שפת השילוט 395800
אני מסכים עם פרופ' אורנן כי השינוי מעשה במחטף, וכפי הנראה באופן לא ראוי. זו לבדה סיבה לבטל את ההחלטה ולהעלותה לדיון מסודר, ולו לצורך סדרי שלטון תקין. אבל השאלה הנדונה כאן כרגע היא, האם השינוי עצמו חיובי או שלילי.

שאלת המפתח כאן, לדעתי: האם השלטים עוזרים יותר לישראלים המתקשים בקריאת עברית, או לתיירים ולמי שאינם דוברי עברית כלל? בהעדר נתונים מספריים, אני מעדיף את האפשרות השניה.

חשוב לזכור שיש שלטי דרכים רבים באנגלית: Slow, או Stay in low gear, וכו'. חלקם כוללים גם שמות מקומות: To Newe Yam via Atlit, למשל, מוכר לכל מי שנוסע מחיפה דרומה. ברור שהטקסט הוא באנגלית, אבל משובצות בו מילים בעברית-בתעתיק-לועזי. מאוד מוזר. נראה לי בבירור שעדיף To Nevé Yam via Atlit, כדי לא לבלבל את קוראי האנגלית. (השלט לא מיועד לדוברי עברית המתקשים בקריאת כתב עברי; אחרת, היה כתוב שם: Lenewe yam sa dereḥ atlit, למשל).

ואם שלטים עם טקסט אנגלי מכילים שמות בקירוב-אנגלי (ולא עברית בתעתיק לועזי), כך צריך להיות בכל השלטים, ולו לצורך האחידות ומניעת הבלבול.

בעיה אחרת היא שמות מוכרים לדוברי אנגלית. Yeruṡalayim לא יגיד כלום לדובר אנגלית; Jerusalem דווקא כן. שלא לדבר על שלטי אזהרה – Warning, you are entering Azza יפחיד תייר ממוצע הרבה פחות מאותו דבר, רק עם Gaza בסוף. אז נכון, בגרמניה לא כותבים Munich על שלטים אלא München, אבל זה בגלל שהמסכנים תקועים עם אותן האותיות כמו האנגלים. לנו יש ברירה: אפשר לכתוב גם "ירושלים" וגם "Jerusalem" על אותו שלט, ואיש לא יתבלבל; האותיות עצמן מבהירות באיזו שפה מדובר.

הבעיה האחרונה היא עם שמות ישובים ערביים. כך למשל, בערבית אין צליל v, יש רק צליל w. אם ו' עברית מתועתקת ל-w, איך יבדיל הקורא בין w בשם ישוב עברי לבין w בשם ישוב ערבי? איך קוראים את המלה "wadi" כחלק משם ישוב? האם יש לנקוט כללי תעתיק שונים לטקסטים ערביים? כיצד יבחין הקורא בין השניים? או שמא יש לתעתק ללועזית שמות ערביים רק לאחר שעוברתו, כלומר להעבירם דרך מסננת כפולה?

-----

לסיכום, נכון שדובר אנגלית יתבלבל בקריאת שלטי דרכים בנורבגיה או בהונגריה. אבל זה קורה כי לנורבגים ולהונגרים אין ברירה: הכתב שלהם משתמש באותן אותיות כמו הכתב האנגלי. לישראל יש יתרון מובהק בכך שהכתב המקומי הוא שונה. אפשר לנצל זאת לכתיבה באנגלית בשלטים. אנגלית ממש, לא תעתיק של עברית; לטובת התיירים והאזרחים שאינם דוברי עברית.

-----

שאלה אחרונה נוגעת לעצם קבלת ההחלטה: מדוע שההחלטה על אופן כתיבת השלטים תהיה בידי האקדמיה ללשון העברית? זו צריכה להיות החלטה של משרד התחבורה. אם יחליט המשרד כי השלטים נועדו לעזור לדוברי עברית המתקשים לקריאה, יפנה לאקדמיה ויבקש עזרה בבחירת תעתיק. אבל אם החליט המשרד שהשלטים נועדו לדוברי אנגלית, הרי שאין זה מתפקידה של האקדמיה להתערב בשילוט כלל וכלל (למעט אולי יעוץ לגבי אופן כתיבת שמות עבריים באנגלית, ולא תעתוק).
שפת השילוט 395894
"לנורבגים ולהונגרים אין ברירה" - ודאי שיש להם ברירה: הם יכולים להוסיף תעתיק "אנגלי" לצד שמות המקומות בנורבגית ובהונגרית. אם החשש הוא מבלבול, הם יכולים לקבוע שהנורבגית תמיד תהיה בלבן, והאנגלית בצהוב, למשל (או להשתמש בסוג אות שונה, או לשים את האנגלית תמיד בסוגריים, או פתרון יצירתי אחר).
למרות שיש להם ברירה, הם נמנעים מלעשות זאת, ולא ידוע לי שזה פוגע בתיירות לארצות האלה.
שפת השילוט 395899
השאלה היא אם יש שם שלטים עם *מלים* באנגלית, לא *שמות*.
וגם - אם האנגלית שם היא שפה שנייה למחצה כמו כאן.
שפת השילוט 395941
אתה היית נמנע מלנסוע לארץ שבה, בקביעות, אתה הוגה שמות מקומות לא נכון וכולם צוחקים?
אני לא.
מקסימום כשאתה חוזר לארצך אתה משמיץ את השילוט בארץ אליה נסעת, ואת חוסר ידידותם של התושבים.
שפת השילוט 395944
אני הייתי משקיע עשר דקות בלברר איך הוגים את האותיות השונות, ועושה כמיטב יכולתי להגות אותן נכון (בעיקר כדי שיבינו אותי, לאו דוקא כדי שלא יצחקו).
בפועל זה עוזר רק במידה מסוימת, כי בהרבה שפות יש עיצורים (או תנועות) שקשה לי מאד להגות, בלי קשר לאופן שבו הם נכתבים. הדבר נכון, כמובן, גם לתיירים שבאים ארצה (שום שלט לא יעזור לאמריקאי או לאנגלי להגות ''ח'').

בארץ שבה התגובה הרגילה לתייר שמתקשה להגות שמות מקומות היא לעג, האשם הוא אכן חוסר ידידותיותם של התושבים, ולא השילוט.
שפת השילוט 395945
ישראל זה עוד מקרה קל. ב-Hrvacka המבקרים צוחקים על המקומיים (לפחות אני צחקתי כשביקרתי).
שפת השילוט 395949
אתה מתכוון ל-Hrvatska, אני מניח.
שפת השילוט 396024
אגב, השיטה שתיארתי למעלה (להשקיע עשר דקות בלימוד הא"ב לפני שנוסעים) עובדת כמעט עבור כל שפה שנכתבת בכתב לטיני. כמעט - כי יש שפה אחת שלגביה עשר דקות, עשר שעות, וכנראה גם עשר שנים לא יספיקו. אני מדבר על אנגלית, כמובן. בביקורי הראשון בלונדון חיפשתי את תחנת הרכבת התחתית שבמפה שלי הופיעה כ-"Leicester Square". התקשיתי קצת לאתר אותה (התחנה, מתברר בדיעבד, לא נמצאת בככר עצמה), ושקלתי לשאול מישהו - אבל אז הבנתי שאין לי מושג איך הוגים את Leicester, וכיוון שלא רציתי לעשות צחוק מעצמי, או סתם לגרום לאי-הבנה, פשוט ויתרתי (כלומר, מצאתי את התחנה לבד. זה לא שאני כותב את התגובה הזאת מהככר).
בדיעבד שמחתי שלא ניסיתי לנחש איך הוגים את השם - "לסטר" היא אפשרות שכלל לא עלתה על דעתי.

למרות שאני דובר אנגלית טובה, ובקושי יודע שלוש מלים בצ'כית - בפראג לא היה יכול לקרות לי דבר כזה, כי הכללים לביטוי צ'כית הם פשוטים.

כלומר - אנגלית היא כנראה השפה הגרועה ביותר לבחור בה כתקן לכתיבת שלטים. אם מתעקשים לבחור שפה זרה ולהשתמש בכללי הכתיב שלה לצורך תעתיק עברי, הייתי ממליץ על צ'כית, ספרדית, איטלקית, או אולי אפילו צרפתית. רק לא אנגלית.
Goodbye Piccadilly, Farewell Leicester Square 396070
ואני מכיר את ההגיה מהשיר, אם כי אני לא מצליח לחשוב על השיר הזה שלא בגרסת מקהלת הצבא האדום.

שפת השילוט 403050
מישהו כבר הזכיר בדיון את האפשרות להשתמש ב- http://en.wikipedia.org/wiki/International_Phonetic_... ? אמנם זה מחריף את הבעיה שהמבטאים השונים יוצרים, אבל... אין אבל.
שפת השילוט 395955
כן, אבל זו ברירה יקרה, ולא משתלמת. אצלנו המעבר לתעתיק חדש ('מבני' או וואטאבר) תהיה החלטה יקרה, ולא ברור למה לבצע מהלך יקר כזה כשהתוצאה היא מעבר למצב הפחות-טוב של הנורבגים וההונגרים.
שפת השילוט 396028
"יקר" מאיזו בחינה? עלות החלפת השלטים? כי כרגע מה שעומד על הפרק הוא החלפת השלטים לתעתיק "אנגלי". לזה אתה כן מוצא הצדקה?
שפת השילוט 396077
אאל''ט, התעתיק הנוכחי על השלטים הוא פחות או יותר ''אנגלי'', ולכן את רובם אין צורך להחליף.
שפת השילוט 396092
אילו זה היה המצב לא היה לפרופ' אורנן על מה להזדעק.
כמעט בכל שלט יש לפחות אחד מבין הבאים: ק', ו' עיצורית, צ', ע', שווא נע, או דגש חזק. את התעתיק של כל אלה רוצים משרדי התחבורה והתיירות לשנות.
שפת השילוט 396112
באלו (נדמה לי) אני תומך בדעתו של אורנן, ולמעשה פירוש הדבר הוא שאני תומך בהשארת השלטים כמו שהם היום.
שפת השילוט 395957
לטל כהן. הודעות שונות לתיירים אכן יכולות וצריכות להיכתב בשפה מוכרת להם, וברור שזה יהיה בכתב לטיני, שהוא הנפוץ ביותר בעולם וסביר שכל תייר מכיר אותו. במלונות יש כתובות כגון cashier, barber, change ועוד. עם זאת, בדרכים הציבוריות מוטב להשתמש ככל האפשר בתמונות הנחיה, שהן בינלאומיות ומקובלות בארצות שונות. רצוי להרבות בהן וכך להימנע מהצורך להשתמש בשפה מסוימת. ראו למשל http://www.intlsigns.com/world/traffic/.

ההצעה שלך שיכתבו את השלטים באנגלית היא מופרכת מיסודה. בשום ארץ שאינה דוברת אנגלית, (אולי חוץ מכמה מושבות בריטיות לשעבר) לא תמצא שלטים כאלה. ובעיקר, ככל שתתאמץ - מילה עברית איננה אנגלית. הדגמתי בשם היישוב "כרם בן זמרה". אתה כותב אותו בתעתיק – הוא נשאר שלוש מילים עבריות, ותהיה זו שטות ממדרגה ראשונה לנסות לאיית אותו באופן שדובר אנגלית יידע להגות אותו כמו שהוגים בעברית או קרוב לזה. מה גם שדוברי אנגלית שונים יש להם הרגלי הגייה שונים, ואין שום אפשרות להתאים את הכתיבה לכולם.
תעתיק של השפה המקורית אינו זר לדוברי אנגלית: מילה לא אנגלית בטקסט אנגלי נורמלי נוהגים להדפיס באותיות נטויות. הקורא מבין שאת ההגייה של שם זר כזה צריך ללמוד. כבר הצביעו כותבים אחדים על הנעשה במדינות אירופיות שונות. שום שפה בכתב לטיני אי אפשר לדעת לבטא בלי שיהיה לך מושג כלשהו על דרכי ההגייה של טקסט הכתוב בשפה זרה זו. שמענו תיאורים נכונים איך תייר הבא לארץ שאינו יודע את שפתה יושב ולומד את דרך ההגייה של שפה זו. בדרך כלל זה נמשך דקות מעטות בלבד, ואין זו בושה לבקש מתייר שבא לישראל להכיר את דרך ההגייה של עברית בתעתיק (לא נדרוש ממנו כמובן ללמוד את הא"ב העברי).

לאייל המלטן. יש ודאי כתריסר רעיונות שונים איך להתאים אות לטינית לכול אות עברית. אבל זוהי החטאה בהבנת הבעיה. הדרך של תעתיק האותיות (טרנסליטרציה) מביאה צורך ממשי לתעתק כל זנב ניקוד. זו הייתה שיטת האקדמיה בתעתיק של 1957 וגם של המלטן שלנו. מכיוון שהיה ברור לאקדמיה ששום אדם נורמלי לא יחזיק מעמד בתעתיק שהציעו (והוא באמת היה "מדויק" כלומר נתן תחליף לכול סימון ניקוד) – עמדו והמציאו "תעתיק פשוט" שבו ויתרו על חלק מסימני הניקוד. אילו היו נוקטים בשיטה של תעתיק מבני – היה כל זה מתברר כמיותר לגמרי. העברית בכל הדורות יש לה מבנה מובהק, שאומנם לומדים אותו מן הטקסטים המנוקדים אבל אין שום צורך להעתיק את הסימנים האלה כדי לקבל תעתיק המתאר מבנה שלם ומדויק של כול מילה עברית. כך עשה מכון התקנים בתעתיק שהציע ל- ISO, ושהשתתפו בעיצובו מלומדים מ- 18 מדינות.
שפת השילוט 395963
ועדיין אינני מבינה לשם מה כל זה. השפה העברית אמורה להיכתב באותיות עבריות, והאקדמיה המופקדת עליה מטפלת בה במסגרת זו. כל עוד אין מחליפים את האותיות העבריות באותיות לטיניות (ויש לקוות שלא יעשו זאת) הסיבה היחידה לכתוב מלים/שמות עבריים בתעתיק לטיני היא לנוחותם של אנשים שהעברית איננה שגורה על פיהם. לצורך זה ההיגיון אומר לבחור תעתיק שהגייתו קרובה ביותר לזו של האנגלית, משום שרוב מוחלט של הזרים המבקרים/חיים בישראל קוראים אנגלית.
שפת השילוט 396034
אילו יכולת לקרוא את דברי איפסילון (תגובה 396024) לפני שכתבת ודאי לא היית מוסיפה לחשוב על"תעתיק שהגייתו קרובה ביותר לאנגלית". זה מיותר לגמרי, ועוד: זה היה יוצר מפלצות מילים (הדגמתי משהו במאמר). אבל העיקר - האומנם יש ליצור תעתיק מיוחד לשלטים, ואחר לשמות אנשים (לדרכונים - לשם מה באנגלית, ומדוע לא לספרדית של אמריקה הדרומית) ואנשים הם גם מחברי ספרים שבספריות בכל העולם יש לרשום אותם באותיות לטיניות. וכן לשמות של ספרים לאותן הספריות, (וכאן יכולים להיות גם פעלים). דרוש תעתיק אחד, שייקבע על ידי מי שהוסמך מטעם החוק לשמור על העברית וכו', וזה לא משרד התחבורה, כי זה לא נוגע רק לשלטי הדרכים. זוהי חובת האקדמיה - אפילו בתקנון של האקדמיה נאמר שהתעתיק הוא בגדר חובת האקדמיה, שכן גם בתעתיק אלה הן מילים עבריות.
שמעתי מפי חבר קטלוני על ספר עברי שהתכוונו לקנות אותו בספריה בברצלונה. שם המחבר היה יעקבי. אחר כך התברר שהספר קיים, אבל נרשם בתעתיק אחר. אחד כתב Jacovi והאחר Yaaqobi. מה טעם לכתוב שם כזה "לפי תעתיק אנגלי"?
שירות קטן לכותב המאמר :-] 396037
אם מוסיפים את הסימן < לפני המילה "תגובה", ואת הסימן > משמאלו של מספר התגובה - נוצר קישור (ואת סימני < > לא רואים, לבסוף, בתגובה שעל הצג). הנה כך, תגובת איפסילון: תגובה 396024.
שירות קטן לכותב המאמר :-] 396315
תודה רבה על ההדרכה המועילה תגובה 369037
שירות קטן לכותב המאמר :-] 403051
אצלי זה תמיד מוסף באופן אוטומטי, אף פעם לא נדרשתי לסימנים. זה אולי נכון רק להודעות שנכתבות בכתום?
שירות קטן לכותב המאמר :-] 403052
החלף ''מוסף'' ב''הופך לקישור''.
שירות קטן לכותב המאמר :-] 403054
אתה בטח מדביק את ה- URL שהעתקת ולא מתקתק "תגובה 123456". במקרה זה באמת לא צריך להןסיף כלום.
וואללה. 403061
שפת השילוט 396099
א. קראתי את תגובתו של איפסילון. גם לפניה ידעתי שאנגלית איננה שפה פונטית: מי לא יודע?
ב. אין כל סיבה ליצור תעתיקים שונים לשמות מקומות ולשמות אנשים: הדרכון הוא דרכון ישראלי, וממילא שמות אנשים בדרך כלל מתועתקים בו בהתאם להגייה האנגלית (או על פי גחמותיו של הפקיד הרושם). גם שמות מחברים - בספרים עבריים - נכתבים בתעתיק המתאים להגייה אנגלית, או על פי גחמותיו של המו"ל, העורך הלשוני, העורך הספרותי... מישהו.
ג. לטעמי, אגב, חשוב יותר שהאקדמיה ללשון העברית תקבע סוף סוף איך מתעתקים את שמותיהם של מחברים זרים בעברית, בספרים מתורגמים. מדוע, למשל, "קאמי" נכתב לפי הגייתו בעברית - אבל "הוגו", ויקטור הידוע - בהתאם לאותיות הצרפתיות דווקא?. האפיזודה על "יעקבי" מדגימה את הצד השני של המטבע: בעניין זה אין לאקדמיה העברית כל מעמד. גם המו"לים/וכיו"ב בארצות אחרות קובעים תעתיקים על פי כללים/גחמות משלהם.
שפת השילוט 396318
המדובר בתעתיק שם המחבר ושם הספר המודפסים בספר עצמו. היתרון ברור: כאשר יש תעתיק המאפשר שחזור - אין בעיות של חיפוש וניסויים לגילוי הנוסח המקורי. ראה גם תשובתי לתגובה 396105
שפת השילוט 396105
אני חושב שלפחות בכל הקשור לשמות, זכותו של אדם לתעתק את שמו איך שבא לו. שמי שלי, למשל, ניתן לתעתוק במגוון צורות (Dubi, Duby, Dubie, Doobie, Dooby, Doobey, Dooby ועוד כהנה וכהנה צורות שראיתי וכאלו שעוד לא), אבל אני בחרתי בצורת תעתוק מסויימת (Dubi).

יתרה על כן, רבים מהשמות בישראל מקורם בשפה אחרת - האם ראוי לתעתק אותם לפי כללי התעתוק מעברית ללטינית, או לפי הכתיב המקורי בשפה ממנה הגיע השם, או לפי כלל אחר כלשהו? לדעתי - הכלל הוא שבעל השם הוא שיקבע איך יתעתקו אותו.
שפת השילוט 396145
מזכיר לי פתיל משעשע:
תגובה 42849

לפני כשנה הוצאתי דרכון גרמני ליורש העצר והתלבטתי אם לאיית יוד פתוחה בתחילת המילה עם Y או עם J (כמקובל בגרמנית). אחרי התיעצות עם הפקידה בשגרירות הוחלט על Y. במחשבה לאחור זה לא ממש משנה. בגרמניה יבטאו את השם נכון בשני האיותים ובארה"ב יבטאו אותו לא נכון בשני האיותים.
שפת השילוט 396146
מה שמו, אם מותר לשאול?
שפת השילוט 396154
ירדן.
ראוי לציין, שהשם נבחר עוד לפני שידענו אם זה בן או בת ולמעשה עוד לפני הכניסה להריון.
שפת השילוט 396265
היי, אז הייתי די קרוב. אכבר אינטואיציה יש לי.
שפת השילוט 396276
אם כבר, עדיף עכבר אינטואיציה (ואם אין אז שימציאו).
שפת השילוט 396335
כבר יש כזה.
שפת השילוט 396147
מהו שמו של יורש העצר?
שפת השילוט 396152
יורגן.
שפת השילוט 397080
מה תהיה הבעייה של האמריקאים עם האיות ב-Y, חוץ מהטעם (וכמובן ה-ר', אבל זה כבר שקוף)? הבעיה עם הטעם קיימת כמעט בכל השמות העבריים (עם ההקלה המשמעותית בכך שכמו דוברי האנגלית, גם בעברית לא רשמית הוגים את רוב השמות המלרעיים-רשמית במלעיל). בשם של יורש העצר ושלי לפחות אין בעיה של תנועות שהאמריקאים יהגו כתנועות ארוכות (tamar שתיהגה "תיימר", וכו').
שפת השילוט 397091
זה לא רק הטעם, האמריקאים (ולא רק הם) מעלימים כמעט לחלוטין את התנועה השניה.
שפת השילוט 396312
אין ספק שהשם הוא חלק מן האדם והוא היחיד הרשאי להחליט איך הוא כותב אותו, או לדרוש ממינהל האוכלוסין לרשום אותו מחדש לפי בקשתו. אבל רוב האנשים מקבלים את הכתיב של שמם כפי שניתן להם, וודאי חלק ניכר מהם מקבל מה שרושם הפקיד בעת הוצאת תעודת לידה. לפי מה קובע זאת הפקיד? לפי מה שנדמה לו הכי מתאים, וכלל לא בטוח שתמיד או אצל פקידים שונים ייכתב אותו השם באותו האופן. אילו היה תעתיק קבוע זה היה חוסך הרבה והיינו מגיעים לרישום נכון, כלומר לרישום שממנו ניתן לשחזר, גם אוטומטית, את השם העברי המקורי.
אספר לכם מה ששמעתי מפי הנציג היווני בוועדה להתאמת תעתיקים של ISO. לדבריו היה יווני שישב שנים רבות בצרפת ועבד שם, ולימים התבשר שקיבל ירושה נכבדה מקרוב רחוק ביוון. אבל בתעודה הצרפתית שלו היה שמו רשום לפי מה שרשם לו הפקיד הצרפתי בעת בואו לצרפת (במיטב השמיעה של הצרפתי), וזה לא התאים לשם היווני המקורי שלו. היה צורך במאבק משפטי של שנים אחדות עד שהאיש קיבל, לשמחת כולנו, את הירושה...
שפת השילוט 396909
בארץ- או לפחות בשלוחת משרד הפנים בה רשמתי את בני - בקשה הפקידה שאאית לה את הדרך הנכונה לכתוב את שמו באנגלית. גם כשהוצאתי לו דרכון בקשה הפקידה שאבדוק שצורת הרישום שנמצאת במערכת (כלומר זו שהוקלדה על ידי הפקידה הראשונה) היא נכונה.
שפת השילוט 396915
סיפור יפה. הפקידה שאלה אותך וידעת להשיב. במקרה שההורה אינו יודע- הפקיד מחליט. לפי מה הוא יחליט? חשוב שתהיה הדרכה ברורה, גם כדי שלפי האיות בדרכון ניתן יהיה לשחזר את השם המקורי. למשל ילד שרשמו בדרכונו AMIR מי יידע אם זה אמיר או עמיר? וראית את ההתלבטויות של דובי. לא כל איש יידע כמוהו על "כל כך הרבה אפשרויות" ולפי מה יחליט אדם שיש לו התלבטויות.
שפת השילוט 396920
לא חיבים לרשום את שמו של התינוק ברישום הראשון (בלשכת משרד הפנים בבית החולים), כך שיכולתי ללכת הביתה לחשוב על זה. הפקידה שאלה אם אנחנו כבר יודעים איך נקרא לו, וידענו. אם לא, נותנים מס' תעודת זהות לילד שנולד להורים אלו בתאריך זה, ומנחים אותך להגיע למשרד הפנים תוך זמן מסוים להשלים את תהליך הרישום (יש הרבה אנשים שלא מחליטים על שם לפני הולדת הילד, או מתלבטים ורוצים "להכיר" אותו קצת, או לא מוכנים לנקוב בשם מטעמי עין הרע לפני הברית).

במקרה של בני, רפאל גל, הברירה היתה בין איות פונטי של שמו הראשון שישקף את ההגיה המקובלת בישראל (REFAEL) לבין האיות הלועזי המקובל - שמשקף לדעתי את ההגיה הקדומה יותר של השם (RAPHAEL). בחרנו באופציה השניה בלי לבטים, מה גם שהוא נושא את שמו של אבי (משפחה פרנקית מכובדת וגו'), שאף הוא מאית כך את שמו.
הבתעתיק אינו יוצר מילים בשפה זרה 396309
האקדמיה מופקדת גם על התעתיק, כי התעתיק אינו יוצר מילים בשפה זרה. במאמר עצמו הבאתי ציטוט מתקנון האקדמיה
''... לכוון את דרכי התפתחותה של הלשון העברית, לפי טבעה, לפי צרכיה ואפשרויותיה בכל תחומי העיון והמעשה... בכתב, בכתיב ובתעתיק''.
שלטי הדרכים כלולים בצרכים של הלשון, ואפשר לכתוב אותם ''לפי טבעה של הלשון העברית''. אולי משרד התחבורה או משרד התיירות אינם מבינים מה היא טבעה של הלשון, ואינם מבינים מה הן האפשרויות. הם מבינים שדרושים שלטים. אבל האקדמיה גם מחויבת וגם אמורה להבין את כל שלושת התחומים האלה.
הבתעתיק אינו יוצר מילים בשפה זרה 396337
הייתי אומרת שהתעתיק שמופקדת עליו האקדמיה הוא התעתיק העברי של מלים/שמות לועזיים. וגם על זה היא לא ממש שולטת.
שפת השילוט 396043
בסין (שהיא ארץ שאינה דוברת אנגלית, ושאינה מושבה בריטית לשעבר) יש שלטים באנגלית.
שפת השילוט 396084
לגבי "כרם בן זמרה" - מה רע ב- Kerem Ben Zimra? זהו התעתיק הטבעי לאנגלית, וכל תייר יבין אותו ואף יקרא אותו בקלות.
לגבי "בשום ארץ שאינה דוברת אנגלית..." - אני לא בטוח שאני מסכים אתך. הראיתי את הדוגמה של השלט מיוון, ואני חושד שיש מספיק מקומות אחרים (בעיקר תיירותיים) שהשפה המדוברת בהם לא נכתבת באותיות לטיניות, שבהם התעתיק הלטיני הולך בתורה הפשוטה - כלומר התנועות כמו באיטלקית, העיצורים כמו באנגלית. ראה למשל השלט הבא, מיפן:
בשלט אין סימנים דיאקריטיים בכלל, ואני מהמר שההגייה צוקובה, אדוסאקי, איטאקו, אזומה, ריוגאסאקי קרובה מספיק להגייה היפנית כדי שיבינו אותי.
והנה גם בסינית:
ובמצרים:
ובכוויית:
ובתאילנד:
(קשה לראות, אבל נדמה לי שאין דיאקריטים).

למעשה, מגיגול ארוך, לא מצאתי תמונה אחת של שלט דרכים ממדינה ששפתה נכתבת באותיות לא-לטיניות, שיש בו סימנים דיאקריטיים בתעתיק ללועזית.
שפת השילוט 396085
השלט בסינית בא מהונג קונג, מושבה בריטית לשעבר (גם מצרים וכווית היו תחת שלטון בריטי).
שפת השילוט 396087
אבל תאילנד ויפן לא. ולא ראיתי אף דוגמא למקומות שבהם יש תעתיק לועזי שיש בו דיאקריטים (פרט למרוקו, שהיתה מושבה צרפתית ולכן השלטים שם בצרפתית).
חוץ מזה, גם ישראל היתה תחת המנדט הבריטי, בדיוק כמו מצרים וכוויית. למה מה שטוב להם לא טוב לנו?
שפת השילוט 396111
יפן היתה תחת שלטון כיבוש אמריקאי במשך כ-‏6 שנים, ועד היום יש בה כוחות צבאיים של ארה"ב (סדר גודל של כ-‏50 אלף איש).
שפת השילוט 396120
גם בסין עצמה יש שלטים באנגלית.
שפת השילוט 396103
תודה על ההפניות המעניינות. על יפן יש לומר כי היפנית מכילה שלושה מיני כתב, סיני ישן, יפני ולטיני. בלטיני משתמשים בעיקר לשם כתיבת שמות לא יפניים, והם נכתבים בשטף יחד עם הסימנים המסורתיים, אבל בעת הצורך ניתן להשתמש בהם - כסימנים פנים יפניים - גם לגבי שמות יפניים. נראה לי שכך יש לפרש את הכתיבה באותיות לטיניות. השמות האלה אינם אנגלית. אבל סביר שיש מילים אנגליות המתארות משהו מיוחד (כמו בסין - "גבול לפניך" וכדומה)
לגבי סין - לקראת האולימפיאדה של 2008 עורכים שם ארגון מחדש של שלטי הדרכים. סיפורים על כך <http://www.danwei.org/trends_and_buzz/beijing_cleans...

מציאותם של הסימנים הדיאקריטיים אינה תלויה בשאלה אם זה תעתיק של כתב לא לטיני או שהסימנים טבועים בשפה מלפני כן. השאלה היא רק אם יש צורך בסימנים האלה כדי לתעתק את המבנה המקורי של השפה. השתדלתי להראות שגם מסורת התעתיקים הקיימת לגבי עברית וגם טעמים של שמירת המילה העברית מחייבים שימוש מסוים בסימנים דיאקריטיים, וכותבים רבים ציינו והראו שבחלק ניכר משפות אירופה משמשים סימנים אלה ביד רחבה. אין מה להתבייש.
שפת השילוט 396118
ביפנית יש יש ארבע מיני כתב, לכתיבת מילים זרות משתמשים בKatakana

שפת השילוט 396121
"מציאותם של הסימנים הדיאקריטיים אינה תלויה בשאלה אם זה תעתיק של כתב לא לטיני או שהסימנים טבועים בשפה מלפני כן. השאלה היא רק אם יש צורך בסימנים האלה כדי לתעתק את המבנה המקורי של השפה."

זהו בדיוק המשפט שאני חולק עליו, ושכל הדוגמאות שהבאתי נועדו להפריכו. עד כה לא ניתנה לי דוגמא (אחת) של סימן דיאקריטי בתעתיק ללועזית של שלטי דרכים במדינה בה הכתב המקורי לא לטיני. בעיני המצב הוא בדיוק הפוך: בשפות הכתובות באותיות לטיניות יש סימנים דיאקריטיים כי מדובר בכתב ממש של אותה שפה, ולא בתעתיק; ואילו בתעתיק ללטינית של שפות עם כתב לא-לטיני לא משתמשים בהם.

כדאי להבדיל בין תעתיק ככלי ללימוד השפה ולמחקר בלשני (שאז אין לי שום בעיה אם "תעתיק המבנה") ובין תעתיק ככלי שימושי (בשלטים וכד'). כאשר התעתיק הוא למטרות שימושיות, לטעמי נכון לתעתק לשפה המתאימה (למשל, שם של ספר בעברית שכותבים עליו כתבה בגרמניה צריך להיות מתועתק לגרמנית), וכשלא ידוע מה שפת היעד (למשל בשלטי חוצות) יש לתעתק לשפה הנפוצה ביותר הנכתבת באותיות לטיניות, שזו האנגלית ‏1.

1 בגלל בעיית התנועות באנגלית משתמשים במקומות רבים בתעתיק שהצעתי לעיל, דהיינו תנועות כמו באיטלקית ועיצורים כמו באנגלית.
שפת השילוט 400809
פשזט חיפשתי מקום לשאלה לא קשורה: האם יש שם כולל באנגלית לתחיליות הופכות-משמעות (dis, un וכיו"ב)?
שפת השילוט 396125
תאילנד, לפחות לפי ויקויפדיה, היא דוגמה מצוינת ל"איך לבלבל את התייר באמצעות תעתיקים":
Although an official standard for Romanisation is defined by the Royal Thai Institute, many publications use different Romanisation systems. In daily practice, a bewildering variety of Romanisations are used, making it difficult to know how to pronounce a word, or to judge if two words (e.g. on a map and a street sign) are actually the same.

(מתוך http://en.wikipedia.org/wiki/Thai_alphabet).
שפת השילוט 396189
אני מופתע שאף אחד לא העיר על כך עד כה, אבל למלה "wadi" כשם ישוב יש רק הגיה אחת, והיא זו עם הצליל הקיים בערבית. העובדה שרוב הישראלים מבטאים "vadi" היא תוצאה מצערת של ההגיה בשפות האם של רוב העולים האשכנזים. זו לא מלה עברית, ואין שום סיבה להפריע לקוראי אותיות לטיניות להגות אותה כהלכה.
שפת השילוט 396191
גם אתה טרחן.
בעברית מדוברת אומרים ואדי ב-V, ולא אכפת לי מה נכון.

________________
וכדי לשבר את שיניך אציין שבהרבה מילים המקבילה העברית של וואו הערבית (הנהגית W) היא ו' העברית, ולכן זהו עברות הגיוני למילה שמשמעותה "עמק" או "גיא".
שפת השילוט 396200
אם לא אכפת לך מה נכון, מה אתה עושה בדיון הזה?

ובכל זאת, אם יש סיבה כלשהי לכתוב את המלה ואדי על שלט, זה כנראה בגלל מקום או איזור ששמו כולל את המלה ואדי, וזה כנראה שם ערבי, ולכן חשוב יותר מה צורת ההגיה בערבית. אתה כדובר עברית רשאי לשבש אותו כרצונך, אבל מה אתה רוצה מהתיירים? אם תייר אנגלי רוצה להגיע לואדי ג'וז (או ניסנאס, או סליב; יש עוד מקומות כאלה בכלל?) האנשים שהוא יפגוש שם הם ברובם דוברי ערבית, ולהם ברור איך ההגיה הנכונה.

העברות ההגיוני ביותר למלה שמשמעותה "נחל" היא "נחל". ראה נחל עירון (ואדי עארה) נחל איילון (ואדי מוסררה) ועוד.
שפת השילוט 396201
התכוונתי עדיף מה שנכון מבחינת השפה המדוברת, על פני מה שנכון היסטורית. במקום שאני בא ממנו יש הרבה אנשים דוברי עברית מבטן ומלידה שמשתמשים במילה העברית ואדי. גם בקול ישראל אומרים ואדי עארה ולא נחל עירון.
שפת השילוט 396205
בד''כ המלה ''ואדי'' משמשת בעברית בתור ''נחל אכזב'', לא סתם נחל.
שפת השילוט 396206
בארצם של דוברי העברית, סתם נחל הוא נחל אכזב.
שפת השילוט 396208
...והתקופה שבין היורה למלקוש נקראת בצורת.
שפת השילוט 396950
"לא איכפת לי מה נכון"?

התגובה שלך משלבת יפה גסות רוח לשונית ובין-אישית.
שפת השילוט 396972
גסות רוח בין אישית? כבר פרסמתי תיקון בתגובה 396201, מודה ועוזב ירוחם.
גסות רוח לשונית? "לא אכפת לי" זה לא מילה גסה, כל עוד מאייתים אותה בלי י'.
שפת השילוט 396979
ורק השורה הראשונה של תגובתך נותרה ללא תיקון וללא הודאה. אולי גם זה חלק מחוק וישנה?
שפת השילוט 396984
איזה שורה? איזה חוק?
שפת השילוט 397019
השורה הראשונה ב תגובה 396191 .
לגבי חוק וישנה: חיפוש פשוט יספק את התשובה.
שפת השילוט 397023
נו, באמת. להגיד באייל "טרחן" זה נימוס רבתי, לא?
שפת השילוט 397029
טוב אני מתנצל גם על המילה טרחן, ועל כל פסיק חסר נימוס אחר שתמצאי בדברי. ואני קורא מכאן לאקדמיה לחדש מילה אחרת לכינוי מי שמתעקש לומר וואדי במקום ואדי.
והקשר לחיפוש פשוט הוא?
שפת השילוט 397045
חשבתי שחיפוש פשוט בגוגל ימצא קישור לחוק וישנה, אבל הוא מקשר לשתי תוצאות פחות רלוונטיות. מכל מקום: תגובה 295505
שפת השילוט 396198
באופן כללי, כשמילה משפה אחת "מתאזרחת" בשפה אחרת, היא עוברת שינויים והתאמות. בעברית אומרים "רדיו" ולא "ריידיו", "וירטואלי" ולא "וירצ'ואלי", וגם "ואדי" ולא "וואדי". שלא לדבר על אמברקס ואגזוז.

בשמות ישובים ערביים, אכן צריך לומר "וואדי". אבל שמות ישובים גם הם עוברים לפעמים התאמה במעבר משפה לשפה; לכן אנו אומרים "קהיר" ולא "אל-קהירא", "ערב הסעודית" ולא "אל ממלכא אל ערביא אס-סעודיא", ו-"ארצות הברית של אמריקה" ולא "ד'ה יונייטד סטייטס אוף אמריקה". זה קורה בעיקר כשלשם עצמו יש משמעות שניתן לתרגם; והתרגום המיידי של המלה הערבית "וואדי" הוא "ואדי". לכן "ואדי ערה" למשל הוא שם עברי תקין ליישוב ששמו בערבית "וואדי ערה".
שפת השילוט 396203
אז כמו שכתבתי, ואדי עארה הוא נחל עירון. היישוב שעל שמו הנחל הוא העיירה הערבית עארה. ואדי עארה אינו שם עברי, ואינו שם רשמי, למרות שהוא מקובל ונפוץ אולי יותר מהשם הרשמי.

ראה גם "צ'ק פוסט", "קסטינה", "צומת הקאנטרי", "ואדי מילק", "הקסטל", ועוד. אני לא פוסל את השימוש בשמות המקובלים, אבל שים לב שעל השלטים מופיעים השמות הרשמיים. אחרי כמה שנים כולם כבר יודעים איפה צומת גלילות, מחלף מבשרת וקרית מלאכי. אני מנחש שבעוד כמה שנים כולם ידעו גם איפה זה כביש נחל עירון.

ואם נחזור לנושא התעתיק הלטיני, האם בגלל ההגיה השגויה המקובלת צריך לרשום בשילוט Hulon, Hedera, Natanya במקום Hadera, Holon, Netanya? גם אם אינני מקבל לגמרי את טיעוניו של פרופ' אורנן (אם כי חלקית כן), הרי לדעתי בהגיה שגויה צריך להילחם. בעדינות, בלי לשבור שיניים.
שפת השילוט 396207
השינוי היחידי שעשית היה בשם חולון. לשם מה הבאת את האחרים? מה החמצתי?
שפת השילוט 396210
תסתכל טוב טוב
שפת השילוט 396216
וואלאק... העיניים שלי זה לא מה שהיה פעם (לא שפעם הן היו מה שהיו פעם...).
שפת השילוט 396209
הבנתי מה אתה אומר.
אבל כשזה בא על חשבון הפונקציונליות של השלטים (או של דיווחי התנועה), אז אפשר לוותר פה ושם.
שפת השילוט 396212
הטענה הבסיסית שלי היא שאין כאן הגייה שגויה; השם העברי הוא "ואדי ..." (אלא עם יש שם עברי "טהור", כמו במקרה של נחל עירון). לגבי איך לכתוב את השלטים באנגלית (או בתעתוק לועזי), זו בדיוק היתה שאלתי לאורנן – האם יש לתעתק עברית או ערבית במקרים אלה.
שפת השילוט 396214
("אלא אם" ולא "אלא עם". אני עייף). בכל אופן – מקרה מעניין אחר, לפחות לפני הנסיגה, הוא השילוט בדרך לעיר פלשתינאית ידועה: Sh'hem או Nablus?
שפת השילוט 396217
כאן מדובר בעיר המפורסמת גם בנכר. המלצתי להשתמש בשם שבו היא מפורסמת שם.
שפת השילוט 396227
Sh'hem בטח לא. אם כבר אז Shechem. תגובה 126782.
שפת השילוט 396240
אבל זה רק במסגרת הטיית שכם.
שפת השילוט 396236
בירושלים אפשר למצוא שילוט שמפנה (בערבית) ל"ג'בל סקובס", ושני רחובות אחר כך ל"האר הס'ופים"*

*הידע שלי בערבית מספיק בדיוק כדי להצליח לקרוא את השלטים, אבל לא מספיק כדי לדעת איך לכתוב אותם. וממילא אין לי מושג אם יש לי פונט ערבי על המחשב. אבל אני מניחה שהבנתם את כוונתי.
שפת השילוט 396428
גלגול השמות המפורסם באותו אזור הוא עמק יהושפט שהאנגלים הפכו אותו לג'וזפט ואלי והערבים הפכו את השם האנגלי לואדי ג'וז והיום רוצים לעברת אותו בחזרה לנחל אגוז.
שפת השילוט 396433
(כמעט) כל סיפור הארץ בגלגול שמות אחד. יפה.
אין להעביר הגיה עברית שגויה לקוראי אנגלית 399091
ההגיה של המלה הערבית 'ואדי' היא WADI. אתה סבור כי אם נכתב באנגלית VADI נעתיק את 'ההגיה בעברית'. יש לי חדשות בשבילך. ההגיה של האות העברית ו היא כמו הגית W באנגלית ולא כמו בפולנית או גרמנית. האקדמיה מחויבת להגיה הזאת. זאת ההגיה שהיתה בקהלות ישראל בארצות ערב - אשר צאצאיהם הם מחצית הישראלים כיום. בזמן העליה התקבל המבטא האשכנזי- אבל עוד לא מאוחר לתקן אותו. מכל מקום אי אפשר להפוך הגיה פגומה זאת להגיה תקנית.

ההגיה של ו כמו V אנגלית אינה מובנת כאשר בודקים את נטית השמות בעברית. המלה הנפרדת היא 'מות' MAWETH ובסמיכות MOTH. דמוי העצור W הופך ל O. המהפך הזה אינו מובן עבור העצור V.

מענין היה לראות לפחות שני משתתפים בדיון כאן טעו בין אם ל עם. אם אלה משתתפים בדיון לשוני מה יש לצפות משאר הצבור? כאשר אין מבחינים בהגיה בין ע לבין א לא יבחינו ביניהן גם בכתיבה וברור שהלשון מתרוששת כאשר מלים שונות במשמען כמו 'אני' ו'עני' מתמזגות בתודעת הדוברים עברית 'צברית' למלה אחת. גם ראיתי שאחד המגיבים סבור שדין האות ע במלה קרע הוא כמו ה במלה קרה. האות ע בסוף המלה נשמעת והאות ה בסוף המלה אינה נשמעת והיא סימן לתנועה - כפי שהסביר פרופסור ארנן.
אין להעביר הגיה עברית שגויה לקוראי אנגלית 399092
צאצאיהן
אין להעביר הגיה עברית שגויה לקוראי אנגלית 399096
בהקשר הזה אשמח אם מישהו ידע לספר מדוע, איך ומתי אומצה בארץ דווקא ההטעמה המלרעית (הספרדית). דבר העומד לכאורה בניגוד לכלל על פיו האליטה השלטת קובעת את ההגייה התקנית (כביכול).
אין להעביר הגיה עברית שגויה לקוראי אנגלית 399106
פרופ' ש"ד גויטיין - חוקר הגניזה הקהירית ולפני כן מפקח על למוד הלשון במשרד החנוך - קבע כי המבטא בארץ הוא 'ספרדי לפי הרצון ואשכנזי על פי היכולת'. ראשוני מחדשי הדבור העברי חשקו בהגיה הספרדית - הם ראו כי לכל אות צליל, כללי הנקוד מובנים על סמך ההטעמה וכד'. בענין זה ראה את חוק ההברות בספך 'דקדוק הפה והאזן' של עזי ארנן.

אם תקשיב להקלטות מימי יסוד המדינה ועוד קודם תראה כי המדברים ברדיו, הזמרים העבריים, הקוראים את 'פרקי היום במקרא', ולפני כן נואמים כזאב ז'בוטינסקי וכמשה שרת - מבקשים לאמץ להם את ההגיה של הקהלה הספרדית הותיקה בארץ. עם העליה מארצות ערב של בעלי ההגיה הזאת - החל תהליך הפוך של חקוי ההגיה האשכנזית בקרב הספרדים. המאזין להקלטה של גאולה כהן ברדיו של לח"י ומשווה אותה עם הופעותיה כיום ברדיו יראה שנוי מסוים, אצל זמרים ימצא שנוי מן הקצה אל הקצה. בתכניות תעמולת הבחירות לכנסת השש עשרה או החמש עשרה משמיעים חברי להקת הגשש החור קטעים בהגיה הספרדית, ואחר עוברים 'בקול רציני' ובהגיה אשכנזית לבקש מן הבוחר להצביע עבור מפלגה מסוימת.

ההגיה ה'צברית' היא הגיה של אשכנזים, אך אינה ההגיה על פי המסורת האשכנזית - אין מבטאים ת' רפויה כ ס' - וההטעמה היא במלרע, הקמץ נשמע כתנועת A ולא כתנועת O - . בצד השמטת המאפינים האשכנזים האלה, יש השמטה של המאפינים של ההגיה הספרדית - הדגש החזק, השוא הנע וכמובן הגית העצורים. ההגיה הצברית מתאפינת בחקוי של צורת הדבור אשר אך למד לדבר ומתקשה בהגית המלים. לכן 'גדול' אינה נשמעת ג -דול אלא גד-דול, יפה אינה י -פה , אלא יפ-פה, ההברה הראשונה סגורה ולא פתוחה. בשנים האחרונות יש בטלביזיה תת זרם מכוער של הגיה 'צברית' של מספר מגישות - נדמה כל רגע כי הן נשנקות, שפתותיהן מעוגלות כל הזמן וכל התנועות מקוצרות ומסולפות.
אין להעביר הגיה עברית שגויה לקוראי אנגלית 399131
מהי ההגיה הספרדית של השווא הנע?
אין להעביר הגיה עברית שגויה לקוראי אנגלית 399209
השוא הנע הוא חצי תנועה - דומה לצרה אך יותר קצר, ויותר חשוב, אינו יוצר הברה אלא מתחבר לתנועה הבאה אחריו. למשל במלה שומר מנקדת המ' בצרה וברבים במלה 'שומרים' נחטף הצרה ומתחלף בשוא נע. כלומר חלוקת ההברות היא 'שו - מרים'.

את השוא הנע בראש המלה 'ילדים' נשמע לעתים קרובות, אך במלה 'דברים' השוא אינו נשמע והמלה נשמעת סלבית - רצף של שני עצורים ללא תנועה ביניהם, כדוגמת שם העיר ברטיסלבה. כאשר נקלטו בעברית מלים יוניות שהחלו ברצף של עצורים, נוספה להם א' בראש המלה לאפשר לדובר העברית להגותה - אסטרטגיה, אצטדיון, אפלטון והשוה הצורה שהתקבלו המלים הללו באנגלית.

אחד החסרונות של צורת הדבור הצברית הוא שאינה מבחינה בין תנועות ארכות וקצרות. כאשר בעל דבור צברי מנסה לדבר אנגלית - קשה לדובר האנגלית להבין אותו בגלל הסלוף הזה. יש הבדל איכותי בין התנועה במלה GET לתנועה במלה FAIR . ה'צבר' גם לא יבחין בארך השונה של תנועת החיריק במלים SICK SEEK. ההגיה של מלים ערביות מסולפת באופן דומה בפי בעלי צורת הדבור ה'צברית'.
אין להעביר הגיה עברית שגויה לקוראי אנגלית 399211
תודה.:)
אין להעביר הגיה עברית שגויה לקוראי אנגלית 400539
אם כבר העלנו את עניין שיבושי ההגיה הצברים - מישהו יודע מה מקור המבטא הישראלי המחריד של רי"ש? היא לא גרמנית-צרפתית וגם לא ספרדית/רוסית, וגם לא ערבית ובטח שלא אנגלית. מאיפה היא הגיעה למצבה העגום היום?
אין להעביר הגיה עברית שגויה לקוראי אנגלית 400541
עגום? מחריד? אתה יכול להסביר את עצמך?
אין להעביר הגיה עברית שגויה לקוראי אנגלית 400579
ברצינות: הרי"ש שלנו בסדר גמור, אין בה כל רע. גם זה שאנחנו מבטאים את האל"ף והעי"ן באותה צורה, ואת החי"ת והכ"ף באותה צורה, זה בסדר גמור. בשום מקום בתורתנו הקדושה אין מצוות כרת לבטא את העי"ן והחי"ת באופן גרוני. גם זה שאנחנו מבליעים לעיתים קרובות את הה"א, אין בזה כל עוון ופשע - אנחנו מבינים אחד את השני, וזה מה שחשוב.

זו דרכה של שפה חיה, נושמת ודינמית, היא משתנה עם הזמן לפי נוחות דובריה, לפי רצונותיהם ונטיותיהם וכפי יכלתם, ואינה קופאת על שמריה. מספיק עם כל הבכי והנהי, ולכל הנחרדים והעגומים: צאו מזה, רקמו, סרגו, ציירו, כתבו שירים או הצטרפו לסדנת תיאטרון יוצר. תעלו את אנרגיית הקיטורים שלכם למקומות בהם תביא תועלת - אם לא לעם, למדינה ולאנושות - לפחות לכם עצמכם.
לקול אנכרדים ואהגומים: 400580
מספיק אם קול הבחי ואנאי
אין להעביר הגיה עברית שגויה לקוראי אנגלית 400727
לא חשבתי שאקבל כזו הטפת מוסר.. אזהר בפעם הבאה כשאני מצהיר על עגמומיות.

בכל הדרכים:
מה ששאלתי זה מאיזו הגיה קיבלנו את הצליל הנוכחי של הרי"ש? אם המהגרים הרוסים והגרמנים רצו לאמץ הגיה ספרדית, הייתי מצפה שדווקא את הרי"ש הם יאמצו בלי בעיה, מאחר ו(אא"לט)ההגיה הספרדית באותה תקופה היתה משהו דומה ל-R "מתגלגלת" (לא כפולה) בספרדית שזו פונמה דומה מאוד להגיה הרוסית של R.
במקום זה, קיבלנו רי"ש שהיא לא מתגלגלת כמו ברוסית ולא ענבלית עמוקה כמו בגרמנית, ואפילו לא דומה לרי"ש הספרדית. למישהו יש הסבר מוצלח?

באשר לסוגיית המבטא המחריד - זה כמובן סובייקטיבי לחלוטין, אני הייתי רוצה לדבר ברי"ש מתגלגלת ואז הייתי יותר מדליק ופחות מחליק בספרדית. לא משהו אישי נגד השפה חלילה.
אין להעביר הגיה עברית שגויה לקוראי אנגלית 400805
גם בצברית יש כמה סוגי הגייה של רי"ש, שאני לא יודעת אפילו איך לקרוא להם. יש את הגרוני יותר, שטיפה מדרדר במדרון, כמו של מושבניקים מבוגרים (מזכיר גרגור במי מלח). ויש גרוני ממעמקי הגרון, שכמעט מתקרב לעי"ן/רי"ש הערבית (כמו שיצחק קלפטר שר). ויש רי"ש שנבלע ונדמה לאל"ף. ויש סתם רי"ש שטוח, כמו שגידי גוב התחיל לשיר בשנים האחרונות (גם בזמר העברי היתה מגמה כזו של מעבר מרי"ש מתגלגלת לרי"ש גרונית "שטוחה", וזה גורם לדיקציה א-יו-מה ונו-רא-ה של זמרים צעירים, ולירידה קלה באיכות השירה של המבוגרים יותר).
אין להעביר הגיה עברית שגויה לקוראי אנגלית 400808
לא הבנתי את הסוגריים שבסוף, מה זה רי"ש גרונית "שטוחה", והאם את יכולה לתת דוגמה לזמרים שהרי"ש הזאת גורמת להם לדיקציה "איומה ונוראה" (חוץ מהדיקציה הצברית המרושלת באופן כללי)?
אין להעביר הגיה עברית שגויה לקוראי אנגלית 400816
גידי גוב כבר אמרתי, למרות שגם קודם הוא לא היה מודל לחיקוי בתחום הדיקציה. נו(ר)ית גל(ר)ון למשל היא דוגמה קצת יותר בולטת.
אין להעביר הגיה עברית שגויה לקוראי אנגלית 401040
אני מעריך את אהדתך לרי"ש המתגלגלת שכנראה פעם חינכו זמרים להשתמש בה, על פני הרי"ש הגרונית הטבעית שלהם. אני לרוב לא רגיש לזה, אבל לפחות בשני שירים דווקא הרי"ש המתגלגלת מביאה לי ג'ננה. אחד הוא של נורית גלרון דווקא (כנראה מלפני הזמן שעליו את מדברת): "זה ררררק עושה לי ררררררע, ררררררע, רררררע, ררררק עושה לי ררררע". השני הוא "עם רדת יום" של אבי טולדנו, שאצלנו בבית נקרא "שיר הריש". בשניהם הרי"ש כל כך בולטת וכל כך לא טבעית, שבשלב מסוים היא משתלטת על כל חוויית ההאזנה. אבל אולי זה רק אצלי בבית.

(ואם כבר מזכירים, כך גם הצד"י של קובי רכט ב"אהובתי שלי לבנת טסססוואר").
אין להעביר הגיה עברית שגויה לקוראי אנגלית 401046
''זה (רא)ק עושה לי (ראאאאא)ע, (ראאאאא)ע, (ראאאא)ע'' - לא נשמע טוב יותר.
אני תוהה מתי אירע המעבר והאם היתה היסחפות איטית שהפכה לזרם, או שאיזה מומחה דיקציה התקשר לכל הזמרים והודיע ''עוברים לנוהל גרונית''.

הצד''י של קובי רכט טעונת טיפוח. כמו גם זו של ג'וני שועלי, ואם כבר מדברים, אז לפעמים גם הסמ''ך של מיקה קרני (שדווקא מככבת אצלנו בבית).
  אין להעביר הגיה עברית שגויה לקוראי אנגלית • ברקת
  היא היתה גמורה! • ערן בילינסקי
  אין להעביר הגיה עברית שגויה לקוראי אנגלית • ירדן ניר-בוכבינדר
  אין להעביר הגיה עברית שגויה לקוראי אנגלית • ברקת
  אין להעביר הגיה עברית שגויה לקוראי אנגלית • ירדן ניר-בוכבינדר
  אין להעביר הגיה עברית שגויה לקוראי אנגלית • ירדן ניר-בוכבינדר
  אין להעביר הגיה עברית שגויה לקוראי אנגלית • ברקת
  רק ר' לשונית. בראבו • רון בן-יעקב
  אין להעביר הגיה עברית שגויה לקוראי אנגלית • טל כהן
  אין להעביר הגיה עברית שגויה לקוראי אנגלית • MRP
  אין להעביר הגיה עברית שגויה לקוראי אנגלית • האייל האלמוני
  אין להעביר הגיה עברית שגויה לקוראי אנגלית • האייל האלמוני
  אין להעביר הגיה עברית שגויה לקוראי אנגלית • אברהם שלום
  אין להעביר הגיה עברית שגויה לקוראי אנגלית • האייל האלמוני
  אין להעביר הגיה עברית שגויה לקוראי אנגלית • דובי קננגיסר
  אין להעביר הגיה עברית שגויה לקוראי אנגלית • האייל האלמוני
  אין להעביר הגיה עברית שגויה לקוראי אנגלית • נועה ו
  שפת השילוט • אייל אהבים
  שפת השילוט • טל כהן
  שפת השילוט • איפסילון
  שפת השילוט • ירדן ניר-בוכבינדר
  שפת השילוט • דובי קננגיסר
  שפת השילוט • ירדן ניר-בוכבינדר
  שפת השילוט • דובי קננגיסר
  שפת השילוט • איפסילון
  שובי הביתה • ירדן ניר-בוכבינדר
  שובי הביתה • דורפל
  שפת השילוט • רון בן-יעקב
  שפת השילוט • טל כהן
  שפת השילוט • רון בן-יעקב
  שפת השילוט • דובי קננגיסר
  דווקא דרך הרוסית • המלטן הסדרתי
  דווקא דרך הרוסית • דובי קננגיסר
  גם וגם • פרופ' עוזי אורנן
  גם וגם • דובי קננגיסר
  גם וגם • האייל האלמוני
  גם וגם • דובי קננגיסר
  דווקא דרך הרוסית • האייל האלמוני

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים