387544
ליד הסופר שלנו יש בימי שישי תזמורת של נגנים רוסים מבוגרים. הם מנגנים נהדר ותמיד נותנים לי רגע כיפי ונעים. מגיע להם כסף.
חוץ מזה, חמישה או עשרה שקלים לקבצן זה או אחר לא יהרגו אותי, ואני כמעט תמיד נותנת. כמובן שלא מדובר באלטרואיזם משום סוג, אלא כדי להרגיע את המצפון על זה שאני חזירה קפיטליסטית ולא תורמת לחברה בשום צורה ודרך.
לקבצנים מקצועיים (אלה שאני רואה כל יום באותו צומת בדרך לעבודה) אני לא נותנת. לא יודעת למה, אבל הם מביאים לי קריזה.
בדיוק, 387558
נשמעו כאן כמה עקיצות כלפי ראנד, כמייצגת תפיסה קפיטליסטית כלשהי, בדבר המנעותה המשוערת מתרומות לקבצנים. ברם, היה זה דווקא לנין שהתנגד לצדקה מכל סוג שהוא כשאמר ש"ככל יורע, כך יוטב". כלומר, כשהמדינה לא ממלאת את תפקידה ולא דואגת לרווחת אזרחיה כך שאזרחים מדררים לקבצנות, אין לנסות לצמצם את הבעיה היות וכך אנחנו רק מקלים על המדינה ומאפשרים לה להמשיך במדיניות הקפיטליסטית האכזרית. על אחת כמה וכמה במדינות רווחה בהן רוב האזרחים כבר תרמו את כספם לנדכאים ולחלכאים במיסים.

כאן, אגב, עולה תהייה נוספת - האם ע"פ התפיסה הלניניסטית שהוצגה לעיל, עלינו לא רק להמנע ממתן צדקה, אלא גם לנסות להחמיר את מצב העוני על מנת לקרב את המהפכה?
בדיוק, 387599
ב"ביקורת על תוכנית גותה" של מרקס‏1, הוא יוצא כנגד הרעיון של תוכנית רווחה של המדינה, משום שהוא רואה בכך משום אתנן של בעלי ההון שנועד אך ורק כדי להרגיע את הפרולטריון ("לסמם אותו", היו קוראים לזה היום), ולמנוע את המהפכה. אם לשפוט לפי הטקסט הדי חשוב הזה, הרי שלנין היה נאמן לדרכו של מרקס בנושא זה. גם מרקס, בעצם, האמין שככל שירע המצב, כן ייטב למהפכה.

בדיוק, 387600
איך בעצם נראה העולם האוטופי על פי מרקס?
בדיוק, 387601
הוא אף פעם לא אמר במדוייק איך יפעל העולם של אחרי המהפכה. התיאור שלו נעצר פחות או יותר אחרי ה''דיקטטורה של הפרולטריון''. הדבר הכי קרוב לתיאור של האוטופיה הוא המשפט המפורסם ''כל אחד על פי יכולתו ולכל אחד על פי צרכיו''. איך זה אמור לקרות - את זה הוא השאיר פתוח.
הצדקה יוצאת בהפסדה 387859
יש בעיה מהותית בתרומות לארגונים מהמגזר השלישי. אם התרומה שלי, למשל לטובת ארוחות חמות לתלמידים מיעוטי יכולת, גורר בסופו של דבר קיצוץ של תקציבי הרווחה של המדינה, תרומתי יצאה בהפסדה. אני תומך באופן עקיף בצמצום מדינת הרווחה (לפחות האספקטים שעדיין קיימים בה), מכיוון שהמדינה יכולה עתה שלא להקצות כספים למטרות אלו. הרי הארגונים החברתיים כבר ידאגו להאכלת התלמידים הרעבים. זאת הגישה הניאו-ליברליסטית שנתניהו ניסה לייבא מארה"ב – במקום שהמדינה תשקיע ברווחה, האזרחים ייתרמו לקרנות צדקה, שידאגו למצפון הקולקטיבי וכך העניים ישרדו.
אם כל שקל שאני תורם למגזר השלישי, פירושו שהמדינה מעבירה שקל אחד פחות לטובת אותן המטרות¹, זה משחק סכום אפס. גם אם המדינה מפחיתה בסופו של דבר חצי שקל², אני מעדיף שלא לתרום כלל.

1 דוגמא: לב"י מממנת רכישת אפודי מגן לחיילי צה"ל, במקום שמשרד הביטחון ימצא את התקציב הנחוץ.
2 דוגמא: קרן סאקט"א-רש"י מממנת מחצית מעלות מפעל ההזנה בבתי הספר, במקום הממשלה/השלטון המקומי. אם הקרן לא היתה קיימת, הממשלה היתה נאלצת למממן לבדה את מפעל ההזנה, או לחוקק את חוק ההזנה של תמיר במקום של לבנת.
הצדקה יוצאת בהפסדה 387863
השאלה היא האם הירידה בתמיכת הממשלה מתבטאת גם בירידה במיסים.
הצדקה יוצאת בהפסדה 387868
לא. אבל לצורך הדיון נניח שכן. זה היה משנה את הגישה שלך לתרומה?
הצדקה יוצאת בהפסדה 387871
בתור התחלה, לא הייתי חושב עליה כמשחק סכום האפס שאתה מציג כאן.
הצדקה יוצאת בהפסדה 387864
וזה עוד כלום לעומת אנשי העסקים העומדים לממן עכשיו את התרופות לחולי הסרטן.
הצדקה יוצאת בהפסדה 387869
זה עצוב אף יותר, מכיוון שהם יממנו תרופות חסרות תועלת.
מתישהו צריך לחקור את הלוביזם העקום שחברות התרופות מקדמות כדי להחדיר תרופות במחירים מנופחים.
לא צריך להיסחף 387882
על מנת לקבל אישור מהFDA לתרופה (אני מניח שהתרופות הללו מאושרות), יש צורך להדגים יעילות העולה ב30% על פלסבו. נדמה לי שבמקרה של סרטן כבר הפסיקו להשתמש בפלסבו ומשווים תרופה נגד תרופה בלבד.
אני לא אומר שאין לובי מאחחורי התרופות (אני גם לא אומר שכן), אבל התרופות הללו בפירוש אינן חסרות תועלת. אחת מהן הוכחה כמאריכת חיים בחמישה חודשים בממוצע, לגבי השניה טרם התקבלו תוצאות מהשלב הזה, אבל אני מניח שהיא הגיעה אליו לאחר הצלחות בשלבים מוקדמים יותר.
לא צריך להיסחף 387889
אנסח מחדש: תועלתן זניחה לעומת מחירן. התרופה הזאת מאריכה שבעה חודשי חיים למחצית מהמטופלים בעלות של $10K (לצורך הדיון). יחס עלות-תועלת של התרופה הזאת קטן לעומת תרופות וטיפולים אחרים. תפקידה של וועדת הסל הוא לשקלל את יחסי העלות-תועלת וכך להחליט אילו תרופות יכנסו לסל ואילו לא.
זה אף פעם לא נחמד להיות האיש הרע שיאמר לחולים שהתרופה שהם רוצים יקרה מדי ותועלתה פחותה, אבל אין ברירה. מה לעשות שתרופות אתיות הן דוגמא [נוספת] למוצר שכוחות השוק לא פועלים עליו, ויבוא נא התש"חיסט התורן שטוען אחרת. חולים מוכנים לשלם כל מחיר עבור התקווה שהתרופה מספקת להם. זה לא פשוט כלל וכלל לגרום לחברות התרופות לתמחור באופן הוגן את מחירן של התרופות, ומכאן מתחילות כל הבעיות [מישהו אמר ארה"ב?].
לא צריך להיסחף 387923
אם היה לך מושג כמה עולה לפתח תרופה כזו, כמה עולה להשיג פטנט על התרופה בכל המדינות הרלוונטיות, וכמה מעט זמן נשאר מהרגע שהתרופה מקבלת את כל האישורים להפצה מסחרית ועד לרגע שפג הפטנט, אולי לא היית חושב שהתמחור אינו הוגן.
לא צריך להיסחף 387945
(הייתי מציע להחליף את ''כמה עולה להשיג פטנט'' ב''כמה עלה לפתח את תשע התרופות האחרות שלא יצא מהן כלום''. לא שפטנטים זה מעט כסף, אבל זה כלום לעומת החלופה שהצעתי).
לא צריך להיסחף 387946
עלות פיתוח התרופה כוללת עבורי את עלות כל הנסיונות האחרים לפיתוח תרופה שלא צלחו. אבל אתה צודק.
לא צריך להיסחף 387951
אתה מדבר על עלות הפיתוח. הוא מדבר על המחיר לצרכן. אפשר בהחלט שהמחיר הסופי שנקבע יצדיק את עלות הפיתוח, אבל עדיין יהיה גבוה מדי עבור הצרכן.
לא צריך להיסחף 387960
מהו "מחיר גבוה מדי עבור הצרכן"? כל מחיר משאיר בחוץ חלק מהשוק (אם הכל היה בחינם, היו גם לי בארון כמה תרופות נגד שעלת אינדונזית, שיהיה).

(וזה הפוך, נדמה לי: עלויות הפיתוח יכולות להצדיק את המחיר הסופי שנקבע)
לא צריך להיסחף 387975
צודק בהערה האחרונה שלך. ולגבי המחיר - ברור שלא לכולם יש אותו הכיס. עדיין מחירים נקבעים גם תוך התחשבות במי שאמור לקנות. נאמר, אם פיתחתי מנוע מדהים בעוצמתו אך יקר מאוד, אעדיף לשלב אותו במטוסי סילון (שהקהל שלהם אמיד יותר) ולא במכוניות פיאט.

אבל אם אין דרך לקנות מכונית בלי להזדקק למנוע היקר שלי, קהל הצרכנים בבעיה (ובעקיפין גם אני, כי לא אקבל החזר על עלויות הפיתוח). הדרך לפתור מצב מעין זה היא או סיבסוד ממשלתי, מה שכבר קורה בשוק התרופות, או ניסיון להוזיל עלויות פיתוח (מה שגם כן כבר קורה, אתה בטח יודע, לפחות בשלבים הראשונים).
לא צריך להיסחף 387977
"עדיין מחירים נקבעים גם תוך התחשבות במי שאמור לקנות" - בוודאי. דווקא בגלל זה תמהתי על הביטוי "מחיר גבוה מדי". כשהמחיר באמת גבוה מדי, הלקוחות מדירים רגליהם, והיצרן החכם מוריד מחיר.

(כולנו מודעים לכך שבעולם התרופות, "לקוחות" ו"צורך" הם מושגים מורכבים).

אני מסכים עם הפסקה השנייה, ורק ממשיך להתנגד להצגה החד-צדדית (לא שלך) לפיה *רק* קהל הצרכנים בבעייה.
לא צריך להיסחף 388043
...ואני מסכימה למשפט האחרון שלך.

ועם זאת, כיוון שסבסוד ממשלתי ו/או ביטוחי למיניו מעורב ברכישות תרופות ברמה גבוהה מאוד, לא תמיד עיקרון השוק החופשי פועל כאן בצורתו האופטימלית.

לו השוק הזה היה חופשי (כמעט) לגמרי, ותרופה שמאריכה את חיי החולה היתה עולה אלפי דולרים לחודש, הצרכנים פשוט לא היו יכולים להרשות אותה לעצמם. האם חברת התרופות היתה מוזילה מחירים באופן דרסטי - נאמר, עד לרמה של כמה מאות דולרים בחודש בלבד, שהרבה יותר אנשים יכולים להרשות לעצמם? לא נראה לי שהיתה יכולה לעשות זאת.
לא צריך להיסחף 388079
ברקת, אי אפשר להמשיך ככה (אני שוב מסכים, ואף חושב שלא טענתי אחרת בשום שלב).
לא צריך להיסחף 388096
די, אני פורשת מן הוויכוח העקר הזה :-)
לא צריך להיסחף 387952
יש לי מושג. יש לי גם מושג מה על הדרכים בהם שוק זה מתקיים.
ותאמין לי שאין לך מה לדאוג לחברות ה-PhRMA. הלוביזם שלהם קובע את מדיניות החוץ של ארה"ב (ע"ע TRIPS+‎, Special 301).

ולגבי העלות, הנה סיפור. ב-‏2001 היה קיים רק טיפול אפקטיבי אחד כנגד התפשטות האיידס, שנקרא הקוקטייל המשולש. מחיר התרופות היה $10K לאדם לשנה, ודרא"פ לא יכלה למממן זאת לאזרחיה. לכן היא החליטה ב-‏2001 לחוקק חוק שיאפשר לה, כממשלה, לייבא גרסאות גנריות של התרופות (המוגנות הפטנט) מכיוון שלדעתה טובת הציבור קודמת. בעקבות כך, 39 חברות תרופות גדולות ניסו לתבוע את ממשלת דרום-אפריקה בטענה שמהלך זה מנוגד להסכמי TRIPS. דבר זה עורר את דעת הקהל כנגד חברות אלו, ובמהרה נאספו 300K חתימות על עצומה הקוראת לחברות התרופות לחזור בהן. בעקבות הלחץ הציבורי בתוספת כמה הצעות מחברות תרופות גנריות בהודו, מחירו של הקוקטייל ירד פלאים מ-$10K ל-$900 בלבד לאדם לשנה. כלומר חברות התרופות הרוויחו טוב למדי גם בתמחור של 9% ממחיר התרופה המקורי.
ד"א, ההצעה ההודית הזולה ביותר עמדה על $295 בלבד.

בפעם הבאה: כיצד חברות ה-PhRMA מונעות מאזרחי ארה"ב לקנות תרופות גנריות מוזלות בקנדה, וכך שומרות על מחיר גבוה מאופן מלאכותי.

שיעורי בית: בדקו תלמידים, מה היה הרווח הכולל של חברות ה-PhRMA בשנת 2005.
לא צריך להיסחף 387962
איך אתה יודע שהמחיר של 900$ הוא לא פשוט מחיר של צמצום הפסדים, לעומת המחיר של 10K$, שנועד ממש, כאילו, להשיג רווח?

זה שייצור התרופה לא עולה הרבה כסף זה לא חוכמה. השאלה כמה כסף הושקע בפיתוח התרופה, וכמה ירד לטמיון בניסיון פיתוח תרופות שכשלו.

אין לי שום דבר נגד חברות שמרוויחות כסף, במיוחד אם תוך כדי כך הן יוצרות קורפוס של ידע אנושי שמסייע להצלת חיים.

מה זה PhRMA?
לא צריך להיסחף 387968
את התשובה לשאלה אם מחיר התרופות אכן מוצדק על סמך ההשקעה בפיתוח התרופה ובפיתוח תרופות שנכשלו, אפשר להעריך על סמך הרווחיות של חברות תרופות רבות לאורך זמן רב.

אני לא מכיר את המספרים, אבל אם, כמו שנרמז כאן בדיון, החברות הנ''ל אכן שומרות על רווחים גבוהים מאד לאורך זמן - כנראה שמחיר התרופות הגבוה לא מוסבר על ידי הצורך באיזון הסיכונים של חברות התרופות.
לא צריך להיסחף 387972
זה קצת יותר מסובך. כמעט כל חברות התרופות הגדולות הן תוצרים חדשים של רכישות, מיזוגים ומיזוגי-מיזוגים. אתה יכול לבחון את הרווחיות של פייזר לאורך שנים, אבל תצטרך להחליט איך אתה מביא בחשבון את הרווחים שהיו ואינם של פארמאסיה, וורנר-למברט, פארק-דיוויס ועוד. דרור מציע לא לדאוג לחברות הפארמה, אבל ההיסטוריה וכל האנליסטים בעולם, בערך, חולקים על העמדה השאננה הזו.

יש חברות מצליחות לאורך שנים, נכון. אבל הן היוצאות מן הכלל.

(יש מיזוגים בהם מנסים לשמור על חלק מהשמות, אבל לגלקסו-סמיתקליין כבר לא נשאר מקום לביצ'ם ולוולקם; יש רכישות בהן החברה הגדולה פשוט שומרת על שמה, כמו פייזר; ולפעמים ממציאים שם חדש ואמיץ, כמו "אוונטיס" שהיתה פעם הכשט-מריון-רוסל ורון-פולנק-רורר (שהיו פעם...), עד שגם היא הפכה לחלק מסנופי-אוונטיס, ולא בתהליך שמח במיוחד).
לא צריך להיסחף 387976
עם כל השמות האלה בראש, איך נשאר לך עוד מקום למשפט גזונטהייט-מתישביץ'?
לא צריך להיסחף 387978
אני צורך פחות מקום מאחרים בסעיף שם-פרטי-שם-משפחה.
לא צריך להיסחף 387991
זה קל. במקום גזונטהייט הוא זוכר ''לבריאות''.
לא צריך להיסחף 387985
לא הבנתי. יכול להיות שתעשיית התרופות, כתעשייה, היא תעשייה לא רווחית? זה נשמע לי לא הגיוני (עבור כל תעשייה).
לא צריך להיסחף 387994
אין לי מושג איך להשיב על השאלה. הכלכלה באופן כללי "מתפתחת"; הציפייה הבסיסית מכל חברה היא להציג *גידול* במכירות, לא סתם להרוויח כל שנה (חברה שדורכת במקום נחשבת כושלת).
לא צריך להיסחף 388000
הכוונה שלי היא בעלי ההון הם לא מטומטמים, אם יש להם הון הם ישקיעו אותו במקום בו ההון יגדל. אם יש שתי תעשיות, באחת תוחלת הרווח שלילית, ובשניה חיובית, בעלי ההון ישקיעו בשניה, ואז מי ישקיע בתרופות?
לא צריך להיסחף 388084
למה לעצור כאן? נסקור את כל התעשיות, נמצא את זו שבה תוחלת הרווח מירבית, ונתפלא למה בעלי ההון משקיעים בכל תעשייה אחרת. ועוד נמשיך ונמצא את המגזר הרווחי ביותר בתוך אותה תעשייה, ונורה לבעלי ההון להפסיק להשקיע ב"מתכות" באופן כללי ולהשקיע רק בברגים מעופרת יצוקה.

ברצינות, "תוחלת הרווח" של תעשייה אינה קבועה לאורך זמן, אינה אחידה על-פני המגזרים והחברות באותה תעשייה, ובוודאי שאיננה ידועה לאף-אחד. רוב המשקיעים (וגם "המשקיעים" כגוף) בוחרים באסטרטגיה מעורבת (שהיא, אפשר לשער, מיטבית במובנים מסויימים), ובה יש מקום גם לחברות בעלות סיכון מאוד גבוה ורווח מאוד גבוה.
לא צריך להיסחף 388172
ככה, למיטב ידיעתי, ולא מנסיון, מנהלים הון. לכל השקעה יש מספר מדדים. שני העיקריים שבהם הם התוחלת וסטיית התקן (שהוא בעצם רמת הסיכון). בדרך כלל, ככל שרמת הסיכון עולה, התוחלת עולה. אבל להשקיע במקום בו התוחלת שלילית, וסטיית התקן גבוהה, זה כמו להשקיע בלוטו, ולמיטב הבנתי, בעלי הון ממעטים להשקיע בלוטו.

ברור שאתה בא להשקיע בחברה חדשה אתה לא יודע אם וכמה היא תרוויח, אבל אתה בכל זאת יודע (או אמור לדעת) כמה חברות אחרות בתחום הרוויחו, כמה הפסידו, כמה נכשלו וכמה הצליחו. נראה לי שכל משקיע יעשה את שיעורי הבית האלמנטריים האלה.
לא צריך להיסחף 388187
בעלי הון, ולא רק הם ‏1, מגוונים את סל ההשקעות שלהם (אלא אם הם וורן באפט, שהולך רק על בטוח) ובד"כ כוללים השקעות לטווחים שונים וברמות סיכון שונות. מטבע הדברים יש מקום בסלים כאלה גם לחברות/סקטורים נושאי סיכון גבוה שרווח (אפשרי) גבוה בצדו.

1 גם הציבור עושה זאת דרך הקרנות השונות.
לא צריך להיסחף 388191
1. גם הציבור (לפחות החלק בציבור שיש לו קרנות, פנסיה, חסכונות, מניות, או דברים כאלה) הוא "בעלי ההון".

2. רוב הציבור מעדיף לתת למומחים לנהל את ההון שלו.

3. יש כמה רמות לגיוון, הרמה הראשונה הי של רווח (תוחלת) מול סיכון (סטיית תקן), ז"א, לא לשים את כל ההון שלו רק בהשקעות עם סיכון נמוך, ולא לשים את כל ההון שלו רק על השקעות בסיכון גבוהה.

4. הרמה השניה היא בתוך אותה קבוצת סיכון- רווח אפשרי, ז"א לא לשים את כל ההון שלו רק על מניה של גוגל, או רק על הלירה הטורקית.

5. אבל כל זה לא משנה את העובדה שתמיד כדאי להשקיע בסוג השקעה רווחי על פני סוג השקעה לא רווחי. ושלכן, תעשיה לא רווחית לא תשרוד בעולם כלכלי, ושלכן, תעשיית התרופות היא מן הסתם רווחית, וטוב שכך.
לא צריך להיסחף 388451
רווחית, אבל לא כמו שטענו כאן לעיל ש''אין שום סיבה לדאוג להם'', או שמתח הרווחים שלה עומד על עשרות-אלפי אחוזים.
לא צריך להיסחף 388462
אני לא כל כך מבין את ה"אין שום סיבה לדאוג להם" (אני יודע שלא אתה אמרת את זה, אבל כרגע שמתי לב שאני ממש לא מבין את זה). אם הרווחים שלהם כל כך גדולים ש"אין שום סיבה לדאוג להם", מה מונע מאחרים להצטרף למסיבה ולהוריד את המחירים? מצד שני, אם יצרני התרופות יחליטו שהם יכולים להרוויח יותר בתחום אחר, מה מונע מהם לעבור תחום (ז"א, הם אנשים מוכשרים או בעלי אמצעים, הם יכולים להפנות את הכישורים או האמצעים שלהםלתחומים רווחיים יותר)?

נראה לי שלהפך, דווקא בגלל שיש לנו אינטרס שהם יפתחו יותר תרופות, יותר טובות, ויותר יעילות, כדאי לנו לדאוג להם, הרבה יותר ממה שיש להם אינטרס להרוויח כסף (שהם יכולים להרוויח במקומות אחרים). בקיצור, יש לנו הרבה מה לדאוג להם.
לא צריך להיסחף 388463
לגבי יצרני התרופות, יש "הון מושקע" שכבר לא יחזור, אז זה לא נכון להגיד שהם יכולים פשוט לקום וללכת. לגבי "להצטרף למסיבה ולהוריד את המחירים", יש גם את המגבלה של ההון הראשוני הגבוה שצריך כדי "להצטרף למסיבה", אם אתה רוצה לפתח תרופות חדשות, וגם את המגבלה של חוקי הפטנטים, אם אתה רוצה "להצטרף למסיבה" ולספק תרופות קיימות בזול. כלומר, כדי ליצור תחרות מול חברה שמחזיקה בפטנט על תרופה לצינון, אתה לא יכול פשוט להעתיק את התרופה שלהם ולשווק אותה (כמו שאתה יכול לעשות אם אתה רוצה להתחרות ביצרני מכשירי DVD), אלא אתה צריך לפתח בעצמך תרופה שתהיה טובה באותה מידה כמו התרופה הקיימת (לפחות). זה לא תהליך פשוט, מהיר או זול.
לא צריך להיסחף 388483
יש הון מושקע שכבר לא יחזור, אבל זה לא אומר שאתה צריך להשקיע הון חדש.

המשקיע משה אולי לא יכול לקום וללכת, וגם ד"ר רננה שעובדת כבר 20 שנה בתחום לא יכולה לקום וללכת, אבל אם אף אחד חדש לא יצטרף, ומספר המשקיעים והעובדים הותיקים ילך וירד, מבחינה מעשית במחשבה לתווך הארוך, זה בדיוק כמו שהם "קמו והלכו".

הון ראשוני גבוה מהווה מגבלה לי ולך, לא לבאפט ולגייטס. גם לא למנהלי החסכונות שלי ושלך.

המגבלה של הפתנטים חלה רק על תרופות קיימות, אם כל כך קל לפתח תרופות חדשות, אז זאת לא מגבלה אמיתית (ואם זה לא קל, אז יש סיבה לדאוג למי שעושה את זה).

ברור שזה לא מהיר, פשוט או זול. אבל כמשקיע המחיר לא משנה לך באמת (ז"א, אם אתה משקיע 100 שקל, מה אכפת לך אם הם חצי פרומיל מהחברה או שלוש אחוז, הרווח הוא אותו רווח. המהירות לא תמיד משנה לך (ז"א בשורה התחתונה אתה בודק כמה הכסף שלך עשה בשנה לאורך כל תקופת ההשקעה).
לא צריך להיסחף 388485
אם אתה כבר מושקע, אולי כדאי להשקיע עוד כדי להציל את מה שכבר יש בפנים.

והון ראשוני גבוה מהווה מגבלה גם לאנשים עשירים במיוחד, כי זה אומר סיכון גבוה והחזר רק בטווח הארוך למדי.

כל השיחה הזאת נראית לי מוזרה מאוד. האם אתה מטיל ספק בכל שחלק (ניכר) מההשקעות של אנשים יורד לטמיון לעיתים? האם אתה חושב שאנשים משקיעים רק בחברות עם רווח בטוח?
לא צריך להיסחף 388492
תן לי לנחש, אתה לא בעל הון (ואף פעם לא עבדת בחברה שהושקע בה הרבה מאד כסף והוחלט לסגור אותה במקום להשקיע בו עוד כסף).

בשביל זה משקיעים מפזרים את ההשקעות שלהם.

אני לא מטיל בזה שום ספק. אני יודע שאנשים לא משקיעים רק בחברות עם רווח בטוח (להפך, מעט אנשים‏1 משקיעים בחברות עם רווח בטוח, בגלל שבדרך כלל החברות שיש להם רווח בטוח הן חברות עם רווח מאד נמוך, שהופכת את ההשקעה בהם ללא כל כך כדאית כהשקעה עיקרית).
לא צריך להיסחף 388493
איך ידעת?

(מצד שני, ראיתי את ערוץ 10 שוקע לאיטו בעוד שהבעלים שלו מזרים לתוכו כסף כמו משוגע כדי להציל את ההשקעה בו. אתה טוען שדבר כזה לא קורה אף פעם?)
לא צריך להיסחף 388497
ניחשתי.

זה קורה הרבה, למעשה הרבה מאד. בד''כ כשיש למשקיע יחס רגשי להשקעה שלו. למשל, השקעה בטלויזיה (נכון, כסף אולי הוא לא יראה מזה, אבל הוא יוכל להתחכך עם דני רופ ועמנואל רוזן), השקעה בקבוצת כדורגל או כדורסל, או סתם השקעה בעסק שאתה הקמת, שאתה מאמין בו, ששיך למשפחה שלך וכו'. אנשי מקצוע שעוסקים בהשקעות שלא בתור תחביב (מנהלי קרנות וכאלה) צריכים לדעת לנטרל את הרגשות.
לא צריך להיסחף 388511
גדול אתה. אתה מוכן לנחש עבורי את מספרי הלוטו?

בוא נראה, אתה משקיע גדול. שמת מאה מיליון דולר בעסק כלשהו, שעומד בפני פשיטת רגל כרגע. אתה יכול לבחור בין לוותר על מאה מיליון הדולרים שלך, לבין הזרמת 50 מיליון נוספים, שבסבירות של 50% יצילו את ההשקעה שלך ויאפשרו לך אפילו להרוויח כמה דולרים תוך 3-4 שנים. מה אתה בוחר?
לא צריך להיסחף 388517
בשביל זה אני צריך לדעת כמה כסף אני יכול להרוויח אם אני אזרים את אותם 50 מליון, כמה כסף אני יכול להרוויח בהשקעות אחרות, באיזה סיכון אני לוקח באותן השקעות היפוטטיות, כמה כסף יש לי (אם אני משקיע פרטי, אני לא אקח הלוואה פרטית של 50 מליון הדולר, ואכנס לחובות פרטיים, בשביל להציל עסק שממילא עומד על סף פשיטת רגל), מה רמת הסיכון שהמעסיקים שלי (אם אני נציג של אחרים ולא אדם פרטי) רוצים שאקח, מה מצב השוק בכלל וכמה אני באמת רוצה שאותו עסק יצליח. תן לי את כל המספרים האלה, בתוספת עם עוד איזה שנתיים של לימודי כלכלה ברמה אקדמית, אולי אני אוכל לתת לך תשובה. כרגע, אין לי תשובה. מצד שני, כרגע גם אין לי גם 50 מליון דולר, אז זאת לא שאלה שממש מעסיקה אותי.
לא צריך להיסחף 388520
לא יודע, בעיני ההצעה שלי שקולה פחות או יותר להצעה להשקיע 50 מיליון דולר בעסק שצפוי להניב, תוך שלוש-ארבע שנים ובסבירות של 50%, תשואה של 300 אחוז. אין לי השכלה כלכלית, אבל זה נשמע לי יופי של דבר.
לא צריך להיסחף 388522
נניח שמישהו *אחר* היה משקיע את אותם ה50 מליון. הוא גם היה רואה תשואה של 250%,נכון? לגישת סמיילי, עסק כזה שווה את הסיכון של *כל* משקיע, לא רק של זה שכבר מושקע.
לא צריך להיסחף 388523
כן, אבל כל הדיון פה נסוב סביב נושא ה''הון המושקע'', שגורם למשקיעים בתחום מסויים שלא לעזוב אותו מיד כשהוא נקלע לקשיים.
לא צריך להיסחף 388525
חשבתי שהדיון הוא האם אדם שכבר מושקע בתחום מסויים יפעל אחרת מאדם שאינו מושקע בתחום.
לא צריך להיסחף 388526
יכול להיות. קצת קשה לעקוב אחרי סמיילי, אפילו כשאין סעיפים.
לא צריך להיסחף 388535
מצטער.
לא צריך להיסחף 388703
לא יפה, *אתה* מי שטען את זה (או לפחות רמזת שיחתית), בתגובה 388485.
לא צריך להיסחף 388907
אני לא רואה דבר כזה שם, אבל גם אם אפשר לפרש את דברי שם כך, ברור הרי שהחל מתגובה 388511 אין ספק לגבי נשוא השיחה, והוא הון מושקע, בלי קשר להשוואה בין אדם עם הון מושקע לאדם בלי.
לא צריך להיסחף 388559
לא, כי לך כבר יש חלק משמעותי בעסק, שווה ערך ל100 מיליון נכון לזמן ההשקעה. אם העסק יתמוטט, החלק הזה יהיה שווה אפס. אם העסק יצליח, החלק הזה יהיה שווה הרבה מאוד. זה עוד לפני שתקבל את הרווח על ההשקעה הנוספת שלך. משקיע חיצוני ירוויח, לכל היותר, רק את חלקו בעסק ששווה לכסף שהוא משקיע עכשיו, כלומר הרבה פחות (נאמר שליש, למרות שלא בהכרח). אסטרטגיה טובה בשבילך יכולה להיות לשכנע מישהו אחר להשקיע את ה50 מיליון האלה או חלק מהם, כי אם העסק יצליח אתה תרוויח בכל מקרה בזכות ה100 מיליון המקוריים שלך (שוב, נאמר שני שליש). אבל בהחלט סביר שאף אחד אחר לא ירצה להשקיע כי רק לך זה ישתלם.
לא צריך להיסחף 388556
על כל מכשיר DVD, היצרן* משלם תמלוגים על כמה עשרות פטנטים תקפים.

* אלא אם כן אתה יצרן סיני, ואז דיני הפטנטים הם המלצה בלבד.
לא צריך להיסחף 388558
Your point being?
לא צריך להיסחף 388562
No point. Only dots ::
רק שגם לייצור DVD יש מגבלות חוקיות מסויימות מבחינת פטנטים ו-DRM (אזורי DVD).
לא צריך להיסחף 387967
אני שוב יוצא להגנתה של תעשייה שבאמת אפשר להעביר עליה הרבה ביקורת, רק אחרת:

"מחירו של הקוקטייל ירד פלאים מ-$10K ל-$900 בלבד לאדם לשנה".
"ד"א, ההצעה ההודית הזולה ביותר עמדה על $295 בלבד".

לגיטימי לבקר את מדיניות התמחור של חברות התרופות, אבל להשוות מחיר תרופה למחיר שיאפשר רווח מינימלי במקבילה גנרית זו סתם דמגוגיה. אז מה אם ההצעה ההודית עמדה על $295? החברה ההודית השקיעה את מה שהשקיעו גלקסו, בריסטול ורוש במחקר ופיתוח?

"שומרות על מחיר גבוה באופן מלאכותי."

שוב, לגיטימי לבקר את המדיניות, אבל מה זה "באופן מלאכותי"? כל המנגנון שנותן לחברת-תרופות בלעדיות מגדיל את המחיר "באופן מלאכותי". בטל את המנגנון, הניפוח ה"מלאכותי" ייעלם, ותשיג את כל התרופות בזול בקנדה, הודו וישראל. אתה רשאי להניח שלא יהיה לכך מחיר בטווח הארוך, וזה עקבי עם תפיסתך שאין מה לדאוג לחברות התרופות הגדולות, אבל כדאי לציין שלא כולם שותפים לתפיסה הזו.

"בדקו תלמידים, מה היה הרווח הכולל של חברות ה-PhRMA בשנת 2005."

תרגיל למתקדמים: בידקו את מספר האישורים לתרופות חדשות שניתנו כל שנה בעשר השנים האחרונות, חשבו מתי אושרו התרופות מהן נובע הרווח של שנת 2005, הציצו בצינור הפיתוח של החברות, ונסו לנחש האם בשנים הקרובות תיפסק המגמה של חברות תרופות המתמזגות או נעלמות.

(גילוי נאות: הח"מ אינו עובד בחברת פארמה).
לא צריך להיסחף 387987
אגב, איזה אחוז מהתרופות מפותח כולו בחברות תרופות? אין כאלה שמפותחות, לפחות בחלקן, באוניברסיטאות/מכוני מחקר?
לא צריך להיסחף 387992
לא מעט תרופות מתגלות באקדמיה, אבל המונח "פיתוח תרופות" מתייחס בד"כ להפיכת התגלית הראשונית למוצר. זה מה שלוקח את חלק הארי של זמן וכסף: ניסויים פרה-קליניים, קליניים, תהליכי אישור ושיווק. לזה אחראיות, כמעט תמיד, חברות התרופות. כמו כן, החברות מממנות או משתתפות במימון הרבה חוקרים באקדמיה, וגם מבצעות בעצמן כמות לא מבוטלת של מחקר בסיסי.
לא צריך להיסחף 387997
תודה.
לא צריך להיסחף 388033
"דמגוגיה"
מחירי התרופות בארה"ב משקללים את עלות המו"פ והתרופות שאינן מגיעות לשוק. השוק האמריקאי לבדו מחזיר את עלות המו"פ, וזו אחת הסיבות למחירם הגבוהה של התרופות בארה"ב. מכירת הקוקטייל ב-$900 לאדם לשנה עדיין מכניסה רווחים נכבדים לחברות האתיות. ההשוואה לייצור תרופות גנריות היא דמגוגית רק בחלקה, מכיוון שהיא מראה לנו מה העלות של הקמת מתקני ייצור לתרופות. <דמגוגיה> למען האמת, כיום עלות הקוקטייל בדרא"פ ומדינות דומות בסביבות $140 לאדם לשנה, בערך אחוז מעלות הקוקטייל באירופה (כ-$15K). </דמגוגיה>

"באופן מלאכותי"
חברת התרופות האתית מוכרת את אותן התרופות בארה"ב ובקנדה, ובשני השווקים התרופות מוגנות בפטנטים. להבדיל מארה"ב, בקנדה קיים ביטוח בריאות כללי, ולשירותי הבריאות יש כוח מיקוח רב במו"מ על מחיר התרופות. כתוצאה מכך, מחיר התרופות בבתי המרקחת בקנדה זול. לעומת זאת, בארה"ב יחידים משלמים מחיר על תרופות מחיר מלא שהוא גבוה באופן משמעותי. בתחילת שנות ה-‏2000 אזרחי ארה"ב החלו לבקש שישלחו להם תרופות מקנדה (הסכמי הסחר החופשי מאפשרים זאת), או נסעו בעצמם לקנדה בכדי לקנות תרופות מוזלות. דבר זה כמובן פוגע ברווחי חברות התרופות. בעקבות לובי של PhRMA, הממשל האמריקאי לחץ על הממשל הקנדי שלא לאפשר לאזרחי ארה"ב לקנות תרופות בקנדה. הלחץ נשא פרי, וכיום לא ניתן לקנות תרופות מוזלות בקנדה עם מרשמים מרופא אמריקאי.

"תרגיל למתקדמים"
זה מעט מעבר ליכולת המחקר שלי, אבל נראה שאתה כבר ערכת מחקר מסוים בנושא.
יש תוצאות ראשוניות?
לא צריך להיסחף 388089
אין לי כל כך מה להוסיף לגבי שתי הפסקאות הראשונות. אולי אני לא מבין מה השורה התחתונה של הטיעון שלך.

לגבי המגמות בגילוי ופיתוח תרופות, אין צורך לערוך מחקר - יש די הרבה מאמרים נגישים בחינם המסכמים את המצב, עם משפטים כמו

In 1992, hopes were high that the human genome project heralded an era abundant in new, targeted medicines. However, since that time, the number of new chemical entities (NCEs) launched has declined by 30 per cent, while pharmaceutical R&D expenditure has grown by 20 per cent each year.

או

New drugs to treat and cure sick patients are coming into the market in the United States at the slowest rate in a decade, despite billions invested by pharmaceutical companies on research and a costly expansion by the federal agency that reviews new medicines.

אין פה משהו חשאי או מסתורי במיוחד, ואני לא מצליח להבין אם אתה מנסה לטעון שהמצב הוא אחר. אני יכול להגיד לך במידה רבה של אחריות שמנהלים בכירים בתעשייה אינם חשים, כמוך, ש"אין מה לדאוג"; אז או שאתה יודע משהו שהם לא יודעים, או להיפך.
לא צריך להיסחף 388095
ומה ההסבר למצב הזה?
לא צריך להיסחף 388099
אני לא מנסה לטעון דבר, למעט ביקורתי על הלוביזם הברוטלי ש-PhRMA מממנת.
לא הכרתי את הנתונים לגבי קצב פיתוח התרופות היורד. מעניין אם המצב דומה בחברות התרופות האתיות האירופאיות ובהודו (גם שם יש חברות אתיות). יכול להיות שאחרי כל כך הרבה שנות מחקר, גילו כבר את רוב התרופות האפקטיביות והפשוטות, ולכן קצב גילוי תרופות חדשות יורד. אם זה המצב, זה תהליך טבעי שיש לצפות לקראתו.
עדיין, נתונים אלו לא גורמים לי להתקפי חרדה. גם כולם יודעים שבסופו של דבר החיידקים ינצחו בקרב האנטיביוטיקה, וזה צריך לגרום לדאגה רבה יותר מאשר מצב השורה התחתונה של חברות התרופות האמריקאיות.
לא צריך להיסחף 388104
מה שאני שמעתי (כמובן שאלו רק שמועות) הוא לא שגילו כבר את רוב התרופות האפקטיביות והפשוטות, אלא שפיתוח הולך והופך לעניין מסובך ויקר יותר ככל שמוסיפים מגבלות והחמרות על הניסויים שיש לערוך לפני שניתן להשתמש בתרופה.
לא צריך להיסחף 388132
אם כך תהליך זה קיים בארה''ב ובאירופה, מה שנותן ייתרון תחרותי לחברות תרופות בשאר העולם, ואז זאת לא בעיה מהותית.
לא צריך להיסחף 388231
לא נכון: חברות מכל העולם רוצות למכור בארה"ב (שם הן צריכות לעמוד בדרישות הנוקשות), וחברות אמריקאיות יכולות למכור בכל העולם (ושם הן לא נתקלות בדרישות נוקשות). בקיצור, אין כאן ייתרון תחרותי אלא קושי שווה לכולם להכניס תרופות לשוק האמריקאי.
לא צריך להיסחף 388248
האם הדרישות הבריאותיות מתרופות במשרד הבריאות האמריקני הן הגבוהות ביותר, גבוהות משל האירופים, למשל?
לא צריך להיסחף 388282
לעומת אירופה - אין לי מושג. לעומת מדינות ''לא מערביות'' - כנראה שכן.
לא צריך להיסחף 388293
את זה הנחתי מראש...
לא צריך להיסחף 388350
נדמה לי שכן (או לפחות זמן הבדיקה הוא הארוך ביותר...).
לא צריך להיסחף 388117
מהי 'חברת תרופות אתית'? מה הופך אותה לכזו?
לא צריך להיסחף 388134
זה לא קשור לאתיקה, אם זו שאלתך. תרופה אתית היא תרופה חדשה, שהחומר הפעיל שלה הוא בחזקת חידוש. לעומתה, תרופה גנרית מחקה את הרכב החומר הפעיל של התרופה האתית, ונמכרת יותר בזול (כי כבר אין צורך לעבוד על מו''פ, להמציא המצאות, לשחק במולקולות ולרשום פטנטים במשך שנים).
חברת תרופות אתית היא למשל פייזר. חברת תרופות גנרית - טבע.
לא צריך להיסחף 388135
יש שני סוגים של תרופות: אתיות וגנריות.
תרופות אתיות הן תרופות שפותחו ע"י חברת התרופות ומוגנות בפטנט לתקופה קצובה של 20 שנה מתאריך רישום הפטנט. כאשר פג תוקפו של הפטנט, חברות גנריות רשאיות לייצר גרסאות שלהן לתרופה האתית. תרופות אלו נקראות תרופות גנריות. ברגע שמותר למכור תרופות גנריות, מחירי התרופה האתית צונחים עקב התחרות עם התרופה הגנרית.
לא צריך להיסחף 388137
ומדוע קוראים להן "אתיות"?
לא צריך להיסחף 388146
כפי שברקת כתבה חצי שניה מעלי, אין קשר לאתיקה או מוסר.
לא צריך להיסחף 388148
בדיוק בגלל זה שאלתי.
לא צריך להיסחף 388459
תודה!
(זאת לא היתה שאלה קנטרנית - סתם רציתי לדעת)
הצדקה יוצאת בהפסדה 387922
אני מבקש, ''חולי מחלת סרטן המעי הגס ע''ש סמי ואביבה עופר''.
הצדקה יוצאת בהפסדה 387953
מישהו יכול להסביר לי מה ההיגיון (הלוגי) שמאחורי שביתת הרעב של חולי סרטן המעי הגס וקרוביהם?
האמירה המובלעת שם, על פי הבנתי המוגבלת, היא "אם לא תסייעו להאריך את חיינו, נשבות רעב".
מה אפשר להבין מזה? - "אם לא תאריכו את חיינו, נקצר את חיינו"?
"אנחנו מתכוונים להגיע לסף מוות, כיוון שלא איכפת לכם שלא נחיה"?
הצדקה יוצאת בהפסדה 387955
משהו כמו ''אם נדבר בהגיון אין לנו שום סיכוי להצליח, משום שהדרישות שלנו לא הגיוניות, לכן הדרך היחידה שנשארה לנו היא לפעול שלא בהגיון.''
הצדקה יוצאת בהפסדה 387961
אין היגיון ואין טעם לחפשו.
הצדקה יוצאת בהפסדה 387969
אכן אין הגיון, ומכל מקום לא הגיון עקבי ומנומק מן הסוג שברקת מחפשת. עם זאת, נדמה לי שהנסיון מלמד (אוי ויי, לא לבקש ממני לינקים!) ששביתות רעב מעוררות סימפטיה ציבורית ברמה כזו או אחרת ומהוות אמצעי לחץ יעיל (יחסית, הכל יחסי) - כשהן מופעלות ע"י מגזרים *סובלים*.

חלוקה שרירותית לצורך העניין -

מגזרים סובלים: נכים, חולים כרוניים, חולים סופניים, מובטלים (מובטלים לא תמיד, באופן חלקי, תלוי ביחס"צ, ובכל מקרה האפקט הוא ברמה הרבה יותר נמוכה).

מגזרים לא סובלים: אנשים עובדים שרוצים יותר כסף ו/או שיפור תנאים, אמנים למיניהם שרוצים תמיכה - "למען התרבות", שרוצים שיקימו להם תיאטראות, "סדנאות תיאטרון נסיוניות", מסגרות לציירים אומללים ורעבים, למיצגנים פורצי-דרך וכו'.

מגזר שקצת נופל בין הכסאות, עם או בלי יחס"צ טובים: הורים לילדים עם נכויות, פיגור, אוטיזם וכולי (כולם עושים טצצ טצצ טצצ, אבל למען האמת, אנשים לא אוהבים לשמוע את הסיפורים האלה. חרדת ה"אם זה קרה להם, זה יכול לקרות גם לנו" - גוברת, כנראה, על האמפטיה)

מגזר שלא משנה כמה הוא סובל או לא, אף אחד לא יעיף אליו מבט אחד: זקנים. אותם ישחרר משורה רק המוות.

זהו ההגיון, בערך. וכיון שעפ"י חלוקה זו, חולי סרטן המעי הגס נמנים על הקבוצה הראשונה - שביתת הרעב היא אופציה, גם אם היא מפילה או עלולה להפיל בדרך כמה חללים שהיו נופלים ממילא, קצת יותר מאוחר. עובדות החיים.
הצדקה יוצאת בהפסדה 387970
במקום מובטלים צ"ל: מפוטרים (פועלי/ות ייצור אחרי שנים ארוכות במפעל שנסגר).
long shot 387963
במותם יצוו לנו את החיים.
הצדקה יוצאת בהפסדה 388027
מה ההגיון באופן כללי בשביתות רעב או באנשים שמציתים את עצמם? רוצים לעורר חמלה.
הצדקה יוצאת בהפסדה 388029
או זעזוע. למעשה מה שהם רוצים להשיג‏1 זה *חשיפה*. החמלה והזעזוע הם אמצעים.

1 והמהדרין יאמרו שגם החשיפה היא אמצעי.
הצדקה יוצאת בהפסדה 388045
ברור, אבל... טוב, לא חשוב. כבר הסברתי את השאלה.
הצדקה יוצאת בהפסדה (?) 387880
אם.
(?) 387888
גוררת.
(?) 387904
אמרת "אם התרומה שלי גוררת..." וגו'. עניתי: "אם". כלומר: "אם" גדול מאד עומד בדרכה של הטענה "הצדקה יוצאת בהפסדה" , "אם" כל כך גדול שאפשר להכניס בו את כל הפתילים של מר שדמי ועדיין ישאר מקום לאוסף השירים המתומן של יהורם גאון. אם תרצה, אתה יכול לנסות להדגים כיצד ה"אם" הזה מתממש בדוגמאות שהבאת (כלומר, אילו לא היתה תרומה, המדינה היתה באמת מממנת).
(?) 387911
(אהבתי).

לגופו של עניין, הבאתי דוגמא או שתיים לכך שכספים של עמותות צדקה באים במקומם של חלק מכספי הממשלה. אם קרן סאקט"א-רש"י לא היתה קיימת, הלחצים שהביאו לחקיקת חוק ההזנה לא היו נעלמים, ולכן חוק דומה (למשל הצעת-חוק של תמיר) היה מחוקק במקומו.

לא תמיד תרומות לעמותות גורמות להקטנת ההקצבות הממשלתיות, אבל מגמה כזו קיימת. מעבר לכך, הסיבה והמסובב קשורים אחד בשני. הממשלה מקטינה את תקציבי הרווחה ובמקומה ארגונים וולונטריים ממלאים את החסר. חלק מתקציבם מגיע מתקציבי מהממשלה או הרשות המקומית, אבל חלק מתרומות יישירות. כך למעשה התרומות מקדמות את תהליכי ההפרטה של מדינת הרווחה ומקטינות את התקציבים המיועדים לכך.
עיין במאמר "שירותי הרווחה המקומיים – זירה רוויית ארגונים", מאת פרופ' יוסי קטן, עמוד 144 ואילך בקובץ http://spirit.tau.ac.il/government/downloads/localgo...
כמה ציטוטים נבחרים:
"הקיצוצים בהוצאה הממשלתית והמקומית לשירותי הרווחה האישיים, בעיקר בשנתיים האחרונות, הביאו להסתמכות רבה יותר של הממשלה והרשויות המקומיות על מימון חלקי של תכניות ושל שירותים ממשאבים שארגונים וולונטריים מגייסים ומתרומות של המגזר העסקי ומקרנות שונות."
"התרחבות זו בתפקידי הארגונים הלא-ממשלתיים מעוררת שתי בעיות עיקריות: ראשית, היא מסייעת לממשלה לצמצם את מעורבותה באספקת שירותים תוך צמצום האחריות החברתית הכוללת לרווחה..."
(?) 388087
טוב, נראה שאנחנו מסכימים על העקרון‏1 ומה שנשאר זה לקבוע את המחיר.

לדוגמא, חבר שלי עובד בחברת היי-טק שיש בה פרוייקט של עזרה לתלמידים חלשים. אחת לשבוע מגיע אליו לעבודה תלמיד, והוא עוזר לו בשיעורים במתמטיקה. סיפרתי את הסיפור הזה למכרה שהיא פעילה חברתית, חיה פוליטית, מזדהה עם מיעוטים, the works. להפתעתי היא אמרה שזה לא בסדר, כי הממשלה צריכה לדאוג לחינוך. צריך לשאול: האם זה מוסרי לעשות מאבק חברתי על הגב של אותו תלמיד, כמה שנים הוא צריך לחכות עד שיגדילו את תקציב החינוך, והאם אי פעם תקציב החינוך יהיה מספיק גדול בשביל להצמיד לכל תלמיד חלש חונך בשכר שיעשה איתו שיעורים במתמטיקה.

לטעמי, מי שחושב שצמצום אחריות הממשלה היא רעה, יכול למצוא דרכים יותר יעילות להלחם בזה מאשר אי-מתן-צדקה. מצד שני, למי שנדרש לקבל צדקה אין לו בד"כ הרבה ברירות.

---

1 "לא תמיד תרומות לעמותות גורמות להקטנות ההקצבות הממשלתיות, אבל מגמה כזו קיימת".
בדיוק, 484256
לפי תפיסתו של לנין, חוקים לטובת העובד ואכיפתם הם נחלתו של הקפיטליזם בלבד, ולקומוניזם הנאור יש פטור מהם‏1. בשביל זה בברה"מ ובגרורותיה עבדו שבת אחת בחודש בחינם, ועוד קראו לזה "שבת סוציאליסטית".

1 כפי שיש לו פטור משביתות ומעיתונות חופשית.
387560
הנה שאלה מעניינת: מה בעצם ההבדל בין לתרום מתוך "אלטרואיזם" ובין לתרום כדי "להרגיע את המצפון"?
387564
דומני שהכוונה היתה שאם היא היתה אלטרואיסטית אמיתית, היא היתה פועלת על מנת לעקור את התפיסה הקפיטליסטית והעוולות שהיא יוצרת מהשורש, ולא מרגיעה את הכאב על ידי טיפול בסימפטומים.
בדיוק. 387654

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים