כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 344653
1. מהו בעצם פטנט; נניח שאני ממציא איזו תערובת כימית שמרפאת אנשים ממחלה כלשהי? ברור שכדי להמציא דבר כזה נאלצתי להשקיע מיליונים במחקר ופיתוח! אני מעוניין למכור את התרופה לתועלת האנושות, אבל לשם כך עלי למנוע מאחרים להעתיק את המוצר ולהתחרות בי מבלי שהשקיעו אגורה במחקר ופיתוח! לשם כך נועד חוק הפטנטים. מכיוון שהמצאות נועדו להציל חיים או לשפר תהליכים תעשיתיים, חקלאיים, או לשפר מכונות, כלי לחימה ,תחבורה, וכדומה. כל מי שמשקיע במשהו שמקדם את העולם מועיל לעולם. לעומתו מי שמעתיק אותו בעצם מונע ממנו להחזיר את ההשקעה המועילה שעשה.בשוק שבו אין הגנה על ממציאים, למעשה אין המצאות!!! הדרך היחידה לעודד המצאות היא להגן על הממציאים כך שיראו רווח ממשי מפועלם.

2. חוק הפטנטים מסדיר את ההגנה על ההמצאות בשיטה הבאה. הממציא עושה "עיסקה" עם המדינה שבה נרשם הפטנט. במהלכה הוא "מגלה" לציבור כיצד ה"המצאה" שלו בנויה ועובדת. בתמורה המדינה רושמת את ההמצאה ב"רשם הפטנטים".תמורת תהליך הרישום משלם הממציא אגרות, ובעיקר עלויות של רושמי פטנטים.המחלקה המשפטית של רשם הפטנטים היא במעמד של "שופט מחוזי". היא אמורה לצטט לעומת הממציא הטוען לבעלות על זכויות ההמצאה כל פרסום קודם המעיד שמישהו המציא ,השתמש בה קודם, או פרסם הוראות לבנייתה, או לחילופין תיאר אותה.אם ,לדעת הרשם ,תיאר הממציא משהו שהוא בגדר "התקדמות המצאתית"(שיפור יוצא דופן שטרם נראה, ואשר אינו שיפור קל ויומיומי הנעשה על ידי בוני מוצרים באותו התחום), אזי תירשם ההמצאה לזכות הממציא.

3.כאשר נרשמת המצאה לזכות הממציא הוא רשאי למכור את זכויות השימוש בה לאחרים, חברות ,מפעלים וכדומה.הוא רשאי לרשום בארצות אחרות את אותה המצאה, בפרק זמן של שנה. תמורת הזכויות למכור את השימוש בהמצאה צריך בעל הזכויות לשלם אגרות שנתיות .תוקף "החוזה" בין הממציא למשרד הפטנטים יכול להגיע עד 20 שנה. למעשה "החוזה" הזה מעניק לבעל הזכויות בהמצאה "מנופול" לשיווק דבר נדרש/חיוני במדינה מסויימת.

4. לכאורה חוק הפטנטים מסדיר את ההגנה על ממציאים ומאפשר להם לתרום לתועלת האנושות. רק לכאורה... בפועל רישום פטנט בארה"ב לבדה עולה במקרה הטוב קרוב ל-‏20,000$ .צרפו לזה רישום פטנט בעשרות מדינות אחרות ותגיעו לסכומים גבוהים מאוד. בנוסף לכך ,כדי למסחר המצאה נדרש אדם להשקיע סכומים עצומים במו"מ עם בעלי ממון כדי שישקיעו בהקמת מפעלים, ייצור, שיווק המוצר,פרסום, וכדומה. בפועל אין לאף ממציא את הסכומים הנדרשים לשם כך. בעלי ההון יודעים את זה ומנהלים מדיניות משא ומתן דורסנית כנגד ממציאים. כך יוצא שממציא הגיר האוטומטי בארה"ב קיבל בשנות החמישים בקושי כ-‏20 אלף דולר תמורת המצאתו,ואלו אפילו לא הספיקו לתשלום חובותיו השוטפים בגין הבאת ההמצאה הזו לעולם. מרבית הממציאים מגלים מהר כי אפשר "להמציא" רק במסגרת עבודה בחברה אשר משלמת את עלויות הפיתוח. אבל המציאות היא שחברות מעוניינות העיקר ברווח. רווח עכשיו, ומהר. לכן בפועל הן אינן עוסקות בהמצאת מוצרים חדשים באמת. הן בעיקר מאריכות חיי המצאות ישנות על ידי רישום אין ספור פטנטים על פרטים זניחים וחדשניים במוצר ישן. לדוגמא; חברת ג'ילט שנוסדה לפני כ-‏100 שנה על ידי הממציא קמפ ג'ילט סביב המצאת סכין הגילוח הבטוח והמתכלה שנועד להחליף את התער שגלב השכונה מחדד על רצועת עור ומחטא לפני השימוש. המצאה זו הוחדרה במשך עשרות שנים. אח"כ "שופרה" על ידי הוספת הלהב הנוסף(2 סכינים שכונו מאך 2 ). אח"כ התווספו פסים שונים של חומרי סיכה, ומשכחי כאבים ודימום. אח"כ הופיע בשוק סכין בעלת 3 להבים. אח"כ הוחדרה לשוק סכין כזו בעלת פסי סיכה, וחומרים שונים, מגבים מגומי זעיר וכדומה. היום מוחדרת לשוק סכין בעלת 5 להבים, וכדומה. בקיצור בעידן שבו כבר קיימת טכנולוגיית לייזר להסרת שערות, עדיין מצליחים לעכב טכנולוגיה אמיתית בעזרת שפע של ג'אג'טים, מגובים בפטנטים שאינם פטנטים כלל!
כדי לשמור על המונופול בשוק רשמה ג'ילט לפחות 1060 פטנטים שקראתי בעצמי! (נכון לשנת 2001 ).

5. ברור כי חוק הפטנטים הנוכחי הפך לאבן ריחיים על הממציאים האמיתיים בעולם. ארה"ב שהיא השוק המוסדר העיקרי למוצרים מגובי פטנטים "מתחה" את יריעת החוק עכב לחץ של תאגידים גדולים על המחוקק. הלחץ הזה גרם לנזק לעולם כולו ודווקא לארה"ב עצמה יותר מכולם! חוקים שנועדו להגן על חברות תוכנה אמריקניות כגון מייקרוסופט, גרמו בפועל לייקור התוכנות ולתופעת העתקה נרחבת. מחשב המבוסס כולו על חומרה (כמו מחשבון, קופה רושמת ,מחשב של מטוס או מכונה, הוא בר הגנת פטנט, בהיותו מכונה מועילה. לעומתו מחשב אישי אשר התוכנה המפעילה אותו אינה צרובה ברכיביו אלא מועלית בעזרת תקליטור ,או חיבור לאינטרנט אינו יכול היה להיות מוגן כמכונה. במקור התוכנה דומה לשיר שנכתב על ידי משורר. המעתיק ומוכר 8 שורות רצופות משיר או ספר ,שפורסם בחמישים השנים האחרונות, הוא למעשה מפר את זכויות היוצרים. כתוצאה מכך שמרבית המחשבים בעולם מופעלים בתוכנות מייקרוסופט קיימות תופעות כמו ניזקי הווירוסים. גם ההוצאה הדמיונית על "באג 2000" הוצאה על תיקון פגם בלתי ממשי. בעוד האזרחים הרגילים משלמים מחיר כבד על שדרוגי תוכנה, זוכים התאגידים למחירים מגוחכים, בעודם רוכשים אלפי תוכנות בכל עסקה. כך ממן האמריקני הקטן את חברות הענק שעושקות אותו. להזכירכם, הסיני, או הערבי, פשוט מעתיק. בחינה לעומק תגלה כי "משיכת שמיכת חוק הפטנטים" רק הזיקה לציבור והגנה על מונופול מיותר, אשר אפילו תביעות של כ-‏20 מדינות נגדו בתוך ארה"ב לא הצליחו בפועל להגיע לכלל הכרעה משפטית מועילה.

6. "שוק מקביל". בעולם היום יש ענקים מתעוררים כמו סין והודו. במדינות אלו אין כל הגנת פטנט. כבר היום הם שוק צומח ענק אשר צורך מוצרים "מועתקים". אין בכוונתם לשלם תמלוגים, וספק אם אי פעם יצטרפו לשיטה הזו של הגנה על זכויות ממציאים. כדי שיהיה להם אינטרס בהגנה כזו הם צריכים להיות משוכנעים כי המצאותיהם שלהם מנוצלות בארצות אחרות לתועלת עמים אחרים ,בעוד הם עצמם השקיעו את כספי הפיתוח. מצב כזה עדיין אינו נראה באופק! בקיצור שיטת הפטנטים צפויה להתמוטט !
יתר על כן כבר יש מדינות שאוכפות אותה בעדן כאילו חדש. ביפן ממציאות חברות רבות מוצרים ומגבות אותן בפטנטים. שם נהוג שחברה א' מעתיקה בדייקנות המצאה או שכלול שהופיע במוצר של חברה ב'. חברה ב' פונה מייד לבית המשפט כדי לתבוע בגין העתקה. לפיכך החברה המעתיקה מודה באשמה ומסכימה לשלם פיצוי יחסי המחושב בעזרת בית המשפט. למעשה הדרך היפנית גורסת העתקה בגלוי ,תוך התחשבנות על הרווחים בבית המשפט. לעומתם הסינים מעתיקים בגלוי מבלי לשם כלום. את כל תהליך ההפצה לארצות אחרות הם מותירים לזרים, ועליהם מוטל בעצם לדאוג שהמוצר לא יפר זכויות יוצרים או פטנטים. זו רק שאלה של זמן עד אשר העולם יחדל כליל מכיבוד חוק הפטנטים, או לחילופין ישכלל אותו באופן מתאים. אנו בעיצומה של מלחמת עולם בין תרבויות, המתנהלת בו זמנית עם מלחמת עולם כלכלית גלובלית,(גלובליזציה מול שיטות אחרות). דעתי האישית היא שהגלובליזציה המונהגת בעיקר על ידי תאגידים אשר במקור היו אמריקניים, רק מחריפה את קרב התרבויות, ובעצם מחלישה את המערב. במהלכה מנצלים תאגידי אופנה כמו גוצ'י, לואי ויטון, איב סאן לורן, את עניי סין בתפירת ארנקים נפלאים ושיווקם בשדרה החמישית בניו-יורק תמורת 400$ דולר לארנק. אולם קבוצה מתחרה מוכרת את אותם ארנקים בדיוק בציינה טאון, ניו-יורק, תמורת 20$ דולר בלבד.
תהליך דומה קורה בתוכנות, מצלמות,מכוניות, וכדומה. כללי המלחמה מופרים בגלוי כל אימת שניתן באופן המתאים להפרה בכל מוצר ושוק. לפיכך צפויה קריסה של יישום חוק הפטנטים, בהיותו בלתי ניתן ליישום בעתיד. במקומו תצוץ שיטת רישום המצאות זולה יותר, יעילה יותר, צודקת יותר, ובעיקר מעשית יותר! כזו שניתנת ליישום עולמי. ההצעות שהעלה כותב המאמר עדיין אינן מעשיות כלל. ברור שהעולם המשפטי שמתפרנס מרישום פטנטים, ומייצוג במשפטי פטנטים, עדיין לא שש לוותר על פרנסתו. ממנו לא תבוא שום יוזמה לשינוי. רק ארועים גלובליים, יהפכו את חוק הפטנטים הנוכחי על פניו ברגע המתאים והאפשרי.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 344683
1. למה אתה טוען שזו הדרך היחידה לתגמל ממציאים? אני בטוח שמגיבי האתר יכולים לחשוב על מספר דרכים נוספות.

5. החברות הגדולות הן לקוחות גדולים שמצליחים לקבל תנאים טובים יותר מהספקים מאשר לקוחות פרטיים. מצד שני, הדרישות שלהן בד"כ גבוהות יותר ותקציביהם גדולים בהרבה.

5+6. יש דרכים נוספות "להגן" על תוכנה. מיקרוסופט שהזכרת בדוגמה משתמשת בעיקר בזכויות יוצרים: כל הזכויות על השימוש בתוכנה שמורות למיקרוסופט וכדי להשתמש בתוכנה אתה בד"כ צריך להסכים לרשיון שימוש מסויים. דרך אחרת (נפוצה הרבה פחות) היא להגן על החברה ע"י מותג חזק, כמו שעושה רד־האט.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 344717
הבעיה העיקרית בחוק הפטנטים היא שאישור פטנט אינו מהווה כלל ועיקר הוכחה לכך שהפטנט עובד, ושבעל מקצוע אכן מסוגל ליצור את ההמצאה המתוארת על פי התיאור. לכן, אפשר לרשום פטנט על חלומות בהקיץ, רעיונות מעורפלים שאולי יום אחד מישהו יוכל לבנות אותם - למרבה הזעזוע, במצב כזה, יש תמריץ דווקא לרשום פטנטים רחבים ככל האפשר, שימנעו השקעת כסף בהמצאות האמיתיות, אלו שממש יעבדו.

אני חושב שהרפורמה הראשונה שחוקי פטנטים צריכים לעבור בעולם היא קביעה שבעל הפטנט, או מישהו הקשור איתו בחוזה לצורך העניין, יהיה מחוייב להציג אטיפוס עובד של ההמצאה תוך פרק זמן מסויים מרגע הגשת הבקשה. גם אם הבקשה נתקבלה במהלך פרק הזמן הזה, היא תתבטל רטרואקטיבית אם בעל הפטנט כשל בהצגת האבטיפוס הפועל. רק כך ניתן יהיה למנוע רישום פטנטים באספמיה, שמשמשים מאוחר יותר לתביעת מי שפיתח באופן עצמאי את אותה ההמצאה שבעל הפטנט לא היה מסוגל לפתח באמת.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 344740
נראה לי שהתגובה הנ''ל נכתבה ע''י מי שחי לו במגדל השן האקדמי, ומסתכל על הכל במשקפי ''התאגידימים''.
אני רוצה להראות את ההשקפה של מי שנמצא בתעשיה, ולטובת זה אחשוף פרטים אישיים שלא חשפתי עד היום.
אני עובד בחברת סטארט-אפ קטנה. במסגרת ההשקעה הראשונית שקיבלנו, אין לנו אפשרות להקים קו ייצור למוצר שלנו, אפילו לא למטרות פיתוחו. אי לכך אנו עובדים עם קבלני משנה, שחלקם ''תאגידימים'' הרבה יותר גדולים, עשירים וחזקים. אלמלא מוסד הפטנטים, כל קבלן משנה שלנו היה יכול פשוט לקחת את השרטוטים שלנו, שהוא קיבל לטובת הייצור, לייצר ולשווק תחת שמו.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 344742
NDA לא פותר את הבעיה הזאת?
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 344769
NDA לא יעזור הרבה לדעתי (גם הם לא יספרו לאף אחד איך הם מייצרים), אבל חוזה פשוט שבו כתוב "אסור לכם לייצר ולשווק את זה מטעם עצמכם" כבר יפתור את הבעיה הזו.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 344770
כן ולא. הייתה לנו בעיה דומה, החברה שייצרה גם מכרה עבורינו את המוצר (תחת הלוגו שלה וכולי) והחברה בה עבדתי היתה אמורה לקבל תמלוגים. הבעיה היתה שלא היתה לנו דרך לוודא כמה יחידות באמת יוצרו. אחד ההצעות שעלו היתה לתכנן את המוצר כך שאחד הרכיבים הקריטיים ישאר בידינו, והם יאלצו לקנות ישירות מאיתנו רכיב אחד כזה על כל קופסא שהם מייצרים.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 344930
א. NDA לא מספיק. http://finance.walla.co.il/?w=/110/738105
ב. באין פטנט, לך תוכיח שאת המוצר הספציפי אתה המצאת ולא קבלן המשנה.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 344935
כתבתי חוזה, לא? עו"ד סביר אמור לנסח חוזה הולם, לדעתי (שבו יצוין מי פיתח מה ולמי יש זכויות במה). אם, למשל, למדינול יש חוזה הולם מול בוסטון סיינטיפיק, הרי שבית המשפט אמור לפסוק לה את אותם 1.5 מיליארד דולר פיצוים.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 344941
בת משפט זה טוב ויפה, אבל תראה מה קרה להם בינתיים
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 345006
איך תכתוב את החוזה לפני שאמרת על מה מדובר? למה שיחתמו לפני שתתן את המידע? איך תגדיר את המידע באופן מדוייק?
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 345010
אני לא צריך לרדת לפרטי פרטים בעת הדיונים הראשוניים על החוזה. את המפרטים המדוייקים אני יכול להעביר רק לאחר חתימת החוזה. לא נראה לי מסובך לשני הצדדים (הן לממציא והן לחברה המייצרת) להגן על עצמם במקרה שכזה.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 345017
בא נתאר מצב, חותמים על NDA באופן כללי. אחרי שבוע אומרים לבחור החלטנו לא להשתמש בזה. אחרי שנה רואים שהם גנבו את הכל. מה עושים? איך תוכיח שאתה אמרת להם את הדברים ולא מישהו אחר.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 345023
אבל זה לא מה שתארתי. אם הם גנבו הכל סימן שהעברת להם את המפרטים, אבל אני אמרתי לך לא לעשות את זה.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 345043
לרוב הרעיונות לא צריך מפרטים. צריך 5 דקות ושמיעה טובה אפילו אם לא אומרים הכל.

אולי אפשר שכל צד ירשום מסמך דמוי פטנט לפני הפגישה ובהסכם יתייחסו למסמכים הכתובים.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 345985
לדעתי, רעיון שאפשר להסביר אותו תוך חמש דקות והצד השני יכול מייד ליישם אותו לא אמור להיות מוגן בפטנט. יחד אם זאת, לשם גילוי נאות אציין שכשאני טוען טענה כזאת בעבודה, מיד מסבירים לי שאני לא מבין דבר בעסקים.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 345988
בא נקח מצלמה ונשים אותה מתחת ללוח זכוכית בגודל של מסמך. נחבר את המצלמה למדפסת או לפיתוח מיידי כדי שנוכל במיידי לצלם מסמכים.

סליחה, זה לוקח פחות מדקה.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 345993
לא הבנתי. אם לדעתך הסברת את הפטנט של זירוקס אני חושב שאתה טועה, עד כמה שאני מבין, עיקר ההמצאה היה התכנון של התוף האלקטרו סטאטי ואבקת הדיו. אם מישהו היה לוקח מצלמת פולארויד ומצלם איתה מסמכים, האם לדעתך הוא מפר את הפטנט שתארת? ואם הוא היה מניח את המצלמה על לוח זכוכית לפני הצילום?
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346000
לא יודע. תביא את הפטנט של זירוקס ונבדוק.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346016
שאלה פרוצדורלית: חובת ההוכחה עלי או עליך?
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346023
אתה טענת שפטנט שניתן להסביר ב 5 דקות אינו ראוי להיות פטנט. אני טוען שזה לא נכון.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346024
אבל אתה טענת שאת הפטנט של זירוקס אפשר להסביר ב(פחות מ)5 דקות והוא מצלמה עם מערכת פיתוח מיידי על לוח זכוכית.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346031
הנושא איננו הפטנט של זירוקס. תנסה את הפטנט של מכונת התפירה אשר לפי הנאמר היא כוללת השמת חור המחט בתחתית המחט.

פחות מדקה?
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346037
לינק?
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 345990
לדעתי, דווקא הפטנטים הטובים ביותר (לפחות מבחינת גיוס כספים) הם אלו שאפשר להסביר תוך 5 דקות (בבחינת "איך לא חשבו על זה קודם?")
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 345997
אז לא. לדעתי מה שאפשר להסביר תוך חמש דקות ( נאום המעלית הידוע) הוא מה הבעיה שרוצים לפתור, השוק של הפיתרון( אולי) וקווים מאוד כלליים של השיטה.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346002
ובדיוק ככה מגייסים כסף.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346017
מסכים, אבל בדרך כלל מהסבר כזה אי אפשר ללכת ורשום פטנט.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346019
אם לא תגייס כסף, איך תרשום פטנט? (עשרות אלפי דולרים במקרה הטוב...)
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346214
אני חושב שעלית על הביקורת הבסיסית על חוק הפטנטים. לכאורה, הפטנט נועד להגן על ה*ממציא* ולתגמל אותו. בפועל, ללא "פטרון", אדם מהישוב לא יוכל לרשום פטנט מוגן היטב.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346229
לא בהכרח. רישום Provisional patent עולה רק 100$ ונותן לך שנה בכדי להשיג משקיעים (והמלה "פטרון" לא מתאימה כאן)
הרי ללא השקעת המשך, גם לפטנט הטוב ביותר והמוגן ביותר לא יהיה יישום מעשי.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346003
יש פטנטים ראויים בהחלט שקל מאוד להסביר תוך דקות ספורות. מה שמייחד אותם הוא לא הפתרון המסובך אלא המקוריות.

דוגמא טובה (שדווקא לא זכתה להגנת פטנט אאז"נ): הקוביה ההונגרית. אפשר להסביר תוך 2 דקות; אף אחד לא חשב על זה קודם; בהחלט ראוי (לדעתי) להגנת פטנט.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346015
אם תצליח להסביר תוך 2 דקות *איך* כל פלחי הקוביה מסתובבים, אין ספק שאתה מסביר יותר טוב ממני.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346020
מה לדעתך ראוי לפטנט בקוביה ההונגרית?
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346025
מדובר בהמצאה מקורית. נכון שזה פשוט (מדובר בטכנולוגיה שניתן היה ליצור הרבה, הרבה לפני שנות השבעים) אבל עובדתית, אף אחד לא חשב על זה קודם. לטובת ממציאים כאלה בדיוק נועד חוק הפטנטים, לדעתי; רוביק יכול היה להרוויח הון מהמצאתו, וביושר, אם היה רושם עליה פטנט מחוץ להונגריה.

(מסתבר שבהונגריה הוא כן רשם פטנט. מסתבר גם שנמכרו כ-‏300 מליון יחידות ברחבי העולם).
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346038
אבל מה היא ההמצאה? האם אתה מתכוון לטכנולוגיה?
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346050
ההמצאה היא הקוביה. מה הבעיה? המצאות זה לא רק טכנולוגיה.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346245
מה שמעצבן אותי הוא שהמדינה מנסה להתערב בפעולת השוק כל הזמן. כאן אפילו לא מדובר על איזו תרומה ייחודית לאנושות שצריך להגן עליה כי אחרת אנשים לא ימציאו דברים. אם הממציא רוצה להרוויח כסף על המצאתו, שיתכבד ויפעל כמו כולם בשוק החופשי - יחפש משקיעים או יחבור לתאגיד קיים, יוזיל את עלויות הייצור, יעסוק בפעולות שיווקיות של מיתוג ובידול. התערבות המדינה רק מעוותת את האיזון הטבעי של השוק ועולה לנו יותר.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346251
אני מעדיף שיקבל הגנת פטנט (מוגבלת בזמן) על פני זה שיזכה בהגנת זכויות יוצרים (שהיו נשארים שלו עד 70 שנה אחרי מותו, אם לא יאריכו את זה ל-‏150 עד אז, כדי להציל את מיקי מאוס).

כמובן שאתה תגיד שגם זו התערבות (אגב, סרקזם לא ממש מתאים לך), אבל יש לי הרגשה שגם התוצאה של זה לא תערב לאוזניך.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346354
אני מניח שכמו ברוב הדברים, גם בסרקזם יש עניין של אימון. עם נחישות והתמדה אני אצליח.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347090
אני לא ממש מבין את הטיעון שלך כאן (אחרי קילוף הסרקאזם). האם יש סתירה בין תמיכה בשוק חופשי לבין הדעה שקניין רוחני - ובכלל זה פטנטים - הוא קניין בר-הגנה, ומכאן תפקידה של המדינה להגן עליו?

(בימי הזוהר של דיוני השוק החופשי באייל‏1, גם הענף הזה זכה לפתילים ארוכים ומרים. הרושם שאני נשארתי איתו בסוף הוא שחוקי זכויות יוצרים אינם מחויבים מגישת שוק חופשי, אבל אינם סותרים אותה.)

1הנוער של היום, רק מתמטיקה מונדית כל היום.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347142
נדמה לי שזה תלוי בסוגי ההצדקה שנותנים לשוק החופשי ולקניין הרוחני. אם ההצדקה לשוק החופשי היא תועלתנית, וההצדקה לקניין הרוחני גם היא תועלתנית (כמו במאמר) זה לא ממש מסתדר לי: אם האקסיומה היא שהמדינה גורמת נזק בעצם ההתערבות שלה, שמירה על קניין רוחני תזיק לכלכלה כמו ששכר מינימום מזיק לה. מנגד, אם ההצדקה לשוק החופשי היא תועלתנית וההצדקה לקיומו של קניין אינה תועלתנית אלא מהותנית, אולי זה יכול לעבוד (אבל אני חושב שזה קשה מאוד להצדיק כך את קיומו של הקניין הרוחני).

מעניין יותר, בעיניי, הוא האיפיון הסוציולוגי. תומכי ה"חופש" הכלכלי שמסבירים לנו שההתמודדות בשוק היא זאת ששומרת על חיוניותו ושצריך להסיר את כל ההגנות ולצמצם את תפקידה של המדינה, ושהשוק כבר מגיע לאיזונים טבעיים בתנאי חופש, הם אלה שמתקוממים נגד ביטול חוקי הפטנטים וזכויות היוצרים. בלי קשר לשאלה אם ההצדקה הרציונאלית שלהם עובדת, זה נראה היפוך משונה של העמדה הרגשית שלהם.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347157
תומכי השוק החופשי מעולם לא אמרו שאין צורך בהגנה על הקניין. להפך - זה התפקיד העיקרי של השלטון בתפיסתם. חוקי פטנטים זה פשוט עוד הגנה על הקניין, בדומה לחוקים האוסרים על גניבה של חפצים פיזיים.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347195
השאלה היא מה הופך את הפטנטים לקניינו של הממציא.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347217
קניינו של מי הם אם לא שלו?
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347224
בכלל לא ברור שהם צריכים להיות ''קניין''. עד המהפכה התעשייתית אף אחד לא חשב עליהם ככאלה. בניגוד לקניין חומרי, שבו שימוש של אדם אחד בקניין מגביל את השימוש של האחר (אם אתה משתמש במכונית שלי, אתה מונע ממני את השימוש בה), השימוש ברעיונות יכול להיעשות במקביל ע''י אנשים אחרים בלי להגביל את השימוש של הממציא.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347241
6ם תמשיך את הקו הזה, יוצא ששום עבודת חשיבה איננה ראויה לשכר, לטעמך.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347245
למה?
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347256
כי מהו קניין רוחני אם לא פרי החשיבה?
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347264
קניין רוחני אינו בהכרח פרי חשיבה. אתה יכול לקנות פטנט או זכויות על יצירה. וההיפך בודאי לא נכון - פרי חשיבה אינו, כשלעצמו, קניין רוחני.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347267
מה פירוש "אתה יכול לקנות פטנט או זכויות על יצירה"? ומה זה קשור לעניין?
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347269
פטנטים וזכויות אפשר למכור לאדם/תאגיד אחר. במובן זה, קניין רוחני אינו בהכרח פרי חשיבה. ז"א, כל דבר הוא פרי חשיבה, אבל קניין רוחני אינו פרי כזה יותר ממכונית פיזית. לכן, כמו שאנחנו לא משלמים על הרעיון של מכונית רק בגלל שהיא פרי חשיבה, אלא על המכונית עצמה (המוצר) , אין הגיון לשלם על קניין רוחני אחר רק בגלל שהוא פרי חשיבה.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347270
פטנטים וזכויות אפשר למכור לאדם אחר, אבל הם פרי חשיבתו של המוכר הראשון שלהם. כלומר, הם הקניין הרוחני שלו. גם קניין גשמי שייך בתחילה ליצרנו, והוא זה שמוכר אותו, לא? אני פשוט לא רואה מה ההבדל.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347277
ההבדל הוא שקניין פיזי שייך לבעליו לא בגלל שהוא ייצר אותו או הרכיב אותו בצורה מסוימת, אלא בגלל שהחומרים הפיזיים מהם מורכב הקניין (או המקבילות שלהם בקרקע וכולי) הם בבעלותו. זה מעניין, כי זה ככה למרות שההרכבה של החומרים באופן מסוים יכולה להיות הדבר שנתן לקניין את ערכו. למשל, יצרן מכוניות שמרכיב מכונית מחומרי גלם. ובכל זאת, אנחנו בד"כ מעדיפים להשאיר את נושא הערך של הקניין להתדיינות חופשית בין בני אדם ולא מנסים לקבוע את מחירן של מכוניות ע"י המדינה.

אם נחזור מספר הודעות אחורה, אני לא חושב שיהיה נכון לתאר את זה כמשוואה של "קניין רוחני = פרי החשיבה". יש הרבה פירות כאלה שלא מקבלים הגנה. האידאל הוא שרק רעיונות מקוריים יקבלו הגנה. וההצדקה - בגלל שאנחנו מעוניינים לעודד אנשים לחשוב על רעיונות כאלה, להשקיע בהם ולחלוק אותם עם החברה כולה (הצדקה תועלתנית). זאת בדיוק סוג ההצדקה שתומכי השוק החופשי אמורים לדחות. הם מתנגדים למעורבות של המדינה בעידוד "מלמעלה" של פעולות של אנשים, והם רואים עידוד כזה כסוג של כפייה.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347340
לא אמרתי שכל פרי חשיבה הוא קניין רוחני, אלא שכל קניין רוחני הוא פרי המחשבה. שני דברים שונים לחלוטין.
והמדינה איננה זו שקובעת את ערך הקניין הרוחני, אלא רק מפקחת על קיום החוק בנושאים אלה - בדיוק כשם שהיא מפקחת על הקניין הגשמי.

_____________
דיסכליימר: אין לי כל כוונה לייצג את הש"חיסטים. חלילה.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347304
הצדקה תועלתנית מלכתחילה לא יכולה להציב טענות מהצורה "המדינה גורמת נזק" כ*אקסיומות* - כדי לשכנע חייבים להציג טיעון מדוע זה נכון; ויתרה מכך, חייבים להציג טיעון כזה עבור כל סוג התערבות שבדיון. גם אם יש טיעון גורף שיכול להראות מדוע כל התערבות שהיא מזיקה, הוא חשוף עקרונית לטיעונים שבסוגים מסוימים של התערבות, הנזק הזה קטן מהקטסטרופה שתקרה ללא התערבות. נראה לי שהגנת קניין רוחני היא מועמדת טובה לטענה כזו.

באשר ליכולת להצדיק עקרונית (להבדיל מתועלתנית) קניין רוחני, אני עדיין לא משוכנע מה קורה כאן: אני אכן מתקשה לראות בו בדיוק אותו דבר כמו כמו קניין פיזי (ומי שחושב שהוא בדיוק כמו, לא יכול להגביל את התוקף שלו בזמן). מאידך, הסרת כל סוג של הגנה על קניין רוחני תאפשר עוולות, שחוץ מזה שהן עוולות ברורות (אני מפרסם ספר שכתבתי, ומייד באים כולם, מפרסמים אותו גם, ומוכרים) נראות לי מאוד דומות, מבחינת תחושתו של הנשדד-לכאורה, לעוול שבשוד קניין פיזי (ונדמה לי שתחושת העוול הזו היא לפחות דרך אחת לבסס פילוסופית הצדקה עקרונית לקניין פיזי; הצעות אחרות?)
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347312
גם על קניין פיזי יש התיישנות.
לדוגמה, אתה לא יכול לתבוע מישהו שגזל קניין פיזי שלך לפני יותר מ 7 שנים.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347316
אולי השימוש במילה "אקסיומה" אינו מוצלח במיוחד, אבל תומכי השוק החופשי, כמו גם מתנגדיו, יוצאים מתוך הנחות-יסוד מסוימות. בין אם מדובר על הרעיון הפרידמני של מחיר כמשקף מידע ולכן כל התערבות במחיר פוגמת במעבר המידע בין השחקנים, ובין אם מדובר על איזון טבעי של השוק או על הגדרת החירות וטבע האדם. הנחות היסוד האלה לא נראות לי חשופות במיוחד להפרכה אמפירית.

גם הטענה "שבסוגים מסוימים של התערבות, הנזק הזה קטן מהקטסטרופה שתקרה ללא התערבות" נראית לי מסוכנת. למשל, לי ברור שאת אותה טענה יש להחיל על רעיון הבטחת-הכנסה והיא מועמדת סבירה יותר מהגנת הקניין הרוחני. מה עכשיו? לי יש פיתרון - ניתן למערכת הדמוקרטית להכריע. אבל מה יעשה תומך שוק חופשי שהוא גם תועלתן? הוא יראה בהכרעה מרחיבה של המערכת הדמוקרטית הכרעה לא לגיטימית. הוא קצת תקוע, לא?

בנוגע להצדקה הפילוסופית לקניין פיזי, אני לא כל כך מתמצא. אני מכיר רק את ההצדקה של לוק, והיא לדעתי מבוססת על פרדוקס ולא על תחושת עוול. מעניין מאוד לקרוא אותה ולראות עד כמה השתנתה התפיסה מאז:

"אף על פי שהארץ וכל היצורים הנמוכים ניתנו במשותף לכל בני האדם, כל אדם הוא בעל קניין ביחס לגופו שלו; ורק הוא בלבד יש לו זכות לגופו. עבודת גופו ועמל כפיו – על אלה אפשר לומר על פי הדיוק שאמנם לו הם. כל דבר איפוא שהאדם מפקיעו מן המצב שהתקין לו הטבע, הריהו מערב בו את עבודתו ומוסיף עליו משהו משלו, ובאורח זה הופכו לקניינו. בהפקיעו את הדבר ההוא מן המצב הכללי שייעד לו הטבע, הריהו מצרף אליו על ידי עבודתו זו משהו המבטל את זכותם המשותפת של שאר בני האדם. כי הואיל ועבודה זו היא בלא ספק קניינו של העובד, רק הוא בלבד יכול להיות בעל זכות ביחס למה שצורפה אליו עבודתו, על כל פנים כאשר כמות מספקת, באיכות לא פחות טובה, נותרה במשותף בשביל האחרים.

הסועד את ליבו בבלוטים שליקט מתחת לאלון, או בתפוחים שקטף מן העצים בחורשה, בלי ספק הפך אותם לקניינו. איש לא יוכל להכחיש שמזון זה לו הוא. הריני שואל איפוא: אימתי התחילו להיות שלו? כשעיכל אותם? או כשאכל אותם? או כשבישל אותם? או כשהביאם הביתה? או כשאסף אותם? הרי ברור, שאם מעשה הלקט הראשון לא עשה אותם לקניינו, לא הועילו גם שאר המעשים האמורים. העבודה ההיא קבעה הבדל בינם לבין רשות הרבים; היא הוסיפה עליהם משהו יותר ממה שעשה בשעתו הטבע המוליד את הכול, וכך הפכה אותם לזכותו הפרטית."
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 349190
בהנחה שאינך סנאי - האם אפשר לסעוד את לבך בבלוטי אלון? או שזה עובר רק עם אלונים בריטיים?
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 349323
לא יודע. אני לא חובב טבע ולא חובב בישול. אולי הוא מתכוון שרק לסנאים צריכה להיות הזכות לרכוש?
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 349607
גם אני לא חובב בישול - אבל אני חובב אוכל. מסתבר
שניתן לאכול בלוטים, בתנאי שמרתיחים אותם כמה פעמים להרחקת המרירות.

In some human cultures, acorns once constituted a dietary staple, though they are now generally only a very minor food.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346116
לפי מה שהבנתי מהמאמר, חוק הפטנטים לא נועד לכסות מקרים כמו של רוביק. התנאי "אף אחד לא חשב על זה קודם" הוא לא מספיק. הנה:

" כדי להיות זכאית להגנת פטנט, המצאה צריכה להוות שיפור משמעותי לעומת מה שקיים או ניתן לבנייה על־פי הידע הקודם הגלוי לכל (ידע זה מכונה Common Knowledge או Prior Art). אך מהו שיפור משמעותי? כאן ההגדרה היא על דרך השלילה. היא קובעת שדבר מסוים מהווה שיפור פעוט בלבד אם בעל מלאכה סביר במקצוע היה מגיע לפתרון דומה בהינתן בעיה דומה."

בכל מקרה, יש כאן שאלה יפה: מה *ראוי* לעודד (באמצעות חוק הפטנטים)?
1. האם ראוי לעודד המצאות במובן הרחב של המילה? כלומר כל רעיון יצירתי שיש לו משמעות כלכלית (כולל דברים כמו קוביה הונגרית, משחק המחשב דום, בלוגים, סודוקו, והקונספט של כוכב נולד). או אולי ראוי לעודד המצאות רק במובן הצר - כלומר שיפורים משמעותיים בטכנולוגיה?
2. מהו בדיוק הגבול בין רעיון תיאורטי להמצאה פיזית ולמה ראוי להגן על השני ולא על הראשון (בייחוד לאור העובדה שבפועל רושמים פטנטים גם על רעיונות תיאורטיים). אותה שאלה רלוונטית גם לגבי פטנטים על דברים שקיימים בטבע כמו זני צמחים, רצפי DNA וכו'.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346208
סודוקו קיים כבר אלפי שנים, אאל''ט.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346209
מאות, לא אלפי, מאות. http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%9...
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346235
לא ברור על סמך מה נקבעה המאה ה-‏18 בערך. באנגלית כתוב אחרת:
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346219
אז יש שגיאה בניסוח של המאמר. הכוונה כאן היא לנושא של "Inventive Step" - כלומר, אחרי שביססנו את העובדה שהרעיון הוא מקורי (כלומר, שלא נעשה דבר כזה בעבר), צריך גם להוכיח שלא היה ניתן להגיע אל הרעיון הזה באופן פשוט על ידי שילוב של רעיונות קיימים קודמים. למשל, פטנט שנתקלתי בו לאחרונה עוסק בכרטיסי חיוג בתשלום-מראש. הפטנט הזה תבע כרטיס חיוג שהמספר הסודי שלו מכוסה בחומר אטום (בדומה לכרטיסי חיש-גד), וכשערערו על הפטנט לרשם, הממציא טען שמעולם לא היה כרטיס שהמספר הסודי שלו כוסה בחומר אטום כזה. הרשם קבע כי הטענה הזו אולי נכונה עובדתית, אך עצם הכיסוי אינו מהווה "צעד המצאתי", משום שכל בעל מקצוע שהיה נדרש להסתיר את המספר הסודי שמופיע על כרטיס היה חושב די מהר על שיטת הגירוד הזאת.

אבל בנושא הקוביה ההונגרית אין בכלל מה לדבר על "שילוב של רעיונות", משום שהקוביה אינה מרחיבה על בסיס רעיונות קודמים, אלא מהווה רעיון חדש לגמרי, וברור שהיה צריך לבצע "צעד המצאתי" משמעותי כדי לעלות על הרעיון הזה (ומפה ש"אף אחד לא חשב על זה קודם" היא טענה קבילה).
אגב, טענה קבילה נוספת יכולה להיות שההמצאה שרתה צורך משמעותי בשוק שהתקיים זמן רב, ומכאן ניתן להסיק שאם אף אחד לא המציא את ההמצאה קודם לכן, הרי שהיא לא הייתה מובנת מאליה - ולכן עומדת בתנאי של צעד המצאתי.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346239
אולי אתה צודק. אני מרגיש שהקוביה ההונגרית נכנסת להגנת חוק פטנטים במסגרת פירוש רחב מאד של החוק - פירוש שתחתיו נכנסו הרבה מהפטנטים הרעים שהוזכרו במאמר. ואולי גם כמה משחקי מחשב מקוריים וסרטים מקוריים יכולים להכנס תחת אותו פירוש (אלא אם התחומים האלו פסולים במפורש בחוק הפטנטים).

אני חושב גם שחוק הפטנטים צריך להיות קונסיסטנטי בין אם הקוביה ההונגרית מומשה לראשונה באופן פיזי, בתוכנה, חידה בקורס מתמטיקה דיסקרטית או רעיון בסיפור מד''ב קצר.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346265
>אני חושב גם שחוק הפטנטים צריך להיות קונסיסטנטי בין אם הקוביה ההונגרית מומשה לראשונה באופן פיזי, בתוכנה, חידה בקורס מתמטיקה דיסקרטית או רעיון בסיפור מד"ב קצר.

דעתי הפוכה. ה"רעיון" בקוביה הוא חביב, אבל ההמצאה היא היכולת לממש את הרעיון בחומר. כשם שאין הגנת פטנט (או זכויות יוצרים) על תשבץ או סודוקו, כך גם על עצם הרעיון של קוביה הונגרית(בסיפור מד"ב, נניח), חידה, או מימוש בתוכנה (זה טריויאלי עבור כל מי שיודע לתכנת) אין הגנה. דווקא המימוש ההנדסי של הקוביה נופל ישר להגדרת הפטנט (בהנחה שהמפרק הכדורי המשמש בבסיסה לא היה מוכר קודם).
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347096
אני נוטה לתמוך באלו החושבים שהרעיון הלוגי בקוביה זכאי להגנת פטנט. השיקולים בעד ונגד כבר נאמרו, אבל אני רוצה להוסיף שלא נראה לי מופרך לפטנט גם תשבץ וסודוקו, אילו הם היו מומצאים עכשיו.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347352
עכשיו להבדיל מ-‏1979? כל כך הרבה השתנה מאז?
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347355
התשבץ והסודוקו הומצאו קצת קודם, לא?
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347360
לא הסודוקו:

כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346396
נתחיל בהיסטוריה עתיקה. האיילות האלמוניות זוכרות בוודאי את מכשיר האפיליידי לעקירת השערות למזוכיסטיות למיניהן (או למיניהם). חברת אפיליידי הוציא פטנט על הקפיץ שמשמש לכך. הפטנט מאוד פשוט – קפיץ מכופף בצורת קשר שמסתובב ועוקר כך את השערות. המכשיר עצמו גם כמעט טריוויאלי. הקפיץ מחובר בצורת לולאה סגורה עם קשר בייגלה, ומנוע חשמלי קטן מסובב את הקפיץ. אם נתקלת במכשיר כזה, אתה יכול בלי מאמץ ניכר לחשוב לבדך איך המכשיר בנוי, ולתכנן מכשיר כמעט זהה בלי לפרק אותו.
הבעיה לפניה "בעל מקצוע סביר" עומד אינה כיצד לייצר מכשיר דמוי אפיליידי. הבעיה היא כיצד נשים יכולות להתהדר ברגליים חלקות למשעי. הידע הקודם כלל מן הסתם שימוש במכשירי גילוח או מריטת שערות בעזרת שעווה¹. בעל מלאכה סביר, בהינתן ידע זה, לא יגיע לפתרון של אפיליידי. זאת הקפיצה ההמצאתית שדובי הזכיר בתגובה שלו לעיל.

במקרה של הקובייה ההונגרית המצב דומה. הבעיה אינה לבנות קובייה הונגרית בהנתן קובייה הונגרית אחרת או בהנתן תיאור של החידה של קובייה הונגרית², אלא להגיע לרעיון של קובייה הונגרית מתוך כלל חידות ההגיון שהיו קיימות נכון לזמן ההמצאה. במקרה זה הבעיה היא "המצא לי חידה".

_______

1 (אני לא בחורה, ו)אני לא מדבר מנסיון. היו מן הסתם נכון דאז עוד מספר טכניקות.
2 אם כי גם זה לא פשוט כלל. כפי שאורי גוראל-גורביץ' ענה, גם הפתרון הטכנולוגי לא טריוויאלי.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346448
אני מסכים לחלוטין - החדשנות בקוביה הונגרית היא בחידה, לא במימוש הטכנולוגי. אבל אם הפטנט ניתן על חידה, אז לא סביר שיהיה הבדל מבחינת החוק בין חידה בתוכנה‏1 לחידה בחומרה לחידה בספר. כמו כן, חידה זה דבר מופשט מאד. אם חידת הקוביה ההונגרית היא פטנט לגיטימי, בטח ובטח סמן ההתקדמות (שמובא בתור דוגמא לפטנט שנוי במחלוקת) הוא פטנט לגיטימי‏2 - ואפילו יותר שימושי מהקוביה ההונגרית.

כל מה שאני אומר הוא זה: לפני שמתקנים את חוק הפטנטים, צריך להבין מה מקולקל. מה בדיוק אנחנו רוצים לעודד?

1 וגם המימוש של הקוביה ההונגרית בתוכנה הוא אינו טריוויאלי.
2 הבעיה היא לא כיצד לצבוע בזמן אמת מלבן (וגם זה לא טריוויאלי), אלא כיצד לעשות ויזואליזציה של התקדמות של משימה. http://swpat.ffii.org/pikta/txt/ep/0394/160/#appli
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346449
מעניין. בזמנו עבדתי בחברת תוכנה מסויימת ובאמת היתה לנו בעיה דומה. היתה משימת number crunching די כבדה שהתוכנה ביצעה, שלקחה בין מס' שעות למס' ימים, אך הזמן המדוייק לא היה יכול להיות ידוע מראש, או אפילו תוך כדי ריצה. הבעיה היתה שהמשתשמש היה נוטה לחשוב ש"המחשב נתקע" ולהתחיל ללחוץ על כפתורים - מה שבאמץ היה תוקע את המחשב. הפתרון שמצאנו היה נתינת מחווה טקסטואלי: קו שמשנה את זויתו כמו מחוגי שעון באופן רציף, מבלי לתת הערכת זמן מספרית. זכורני שכמה שנים אחרי זה ראיתי את אותו פתרון בתוכנות אחרות. לפי מה שאתה כותב, אם רק היינו רושמים על זה פטנט...
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346465
אכן פטנט מדהים! אצלנו פשוט היו מדפיסים נקודה כל אלף (או משהו) איטרציות. ברור שהפיתרון שלכם הוא שיפור משמעותי ומקורי.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346469
זה בדיוק ההבדל בינינו לבין חברה אמריקאית כ IBM. אנחנו בכלל לא חשבנו לרשום על זה פטנט, זה חלק כל כך צדדי בתוכנה ולא העיסוק העיקרי של החברה. אבל בIBM לא היססו אפילו ורשמו פטנט על מה שבעינינו נראה טריויאלי. וכנראה שאורח מחשבה כזה הוא מה שהביא אותם לאן שהם נמצאים היום.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346470
כן,אורח מחשבה כזה והעובדה שהם יודעים לייצר מחשבים, זכו בשישה פרסי נובל, מחזיקים מרכזי מחקר *טהור* בכל העולם. נדמה לי שאחוז הפטנטים הסתמיים בIBM הוא די זניח, לא צריך להיטפל למקרי קצה.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346477
לא הפטנטים ה"סתמיים", אלא אורח המחשבה הדוחף להרויח גם ממה שלא נראה כ"פעילות העיקרית" של החברה. ניקח לדוגמא את הSTM (אחד מששת פרסי הנובל שלהם): הרי מלכתחילה, זה לא היה קשור לעיסוק העיקרי שלהם. רק מאוחר יותר הבינו את היישומים האפשריים.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346479
אני יכול להתמודד עם הטענה הזאת בכמה מישורים, למשל, לטעון שמחקר שקשור לדימות ומניפולציה של עצמים מיקרוסקופיים היא כן חלק מה"פעילות העיקרית" של IBM, או לחילופין להתפלא על היומרה שלך לקבוע לIBM את הפעילות העיקרית שלה, אבל נתחיל מזה: אתה נגד השקעה פרטית במחקר בסיסי?
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346527
אבל IBM לא רושמים את הפטנטים לשם רווח, אלא לשם הגנה מפני תביעות על פטנטים. מעט מאוד פטנטים של IBM באמת משמשים כמקור הכנסה, וכאן מדובר על פריצות דרך מחקריות אמיתיות (למשל, ייצור מעבדים בטכנולוגיית Silicon on Insulator; ראה http://en.wikipedia.org/wiki/Silicon_on_insulator ).

מדוע בכל זאת הם רושמים פטנט על כל דבר שזז? כאמצעי הגנה. בכל פעם שחברה אחרת ניגשת וטוענת ש-IBM מפרים פטנט שלה, IBM אומרים, "תן לנו רק רגע", וחוזרים אחרי שבוע עם רשימה של 4,389 פטנטים שלהם שהחברה התובעת מפרה, והשאלה האדיבה, "רוצה להגיע להסכם שימוש הדדי?"

(המידע הזה מבוסס על הרצאה ששמעתי כסטודנט-אורח במעבדות המחקר של IBM בצרפת ולא קשור לעבודתי ב-IBM בעבר).
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346467
אני מכיר כמה תוכנות (חלקן די עתיקות) שמשתמשות בסימנים - \ | / כדי ליצור אשליה של קו מסתובב בשביל אותה מטרה.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346471
אני מכיר תוכנה (עתיקה למדי, נכתבה בקליפר והורצה בדוס) שהיתה מודיעה משהו בסיגנון "Processing, Please wait" בשורת טקסט מהבהבת (כאשר התוכנית נתקעה, ההבהוב היה מפסיק).
לקוח שעבד באמצעות תוכנה זאת (התוכנה עצמה היתה כלי תכנון) שאל אותי פעם האם אני יודע על איזה פרויקט הוא עובד. "כן" עניתי לו "אתה עובד על פרויקט ויניתאי". "לא" הוא ענה לי "אני עובד על פרויקט Please wait"
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346473
אתה לא רוצה לדעת על איזה "עתיקות" אני מדבר... זו תוכנה שעוד רצה בזמנו על מחשבים של דיגיטל מנוחתה עדן (הPC דאז עוד היו חלשים מדי כדי להתמודד עם החישובים המתמטיים הדרושים).
ודרך אגב: בשיטה עם הנקודות, אחרי כמה זמן נגמר לך המסך............................................
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346475
זה היה fail safe מתוחכם ביותר:אם התוכנית שלך לא סיימה עד אז, כנראה שמשהו לא בסדר וכדאי להפסיק אותה.

אגב, את הטריק עם הלוכסנים ראיתי גם על PDP11 ו ECLIPSE ואפילו במיינפרימים הישנים של IBM. רד מזה, זאת לא המצאה.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346530
מצד שני, מיקרוסופט עלו על הרעיון (ואולי גם רשמו עליו פטנט?) של progress bar עם דעיכה אקפוננציאלית למקרים בהם לא ידוע מתי העבודה תסתיים. כלומר, מנחשים שהעבודה תדרוש דקה; אחרי חצי דקה, חצי ה-progress bar מלא. עכשיו יורדים לחצי המהירות, ובמהלך חצי הדקה הבאה נגיע ל- 75%, וכו'.

אבל ה-progress bar הכי משעשע שראיתי היה בתוכנת ההתקנה לתוכנה כלשהי של IBM. אם לוחצים Cancel באמצע ההתקנה, ה-bar מתחיל להתקדם לאחור (מהנקודה אליה הגיע).
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346932
הסיפור בפסקה הראשונה - מה, זה מכוון?
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346975
ודאי. הרעיון הוא שהמשתמש ירגיש ש"משהו קורה", בלי להסתבך עם הסברים לגבי progress bar "רגיל" לעומת progress indicator (מסוג הקווים המסתובבים שדובר בהם פה).

מה זה אומר על דעתם של MS על תבונת המשתמשים, אני משאיר לך להחליט.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347537
במיינפרימים היית יודע שהתוכנית נתקעה כשהכרטיסים המנוקבים הפסיקו לשקשק או שהמנורה של הסרט המגנטי נשארה דולקת.
*כ*שהמנורה 347552
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347017
מבחינתי, כפי שהסברתי בתגובה 344423, אין הבדל בין פטנט על מכשיר מכאני ובין פטנט על אלגוריתם, רעיון או תוכנה. ההבדל שאני מנסה לעשות הוא בין פטנט ראוי (חדשני) ופטנט לא ראוי (לא חדשני או סתם טריוויאלי). הקוביה ההונגרית נכנסת לקטגוריה הראשונה בעוד סמן ההתקדמות נכנס לקטגוריה השניה, ולכן הקוביה ההונגרית ראויה לפטנט וסמן ההתקמות לא.

אני חושב שהסברתי במאמר בדיוק מה מקולקל – חוסר האפשרות להפריד בין שתי הקטגוריות הנ"ל בשיטת הפטנטים הנוכחית.

אם מערכת הפטנטים תפעל כשורה (ועוד חזון למועד), יש לעודד כל סוג של חדשנות, כל עוד זו חדשנות אמיתית. פטנטים לא ייתנו על – חוקים פיזיקליים מתמטיים או תגליות, רצפי DNA טבעיים או אורגניזמים טבעיים. כמו-כן פטנטים תיאורטיים, כמו הפטנט שטל הזכיר, ראוי שייחכו לחברה הראשונה שתצליח לממש אותם במציאות.
קיימים מספר תחומים "אפורים", בהם יש לנהוג כפל זהירות, למשל פטנטים על מולקולות כימיות או אורגנזמים ורצפי DNA מהונדסים גנטית.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347097
אוקי.

למה לדעתך ראוי לעודד משחק חדש ומקורי (למשל, קוביה הונגרית), אבל לא ראוי לעודד תגלית פיזיקלית חדשה ומקורית? אם לעשות הכללה גסה, חדשנות בתחום הפיזיקה והביולוגיה היא חשובה ושימושית הרבה יותר מחדשנות בתחום המשחקים. ובכלל, למה לא לתת פטנטים על כל הדברים שהזכרת?

יש איזשהי סיבה נסתרת שבגללה ראוי לעודד חדשנות; אולי בגלל שחדשנות מועילה לחברה האנושית. במאמר שלך כתבת "כדי לפתח את הכלכלה.". אולי, הקריטריון "מה ראוי לעודד" צריך לכלול את המימד הזה: עד כמה ההמצאה\תגלית היא שימושית ומועילה.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347105
כבר יש קריטריון כזה. בחוק הפטנטים מוגדרת המצאה כשירה כ"אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך, בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, *ניתנת לשימוש תעשייתי* ויש בה התקדמות המצאתית - היא אמצאה כשירת פטנט."

המצאה שאינה ניתנת לשימוש תעשייתי (למשל, כזו שאי אפשר לייצר עותקים שלה על פי הוראות) אינה כשירה לפטנט. לא שמתייחסים לזה אי פעם - ראה הפטנט שאושר בארה"ב לשיטה לנדנוד נדנדה.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347110
למה דווקא "ניתן לשימוש תעשייתי" ולא מועיל כלכלית? אם מצאתי שיטה חדשה לנדנוד תיק המניות כך שהרווחים יגדלו, לדעתי זה פטנט ראוי לא פחות מפטנט שניתן לייצר עותקים שלו לפי הוראות. ואם מצאתי שיטה חדשה לנדנוד נשים בזמן הלידה, כך שאני מקטין את מספר ההפלות, זה אפילו פטנט ראוי יותר משניהם יחד.

ולמה לא להבחין בין פטנטים מועילים מאד לבין פטנטים פחות מועילים? אין ספק שככלל תגליות בתחום הפיזיקה והביולוגיה הן מועילות לאין ערוך יותר מהמצאות בתחום המשחקים.

אם העקרון ביסוד חוק הפטנטים הוא עידוד הכלכלה, אז ראוי שחוק הפטנטים יתייחס לא רק למידת החדשנות (כמו שהציע כותב המאמר), אלא גם למידת התועלת הכלכלית. וכמו כן, ראוי שחוק הפטנטים לא ינסה לעשות הבדלה מלאכותית ובעייתית בין תגליות לבין המצאות. גם תגליות הן מועילות, וגם הן דורשות מאמץ ויצירתיות.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347248
תגלית מדעית אינה המצאה או צעד המצאתי. היא תגלית. תגלית בדומה לגילוי ארץ חדשה.
נניח שגליתי שרצף מסויים מתוך ה-DNA של העכביש המצוי הוא הגֶן המסנתז את קורי העכביש. לא יצרתי שום דבר חדש, אלא בעזרת הרבה סבלנות וקצת מזל הצלחתי למצוא את קטע ה-DNA המתאים. אז למה לדעתך מגיע לי לקבל פטנט על כך שאני יודע לקרוא את סדר הנוקלאוטידים? האם אני ייצרתי יש מאין רצף DNA המקדד ייצור קורים?
באותה מידה היה מגיע לי פטנט על קטע ממגילות קומראן אם הייתי הראשון שהצליח לקרוא ולהבין את הקטע.

פטנט נועד (במקור) לעודד חדשנות. זה לא אומר שכל דבר שיכול לקדם את הכלכלה ראוי להגנת פטנט. למשל יש כמה קוראים באייל שמאמינים שאיסור ההתאגדות במקומות העבודה ייפתח את הכלכלה (ארה"ב כדוגמא). האם פטנט על ההסתדרות ראוי, מכיוון שהוא יקשה על הקמת מסגרות התאגדות העובדים?
מעבר לכך, גם הממציא וגם רשם הפטנטים לא יכולים לדעת מראש כמה ההמצאה תהיה שימושית ומועילה עוד עשר שנים. לכן קריטריון כזה לא יכול לשמש לקבלת הפטנט. זה רק שיקול נוסף של הממציא האם כדאי לו להשקיע 10K$ ברישום פטנט חסר חשיבות.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347265
במתמטיקה אוהבים לחלק את נקודות ההשקפה לשתיים עיקריות: אלו שחושבים שכל האמת המתמטית כבר קיימת והמתמטיקאים רק "מגלים" אותה, וכאלו שחושבים שהמתמטיקאים ממציאים דברים. באיזו נקודת השקפה אתה מצדד? האם גדל גילה או המציא את המספור שלו?

השלב הבא, כמובן, הוא להחיל את אותה השאלה על אלגוריתמים. אחר כך אפשר ללכת אל הספר של לאפוטה שכל החוכמה כבר כתובה בו ורק נותר לגלותה.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347375
"הספר של לאפוטה"? מיהו לאפוטה ומהו ספרו?
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347508
לאפוטה היא אחת מהמדינות שגוליבר מגיע אליהן במסע השלישי שלו. זה אי מרחף בשמיים של מדענים תיאורטיים, "מרחפים" תרתי משמע. אחת מהאטרקציות המרכזיות בלאפוטה היא ספר גדול שהאותיות שלו נקבעות בצורה רנדומלית (ומתערבבות כל כמה זמן) והמוני חוקרים עוברים עליו ומחפשים בו צירופי מילים בעלי משמעות. ההנחה שביסודו היא ש"הכל כבר כתוב, ורק צריך לגלות אותו".

עברו כמה שנים טובות מאז שקראתי את הספר (הנהדר), אז קח את כל מה שאני אומר בערבון מוגבל.

כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347510
אפילו לא ידעתי על המסע השלישי... וזה נשמע מהמם. תודה.:)
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347272
לפי המאמר, הפטנט נועד כדי לעודד אנשים להמציא המצאות. הסיבה שצריך לעודד היא שזה לא קל להמציא המצאות, והסיבה שאנחנו רוצים לעודד היא כי המצאות מפתחות את הכלכלה. אבל גם לגלות תגליות זה לא קל, ולפעמים יותר קשה. מגיע לך פטנט על פענוח DNA כי רוצים לעודד פענוח של DNA - ורוצים לעודד פענוח של DNA כי זה מפתח את הכלכלה.

לגבי עניין היש מאין, אני לא רואה למה הוא מהותי. גם אדיסון המציא את הנורה החשמלי עם הרבה סבלנות וקצת מזל. עם קצת ניסוי ותעיה הוא גילה (אופס, המציא? גילה? לא ברור) חומר שמאיר כאשר עובר בו זורם, ומצליח לשרוד הרבה זמן מבלי להשרף. ואם הוא לא היה הראשון, אז אדם אחר היה עושה את זה. וכמו כן, כמו שיש המצאות שאף אחד לא היה ממציא אם לא היה אפשרי לעשות עליהן פטנט, יש גם זני צמחים שאף אחד לא היה מגלה אם לא היה אפשרי להוציא עליהם פטנט.

אני מסכים שלא כל דבר שיכול לקדם את הכלכלה ראוי להגנת פטנט - אבל צריך להגדיר בצורה מסודרת מה כן, והנימוקים שלך בדבר ההבדלים בין תגליות להמצאות נראים בינתיים מאד לא רלוונטים.

לגבי זה שאי אפשר לדעת כמה ההמצאה תהיה שימושית - אפשר לעשות הערכה גסה, בדיוק כמו שהצעת לעשות בעניין החדשנות. למשל, אפשר להעריך שפענוח קטע DNA אנושי הוא יותר שימושי וחשוב מהקוביה ההונגרית - ולכן ראוי להגנת פטנט ארוכה יותר.
  כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים • אלון עמית
  פטנטים על DNA • דרור צ. דביר
  פטנטים על DNA • אלון עמית
  כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים • דובי קננגיסר
  כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים • האייל האלמוני
  כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים • צפריר כהן
  כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים • האייל האלמוני
  כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים • ערן בילינסקי
  כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים • ערן בילינסקי
  כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים • ראובן
  כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים • האייל האלמוני
  כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים • האייל האלמוני
  כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים • האייל האלמוני
  קמתי, אפשר לשבת עכשיו? • ערן בילינסקי
  קמתי, אפשר לשבת עכשיו? • האייל האלמוני
  קמתי, אפשר לשבת עכשיו? • idan
  פושעי רדמונד לדין • ערן בילינסקי
  פושעי רדמונד לדין • אורי גוראל גורביץ'
  פושעי רדמונד לדין • האייל האלמוני
  פושעי רדמונד לדין • דורון הגלילי
  פושעי רדמונד לדין • יעקב
  פושעי רדמונד לדין • אורי גוראל גורביץ'
  פושעי רדמונד לדין • יאיר
  פושעי רדמונד לדין • קהלת
  פושעי רדמונד לדין • יאיר
  פושעי רדמונד לדין • קהלת
  פושעי רדמונד לדין • יאיר
  פושעי רדמונד לדין • קהלת
  פושעי רדמונד לדין • יאיר
  פושעי רדמונד לדין • קהלת
  פושעי רדמונד לדין • דובי קננגיסר
  פושעי רדמונד לדין • idan
  פושעי רדמונד לדין • האייל האלמוני
  פושעי עמלק לדין • idan

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים