשל. אז לפעמים, צר לי, יש גם איזו אמירת מיינסטרים באתר, ולעיתים - אללי! - אפילו איזה מאמר ימני, ואפילו איזה מאמר או שניים מנקודת ראות דתית. אם זה כל-כך מפריע לך שאין כאן רק את החומרים שאתה מגדיר כ"אלטרנטיביים", אני מאוד מתנצל. לכאן באים אנשים שמוכנים לשמוע כל מיני דעות, לא רק את אלו שלהם.

אה, ואני אישית לא רואה באייל "אמצעי תקשורת אלטרנטיבי". זה שהוא יושב באינטרנט לא הופך אותו ל"אלטרנטיבי". זה אמצעי תקשורת, נקודה.
''ולעתים אפילו איזה מאמר ימני'' 32369
נו באמת. כל קורא ותיק יודע שבמדור הפוליטיקה של האייל מתפרסמים לפחות שניים או שלושה מאמרים ימניים מובהקים על כל מאמר שמאלני אחד. מה, לא שמת לב?

אני לא טוען שאתה צריך לשמור על איזון באופן מלאכותי, אבל אני חושב שגם הפוזה של הקוזק הנגזל לא מוסיפה לך הרבה כבוד.
''ולעתים אפילו איזה מאמר ימני'' 32376
זה היה בצחוק, אסף. אני יודע טוב מאוד מה היחס בין מאמרים ימנים לשמאליים. אני יודע גם שאם כל מה שמגיע לתיבה שלי היה מתפרסם, היחס היה עוד יותר גבוה לטובת הימין (אין לך מושג כמה ''מאמרים'' בני חמש שורות שאינם כוללים דבר פרט להתלמויות לאומניות ורצחניות אני מקבל).

מה לעשות - השמאלנים הפסיקו לכתוב. אתה מוזמן לשפר את היחס. אתה יודע לאיפה לשלוח מאמרים.
''ולעתים אפילו איזה מאמר ימני'' 32416
בדיקה *זריזה ושטחית בע"מ* העלתה שישנו יתרון קטן למאמרים "ימניים" לעומת "שמאלניים" במדור פוליטיקה מאז פרוץ איתיפאדת אל אקצה.
לפני פרוץ המאורעות, יש יתרון ברור עד עצום למאמרים "שמאלניים".
''ולעתים אפילו איזה מאמר ימני'' 32417
איזה צירוף מקרים מפתיע!
''ולעתים אפילו איזה מאמר ימני'' 32428
יתרון קטן? נראה לי שהבדיקה של כבודו היתה אפעס קצת שטחית מדי. בוא ניקח את עשרים המאמרים האחרונים (כמדגם, מחוסר זמן לעבור על כולם), ונחלק אותם לקבוצות לפי האוריינטציה הפוליטית שלהם, אם יש כזאת. כמובן שאתה מוזמן לחלוק על הסיווג שאני נותן לכל מאמר, ואפילו סימנתי חלק מהם בסימן שאלה כאות לכך שאני לא בטוח במאה אחוז לגבי הסיווג שנתתי להם.

קטגוריה על פרקליטת המדינה - ניטרלי.
לנתניהו נגמר הקסם - ימני.
ועדת אור, או אולי ועדת חושך? - ניטרלי.
לבנון, שנה אחרי: אופטימיות זהירה - שמאלני (נניח).
לבנון, שנה אחרי: נסיגת האיוולת 2 - ימני.
ואז הם יבינו... - ימני.
רק לא להחמיץ את השעה - ימני.
ואלה שמות - ניטרלי.
ולבנון אין די בער - ניטרלי (?).
וזה שיורד - שמאלני.
זה שעולה - ימני.
השמאל מצחצח חרבות - ימני.
השבת של ברק - ימני.
שיראה לי את הלבן בקלפי - ניטרלי.
האבן האחרונה - ימני.
לא נבל, אבל גם לא חכם. - ימני.
ההיבריס של אהוד - ניטרלי (?).
אינטרלוד רומאי - ניטרלי (?).
גנרלים כמדינאים - ניטרלי.
שיגרה זה רע? - ניטרלי.

התוצאות במדגם: תשעה מאמרים ימניים, שניים שמאלניים. לא בדיוק "יתרון קטן" כפי שכתבת. גם אם תשכנע אותי שיש עוד שלושה מאמרים ניטרליים שהם בעצם שמאלניים (וזה לא יהיה קל), נגיע ליחס של כמעט פי שניים בין הימין לשמאל.
''ולעתים אפילו איזה מאמר'' 32440
הלו, הלו!

קטגוריה על פרקליטת המדינה - ניטרלי.
לנתניהו נגמר הקסם - אנשלוביץ.
ועדת אור, או אולי ועדת חושך? - כותרת לא מוצלחת.
לבנון, שנה אחרי: אופטימיות זהירה - דרום.
לבנון, שנה אחרי: נסיגת האיוולת 2 - צפון.
ואז הם יבינו... - אנשלוביץ.
רק לא להחמיץ את השעה - מלוח.
ואלה שמות - ניטרלי.
ולבנון אין די בער - שלילי.
וזה שיורד - חותר תחת אושיות המשטר.
זה שעולה - חותר תחת אושיות המשטר.
השמאל מצחצח חרבות - ימני.
השבת של ברק - פרסומת לאבקת כביסה.
שיראה לי את הלבן בקלפי - פירוד, ועוד איך פירוד.
האבן האחרונה - בכלל לא מאמר פוליטי.
לא נבל, אבל גם לא חכם. - ניטרלי.
ההיבריס של אהוד - נפט.
אינטרלוד רומאי - השתלבות (!)
גנרלים כמדינאים - ניטרלי.
שיגרה זה רע? - פירוד.

יאללה, נמאס. שמאל ימין שמאל. כמה אפשר.
LOL 32444
מהמצחיקות. מהמצחיקות שבתגובות באייל.
''ולעתים אפילו איזה מאמר ימני'' 32443
או K...
בדיקה מעט יותר מעמיקה:

1. "לנתניהו נגמר.." ו"שיראה לי את הלבן..." שניהם ניטרלים, או שהראשון ימני והשני שמאלני

2. "ההיבריס..." - שמאלני, במשפט אחד: המאמר מסנגר על ברק מבחינת השאיפות הכינות, ומתרץ את כשלון קמפ-דויד כטעות טקטית של ברק, ולא טעות אסטרטגית של השמאל.

3."אינטרלוד... " שמאלני, מאותה סיבה של 1.

התוצאה: 8 ימניים, 5 שמאלניים.

אני חוזר בי ומשנה את האבחנה: "יתרון ניכר"

בדקת את התקופה שלפני פרוץ המאורעות?
''ולעתים אפילו איזה מאמר ימני'' 32448
אסף שלום,

הסיבה המרכזית ל'העלמותם' של מאמרים שמאלניים שונים נובעת, בין היתר, משתיקתו המתמשכת של מר גורביץ.

מר גורביץ הפסיק למעשה לפרסם זמן מה לאחר פרוץ
'אינתיפדת השיבה' ‏1, ולעניות דעתי יש בהחלט להיצר על מגמה זו, היות ודומה כי מחבלים/לוחמי-חופש אימצו לכאורה חלק מהצעותיו, הדנות ברצח מכוון וכללי של מתנחלים באשר הם.

מר גורביץ עצמו מעודו לא נקט עמדה נוספת בנדון לאחר 'אימוץ' דיעות אמור זה. חבל.

שלך

אלכסנדר

1 שמה המדוייק של אינתיפדה זו בתחילתה. לאחר שהובהר למספר גורמים פלסטינאים כי שם זה עלול להתגלות כבעייתי, ועל שינוהו ל'אינתיפדת אל אקצה'.
תגובה קצרה 32459
שתיקתי נובעת מדבר מאד פשוט: התיאשות מאפשרות לשינוי. כל זמן שחשבתי שלמה שאני אכתוב יהיו שומעים, שיתכן ותהיה להם השפעה, טרחתי לכתוב.

המלחמה הנוכחית, הבחירה האבסורדית בין ברק לשרון (בקרוב: בין שרון לנתניהו), העובדה שהשמאל פשוט נמחק מהמפה הפוליטית, וגילויי ההתלהמות יוצאי הדופן של החודשים האחרונים, שכנעו אותי שחבל על הזמן ועל האנרגיה.

אני עדיין קורא עיתונים, אבל אני לא יודע כמה זמן זה יימשך. אין ספק שאני מקדיש להם הרבה פחות זמן מבעבר.

הריגתם של מתנחלים לא הפכה ללגיטימית יותר או פחות כתוצאה מכתיבתי. אינני חוזר בי מעמדתי, האומרת כי הריגת מתנחלים בגירים אינה ראויה לגינוי (ודוק: אין פירוש הדבר שהיא ראויה לשבח. מדובר באמצעי שלילי, הננקט במצב שלילי.)
תגובה קצרה 32462
תארתי לעצמיץ כי זו הסיבה לכך שקולך נשמע כאן הרבה פחות מבעבר. נדמה לי שההשפעת דברייך על קוראי האייל לא היתה פחותה מהשפעתם של כותבים אחרים, ואולי אף עלתה על זו של רבים מהם. אכן, זו השפעה מועטה, כמעט בלתי ניתנת להימדד, ודומני כי זה מה שהמסגרת הזו מאפשרת. אם ציפית ליותר מכך, יאושך מובן לי, כמו היעדר המוטיבציה להמשיך. אם זה מנחם או מעודד אותך (או יעלה במעט את פעילותך באייל), אזכיר לך כי השפעת עלי בעניין האמינות שאני מייחס לדובר צה"ל, גם אם לא שכנעת אותי (עדיין?) בעניין שימוש באלימות.
עדות אישית קצרה 32464
ישנם מקשיבים, ישנם מושפעים, וישנה תוצאה ממשית למילים.

לא אגזים אם אומר שחלק ניכר מהדברים שכתבת סייעו לי בעיצוב השקפת עולמי, ובהשפעה על אנשים אחרים בסביבתי לאותו הכיוון.

עכשיו זה לא הזמן להתייאש, עדיין לא.
עדיין אפשר להשפיע, עדיין אפשר להפיץ את הדעה הנגדית, הסותרת, המתנגדת, הצודקת.
עדיין לא איבדנו את זכות הצעקה.

כאשר יגיע הזמן להתייאש, יהיה זה גם הזמן לעזוב.
יאללה, לעבודה! 32495
יוסי,

טענתך שחדלת לכתוב כי דבריך נופלים על אוזניים ערלות אינה הולמת את עמדת האינטלקטואל. אינטלקטואל כמעט מוגדר בכך שקולו הוא קול בודד בקרב ההמון שעיניו טחו מלראות את האמת.

אפשר שתבחר להצטנע ולומר, "אני? אינטלקטואל?". אולם לפחות בפורום של האייל אתה מהקרובים ביותר לעמדת הדמות התרבותית הזו, אז יאללה, לעבודה.

נ.ב.

אני מקווה שתצליח להעלות טיעונים משכנעים יותר מאלה של אריה כספי (שמאלן שמאוד חביב עלי) במוסף הארץ מהיום. דוגמא: אחרי שכספי מודה שערפאת "מממש הלכה למעשה מיתולוגיה אלימה שהשתלטה בימינו על החברה המוסלמית",
הוא כותב: "מאחר שאיננו יכולים להחליף את ערפאת בטוב ממנו, אין לנו ברירה אלא להחליף את שרון. כל עוד שרון עומד בראש ממשלת ישראל אנחנו נידונים למלחמה."
לפי ההגיון הזה, היה צריך להחליף את צ'רצ'יל כי היטלר היה ללא תקנה, להחליף את את טרומן כי סטאלין לא היה ידידותי לסביבה, להחליף את אשכול, כי נאצר לא היה פשרן וכו'.
יוסי גורביץ הצליח לשכנע אותי 32512
יוסי גורביץ הצליח לשכנע אותי שהוא אינו שפוי
יוסי גורביץ כגיבור תרבות 32542
במוסף "שבע ימים " של ידיעות של אתמול מופיע מאמר בשם "שעשועי כאילו" על שחקני משחקי התפקידים של ישראל. המאמר נותן מידע מעניין על השחקנים ובין השאר ניתן ללמוד ממנן שהרוצח רועי חורב היה שחקן משחקי תפקידים ( טוב גם אני מדי פעם שחקן של משחקי תפקידים האם זה עושה אותי לרוצח פוטנציאלי ?) המאמר יאמר לזכותו אינו מציג את שחקני המשחקים אוטומטית כ"חנונים מסכנים" כמו מאמר ממעריב של השבוע השעבר של דנה קסלר אלא מנסה להציג את הגיוון האמיתי הקיים בשטח.
גם אחד הכותבים כאן , יוסי גורביץ מוזכר שם ובפירוט:
"יוסי גורביץ היסטוריון שתחום התמחותו בימי הביניים , מביא אויתו למשחק התפקידים שהוא מנחה ידע כללי עצום ויכולת תאטרלית לא מבוטלת ( !) . גורביץ' הוא מסוג האנשים שיודע כמה לגיונות השתתפו בכל מסע כיבוש רומאי או את מפת הנאמנויות של המנזרים באנגליה של תחילת האלף הקודם..."
"גורביץ הפדנט לא נעזר בהנחיית משחק בחומרים כתובים . הוא מכיר אותם על בוריים ומדלג במהירות עצומה בין הדמויות השונות שבהם נתקלים השחקנים. רגע הוא נחקר , יהודי גבולי בשפיותו ,ומיד אחר כך הוא חוקר של הנצרות הגרמנית המוקדמת או חוואי מקומי. הדיאלוגים אמינים ביותר והשחקנים מתחילים להזיע כשגורביץ על תקן סוחר סמים מתגרה באחד השחקנים שמגלם חוקר משטרה מקומי .
"אתה לא מתבזבז" שואל הכתב הנדהם לנוכח ההופעה והתופעה את גורביץ" היית יכול להיות סופר של ספרי מתח "
גורביץ עונה כי "ידידה באמת אמרה לי שאני מנחה משחקי תפקידים כי אין לי אומץ לכתוב ".
הוא מוסיף ומציין ש"בפוליטיקה אני בשוליים וטוב לי עם זה".
כל זה יכול להסביר הרבה לגבי המאמרים של גורביץ' שהופיעו כאן שלא פעם עושים על הקורא רושם תיאטראלי במכוון של מי שהולך לאפקט הדרמתי ביותר על הקורא. .
,
ספקולציה 32546
עופר הלוחם אינו אלא יוסי גורביץ.
ספקולציה ב' 32548
כשמר א. מאן תיאר בפרוטרוט א-לה שרלוק הולמס
קווים לדמותו של עופר הוא עשה זאת כדי לאשר לעצמו את הנחתו שאין מדובר באדם אמיתי.
(טמינת פח נוסח מאן- ירידה מוגזמת לפרטים בתאור דמותו של עופר. עופר מגיב באישור כל הפרטים. מסקנה: עופר איננו עופר).

אזהרה: מר מאן, טמנתי לך פה פח.
''עור לגויים'' 32556
סגנונו של עופר הלוחם הינו אחד לאחד
סגנון הכתיבה של סלינג'ר ב-"התפסן בשדה השיפון""Catcher in the rye", שהיה גורם
ראשוני בזרם הביטניקי האמריקני של פרלינגטי ואלן גיסבורג, וסלל את הדרך לתנועות המחאה של שנות ה-‏60 ולשמאל החדש. זאת בניגוד לדימוי המודבק של "שכיר החרב הבלגי" או ארנסט יונגר. מהתלה מענינת אך שקופה במקצת.
''עור לגויים'' 32599
מיכאל שלום,

במידה והינך צודק בהשערתך זו - הרי שעופר זה כותב בצורה ובסגנון, אשר מעמידים אותו בשורת היוצרים והכותבים הראשונה בארץ ובעולם.

שלך

אלכסנדר
ספקולציה 32570
אם וכאשר אני בוחר לכתוב, אני עושה זאת תחת שמי האמיתי.
ספקולציה 32598
אסתי נכבדה,

תודה על דוא''לך האחרון. אנסה להשיבך בפרוטרוט בימים הקרובים.

איני חושב כי המגיב עופר הינו יוסי גורביץ. המדובר לדעתי האישית בבשר ודם של ממש, העשוי אף ממש להתקרא בשם אמור זה.

אך אם בספקולציות עסקינן - הרי שעופר זה מזכיר במקצת סגנון וחן מסויימים הממוקמים בכתביו של מגיב מוכשר בשם ניר יניב, אשר נהג לכתוב ולהתבטא בעבר הרחוק באתר זה.

בבררכה

א. מאן
ספקולציה 32714
אלכס היקר,

הנני מודה לך מקרב לב על המחמאות, וזאת למרות נטייתי המובנית לראותן כמובנות מאליהן...
על כל פנים, איני אותו עופר, יהיה אשר יהיה, ולצערי לא הצלחתי לאתר את תגובותיו של הנ"ל למאמר זה. אודה אם תשביע את סקרנותי ותספק קישור למקום המצאן של ההודעות האמורות, שכן עד אז אתקשה להאמין בקיומו של פלא אשר כזה.

אשר להעדרותי המתמשכת - אני עדיין מעיין באייל מפעם לפעם (ושופך חמתי על העורך המסכן, כמובן), אך עיסוקי הרבים אינם מאפשרים לי לקרוא את כל התגובות, וממילא מעולם לא הייתי מעורה במיוחד בפוליטיקה (פתרון ניר: לירות בכולם ולהגיש חם). למעשה, אפילו את הודעתך זו קראתי רק עקב פנייתו של טל.

הנני לאחל לכל האיילים הבולשים הצלחה באיתור עופר האיילים הנעלם. זכרו: אם נשמיט את הבלתי-אפשרי, לא ישאר לנו כלום ביד.
ובבניין ציון ננוחם.
יוסי גורביץ כגיבור תרבות 32549
לדעתי, בנוסף להיותה מרתקת ביותר, הכתבה הנ''ל הינה גם בלתי-מחמיאה בעליל, בלשון המעטה. חבל שציבור שחקני התפקידים בארץ מוצג באור כל כך מיסטי ומטורף כשם שהוא הוצג בכתבה.
יוסי גורביץ כגיבור תרבות 32569
במקור, זה היה ''אני בשוליים הפוליטיים, ואני חי עם זה'', לא ''טוב לי עם זה''.
''ולעתים אפילו איזה מאמר ימני'' 32475
נו, ככה זה צריך להיות. הפער במדינה בין ימנים לשמאלניים הוא בערך שניים על אחד
.

ושיטת הבדיקה הזו אינה מדויקת לטעמי. לא חשוב אלו מאמרים מתפרסמים. החשוב הוא התגובות שמשאירים, ואלה נוטים ברובם שמאלה.
''ולעתים אפילו איזה מאמר ימני'' 32603
במחילה, הקביעה שלך כאילו בישראל יש שני ימניים על כל שמאלני היא שטות, ולו משום כך שהשמאלני מאתמול הוא אולי ימני היום אך הוא עשוי לחזור להיות שמאלני בעוד חודשיים אם רק יעברו החודשיים הללו בשקט יחסי. עצם הסיווג של אנשים כימניים או שמאלניים היא בעייתית בהיותה תלויה בעיקר במאורעות השבוע הקודם (והמהדרין אומרים: יומיים אחורה מקסימום), וזה עוד לפני שהתחלנו לדבר על הדרך הפלאית בה דיעות שפעם נחשבו בישראל לשיא השמאלנות החתרנית הפכו אט-אט להיות מקובלות גם על מנהיגי הימין. עובדה זו כמובן לא הופכת את מנהיגי הימין הללו לניאו-שמאלנים, אך היא מוציאה את שארית הטעם מהנסיון לחלק את העם לשני מחנות מוגדרים היטב.
אז מה? 32456
הכוונה שלי ב''אלטרנטיווית'' היא לא, חלילה, למתלהמים ולעילגים ב''אינדימדיה'', אלא לאמצעי תקשורת אשר, להבדיל מכל העיתונים והתקשורת האלקטרונית בישראל, אינו מחוייב לבעלי הון או לפוליטיקאים. מחוייבות זו, כלומר הצורך להשיג רייטינג או לרצות את העסקן שמחזיק בידו את הג'ובים, מניעה את התקשורת ה''קונוונציונלית'' לפרסם דעות בנאליות ומשעממות ולהיזהר מקיצוניות כלשהי. אילוץ זה אינו קיים ב''אייל'', ולכן רק חבל יותר שרוב הדעות שמושמעות בו בנאליות ומשעממות אף הן.
אז מה? 32485
"אם התאוריה אינה מתאימה למציאות, סימן שצריך לתקן את המציאות". זה מה שעולה מדבריך. אתה אומר שהדעות בעיתונות נובעות ממחוייבות לבעלי הון ופוליטיקאים. והנה לך כתב עת שאין לו שום מחוייבות לאף אחד, ועדיין אותו סוג דעות מגיע לפרסום. האם יתכן שזה משום שאלו הדעות הקיימות בחברה באמת? היתכן שהמיינסטרים מקיף את מרבית הישראלים? כנראה שכן. לא רק בגלל האייל (שהוא מדגם מאוד לא מייצג). פשוט הבט סביבך. מרחב הדיון הציבורי הוא די מוגבל - ולטעמי, טוב שכך. אני לא אוהב קיצוניות.
מצד שני - גם אתה לא בדיוק מטריח את עצמך לכתוב מאז אותו מאמר אומלל שהוכח כלוקה בחוסר אמינות מצערת (ומביכה עבורי כעורך). לא סתם שלא כתבת - המאמר ההוא, כך אמרת, היה ראשון בסדרה. סדרה קצרה, הייתי אומר.
שנאמר: הפוסל במומו פוסל.
אז מה? 32499
אני מסכים עם הערתך השניה, לגבי העובדה שאני איני כותב. מדובר בחוסר משמעת (וגם בחוסר זמן), והאשמה היא כולה שלי.

לגבי הדעות בחברה הישראלית, אלו ברובן מבוססות על עמדות אנשי התקשורת. כך, לדוגמא, אם אני אומר משהו ואם נחום ברנע יכתוב אותו דבר, סביר להניח שברנע ישכנע הרבה יותר אנשים. אמצעי תקשורת דוגמת ה"אייל", שאינם חייבים לדבוק במיינסטרים, צריכים לעשות יותר על מנת להציע גיוון בשוק הדעות הישראלי. שוק? אולי פיצוציה. אילו הייתי במקומך - עורך ראשי הרי צריך גם למצוא חומרים, לא רק לתת כותרות לכתבות שמגיעות אליו - הייתי מחפש את האנשים שמסוגלים לתת את הגיוון הזה. הם לא חסרים. במוסד בו אתה לומד יש די הרבה, למרות שאני בטוח שאתה והם לא ממש מוצאים מכנה משותף.

בנוגע לאמינות המאמר האחרון שפרסמתי ("מיפוי הבתים"), הרי שנתתי בידך את כל הכלים לאמת את הסיפור בעצמך, ואפילו להפיק מכל העניין דיווידנד אישי (זוכר את "כל הזמן"?). האם עשית משהו בכיוון? אני בספק.
אז מה? 32522
אז לדעתך אני צריך להתעלם לגמרי מדיעות מיינסטרים באייל, כי יש מקומות אחרים בהם הן מקבלות במה? לא מקובל עלי. אני פונה לעיתים מזומנות לאנשים ומזמין אותם לכתוב מאמרים לאייל. חלקם מבטיחים לעשות כן, ולא תמיד מקיימים, חלקן דורשים תשלום, שאין ביכולתי לתת להם, חלקם מתחמקים וחלקם פשוט מסרבים. אולי הצורך בהתבטאות מפעם בליבם של אנשי הימין יותר מאשר בליבם של אנשי השמאל, מה אני אגיד לך.

נכון, נתתי בידי את הכלים, ואני חקרתי מעט בנושא, והגעתי ללא-כלום מזהיר. מכיוון שאתה בעצמך הודית שהפגיעה בנפש עליה דיברת לא הייתה ולא נבראה, ומכיוון שמערכות העיתונים, מה לעשות, לא יפרסמו כתבה נרחבת על כך שחיילים הפריעו את מנוחתם של פלסטינאים (קומון נולדג'), הפסקתי את הבדיקה בעניין. קשה להסתמך על מקור שאומר "לא יודע, בעצם, אולי לא נהרג שם אף אחד..."
אז מה? 32545
העובדה המצערת היא כי גיוון הדעות ב"אייל" הוא מינימלי. יש שניים-שלושה כותבים שהם שמאלנים, כמה ימנים מובהקים, כאשר כל השאר מחזיקים פחות או יותר באותן דעות "מרכז" (הלא מציאותיות קצת, לטעמי). הדיון עצמו הוא מרענן, אך קשה לנהל אותו כשלאף אחד אין יומרה להתמצא בעובדות. הנכס היחיד של ה"אייל", למעשה, הוא ערן בילנסקי, שכן מציג את הדברים בצורה שונה מהמקובל.

לגבי הסיפור: עם מי בדיוק חקרת? עם דובר הישוב היהודי בחברון? אמרתי לך את שמותיהם של שני עיתונאים פלסטינים, כאות'ר סלאם וסאלם אבו צאלח. האם הטרחת עצמך לדבר עם מי מהם?

בכל מקרה, בטעויות שלי בנושא אני כבר הודתי. פטמה אבו-רמילה נהרגה אמנם במקרה אחר, חשוב לא פחות בכך שהוא הראה את הנהלים שחיילי צה"ל עובדים לפיהם. אבל להגיד שהעובדה שאלפי פלסטינים הוצאו מבתיהם וצולמו, לילה אחר לילה, רק כדי שלשב"כ יהיה מאגר מידע טוב יותר, היא לא מעניינת?

אה, שכחתי, אתה שמאלני מפוכח.
אז מה? 32553
ניסיתי ליצור קשר עם שני העיתונאים שלך, והם מעולם לא חזרו אלי, למרות מספר נסיונות.
העובדה שצה"ל וגו' היא אולי מעניינת לך, אבל היא לא מעניינת את עורכי העיתונות. אני עיתונאי מפוכח.

לגבי האנשים באייל - זה מה יש. אולי הגיע הזמן שתכיר בכך שאלו הדעות שיש בישראל, פחות או יותר בחלוקה הזו?
אז מה? 32554
במערכת "אלחיאת אלג'דידה" נותנים את מספר הפלאפון של סלאם. זו ממש לא בעיה ליצור עימה קשר. אבל ניחא.

ומאיפה אתה כל כך מכיר מה מעניין ומה לא? "כל הזמן" כבר פירסם כתבות על דברים הרבה פחות דרמטיים. ובכלל, באיזה עיתון אתה כותב שצברת כל כך הרבה ניסיון ופיכחות כעיתונאי?
אז מה? 32560
מה אומר ומה אגיד - אני לא הצלחתי לתפוס אותה, והיא לא השיבה להודעות שהשארתי לה.

אני עובד, להזכירך, במערכת עיתון. מעבר לכך, באותה התקופה, הייתי בקשר עם כתב מסויים, בקשר לנושא הזה, ובעקבות שיחות עימו, וכשהצגתי בפניו את המידע שהיה בידי, הסכמנו שהחומר כפי שהוא לא ממש מבשר טובות.
מצד שני, הוא לא היה מהארץ, אז לך תדע.
אז מה? 32562
אתה עובד ב- Financial Times, אם איני טועה? עיתון יבש למדי, למרות שהוא כן מכסה נושאים כלכליים בצורה טובה. על כל פנים, עבודה בו (מה אתה עושה שם, אגב?) בוודאי שאינה מעניקה הכשרה טובה לאבחן מה 'מעניין' בעיתונות הישראלית. שלא לדבר על כך ש"כל הזמן" הוא מקומון, ומקומונים לוקחים כמעט הכל.

אגב, באיזה כתב מדובר?
אז מה? 32622
הממם. מה שכן, לא הזכרת מה התפקיד שלך ב- FT (חוץ מ'עיתונאי').
אז מה? 32655
אמרתי שאני עובד בעיתון. לא אמרתי שאני עיתונאי בו. מן הסתם, הפיננשל טיימס לא מעסיק כל סטודנט שטייל לו אל תוך משרדיו ככתב. אני עובד כעוזר מערכת, וככזה עובד בשיתוף פעולה הדוק עם שני הכתבים והעורכת בדסק הישראלי.
עבודתי, לפני שתשאל, היא איתור מידע, תחקירים בסיסיים, וביצוע ראיונות (בעיקר עם מי שאינו דובר אנגלית. למשל דובר משרד העבודה והרווחה - כמה עגום...). עוד מידע כלשהו שאתה זקוק לו?
אז מה? 32667
טוב, אתה מקפיד להתייחס לעצמך בתור עיתונאי, ולכן הנחתי שתעסוק בתפקידי כתיבה או עריכה כלשהם.

הכתבים הם ראלף אטקינס וג'יימס דרומונד, אם איני טועה? הם בין הכתבים הזרים היותר טובים שמוצבים כאן, למרות שסוזאן גולדנברג ווירג'יניה קווין מה'גרדיאן' הן טובות קצת יותר. האמריקאים, כרגיל, מצטיינים ברדידות שלהם.

לגבי דובר משרד ההעבודה והרווחה, הוא הרי מינוי של בניזרי. אין סיבה להניח שהוא ידע אנגלית.
אז מה? 32675
אני עיתונאי בשאיפה, אני כיום במגעים כדי להתחיל לכתוב כפרילנסר בכתב עת אמריקאי מסויים (שעוסק בהיי-טק, מן הסתם), וכמובן - יש את האייל.

הכתבים בארץ הם ראלף אטקינס (שנכנס לא מזמן לתפקיד. לפניו הייתה ג'ודי דמפסי שמוצבת כיום איפשהו בבריסל, אני חושב) ואבי מכליס (שעוסק בעיקר בנושאי כלכלה). ג'יימס דראמונד הוא הכתב במצרים. כרגע הוא נמצא בישראל (בחדר הסמוך, ליתר דיוק) עקב חופשה של שני הכתבים שלנו כאן.
אז מה? 32589
אגב, כבר התקשרתי בעצמי למערכת של ''אלחיאת אלג'דידה'' בעזה, והם כמובן נתנו לי ללא שום בעיה את מספר הפלאפון של כאות'ר סלאם. הוא מועבר אליך ברגעים אלו באי-מייל.

זה לקח לי, אגב, בדיוק שתי דקות. מוזר שלא השגת אותה בעצמך.
אז מה? 32614
קשה איתך. *היה* לי את מספר הטלפון. היא לא הייתה זמינה בכל ההזדמנויות שהתקשרתי. הודעות שהשארתי לה לא זכו לתשובה.
אז מה? 32616
התקשרתי אליה והיא היתה זמינה עכשיו. אבל עזוב, מיצינו.
אז מה? 32575
ניתאי, אנחנו חוזרים על עצמנו. אם *אלפי* פלשתינאים היו "ממופים", כדבריך, היו יודעים על כך יותר משני עיתונאים פלשתינאים. בפרט, תתקשה לשכנע אותי שארגון "בצלם" לא היה יודע על מנהג צה"לי כזה. והוא לא יודע. העיתונות הזרה היתה עושה מזאת מטעמים. הראה לי התייחסות אחת לנושא. וכן הלאה.

מסקנתי: המנהג לא קיים.
אז מה? 32578
כבר היינו בדיון הזה, לא?

אני אמנם יודע ערבית ברמה בינונית מינוס, אבל אני עדיין לא מנהל (ובעיקר, לא ניהלתי אז) מעקב צמוד אחר העיתונות הפלסטינית. אלו שני העיתונאים הבולטים בחברון, ואני יודע שכאות'ר סלאם דיווחה בהרחבה על הנושא, ושסאלם אבו צאלח מרדיו קול פלסטין היה מעביר מבזקים על כך. אחרי כלי תיקשורת פלסטינים אחרים לא עקבתי, למרות שלא מן הנמנע שהסיפור פורסם גם ב"אלאיאם" ו"אלקודס".

בנוגע ל"בצלם", זה שלארגון יש את מוסא אבו השאש ועוד שני תחקירנים שמסתובבים בשטחים, לא אומר שהוא יודע הכל. בכל מקרה, אני מתקשה לראות איך אוכל להביא לך הוכחה, מאחר שאף עיתון פלסטיני לא מספק תרגום אנגלי של כתבותיו. בא לך לבוא איתי לחברון? אתה תביא את הרכב, אני אביא את המצב רוח.
קודם תביא הוכחות **לעצמך** 32583
אחרי זה אתה יכל לרוץ לספר לחבר'ה, ולהציג להם את ההוכחות שהבאת.
קודם תביא הוכחות **לעצמך** 32590
אני לא צריך להוכיח דבר לעצמי, אני הרי יודע שמה שאמרתי נכון. מצד שני, אני גם לא צריך להגיב להודעות של אנשים שאין להם ממש משהו מועיל להגיד, אבל אני עושה את זה בכל זאת.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים