מילה טובה 380627
אחרי כתב אישום כזה נגד האדריכלים באשר הם, אני רוצה רק להגיד מילה טובה על האדריכלית שתכננה את הבית בו אני גר היום.
היא לא תכננה חללים שאחרי קבלת טופס 4 יפרצו ויגדילו את הבית, היא לא תכננה מרפסות שניתנות לסגירה קלה ולא חוקית והיא לא תכננה בית שהוא שכפול של אין-ספור בתים אחרים. היא תכננה את הבית שעליו חלמנו ושאותו רצינו, שימלא בצורה טובה אחר הדרישות שלנו, שיראה יפה לעין, שיהיה בו מקום לכל מה שנרצה שיהיה בו והעיקר, שיהיה לנו נעים לגור בו, וכל זה בעלות של פחות מאחוז אחד מההוצאה על הקמת הבית.
היא לא עובדת בשום משרד עם קשרים וחברים עשירים אלא היא עצמאית שעובדת מהבית או מהמכונית וחלק גדול מהעבודה שלה זה לא תכנון הבית אלא הכנת התכניות לאישור ועדת התכנון והתמודדות עם הביורוקרטיה הבלתי אפשרית שהמדינה מזמנת לאנשים שרוצים לבנות את ביתם בעצמם.
אז לפחות אדריכלית אחת הצליחה להתרומם מעל לביצה שתוארה במאמר וחשוב לדעת שיש גם כאלו.
מילה טובה 380632
וואו... אני מניחה שזה יהיה לא אתי, לבקש כאן את שמה. הלו מערכת? - מותר?
מילה טובה 380635
מה לא אתי בזה?
מילה טובה 380636
לא יודעת, אולי בסופו של דבר זה ייראה כמו כל האנשים הנחמדים ההם שכתבו פעם - "הייתי אצל הגרפולוגית הנפלאה, המשגעת, המהוללת, אנה רוקן, והיא ממש סידרה לי את החיים בצורה מד-הי-מה...", או כמו משהו טרי ממש מהיום - תגובה 380592. אני עדיין מחכה, אולי תהיה תגובה של המערכת.
מילה טובה 380637
בשביל דברים כאלה, יש לי כתובת דואל.
מילה טובה 380638
לי אישית יש בעיה, אבל עקרונית אתה צודק. תודה.
מילה טובה 380656
כפי שאני הבנתי את המאמר, הוא אינו מאשים את האדריכלים אישית, אלא מצביע על בעיות מבניות ומובנות בתוך תנאי המקצוע והשוק, שמשפיעים על ההתנהלות ויחסי העבודה בתחום (בשונה מהתלונות המוכרות על עו"דים, שמניחות שמדובר באופי בעייתי של מי שניגש לעסוק במקצוע זה).

לי זה הזכיר תלונות ששמעתי בעבר ממעצבים (מעצבי מוצר, מעצבים תעשייתיים). התנאים וההתנהלות בתחום זה היו קשים למדי בשנות השמונים והתשעים: שכר מינימלי לצעירים, חוסר אפשרויות קידום, אין פרנסה מספקת לעצמאים קטנים וכולי. זה כמובן השפיע על האווירה, המוטיבציה והתככים, וגם על איכויות המוצר המעוצב (למי יש כוח להשקיע בחזון, כשאף אחד לא רוצה לקנות את הדגם שלך, חוץ מרשת GoIn בכמה גרושים, בקונסיגנציה). נדמה לי שהמצב בתחום העיצוב התחיל להשתנות בעשור הנוכחי, בין היתר בגלל עליית קרנם של כמה וכמה מעצבים ישראליים "כוכבים" בחו"ל.
מילה טובה 380659
ואחרי הרהור קל: סיבה נוספת לעליית קרנו של מקצוע העיצוב (מוצר, תעשייתי) בשנים האחרונות היא התבססות ההיי-טק כתעשייה הפולטת מוצרים חדשים - והצורך בעיצוב ראשוני של מוצרים חדשים, הן מוצרי חומרה ("ברזלים") והן מכשור רפואי למשל. הצורך הזה מחייב שכירת מעצבים מנוסים, בשונה מהצורך בחיקוי מוצר עיצובי קיים, שבשבילו מספיק להעסיק ביצועיסט.
מצב העיצוב תעשייתי, דיוח מהבאריקאדות. 380874
אכן, העיצוב התעשייתי נמצא בספרה קרובה לאדריכלות, מבחינה, איך נאמר.. בראנג'אית. יש מידה מסויימת של שיפור ביחס התעשייה לנושא העיצוב, מה שתמיד היה חלש בארץ (חוסר של תרבות עיצובית, חוסר הבנה מה זה "עיצוב תעשייתי" בכלל) - אבל העיצוב התעשייתי רחוק מהמנוחה והנחלה.

בתחום הזה קשה מאוד לבוגרים טריים להשתלב. גם היום. מעטי מעט עובדים בתחום בסוף לימודיהם - אני משער שבין 20% ל30% מהבוגרים הטריים של השנה שעברה עובדים בתחום העיצוב התעשייתי - וגם זה בגלל שכתר מנהלים תוכנית שגייסה כ15 מעצבים חדשים השנה (כמות עצומה - כ10% מהבוגרים השנה עובדים בה). חלק גדול מוצאים את עצמם עובדים ביצירת מודלים ועיצוב דוכנים לתערוכות, וחלק זולגים לתחום העיצוב הגראפי. כמה גם יעסקו בתכומים שמתרחקים מעיצוב תעשייתי - תכנון ממשק משתמש, או כתיבה אודות עיצוב.

מתוך אותם 20-30 אחוז אני מעריך שבערך 10% עוסקים בעיצוב ממש. השאר יהיו ביצועיסטים\\\\אנשי מחשב - ורובם לא ישרדו במקצוע יותר משנה שנתיים (עד שדור חדש של קופיפי סולידוורקס יצא מהאקדמיה ויסתפק בשכר שנמצא במדרגת המס הנמוכה ביותר).

בארץ ישנם בסביבות 20 משרדי עיצוב שבהם עובדים יותר מ3 מעצבים. משרד שבו יש יותר מ5 מעצבים נחשב משרד גדול (יש, אולי, 5 כאילו בארץ - אני כרגע מסוגל לחשוב רק על שלוש. בקושי). ישנם המון משרד עיצוב קטנים 3 אנשים ומטה - רובם שורדים בקושי עם מוסר התשלומים בארץ.

ולחדשות הטובות: יש שינוי, הוא מורגש באויר. אבל יקח הרבה זמן עד שתהיה הבנה של התעשייה (כולל חלק לא קטן של המעצבים הפועלים היום) שעיצוב הופך להיות פארמטר קריטי בפיתוח מוצר - להצלחה בעתיד. כרגע עיצוב נמצא ברמת חשיבות נמוכה, כמעט בכל החברות שמיצרות מוצרים תעשייתיים בארץ (או ליתר דיוק שמתכננות מוצרים בארץ). צאג, סאיטקס, אינדיגו, מ-סיסטמס, סאן דיסק וכמה נוספים הם יוצאים מהכלל בהקשר הזה.
מצב העיצוב תעשייתי, דיוח מהבאריקאדות. 380879
כתבת ש-‏10% מהבוגרים השנה עובדים בכתר - בוגרים של איזה מוסד?
מצב העיצוב תעשייתי, דיוח מהבאריקאדות. 380910
שלושתם: הדסה, בצלאל ושנקר. 5 מבצלאל, 5 משנקר ו5 מהדסה. האמת, אני לא בטוח לגבי המספר המדוייק (יכול להיות קצת פחות משנקר ומהדסה, אבל זה הסדר גודל)
מצב העיצוב תעשייתי, דיוח מהבאריקאדות. 380911
שכחתי את חולון... הם גם קיימים. אני אתנחם בזה שמבצלאל יש 5 אנשים מהמחזור הנוכחי והם מהווים כ15% מהבוגרים (סטטיסטיקה מעולם לא היתה הצד החזק שלי)
מילה רעה 380674
ואילו אני נתקלתי בארכיטקט עצלן, רודף בצע, שלא ביקר במגרש אפילו פעם אחת, דרש כספים רבים על שינויים קטנים שביקשנו, ושנבעו משגיאות שלו שתפסנו בעצמינו. הוא התעלם מבקשות שלנו, או היה עושה ההפך בטענה ש"זה מה שביקשתם בביקור הקודם". כשסוף סוף נפטרנו ממנו, התברר שהוא לא התחשב בקווי הבניין המותרים, ושכל התוכנית (החלקית שלו) חרגה במטר מהגבולות המותרים. בסופו של דבר, בעזרת חבר עם אוטוקאד סיימנו את התיכנון בעצמינו. עיכוב של שנים בבניה, ועוגמת נפש גדולה שלנו.

יחד עם זאת, אני חייב להגיד שהמאמר עצמו נראה לא ממוקד. האם הוא יוצא נגד בעלי המשרדים הקטנים שמכננים וילות לאנשים פרטיים? נגד אלו שבונים שכונות? אולמות אופרה? הבנתי גם שיש לו בעיה עם תיכנון הדירה הטיפוסי בישראל, אבל מה בדיוק הוא מציע? שיראיינו כל קונה פוטנציאלי לפני הקמת הבניין?
אז ככה 380684
בעלי המשרדים הקטנים יותר לחוצים בגין פשרות שהם עושים בכדי להמשיך ולהתקיים, להיות במעגל. הם מוותרים כי מישהו אחר יעשה את זה אפילו במחירי הפסד. את הלחצים הם זורקים על העובדים המסכנים שלהם שחייבים לספוג את צרותיו של המעסיק, שעוד אומר להם כל בוקר שהוא משלם להם משכורת.

אדריכלים שבונים שכונות, כלומר בונים מבנה אחד ומשכפלים אותו עשרות ומאות פעמים, מרוויחים מהשכפול, אמנם קצת פחות מהתכנון המקורי, אבל יוצרים סביבה נכשלת, ללא זהות, לא ייחודיות או אופי משתנה. כולנו קצת שונים, והשוני עושה את המקום הזה יותר מרתק ומעניין. לא צריכים לראיין כל קונה דירה פוטנציאלי, צריך לתכנן עבורו מבחר גדול יותר של דירות כך שהמבנה יראה יותר מעניין וגם לקונה יהיו אופציות שונות. לא יתכן שבונים פרוייקט והוא מכיל 8 מגדלים בני 16 קומות, סה"כ 640 דירות ויהיו בו רק 3 דירות טיפוסיות. יגורו שם אלפי אנשים שונים. הם יגורו באותו מרחב שכביכול "עובד", אבל באמת לא מספק את האספירציות הבסיסיות ביותר של הקונה. כבר היו פרוייקטים כאלו בארה"ב שנהרסו בעקבות המצב הסביבתי והחברתי הגרוע, הבלתי נסבל, שהתכנון החזרתי הלקוי יצר.
אז ככה 380686
זה לא יותר עניין של עיצוב פנים? אני מתאר לעצמי שדי קשה להזיז את המיקום של צינורות המים והביוב בכל קומה, אז המיקום הבסיסי של האמבטיות והמטבחים הוא די מוגדר מראש. גם שטח הדירה די מוגדר מראש, מה שנותר זה משחקים עם הקירות הפנימיים. אתה יכול לתת דוגמה קונקרטית לאספירצות שמכתיבות מבנה שונה בצורה רדיקלית?
אז ככה 380687
אתה מדבר על עניינים טכניים. זוהי אחת הנקודות. אפשר לעשות כל מה שרוצים, השאלה היא, האם רוצים להשקיע בכלל? אין מוטיבציה, היזם לוחץ לסיים מהר והתשלום קטן מאוד. אין זמן לאדריכלים הקטנים להשקיע במחשבה, בתכנון, במציאת קונספט ופיתוחו.

שטחי הדירה לא ממש מוגדרים מראש, אפשר לתכנן דירת 3 חדרים קטנה וגם דירת 3 חדרים בינונית בשטחה וגם גדולה. השאלה היא, אם רוצים לעשות את זה? היזם גם לא אוהב הרבה סוגים של דירות, יותר קטלוגים ופרוספקטים להדפיס. חוסך בהדפסות ואנשים חיים שם כל חייהם בצער. הצנרת יכולה לשנות את המיקום שלה , אפשר לחלק את המגדל ולתכנן אותו שיהיו מספר רב יותר של קומות טיפוסיות ולא רק קומה אחת. כך שאפשר והכל תלוי ברצון וביכולת. יותר סוגי דירות מאלצת את הקבלן לחשוב יותר. הוא צריך לדעת שפה ושם זה שונה וזה תופס לו מקום בראש ולמה הוא צריך לזכור? זה עושה כאבי ראש!!! הקבלן מחפש סטאנדרט, מה שלמטה יהיה גם למעלה, ללא שינויים בגוף המבנה, ככה זה יותר קל. הוא משתמש באותו תהליך, באותם תבניות ושלום על ישראל. אדריכלות?..למי זה חשוב?
אז ככה 380688
אולי זה לא כל כך איכפת לדיירים? קשה לי להאמין שרק בבניה היזמים מחפשים סטנדרטים ורוצים להמנע מכאבי ראש.
אז ככה 380691
תראה,
משפחת לוי ומשפחת כהן יגורו באותו בית באותה קופסת בטון וזאת למרות שהלווים אוהבים לאכול בבית ולכן הם צריכים מטבח גדול יותר מאשר הכוהנים שאוהבים להתכנס כל ערב בפיצרייה המקומית. באותה דירה תגור משפחת כהן שאוהבת לארח אנשים, מארגנים מסיבות וחגיגות ולכן, הם צריכים חדר דיור גדול יותר, סלון גדול יותר, ונישה גדולה לתליית המעילים של האורחים, בעוד שמשפחת לוי מארחת אנשים במסעדה הצרפתית בעיר השכנה. הכוהנים אוהבים לקרוא הרבה ולכן יש להם ספריה ענקית, יש לספק להם מקום מספיק גדול שיוכל להכיל את אוסף הספרים שלהם. עוד מתברר כי הכהנים ממש סולדים ממחשבים. לעומתם, משפחת לוי מחוברת כל היום למחשבים שנמצאים בכל פינה בבית, הם מחוברים לקופסאות המתכת כמו לאינפוזיה מחייה. וכמו כן, הלווים לא זקוקים לספרים בביתם, לכן אין להם כל צורך בחלל מיוחד לספרים. למשפחת ישראל לא יהיה מקום, להם אין את היכולת לשלם עבור המרחב הפנימי הזה. הסבא חולה, האם מובטלת והבן בצבא. להם לא תהיה הזכות לגור בקופסא המתוחכמת הזאת שמניבה מליונים רבים למעטים.
אז ככה 380694
הכל מוסכם עלי, אבל האם האופציה הזאת לא קיימת? האם באמת כל החללים הפנימיים של כל הדירות הנבנות היום בישראל הם בדיוק אותו דבר? אז במגדל דירות מסויים, כדי לחסוך "כאב ראש", המבנה הפנימי אינו גמיש, אבל בבניין אחר או אפילו בשכונה אחרת, מן הסתם התכנון מעט שונה. אני כבר לא מדבר על האפשרות לשבור קירות, דבר מקובל אצל אנשים שקונים דירות.
אז ככה 380697
האופציה קיימת. בדירה שנבנית עבורי כעת ביקשתי לבנות קיר בחצי גובה שישמש כגב לחצי-אי במטבח, במקום מטבח פתוח לרווחה לסלון. למיטב ידיעתי בשלב מוקדם (לפני שהקומה שלך נבנית) אתה יכול לבצע שינויים סבירים (בתשלום כמובן), כל זמן שזה לא פוגע ביציבות המבנה או גורם לחריגות מחוקי הבנייה. אני מניח שבבתים שבהם יש שימוש נרחב יותר בקירות גבס, אפשר לבצע שינויים משמעותיים יותר גם לאחר תום בניית השלד.
אז ככה 380702
אתה כותב אודות שינוי פנימי. במקום שהקיר יעלה עד לתיקרה, בונים מחיצה.
אני מדבר אודות דירה בעלת אותו מספר חדרים אך גדולה בשטחה. יש אנשים שזקוקים לדירת 3 חדרים בשטח של 100 מ"ר. אחרים זקוקים לדירת 3 חדרים ולה 150 מ"ר. זה מאלץ תכנון שונה של המעטפת של המבנה, ואת השוני הזה לא רוצים לבצע. הקירות החצוניים, הם הבעיה המרכזית ולא קיר פנימי זה או אחר, וגם זה זה עולה כסף, למרות שלעיתים זה חוסך חומר ועבודה. אתה משלם עבור הצורך של הקבלן לזכור את הדרישה שלך לשנות את גובה הקיר, משלם עבור "כאב הראש" הזה.
אז ככה 380707
לא, אני דיברתי במקרה הזה על הוספת קיר במקום שלא היה.

בכל מקרה, בבניין שבו רכשתי דירה, ישנן דירות משני חדרים עד חמישה חדרים ופנטהאוזים, וגם בקרב דירות בעלות אותו מספר של חדרים ישנם גדלים שונים ועיצובים שונים. אני יודע, למשל, על מישהו שרצה לרכוש בבניין זה שתי דירות ולחבר אותן לדירה אחת גדולה, ולחברה המבצעת לא היתה בעיה עקרונית עם זה פרט לעובדה שהוא הגיע מאוחר מדי מבחינת חוקי הבנייה, וכבר אי אפשר היה לאחד שתי דירות לאחת מבחינת מספור הדירות (עניין מנהלתי לגמרי). נציגת המכירות הציעה לו פשוט לעשות את אותו הדבר, אבל בבניין הבא שיבנה בסמוך, שם עדיין ניתן לשנות זאת.

עם זאת, אני לא יודע אם מדובר על יוצא מן הכלל שמעיד דווקא על הכלל או על מגמה חדשה יחסית בבנייה בארץ.

אני מסכים עם הקביעה שלמרות שהשינוי עשוי להביא לחיסכון בחומר ועבודה, הקבלנים גובים על כך כסף. עם זאת, התשלום הוא פונקצייה של ההתקדמות בבנייה. כך למשל, בטרם נבנתה הקומה שלי, יכולתי לבצע (וביצעתי) עד עשר העברות של נקודות חשמל למרחק של 40 ס"מ ללא תשלום, או העברה של נקודות טלפון למרחק של 50 ס"מ ללא תשלום (למה 40 ו-‏50? ככה, כנראה). כך גם בניית קיר או ביטולו - אם הקיר כבר נבנה, הרי שהקבלן יגבה כסף על הריסתו.

כמו שאני רואה את זה, יש כאן מצד אחד את הקבלן, אשר מעדיף לתכנן מוקדם ככל האפשר כדי להקטין את רמת האי וודאות שלו ואף לחסוך בעלויות בדרך זו, ואת הלקוח, מצד שני, אשר מעדיף התאמה אישית של המבנה לצרכיו. אולם רוב הלקוחות בישראל מעדיפים לרכוש את הדירה רק לאחר שנבנה השלד ונבנו הקירות הפנימיים (כי זה מעלה את רמת הביטחון שלהם בכך שהקבלן אכן יוכל לסיים את הבנייה ולא יפשוט רגל), ולכן קשה לי לבוא בטענות על הקושי להתאים אישית את הדירה לצרכיו של הלקוח. זה נראה לי כמו מגבלה טבעית וברורה של בנייה המונית בישראל לעומת בנייה יחידנית.
אז ככה 380829
אך הדירות בכל זאת נרכשות.
איני מבין כנגד מי הטרוניה, אם לא כנגד הלקוח. מדובר, בסופו של דבר, ברצונו של הלקוח הפוטנציאלי. אם לא יאהב את הדירה, לא יקנה אותה. אם אין כלל דירות שמוצאות חן בעיניו, הוא כמובן יתפשר, אבל הרי לקוח כזה, חצי מרוצה, הוא אפשרות עסקית עבור אותו אדריכל שעליו אתה מדבר.
אז ככה 380832
מי שלא יודע משהו אחר לא מחפש אותו. ''זה מה יש'' אומרים ואת זה קונים. מי שלא מכיר טוב יותר מתפשר במה שיש. לפעמים הוא לא יודע שהוא מתפשר.
אז ככה 380875
השיקולים בבחירת דירה הם בין השאר מיקום, מחיר, גודל ותכנון אדריכלי. מי שבונה לבדו את ביתו יכול אולי להתגלות כקטנוני ולחסוך על תכנון (ולהתקע עם בית לא מתאים לצרכיו), אבל מי שמחפש דירה בבית-דירות רק לעיתים רחוקות יכול להשפיע על בחירת האדריכל. בהנתן מגבלות המיקום והמחיר של הלקוח, כמה בחירה כבר יש לו? גם אם הוא יודע שהוא מתפשר, בד"כ אין לו אלטרנטיבה (תלך לקבלן ותגיד לו שלא תקנה את הדירה כי התכנון לא יצירתי מספיק? הוא יצחק וימתין לקונה הבא, שבוא יבוא).
אז ככה 383434
אם עסקינן בבנין למגורים, שם לא צריך לרוץ ליזם ולהמליץ על אדריכל, צריך למצוא תכנון טוב ואז לקנות. לא להיות תבוסתן ולומר ''זה מה יש, ככה זה בארץ''. בהחלט, צריך לומר ליזם שהתכנון גרוע, בגלל התכנון הגרוע לא נקנה כאן. כבר עבדתי בחיי על מספר פרוייקטים שהשתנו בגלל דרישות של קונים, זה בדרך כלל מגיע לאדריכל דרך אנשי השיווק.
אז ככה 381151
אולי אני קצת תמים (סביר מאוד להניח, אין לי מושג ירוק איך כל העסק עובד), אבל זה לא המקום בו חברת האדריכלות שפתחת אתמול, נאמר, תגרום ללקוח להבין שהוא מתפשר כשהוא נענה להצעות אחרות ושכל מה שהוא רוצה זה בעצם ללכת איתך?
אז ככה 380700
השוני הוא מינימלי, ציורי. יש פארדיגמה בארץ שכך וכך צריכה להיות מתוכננת הדירה לתושב הישראלי. אני כמובן לא מדבר אודות דירות שעולות מיליוני דולרים, שמתוכננות עבור סלבז ובעל ממון.
הדירות שם פתוחות ולעיתים מוכרים רק את החלל הפנימי והאדם העשיר לוקח לעצמו אדריכל מקושר בכדי שיתכנן עבורו את הדירה ששטחה לעיתים יכולה להגיע ל-‏200, 300, 400, או 500 מ"ר.
דוגמה דומה מהמציאות 380893
כשבאו עולים מארצות המזרח לארץ, הכניסו אותם לדירות שיכון קטנות. כעבור כמה שנים העבירו אותם לדירות שיכון שהיו בפירוש גדולות יותר, עם מספר חדרים רב יותר. כששאלו אותם לדעתם הם טענו שהדירות החדשות הרבה יותר צפופות להם. חיפשו ומצאו, שהדירות החדשות נבנו ברוח משרד השיכון שלמד להכניס כמה שיותר חדרים לשטח. בארצות המזרח נהוג שכל הפעילויות נעשות בחדר אחד גדול (אירוח, בישול, אכילה, שינה וכו) וכל בני המשפחה או כל הילדים ישנים בחדר אחד. הבית החדש שבו היו יותר חדרים לא ריווח את מצבם אלא גרם להם להדחק בחדר אחד צפוף יותר.

ומה מוסר ההשכל?
ראשית, שלא כל מה שטוב לי טוב לך (או במקרה זה: מה שטוב למשכן טוב למשוכן). שנית, שארכיטקטורה היא כלי המשקף תרבות ודרך להתפתחות התרבות. בניה שנובעת משיקולים כלכליים גרידא ולא משיקולים הומניסטיים, סופה להיות קלוקלת.
דוגמה דומה מהמציאות 380895
יפה מאוד, אהבתי.
דוגמה דומה מהמציאות 380905
מה זה "אהבתי" בעלמא? שים לב לשם הכותבת!
דוגמה דומה מהמציאות 380903
מניסיון אישי: שטח דירתי הנוכחית קטן משטח דירתי הקודמת בכ-‏20%, אבל הדירה הנוכחית מרווחת ונוחה פי כמה מקודמתה.
דוגמה דומה מהמציאות 380938
לפי הכתוב לעיל, אפשר אולי לנחש שאתה ממוצא אשכנזי?
דוגמה דומה מהמציאות 380941
הא?
דוגמה דומה מהמציאות 380943
תגובה 380893
דוגמה דומה מהמציאות 380946
דווקא לפי תגובה זו צריך היה לנחש שאני ממוצא מזרחי, לא? הרי להם הדירות הגדולות יותר היו צפופות יותר.
דוגמה דומה מהמציאות 380948
אז התכנון קובע את האיכות ולא תמיד השטח?!
דוגמה דומה מהמציאות 380949
ודאי.
דוגמה דומה מהמציאות 380951
וזה מה שאמרתי! אז אפשרי לתכנן טוב יותר ואפילו במחיר נמוך יותר!
דוגמה דומה מהמציאות 380952
בכוונה דיברתי על ''אילוצים כלכליים'' ולא על ''מחיר'' כפשוטו. התכוונתי לבעיות המסים, לא לשטח.
דוגמה דומה מהמציאות 380954
וגם, כמובן, על הארכיטקטים. אתה עצמך סיפרת על הקבלן שסיכל את תוכניתך ל''משהו מעניין עם המרפסות''. יש להניח שארכי' רבים נתקלים בבעיות מסוג זה ומחליטים שרצוי לצמצם את היצירתיות כדי להתאים את עצמם לדרישות השוק.
(ארכי' אחד מידידיי סיפר לי על זוג שהזמין אצלו תכנון לבית. הם לא התערבו במיוחד בשיקולי העיצוב, חוץ מזה שרצו להרחיק ככל האפשר את חדריהם זה מזה, מה שהיה קשה לעשות בשטח הנתון...).
סיפור נחמד, אבל... 380956
זאת בדיחה ישנה, אני שמעתי אותה באיזה סדרה קומית משנות השמונים (''קשרי משפחה'', אא''ט), אבל היא היתה קיימת מקודם.
אולי זאת שאלה של חומרי הבניה? 381141
מהמעט שאני מכיר, לבעיה של משפחות כהן ולוי יש פתרון. בבניני המגורים ניו יורק, שם למדת, יש אלפי דירות כביכול זהות. כשאתה שוכר/קונה דירה אתה יכול לבקש שינויים פנימיים. בגלל שהקירות הפנימיים בנויים בצורה מודולרית מחומרים פשטוים וקלים, אין שום בעיה לשנות את המבנה הפנימי תוך כמה שעות. אני מכיר מקרים שדירה בת שני חדרי שינה, פינת אוכל וסלון הפכה תוך 24 שעות לדירה בת שלשה חדרי שינה וסלון מוקטן, כולל צבע ודלתות.
אולי זאת שאלה של חומרי הבניה? 381260
הו, לו היתה לי דירה במנהטן.
המודולריות לא מעניינת אותי. זה הכל הלוקיישן בנדלן.
אולי זאת שאלה של חומרי הבניה? 382010
גם לדירות במנהטן אפשר להוסיף קצת יצירתיות ויש אדריכלים שעושים את זה בשימוש בחומרים שונים, מעט בנפחים משתנים ובצבעים שונים. מכיוון שהבניינים שם צמודים (לרוב) קשה לדרוש מהאדריכלים להיות סופר יצירתיים. יש לקחת בחשבון שבניו יורק האדריכלות הרבה יותר שמרנית מאשר האדריכלות בחוף המערבי למשל. גם בניו יורק היזם/קבלן חושב רק על עצמו כי יום לאחר שהוא ימכור את הדירה האחרונה, כבר לא תראה אותו באזור, בדיוק כמו בארץ.
פרשנות יצירתית 380701
אני הבנתי את המאמר כך: כלכלת השוק שואבת את כוחה מיישום השיטות של ייצור המוני, שמחייב את סילוקו של הייחוד האנושי האינדיבידואלי לטובת רוח "אובייקטיבית" וצרכנות בדפוסים זהים. באורח משלים, היא כופה על עובדים להתנער מעקרונות פנימיים לפרופסיות שלהם (שירות ציבורי, גאווה מקצועית, יצירתיות, נאמנות וכדומה), כדי לאפשר את הזרימה החלקה של המערכת החברתית שמבוססת על ייצור המוני. אני יכול להוסיף - אף שזה לא מצויין במפורש במאמר - שכלכלת השוק גם מבנה אידיאולוגיה מתאימה, שמזלזלת בכל מניע חברתי מלבד מניע הרווח.

אם אני מבין נכון, המאמר מציע דרך להתמודד עם תהליך זה. לא מהפכה מרקסיסטית, אלא התאגדות פרופסיונלית, שתחזיר את רעיון הערכים והכללים המחייבים שפנימיים למקצוע. התאגדות כזאת עומדת כנגד הניסיון הקפיטליסטי לפרק את כל ההתאגדויות החברתיות למצב שבו יש רק פרטים שהם חסרי נאמנויות עמוקות לערכים שאינם קפיטליסטיים. אם המערכת הקפיטליסטית היא מערכת דורסנית ו"משטיחה" - כולם שווים, המניע היחידי הוא רווח, אנשים הם ברי-המרה בשוק המקצועי וכולי, אזי מערכות פרופסיונליות יוצרות גבעות עמידות בתוך ההשטחה הכללית, וכך משנות את פני החברה.
פרשנות יצירתית 380708
אני מסכים איתך שייצור המוני ( לפחות עד לאחרונה) כופה דפוסים וכופה על המתכננים ועל הצרכנים מגבלות, חלקן אולי לא סימפטיות. מצד שני, זאת הדרך להביא איכות חיים להמונים. אם הטענות היו כלפי הארכיטקטים שמתכננים וילות שבלוניות, ניחא. אבל הטענות שלו הם גם כלפי מתכנני מגדלי המגורים. אני חושד שלמרות הפרשנות שלך, בסופו של דבר כן מדובר כאן על כסף. אחת הטענות היתה שלא משלמים לארכיטקטים מספיק, ומזלזלים בכבודם. זה נראה לי כמו מאבק על סטטוס של הארכיטקטים ולא על מאבק לטובת המתגוררים בבתים שהארכיטקטים מתכננים.
פרשנות יצירתית 380712
כאשר מכבדים את עבודתו של מישהו, משלמים כמה שהוא דורש. כאשר יש אדריכל שחושב שתוספת או שינוי של כמה אלמנטים תעלה את איכות החיים במקום, תשפר את האדריכלות וכתוצאה מכך גם שיווק המכירות יהיה קל ומהיר יותר, הוא נחשב לאחד שמבלבל את המוח ליזם. הוא מיד אומר, ''טוב , נוריד את זה משכר הטירחה שלך''.

אין עם מי לדבר, איכות זה משהו וויזואלי ולא משלמים יותר, לפחות הקונה הממוצע לא יכול ולא יודע להעריך איכות אדריכלית. אחד מתפקידי האדריכל הוא להיות מחנך, להיות מורה דרך לקונה.
הוא צריך להציע חלופות שונות ואם מדובר במגורים, במגדלי מגורים, הוא צריך להיאבק עם היזם-הקבלן ויכול להיות שהיזם יעזוב אותו ויעבור למישהו אחר שלא ינסה לתכנן משהו איכותי אבל ינסה לעשות כסף על חשבון איכות.
פרשנות יצירתית 380715
אני מבין את הבעיתיות של המקצוע, מה שאני לא מבין זה כמה הבעיה הזאת ייחודית לארכיטקטים. האם מעצבים תעשיתיים, מעצבי אופנה, כותבי סדרות לטלוויזיה, עיתונאים ומתכנני מכוניות לא נתקלים באותם בעיות? איך הם מסתדרים?
פרשנות יצירתית 380722
יש מקצועות שלא כל אדם חושב שהוא מבין אותם. משפטים, רפואה ועוד, אף אדם לא אומר לרופא מה לעשות ואיך עושים, פשוט מכבדים את המקצוע הזה. ולא כל המקצועות שהזכרת נצרכים באופן אינדווידואלי, כלומר, זה כבר שם ואם רוצים קונים או צופים ואין לזה משמעות רבה בחיים, זה מוצר שמתכלה מהר. ודירה שחיים בה חיים שלמים, זה לא עתון, פותחן או סדרה בטלוויזיה, ולצופה זה לא עולה כלום, למעט החיבור לכבלים.

אדם עובד כל חייו בכדי לרכוש דירה ודווקא שם הוא מזלזל במוצר. ראשית, הוא חושב שהוא מבין ויודע איך לתכנן, (הרי הוא התקין פעם כיור במטבח), הוא לא מחפש איכות, כי הוא לא יודע מהי איכות. אז למה שהקבלן והאדריכל ישתדלו עבורו.
פעם רציתי לעשות משהו איכותי ומענין במרפסות של מגדל מגורים. הקבלן אמר, "תעזוב שטויות את הדירות יקנו בכל מקרה, אז למה להשקיע יותר?". הוא מכר אותם. עם חוסר הערכה הזאת לאיכות האדריכלית, זורמים הקבלן, היזם ומצטרף גם האדריכל ששואף לבינונית. למה שהוא, האדריכל, יעשה את מלחמתם של האחרים, כלומר המשתמשים, קוני הדירות?! ואני יודע שהוא כן חייב להתאמץ ולהוציא ממשרדו משהו עובד, איכותי ומעניין.
עניין של מחיר 380748
אני עדיין לא מבין מה מיוחד אצל האדריכלים.
הרי כשאתה מציע לקבלן משהו ''איכותי ומעניין'' הוא עושה חשבון שהעבודה הזו (שלך) תעלה לו יותר ואחר כך היישום של התוכנית המעניינת הזו יעלה לו יותר. בסופו של דבר הדירה תעלה לצרכן יותר. ובגלל שרוב האנשים מעדיפים עוד קצת שטח בקצת פחות כסף, הם יקנו (כך מחשבן הקבלן) את הדירות הפשוטות והזולות אצל המתחרים.

מי שבונה דירות מגורים (''שיכונים''), בדרך כלל לא עוסק באומנות אלא בתעשייה. אנשים לא מצפים ממעצב ג'ינסים לייצר משהו איכותי ומעניין אלא משהו סביר, במחיר סביר שיהיה מכיר. באדריכלות, כמו בכל מקצוע, יש הרבה אדריכלים שעובדים בתעשיית דירות ומעט אדריכלים שעוסקים באומנות - כמו גאודי (שאני באמת לא יודע אם הוא ''איכות'' - אבל בחיים לא הייתי גר בדירות שלו).

ולגבי הצרכנים, להם בטח אין שום דבר אישי נגד אדריכלים. תבדוק כמה אנשים אוכלים בחומוסיה לעומת אלו שאוכלים במסעדות צרפתיות, כמה לובשים ג'ינס לעומת אלו שלובשים חליפות של ארמאני, כמה נוסעים בסובארו לעומת בעלי רולס-רויס או פרארי. אני בטוח שההבדל לא נובע מזילזול של הצרכנים באוכל איכותי, לבוש איכותי או מכונית איכותית. אני חושב שזה רק עניין של מחיר (שעם הזמן הופך להרגל).
עניין של מחיר 380784
טעות בידך, השקעה נוספת בתכנון ועיצוב אדריכלי לא עולה יותר כסף, צריך למצוא אדריכל שאיכפת לו.
בניה איכותית, עם ראייה עיצובית אדריכלית לא בהכרח עולה יותר כסף, מי אמר לכם את זה?
את הקיר בונים, השאלה איך בונים. אפשר ליצור מבנים מגרים ומעניינים במחיר דומה למבנים מוזנחים שלא תוכננו. יש את הביטוי "מבנה של קבלנים", זה המבנה שלא מתוכנן.
יש הבדל בין לנסוע במכונית טובה לבין מכונית הכי יקרה שיש בנמצא. הצרה שכולם נוסעים במכוניות נחותות. חליפות של ארמאני צריך לדעת איפה לקנות. אפשר להשיג אותם בזול. יש אדריכלים שפשוט איכפת להם והם מתכננים משהו טוב שבא מבפנים, מהנשמה.
עניין של מחיר 380785
כלומר ארכיטקט טוב יוזיל את עלות הפרוייקט ויגדיל את האטרקטיביות שלה? הבעיה היא שהקבלנים אטומים ולא מבינים? אם כך, הפיתרון הוא לא להקים גילדה של ארכיטקטים, אלא להקים חברת בניה שמנוהלת על ידי ארכיטקטים. מכיוון שהם יבנו גם יותר זול וגם יותר טוב, השמיים הם הגבול.
עניין של מחיר 380787
יש מעט מאוד אדריכלים טובים שלא רוצים לעבוד עם קבלנים רעים.
עניין של מחיר 380788
קיבלתי את הרושם מדבריך שהמצב באמת בלתי נסבל ושרוב הארכיטקטים היו שמחים לעבוד אצל מישהו שיעריך אותם.
בזה אני לא בטוח 387227
מהכרותי השטחית עם התחום, נדמה שמבחינה כלכלית עדיף לבנות בלוקים חסרי אופי. אני לא מצדיק זאת כמובן אך זה נכון.
אם הצעתו של ראובן להקים חברת בנהול אדריכלים אכן תוקם - מהר מאוד הם יהפכו להיות קבלנים טיפוסיים או יפשטו את הרגל.
צריך צרכן מודע שמוכן לשלם את ההפרש בין מבנה מוצלח לפחות מוצלח ...
עניין של מחיר 380791
אני חושש שהטעות היא בידך.
נניח שאני קבלן גדול שרוצה להקים שכונה של 10 מגדלי מגורים בני 8 קומות כל אחד. אני יכול לשכור אדריכל אחד, שיתכנן שכונה עם 10העתקים. אפשרות אחרת היא לשכור "אדריכל שפשוט אכפת לו" שיתכנן 10 בניינים מקוריים, טובים מהנשמה.

מי משני האדריכלים יספק את הסחורה בזמן? מי עלול לספר לי שאין לו היום מוזה? מי ידרוש יותר כסף? מי עלול לתת לי תוכנית מיוחדת שאף אחד לא מכיר, אף אחד עוד לא בנה או קנה ואף אחד לא יודע אם היא בכלל יציבה?

בקיצור, תכנון טוב - במיוחד אם הוא מקורי - דורש משאבים. רובנו (הקבלנים, אני עדיין קבלן) מוותרים עליו מסיבה זו.
עניין של מחיר 380799
יוסי,

קודם כל, הנושאים שאתה מעלה במאמר ובתגובות הם מעניינים מאד. לטעמי העלת יותר מדי נושאים במאמר אחד. היה מעט מדי בשר בכל נושא.

אם תוכל להרחיב, למשל, בבעיה הספציפית של איכות הבניה להמונים מעבר למה שכתבת עד כה? קודם כל אני מבין שיש 3 שחקנים: האדריכל, הקבלן והצרכנים. הצרכנים לא מבינים באיכות, אבל כן מבינים כמה הדירה עולה. הם צריכים הרבה דירות, ובזול. הקבלן מנסה לחסוך כמה שיותר, ולכן מקצץ באיכות. על פניו, נראה שהאדריכל הוא היחיד שיכול לדאוג לכך שהבניה תהייה איכותית ‏1. וכהכללה, האדריכל לא מצליח לעשות את זה.

1. האם הבנתי את הבעיה נכון?
2. איזה פתרון אתה מציע לבעיה, ואיך הפתרון יעבוד? בפרט, איך המחיר ישאר נמוך והאיכות תעלה למרות שהקבלן רוצה להרוויח והאדריכל רוצה גם הוא להרוויח (יותר ממה שהוא מרוויח כיום)?
3. בהנתן שזה המצב, מה הצרכן הפשוט יכול לעשות?

1 נתת דוגמא אחת לאיכות: יותר סוגי דירות שמתאימות יותר טוב לצרכים שונים של אנשים שונים. יש דוגמאות נוספות?
עניין של מחיר 380826
כפי שכתבת יש כאן 3 שחקנים, לפעמים, כשלאדריכל/מהנדס העיר פתאום איכפת, הוא מתערב בענייני עיצוב.
צריך גם לזכור שהאדריכל מנצח על העבודה והוא מפעיל את כל היועצים. זוהי למעשה תזמורת והוא מנצח עליה. מרכיבי "התזמורת" הם מהנדסי: חשמל, מים, מיזוג אאויר, קונסטרוקציה, תנועה, פיתוח, איטום, ביסוס, אקוסטיקה, בטיחות, בטחון, הג"א, נכים, תקשורת ועוד אחרים ורבים אחרים, תלוי כמובן בסוג הפרוייקט.

התשובה לכולם היא חינוך. צריך לחנך את היזם/הקבלן שכדאי לו להרים מגדל יפה, שהוא יהיה גאה בו, יביא , לאחר שנים , קונים לראות את פאר יצירותיו. זה ימכור יותר וישפר את החזות הדלה של ערי הארץ.
האדריכל צריך להיות איכפתי וצריך שתהיה לו היכולת והאישיות ללמד את הקבלן/היזם מה יהיה טוב עבורו ועבור קוני הדירות. האדריכל לא צריך לתכנן את "פיתום ורעמסס" בכדי שיהיה משהו איכותי. אפשר לבנות משהו פשוט אבל מתאים לאדם ולסביבה. זה לא צריך להיות משהו מהפכני שלא ראינו אף פעם, לא צריך לתכנן מונומנט אדריכלי בכדי שהוא יהיה בנין טוב. אנו מתכננים לאדם , לשימושו, ולא לספרי ההיסטוריה.

הצרכן צריך להיות חכם ומתוחכם. לבקר הרבה דירות, לבקש תכנון טוב. זה לא כולל רק מפרט טכני טוב. הכוונה לתכנון טוב. הקרמיקה פחות חשובה. תכנון מתאים שישרת משפחה שלמה, חשוב מאוד וזה למעשה הדירה/הבית. קרמיקה וברזים אפשר להחליף, את הקירות החיצוניים ולפעמים גם את אלו הפנימיים לא ניתן להזיז. הדייר/הקונה צריך להבין מה הוא באמת מחפש, מה יעשה לו ולמשפחתו טוב, מה השאיפות שלו, מה הוא רוצה לעשות בתוך ביתו, אלו שטחים הוא צריך ובאלו מקומות הוא יכול לצמצם.

בקיצור: ללמוד, חינוך עצמי, ללמוד להבין את התכניות ולראות את ההבדלים מבית לבית מדירה לדירה, לבקר בכמה שיותר אתרי בניה, ככה לומדים. לשאול שאלות ללא פחד. אחרי הכל זוהי הרכישה הגדולה ביותר בחיים לרובנו.
עניין של מחיר 380991
בבניה פרטית זה כבר המצב היום. כל קבלן ואדריכל שפגשנו נתן לנו כתובות של מקומות אותם בנה או תכנן כדי שנתרשם מהאיכות ומהסגנון.
אבל העיקר זה השורה התחתונה שלך - מי שבונה בית בעצמו נאלץ ללמוד את הנושא. מי שקונה בית מוכן, חושב שהוא לא צריך לדעת כלום.
שאלת בור 380992
למה מי שבונה בית בעצמו צריך אדריכל? למה הוא לא יכול להשתמש בתוכנית מוכנה מראש?
שאלת בור 380996
העיריות מחייבות אישור של ארכיטקט (או מהנדס בניין, תלוי איפה) על התוכניות.
שאלת בור 380997
למה? ולמה לא להשתמש בתוכניות מוכנות מראש?
שאלת בור 380999
אני לא יודע למה, אבל ועדת התכנון דורשת שעל תכניות הבניה יהיו חתומים האדריכל והמהנדס. (אולי שיהיה אל מי לבוא בטענות)
שאלת בור 381001
אני לא חושב שיש בעיה להשתמש בתוכניות שהם מוכנות מראש, ובתנאי שתמצא ארכיטקט שיסכים לחתום עליהם. למעשה, ארכיטקטים מסויימים ממחזרים כמה שיותר תוכניות ישנות שלהם.
שאלת בור 381002
תן לי כמה שמות.
שאלת בור 381007
לא בערוץ גלוי. אם בא לך לשמוע השמצות על ארכיטקט ספציפי, צור קשר.
שאלת בור 381015
שלח לי באי-מייל
שאלת בור 381033
לא בטוח שכל תוכנית מתאימה לכל מקום.
שאלת בור 381038
לא בטוח שכל רכב מתאים לכל כביש.
שאלת בור 381044
בניינים לא זזים ממקומם. יש הבדל גדול. ארכיטקטורה היא אמנות סביבתית. נוף שונה, קרקע שונה, אקלים שונה - הכל יכול להשפיע.
שאלת בור 381054
"בניינים לא זזים ממקומם. יש הבדל גדול." לבניינים גם אין מנוע, והם מתחילים באות ב'. מה הקשר? כלי רכב היו רק דוגמא, כמעט כל מוצר אחר עבר ליצור סדרתי, והעלויות של כל מוצר שעבר ליצור סדרתי ירדו, בזמן שהאיכויות עלו.

"ארכיטקטורה היא אמנות סביבתית." אז מה? אני רוצה לגור בבית לא בפסל, זה לא שיש לי התנגדות לגור בפסל שהוא גם בית, פשוט האמצעים העומדים לרשותי מאלצים אותי לבחור. אתה רוצה שאני אגור בפסל, תממן את ההפרש מכיסך.

"קרקע שונה, אקלים שונה - הכל יכול להשפיע." קרקע שונה יכולה להשפיע, אבל כמה סוגי קרקע יש כבר? אקלים שונה יכול להשפיע, אבל, כמה סוגי אקלים יש כבר? שים לב שאלה גם דברים שמשפיעים על תכנון רכבים, במדינות חמות הרכב חייב לכלול מזגן טוב ויעיל, במדינות קרות החימום חייב לעבוד מהר, ואסור למנוע לקפוא,
שאלת בור 381067
"כמעט כל מוצר אחר עבר ליצור סדרתי". נכון, מוצרים מיטלטלים - לא נדל"ן.
"אני רוצה לגור בבית לא בפסל". נכון, הדגש היה על "סביבתית".
יש הרבה סוגי קומבינציות של קרקע, אקלים, כיווני אויר/נוף וכך הלאה. שלא לדבר על זה שהבית שלך לא רק מושפע מסביבתו - הוא גם משפיע עליה. הארכיטקט צריך לדאוג לזה שהוא לא ישפיע עליה לרעה.
שאלת בור 381071
ומה ההבדל שהופך מוצרים לא ניידים לבלתי סדרתיים? זה שהם לא ניידים? רק לי הטיעון הזה נשמע מעגלי?

עדיין, מה הקשר?

כמה הרבה זה "הרבה"? כמה סוגי אקלים יש בישראל, למשל? ארבע?

"שלא לדבר על זה שהבית שלך לא רק מושפע מסביבתו - הוא גם משפיע עליה" כן, גם האוטו שלי משפיע על הסביבה.

אני מבין שיש לך נימוקים רציניים, אני פשוט מתקשה למצוא אותם במה שאתה כותב. אני אנסה להסביר את הבעיתיות, גם עמודי חשמל הם לא ניידים, גם עמודי חשמל משפיעים על הסביבה, גם מעמודי חשמל אפשר לדרוש שיהיו "אמנות סביבתית", האם אפשר להסיק מכך שצריך לתכנן כל עמוד חשמל מחדש? ודאי שלא.
שאלת בור 381073
ברור שאפשר להשתמש בתוכניות "מדף" קיימות, אבל נדמה לי שאפילו התוכניות האילו יזדקקו לעיבוד לפני היישום הסופי בשל בעיות ספציפיות של השטחים (סוג הקרקע, גודל המגרש, גישה וכולי) והחוקים העירוניים. יחד עם זאת העלות של הארכיטקט אינה גבוהה ביחס לסך כל העלויות‏1. ההנחה היא שאדם שיכול להרשות לעצמו ירצה תיכנון יותר אישי. אני מסכים שהוא לא *חייב*. שמעתי גם על האנשים שבאו לארכיטקט עם צילום של בית ואמרו לו *כזה*. הווארד רוארק בטח היה מרביץ להם.

1 אני יודע, אני יודע, טברסקי וכהנמן וכולי.
שאלת בור 381076
העלות של תכנון מחדש היא לא רק עלות שכרו של הארכיטקט, אלא עלות כל היצור. הסדרתיות מורידה את העלויות של כל דבר, בעיקר בגלל ההתמחות של אנשי המקצוע, גם בגלל האפשרות לייצר קו מכשירים יעודיים שמחליפים את הכח האנושי, גם בגלל האפשרות לעשות קווי יצור לחלקים מהבית, ואפילו בגלל האפשרות להעביר את חלק מהייצור לחו''ל.

תחשוב, שוב, על דוגמאת המכונית. גם אם היו נותנים לקבוצת מוסכניקים מנוסה ומקצועית תוכנית של אוטו שהם לא מכירים, ואת כל חומרי הגלם, העלות של היצור היתה גבוהה בהרבה מאשר יצור סדרתי של אותו רכב. לא רק בגלל העלויות של המהנדס והמעצב.
שאלת בור 381088
האפשרות היותר מעניינת היא האפשרות לבניה "מתועשת", כלומר שימוש בקירות מוכנים וכולי. בעיקרון, תיכנון אישי אינו סותר את השימוש בטכניקות של בניה מתועשת.גם לגו מייצרת קוביות סטנדרטיות‏1.

1 בדיוק קראתי שאפשר לשלוח ללגו תוכנית של מבנה והם ירכיבו לפי התוכנית וישלחו לך הביתה. מדליק, לא?
שאלת בור 381132
הווארד רוארק היה פוצח בנאום ארוך על רוח האדם ובסוף משכנע אותם שהם לא יודעים מהחיים שלהם ושיתנו לו לתכנן להם את הכל.
שאלת בור 381212
צודק, ואז מרביץ להם.
שאלת בור 381075
מה מעגלי בטיעון הזה? (רמז: "ניידים" ו"סדרתיים" אינן מלים נרדפות).
לגבי השאר - אשאיר את ההסבר למטלון, אם ירצה לענות לך. לי אין סבלנות.
שאלת בור 381079
אתה שואל מה מעגלי בטיעון: "ההבדל שהופך מוצרים לא ניידים לבלתי סדרתיים הוא זה שהם לא ניידים"? בו נראה, מה דעתך על הטיעון "ההבדל שהופך מוצרים אדומים לבלתי סדרתיים הוא זה שהם אדומים"? או על הטיעון "ההבדל שהופך פילים לנמוכי קומה הוא זה שהם פילים"?
שאלת בור 381080
"ההבדל שהופך פילים לנמוכי קומה הוא זה שהם פילים"?"ההבדל שהופך מוצרים אדומים לבלתי סדרתיים הוא זה שהם אדומים" איננו מעגלי, אם הכוונה להבדל בין מוצרים אדומים ללא אדומים. הוא אולי לא נכון, אבל הוא לא מעגלי.
"ההבדל שהופך פילים לנמוכי קומה הוא זה שהם פילים", הוא חסר משמעות, כי לא ברור הבדל בין מה למה יש כאן.
שאלת בור 381081
טוב, אז אחד מאיתנו לא יודע מהו טיעון מעגלי.
תיקון 381087
*בארץ* עדיין בונים בשיטות מלפני 100 שנה, בעיקר "בזכות" כח עבודה זול. בעולם הגדול מזמן עברו לבניה מתועשת.
תיקון 381090
אתה מתכוון לבנייה שאין בה צורך בארכיטקט/מהנדס בניין?
תיקון 381094
לחלוטין לא. אני מתכוון לבניה עתירת ידע ולא עתירת כח אדם.
תיקון 381096
א. יפה מאוד. אני רק טוענת שכל בנייה - מתועשת או אחרת - דורשת ארכיטקט או מהנדס בניין.

ב. אולי זה המקום לשאול - מתי סוף סוף יבנו דירות חכמות שמסוגלות - ומוכנות - לנקות את עצמן?
קח לך אישה ובנה לה בית 381097
ב. לא צריך, כבר גילו את המכשיר שעושה את זה, קוראים לו ''אישה''.
תיקון 381099
א. אין לנו ויכוח בנושא
ב. יש כבר http://inventors.about.com/gi/dynamic/offsite.htm?si...http://web.mit.edu/invent/iow/gabe.html
תיקון 381102
המצאה דגולה מ-‏1996 - ועדיין איננה מפותחת ברמה תעשייתית?
תיקון 381104
ומהו עקב אכילס של ההמצאה? כמובן לא הניקיון אלא הסדר.אינני חושב שיש המצאה שמסדרת בלגן. בלי לסדר אי אפשר לנקות.
תיקון 381115
ב. חלק מזה כבר יש: מכונת כביסה, מדיח כלים, שואב אבק רובוטי (http://www.irobot.com/sp.cfm?pageid=122 ) ושוטף רצפות רובוטי (http://www.irobot.com/sp.cfm?pageid=128 ).

רק חבל שאת השניים האחרונים לא מביאים לארץ...
תיקון 381117
מדיח כלים הוא מכונה פרימיטיבית להפליא. צריך לרוקן את הכלים מראש ולסדר אותם בפנים, פעולות שממש לא ברור מדוע איננו עושה בעצמו.
ולמי מתחשק שיסתובבו לו רובוטים בין הרגלים?
תיקון 381217
לפחות את שואב האבק הרובוטי פיתחה במקור חברה ישראלית (Friendly Machines, שהיום נקראת כמדומני Friendly Robotics).
תיקון 381222
אם כבר מדברים על שואבי האבק של Friendly Robotics, ראוי לציין את שואבי האבק המרקדים של Friendly Robotics שהובאו לכנס כנרנט האחרון:
אאל"ט, Friendly Robotics מתמקדים היום בעיקר במכסחי-דשא רובוטיים:
תיקון 381264
א. נכון. אבל: בניית 8 בתים שונים דורשת 8 אדריכלים. בניית 8 בתים זהים דורש אדריכל וחצי.
תיקון 381272
בניית 8 בתים שונים לא בהכרח דורשת יותר מאדריכל אחד, ולבניית 8 זהים - לא בהכרח מספיק אדריכל אחד, או אחד וחצי. הנקודה המרכזית היא, שהאדריכל חייב להיות בתמונה, משום רק הוא (או לפחות מהנדס בניין) יכול לקבוע שהתוכנית המסויימת מתאימה למקום שבו מבצעים אותה.
איזה הספק, 381278
גם טיעון מעגלי וגם איש קש.
איזה הספק, 381279
א. ?
ב. ?
איזה הספק, 381280
א. תגובה 381071
ב. תגובה 381272
  איזה הספק, • האייל האלמוני
  איזה הספק, • סמיילי
  איזה הספק, • האייל האלמוני
  איזה הספק, • סמיילי
  איזה הספק, • האייל האלמוני
  איזה הספק, • סמיילי
  איזה הספק, • האייל האלמוני
  איזה הספק, • סמיילי
  תיקון • האייל האלמוני
  תיקון • סמיילי
  תיקון • ראובן
  תיקון • האייל האלמוני
  תיקון • האייל האלמוני
  תיקון • האייל האלמוני
  תיקון • האייל האלמוני
  תיקון • האייל האלמוני
  תיקון • יוסי מטלון
  תיקון • idan
  תיקון • יוסי מטלון
  תיקון • idan
  תיקון • יוסי מטלון
  תיקון • דורון הגלילי
  תיקון • האייל האלמוני
  שאלת בור • יוסי מטלון
  שאלת בור • סמיילי
  שאלת בור • טל כהן
  פרשנות יצירתית • טל כהן
  פרשנות יצירתית • ראובן
  פרשנות יצירתית • סמיילי
  פרשנות יצירתית • יוסי מטלון
  פרשנות יצירתית • האייל האלמוני
  פרשנות יצירתית • יוסי מטלון
  פרשנות יצירתית • האייל האלמוני
  פרשנות יצירתית • ברקת
  פרשנות יצירתית • האייל האלמוני
  פרשנות יצירתית • ברקת
  פרשנות יצירתית • האייל האלמוני
  פרשנות יצירתית • יוסי מטלון
  פרשנות יצירתית • האייל האלמוני
  פרשנות יצירתית • האייל האלמוני
  פרשנות יצירתית • האייל האלמוני
  פרשנות יצירתית • ברקת
  פרשנות יצירתית • דורון הגלילי
  פרשנות יצירתית • ברקת
  פרשנות יצירתית • האייל האלמוני
  פרשנות יצירתית • האייל האלמוני
  פרשנות יצירתית • האייל האלמוני
  פרשנות יצירתית • יוסי מטלון
  פרשנות יצירתית • יהונתן אורן
  פרשנות יצירתית • קוריצה
  פרשנות יצירתית • ברקת
  מילה רעה • יוסי מטלון
  מילה רעה • ראובן
  מילה רעה • ברקת
  כאבים ללא בניה • ראובן
  כאבים ללא בניה • יוסי מטלון
  כאבים ללא בניה • ראובן
  כאבים ללא בניה • ברקת
  כאבים ללא בניה • יוסי מטלון
  כאבים ללא בניה • ראובן
  כאבים ללא בניה • יוסי מטלון
  שם רע ל 5% הנותרים • ראובן
  מילה רעה • יוסי מטלון
  מילה רעה • ראובן
  מילה רעה • יוסי מטלון
  מילה רעה • ראובן
  מילה לא טובה • האייל האלמוני
  מילה לא טובה • easy
  מילה טובה • יאנה
  מילה טובה • easy
  מילה טובה • אורי גוראל גורביץ'
  מילה טובה • צפריר כהן
  מילה טובה • easy

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים