על סיגריות וקפה 34112
עד שנות ה-‏80 בערך, העישון היה נפוץ למדי, ללא התגייסות חברתית נורמטיבית לנידויו.
זאת, חרף מחקר רפואי נרחב שהוכיח את נזקיו.
כשאנו רואים סרט בשחור לבן משנות ה-‏40 , כולם עישנו שם. מאידך, כשאנו רואים סרט בן זמננו אודות שנים אלה, העישון איננו קיים.
ב"פרל הרבור" למשל אנו רואים קהלים של חיילים אמריקנים משנות ה-‏40 וזאת ללא סיגריה אחת לרפואה!
מסוף שנות ה-‏70 עולה כפורח גל של אי סובלנות
גלובלי שעליית החומיניזם והפונדמנטליזם האיסלאמי, הגזענות הגורפת ותופעות אחרות, הם חלק ממנו. מדוע? אולי בעקבות העלייה התלולה במחירי הנפט דאז, ומגמות "גג" כלכליות אחרות, המצביעות כביכול על כך שהאוכלוסיה האנושית מתרבה מאד, לכאורה הרבה מעבר ליכולת המשאבים העומדים לרשותנו לכלכל את כולם באופן סביר.
כך, נוצר כביכול צורך מובנה להגדיר קבוצות וציבורים של תת-אנשים (Untermenschen), אשר עקב תיוגם ככאלה הם אמורים להיות "מנושלים" מהזרמת משאבים, ואף הינם מושא לדחפים שמדניים בנוסח "אך, אילו רק החבר'ה האלה חדלו להם להתקיים".
מגמות "פוריטניסטיות" מוכוונות ביעור וטהור
(הלקוח משורש "טוהר") אלה, נושאות בדיוק את
המבנה הצדקתני של העלאת כופרים על המוקד
על ידי הכנסיה והאינקוויזיציה: "מכיוון שהם מקור נגע וטומאה, בראש וראשונה לעצמם, וככאלה, הם מפיצים את הנגע הזה באופן נרחב כלפי אחרים", יש "לטהר" אותם. לעולים על המוקד, לאחר הליך וידויי של עינויים, ניתנה, קודם שריפתם, האפשרות ל"טהור" עצמי בעזרת נישוק הצלב, ומחילה על ידי כומר.
המבנה הצדקתני הטהרני הזה התבטא היטב במגמות
הנידוי כלפי המעשנים "המזיקים/מרעילים את עצמם ואת האחרים": זה התבטא, חשוב להדגיש, בערך מוסף בולט של מחוות "טהור" שונים, ללא כל זיקה לנזק הממשי הנגרם - למשל אף אם המעשן מצוי במרחק של 10 מטר ממך בחלל פתוח יחסית. עצם הויזואליה של מעשן השואף סיגריה הפך מייד לבד אדום, תוך תחושות מאוס אוטו-סומטיים - בתהליכי נידוי טהרנים אלה חזק מאד יסוד האוטוסוגסטייה. המנדה הטהרני, הפך מייד עם הופעת הספקטקל הזה למעין צייד המחכה
בדריכות ובסבלנות עד שהמעשן יחצה מעין קו אדום חברתי, על מנת לשחרר את מטען העוינות הטהרני/צדקתני/שמדני כלפיו.
ערך מוסף זה מתבטא בהגברה (אמפליפיקציה)עצמית וחידוד במאות אחוזים של הרגישות כלפי ריחות העשן והאלרגיה העצמית, ביחס למה שהיה מקובל בשנות ה-‏30 וה-‏40. זאת בניגוד לגורמי נקיון ואסטטיקה אורגניים טבעיים בעלי מקור בלתי חברתי בעיקרו, כגון נקיון ואסטטיקת גוף או מראה אסטטי קביל/נאה. אלה כמעט ואינם כפופים לשינויי תפיסה במרוצת השנים עקב מגמות חברתיות, ונשארים אוניברסליים יחסית.
מהו הטעם לתופעה כה מושרשת ב-‏300 השנים האחרונות, בניגוד לסתם התמכרויות נזקיות נטו, המוקעות מייד ככאלה?
הטבק והקפה (כמובן, יחד עם הקקאו והעגבניות)
הובאו מדרום אמריקה לראשונה במאה ה-‏16.
כבר במאה ה-‏16 החלו להופיע בתי הקפה (והעישון) הראשונים באירופה, שנפוצו יותר במאות ה-‏17 וה-‏18 . גם קפה וגם טבק מכילים חומרים ממריצים כלפי המערכת האדרנרגית והכולירגית במערכת העצבים המרכזית ובמוחנו, אך במינונים לא גבוהים יחסית. לדעתי, ככאלה הם השתלבו היטב במגמות היזמות, החשיבה האקטיבית והמורכבת, ומגמות פעולה רב שלבית
שאיפיינה מאות אלה. בשנים אלה עברה האנושות והתפתחות תודעתה, כמו גם המדע והטכנולוגיה (המהפכה המדעית) קפיצת ענק שכמוה לא ידעה במשך מאות אלפי שנות התפתחות ההומו ספיינס.
הקומפוזיטור יוהאן סבסטיאן באך (1685-1750) אולי גדול הגאונים בהיסטוריה (מעיין מתגבר של תוצרים רב קוליים שאין חקר למורכבותם וקסמם) כתב בהתלהבות את קאנטטת הקפה שלו, שהינה מעין קרדו מוסף ל"סגידתו" לקפה מבחינת גורם משנע חשיבה המסייע לכושר עבודתנו ותחושת החיוניות שלנו (זאת כמובן בצד הגורם המאז'ורי - אישתו אנה מגדלנה, שבתודה אין קץ לה כתב את שירו הנפלא, העשוי להעלות דמעות Bist du bei mir "בהיותך לצידי").
לא לשווא, כל גורם חברתי קמאי ועריץ, השואף להחזיר את האנושות אחורה לתקופת ארכאית, יוצא בראש וראשונה במשנתו התזונתית כנגד הקפה. גם הסיגריות השתלבו איפוא במגמה זאת של יזמות ואקטיביות מחשבתית מורכבת, מאז המאה ה-‏17.

מצד שני (תמיד יש צד שני), אכן הסיגריה פוגעת בריאותית וחזק. רבים מבני הדור ההוא של שנות ה-‏40 מתו בחנק רב-יסורים באמפיזמה.
האם ניתן לראות כאן משהו מעין ניקמתו של האינדיאני באדם הלבן, בעקבות נישולו מהשטחים שברשותו והחשפותו במקומות שונים ללחיי מצער של ניוון חסר תקווה בשמורות?
אכן, חלפתי כאן בדקדקנות על התגובות השונות,
בחפשי אחר דימוי או טעון שיאפשרו בידי להתנתק לאלתר מהעישון, בגילי המאוחר.
ואכן, מצאתי כזה! לאחר השורה בת האלמוות, משהו בנוסח "פה המעשן מצחין יותר מהשרותים של נאסראללה", קפצתי ממקומי כנשוך נחש והסיגריה הבוערת בזווית פי נשמטה לה ללא תקנה. נהדר. תקצר היריעה להביע פה את רחשי תודתי לכותב, שבפסוק קצר אך גדול, נוסח פסוקיהם של חכמי זן, חולל רבות בנפשי.
על סיגריות וקפה 34114
מיכאל יקר,

ודאי לא הייתה כל כוונה להכריז על טיהור! אני קוראת אולי לטיהור אויר, אך לא לטיהור של אנשים. אם תעשן לידי אני אצא נגדך - עד שתכבה את הסיגריה. מרגע שהיא מכובה, אין לי נגדך דבר. אני מרשה לעצמי להאמין שזו היתה כוונתם של רוב המשפטים שהקפיצו אותך.

ואם אתה מחפש סיבה להפסיק לעשן - מעבר לבריאות אישית, או של המשפחה והחברים - אולי העובדה שהרבה אנשים סובלים בגלל זה יכולה להשפיע עליך. לפחות בציבור. זה אולי לא חדש, אבל אולי תחשוב על זה שוב: ההנאה שלך היא בשבילי סיוט. סיוט שאי אפשר (או, למצער, קשה מאוד) להתחמק ממנו.

בהתקפת הצינון הנוכחית אני חייבת לציין שכשחולים - העשן מגעיל שבעתיים.
על סיגריות וקפה 34118
אחת הטכניקות היותר מוכחות להפסקת עישון היא באמצעות אוטו-סוגסטיה. בתהליך של שכנוע עצמי, מצליחים מעשנים רבים להפסיק לעשן ע''י כך שהם מזהים אינטרס אישי שלהם שעומד בניגוד לרצון להמשיך לעשן ושחשיבותו רבה יותר. לדוגמא, אדם שבתפקידו מנהל אנשים אחרים ושהקריירה שלו חשובה לו מאד, אולי יצליח להפסיק לעשן אם ישכנע את עצמו שהעובדה שהוא מעשן גורמת לכפופים לו לזלזל בו ופוגעת ביכולתו להתקדם ולהיות מנהל טוב. דוגמא אחרת ודי נפוצה היא נשים שמפסיקות לעשן בזמן הריון משום שמניעת נזק מהעובר חשובה להן יותר מהכיף שבעישון. הרבה מהן, עם זאת, חוזרות לעשן ישר לאחר הלידה בין השאר מכיוון שהאינטרס של שמירה על בריאות העובר נעלם ושום אינטרס אחר לא תופס את מקומו.

מציאת אינטרס אישי כזה, שמתנגש חזיתית עם העישון מחד ושחשוב יותר מהרצון להמשיך לעשן מאידך, היא תהליך אינדיבידואלי לא פשוט ואין פטנט אחד שיתאים לכולם. לפי דעתי, הקביעה ''אני צריך להפסיק לעשן כי הרבה אנשים זרים מתעצבנים מזה'' לא תעבוד אצל רוב המעשנים כי היא לא מספיק ממוקדת ולא תייצר אצלם את המוטיבציה הדרושה.
על סיגריות וקפה 34119
לנשים בהריון בדרך כלל אין הנאה מעישון. ההריון יוצר שינוי בחוש הטעם ורגישות גדולה מאוד לרעלים שבדרך כלל אנחנו צורכים בחיי היום יום בהנאה רבה כמו קפה, אלכוהול וניקוטין.
זו הסיבה שלנשים בהריון קל מאוד להפסיק לעשן, אין כמעט פיתוי לקחת סיגריה ומייד אחר ההריון כשהגוף חוזר למצב נורמאלי רבות חוזרות לעשן.
על סיגריות וקפה 34120
בהחלט. שלא לדבר על המתח שמתלווה ללידה ושמאד מעודד שימוש באמצעי הרגעה מיידיים כגון סיגריות. עדיין, הנקודה היתה שניתן למצוא מכנה משותף בין הרבה מאד אנשים שהפסיקו ביוזמתם לעשן, וזה שכולם מצאו סיבה מספיק טובה *עבורם* שבדרך כלל איננה אחת מהסיבות הרגילות (כי זה לא בריא, כי זה יקר, וכו'). לכל סיפור אישי תמיד יתלוו עוד הרבה אלמנטים, פיזיולוגיים ואחרים, אבל הבסיס של כולם הוא היכולת של המעשן להשתכנע באמת ובתמים שדבר חשוב יותר עבורו נפגע משום שהוא מעשן.
על סיגריות וקפה 34161
האם בריאות הרך הנולד אינה, גם כן, עילה מספקת להפסקת העישון ????
אני, אישית, מכיר הרבה אנשים שהפסיקו עם מנהג העישון מפאת בריאות ילדם (או ילדיהם), דבר זה יחסית שכיח, והוא מוכיח כי אם האנשים ה"אחרים" הינם בעלי חשיבות כלשהי למעשן, הרי זו עילה מספקת... אך במידה ואנשים אלו לא "חשובים" מספיק, כגון נוער וילדים הפוגשים ברחוב, אין יכולת או אף רצון כלשהו למעשן לשמור על בריאותיהם של אלו, ולזנוח את הסיגריה.
אנוכיות במיטבה.
על סיגריות וקפה 34183
אם אני לא מעשן ליד הרך הנולד אני לא מסכן את בריאותו, זה לא מחייב אותי להמנע מעישון גם כשהוא לא בסביבה ואשר לילדים שאני פוגש ברחוב, הנזק שגורמת להם הסיגריה הוא זניח.
על סיגריות וקפה 34121
זה בדיוק מה שניסיתי לאמר לך - זה לא ש"הרבה אנשים זרים מתעצבנים מזה", אלא שאנשים *סובלים* מזה. זה מה שכתבתי ולזה התכוונתי. זה יכול להיות 'סתם' סחרחורת, דמעות וצריבה בדרכי הנשימה ובעיניים, וזה יכול להיות גם גרוע מזה. למרות שגם אם זה מעצבן זה מספיק רע בעיניי שמישהו מרגיז אחרים וזה בסדר לדעתו.
או שזה לא מספיק לא בסדר בשביל להחליט ללכת למקום אחר בינתיים.
על סיגריות וקפה 34123
מתעצבנים או סובלים - כל עוד מדובר רק במה שמרגישים כל מיני אנשים זרים, הסיכוי של זה לשכנע אדם המכור לסיגריות להפסיק לעשן לגמרי הוא קלוש ביותר עד בלתי קיים. זה ודאי טיעון טוב בעד חוקים למניעת עישון בפומבי ובעד הקצאת אזורי עישון למיניהם, אבל עד כמה שזה מצער, בהקשר של הפסקת עישון מוחלטת אין לסבל האישי שלך כמעשנת פסיבית הרבה משקל.
על סיגריות וקפה 34124
לפחות לגבי חלק מהמקרים שבהם נתקלתי של תגובה גופנית קיצונית לסיגריות, התרשמתי שמדובר בתגובה פסיכוסומטית אם לא התחזות (בן אדם שיושב עם הגב לקבוצת מעשנים ולא מתייחס לזה אבל ברגע שהאדם שמולו שולף סיגריה הוא מקבל בחילה או מישהו שקיבל התקף אסטמה כי חשב שמעשנים במעלית כשבעצם הוא רק הריח ריח סיגריות שדבק לבגדים של אחד האנשים וברגע שהבין את זה ההתקף עבר).
על סיגריות וקפה 34126
יש כמובן הבדל גדול בין תגובה פסיכוסומטית והתחזות.
דחיית עישון ללא פאנטיות 34134
טענות ומענות אודות סבל של ציבור אנשים או "הרבה אנשים אחרים" תוך רימוז דק כפיל לאנוכיותו של גורם הסבל אינן חדשות. כך, ציבור הנוצרים (Corpus Cristi) סבל אנושות
מתופעות הכפירה כפי שהוגדרו על ידי האדונים הדומיניקנים מהאינקויזיציה. גרמנים מהוגנים רבים סבלו מתחושות סלידה ואלרגיה עמוקים כאשר ראו את היהודים עוסקים באין מפרע בעניני תרבות וכלכלה - דבר הרסני לטענת מגני הטוהר והתרבות מהמפלגה הנאצית בכנסים בנירנברג. הידעת איזה סבל נפשי ואחר את גורמת לאנשים דתיים (להבדיל) כאשר הם רואים יהודיה כשרה זוללת חזיר או מעשנת בשבת?
אשר ל"סחרחורת, דמעות וצריבה בדרכי הנשימה ובעיניים או גרוע מזה" (ועוד ממרחק 10 מטר ויותר, כשהמרחק לא מכהה בפגע, כפי ששכיח כיום) הדבר באמת מחריד.
רק מה, מדוע אותו ציבור אנשים רב לא חש בכל העינוי הנורא הזה בשנות ה-‏40, ה-‏30 או במשך מאות שנים? מזוכיזם קבוצתי שהיה נפוץ אצל ציבורים רחבים לפני שנות ה-‏80? אין לכך כל תמיכה.
תופעות היסטריה קבוצתיות מלוות בסממנים סומטיים, עקב שנאת קבוצה אחרת הינם שכיחות. בימי הביניים נהגו אנשים לחוש תחושות הרעלה בולטות עקב כופרים או "מכשפות" (בדרך כלל איזה "קלאפטה" שרצו להפטר ממנה בסביבה). גם בני דודנו הפלשתינאים דווחו על תחושות הרעלה, בחילה, שיתוק, ומגוון של סימפטומים סומטיים עקב השימוש הישראלי במגוון חמרים דמוניים כאורניום ואחרים.
לסיכום, קצת פרופורציה ושכל ישר לא יזיקו כנגד צדקתנות-יתר טהרנית קולקטיבית. אין כוונתי להיות פוגעני, זה לא, אלא רק להעלות המודעות בעניין. זאת כשעישון, בלי קשר לטענה הנכונה אודות הנזק האישי והסביבתי שהוא גורם, עלול להוות, עם זאת, הדק לליבוי רגשות אי סובלנות כלליים, שסופם, מי ישורן?
עשן בעיניים - הבהרה 34139
בפיסקה "גם בני דודנו הפלשתינאים--- עקב השימוש הישראלי במגוון חמרים דמוניים כאורניום ואחרים", יש לקרוא "עקב *שיכנועם העצמי בעלילת* השימוש הישראלי במגוון חומרים דמוניים כאורניום ואחרים (מה שהיה אמור להיות מובן מההקשר).
דחיית עישון ללא פאנטיות 34140
(כתבתי הודעה ארוכה ומנומקת, אך לצערי מוזילה קרס באמצע. מנסה לשחזר מהזיכרון...)

תיאוריה נחמדה. הבעייה היא שבסופו של דבר, המעשן פוגע גם במי שסבלו הנו פיזי לחלוטין (לא שסבל פסיכוסומטי סובל פחות).

אימי, חולה במחלת ריאות בשם ברונכיאקסטסיס, וכרתו חלק מריאתה בעקבות המחלה. לא, המחלה הזו במקרה שלה לא נבעה מעישון (היא לא עישנה מעולם), וכנראה גם לא משהייה ליד מעשנים.

עם זאת, שהייה ליד מעשנים, גורמת לה סבל פיזי גדול, והתעטשויות קיצוניות וחזקות במיוחד המלוות בשיעול (למעשה, מדובר בסוג של התקף אסתמה).

מספיק פעמים ראיתי אותה סובלת מאוד כשמישהו מדליק סיגריה (היא אפילו לא ראתה את הבן אדם) במרחק כ-‏10 מטר ממנה, והמעשן, אם בכלל קישר בין הסיגריה שלו לבין תגובתה, פשוט פורץ בצחוק, כי התגובה שלה נראתה לו משעשעת.
גם אם אינו צוחק, בדרך כלל קשה מאוד לשכנע אותו לכבות את הסיגריה (גם אם הוא מעשן במקום אסור).

ומה רצית? הרי המעשן חושב שהיא "עושה הצגות", ולה אין דרך להוכיח לו אחרת (האם הוא ידרוש ממנה שהיא תראה לו את הצלקת בחזה מהניתוח?).

אני לא בטוחה כמה אפשר לסמוך על סרטי קולנוע מסחריים משנות ה30 וה40 בקשר לכמות המעשנים (היו אז הרבה פחות הגבלות על פרסומת סמוייה, וחברות הטבק ניצלו אותן היטב), אבל אני יכולה להגיד בבירור שאילו היא הייתה חייה בסביבה כזו, היא לא הייתה שורדת זמן רב.

חבל שגם במאה ה-‏21, היא צריכה לעבור סבל כזה בגלל התמכרויות וחוסר התחשבות של אחרים.

אגב, אני עישנתי פעם (במשך חמש שנים, הפסקתי לפני למעלה משנתיים), אולי לא הרבה למדי (כחצי קופסא ביום) אבל אני יכולה להעיד שבהחלט ניתן לשלוט ברצון לסיגריה, ושבעייה בריאותית של אחרים קודמת, ללא כל ספק, מההנאה הפרטית שלי מעישון.
הצדקה מול צדקתנות 34144
נכון, העישון מזיק, ובמקרים מסוימים כמו זה שאתה מציין נזקו ומנת הסבל הנגרם עלולים להיות גבוהים במיוחד. עם זאת, אין מדובר בציבורים רחבים תוך אי-תלות בנסיבות הספציפיות (כגון כשהמעשן מרוחק - ניסיתי להפריד בין הנזק האמיתי ובין התופעה הקבוצתית הנתלית בו כעילה לביטויי שנאה). תופעות רבות אחרות, חלקם "ניטרליות" בדרך כלל, עלולות לגרום סבל במקרים פרטניים:
למשל תנועת כלי רכב מהירה או אף אדם המנפף בהתרגשות בידיו במהירות, במקרה של חולה אפילפסיה. במקרים כאלה, גם הפניה להפסקת מקור הסבל צריכה להעשות על בסיס פרטני.
אבל כאן עלולים אנו, כפי שציין אחד הכותבים, להתקל בתופעות אטימות ובריונות שאינן נפקדות במיוחד ממחוזותינו. אני זוכר מקרה בו לפני שנים רבות, עלתה באיטיות גברת קשישה אחת לאוטובוס, והנהג החל "לזרזה" באמצעות סגירות ופתיחות חלקיות של הדלת הפנאומטית, תוך דחיסת אוויר קולנית (האוטובוסים של דן של פעם).
"אני סובלת ממחלת רגלים קשה, אדון נהג. בבקשה --" התחננה קורבן הבריונות.
"אז אל תקחי אוטובוס גברת, קחי אמבולנס" חרץ הנהג את משפטו בתערובת סחבקיות ונחרצות, לתרועת צחוקם של הנוסעים.
סביר שנורמות אי- סובלנות צדקתנית עשויות לתרום אף הן את חלקן להגברת תוקפנות צפה הרסנית (Free floating hostility) שאינה נדירה במיוחד במקומותינו.
הצדקה מול צדקתנות 34148
אין לך מושג קלוש כמה שאתה מרגיז אותי. "נתלית בו כעילה לביטויי שנאה"! לא פחות.
הקשב-נא: יש לך מנהג מגעיל ומסריח, שגורם לאנשים נזק ממשי. תפסיק לתרץ את זה בשנאה שלי. הבעיה היא בך, לא בי ובשכמותי.
הבעיה באנלוגיה שלך לאישה באוטובוס, היא שבמקרה זה הקורבן הוא זה הבריא, ודווקא הבריון הוא החולה.
דחיית עישון ללא פאנטיות 34147
לא, אתה לא רוצה להיות פוגעני. אתה רק משווה אותנו לנאצים, טוען שאנחנו רוצים להשמיד אנשים, חושב שאנחנו שקרנים פאתולוגיים, ומאשים אותנו בציד מכשפות.

מה אנשים עשו בשנות ה-‏40 ממש לא מעניין אותי (בדיוק כמו שמה שבריטניה עשתה בשנות ה-‏40 לא צריך לעניין אותנו בדיון על פגיעת ישראל בזכויות האדם). אנשים מוזרים, לפעמים, מה אני אגיד לך. זה לא אומר שאני צריך לסבול. אבי מעשן עוד מלפני שנולדתי, ועדיין אני לא יכול לסבול עשן סיגריות. אני לא מדמיין, אני לא מגיב למראה הסיגריה. אני מגיב לריח המזוויע הזה.
חבר שלי גר בגרעין נח"ל. בזמנו, כשידעתי שבקושי יש להם כסף לאוכל, תהיתי מאיפה הכסף לסיגריות של חלק מחברי הגרעין. לתדהמתי, הוא סיפר לי שהם מוציאים כסף מתקציב הגרעין כדי לממן להם סיגריות. כלומר - לא מספיק שאותו חבר שלי ואחרים צריכים לסבול מהריח ומהנזק, הם גם צריכים לממן את זה. לחבר שלי זה לא נראה מוזר. הוא חשב שזה הגיוני. אז מה, הוא מאזוכיסט? לא, הוא סתם קורבן של אנשים כמוך, אנשים שחושבים שבגלל שהם מעשנים יש להם זכויות יתר שאין לאף אחד אחר - הזכות לפגוע בזולת.

אתה חולה? יש לך בעיה נפשית של התמכרות? לך למכון גמילה. צא לי מהריאות. ואל תעז לקרוא לי נאצי.
מה פתאום? 34150
ניתן להאמר: בבל"ת, פופוליזם זול, תוך הסתמכות יתירה על גימיק מוכר היטב שניתן לכנותו "כעסת -צדקת".
זה שהינך "כועס" אינה הוכחה שדבריך תקפים.
יש כאן היפוך לוגי המקובל מאוד ברטוריקה:
נכון שאדם החש צודק - כועס לעיתים, משום שצדק פונה לרגשי "תיקון העיוות" הניסמכים על רגשות כעס (כעס הינו תגובה חשובה, בין היתר לאי צדק). ובכן הצודק -כועס, אך מכאן לא נובע שהכועס - צודק (הגם שגימיק זה מקובל למשל על אנשים המנסים להצדיק הדחפות לראש תור, והם פותחים בהתקפת "צדק עשוק").

נראה שתוך ניצול המומנטום החזק הראשוני של תקיפת הכעס בשם "מה שראוי וצודק", המשכת לאחר מכןבסילופי דברים -וזה עיקר טענתי (אין ביכולתי להוכיח כמובן כי כעסך, הגם שיש כאן קלסיקה של שימוש בדמגוגיה רטורית by the book
הינו לא הולם, ומעבר לפרופורציית הדברים הנטענים על ידי, וכי דומה שעוצמת הכעס שהותזה בהתחלה נועדה להסיח את הדעת מסילופים קשים שיבואו בהמשך). יחסת לי דברים בלי קשר לנאמר על ידי תוך שימוש בשברי ביטויים ללא קשר למה שאמרתי באמת, ותוך השמצה/נאצה אישית קשה כלפי.
הבעייה כאן הינה, שכעס לרוב בא בסיומם של דברים, כתגובה להם - הרי אנו מגיבים ברגשותינו למציאות מסויימת, ולא פוצחים ברגש הכעוס, ואחר מסיידים המציאות בשחור עם הרגש הזה.
ובכן העסק נראה, לאחר התנערות מהפגזת הזעם הראשונית וההשתלחויות שבהמשך, כדמגוגיה, פופוליזם, הסחת דעת, השמצה חסרת שחר, ובבל"ת.
מה פתאום? 34151
לא ציפיתי ממך לשום דבר מלבד התנערות, מיכאל. הפתעת אותי לטובה במספר המצומצם של מילים ארוכות, לעומת זאת.

מיכאל, יש לך מחלה. אתה מכור. ויותר גרוע - אתה מתעקש להדביק אחרים במחלה שלך.
כשאחרים אינם מוכנים להנזק מהמחלה שלך אתה מזדעק כקוזאק הנגזל - איך אנחנו מעיזים לאסור עליך לחנוק אותנו?! מי אנחנו חושבים שאנחנו?!

לא יעזור לך להאשים אותי במיני מילות גנאי חסרות משמעות והקשר. אתה חונק אותי. זה סוף הדיון.
אין עשן - אין סרטן (הצעה לסטיקר) 34164
מאד מאכזב אותי להיות עד להתלהמות הפרימיטיבית הזאת שבאה מכיוונו של מי שמתיימר בדרך כלל להיות אדם נאור יחסית ואפילו פלורליסטי. אתה באמת מאמין שקמפיין שכותרתו היא שקהל המעשנים הוא חבורה של מניאקים מסריחים פותר בעיה כלשהי? הגישה שלך ושל טל כהן שמתגאה באפס אחוזי מאמץ להבין את מצבו של הצד השני ובמקום זה מאשימה אותו באופן קולקטיבי בפגיעה אישית ומכוונת בכם, היא טקטיקה "ימנית" מוכרת שמטרתה לחסל כל סיכוי לפשרה עוד לפני שמתחילים לדון באחת כזאת. שיטה זו גורמת באופן כמעט רפלקסיבי לכל צד להתבצר בעמדותיו, מה שמביא בסופו של דבר להעמקת הפער בין עמדות שני הצדדים ומרחיק את הפתרון עוד יותר.
אין עשן - אין סרטן (הצעה לסטיקר) 34180
מצטער, אבל כשמאשימים אותי בנאציזם ושאר מרעין בישין בגלל שאני לא מוכן לנשום עשן סיגריות - אני נוטה להתרגז ולהתלהם.
אני לא חושב שכל המעשנים הם מניאקים מסריחים ככלל. אבל ברגע שיש להם סיגריה בפה, איכשהו כל בדל של התחשבות נעלם מעיניהם, והם פשוט מתעללים בסובבים אותם עם הסרחון הדוחה הזה.
תראה - ניסו בטוב, ניסו על-ידי איסור בחוק. אבל המעשנים לא מתייחסים. אנשים עדיין מעשנים בבתי חולים, אנשים עדיין זורקים את בדלי הסיגריות המגעילים האלו בכל מקום (למה אני צריך לעשות סריקת מוקשים לפני שאני נשכב על פיסת דשא, כדי להמנע מלקום עם עורך מסריח?), אנשים עדיין מאפרים על הרצפה, אנשים עדיין תוקעים את הסיגריות שלהם מתחת לאף שלי. לאנשים עדיין לא אכפת שאסור לעשן איפה שהם נמצאים, וכפי שכבר ציינתי, הם נוטים לצחוק על כללים שכאלו בפה מלא.
אני לא רואה כאן הרבה מקום להידברות. לקהילת המעשנים אין מנהיגים. צריך לאכוף חוקים קשוחים. אנשים שהם מנומסים ונעימים מטבעם בכל מקרה לא יעברו עליהם. השאר - ישלמו את המחיר.

כפי שאמר לי חבר: אין שום מחקר מדעי שמוכיח שקבלה (פאסיבית) של צ'אפחות בעורף מזיקה לבריאות. אתה יכול לצ'פח אנשים ברחוב באופן חופשי. אם הם מתלוננים - זו בעיה פסיכוסומאטית-נאצית שלהם. שלא ידכאו אותך ואת ההרגל המהנה והבלתי-מזיק שלך!
על סיגריות וקפה 34142
מיכאל,

ראשית, שומר נפשו ירחק ואם אתה רוצה לראות סרטים בהם אנשים מתנהגים פחות או יותר כמו בריאליה צפה בסרטים שלא יצאו מוועדות כותבי התסריטים של הוליווד. אגב, הוליווד קיימת גם בלונדון ובפריז. לך לראות סרטים נפלאים על אנשים נורמליים שמדיעים מאירן, צ'כוסלובקיה,
סקוטלנד (אמש ראיתי פעם נוספת לטובת בתי את Trainspotting שהסיגריה לא משה מזויות פיהם)

שנית, ההגבלה של 10 מטר הינה שרירותית ביותר שכן כל הציבור משלם את מחיר העישון יום יום ממרחק קצר הרבה יותר - מכיסו. קרי פרמיות הביטוחים הרפואיים ושאר ההוצאות הציבוריות על רפואה מתקנת, המשולמת מכיסו של כלל הציבור, על מנת לרפא את הנזקים הנגרמים למעשנים. הרי העישון איננו פורס מאז'ור ויראלי אלא תופעה חברתית ברת שליטה.
על סיגריות וקפה 34146
ב''כן אדוני ראש הממשלה'' מוכיח סר האמפרי לג'ים האקר שתשלום הפנסיות לאורך שנים של חיים למעשנים יעלה למשלם המיסים יותר מאשר הטיפולים הרפואיים הכרוכים בעישון.
לכן, המעשנים הם בעצם אלטרואיסטים שמוסרים את נפשם למען הכלל.
על סיגריות וקפה 34152
גם אם נניח שהנתונים מאותה הבדיחה הם אמיתיים, הרי שהם מוסרים את נפשם *ואת נפשותיהם של אחרים*, כך שאין זו פעולה "אלטרואיסטית" והיא אינה למען הכלל.
האפשרות לפגיעה אינה הכרח 34153
אין לבלבל "*אפשרות* פגיעה באחרים" עם "פגיעה *הכרחית* באחרים". גם כאן יש כשל לוגי - החלפת המודליות הלוגית של "אפשרי" במודליות של "הכרחי", שאיני בטוח שהיא "תמימה" כל כך בהשלכותיה, אבל נעזוב את זה כרגע ונעבור קדימה.
למה הדבר דומה? לשימוש ברכב, מהבחינה הרלוונטית כאן.
כך, גם נהיגה ברכב *עשוייה* לפגוע באחרים, אפילו עד דרגת מוות או פגיעה קשה ורבת יסורים מיידית (גרוע אף מעישון), אך אין להסיק מכך שנהיגה פוגעת תמיד *ובהכרח* באחרים. ניתן לנטרל או למזער מאד את גורם הפגיעה באחרים: זאת באמצעות תמרורי תנועה, או הכשרה טובה של הנהג.
באופן דומה, יכול אף המעשן לגלות "זהירות בטיחותית" בפני הפגיעה באחרים, עקב ידע ספציפי נכון. מכך שנהג מסויים עשוי לא להתחשב בכללי הבטיחות תוך פגיעה באחרים, אין
להסיק את המסקנה הגורפת שנהיגה ברכב תמיד ובהכרח פוגעת באחרים. אך הטעייה זו בדיוק היא שנעשתה כאן לגבי עישון, כלומר ראייתו כפגע בהכרח כלפי אחרים, תוך אי זיקה למצב הספציפי (אולי פלוני נזהר כאש לא להתקרב לאחרים בשעת עישון? אך אנשים מניחים כאן שהעישון מועד לפגוע בהכרח, ומניחים מעין זיקה כמעט מיסטית בין עצם העישון לנזקים הכרחיים כלשהם, אף ממרחק גדול, בדומה לפגיעת התרסיס באוזון). זאת כאילו היינו מניחים שנהיגה ברכב כלשהו, אף אם לא פגעה במישהו ספציפית, הרי שיש לה מעין סגולה פוגענית *בהכרח*, ואם נפשפש מספיק, אכן נאתר פגיעה כזאת. אכן העישון פולט זיהום, מצחין, בעל פוטנציאל פגיעה אפשרית, ממש כרכב מנועי (הגם שבעוצמה ובכמות נמוכים בהרבה). נכון, מדבר לא מוצדק א' אין להצדיק דבר לא קביל ב', אך מי גישר בין "בעל פוטנציאל ניזקי" ל"לא קביל באופן אבסולוטי"? נזקיו וצחנתו של העישון ניתנים הן לצמצום רצוני, והן להורדת כמות העיטרן והניקוטין שבו, ממש כשם שניתן לצמצם את פליטת העשן ממכונית, ובשני תחומים אלו עוד היד הטכנולוגית נטוייה. מדוע להביא דוגמאות ממצבים קיצוניים מצחינים ופוגעניים במיוחד (אף אם שכיחותם ברגע נתון גבוהה יחסית), כדי לעורר מאוס ובעתה עד כדי הסקה חד משמעית שהתופעה כולה, דינה אחד: טהור וביעור ללא עוררין? נכון לכאורה, תחבורה הינה חשובה, ואילו עישון - מעין אפנדיקס מיותר, התמכרות שכולה נזק וצחנה, ממש בבחינת הנוון האנושי בהתגלמותו. אבל האם כן הדבר? בתופעות רבות ניתן לראות התמכרות כזו או אחרת: למשל, לשם מה האזנה או התמכרות-מה למוזיקה ועוד רעשנית?
האם אין היא *בהכרח* יוצרת רעש בעוצמה לא מבוטלת שנזקיו מרובים וידועים (והרי ראינו שניתן לשמור על תקנות ממזערות נזק)? נו, אז תאמרו, בסדר, אך עם סירחון לא מתווכחים. אבל בתקופות קודמות ראו בריחות הטבק ריח עדנים, בבחינת ריח קטורת, ודומה שרק דימוי הנזק והגינוי הגורף יצרו את הקישור האסוסיאטיבי ל"סירחון". זאת בעוד סירחון הרכב המכני, אכן כזה הוא וככזה נתפס בעבר.
בין רכב לסיגריה 34154
ההשוואה בין נהיגה לעישון אכן במקומה. שתי הפעילויות הללו הן בעלות פוטנציאל גרימת נזק מוכח. הסובייקט הנוהג או המעשן מסכן את עצמו, את האוביקטים סביבו ואת סביבתו. מי שלא נוהג או נוהג בעדינות בדומה למי שלא מעשן תומך בכספו דרך תשלומי ביטוח או מס בנזקים הניגרמים על ידי הנהגים והמעשנים. יתרה מזאת, מי שלא נוהג ומי שלא מעשן משתתף באופן סמוי, בכספו למשל, בטיפול הרפואי שהמעשנים או הנהגים המסוכנים גורמים לעמצם.

השאלות הן חברתיות:
1) עד כמה החברה מוכנה לכלול את ההשתתפות הפסיבית (כספית ונוחות) הזו במסגרת הסולידריות הכללית

2) עד כמה החברה רואה בנהיגה או עישון עיסוק חיוני שתרומתו הכוללת לחברה גדולה מנזקה

3) עד כמה ובאיזה תנאים, החברה רואה עצמה אחראית לבטחון פרטיה שהיא מוכנה לפלוש לתחום פרטיותם ולמנוע מהם גרימת נזק עצמי
האפשרות לפגיעה אינה הכרח 34155
מס-ריח.
בניגוד, למשל, למקטרת או לסיגרים (שגם אותם אני לא מעשן), לסיגריות יש ריח מצחין במיוחד. לא יעזור לך, לא תוכל להתחמק מזה. ככה הן. זהו טבען.
האפשרות לפגיעה אינה הכרח 34159
ריח מצחין הוא דבר סוביקטיבי לחלוטין. למרות שמעולם לא עישנתי אף לא סיגריה אחת, לא מפריע לי לא ריחן ולא העשן הנפלט מהן. מה גם שהנזק הבריאותי שנגרם כתוצאה מ-''עישון פסיבי'' הוא ספקולטיבי במקרה הטוב (או הרע, תלוי בנק' המבט).
האפשרות לפגיעה אינה הכרח 34163
האפשרות לפגיעה אינה הכרח 34170
ולמי שפספס - הוכחה מדעית (ביוכימית). עישון פסיבי מזיק.
האפשרות לפגיעה אינה הכרח 34174
לא טל, זו הייתה הוכחה ביוכימית שמסוכן לחיות עם מעשן לאורך תקופה.

מכיוון שבכל חומר כימי יש משמעות גדולה לכמויות, עדיין קיים הדיון עד כמה עישון פסיבי מזיק עם הוא נעשה למשך כשעה בשבוע נניח בזמן ישיבה בבית קפה, באיזור מאוורר יחסית ובמרחק סביר.
האפשרות לפגיעה אינה הכרח 34175
אני עדיין מחכה למחקר שיוכיח שיש גם השפעות חיוביות לעישון. ככל הידוע לי, *כזה* עוד לא היה.
האפשרות לפגיעה אינה הכרח 34177
מה עם זה?
וואו 34186
יפה. היה שווה לשאול.
לגבי מהירות תגובה, אגב, אני לא ממש יוצאת מגדרי. גם אם סיגריה גורמת לערנות - אז מה?.. גם ספידים יכולים לעזור. זה עדיין לא אומר שאני אשתמש בהם.
ולגבי שאר התוצאות - יפה. אבל: האם אפשר להשיג אותן גם בדרך אחרת? והאם הן שוות את המחיר? (כולל החברתי, כפי שמסתבר מהדיון המצטבר?)
וואו 34188
זו צריכה להיות החלטה של המעשן לא שלך.
הערך האמיתי של מחקר סלקטיבי 34297
המאמר מדגים יפה כיצד ניתן להפיק נתונים מרשימים בקונטקסט הנכון, ולפרשם באופן שגוי.

הוא בדק את מהירות התגובה של מעשנים לגרויים חזותיים ולגרויים שמיעתיים. הוא מצא שכאשר אדם המעשן באופן קבוע נמנע מסיגריות למשך כ-‏12 שעות, סיגריה עתירת ניקוטין משפרת את מהירות תגובותיו לגרויים חזותיים, ואינה משפרת את תגובותיו לגרויים שמיעתיים. ממצא מעניין במחקר הוא שלאחר גרוי חזותי יש שיפור בתגובה לגרוי שמיעתי.

לא נעשתה השוואה בין מעשנים ושאינם מעשנים. לכל היותר ניתן להסיק מהמחקר הזה על תופעות גמילה מניקוטין, אך גם בהקשר זה הממצאים רחוקים מלהשביע רצון, היות ומדובר על אוכלוסיה נבחרת. המחקר נעשה על מעשנים בריאים בלבד. גם מספר הנבדקים היה קטן.

כדאי גם לציין שאנשים (ובכלל זה רופאים האמורים להיות אמונים על מחקרים מסוג זה) נוטים להתבלבל בין המושג "משמעותי" בהקשר הכללי, לבין המושג הזה במשמעותו הסטטיסטית. כאשר במחקר כזה נמצא שהבדל בין שתי קבוצות הוא משמעותי, הכוונה היחידה היא שהוא תקף מתמטית, ושניתן יהיה להגיע לאותה תוצאה באם יחזרו על המחקר באותם תנאים. בשום אופן אין פירושו שיש חשיבות כלשהי להבדל.

יתכן שמעשן הנמצא בגמילה מגיב פחות טוב כנהג לאירועים בכביש ממעשן שאינו מנסה להיגמל. אם יימצא שכך הוא הדבר, יתכן שיש רלוונטיות למחקר המוזכר. בכל אופן - המחקר לא בדק זאת, ולא ניתן להסיק ממנו מסקנה מעין זו.

בכל אופן - אם מחפשים מחקרים שבהם לעישון יש השפעות חיוביות - יש כאלה. יש מחלות התוקפות מעשנים פחות מאשר כאלה שאינם מעשנים, ויש תאוריות שונות המנסות להסביר זאת. אם השאלה היא איזו אוכלוסיה בריאה יותר - המעשנת או הנמנעת מעישון - אין ספק שהמצב הוא מאד לרעת המעשנים. 60% מהמעשנים מתים ממחלות הקשורות בעישון. לשון אחר: אם אתה מעשן - יש לך סיכוי של 60% למות בשל כך. אם אתה משתמש בהרואין באופן קבוע - הסיכוי שלך למות מכך הוא 50%. אם אתה משתמש בהרואין, אתה, בוודאות, גם מעשן סיגריות, והסיכוי שלך למות ממשהו שאינו קשור באחד מאלה הוא, כנראה, רק כ-‏20%. יש לציין, כמובן, שהרואין הורג בגיל הרבה יותר צעיר מאשר סיגריות, אך יותר קל להיגמל ממנו.

אגב, רוב החוקרים משוכנעים שניקוטין עוזר להגברת הריכוז. ניקוטין הוא גם חומר ממכר, אך לא ידוע לי על שום נזק שהוכח מניקוטין כשלעצמו. בסיגריה זוהו עד כה 4,000 כימיקלים שונים. איננו יודעים מהי ההשפעה של כל אחד מהם. יש להניח שהסרטן אינו נגרם על ידי ניקוטין דווקא, אלא על ידי החומרים האחרים (ששמם הכולל הוא "עיטרן"). יש גם סמים אחרים המשפרים ערנות ותפקוד מנטלי. קוקאין, למשל, מקובל כסם המשפר את כושר החשיבה. גם הוא ממכר.

מהסמים המוכרים לי - רק סיגריות טבק וסיגריות חשיש גורמות לעליה מורגשת של החומרים בגופם של הסובבים את המעשן. אין שום ספק שנזקן של סיגריות הטבק גדול בהרבה מזה של סיגריות החשיש.
מספר שאלות תם (למחצה) 34298
מה הסכנות בעישון טבק נקי?
האם לטבק נקי ישנה השפעה ממכרת באותה המידה לטבק המעורבב עם שאר החומרים (עיטרן וכו')?
האם ידוע לך על נתונים המשווים בין מעשני סיגריות רגילות לבין מעשני סיגריות מריחואנה נקייה (כלומר, לא מעורבבת בטבק מסחרי) מבחינת תמותה כתוצאה משימוש, השפעות ארוכות טווח, מידת התמכרות, נזקי עישון פסיבי וכן הלאה?

אני מניח שכל התשובות קיימות בצורה כזו או אחרת באינטרנט, וחיפוש מהיר יחשוף אותן, אז אבין אם לא יהיה לך כוח להגיב.
הטבק מסריח 34301
ולמריחואנה יש ריח נפלא. אל תערבב, חבל.

למחלק הסמים: אני לא מעשן, אני רק מריח.
מספר שאלות תם (למחצה) 34346
בשורה התחתונה - אינני יודע.

אתה יכול לבחון את הנזקים מעישון נרגילה לעומת אלה הנגרמים מעישון סיגריות. נדמה לי שנרגילה גורמת פחות נזקים, אך אין לי מידע על כך. יש גם לזכור שעישון נרגילה ועישון חשיש אינם מאפשרים צריכת כמויות גדולות של חומר. יש אנשים המעשנים 80 סיגריות טבק ליום, דבר שאינו אפשרי טכנית בצורות האחרות שהוזכרו.

תמותה והתמכרות אינם סיבוכים ידועים של מריחואנה.
מספר שאלות תם (למחצה) 34369
בסיגרים יש טבק נקי (בניגוד מוחלט לסיגריות), כמו כן ניתן לקנות סגריות לגילגול מטבק אמיתי. עד כמה שידוע לי, למעשני סיגרים סיכויים נמוכים יותר לחלות בסרטן הריאות או מחלות לב מאשר מעשני סגריות, לעומת זאת הסיכויים לחלות בסרטן הלוע או הפה גדולים בהרבה.

עד כמה שידוע לי סגריות גלגול הן האופציה הכי פחות מזיקה.
135447
מעשני מריחואנה ''חייבים'' לעשן גם טבק רגיל מכיוון שיש בו חומר שמאפשר לו להידלק בצורה מסוימת ובמריחואנה הוא ''חסר'' ולכן מעשני מריחואנה מערבבים את המריחואנה בסיגריות רגילות או ''מגולגלות''
ד''א עטרן
135454
על ספייסי קוקיס, או הפי פיצה שמעת?
135455
השאלה הייתה על מעשני מריחואנה
135456
מ...מה? לא מעשנים את הפיצה?
לא בהכרח 135472
אפשר (וכדאי) לעשן מריחואנה ב"באנג" (להפיל ראש) ואז אין צורך בטבק על השפעותיו וריחו.
למתעקשים על "צינגלה", אפשר להתפשר ולשים מעט טבק. (20 אחוז)
האפשרות לפגיעה אינה הכרח 34212
בתי הקטנה עשתה לא מזמן, כשהייתה עדיין בבית ספר יסודי, עבודה על עישון פסיבי כפוי.
התבררה לי אז עובדה שלא ידעתי: העשן שנפלט מסיגרה בין שאיפה לשאיפה לחלל האוויר (החוקרים קוראים לו עשן צדי),כמות הרעלים בו גדולה לאין ערוך מהעשן שהמעשן מכניס לראותיו ישירות. (לפי מה שאני מבין הסיבה היא כנראה שריפה בלתי שלמה, כמו שהגז co רעיל הרבה מ co2 )
ייתכן (זה לא נאמר שם בפרוש אבל יכול לנבוע מכך), שהנזק שהמעשן גורם לעצמו מנשימת האוויר שהוא מייצר סביבו גדולה מהסכנה שבעשן הישיר. (מעשנים כרבין ששמחו על כך שאין הם מכניסים את העשן לראותיהם אלא שואפים אותו רק לפה, אינם נמלטים מהסכנה השנייה). עם הסכנה הזאת הוא משתף כמובן גם את אלה שנמצאים בסביבתו.
האפשרות לפגיעה אינה הכרח 34214
ששמכו
המתקן עצמו - טעון תיקון 34223
שסמכו
המתקן עצמו - טעון תיקון 34226
שין שמאלית וסמך הן אותיות מתחלפות בעברית.
המון מלים כמו ''תפש'' ו ''תפס'' נכתבות במקורות בשתי הצורות.
''שמכו'' אפשר איך שהוא לקבל אבל ''שמחו'' זה מילה בעלת מובן אחר.
המתקן עצמו - טעון תיקון 34251
עד שלא תביא דוגמה או אישור חיצוני לכך שניתן להחליף את האותיות במקרה זה, אני נשאר בעמדה שאי אפשר ''לשמוך'' על משהו, אבל אפשר ''לסמוך'' על משהו.
המתקן עצמו - טעון תיקון 34256
לא אוכל להביא דוגמה למקרה מיוחד זה כי כפי הנראה אין. אמש חפשתי ולפחות בתנ"ך אין.
ואם אין בשום מקור (וכפי הנראה אין), אין ברירה ואני צריך להכיר בכך ש "לשמוך" זה לא נכון.
אבל טענתי היא שמבחינת חומרת השגיאה, היא פחותה, כי ישנן המון מלים שנכתבות גם ב ש' וגם ב ס.
חוץ מזה תסכים אתי שהמעבר מלשמוח לשמוך הוא
כבר התקדמות גדולה . . . :)
המתקן עצמו - טעון תיקון 34253
''תפש'' ו''תפס'' הן שתי מילים שונות, כשאחת מתייחסת לתפישה מנטלית, ואחת לתפיסה פיזית. או להיפך, אני אף פעם לא זוכר.
המתקן עצמו - טעון תיקון 34255
זו אם היא קיימת, החלטה מאוחרת. בתנ''ך זה מופיע באותו מובן. יש שם גם כעס וכעש בדיוק באותו מובן, ויש עוד מלים. אתמול חפשתי . . .
המתקן עצמו - טעון תיקון 34271
פעם באמת הבדילו בין תפיסה (פיזית) לתפישה (מנטלית), אבל האקדמיה ביטלה את ההפרדה הזאת ועכשיו שתי הצורות נכונות עבור שני המובנים.

זה עוד אחד מהצעדים הבלתי מובנים לי שהאקדמיה נוקטת בהם מדי פעם, כמו למשל ההכשר שהם נתנו לשימוש בלשון זכר בגוף שלישי רבים בעתיד ובציווי גם כשהנושא הוא ממין נקבה (ולכן מותר היום להגיד ''הבנות ישמחו'' בנוסף לצורה המסורתית ''הבנות תשמחנה'').
המתקן עצמו - טעון תיקון 34285
יש סיפור שאני מאוד אוהב לספרו. אני חושב שדפי האייל עדיין לא זכו לראותו (אלא אם כן אני לוקה בסניליות), ואני מנצל את ההזדמנות לספרו עכשיו. הסיפור הזה נותן, אולי, נקודת מבט רחבה קצת יותר על השאלה מה זה "נכון" בעברית, וגם מה הוא יוסי שריד (הייתי קורא לו "אדם שטחי של חורף", אבל אסביר למה כוונתי, רק אם יבקש זאת מישהו מהקוראים במפורש.), ואיך פועלת האקדמיה ללשון העברית.
מדובר בניקוד הנכון של המילה "פתרון", האם בקמץ תחת ה ת' כמו "שיגעון" או שווא כמו במילה "יתרון", או אולי שתי הצורות מותרות כמו במילה "זיכרון".
ובכן, הדבר היה בימי מלכותו האחרונים של נתניהו. יוסי שריד הופיע בשידור מהדורת החדשות (כנראה נקראה "יומן" כבר אז), וסיפר את הסיפור הבא:
בהאזינו לנאומו של רחבעם זאבי בכנסת שמע אותו מבטא את המילה "פתרון" בצורה הראשונה (קמץ). לאחר הנאום פנה אליו ואמר לו שבעברית יש לומר "פתרון" בשווא, ולא פתרון בקמץ. נתניהו שהקשיב לשיחה, התערב ואמר שהוא זוכר שראה פעם באחד המילונים ששתי הצורות נכונות. יוסי שריד מספר ששלח את שלוחיו, והם חזרו ודווחו לו שעיינו בכל המילונים והמילה מופיעה רק בשווא, ולעולם לא בקמץ.
יוסי שריד לא מנע אותנו מהבעת דעתו שלפנינו דוגמה נוספת לחוסר אמינותו של נתניהו. (באותם הימים אמינותו של נתניהו הייתה הנושא העיקרי שעל המדוכה. היה שקט, לא ירו, לא התפוצצו, והיה צריך לדבר על משהו.) עד כאן סיפורו של שריד, שכפי שהתברר לי כבר סופר על ידו כמה פעמים באמצעי התקשורת האחרים, לפני ששמעתיו באוזניי בתכנית חדשות זו.
אני אישית נוהג להגות את המילה "פתרון" בשווא מאז ימי התיכון ועד היום. לפני כן נהגתי להגות אותה בקמץ, אבל שמתי לב שאחד המורים (דווקא המורה של החוג לשרטוט. אולי סרטוט ?), שדבר עברית היטב, הקפיד להגות את המילה הזאת בשווא. בבית עיינתי במילון אבן שושן, ושם ראיתי שאכן המילה מופיעה בשווא, ולא מופיעה הצורה בקמץ. אז התחלתי להגות אותה בשווא וכך אני נוהג עד היום.
בכל זאת, כששמעתי את הסיפור הזה בטלוויזיה החלטתי לבדוק את העניין שוב. הייתי אז בבית חמי, ואצלו בבית היה המילון הישן של אליעזר בן יהודה , מחדש השפה העברית.
חיפשתי את המילה, ולהפתעתי (למען האמת) המילה אמנם הופיעה בשווא אבל לידה היה כתוב: "גם פתרון (בקמץ)". כשחזרתי הביתה ניסיתי לחפש את המילה הזאת בתנ"ך, והתברר לי שהיא מופיעה כמה פעמים אבל תמיד בצורת נסמך (בסיפור על יוסף: "פתרון חלומו"), ולעולם לא בנפרד. בנסמך זה כמובן בשווא , כך שאי אפשר להכריע בשאלה זו על סמך (לא שמך ! ! !) המקורות.
זה הסביר את עמדתו של בן יהודה. במקורות אין הכרעה, והוא התיר, לכן, את שתי הצורות ששתיהן שגורות בעברית.
את ממצאיי אלה שלחתי ליוסי שריד בפקס. הנה מצויה הצורה בקמץ במילון מאד מכובד. אולי גילינו כאן גילוי מרעיש שנתניהו אמין ? למרבה הפלא ענה יוסי שריד למכתבי זה (שלחתי לו כמה פעמים מכתבים, לפני מכתב זה ואחריו, אם כי לא בנושאי עברית, ומעולם לא טרח להשיב). ומה היה כתוב במכתבו של שריד ?
"בעברית אין פתרון (בקמץ). יש רק פתרון (בשווא). בכבוד רב , יוסי שריד"
זה הכל. שום התייחסות לאי ההכרעה במקורות. שום התייחסות לעובדה שסותרת את הסיפור שלו: במילון חשוב נמצאה המילה בקמץ. אולי הוא צריך להתנצל בפומבי על שהלבין פניו של ראש הממשלה ללא הצדקה ? שום דבר. רק: בעברית וכו', כאילו שלא מדובר בשפה שמקורותיה לפני אלפי שנים, אלא בשפה שהומצאה ע"י חבר כנסת "חשוב".
אבל לסיפור הזה יש המשך. וכאן מגיע חלקה של האקדמיה ללשון. כשספרתי לאחי את הסיפור הזה, הוא יעץ לי להתקשר לאקדמיה ללשון העברית. לדבריו ישנן "שעות קבלת קהל בטלפון", וניתן לברר שם סוגיות בעברית. (אגב, אני מציע למי שרוצה לברר לעצמו שאלות כאלה לפנות לשרות הזה. עונים שם באדיבות ובסבלנות, ותמיד עונה לך מישהו, במקרים שלי תמיד "מישהי", ששולט היטב בשפה, אולי אפילו יותר מיוסי
שריד. . ., וגם נמצאים לפניו ספרים שהוא יכול להיעזר בהם.)
התקשרתי, ואז התבררו לי הדברים האלה: בשנת תשמ"א התכנסו חברי האקדמיה, שנקראו אז "ועד הלשון", לדיון בשאלה זאת בדיוק, שאלת ניקוד המילה "פתרון". לאקדמיה, כפי שנאמר לי, יש נטייה לא להתיר שתי צורות, אלא אם כן שתיהן מופיעות במקורות, ואז אין ברירה, אלא להכריע במקרים שבהם אין הכרעה במקורות. (זה קצת סותר את מה שמסופר בדבריו של אסף עמית שעליהם באה תגובה זו. ייתכן ונמצא ששתי הצורות מופיעות במקרא, וההחלטה הקודמת של האקדמיה הייתה פשוט, טעות.)
היה דיון ובעקבותיו הצבעה: שבעה "חכמים" גרסו "פתרון" בקמץ. תשעה "חכמים" גרסו "פתרון" בשווא. מאז מותרת רק הצורה בשווא. (זה מזכיר לי קצת בדיחות מהזמנים שהייתי סטודנט, שנושאן כינוס חשוב של סגל האוניברסיטה שבו דנים, ותהיה הכרעה ע"י הצבעה בשינוי המספר פיי.)
זה מסביר מדוע במילון הישן של בן יהודה שיצא לאור לפני תשמ"א הותרו שתי הצורות, ואילו במילונים שיצאו אחר כך הופיעה רק הצורה בשווא. אי התחשבות בדעתו של מחייה השפה העברית נעשתה בגלל הנטייה (המיותרת, לדעתי) להתיר רק צורה אחת במקרה שיש ספק.
גם את הגילוי החדש שלי שלחתי לשריד, אבל עכשיו הוא שמר על הכלל הרגיל שלא לענות כלל, ובכך מסתיים הסיפור.
המתקן עצמו - טעון תיקון 34296
אתה חושב שבכך מסתיים הסיפור.
לדעתי - אתה צפוי לחקירה במשטרה בנושא המכתב ליוסי שריד.
המתקן עצמו - טעון תיקון 34465
מדוע אתה קורא ליוסי שריד "אדם שטחי של חורף" ?
המתקן עצמו - טעון תיקון 34467
אני מודה באשמה.
"האייל האלמוני" הפעם הוא אני עצמי. פעם ראשונה שבכוונה מחקתי את שמי מהתגובה. אף אחד מהמשתתפים אינו שואל, איני יכול לשאול את עצמי, ואני כל כך רוצה לענות. פשוט לא הייתה לי ברירה.
ובכן זאת התשובה:
באותו יום שישי קראתי את טוריו של משה שמיר ב "מקור ראשון". הוא סיפר שם על "חכמה" של ביאליק.
ביאליק שואל: מה ההבדל בין "טיפש של חורף" ו "טיפש של קיץ".
תשובה:
"טיפש של חורף", כשהוא נכנס לביתך הוא מסיר תחילה את מעילו העליון. אחר כך מעיל תחתון. אחר כך אפודה וצעיף. אחר כך עוד סוודר, ואז ....
ניצב לפניך טיפש.
אצל "טיפש של קיץ" מיד רואים.

אני יישמתי את הרעיון על יוסי שריד בשינוי קל.
המתקן עצמו - טעון תיקון 527959
לדעתי זו שערוריה להפסיק כאן, כי נתניהו חזר לכהן כראש ממשלה. ואשר ליוסי שריד - בן אדם חביב ולא מזיק. לכן טוב עשתה ציפי לבני שנטלה ממנו את משימתו הכבדה להציק לנתניהו עם ובלי סיבה. באופן עקרוני אני לא מוכן להגן על פוליטיקאים מכל צד שהוא. אי לכך אין פתרון (בקמץ? בשווא ?) לסוגיה.

יש לחדש את הוויכוח 1
רגע! 35546
איפה הפיל?
הפעם האקדמיה חפה מפשע 34288
שתי הצורות נכונות כי שתיהן מופיעות במקורות

"הבנות תשמחנה" היא הצורה המקראית
"הבנות ישמחו" היא הצורה התלמודית.

כמה טוב שבתקופת התלמוד לא היתה אקדמיה ללשון. תלמידי החכמים דברו איך שרצו וכך הלשון העברית התעשרה בצורות שהיום לא היו מרשים להן להיווצר.

מסקנה? הממ...
הפעם האקדמיה חפה מפשע 34305
אני לא בטוח שמדובר ממש ב "טוב".
חכמי התלמוד ישבו בבבל. שפתם הייתה ארמית. הם לא היו בקיאים בעברית. לכן נכנסו צורות שממש לא מתאימות לרוח השפה כמו "לומר", שבה אות השרש א' נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה, או מלים שלקוחות מארמית: הבטוי "מבוי סתום".
למה לא "מבוא סתום" ?
אני חושב שההתפתחות הזאת פגמה ביופיה של השפה.
אבל, כמובן, מה שקבלנו היום זה הכל, ולפי הגדרה, המכלול הזה הוא השפה העברית, וצריך להתייחס גם לשנויים הצורמים, לדעתי, כנכונים.
ולאקדמיה אסור, כמובן, לתקן את הצרימות האלה. אם תתחיל בכך, הבלגן יהיה עוד יותר גדול.
המתקן עצמו - טעון תיקון 34586
כדאי לציין גם שהאקדמיה ממליצה כי בכל המקרים שבהם ניתן לכתוב בש' או בס', תועדף הכתיבה בס'.
המתקן עצמו - טעון תיקון 367911
"יוני טחן שואל: מה בין "תפיסה" לבין "תפישה‭?"‬

אין כל הבדל. תפש (ומכאן תפישה) הוא הצורה המקראית, ותפס הצורה התלמודית. קיימת נטייה לא מחייבת להבחין בין "תפיסה" פיזית לבין "תפישה" שכלית."

הזירה הלשונית - רוביק רוזנטל:
445807
מצחיק, כי בדיוק השבוע בדקנו באנליזת IR את ההבדלים בין העשן שהמעשן שואף לריאותיו לבין העשן שנפלט מפיו, וההפך הוא הנכון: CO הוא גז רעיל שנקשר ישירות להמוגלובין שנמצא בריאות. לכן, הוא קיים בעשן שהמעשן שואף לריאות (עקב שריפה לא שלמה, כפי שציינת), אבל לא קיים בעשן שהוא פולט החוצה מפיו, פשוט היא הוא נשאר בריאות.
האפשרות לפגיעה אינה הכרח 35545
מיכאל, הכעס שלנו לא נובע מפוטנציאל סיכון, אלא מהפגעות של ממש. אני מעולם לא נדרסתי על-ידי רכב או נפגעתי בצורה כלשהי ממנו. לעומת זאת, כמה פלונים שלא נזהרו כאש שלא להתקרב אלי, הספיקו לעשות חור רציני באחת השמלות האהובות עלי ביותר כתוצאה מסיגריה, ויש לי גם מכנס סובל מאותה בעיה.
האפשרות לפגיעה אינה הכרח 35614
קיימים גם נהגים לא זהירים.
על סיגריות וקפה 34145
תגובה נפלאה.תודה.
על סיגריות וקפה 34165
נראה לי שמיכאל נופל בטענה שלו עצמו. כל מי שמתנגד לעישון מצטייר בדבריו כפנאט אי-רציונלי. (פנאטיות-מה? :)
בסופו של דבר, אני אישית מעריכה את אותם אנשים שמתחשבים, וכועסת על מי שמזלזלים (נוסח אותם שאמרו לדובי 'לך חפש'). אבל גם אלה יכולים לפגוע במישהו מבלי משים - כמו השכן שלי, שמקפיד לעשן רק במרפסת, כדי לא לפגוע באשה ובילדים. אלא שהעשן נכנס הישר לחלון שלנו, ואמא שלי היפר-אלרגית (=אלרגית כמעט לכל דבר), ואידך זיל גמור.
שאלה 34184
מה קורה לאמא שלך כשעובר לידה אוטובוס ברחוב?
שאלה 34185
אתה יודע מה?.. אתה צודק. מחר נעבור דירה לגור ליד מפעלי חיפה.

ובעברית: הכמות גם חשובה.
מעבר לזה שיש חומרים מסוימים בסיגריות שכנראה מפריעים לה יותר.. (אני כבר שומעת את מיכאל אומר שזה פסיכוסומטי..:)
והיא אכן מנסה כמה שפחות להיות בסיטואציות כאלה. או ליד צבע, או בקרבת בושם, או ריסוסים למיניהם, או- ..אוף.
שאלה 34191
מה שאני מנסה להגיד שהמקרה של אמא שלך הוא קיצוני בחומרתו ולכן הוא לא דוגמה כל כך מוצלחת לאנטראקציה בין מעשנים ללא מעשנים.
שאלה 34193
מה שאתה אומר הוא שלסבל יש דרגות שונות. בסדר. אז בפעם הבאה שיהיה מעשן בלתי מתחשב בסביבה, נבדוק את מידת אי ההתחשבות בהתאם למידת הסבל של הנוכחים.
give me a break!
אז אם אצל אמא שלי יש תגובה אלרגית, ולתינוקת של החברה שלי צורבות העיניים, ולי 'סתם' תחושת מחנק ולדובי תחושת סירחון - אז מה. סבל זה סבל זה סבל. ומי שלא מתחשב הוא חסר התחשבות בלי קשר. לפי מה שהבנתי אתה עצמך כן מנסה להתחשב. כל הכבוד, אבל אני מצדדת באיסורים דווקא בגלל כל מי שלא מנסים. ובגללם גם אתה נענש.
ואגב, חשבת על זה שהתענוג שלך בבית קפה הוא הסיוט שלי?.. כן, לרוב אני שותקת. זה לא אומר שטוב לי עם זה - זה פשוט רע הכרחי. אם אני רוצה להיות עם החברים שלי, אני גם כן צריכה להתפשר כשהם מעשנים. מה שנקרא "לך חפש ת'חברים שלך"..
שאלה 34194
לא. מה שאני אומר זה שאי אפשר להתיישר לפי המקרה הכי קיצוני כל הזמן.

לרוב האנשים לא נעים כשמישהו לידם מדבר בקול רם. יש אנשים שזה עושה להם מיגרנה נוראית (הייתה לי שכנה כזו בבניין שבו גדלתי).
כשאת רוצה להסב את תשומת ליבו של מישהו שנמצא בצד השני של הרחוב את יכולה לחצות את הכביש, להתקרב אליו ואז לקרוא בשמו בעוצמת קול של דיבור רגיל, מצד שני את יכולה לקרוא לו בקול רם ממרחק. אני משער שאם היית יודעת שלידך יש מישהו שהקריאה הזו תסב לו סבל רב את לא תצעקי אבל אם את לא מודעת לזה ומדובר בשעה סבירה ומרחק סביר את תצעקי. יתכן שתגרמי לשכנה שלי להתקף מיגרנה אבל אי אפשר לצפות ממך לישר קו עם המקרה הכי קיצוני.

חוץ מזה ריח כזה ברמה הזו נכנס בעיני לקטגוריה של פגיעה ברגשות ולא יותר מזה. כאן השיקול היחידי הוא נימוס ורצון טוב, והדברים שחלק מהכותבים בדיון הזה כתבו מוציאים לי את החשק לרצון טוב.
שאלה 34195
העניין הוא שכשמישהו 'מתנגד עישון' מוציא לך את החשק לרצון טוב, אתה יכול לעשן לו בפרצוף. מה אני אמורה לעשות כשמעשן אנטיפט מוציא לי את החשק לרצון טוב?
שאלה 34196
לקרוא למשטרה. מאז החוק החדש (שנכנס לתוקף באחד באוגוסט 2001), רוב הסיכויים הם שאותו מעשן אנטיפט גם עובר על החוק.
שאלה 34199
מה שאת עושה כשאנטיפט עוקף אותך בתור, צופר מתחת לחלון שלך באמצע הלילה או מחליט לא להתרחץ שבוע ואז נעמד לידך באוטובוס. פשוט תתיחסי לזה כמו לעוד מפגע שאת כאדם שחי בחברה נפגע ממנו, וזה המחיר של לחיות עם עוד אנשים בעולם.

בין התגובות במאמר הזה התיחסו למעשנים כאנשים חולים, השוו אותנו למצורעים וחולי שחפת, השוו את הפה שלנו לשירותים של נסראללה ומישהו אפילו הציע לירות לנו בראש (כדי לחסוך זמן). העלו תיאוריה לא מבוססת אבל מתאימה לדימוניזציה שנהוג לעשות לנו שאנחנו שודדים את הקופה הציבורית בכך שניצרוך יותר כסף בטיפולים רפואיים. בקיצור לא מנסים למצוא פתרון אלא רק להשמיץ ולהגביל.
34201
האמת?.. צחקתי מאוד כשקראתי את התגובה שלך. אני מניחה שאתה לא צחקת כשקראת אותה.
אבל אתה צריך להבין שאנשים שמרגישים שפוגעים בבריאותם וברגשותיהם, ואחר כך גם מצדיקים את זה, לא ממש רגישים כשהם מגיבים לזה. כשמישהו גם פוגע בך כשאתה אומר שזה נמאס, אתה לא עושה יותר מדי חשבון מי יעלב. אתה מגיב, ותו לא.
העובדה שאתה עצמך משווה עישון למישהו שצופר לי באמצע הלילה מתחת לחלון, לא מתקלח שבוע לפני שהוא עומד לידי באוטובוס, או עוקף אותי בתור, מדברת בעד עצמה..
34205
אף אחד לא הצדיק את הפגעה בבריאות, אף אחד לא פוגע לך בבריאות. כשאני מעשן ברחוב ואת עוברת לידי הבריאות שלך לא נפגעת. לכל היותר נגרמת לך אי נוחות, כמו שהיתה נגרמת לך אם לא הייתי מתרחץ או שם יותר מידי אפטר שייב. את לא תעיזי לצרוח על מישהו ברחוב ''מה אתה חושב לעצמך, אתה מסריח כמו השירותים של נסראללה, שים דאורדורנט מען השם'', מעשנים סופגים כאלו הערות כאלו.
34213
אבל מה שכתבת נכון גם כשמישהו בעבודה ''רק'' מעיר לך הערות מיניות מטרידות וגם בדוגמא שמישהו פה נתן עם הצפחות. אז מה אם זה רק אי נוחות וזה לא פגיעה בבריאות זה עדיין בתחום של זכותו של אדם שלא יעשו לו את הדברים האלה בטח לא שיכפו עלוי.
34215
להזכירך, החוק על הטרדה מינית נחשב לשנוי במחלוקת, ואכן ישנם רבים שטוענים שלמנוע מהם להעיר הערות מיניות פוגע בהנאתם מהעבודה ומהווה כניסה לא רצויה לרשות הפרט.

ועדיין אין חוק המונע מתן צפחות ברחוב.
34367
ההבדל הוא שצ'פחה או הערה מינית היא דבר שמכוון כלפיך ולכן אתה יכול לדרוש שיפסק, בעוד שעישון הוא דבר שאדם עושה עם עצמו (למעט מקרים שבהם אדם נצמד אליך ומפריח עשן בפרצופך אבל אני לא מדבר על מקרים כאלו) בדומה לדיבור בקול חזק מידי לטעמך או לבישת לבוש בטעם רע, כל עוד הוא בגבול הסביר (ולגבי עישון בניגוד שלדוגמאות האחרות, החוק מגדיר בדיוק מה סביר), אין לך ברירה אלא לקבל את זה או לכל היותר לבקש התחשבות.
34370
בנקודה הזו אני יכולה להבין אדם דתי שברחוב מצוי רואה בחורות בלבוש מינימלי ואין לו אפשרות לעשות כלום, בערך. אז פוגעים בך - תשתוק.
34371
אז תתחילי להסתובב עם חצאית, כיסוי ראש ושרוולים ארוכים, שחס וחלילה לא תפגעי באף אחד.
34373
אני יכולה להבין יותר דברים משאני יכולה לקבל. ככה זה. מה אפשר לעשות עם זה - זו שאלה אחרת.
34384
ההבדל, כמובן, הוא שמעישון פסיבי יש פגיעה פיזית מוכחת, בעוד שראיית נשים לא צנועות לא גורמת לפגיעה פיזית מוכחת. החוק, כידוע לך, לא קובע עונש על עלבון או פגיעה בציפור נפשו של אדם. מותר לך לקלל בן-אדם כמה שאת רוצה, והוא לא יוכל לתבוע אותך. תני לו סטירה - והוא יכול לגרור אותך לבית-משפט.
34396
זה לא גורם לי להרגיש יותר טוב. אבל אולי זה עוזר לי להבין למה מישהו לא מפסיק לעשן בציבור. אבל לא כך לגבי מי שמעשן במופגן לתוך פרצופם של אנשים, או אחרי שביקשו שיפסיק כי זה מפריע.
34397
כבר סיכמנו שאנשים שעושים את זה הם בריונים חסרי נימוס ועכשיו, ברוב המקרים גם עברינים.
שאלה ענינית 34202
אתה מעשן כי לא מדאיגה אותך הפגיעה בבריאות
או כי ניסית להפסיק ולא הצלחת? (אני שואלת רק בשביל להבין).
שאלה ענינית 34204
אני מעשן מעט מאוד ולא באופן קבוע. העישון נמצא בשליטתי ויעידו על כך הפסקות ארוכות למדי שאני לוקח מידי פעם.
אני לא מעשן מתוך תחושת צורך אלא לשם הנאה בלבד, אני יודע מהו המחיר שאני עלול לשלם על ההנאה הזו ואני מוכן לו.
אני מעשן בעיקר כחלק מבילוי בבתי קפה פאבים ומסעדות, במקומות כאלו ההנאה שלי נפגעת אם העישון נמנע ממני, במיוחד בפאבים שבהם העישון הוא חלק מהאוירה ובתי קפה שמציעים קפה משובח. דעתי היא ששתיית קפה טוב בלי סיגריה היא פשוט בזבוז (כבר עדיף לשתות נס קפה עלית עם טעם של דבק ככה לפחות אני לא מרגיש שאני מפסיד משהו).
עישון בפאבים 34218
אני לא הולך לפאבים. אבל בהיותנו זה עתה באירלנד רצינו, כפי שהמליצו לנו, גם ללכת ל ''פאב מוסיקאלי'', כדי לשמוע שם מוסיקה ושירה איריים.
הלכנו לפאב כזה ו ''עפנו'' מייד חזרה החוצה בגלל אי הנעימות שנבעה מהצפיפות, ובמיוחד מעשן הסיגריות הכבד (שהיה מעורב גם באדי אלכוהול).
זה היה הניסיון הראשון והאחרון. . .
באמת ? 34266
ראיתי פעם לאורך זמן אדם החולה בסרטן?
אתה בטוח שאתה יודע מה המחיר האמיתי?
תבקר פעם בבית החולים במקום הקרוב לבית מגוריך. וחסוך ממני כל אנלוגיה זולה לתאונות דרכים, אוטובוסים וירחוני גברים.
עשה זאת בשביל עצמך.
שאלה ענינית 35624
אני לא מעשן אבל אני חושב שאתה צודק לגמרי.
כי זאת האווירה ובלי האווירה הזאת לא שווה המסיבה או המקום בילוי שבו אתה נמצא .
על סיגריות וקפה 34209
לשירותך בכל עת.
על סיגריות וקפה 35622
כמה אתה רושם ?
למי יש כוח לקרוא את כל זה ?
חחחחחחח
תרשום בקצרה
ירצו יאכלו, לא ירצו לא יאכלו 35631
הרי אתה מופצץ במידע כל הזמן, ומקדיש לו בודאי לא מעט מזמנך. כאילו היית אומר, למי יש כוח לראות כתבה זו, 6 דקות שלמות בטלויזיה. רק שבמקרה של טלויזיה עליך לחכות בסבלנות עד תום הכתבה כדי לראות זו שתופיע אחריה. ואילו בחומר כתוב, אתה יכול לעשות גלילה כרצונך ובקצב שלך. אף אחד לא כופה עליך "לקרוא בסבלנות" את הכתוב, ביכולתך לתפעל במו ידיך את העדפותיך.

וכבר אמר מי שאמר "יותר משרוצה המלפפון לינוק, רוצה היונק למלפפן"
ירצו יאכלו, לא ירצו לא יאכלו 35707
ומה אתה במשפט הזה המלפפון או היונק ?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים