על איזה טווח מדובר? 432604
בטווח הקצר קשה מאוד לדעת (וזה גם מה שעניתי). בטווח הארוך (10 שנים ומעלה) סביר מאוד להניח שבורסת ת"א תמשיך במגמת עליה ניכרת. נדמה לי שבכל עשור שבוחרים (בלי תלות בנקודת ההתחלה) מקבלים שבורסת ת"א עלתה בממוצע 6-10 אחוזים לשנה (מעל למדד המחירים).
באופן אישי, אני לא מושקע בבורסה ישירות, אבל קרן ההשתלמות וקרנות הפנסיה שלי מושקעות שם ברמה כלשהי.
על איזה טווח מדובר? 432655
"נדמה לי שבכל עשור שבוחרים (בלי תלות בנקודת ההתחלה) מקבלים שבורסת ת"א עלתה בממוצע 6-10 אחוזים לשנה (מעל למדד המחירים)"

זה גם נכון לגבי רוב הבורסות בעולם.
על איזה טווח מדובר? 432658
בלי שום ידע בנושא, זה לא נשמע סביר - הצמיחה במדינות השונות, למשל, סין ויפן, שונה מאוד, גם לאורך תקופות ארוכות כמו עשור.
על איזה טווח מדובר? 432661
לא יודע לגבי סין ויפן ,אבל ברוב הבורסות במדינות המערביות התשואה לטווח הארוך תהיה גבוהה יותר מהתשואה שתקבל בכל אפיק השקעה אחר ( קרנות נאמנות, אג''ח וכו..)
על איזה טווח מדובר? 432664
אם מצמצמים את הטענה מ''רוב הבורסות בעולם'' ל''רוב הבורסות במדינות המערביות'', זה כבר נשמע סביר יותר - הצמיחה בעולם המערבי היא די דומה (חוץ מיפן אולי).
על איזה טווח מדובר? 432662
אם יש גרף אשמח לשזוף בו את עיניי.

הטענה הזאת בין אם היא מושמעת על הבורסה בתל אביב או בכל מקום אחר בעולם לא נשמעת לי סבירה.

ובכל מקרה נראה לי שההשוואה למדד, נניח ת"א 100, של לפני עשור היא מוזרה מעט מפני ש(אני לא כלכלן ואין לי מושג איך הכנסה או הוצאה של חברות משוקללת במדד) חברות נכנסות ויוצאות מהמדד הזה והשוואה נכונה תהיה מה קרה למישהו שקנה מניות של החברות שהיו במדד בשנה X הלך לישון והתעורר עשור אח"כ, ואני לא יודע האם הסתכלות פשוטה על המדד משקפת את קריסתה של מנייה מסויימת מתוכו.
על איזה טווח מדובר? 432666
גרף של מה?
אני שמעתי את הטענה הזאת על הבורסה הישראלית. לי זה נשמע סביר, למרות שאין לי מושג איך קובעים את המדדים לאורך זמן.
על איזה טווח מדובר? 432676
גרף של איזשהוא מדד, לאורך זמן.

אבל יותר מעניין, יש כלכלן בקהל שיסביר איך קובעים את המדדים האלה?
על איזה טווח מדובר? 432679
אני לא כלכלן, אבל אני אנסה להסביר ממה שאני (חושב שאני) יודע.

ת"א 100 לדוגמא הוא המדד של 100 החברות הגדולות בארץ {1}, כשאומרים שמדד ת"א 100 עלה היום באחוז אחד הכוונה היא שאם סך הכסף שהושקע אתמול במניות של ת"א 100 היה מיליון שקלים אז סך הכסף שהושקע היום במניות הוא מיליון ועשרת אלפים שקלים. אם אני יודע שמדד ת"א 100 היה ברמה של 450 נקודות לפני שנתיים ועכשיו הוא ברמה של 900 נקודות אז אני יודע שהמדד כולו עלה במאה אחוזים בשנתיים האחרונות.

זה נכון שגם כשהמדד כולו עולה סביר שמניות ספציפיות בתוך המדד ירדו, אבל הבדיקה המקרוכלכלית הרלבנטית היא בדיקה של המדד כולו ולא של מניה ספציפית.

-----------------
1. כמובן שזה פשטני ולא מדויק, כי בת"א 100 יש את החברות הרווחיות מבחינת המניות שלהן ולאו דווקא החברות הרווחיות ביותר מבחינה כספית.
על איזה טווח מדובר? 432683
כמה אי-דיוקים: ראשית, ת"א 100 הוא מדד הכולל את 100 החברות הגדולות בבורסה הישראלית (ולא בארץ); גדולות, ולא "רווחיות מבחינת מניות" או "רווחיות מבחינה כספית". החברות האלה משוקללות בהתאם לגודלן היחסי, למעט הענק ההוא, "טבע", שמוגבל ל- 9.5% מן הסל (למרות ששויו קרוב יותר ל- 40%).

כשאומרים שהמדד עלה באחוז אחד, הכוונה היא שהשווי הממוצע של אותן מניות עלה באחוז אחד (ולא שהסכום שהושקע בהן השתנה; את זה מודד המחזור).

והצקה אחרונה: אם אני יודע ש(אם אני יודע A אז אני יודע B), אז אני גם יודע ש(אם A אז B), וזה פשוט יותר.
על איזה טווח מדובר? 432685
החברות במדד ת"א 100 מדורגות ע"פ כמות הכסף שהשקיעו במניות שלהן. חברה יכולה לפשוט רגל או לסבול מירידה דרסטית בהון העצמי שלה אבל אם אנשים יקנו את המניות שלה אז שער המניה של אותה חברה יעלה והדירוג של אותה חברה במדד ישתפר.

נדמה לי שהפסקה השניה שלך לא נכונה- כשאומרים שהמדד עלה באחוז אחד- אין הכוונה לשווי הממוצע של המניות במדד מפני שהמשקל של מניות שמדורגות גבוה הוא גבוה יותר מהמשקל של מניות שמדורגות נמוך במדד.
על איזה טווח מדובר? 432688
עוד משהו- אתה כותב ש"כשאומרים שהמדד עלה באחוז אחד, הכוונה היא שהשווי הממוצע של אותן מניות עלה באחוז אחד (ולא שהסכום שהושקע בהן השתנה"

ממה נגרמת עליה בשווי המניה אם לא מכמות הכסף המושקעת בה?
על איזה טווח מדובר? 432691
"מחיר המנייה" הוא המחיר בו נתבצעה העסקה האחרונה במנייה. מישהו ביקש לרכוש כמות מסויימת של מניות "שכ"ג קבלנות" במחיר $10 למנייה, מישהו הסכים למכור, העסקה התבצעה, וזהו. הפרטים יותר מורכבים, אבל זה העיקרון.

אני לא בטוח שאני מבין למה אתה מתכוון ב"כמות הכסף המושקעת במנייה", אך די ברור לי שאין קשר בין עלייה בשווייה של מנייה לאיזושהי כמות של כסף. מחיר מנייה, ו"שווי" (Market capitalization) החברה הנגזר ממנה, משקף לא פחות ולא יותר מאשר תחושה סובייקטיווית של משקיעים.
על איזה טווח מדובר? 432692
שער המנייה משתנה לפי כמות האנשים שמעוניינים לקנות את המניה. אם השער של מניית שכ"ג תעשיות היום הוא 10,000 וההערכת הסוחרים תהיה אופטימית השער של מניית שכ"ג יעלה.

בקשר לפסקה השניה- בוודאי שיש קשר. במידה ומשקיעים מעריכים שחברת אורמת למשל עומדת לצמוח יותר ויותר אנשים יהיו מעוניינים לקנות מניות של אורמת ושווי המניה יעלה.
על איזה טווח מדובר? 432693
בסדר, אבל מהי "כמות הכסף המושקעת בה"? אני גם לא מבין את "שער המנייה משתנה לפי כמות האנשים שמעוניינים לקנות את המניה". מה עניין "כמות המשקיעים" לכאן? מספר המשקיעים במנייה הוא לא נתון רלוונטי במיוחד.
על איזה טווח מדובר? 432694
הנתון הרלבנטי הוא האם כמות האנשים {1} שמעוניינים לקנות את מניית שכ"ג גדולה מכמות האנשים {1} שמעוניינים למכור את אותה מניה, אם כמות הקונים גדולה מכמות המוכרים שער המניה ייעלה וההפך.

--------------------
1. וסה"כ הכסף שהם משקיעים במניות.
על איזה טווח מדובר? 432696
זה גם לא מדוייק. כל עסקה בה המנייה מחליפה ידיים מערבת, בהגדרה, קונה ומוכר. לכן מספרים הקונים תמיד שווה למספר המוכרים. השאלה היא, באיזה מחיר מעוניינים הקונים לקנות, ובאיזה מחיר מעוניינים המוכרים למכור.

אם "שכ"ג קבלנות" מפרסמת תחזית שלילית, למשל, מחיר המנייה ירד: הרבה אנשים יבקשו למכור במחיר נמוך מהמחיר של אתמול, אבל כדי שהם *יצליחו* למכור צריך שגם יהיה מישהו שיסכים לקנות במחיר הנמוך הזה.

כמו שציינתי קודם, התיאור הזה משמיט כמה וכמה פרטים חשובים, כמו תפקידם של Market makers בהנעת המסחר. עוד עניין מבלבל הוא הנוהג שהיה מקובל בבורסה הישראלית, ואולי מקובל עד היום, לסמן מניות מסויימות ביום מסויים כ"מוכרים בלבד" או "קונים בלבד". זה תיאור מטעה: ה"מוכרים" באותו יום לא מכרו לאיש (כמובן). הם *רצו* למכור, אך איש לא קנה אפילו במחיר הנמוך ביותר האפשרי (בורסות רבות מגבילות את התנודה היומית בשער מנייה). במצב כזה שער המנייה באמת ירד (בשיעור המקסימלי המותר) בלי שנעשו עסקאות, אבל זה מצב חריג למדי.
על איזה טווח מדובר? 432698
(תיקון קטן: אני לא חושב שיש דבר כזה "קונים בלבד".)
על איזה טווח מדובר? 434048
אולי לא בארץ, אבל במספר בורסות בעולם גם השיעור המקסימלי בו מניה יכולה לעלות ביום אחד מוגבל.
על איזה טווח מדובר? 434069
היה, לפחות. אינני יודע אם זה עדיין המצב, אבל בזמנו הנוהג בבורסה הישראלית היה שבמקרה של עליה קיצונית מוכרז מצב של ''קונים בלבד'', אף עסקה אינה מתבצעת והמניה עולה בעשרה אחוז. אם במשך יומיים מניה היתה במצב של ''קונים בלבד'' הבורסה איפשרה תנודת מחיר בלתי מוגבלת וסחר במניות החברה ביום השלישי - ואותם כללים פעלו במצב של ''מוכרים בלבד''.
על איזה טווח מדובר? 434074
אתה בפיגור של 10 שנים בערך.

היום עדיין יש מצב בו המסחר נפסק *בשוק כולו* לכל היום - וזאת אם מדד ת"א 25 משתנה ביותר מ- 12% ממדד הפתיחה.
על איזה טווח מדובר? 434081
תודה על העדכון. חשבתי ששינו את זה, אבל לא הייתי בטוח.

קרה אי פעם שת"א 25 השתנה ביותר מ-‏12%? מה השינוי היומי הגבוה ביותר שנרשם בו?
על איזה טווח מדובר? 434083
דומני שביום הלינץ' בראמללה המדד השתנה ביותר מ 8%, והשוק נכנס להפסקה זמנית בת כ- 45 דקות.
מנצל את ההזדמנות לשאלות תם 432712
מה בעצם הקשר בין המצב של החברה לבין המצב של המניות של החברה? אם החברה פתאום מצליחה, למה המניה עולה?
האם בעלי המניות מרוויחים מכך ישירות? האם מדובר אך ורק על חלוקת דיווידנדים? אני מבין שבדרך כלל הדיבידנדים אינם מאוד גבוהים והצפי לדיבידנדים לא יכול להסביר את העלייה במחיר המניה. האם זה משום שהסוחרים צופים שבהנפקה הבאה כל מניה תהיה יקרה יותר, אז הם קונים סטוקים(תרתי משמע)?
מנצל את ההזדמנות לשאלות תם 432714
"מה בעצם הקשר בין המצב של החברה לבין המצב של המניות של החברה?"

אין קשר ישיר. הקשר הוא פסיכולוגי: אם הולך טוב, אנשים מוכנים לשלם יותר, כי הם מניחים שאם ימשיך ללכת טוב, אנשים אחרים יהיו מוכנים לשלם אחר-כך *עוד* יותר, וכו'.

מקובל להניח שצריכה להיות פרופורציה סבירה בין הרווחים של חברה (Earnings) למחיר המנייה (Price) שלה. ליחס הזה קוראים P/E ratio, והוא "אמור להיות" בסביבות ה-‏15, אני חושב‏1. כיוון שזה מה שהוא אמור להיות, זה (יד נעלמה) גם בד"כ מה שהוא, עד-כדי חריגות (עצומות לפעמים) הנובעות מההערכה של אנשים לגבי הרווחים *בעתיד*.

בכיוון ההפוך, מחיר מנייה גבוה משפר במובנים מסויימים את מצב החברה: יותר קשה להשתלט עליה, למשל. מי שרוצה לקנות חברה צריך לשכנע את בעלי המניות למכור לו את מניותיהם, וזה קשה כשהמנייה יקרה.

"האם בעלי המניות מרוויחים מכך ישירות?"

מה זה "מכך"? אם כוונתך ל"החברה פתאום מצליחה", אז לא, הם לא מרוויחים מכך ישירות.

"האם מדובר אך ורק על חלוקת דיווידנדים?"

לא. נדמה לי שפעם דיווידנדים היו יותר מהותיים, אבל כיום חברות רבות לא מחלקות דיווידנד בכלל, וגם אם כן אז הוא די נמוך.

"האם זה משום שהסוחרים צופים שבהנפקה הבאה כל מניה תהיה יקרה יותר, אז הם קונים סטוקים(תרתי משמע)?"

למה צריך לחכות להנפקה הבאה? אנשים קונים כי הם מצפים למכור במחיר יותר גבוה יום, שבוע, חודש או שנה מאוחר יותר.

1 משום מה מחשבים אותו לרוב ע"י חלוקה של מחיר המנייה ב"רווחים למנייה" (שזה הרווחים השנתיים מחולקים במספר המניות), שזה בדיוק כמו לחלק את שווי השוק ברווחים עצמם. הגודל המוזר "רווחים למנייה" (Earnings Per Share, EPS), שקשה לתת לו משמעות "פיסיקלית", מופיע תדירות בדו"חות והודעות לעיתונות של כל חברה. יש גם כל מיני דקויות בשאלה איך סופרים את "מספר המניות"; עניין מרכזי אחד הוא מה עושים עם אופציות (נניח, של העובדים) העשויות להתממש ולהפוך למניות. בד"כ סופרים גם אותן, וזה נקרא "בדילול מלא" (fully diluted).
מנצל את ההזדמנות לשאלות תם 432718
אז זה מה שמוזר בעיני. פרט לסיבות של מסורת, למה בעצם מפסיקים לסחור במניות של חברה מסויימת כאשר היא נסגרת? הרי אין קשר אמיתי בין מצב החברה למצב המניה שלה ולבעלי המניה (בוא נשאיר רגע את עניין ההצבעה באסיפות בצד).
מנצל את ההזדמנות לשאלות תם 432722
אפשר היה להמשיך, אבל זה היה מסחר מאוד לא מעניין - לא יהיו כל שינויים במצב החברה, לא יהיה גידול בהכנסות, שום מיזוגים ורכישות, ולכן מחיר המנייה יישאר כנראה קבוע, מה שהופך את המנייה להשקעה לא מוצלחת, מה שהופך את הקבוע לאפס.

אבל אתה צודק שזו מין ''מסורת''. אילו היתה מתפתחת תרבות של מסחר ב''מניות'' של חברות מתות, אז אנשים היו סוחרים בהן בכיף כמו שהם סוחרים במדדי בורסה, באופציות על שער הלירטה ובעוד כל מיני דברים משונים. אתה יכול לפתוח בורסה למסחר בניירות צבעוניים, ומי יודע, אולי תהיה שנה שהוורוד ילך חזק, ושנה אחרת דווקא הכחול. אבל עד שאין מספיק תנופה לדבר כזה, המחירים לא יעלו ולא ירדו, וההשקעות לא יניבו כלום, אז אף אחד לא יבוא לשחק, ואז המחירים לא יעלו ולא ירדו, וחוזר חלילה.

כשחברה מנפיקה בבורסה בפעם הראשונה, אנשים משקיעים כסף וקונים מניות. הם לא מקבלים שום דבר ''ממשי'' בתמורה, חוץ מאשר את הסיכוי למכור את המנייה מאוחר יותר ברווח, בהנחה שהחברה ''תתקדם'' - ואלה שיקנו מהם אז יעשו זאת מאותה הסיבה בדיוק. המשחק הזה כבר פעיל, חי ונושם, ולכן הוא עובד. חברות לא פעילות שוות, במשחק הזה, אפס.
מנצל את ההזדמנות לשאלות תם 432724
אני מרגיש שאני בצבת של טיעון מעגלי. אני שואל מה הקשר בין מצב החברה וערך המניות, אתה אומר שאין קשר. אני שואל למה אי אפשר לסחור במניות גם ללא החברה, ואתה אומר שמכיוון שאין שינויים במצב החברה, מחיר המניה לא ישתנה.
מנצל את ההזדמנות לשאלות תם 432728
אמרתי שאין קשר *ישיר*, אבל פסיכולוגית יש בהחלט (זה המשחק).

הטיעון הוא באמת מעגלי: מחיר המנייה עולה כשהחברה מצליחה רק כי כולם מסכימים שמחיר המנייה צריך לעלות כשהחברה מצליחה. אם מחר תתחיל "שביתה" של סוחרים בבורסה והם יפסיקו להתעניין במצב החברות אלא יקנו וימכרו סתם, העסק יקרוס, ואין שום חוק טבע שמבטיח שזה לא יקרה.

הנה דוגמה מלפני כמה ימים: גוגל פרסמה את התוצאות לרבעון האחרון, והן היו מצויינות - גידול מרשים במכירות, פי 3 מהרבעון המקביל אשתקד. אבל מה, מסתבר שהיתה ציפייה שהתוצאות תהיינה עוד יותר מצויינות (אפילו יותר מתחזיות האנליסטים), ומחיר המנייה דווקא ירד:

אז אני שותף 432732
כלומר, בעצם ההחלטה שמניה X קשורה איכשהו לביצועים של חברה x היא שרירותית ומבוססת על "קנוניה"?
אני כל פעם מנהל את השיחה הזאת עם "מבינים" וכל פעם אני מקבל את אותה התשובה, אבל כל פעם אני מופתע מחדש. המודל שיושב לי בראש עבור מניות הוא משהו כזה- המניה שאתה קונה מייצגת חלק יחסי מחברה. "בעיקרון" אתה יכול לפנות לחברה בכל רגע ולקבל את האחוז הרלוונטי שלך (אם מדללים אז מדללים, אבל עדיין יש לך אחוז מסויים). אם ערך החברה עולה במדדים אוביקיטביים כלשהם, אז זכותך לפנות לחברה ולקבל את חלקך תמורת המניה. מצד שני, אם אתה צופה רווחים גבוהים יותר בהמשך, אתה יכול לנסות לקנות מניה מאדם אחר בסכום שמייצג את הרווחים שאתה צופה וכולי. כלומר יש איזשהו "סטנדרט זהב" מאחורי המניה. אני כל פעם נדהם כשמתברר שזה לא כך.
אז אני שותף 432733
זו לא ממש "קנוניה"; אין איזו ישיבה סודית של ה"מבינים" שלך שבה נקבעים מקדמי קורלציה חשאיים. אבל זה נכון במובן שכוחו של המשחק החברתי הזה נובע מעצמו, מהיותו משחק חברתי - בכל הסייגים שהזכרתי והזכירו אחרים, כמו דיווידנדים, השתלטויות, מניות-הצבעה, מיזוגים וכו'. הדברים ה"קטנים" האלה נותנים מספיק דחיפות קלות, או בלמים, כך שהמשחק יישאר יציב למדי.

""בעיקרון" אתה יכול לפנות לחברה בכל רגע ולקבל את האחוז הרלוונטי שלך" - אחוז ממה? מנכסי החברה? מיקרוסופט שווה היום כ-‏280 מיליארד דולר, אבל הסכום הזה לא "נמצא" בשום מקום. יש לחברה נכסים בשווי של כ-‏70 מיליארד דולר, והתחייבויות של כ-‏30 מיליארד. אתה יכול להשקיע 280 מיליארד ולרכוש את כל המניות מכל בעליהן; רגע אח"כ אתה יכול לנסות ולממש את ה"עיקרון" שהזכרת, לפנות לחברה ולקבל את האחוז הרלוונטי שלך, שהוא 100%. כמה תקבל?

מכאן אתה למד, שוב, שמחיר המנייה אינו משקף איזשהו שווי "אמיתי", איזה נכס בר-קיימא שיושב איפשהו ומחכה שבעל המנייה יפדה אותו. הוא משקף רק את ה"קנוניה" הקולקטיווית של כל בעלי המניות של החברה: הם מאמינים (בצדק) שקל יהיה למכור כל מנייה של החברה במחיר שהוא קצת נמוך משווייה הנוכחי. זהו.
אז אני שותף 432779
הגדרה שקראתי של מחיר מניה הוא הערכת הרווחים העתידיים.
אז אני שותף 432739
ההחלטה אינה שרירותית. נניח שמצב החברה טוב, כלומר היא מרוויחה. החברה יכולה לעשות ברווחים שני דברים:

1. להשקיע אותם חזרה בחברה ובכך להעלות את ההון העצמי שלה (הון עצמי - סך כל הנכסים פחות סך כל ההתחייבויות). במקרה זה הערך הבסיסי של הנכס שבידיך, כלומר המניה, עולה.
2. לחלק אותם לבעלים (כלומר מחזיקי המניות) בתור דיבידנדים. במקרה הזה אתה מקבל כסף ממשי.

אם החברה מפסידה, ההון העצמי קטן ואתה לא מקבל דיבידנדים, ולכן אתה מפסיד. לפיכך כדאי יותר להחזיק מניה של חברה במצב טוב מאשר במצב רע - ולכן ערך המניה של החברה הטובה יעלה (כיוון שרבים ירצו להחזיק בנכס רווחי) ושל הגרועה ירד (כי רבים ירצו להיפטר מנכס מפסיד).

התנודות המתמידות במחירי המניות, העובדה שהמחירים מושפעים מציפיות יותר מאשר מביצועים בפועל, העובדה שמניה עולה ויורדת עם השוק כולו גם כאשר ביצועיה-שלה שונים ממנו - כל אלה תופעות של הטווח הקצר, קצף על פני המים שמסתיר את ההתנהגות ארוכת הטווח. בטווח הארוך יש מתאם חזק בין הרווחיות והשינויים בהון העצמי לבין מחיר המניה.
אז אני שותף 432740
2. כבר ראינו שהתרומה של הדיבידנדים היא זניחה, לכן לא אתייחס למנגנון זה של העלאת ערך המניה.

1. אתה דוחה את התשובה. השאלה היא *למה* עלית הערך של החברה קשורה לעליה הערך של המניה אם אין שום דרך אמיתית לבעל המניה לקבל חתיכה מעלית הערך של החברה?
אז אני שותף 432741
1. מי אמר שהתרומה היא זניחה? קרן פנסיה אמריקאית שמקבלת מדי רבעון מאות מיליוני דולרים כדיבידנדים מאינטל ומיקרוסופט לא תסכים איתך.

2. יש לו. הוא מוכר את המניה ומקבל את זה. זו הדרך. אני חוזר ואומר: בטווח הארוך, עליית הערך העצמי בהכרח תעלה את ערך המניה - אם זה לא יקרה מישהו יקנה את החברה על מנת לפרק אותה (ואז הוא אכן יקבל את "החתיכה שלו").
אז אני שותף 432742
1 אלון עמית אמר לי.
2 זאת כבר טענה אחרת, ויותר מעניינת. אתה אומר שאפשר להסתכל על מניה כהימור שיתממש כאשר החברה תפורק. זה מבחינתי אותו "סטנדרט" שחיפשתי בתגובתי למעלה.
אז אני שותף 432744
1. אלון עמית טועה. כל חברה רצינית בארה"ב מחלקת דיבידנדים. מיקרוסופט, שמאז הוקמה לא עשתה זאת, נכנעה ללחץ המשקיעים והחלה לחלק דיבידנדים לפני כמה חודשים. בארה"ב מאד מקובל גם במשקי בית שדיבידנדים הם חלק מההכנסה השנתית - לא חלק מרכזי, אבל בהחלט הכנסה שאפשר לסמוך עליה.

2. בד"כ החברה לא תפורק, אבל העובדה שהיא יכולה להיות מפורקת היא מספיקה כדי להשפיע על שווי השוק שלה.

באופן עקרוני כל זה לא שונה כל כך ממצבו של עצמאי שהוא בעל עסק. נניח שיש לי מכולת ברחוב רוטשילד בדימונה שרווחיה הם 5,000 ש"ח בחודש. אני מושך משכורת של 2,000 ש"ח בחודש, ואת היתרה שומר להעלאת הערך העצמי של המכולת. בסופו של דבר מצטבר לי סכום מספיק כדי לפתוח עוד מכולת ברחוב רוקפלר בבאר שבע. כיצד אמדוד את עליית ערך הנכס שברשותי? הרי כל עוד הוא ברשותי אין משמעות לשווי. יכולות להיות שתי אפשרויות: אני יכול לראות מה הסכום המירבי שאני יכול למשוך מדי חודש מבלי לפגוע בנכס הבסיס - זוהי התשואה שאני יכול לקבל. אפשרות שניה היא לשאול קונים בכמה הם מוכנים לקנות את הנכס. באופן בסיסי, הקונים יסתכלו על אותו משתנה: מהי התשואה להון? אם הם יכולים לקבל על אג"ח ממשלתי חמישה אחוז הם יקבעו מחיר כזה שהמכולת תספק להם תשואה גבוהה מחמישה אחוז (במידה מספקת להצדיק את הסיכון). בכל מקרה, המחיר (כלומר שווי הנכס) יהיה מושפע במידה מכרעת מהיכולת שלו לייצר תשואה - כלומר הרווחיות. כמובן, ציפיות הקונים ביחס לרווחיות ענף המכולות באופן כללי ושל המכולות שלי באופן פרטי ישפיעו - אבל גם זה ינבע, בסופו של דבר, מהערכתם את הרווחיות של העסק בטווח הארוך.
אז אני שותף 432745
1 טוב, זה בינך לבין אלון עמית. אני רק אשאל האם ההכנסה מדיווידנדים היא באותו סדר גודל של עלית ערך המנייה בבורסה?

2 אני חושב שיש הבדל עקרוני בין "קניית החברה" במאות מיליוני דולרים, אז הקונה יכול לפצות את עצמו כראות עיניו, לבין קניה של מספר קטן של מניות.
אז אני שותף 432761
1. תלוי בחברה ובמדיניות הדיבידנדים שלה, ובשינויים בשוק. כל חברה מחליטה בנפרד כמה לחלק; העליה בבורסה, כמובן, אינה קבועה. לי, למשל, יש מניות של חברה אמריקאית שנקנו כאשר ערך המניה היה גבוה בערך ב-‏50% מאשר כעת - לפני כחמש שנים. לאורך התקופה שאני מחזיק בהן קיבלתי דיבידנדים בשווי כולל של משהו כמו חמישה אחוז מערכן המקורי. לעומת זאת, כאמור, הערך של נכס הבסיס רק ירד. אם כן, לאורך התקופה הזו הדיבידנדים היו גבוהים בהרבה מהעליה בבורסה. מצד שני, לאורך התקופה הזו היו כמה פעמים שבתוך שבוע המניות עלו בשיעור גבוה מכל סכום הדיבידנד שצברתי לאורך השנים. ככלל, אם אתה מצפה לצמיחה של החברה כדאי לך שהחברה תשקיע את הכסף בהגדלת הצמיחה ולא תחלק אותו לך; אם מדובר בחברה ותיקה ויציבה שהיכולת שלה להגדיל את הרווח קטנה, יהיה כדאי לך יותר לקבל את הכסף ישירות.

2. יש הבדל, אבל לצורך קביעת מחיר המניה בבורסה הוא לא משמעותי. המחיר ייקבע לפי התשואה שהמשקיעים מקווים לקבל יחד עם רמת הסיכון שהם מוכנים לשאת בה - ושני הפרמטרים האלה נובעים מביצועי החברה (יחד עם ביצועי השוק בו היא פועלת). רק במקרים די ספציפיים מישהו יקנה חברה רק בשביל לחלוב אותה; בכל מקרה, אם אתה משקיע קטן באותה חברה גם אתה תרוויח מזה, כי אם הוא יחלק דיבידנד גדול לעצמו הוא יצטרך לחלק אותו גם לך.
אז אני שותף 437815
- כלומר, בעצם ההחלטה שמניה X קשורה איכשהו לביצועים של חברה x היא שרירותית ומבוססת על "קנוניה"?

בעקרון, כן.

- אם ערך החברה עולה במדדים אוביקיטביים כלשהם, אז זכותך לפנות לחברה ולקבל את חלקך תמורת המניה.

לא.

- מצד שני, אם אתה צופה רווחים גבוהים יותר בהמשך, אתה יכול לנסות לקנות מניה מאדם אחר בסכום שמייצג את הרווחים שאתה צופה וכולי

כן.

בוא נפשט.
חברה ששווי נכסיה 1000 זיליוני ש"ח מרויחה מדי שנה 100 זיליוני ש"ח וצפויה לשמור על רוחיותה זו בעתיד הנראה לעין.
החברה מחלקת את הרווח לבעלי מניותיה כל שנה.
לכאורה תגיד שמחיר מניות החברה לא צפוי להשתנות הרבה לאורך זמן?
אבל אם משקיע יכול לקבל הלוואה בריבית קבועה של 5% לשנה, כדאי לו לקנות מניות של החברה הזו בכל סכום עד שווי חברה קרוב ל 2000 זיליוני ש"ח. לכן סביר להניח שבמצב זה שווי החברה בבורסה לא יפחת בהרבה מ 2000 זיליון. כשתעלה הרבית במשק ירד שווי החברה, וכשתרד הריבית במשק יעלה שווי החברה. הנה מה שמשפיע על מחיר המניות כאן הוא שער הרבית וזהו.

עכשיו נסבך קצת -
דמיין שאתה מנהל כספים של קרן פנסיה אמריקאית בת 15 מיליארד דולר. אתה יכול לבחור לקבל ריבית על הכסף, להשקיע באגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות ובמניות. בממוצע 50% מהכסף בקרנות פנסיה אמריקאיות מושקע במניות.
האנליסטים שלך מעריכים שווי של חברות בורסאיות ע"י כל מיני וודו. הם מעריכים שמניותיה של חברה א' שוות יותר ממחירן הנוכחי בשוק ושל חברה ב' פחות. יש לך ברירה ? אתה מקטין את האחזקות בחברה ב' ומגדיל בחברה א'. יכול להיות שהוודו של אנליסטים בקרן פנסיה אחרת אומר ההפך בדיוק (חברה א' שווה פחות וחברה ב' שווה יותר). משתנים שונים גורמים לאנליסטים לעדכן כל הזמן את התחזיות שלהם. אנליסטים שקלעו בתחזיותיהם יקבלו משכורת גבוהה יותר ואנליסטים ששגו באופן מחפיר יחליפו מקצוע.
בנוסף כלכלני מקרו יכולים ליעץ לך להגדיל הפעם את מרכיב האג"ח ע"ח המניות או ההיפך - ואז אתה תהיה מוכר נטו של מניות או קונה נטו, להחליף בין סקטורים (למכור מניות תעשיות בסיס ולקנות מניות של מוצרי צריכה) בהתאם למחזור הכלכלי, להעדיף אג"ח קצרות על ארוכות וכו'.
בקיצור, יהיה לך קשה למצוא קשר ישיר וברור בין החלטות ההשקעה שלך לבין הביצועים בפועל של חברה מסוימת.

ועכשיו למקרה הקיצוני -
בזמנים מסוימים החלטות ההשקעה של ציבור המשקיעים נעמדות על ראשן. הסיבה העיקרית לקנות מניות של חברה מסוימת יכולה להיות עליה רצופה במחירן (של המניות הללו), או אפילו שהחברה מציגה הפסדים הולכים וגדלים!
מחירי מניות שונות מושפעים מאופנה והלכי רוח שביניהם לבין המציאות הכלכלית המתאם איו ברור.
המשחק בטווח הקצר והבינוני הוא משחק של ציפיות וקונסנסוס המשתנה מרגע לרגע.
בטווח הארוך אם השקעת במניות של חברה שצמחה יפה לאורך השנים אז בדרך כלל תרוויח. מקרה הקיצון הוא שהחברה צמחה יפה אבל בתחילת הדרך הציפיות ממנה היו כה גבוהות עד שהצמיחה היפה שלה נחשבת אכזבה גדולה כי התמחור שלה במקור היה לפי צפיות להצלחה גדולה בהרבה.
אז אני שותף 437856
לא מסכים לגבי אנליסטים. ההנחה שאנליסטים מתוגמלים בהתאם לתחזיות שלהם לציבור היא נאיבית, אנליסטים הם בעלי עניין, הם בד''כ מחזיקים במניות שהם ממליצים עליהן ולעיתים קרובות מעורבים בחברות (למשל היו אחראיים להנפקה). אנליסט נמדד בסופו של דבר ביכולת שלו להכניס כסף לחברה, פירסום תחזיות הוא רק כלי עבורו.
ישנם מספיק מחקרים שמראים שהרוב המוחלט של המלצות האנליסטים הן קניה, כמו גם מתאם לא מזהיר בין התוצאות ארוכות הטווח לתחזית (בטווח הקצר ההמלצה משפיעה על המחיר, אז זה לא מדד טוב).
אז אני שותף 437959
יש שני דגמים של אנליסטים. מה שנקרא BUY SIDE ו SELL SIDE.
אתה מתיחס לאנליסטים SELL SIDE שהם בעצם יחצנים מתוחכמים.
בדוגמה שהבאתי האנליסטים עובדים עבור הקונה (קרן הפנסיה) ולא עבור המוכר (בית ההשקעות) שרוצה למכור לך (הציבור) לוקש כזה או אחר.
אז אני שותף 438185
הכל הבנתי, רק לא איפה הסוסים. אתה כותב:
"החברה מחלקת את הרווח לבעלי מניותיה כל שנה."

איך? דרך דיבידנדים? הבאתי נתונים המראים שרוב הנאסדאק לא מחלק דיבידנדים כלל, ובאלו שכן מחלקים מדובר באחוז מאוד קטן ( משהו כמו 2% בשנה). ב S&P 500 המצב רק מעט יותר טוב.
אז אני שותף 439889
יש חברות שבאמת מתומחרות על פי תשואת הדיבידנד שלהן. אלו הן בדרך כלל חברות UTILITY בעלות קצב צמיחה נמוך ותזרים מזומנים חזק.

חברות צמיחה מתומחרות על פי קונסנסוס לגבי רווחיותן העתידית, כאילו יבוא יום בו יהפכו לחברות מהסוג הראשון וכמה דיבידנד יחלקו אז, תוריד פרמית סיכון דרך איזשהו מקדם היוון והגעת הוקוס פוקוס לשווי נוכחי.

חברות נאסדאק שייכות בדרך כלל לסוג השני.

בחברות מבוססות כמו ה S&P 500 תשואת הדיבידנד הנמוכה היא בגלל ניצול עודפי המזומנים לקניה עצמית של מניות במקום חלוקת דיבידנד. התירוץ לכך הוא יתרון מיסוי למשקיעים האמריקאים ברווח ממימוש מניות שהוחזקו מעל תקופה מסוימת לעומת רווח מדיבידנד. הסיבה היא קיזוז של הדילול המתמשך עקב האופציות לעובדים (הא. איזה עובדים? חצי מהאופציות הולכות לחמישה בכירים בדרך כלל).
אז אני שותף 439906
אז אתה מודה שחלוקת הרווחים של החברה לבעלי המניות אינה גורם חשוב בערך המניה?
אז אני שותף 440328
נכון במרבית המקרים.
אז אני שותף 440329
לא הבנתי, מסכים או לא מסכים?
אז אני שותף 440577
מסכים. ברוב המניות זהו אינו הגורם החשוב ביותר בתמחור.
אז אני שותף 440739
תגובה 438185
אז אני שותף 441236
אתה בוודאי מתכוון למשפט :
חברות צמיחה מתומחרות על פי קונסנסוס לגבי רווחיותן העתידית, כאילו יבוא יום בו יהפכו לחברות מהסוג הראשון וכמה דיבידנד יחלקו אז, תוריד פרמית סיכון דרך איזשהו מקדם היוון והגעת הוקוס פוקוס לשווי נוכחי.

ואתה חושב שהוא סותר את ההסכמה שלי לכך שרוב החברות לא מתומחרות ע"פ תזרים מזומנים עתידי לכיסי המשקיעים בהן.

ובכן מילת המפתח במשפט זה היא כאילו. כאילו של הגששים כאילו ?

ההוקוס פוקוס עובד ככה :
האנליסט אומר לעצמו - אני צופה שהשוק למוצר של החברה יגדל בכך וכך בשנים הבאות, והחברה תגדיל / תקטין / תשמור על נתח השוק שלה, על הרווחיות הגלמית וההוצ. התפעוליות. הפורמט באקסל מוכן והוא רק צריך להכניס כמה מספרים, ולהכריז בטון סמכותי : זו תהיה הרווחיות של החברה בשנת 2013. עכשיו ניתן מכפיל קונסנסוסיאלי לרווחיות זו ונהוון אחורה, נקיש עם המקל על הכובע ויצא שפן : "שווי כלכלי לחברה". ‏1

אחר כך באים מקבלי ההחלטות ומחליטים להשתמש בעצת האנליסט או לא. ככל הידוע לי הכלי העיקרי שלהם הוא תחושת בטן.

בין כל הסיפור הזה ובין חלוקת דיבידנדים בפועל הפער לא קטן, הלא תסכים ?

-----------------------------------------------------------
1 באופן כזה חברה יכולה לקבל כל שווי בתחום של בערך סדר גודל שלם. הקאטש הוא כמובן המכפיל הקונסנסוסיאלי הנשאב, איך לא, ממחירים של חברות דומות בשוק כרגע. כך בבועת הנסדק בשנת 1999 יכלו אנליסטים להמליץ על חברות כקניה חזקה במחירים מטורפים לחלוטין רק משום שחברות אחרות באותו תחום נסחרו במחירים דמיוניים עוד יותר.
אז אני שותף 441269
אולי. מאיפה המשפט הזה? אני לא מצאתי אותו בתגובתך המקורית.
אז אני שותף 441647
ב תגובה 439889
קוזאליות 441697
438185<439889
קוזאליות 442078
אין מוקדם ומאוחר בתורה
מנצל את ההזדמנות לשאלות תם 432729
אבל יש קשר בין מצב החברה לערך המניות. למשל: יש אנשים או גופים שקונים מניות של חברה לא כהשקעה לשם השקעה, אלא משיקולים עסקיים אחרים: למשל, השתלטות עויינת, או מיזוג יכולות טכניות של חברות, או לשם השגת דריסת-רגל בשוק חדש (מבחינת תחום עיסוק או מבחינת מיקום גיאוגרפי), וכו'. קניות כאלה הן בדרך-כלל קניות של אחוז ניכר ממניות החברה. נניח שיש לי מניות של חברה X, וחברה Y רוצה להשתלט עליה; היא תרצה לקנות גם את המניות שאני מחזיק, ומחיר המניות יעלה (בגלל הביקוש הגבוה והפתאומי). המחיר של מניית חברה מייצג, בין השאר, את המחיר שישלם מי שירצה להשתלט עליה (או לפחות את "מחיר תחילת המו"מ"). ככל שהחברה מצליחה וטובה יותר, סביר שאחרים ירצו לקנות אותה, ולכן מחיר המניה עולה. ובכיוון ההפוך, אם החברה נסגרת, איש לא ירצה לקנות אותה – ולכן המחיר האמור הוא אפס.

למשל אחר: מחיר המניה מייצג, בין השאר, גם את גודל קופת המזומנים של החברה. בעבר היה מקובל שחברות לא מחזיקות קופות מזומנים גדולות: יש הרבה כסף, מחלקים לבעלי המניות. היום, החזקה במניות חברה נותנת לך בעצם חלק יחסי מהכסף שבקופת החברה, מבלי שהכסף באמת נמצא אצלך; זאת משום שחברות רבות יותר מנצלות קופות מזומנים גדולות לצורך פעילות עסקית (למשל, רכישת חברות אחרות – ראה דוגמא קודמת...). אם חברה נסגרת ויש לה קופת מזומנים, הכסף יחולק בין בעלי המניות. דוגמא מעניינת ראינו לאחרונה, כשהחברה של נעם לניר "החליפה את עורה" והפכה מחברת הימורים לחברת השקעות: בעלי המניות בחברת הימורים ש(באופן מעשי) נסגרה, קיבלו חלק יחסי בחברה חדשה, שהיא חברת השקעות, עם קופת מזומנים גדולה. כמובן שבעלי מניות מסוג זה שאינם מעוניינים להיות חלק מחברת השקעות יכולים פשוט למכור את חלקם.

נדמה לי שקראתי פעם על מקרים בהם מרבית בעלי המניות החליטו לסגור את החברה כדי לחלק ביניהם את קופת המזומנים ושאר נכסי החברה (נדל"ן, רכוש אינטלקטואלי וכיוצ"ב).

אגב, ישנה לעיתים אנומליה בה שווי השוק של חברה נמוך מערך קופת המזומנים שלה. אם אני מבין נכון, אזי בדרך-כלל, זוהי מניה שמאוד כדאי לרכוש; אבל המחיר הנמוך יכול לשקף צפי של משקיעים להוצאות אדירות שהחברה עומדת לספוג – למשל, בשל תביעה משפטית העומדת נגדה.

-----

אם אתה מחפש "מסחר במניות ללא החברה", נסה "מסחר ביצירות אמנות". כל יצירה היא "נייר ערך" שאין שום חוקיות ברורה לשווי השוק שלו, והוא לא תלוי בגורמים אובייקטיביים ברורים. יש בידיך יצירה של ציירת אלמונית יחסית; בעלה נבחר במפתיע לראשות-ממשלה במדינה קטנה במזה"ת; שווי היצירה עולה במאות אחוזים. הגיון? אצלנו?
מנצל את ההזדמנות לשאלות תם 432731
בקשר לחברות ששוות פחות מהכסף שברשותן: זו לאו דווקא מנייה שכדאי מאוד לרכוש, בדיוק בגלל שכבעל מנייה "סתם" אין לך שום גישה לקופת המזומנים. אלו לרוב חברות שצופים להן עתיד רע, אבל זה לא חייב להיות משהו דרסטי כמו תביעה משפטית - סתם ירידה במכירות.

מצד שני, זו חברה ששווה מאוד להשתלט עליה (בהנחה שאין יותר מדי חובות), שכן אז *יש* לך גישה לקופת המזומנים. זה באמת קורה לעיתים קרובות: מישהו רוכש מספיק מניות כדי להשיג שליטה בחברה, מממש את כל נכסיה, מפעיל אותה עוד טיפה זמן כדי לא להפר חוזים עם עובדים ולקוחות, והולך הביתה עם הכסף. אם זכרוני אינו מטעני, זה קרה לחברה שייצרה את מקלדות-המחשב לילדים, "קומפי".
מנצל את ההזדמנות לשאלות תם 432746
אבל דווקא משום שלאחרים כדאי להשתלט עליה, לך כדאי להיות בעל מניות (השתלטות = עליה בשער המניה, או פיזור קופת המזומנים לבעלי המניות).
מנצל את ההזדמנות לשאלות תם 432792
עצם קיום הנזילות (כלומר קופת מזומנים) אין פירושו שאין חובות. יכולה להיות חברה עם 10 מליון ש"ח במזומן אבל עם הלוואה או התחייבות להחזיר 12 מליון עוד שנתיים.
מנצל את ההזדמנות לשאלות תם 432807
ואולי כדאי להזכיר, שיש מה שנקרא "שלד בורסאי": חברה מתה בכל משמעות ממשית, שמניותיה ממשיכות להיסחר.
מנצל את ההזדמנות לשאלות תם 434051
אני מאוד לא מסכים עם הניתוח שלך.

כשאתה קונה מניות (בניגוד לאופציות, למשל), אתה לא סתם קונה את הסיכוי למכור את המניה מאוחר יותר ברווח, אתה למעשה קונה *חלק מהחברה*.

כלומר, אם לחבר יש סך הכל 100 מניות, ואתה קנית אחת מהן, אז אחוז אחד מהחברה שייך לך.

זאת הסיבה שמניות של חברות שנסחרו שוות אפס, כי כל אחוז שהוא מאפס נשאר אפס (האם היית מוכן לשלם סכום חיובי כלשהו בתמורה למסמך שאומר שאתה בעליו הגאה של 10% מנכסים בשווי כולל של אפס שקלים? רוב האנשים כנראה לא...).
מנצל את ההזדמנות לשאלות תם 434070
מה אני יכול לעשות עם חלקיק הפרומיל של החברה ששייך לי? מאיזה בחינה החלקיק הזה "שייך" לי? אני יכול לקבל חלק מהרהיטים של החברה ?
מנצל את ההזדמנות לשאלות תם 434106
עקרונית כן, במקרה של כינוס נכסים.
מנצל את ההזדמנות לשאלות תם 434111
הנקודה היא שאדם לא קונה מניה ומקווה שהחברה תתמוטט.
מנצל את ההזדמנות לשאלות תם 434112
ברור, אבל כל עניין האחזקה של מניה נשען על כך שיש שווי לחברה, והמשקיע אוחז בחלק ממנה. כל השאר - נגזרים וספקולציות.
מנצל את ההזדמנות לשאלות תם 434113
אז את אומרת שכאשר החברה מצליחה, מחיר המניה עולה כי אנשים מצפים ליותר רווח לאחר ההתמוטטות?
מנצל את ההזדמנות לשאלות תם 434119
לא. מחיר המניה עולה, כי החברה שווה יותר, וכך גם החלק היחסי של המשקיע בחברה (שהוא אכן פיקטיבי עד לרגע מימושו).
מנצל את ההזדמנות לשאלות תם 434120
טוב, אנחנו חוזרים על הדיון שהיה לי עם אלון. האם ל*חברה* יש איזושהי מחוייבות כלפי כבעל מניה פרט להחזר לאחר התמוטטות ( וזכות הצבעה, שאני כרגע מתעלם ממנה)?
מנצל את ההזדמנות לשאלות תם 434121
ודאי -
פרסום דו"חות תקופתיים.
גילוי נאות.
שיחות ישירות עם המשקיעים (conference call).
מתן רשות להשתתף באסיפת בעלי מניות (ולהצביע בה - למה זה לא נחשב?).
חלוקת דיבידנד.

אלה לא בדיוק מחויבויות אלא קיום זכויות שמגיעות לך כבעל חלק יחסי בחברה - קבלת מידע מדויק ככל האפשר עליה, ואפשרות להשתתף ברווחיה.
מנצל את ההזדמנות לשאלות תם 434122
חלק ממה שכתבת הם ''זכויות'' שגם מי שאינו בעל מניות נהנה ממנו ( דוחות תקופתיים, גילוי נאות). חלק לא רלוונטי למי שמחזיק אחוז קטן של מניות ( שיחות ישירות, השתתפות באסיפת בעלי מניות אאל''ט). ההצבעה אינה רלוונטית למי שאינו מחזיק אחוז ניכר של המניות, והדיבידנדים הם לא חובה. מסתבר שה''אפשרות להשתתף ברווחים'' של החברה היא בדרך כלל פיקציה. בדרך כלל אנשים קונים מניות כדי למכור אותם לאחר שמחירן עולה. מה שאני לא מצליח להבין הוא למה עלית המחיר תלויה ב''ביצועי'' (טרמינולוגיה אומללה) החברה אם אין דרך פרקטית להשתתף בביצועים הללו.
מנצל את ההזדמנות לשאלות תם 434123
את הדו"חות מפרסמים לא לשם שמיים אלא לטובת בעלי המניות (או לטובת מי שמתעתדים להיות בעלי מניות, כלומר מתעניינים ברכישת מניות החברה).

מהי מכירת מניות כשמחירן עולה, אם לא השתתפות ברווחים של החברה?
גם בעלי החברה, או בעלי עניין, לעתים מוכרים מניות במועדים נוחים מבחינה זו. הם לא מוכרים את כל החברה, כי רצונם שתמשיך לפעול ולהניב רווחים שכאלה, שבינתיים ממשיכים להניב להם משכורת חודשית (כמובן, כשעולה הצעה רצינית לקניית החברה, הם יצטרכו לשקול את הנושא).

הדרך הפרקטית היא:
1. קבלת מידע וקבלת החלטות על סמך המידע (חושב שהחברה לא מוצלחת? היפטר מהמניות, או אל תקנה. חושב שהחברה לא פועלת כשורה? דווח עליה).
2. השתתפות והצבעה, שמהן אתה מתעלם (טוב, זה לא בדיוק ישיבה על בורקס ועוגיות, כשמוישה עם השי"ן השורקת, שמחזיק 1,000 שקל בכור תעשיות, מתפרץ לדברי היו"ר וחולק עליו בכל הנוגע להחלטה האומללה להחליף את המנקה במסדרון 15 א').

אספר לך סיפור מעברי הרחוק: בפעם הראשונה שנסעתי לחו"ל הגעתי למטרו בלונדון והסתובבתי אובדת עצות - לא ידעתי איך להשתמש במכונה האוטומטית למכירת כרטיסים. פניתי לאחד מהעוברים ושבים הממהרים, אחד בחליפה ותיק ג'יימס בונד, וביקשתי עזרה. הוא הכניס בשבילי את הכסף, הוציא בשבילי איזו פתקית קטנה מהמכונה ונתן לי. המשכתי לעמוד שם, כנראה גם בהיתי קצת... והוא, הממהר, העיר בגסות "למה את מחכה, למתנת יום הולדת?". ואכן, לא היה לי למה לחכות יותר, כי אותה פתקית היתה כרטיס הכניסה למטרו.
אז זהו, זה ה-deal. מה נראה לך שיש יותר מזה? למה היית מצפה? לאיזו דרך פרקטית?
מנצל את ההזדמנות לשאלות תם 434124
אני שמח שהיית פעם בלונדון ( למה לא הבאת לי שוקולד?) אבל לא הבנתי את הסיפור.

אנסה שוב. את שואל רטורית
"מהי מכירת מניות כשמחירן עולה, אם לא השתתפות ברווחים של החברה?"
ואני באמת לא מבין איך הרווחים של ה*חברה* יגיעו כך לכיסם של מוכרי המניות. מה שמגיע לכיסם של מוכרי המניות הוא כספם של קוני המניות. החברה לא מוציאה כסף מחשבונה ומעבירה לבעלי המניות, נכון?
מנצל את ההזדמנות לשאלות תם 434129
הסיפור נועד להוביל לשאלות שבסוף תגובתי.

כששווי החברה בבורסה עולה, זה אומר שהיא רשמה רווחים (גם אם על הנייר). האם הרווח חייב להיות ממכירת מוצר X או מעסקה Y?
להזכירך, יש גם רווחים על אופציות ומכשירים נגזרים, שרחוקים עוד יותר ממושג הרווח המסורתי/אינטואיטיבי.

שמע סיפור נוסף, הפעם אמיתי: חתמתי לאחרונה עם הוצאת "בבל" על חוזה להוצאת ספר בן 600 עמודים שבו אפרט את קורות חיי עד לגיל ארבע. הם הבטיחו לי 100 אלף דולר על כך. לאחר שהתראיינתי למוסף "7 לילות" והצעות נוספות לפרסום קורות חיי זרמו אלי לרוב, התקשרו מ"בבל" והעלו את גובה החוזה ל-‏200 אלף דולר (ובצדק). הסכום וירטואלי כרגע: הוא לא ישולם לי אלא כאשר אשלים אבני דרך בכתיבה (גיל שנתיים - 25 אלף דולר נוספים, וכולי).
האם אין כאן רווח? הוא נבע, אפשר לומר, מ"עליית יוקרה" שלי או מ"הכרה בשוויי האמיתי כרגע". זה לא שקניתי נייר כתיבה בזול ומכרתי ביוקר.
מנצל את ההזדמנות לשאלות תם 434130
אני בטוח שהאוטוביוגרפיה שלך תהייה להיט. אם תשלחי לי עותק אני מבטיח לכתוב עליה ביקורת באייל ולהשוות אותה לדיוויד קופרפילד.

אבל בעניין הרווחים, כאשר שווי החברה עולה ב*בורסה*, החברה יכולה להכניס לעצמה עוד מזומנים על ידי מכירת מניות שברשותה, מוסכם. מה שלא ברור לי הוא הכיוון ההפוך- אם החברה מצליחה "באמת" (מכירות, רווחי הון, יוקרה ומה לא), למה שמחירה בבורסה יעלה?
מנצל את ההזדמנות לשאלות תם 434132
זה נראה לך כאילו יש "רווח כפול"?
אם החברה מודיעה על רבעון אחרון מוצלח (בהנחה שזה לא בזכות תרגיל חשבונאי), או על עסקה מוצלחת, זה משמש כסימן לכך שהיא מתנהלת על דרך המלך, ושקרוב לוודאי יזרמו כספים נוספים בעתיד. לכן היא כ"נכס" הופכת מבוקש יותר.
נכון שעליית המחירים מגלמת תקווה לעתיד, יותר מאשר תגמול על פעילות העבר.
מנצל את ההזדמנות לשאלות תם 434133
מבוקש = מבוקשת.
מנצל את ההזדמנות לשאלות תם 434135
זה עדיין לא מסתדר לי. יזרמו כספים לאן? למחזיק המניה? תקווה לעתיד שמה יקרה? שהחברה תקרוס וכונס הנכסים יפצה את בעלי המניות? הנתק בהבנה שלי הוא שאני לא מבין את המנגנון דרכו מחזיק המניה יכול לקבל נתח מאותם כספים שיזרמו בעתיד.
מנצל את ההזדמנות לשאלות תם 434140
תקווה שהמנהל החדש, כפי שהראו ביצועי הרבעון הקודם, אכן יודע את מלאכתו, מייעל את החברה ומנתב אותה לאסטרטגיה המתאימה לה ולשוק ברגע נתון. תקווה שהעסקה החדשה שנחתמה עם מיקרוסופט תניב הכנסות נוספות, בגלל שמשמעותה היא תחילת מכירות בארה"ב. תקווה לצמיחה ברווחים, בקיצור, מולידה רווחים נוספים...

מחזיק המניה יכול לקבל נתח ריאלי (=לא על הנייר) מההצלחה הכוללת הזו, אם ימכור את מניותיו מייד כשהמידע ייוודע, וכאשר המניה בשיאה לדעתו. קצת קשה לקבל נתח מדויק מאירוע ספציפי, אלא אם מדובר בדיבידנד.

וזה שקשה לך להבין - לא סתם קוראים לזה לופט געשעפטען...
מנצל את ההזדמנות לשאלות תם 434141
זאת תטל"א. אני שואל איך הרווחים של החברה יגיעו לכיס של בעל המניה, ואת עונה לי ממה החברה עשוייה להרוויח. למה איכפת לבעל המניה מהביצועים של החברה אם החברה לא יכולה להעניק לו מהרווחים הללו?

אני חי בשלום עם זה שאני לא מבין עד שאני פוגש מישהו שטוען שהוא *כן* מבין אבל לא מצליח להסביר לי.
מנצל את ההזדמנות לשאלות תם 434144
החברה כן יכולה להעניק לו מהרווחים: אם הוא יחליט למכור את המניות מייד לאחר שנודע שהחברה הרוויחה המון ברבעון האחרון, הוא ירוויח‏1.

קוראים לזה "מימוש" - זה בדיוק מימוש הרווחים.

1 הוא ירוויח לאו דווקא מאותם רווחים שנצברו ברבעון, אלא מ"ההכרה המחודשת בערך החברה"... ראה הדוגמה שלי לגבי כתיבת האוטו-ביוגרפיה.
מנצל את ההזדמנות לשאלות תם 434145
וכמובן: אם הוא מחליט לא למכור בדיוק באותה נקודת זמן, הוא יישאר עם עליית הערך במניה ועם נכס לא ממומש, אבל גבוה יותר בערכו. זה מתבסס על התקווה של המשקיע, שבנקודת היציאה הבאה שלו מהמניה (תהיה אשר תהיה) הערך יגדל עוד יותר.
מנצל את ההזדמנות לשאלות תם 434147
אנחנו לא על אותו גל. אני לא מכחיש את זה שמי שמוכר מניות עשוי להרוויח, אני רק טוען שהרווחים הללו לא מגיעים מרווחי החברה. חשבון הבנק של החברה לא פוחת כאשר אני מוכר את המנייה שלי למישהו אחר. זה חשבון הבנק של הקונה שפוחת.
מנצל את ההזדמנות לשאלות תם 434148
נכון. כבר הסכמנו שיש שני קווים מקבילים של רווח: אחד "הרווח האמיתי" (הסכום שנרשם בשורה התחתונה בדו"ח הרבעון האחרון) והשני, נמצא לו כינוי נייטרלי יחסית, "הרווח המעריכי".
מנצל את ההזדמנות לשאלות תם 434150
אוקי, אם כך, למה הרווח המעריכי עוקב אחר הרווח האמיתי?
מנצל את ההזדמנות לשאלות תם 434159
כי מחיר המניה לא יכול להישאר ללא קשר לביצועי החברה. הוא משמש גם אבן בוחן לביצועים (וכך למשל יש חברות שאומרים עליהן שהן "מתומחרות נמוך מדי", כלומר מחיר המניה לא משתקף בביצועי החברה).

שים לב שבכל פעם מטרידה אותך שאלה אחרת :-P
מנצל את ההזדמנות לשאלות תם 434160
את שוב אומרת ''מחיר המניה לא יכול להשאר ללא קשר לביצועי החברה'' ואני שוב שואל למה.

לגברים יש יכולת ריכוז חלשה.
מנצל את ההזדמנות לשאלות תם 434183
אבל מה זה "למה"? למה מחיר העגבניות בשוק הכרמל עולה בחורף? למה הוא יורד בשישי אחה"צ לקראת סגירת השוק? כי זה מדד לרמה שבה העגבניות מבוקשות באותו זמן.
כנ"ל מחיר המניה - אבל לעומת מחירי העגבניות, שיכולים להיות מופרזים (ואז אף אחד לא ירצה לקנות), מחיר המניה משקף את הנקודה המדויקת שבה הביקוש וההיצע נפגשים.

האם יש משמעות למחיר המניה, בעולם שבו מניית טבע תעלה כל הזמן בדיוק 50 שקל, וכמוה גם מניית אורמת ומניית "קורא נבוך"? קיבוע מחירי המניות יבטל למעשה את הבורסה כשוק.
מנצל את ההזדמנות לשאלות תם 434184
אנשים קונים עגבניות כדי לעשות סלט, ולכן מחיר העגבניות קשור איכשהו לאיכות שלהם, אבל אנשים שקונים מניות לא יכולים לעשות איתם *כלום* פרט למכירתם לפריירים אחרים, ולכן איכות החברה ששמה כתוב על המניה לא בהכרח רלוונטי למחיר המניה.

שימי לב שאינני פוסל את קיום השוק במניות, אני רק מנסה להבין למה ערך החברה הוא אינדקטור למחיר המניה אם אין דרך ברורה לקבל מהחברה ישירות את הערך הזה.

עדי סתיו, סמיילי ותשע נשמות מנסים לשכנע אותי ש*כדאי* באופן אבסולוטי להחזיק מניות של חברה טובה כי זה ישתלם לי לאחר המוות (של החברה) או בעולם הזה דרך דיבידנדים. אני אולי לא משוכנע שזה נכון, אבל אני מבין את סוג הטענות ואני מקבל את הרושם שהם מבינים מה מפריע לי. לעומת זאת את הרעיון שלך אני לא מצליח להבין, ומה שיותר גרוע, אני חושש שלא הצלחתי להסביר לך מה מפריע לי.
מנצל את ההזדמנות לשאלות תם 434208
אני לא מצליחה לענות לך בלי לספר מחדש את הסיפור "מדוע חברה מנפיקה את עצמה בבורסה". ובלי להיכנס לכך שבבורסה לא מוכרים עגבניות אלא חלומות, תקוות, רגשות סוערים ותכנון זהיר. אבל אתה בטח כבר יודע את כל זה.

אתה מקיש היקש לא נכון בפסקה הראשונה שלך. נכון שמניות אינן עגבניות, אבל זה לא אומר שהן חסרות משמעות או ערך - כי כל מה שאמורים לעשות במניות הוא "להחליף ידיים". האנלוגיה הנכונה בעצם אינה עגבניות וגם לא קמח, היא תפוח אדמה לוהט. אני מעבירה לך את תפוח האדמה, כי הוא לוהט, אתה מעביר לאדם שלישי, הוא מעביר לאדם רביעי... ובינתיים תפוח האדמה מתחמם עוד יותר, או לחלופין מתקרר עוד יותר‏1. בהעברה X תפוח האדמה מגיע לטמפרטורה טעימה, ואז האדם ה-Y אוכל אותו.

מה יצא לכולנו מזה? אני קיבלתי קצת אפר על הידיים, שאשים בעציצים שלי למען ישגשגו. אתה קיבלת מתכון טוב לפירה, והאדם השלישי קיבל כוויות לא נעימות. כלומר, מרוויחים או מפסידים בדרך, אבל כולם פועלים בהנחה שהם יעבירו את התפו"א ברגע הנכון (או לחלופין ישמרו אותו אצלם עד הרגע הנכון).

1 טוב, במציאות זה קצת הפוך, כי משקיעים לא נפטרים אוטומטית ממניות "חמות" שעולות בחדות. לא נורא.
מנצל את ההזדמנות לשאלות תם 434253
אני כמעט מבין אותך, רק תסבירי לי מה הנמשל של "תפוח האדמה מגיע לטמפרטורה טעימה". האם הכוונה היא שהחברה מתפרקת/מחלקת דיווידנד?
מנצל את ההזדמנות לשאלות תם 434256
טמפרטורה טעימה מבחינתי = מתאים לי לממש את המניות באותו הרגע מכל מיני סיבות (לדעתי המניה לא תעלה עוד הרבה, או שאבד אמוני בחברה ואני רוצה להיפטר מהמניות, או אולי אני צריכה כסף נזיל).

להזכירך, תפוח האדמה הוא האחזקה במניות ולא האחזקה ה"ממשית" בחברה עצמה (שלכן אין צורך שתתפרק כדי שאוכל את התפו"א).
מנצל את ההזדמנות לשאלות תם 434260
אז אין בינינו הסכמה. אם אין שום דרך לקשור בין המניה לבין החברה, מבחינתי הבורסה באמת נראית כמו התעסקות בתפוחי אדמה חמים.
תני לי לנסות משל ירקות-
באמת יש דוכן לממכר עגבניות, אבל חוץ מזה יש כמה קלפים מסדרת "עולם הירק" עם ציור של עגבניה. מכיוון שיש אספנים של הקלפית הללו, מתפתח מסחר בהם. האם שינויים במחירי העגבניות האמיתיות משפיעים על מחירי הקלפים?
מנצל את ההזדמנות לשאלות תם 434266
למה אין שום דרך? מניתי למעלה הרבה אירועים בחברה עצמה שמשפיעים על מחיר המניה!

וכן, שינויים במחירי העגבניות משפיעים לגמרי על מחירי הקלפים. אם ביל גייטס יעבור בשוק ויקנה כמה עגבניות, מחירי הקלפים יאמירו. אם הרוכל יחליט שרוב העגבניות רקובות ויזרוק אותן, הקלפים יאבדו מערכם וייסחרו בסנטים בודדים.
מנצל את ההזדמנות לשאלות תם 434268
בואי נפסיק כאן. אני צריך לחשוב על זה.
מנצל את ההזדמנות לשאלות תם 434392
השאלה היא לא "האם", השאלה היא "למה" - למי אכפת שביל גייטס קונה עגבניות אמיתיות?

אני אנסה דוגמה משלי, ואפילו מציאותית יחסית: יש קלפים של כוכבי כדורגל. לקלפים אין שום ערך משל עצמם, וכל הערך שלהם מגיע מהשחקן שהם "מייצגים". אם חיים חיימוביץ' החלוץ הדגול מבקיע רבעישער נגד קפריסין, הכרטיס שלו פתאום הופך לפופולרי מאוד ועולה מאה שקלים, למרות שכל מה שבעל הכרטיס יכול לעשות איתו הוא לתלות אותו מעל המיטה ולסגוד לו כל ערב. יומיים אחר כך חיימוביץ' מבקיע שער עצמי ויוצא בכרטיס אדום במשחק נגד צרפת, והכרטיס שלו הופך למשוקץ ומשלמים לאנשים כדי שיואילו בטובם לקחת אותו ממך.

האם התיאור הזה מתאים גם לתיאור שוק המניות? כי אם כן, אז אני מודה שאני מסוגל להבין את ההגיון שמניע את העסק, ומצד שני קצת עצוב לי שהבורסה היא לא יותר מאשר אוסף ילדים שמשחקים בקלפים של כדורגלנים. סליחה, חברות.
מנצל את ההזדמנות לשאלות תם 434409
ביל גייטס הוא מלך העגבניות, ואם הוא בחר בעגבניות של ירוחם מהשוק, זה אומר שני דברים:
1. העגבניות של ירוחם מהשוק בהחלט ראויות.
2. לירוחם עצמו יזרמו כספים כתוצאה מהקנייה של גייטס.

למה כל זה קצת עצוב לך? בתור מתימטיקאי הייתי מצפה שתבין משחק בסמלים המשקפים את העולם האמיתי בצורה חלקית :-P
מנצל את ההזדמנות לשאלות תם 434414
הייתי שמח אם היית מתייחסת קצת יותר לדוגמת הכדורגל שלי.

זה עצוב לי כי קיוויתי שיש בזה יותר מהפשטנות המגוחכת של קלפי הכדורגל (ואני לא מתמטיקאי, ומתמטיקה היא לא ''משחק בסמלים'' יותר מאשר תוכנת מחשב היא ''משחק בזרם חשמלי'').
מנצל את ההזדמנות לשאלות תם 434494
דוגמת הכדורגל שלך לא מאוד מדויקת, מפני שאתה שוכח שכתנאי ראשון בתחילת הדו-שיח, ראובן ביקש לדעת מה יש במניה *חוץ מכל מה שהוא יודע שיש בה* (כלומר זכות ראשונים בזמן פירוק החברה וכולי). מניה כן כוללת חלק אמיתי כלשהו מהחברה. מה שעושה אותה וירטואלית בעיניך הוא שהאוחז במניה לכאורה לא יכול לעשות כלום בחלקו היחסי אלא למכור אותו.

אבל מה עוד אתה רוצה שיקבל מי שמחזיק מניות בחברה ואינו בעל עניין או בעל שליטה בה? באמת לא ברור לי מה היית (או ראובן היה) רוצה שיעמוד לטובת המשקיעים בהקשר זה. זכות להשתמש במשרדי החברה בכל יום ד' בשבוע, כולל שיחות פרטיות מהקו המשרדי? או אולי "חברה ציבורית מצעד הפזמונים בע"מ" שתנהל את ביצועיה על פי גלויות שבועיות שימלאו המשקיעים?
מנצל את ההזדמנות לשאלות תם 434499
אני לא שוכח, בחרתי להתעלם מכך מכיוון שלא על כך הדיון. אם תרצי, אין בעיה להכניס את זה לדוגמת הקלפים: למשל, שהחברה שמפיצה את הקלפים מחלקת פה ושם פרסים. אם איני טועה, גם זה קורה.

השאלה "מה אתה רוצה" אינה במקום. הדבר היחיד שאני רוצה הוא להבין מה גורם לקביעת ערכה של המניה. הסיבה שאני מתעניין ברווח של בעל המניה מכך שהחברה מצליחה היא שההגיון שלי אומר לי שהרווח הזה הוא שגורם לעליית מחיר המניה.

אגב, כל עניין זכות הראשונים קצת בלבל אותי. האם זה לא אומר שהמניה שווה *יותר* אם החברה על סף קריסה?
מנצל את ההזדמנות לשאלות תם 434501
האם אפשר לקבל זהב מבנק ישראל, בתמורה למטבע של 10 אגורות? (או אפילו שטר של 200 שקלים)?

וגם אם כן היה אפשר - מה היית עושה בכלל עם הזהב הזה? אתה יכול להבטיח שמישהו יסכים לסחור איתך במשהו תמורתו?
מנצל את ההזדמנות לשאלות תם 434504
זה לא קשור. אני לא מערער על הרעיון של מסחר "אבסטרקטי" במשהו שלא יכול לכשעצמו להביא לך תועלת (זה כל הרעיון בכסף) אלא רק אומר שלא ברור לי מה משפיע על ה*מחיר* של אותו דבר, ולמה.
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • עומר
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • גדי אלכסנדרוביץ'
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • ברקת
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • גדי אלכסנדרוביץ'
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • ברקת
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • גדי אלכסנדרוביץ'
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • ברקת
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • תשע נשמות
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • ברקת
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • גדי אלכסנדרוביץ'
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • ברקת
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • גדי אלכסנדרוביץ'
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • ברקת
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • גדי אלכסנדרוביץ'
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • האייל האלמוני
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • גדי אלכסנדרוביץ'
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • האייל האלמוני
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • גדי אלכסנדרוביץ'
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • עדי סתיו
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • ברקת
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • שכ''ג לרגע
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • ראובן
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • שכ''ג לרגע נוסף
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • ראובן
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • שכ''ג לרגע נוסף
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • ראובן
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • שכ''ג לרגע נוסף
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • ראובן
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • שכ''ג לרגע נוסף
  סיפור מסוף ימי הבועה • האייל האלמוני
  סיפור מסוף ימי הבועה • שכ''ג כבר הולך
  סיפור מסוף ימי הבועה • ראובן
  סיפור מסוף ימי הבועה • שכ''ג כבר הלך
  סיפור מסוף ימי הבועה • האייל האלמוני
  סיפור מסוף ימי הבועה • ראובן
  סיפור מסוף ימי הבועה • האייל האלמוני
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • האייל הקהילתי
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • גדי אלכסנדרוביץ'
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • דורפל טרטמן, M.D.
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • ברקת
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • האדמו''ר דורפל טרטמן
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • יובל נוב
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • ברקת
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • עדי סתיו
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • קהלת
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • טל כהן
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • קהלת
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • ראובן
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • קהלת
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • ברקת
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • ראובן
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • דורפל
  כשהיינו ילדים • ראובן
  כשהיינו ילדים • דורון הגלילי
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • סמיילי
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • ראובן
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • סמיילי
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • ראובן
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • תשע נשמות
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • ראובן
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • תשע נשמות
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • ראובן
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • עדי סתיו
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • ראובן
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • עדי סתיו
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • ראובן
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • עדי סתיו
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • דורפל
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • סמיילי
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • דורפל טרטמן, M.D.
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • סמיילי
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • דורפל טרטמן, M.D.
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • סמיילי
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • האדמו''ר דורפל טרטמן
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • קהלת
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • איציק ש.
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • מ. השור
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • עדי סתיו
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • האייל האלמוני
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • קהלת
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • יהונתן אורן
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • עוזי ו.
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • האייל האלמוני
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • האייל האלמוני
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • עוזי ו.
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • האייל האלמוני
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • אורי גוראל-גורביץ'
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • גונזו
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • ראובן
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • גונזו
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • ראובן
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • גונזו
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • ראובן
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • האייל האלמוני
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • ראובן
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • עומר
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • קהלת
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • גונזו
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • ראובן
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • גונזו
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • קהלת
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • גונזו
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • קהלת
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • גונזו
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • קהלת
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • גונזו
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • קהלת
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • גונזו
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • קהלת
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • גונזו
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • קהלת
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • גונזו
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • קהלת
  מנצל את ההזדמנות לשאלות תם • ראובן
  על איזה טווח מדובר? • שוטה הכפר הגלובלי
  על איזה טווח מדובר? • איש המרק
  על איזה טווח מדובר? • תובל
  על איזה טווח מדובר? • האייל האלמוני
  על איזה טווח מדובר? • אלון עמית
  על איזה טווח מדובר? • איש המרק
  על איזה טווח מדובר? • סמיילי
  על איזה טווח מדובר? • תשע נשמות
  על איזה טווח מדובר? • אלון עמית
  על איזה טווח מדובר? • טל כהן
  על איזה טווח מדובר? • איש המרק
  על איזה טווח מדובר? • האייל האלמוני
  על איזה טווח מדובר? • האייל האלמוני
  על איזה טווח מדובר? • עדי סתיו
  על איזה טווח מדובר? • צב מעבדה
  על איזה טווח מדובר? • איציק ש.
  על איזה טווח מדובר? • צב מעבדה
  על איזה טווח מדובר? • איציק ש.
  על איזה טווח מדובר? • אריק
  על איזה טווח מדובר? • האייל האלמוני
  על איזה טווח מדובר? • איציק ש.
  על איזה טווח מדובר? • האייל האלמוני

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים