צוצלת 466565
בגלל עלי מוהר:
"אם יוולד לי ילד
אביגדור, או קוהלת
אני אסביר לו ת'הבדל
בין סתם יונה ובין צוצלת."
וגם בגלל שזו בעצם יונה, אבל עירונית. נראה לי מתאים.
צוצלת 466595
בעקבות אותו השיר הלכתי לברר מהי בעצם צוצלת כאשר נולדה בתי הבכורה.
אכן גיליתי להפתעתי שצוצלת היא סוג של יונה - החומה הזו שהכרתי כבר ממזמן
צוצלת [ויקיפדיה]

עכשיו שילדי מכירים צוצלות היטב נותר לי לדאוג שגם בכדורגל תהיה להם יד ורגל, משימה קשה בהרבה.
יד אלוהים 466599
*יד* ורגל? מי אתה חושב שהם? מרדונה?
צוצלת 466602
עכשיו *כ*שילדי...

תודה, סליחה ושליחה.
צוצלת 466603
*מ*שילדיי..
צוצלת 466618
כבר היינו בסרט הזה. שכ''ג לא משתף פעולה.
466642
צוצלת 466652
טוב, בכל מקרה זה לא מפריע לי ואני לא יודעת אם התיקון שלי מדויק. תודה בכל מקרה.
צוצלת 466668
אני מאמין שהתיקון שלך עדיף, אבל הוא מחייב הוספת הברה אחת. העמותה להצלת הבכל''מ החליטה לא מכבר ללכת בעקבות בית הלל בכדי להפחית ככל האפשר את האנטגוניזם הציבורי שהיא מעוררת.
מחלוקת לשם שמיים 466683
טוב, אולי אם כך אצטרף לעמותה להצלת ההברות שבסכנת בליעה
ב' אחד רחוק מדי 466714
וברגע זה העמותה להצלת הבכל"מ הסתבכה עם העמותה למיגורו הנחרץ של "בכדֵי".
ב' אחד רחוק מדי 466715
ולא בכדִי
ב' אחד רחוק מדי 466722
האם שתי עמותות אלה שהזכרת רשומות כחוק?
ב' אחד רחוק מדי 466723
מה שגורם לי לחשוב - מה דינו של ה"באם"? זה בכלל תקין, העניין הזה? מרגיש לי שלא, אבל אני לא בטוחה.

________
העלמה עפרונית ושיר של אחרי הפגנה
ב' אחד רחוק מדי 466724
אין ספק שהעניין הזה של מרגיש לי בכלל לא תקין.
ב' אחד רחוק מדי 466725
מסיבה תמוהה כלשהי אני מוצאת את זה חינני. מה שחשוב לא פחות - אני יודעת שזו טעות דקדוקית ולא תמצא אותי כותבת ''מרגיש לי'' במסמכים רשמיים כאלו ואחרים. מה שאי אפשר להגיד על ה''באם'' שמופיע בתדירות בלתי נסבלת במניפסטים שמוציאה אגודת הסטודנטים אצלנו.
ב' אחד רחוק מדי 466787
ולקורא לא נותר אלא לקוות שהביטוי ''אני מוצאת את זה'' נכתב בציניות מודעת.
ב' אחד רחוק מדי 466728
הא? מה זה "באם"?
ואיזו הפגנה? של המרצים?
ב' אחד רחוק מדי 466730
"במידה וקיימים דברים נוספים הדורשים את התערבותנו או באם ישנם דברים נוספים אשר..."
אני מניחה שזו המקבילה המנסה להשמע אינטלגנטית של "אם", אבל אני לא בטוחה. באם יתברר שזו מילה תקנית אני אקח את דברי בחזרה.

אלק, "הפגנה של המרצים". היו שם, ואני סופרת בצורה נדיבה מאד, בערך 30 נציגי סגל בכיר. השאר, כרגיל, סטודנטים ואי-אילו אנשי סגל זוטר. מצד שני, נו, שלושים מרצים בכירים אשכרה יצאו מהבית. בהחלט לא מחזה שרואים כל יום. בהפגנות הקודמות היו גג חמישה.
לא בלתי מעליב, העניין הזה.
ב' אחד רחוק מדי 466734
אה... כמובן קראתי את זה לא נכון, כמו "בם" מוארך...
ומה יש לך להיעלב מהמרצים הנעדרים מההפגנות? הרי הם ממילא לא שובתים למען הסטודנטים, נכון?
סמסטר ב' אחד רחוק מדי 466749
מה יש לי להעלב מהמרצים הנעדרים? זה בעיקר גורם לי להרגיש כמה הם שמים עלי פס ומשתינים עלי בקשת לא פחות מהממשלה.
אנשי הסגל הבכיר ממשיכים לקבל את רוב המשכורת שלהם וממשיכים לעסוק במחקר. הם רוצים שאנחנו נצא להפגין בתור הנפגעים הישירים (והיחידים?) מהשביתה הזו, ורוצים שנלחם באוצר על כך שלא נענה לדרישותיהם, אבל לא עושים את המינימום המתבקש ומצטרפים להפגנות. שלא לדבר על הבלתי יאמן - יוצאים להפגנות בעצמם.
הייתי באי-אילו הפגנות של המורים. היו שם תלמידים והורים אבל היה ברור לחלוטין שהאחרונים רק תומכים במורים, ושזה המאבק שלהם. הם מילאו את התקשורת ונלחמו על דעת הקהל ולא נתנו רק לרן ארז לדבר. מישהו שמע לאחרונה "מרצה מן השורה" מדבר?
לא ציפיתי מהם להצטרף להפגנות שלנו בשנה שעברה (מה שמעלה את השאלה, למה בעצם) אבל נראה לי רק מינימלי שהם יצאו לרחוב בשביל למחות על השחיקה בשכר *שלהם*.
אם אני יכולה למצוא את הזמן בין לימודים לעבודה, הם, ששובתים, יכולים לעשות זאת ביתר קלות. כנראה שיותר קל ונוח להמשיך בעבודת המחקר ולתת לפראיירים הקבועים לעשות בשבילך את העבודה. אז כן, אני נעלבת.
סמסטר ב' אחד רחוק מדי 466808
זה שאת בוחרת להאבק בצורה של הפגנה, זה שיקול אישי שלך. זה שאת בוחרת להאבק עבור מטרה של מישהו אחר (שאולי יש לך אינטרס שתצלח דרכו ויחודשו הלימודים) זה טוב וראוי, אבל בשום פנים ואופן לא נותן לך את הזכות לקבוע לאחר איך לנהל את מאבקו.
הסגל הבכיר בארץ לא מעוניין להפגין ולחסום צמתים, גם דעת הקהל לא מעניינת אותו ממה שראיתי עד כה (ד"א בדומה לאוצר). במקום זאת נעשתה בחירה מודעת לשחק "צ'יקן" עם האוצר על מיליארדים.
הפגנות המורים, שיצרו לחץ גדול בסדר גודל (הן בגלל העדיפות המספרית שלהם והן בגלל שרבבות בני נוער נשארו חסרי מסגרת) לא השיגו תוצאות ראויות (לעניות דעתי) מכאן שאין לסגל הבכיר שום מוטיבציה ללכת בנתיב הזה. לעומת זאת ביטול הסמסטר יעלה למדינת ישראל הרבה יותר מכל תוספת שהמרצים יקבלו, הפרופסורים עצמם לא מסוגלים להעריך (לפחות אילו שדיברתי איתם) את מלוא ההשלכות של צעד כזה. האוצר ינסה להפעיל את כל הטריקים שברשותו עד לדקה ה90, אבל נדמה לי שאם הוא לא יצליח לכפות (בין אם ע"י ור"ה או אחרת) חזרה ללימודים לפני התאריך הקובע, הוא יאלץ להתקפל.
על כן אין לך כל סיבה להעלב, תפגיני כרצונך אם זה עושה לך טוב, רק אל תהיי בטוחה כל כך שאת עושה למישהו טובה ומשמשת הפראיירית התורנית.

גילוי נאות - הח"מ הוא מאסטרנט באחת האוניברסיטאות בארץ.
סמסטר ב' אחד רחוק מדי 466812
זה שאני בוחרת להאבק בצורה של הפגנה זה כי כרגע זה הדבר היחיד שאני יכולה לעשות בנסיון נואש להוציא משהו מהסמסטר העגום (הנוסף) הזה.
איפה ראית שלקחתי לעצמי את הזכות לקבוע לאחרים איך לנהל את מאבקם? אני מביעה את דעתי - ברחובות וברשת - לפיה המרצים עשו טעות בכך שהתחילו בשביתה במקביל למורים (מה שגרם לתקופה ארוכה מאד שבה אף אחד לא חשב בכלל על השביתה המקבילה שמתנהלת בעצלתיים) ובכך שהם לא מפעילים מספיק לחץ ציבורי. אני מביעה את דעתי לפיה הטקטיקה הזו נעשית ללא מחשבה והתחשבות בציבור הסטודנטים.
מותר לי לכעוס ומותר לי להעלב - כשאני רואה 30 מרצים בלבד (בלחץ, כן?) ומזהה רק פרופ' אחת, המסקנה שאני מגיעה אליה היא שהם לא שמים עלי (כסטודנטית) ולא אכפת להם מהעובדה שזה סמסטר שלישי שנפגע עבור רבים מאיתנו. העובדה שנציגי ארגוני המרצים (לפחות מירושלים) מגיעים להפגנות ומעודדים אותנו להמשיך ולהפעיל לחץ על האוצר רומזת לי שאולי גם הם חושבים שיש בכך צורך.
אם מישהו היה טורח לשאול אותי מה אני חושבת, הייתי אומרת שאנחנו, כסטודנטים, צריכים להתחיל לקרוא לא רק לאולמרט, תמיר ובר-און להתעורר, אלא גם למרצים. אולי זה לא תואם במלואו את האינטרס שלהם, אבל אתה יודע מה? זה לא כל כך מטריד אותי בימים אלו.‏1

עושה לי טוב? ממש לא.‏2

2לא הבנתי את הגילוי הנאות שלך.
סמסטר ב' אחד רחוק מדי 466817
כשאת כועסת ונעלבת מזה שמרצים לא באים להפגנה (של הסטודנטים) את מנסה לקבוע (או לכל הפחות מבקרת) את צורת המאבק שלהם. הם לא רוצים להפגין.
"אדם קרוב אצל עצמו" וטבעי שהמרצים ידאגו קודם כל לעצמם, אבל המסקנה שלך שלא שמים עליך כי את לא רואה את המרצים בהפגנה, אין לה ביסוס. את רוצה שהמרצים יבואו להפגנה בשבילך ? תכליתה של ההפגנה היא לגרום לך להרגיש טוב ? הרי מבחינת נקודת מבטם של מרצים רבים, ההפגנות הללו לא משרתות שום מטרה אחרת.

כמו כן, אני הראשון לזלזל באינטלגנציה, הערכיות ומוסר העבודה של הדרגים בממשל ובאוצר שמנהלים את המשא ומתן, אבל הקריאה "להתעורר" היא פופוליזם נטו. אף אחד לא ישן שם וישנם מספיק פקידים כדי לנהל משא ומתן בשתי חזיתות, כאשר מימלא הקווים האדומים (לעכשיו) של כל צד כבר הוכתבו. כאמור לעניות דעתי הזמן משחק כאן לטובת המרצים, כאשר האוצר טועה לחשוב שלחץ כלכלי ישבור את המרצים בדומה למורים (האוצר גם זוכר שההסכם עם הרופאים יפוג בעוד כשנתיים ונכנס לסוג של בוררות זה מכבר, גם שם רוצים לקדם רפורמה [שעון נוכחות] וגם שם תהנה דרישות שכר משמעותיות). זמן הוא גורם חיוני במשוואה ובלי שהוא יאזל אף צד לא יוכל למצות את הקלפים שלו (כמובן שאפשר לשבת ולהעריך את קלפי הצד השני ולהגיע להסכמה מוקדמת, אבל בשביל זה המחזיק בקלפים החלשים צריך לשבור את הקווים האדומים לפני שיש איום ממשי, דבר שלמשל היה בעייתי מאוד עבור האוצר בזמן שביתת המורים).

2 כשאני אומר מה אני כן, אני גם אומר מה אני לא.
סמסטר ב' אחד רחוק מדי 466823
כן, אני בהחלט מבקרת את צורת המאבק שלהם. כי חוץ מלשחק צ'יקן על חשבוני, אני לא רואה שום דבר קורה מהצד שלהם. לא מתאים לכם לצאת להפגין? אוקי. מה עם מאמרים בעיתון? ראיונות בשאר כלי התקשורת? מה עם המינימום של להפיץ מייל בין הסטודנטים ולהביע צער מינימלי מזה שעוד סמסטר שלי נהרס?
המסקנה שלי שלא שמים עלי (לא הממשלה ולא הסגל הבכיר) היא כי אני לא רואה ולא שומעת את המרצים *בשום מקום*. אני יוצאת מנקודת הנחה שאם אני, שמחפשת, לא שומעת אותם - הציבור בכללותו בטח שלא. למה אכפת לי מהציבור בכללותו? כי לחץ ציבורי משפיע, ככה לפחות לימדו אותי כמה מרצים.‏1
אבל אתה יודע מה? גם אם מנקודת מבטם של המרצים כל תכלית ההפגנה היא לגרום לי‏2 להרגיש טוב, והם עדיין לא מוכנים להקדיש שעתיים מזמנם היקר כדי לגרום לסטודנטים שלהם להרגיש קצת יותר טוב‏3 אז אני עדיין חושבת שההרגשה הרעה שלי - יש לה בסיס.

קריאות בהפגנות נוטות להתבסס בעיקר על פופוליזם וחריזה. אני לא חושבת שצריך לחפש יותר ממה שיש בהם. ברור לי שבאוצר לא "ישנים" ושהעובדה שלא ניהלו תקופה ארוכה מו"מ עם המרצים נובעת מאסטרטגיה ברורה ולא מבטלנות‏4 אבל בתור חלק מהציבור היחיד שנפגע מהאסטרטגיה הזו במקרה הנ"ל, אני מרגישה מחוייבת לנסות ולעשות כל דבר שיגרום לה להשתנות.

1כנראה שקל יותר להבין את הדברים האלו כשבוחנים מאבקים באירלנד מאשר כאן אצלנו.
2לי כ"ציבור הסטודנטים" לא לעלמה עפרונית הפרטית.
3התחושה הרעה שלנו נובעת מהעובדה שהלימודים שלנו נפגעים, כן? לא בגלל איזשהו עניין אמורפי שנטול קשר לחלוטין לשליטתם.
4אגב דוגמא ומופת לפופליזם. http://www.flickr.com/photos/galitlub/2085062958/
סמסטר ב' אחד רחוק מדי 466830
"בתור חלק מהציבור *היחיד* שנפגע מהאסטרטגיה הזו במקרה הנ"ל".
*ממש* לא היחיד. המשק כולו נפגע. תעשיית ההיי טק נפגעת. הצבא נפגע בארגון העתודאים והמילואימניקים הלומדים.
אבל המסטרנט האלמוני צודק: סביר שרבים מהמרצים לא חושבים שהפגנות הן הדבר המועיל. גפ אם הן הועילו למורים (מה שגם לקח יותר מיום-יומיים), הרי זה בין השאר מפני ששביתתם השפיעה *ישירות* על הרבה יותר אנשים ומפני שהם מעוררים יותר אהדה כיוון שמשכורותיהם נמוכות גם ביחס לכלל הציבור. המרצים הבכירים לא בדיוק נמצאים בקטגוריה הזאת, ולא אותם כלים מתאימים למאבקם.
צודקת . 466833
אז אתקן - בתור חלק מהציבור היחיד שנפגע *ישירות* מהאסטרטגיה הנ"ל.
לגבי המילואימניקים הלומדים - לגמרי במקרה יש לי כמה חברים שכרגע (שוב) עושים מילואים, והצבא לא ממש מתחשב בהם.‏1 הם גם עשו מילואים שנפלו על מועדי א' וב' בשנה שעברה, ויצאו למילואים במלחמת לבנון בקיץ לפני, ככה שמהאספקט הזה, נו, לצה"ל יש צרות גדולות יותר. הם ימשיכו להגיע כשיקראו להם.

הטענה שלי כלפי המרצים (או המסטרנט האלמוני, לצורך העניין) היא שהם לא עושים שימוש נראה לעין באף אחד מהכלים של מאבק. גם ניראות זה דבר חשוב.‏3

1אגב, רבים מאיתנו, בעיקר בשנים המתקדמות, כן לומדים‏2 אז אפילו אי אפשר להתנחם בזה ש"לפחות נעשה עכשיו מילואים ולא נפסיד לימודים".
2 בחוגים מסויימים השאירו את האפשרות לשנות את המערכת ולהחליף קורסים בנסיון למזער נזקים. בחוג הראשי שלי אני עושה את כל הנקודות שאני צריכה. זה אומר, כמובן, שאת הסמסטר האחרון שלי אני מבלה בללמוד תחומים שלא מעניינים אותי ולא חשובים לי ושהדבר הטוב היחיד שאפשר לומר על חלקם זה שהמרצים הסכימו שאני אצטרף בשבוע השביעי לקורס, במקום לסגור את הפינות והחורים שהצטברו לי במהלך שלוש השנים האחרונות. לא שמישהו סופר את זה, כמובן.
3 עוד משהו שלמדתי באוניברסיטה מפי פרופסור שלא ראיתי את פרצופו בחודשיים האחרונים - לא בתקשורת ולא ברחוב.
מומחים טוענים (טוב, נו, ויקי טוענת): 466735
לא "באם", אלא רק "אם" ולא "במידה ו-" אלא "במידה ש-" (את שניהם למדתי לפני שנים, ומשהו ב"במידה ש-" דווקא תמיד נשמע לי לא טוב ואפילו קצת צורם, אבל מי שואל אותי). זה מוסבר בכמה מקומות, בצורות לא תמיד נוחות וברורות, אבל בויקי אומרים את זה באופן פשוט וברור (אם כי לא מנומק, אבל מה אכפת):

מומחים טוענים (טוב, נו, ויקי טוענת): 466736
משהו לטל (כהן, האם שומע?): בתיבת התגובה הופיעה הכתובית הרגילה - "מומלץ לקשר לערכים בויקיפדיה העברית ע"י כתיבת (שם הערך) [ויקיפדיה]...", אבל כבר ראיתי, גם הפעם וגם בהזדמנויות קודמות, כי בדרך זו ניתן לקשר רק לערכים ראשיים בויקי, ואילו קישור לסעיפי משנה *בתוך* ערכים לא עובד בצורה זו (גם אם הם מופיעים ברשימה כחולה בתוך הערך), ומופיעה שם, בויקי, כתובית האומרת ש"עדיין אין ערך כזה".

הנה לדוגמה:

אות השימוש ב' [ויקיפדיה]
מומחים טוענים (טוב, נו, ויקי טוענת): 466740
אם טל כהן אכן שומע, האם נכונה הרגשתי שאתמול היה היום עם מספר התגובות המועט ביותר באייל מאז השנה השניה לקיומו?
מומחים טוענים (טוב, נו, ויקי טוענת): 466741
מה קרה בשנה השנייה לקיום האייל?
מומחים טוענים (טוב, נו, ויקי טוענת): 466744
שום דבר מיוחד. אני מניח שבתחילת הדרך היו כמה ימים משמימים.
מומחים טוענים (טוב, נו, ויקי טוענת): 466742
ברור. כולנו היינו בטיול בנגב הצפוני. למה לא באת?
מומחים טוענים (טוב, נו, ויקי טוענת): 466745
גם טל כהן היה שם? הוא באמת נעלם ואיננו.
הלו, טל? שומע? ט----ל!
מומחים טוענים (טוב, נו, ויקי טוענת): 466743
אתמול באמת היה יום מעוט תגובות עד כדי בכי, ואתה לא עשית שום דבר לתיקון המצב!
מומחים טוענים (טוב, נו, ויקי טוענת): 466747
גם היום לא להיט גדול. אם לא הפתיל הזה, היום יכול היה להיות לא פחות חלש מאתמול.
לא יכול להיות שאין ידיעות חדשות שאפשר לפרסם.

ולכבוד יום חמישי שאלה:

כשעבדתי ב- 80% משרה, במהלך התואר הראשון, נהגתי לקחת את יום ג' כיום פנוי. למי שלא התנסה בכך, העובדה שכל יום עבודה הוא או יום חזרה מחופש או יום לפני חופש, העלתה אצלי את המורל וגם את התפוקה במאות אחוזים. אני לא בטוח שלא הספקתי יותר בארבעה ימים מה שהיום אני משיג בחמישה, כשאני גומר את השבוע על הברכיים.

ולשאלה - האם יש לי סיכוי להוביל תנועה להפיכת יום ג' ליום חופש? מישהו מצטרף?
מומחים טוענים (טוב, נו, ויקי טוענת): 466759
ואני חשבתי שזה המצאה שלי
מומחים טוענים (טוב, נו, ויקי טוענת): 466760
אתה מוזמן לשלוח למערכת קישורים לידיעות מתאימות לדעתך (או יותר טוב: לכתוב אותן. באמת!).
מומחים טוענים (טוב, נו, ויקי טוענת): 466762
מה עם רצח בנזיר בוטו?
מומחים טוענים (טוב, נו, ויקי טוענת): 466781
הייתה לפני מספר ימים כתבה ב-''הארץ'' על חוסר המתאם המוחלט בין נתוני הגיוס של מלש''בים לבין תפקודם תחת-אש.
מומחים טוענים (טוב, נו, ויקי טוענת): 466809
מתאם למה בדיוק חיפשת ? אינטלגנציה ? בריאות כללית ? זו נראית לי תוצאה טריוויאלית (מה שכמובן הוא חסר השלכות לחלוטין על המיון ליחידות ע"פ הקריטריונים הנ"ל).
מומחים טוענים (טוב, נו, ויקי טוענת): 466828
לא הבנתי את הסוגריים.

נתוני הקב"א של צה"ל משקללים בתוכם כל מיני נתונים. אני לא ממש יודע איזה, אבל לפחות עפ"י מה ששמעתי, לא מדובר רק על אינטליגנציה. בכל אופן, כדי להפוך לקצין ביחידה לוחמת, למשל, יש סף תחתון מסויים שצריך לעבור. באם‏1 הנתונים האלה לא מתואמים עם מידת ההצלחה בזמן אמת [כן, כן, גם התפקוד בשגרה חשוב, ובכל זאת], לא ברור לי מה ההצדקה לשימוש במדדים האלה.

באותו נושא; יצא לי לשמוע פעם הרצאה של פרופ' כהנמן, בה הוא סיפר על כך שבזמן שרותו כפסיכולוג בצה"ל, הוא התבקש לנבא הצלחה עתידית של צוערים עפ"י מבדקים של דינמיקה חברתית וכו' [אני לא זוכר אם מדובר היה בסיכויהם לסיים את הקורס בהצלחה, או לחליפין על הצלחה בתפקידיהם העתידיים כקצינים]. השורה התחתונה הייתה, שלמרות שלא מצאו שום קורלציה בין התחזית לתוצאות האמת, המשיך הצבא להשתמש באותם המבדקים בדיוק. הנימוק שניתן היה "לא קיים כלי טוב יותר". נדמה לי שמדובר על בעיה פחות או יותר חופפת.

_______________
1 מחווה לדיון ההוא.
466829
אני לא בטוחה אם "זמן אמת" זה רק קרבות מהסוג הישן, כמו שהיו בקיץ הקודם. "זמן אמת" זו גם השגרה במחסומים והפעילות היומיומית בשטחים.
אותי לא הפתיע יותר מדי לגלות שמי שהפגין יכולות תחת אש הוא לא בהכרח מי שמפגין יכולות בפעילות השוטפת.‏1 ולמה שיפתיע? מדובר בפעילויות שונות לחלוטין, בסביבה ובנסיבות שונות לחלוטין.

1אני מתייחסת לדברים שאמרו שם הקצינים, לא לנתוני הקב"א והדפ"ר.
466839
הפעילות השוטפת אמנם שונה [לא יודע אם לחלוטין] מקרבות "מהסוג הישן", אבל החלק השוטף בפעילות הזאת לא מצריך יותר מידי כישורים. לא השתתפתי במלחמה בקיץ הקודם, אבל אני מתאר לעצמי, שהרגעים בפעילות השוטפת שמשנים באמת [לפחות מנסיוני המוגבל למדי], כלומר כאשר השגרה נשברת ומתרחש ארוע כלשהו – אלה דומים באופיים לקרבות מהסוג הישן, לפחות בתכונות הנדרשות מהלוחמים והמפקדים באותם רגעים.
מומחים טוענים (טוב, נו, ויקי טוענת): 466842
הנתונים על מגוייס כוללים מבחן פסיכוטכני (למעשה סוג של מבחן אינטלגנציה עם החלוקה הסטנדרטית לכמותי ומילולי, לא זוכר אם אנגלית נבדקת), הערכות רפואיות (שלחלוטין לא משקללות כושר, למעשה בקרב מדגם לא מייצג של חברי נדמה שיש מתאם שלילי בין הכושר הגופני לפרופיל הרפואי) והערכה לגבי הכישורים החברתיים/יכולות מנהיגות של המועמד. בעוד שהשניים הראשונים הם רציניים למדי, ומהווים מסננת ליחידות רבות, תפקידו של האחרון הוא (למיטב ראות עיניי) בעיקר לסנן החוצה מקרי קצה.
לא הבנתי מה הקשר לקצונה ביחידה לוחמת, קודם דובר על תיפקוד תחת אש. תחת אש מתפקד כל מי שיורים עליו, לרוב לא מדובר בקצינים, לעיתים לא נדירות אפילו מדובר בדרג שני (מסופחים/מפקדה ביחידות לוחמות, תומכי לחימה הנמצאים בחזית וכו').
התפקיד של הלוחמים ובפרט הקצינים לא מסתכם בתפקוד תחת אש, אלא בבניין הכוח, הכנת היחידה לחירום ועמידה ביעדים בשגרה, חינוך לערכים, בניית מוטיבציה וחשוב מכל, להביא למצב בו "תחת אש" יתבצע בתנאים האופטימליים מבחינתינו. בשביל כל אילו צריך קצינים חכמים עם יכולות מנהיגות, אבל מרגע שנורה הכדור הראשון, ברוב המקרים כל מה שנותר לעשות הוא להסתער קדימה, כאן לא יבואו לעזרתם לא ההשכלה העדיפה ולא העדר הפלטפוס, כאן נמדדים דברים שאי אפשר למדוד בשום מבחן אחר.
מומחים טוענים (טוב, נו, ויקי טוענת): 466862
אנחנו מאחוריך.
מומחים טוענים (טוב, נו, ויקי טוענת): 466881
אח, סייסטה

אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי
מומחים טוענים (טוב, נו, ויקי טוענת): 466791
הרגשתך שגויה. ביום ד' (26 לדצמבר) פורסמו 30 תגובות. יום חלש, אבל רק השנה היו 10 ימים שווים או חלשים יותר (לא כולל ימים עם 0 תגובות, אם היו כאלה).

שיא התגובות ליום אחד (השנה): 365 תגובות (כמה סמלי), ב-‏2 במאי. ב-‏182 מימי השנה פורסמו 100 תגובות או יותר. שיא התגובות ליום אחד מאז ומעולם: 563 תגובות, 11 בדצמבר 2005.

עד כאן מקבץ סטטיסטי אקראי לסיכום שנת 2007.
מומחים טוענים (טוב, נו, ויקי טוענת): 466788
לגמרי במקרה - שומע‏1. לצערי, בשל האופן בו שומרת ויקיפדיה הפניות לערכים "פנימיים", לא ניתן ליצור קישורי "<ויקיפדיה>" לערכים אלה בעזרת תוכנת האייל. (אם יתוקן, זה יקרה בעתיד הרחוק).

1 אני שב ומבקש – אם יש משהו חשוב, לפנות בדואל, ולא להסתמך על כך שאקרא את התגובה.
מומחים טוענים (טוב, נו, ויקי טוענת): 466840
ומה עם ערכים ששמם כולל סוגריים? (שם הערך ללא הסוגריים יוביל לדף פירושונים; את שם הערך עם הסוגריים לא ניתן לקשר באלגנטיות, זה לא עובד).
מומחים טוענים (טוב, נו, ויקי טוענת): 466872
עכשיו עובד. אפשר אפילו להוציא לשון (איבר) [ויקיפדיה].
מומחים טוענים (טוב, נו, ויקי טוענת): 466876
הוריי!
מומחים טוענים (טוב, נו, ויקי טוענת): 466739
לא רק שאין שם נימוקים, אלא שיש גם סתירות. מייד אחרי שמורים שם ''כדאי באופן כללי לבחור במשלב מעט גבוה יותר'', הם מוסיפים במפגיע ''פשטות, פשטות, פשטות'' וממליצים להימנע ממלים גבוהות מדי...
מומחים טוענים (טוב, נו, ויקי טוענת): 466750
זו לא סתירה

מודגם שם יפה כיצד ניתן ''לעלות'' משלב בשימוש באותן מילים פשוטות, אך בתחביר ''גבוה'' יותר.

הכוונה בבחירת מילים פשוטות, לפי הבנתי, היא לא לסבך במושגים לא מוכרים או במילים ''מפוצצות'' כשאין צורך
מומחים טוענים (טוב, נו, ויקי טוענת): 466757
אוה לא, ההדגמה איננה איך לעלות תוך שימוש במלים פשוטות ותחביר ''גבוה''. הדוגמה שנותנים שם היא שרצוי לעבור מ''קנה'' ל''רכש''.
ב' אחד רחוק מדי 466746
הניחוש שלי היה כמו שלך, אבל אבן-שושן דווקא מכיר בזה, עם ציטוטים מרש"י והרמ"א (מה גובהם, מבחינת עברית, כאילנות להיתלות בהם?). זה המקום לציין שאבן-שושן מכיר גם ב"בכדֵי", אבל לא כמובן של מטרה אלא של מידה (כנראה שמשהו כמו "קצב התגובות באייל ירד בכדי עשרים אחוז", אבל אני לא בטוח). אם שואלים אותי (ואם כן, למה?) אז השימוש ב"בכדי" וב"באם" צריך להיות כמו ההנחיה למתכנתים בנוגע ל-goto: זה נמצא בשפה, אבל אם אתם לא *באמת* יודעים מה אתם עושים, שִכחו שזה קיים.
ב' אחד רחוק מדי 466748
גם רב מלים:

בְּאִם מילת חיבור

אם (צורת שימוש הרווחת בלשון פורמאלית, לציון משפטי תנאי).
________
ואני מוסיף: גם הצורה "בְּאִם הַשֶּלְךָ" מקובלת בלשון הדיבור.
ב' אחד רחוק מדי 466758
אם כתוב שם "מ*י*לת חיבור" אז באמת אי אפשר להסתמך עליו.

---------------
הצורה המקובלת היא "באם הש'ך".
ב' אחד רחוק מדי 466793
כמדומני שמורידים את היו''ד ב''מלה'', אבל לא בהטיות (''מילת-'', ''מילים'' וכו').
ב' אחד רחוק מדי 466795
לא סביר: זה די חסר הגיון, לא?
ב' אחד רחוק מדי 466799
מה למבנים לשוניים בכלל (ולכללי ה"אקדמיה" שלנו בפרט) ולהגיון?
ב' אחד רחוק מדי 466816
שאלה במקומה.
ואף על פי כן, *מלים*!
ב' אחד רחוק מדי 466818
כאן, די בוודאות: "מילים".
ב' אחד רחוק מדי 466822
כאן? דהיינו?
ב' אחד רחוק מדי 466831
כאן = במקרה של צורת הריבוי, להבדיל מצורת ההטייה ("מילת-"), שם אני רק *כמעט* בטוח.
ב' אחד רחוק מדי 466838
טוב - לפחות לפי אבן שושן לעולם אין שם י'.
אבל כמובן, אבן שושן מעדיף כתיב חסר. אין לי מושג איך בודקים לגבי כתיב מלא.
מאידך גיסא, אתה יכול לחשוב על מלים אחרות שכתיבן משתנה באופן דומה בריבוי?
ב' אחד רחוק מדי 466841
אתה טועה. 'מִלָּה' או 'מילה'. ראה כללי האקדמיה לכתיב מלא, תנועת i:
ב' אחד רחוק מדי 466884
"אך לא זהו מנהגה של האקדמיה ללשון העברית: ב-‏1994, כמדומני, כאשר התירה לכתוב "מילה" ביו"ד, למעשה לא רק התירה, אלא גם פסקה כי המלה "מלה", ששימשה עד אז ועודנה משמשת סופרים ועורכים רבים ובעלי-טעם העושים את מלאכתם נאמנה, חלפה מן העולם והיא בגדר שגיאה מבחינתה. [...] מה הפלא, איפוא, שאין כמעט הוצאת ספרים אחת הנצמדת באדיקות אל כללי האקדמיה, אם זו גוזרת גזירות מתמיהות?"
(יאיר אור, "למה המלה "מלה" תהיה מעכשיו "מילה"?", "הארץ", 18.6).

למרות שההחלטה של ה"אקדמיה" בנדון בת יותר מעשור, עורכים לשוניים רבים וטובים מתעלמים מקביעה זו, וטוב שכך. בדיקה זריזה במהדורה המקוונות, המכילה חומרים מאוחרים יותר מההחלטה (שהקדימה את ימי האינטרנט העברי), מראה ש"הארץ" מעדיפים "מלה", אבל Ynet ו-nrg מעדיפים "מילה". הוצאת הספרים של "ידיעות" מעדיפה "מלה" (לפי שיחות עם עורך בהוצאה), אבל אולי "כתר" מעדיפים "מילה" (לפי מדגם אקראי של ספר בודד); איני בטוח לגבי הוצאות אחרות. עורכי "האייל הקורא" מעדיפים "מלה", אם זה מעניין מישהו.

בקיצור, שתי הצורות קיימות; כמי שדוגל בגישה התארנית, התפישה לפיה כללי האקדמיה קובעים מה "תקין" מגוחכת בעיני.

-----
למי שתוהה: <דיון [מספר דיון] טקסט לקישור>. עובד רק עם דיונים, כרגע. בונוס: tooltip.
ב' אחד רחוק מדי 466897
... ובאותו עניין ממש: אור מלין בסוף מאמרו על כך שמילונים עבריים משמידים את עברה של השפה: איותים, ואף מילים, שאינם תקניים עוד בעיני האקדמיה - נמחקים ממילונים. וכך קורא שאם תקרא היום טקסט שנכתב במקור לפני כמאה שנה לערך (ועלה לרשת היום: http://ijon.livejournal.com/212450.html), תמצא שחלק ניכר מהמילים – למרות שהן מובנות לחלוטין גם לדובר עברית בן-ימינו! – לא נמצאות במילונים מודרניים. אני לא מדבר רק על איותים שונים והגיות מיושנות ("אונגארית ורומינית"), אלא על מילים כמו "נגיד", במשפט "קורא בקול נגיד ומצוה", או "מפשעה" בביטוי "המפשעה של עגלת-המכונה", או "מערער" במשמעות של "מתלונן", וכן הלאה. בכל המקרים, המלה עדיין קיימת בעברית, אבל המילונים מציגים רק משמעויות מודרניות שלה ומתעלמים ממשמעויות אחרות.

אחת מהשתיים: או שהמילונים דפוקים, או שסוקולוב לא ידע עברית. בין הפותרים נכונה יוגרל שם של רחוב.

-----
נ.ב.: מישהו יודע מה משמעות "במעל"ע", מתוך הטקסט הנ"ל?
מעל"ע = יממה 466900
אם כי לי לא ברור ראשי התיבות של מה הן (מערב לערב? מעלות השחר לעלות השחר?).

הנה, למשל, חישוב שחיוני לדעת: כל אמירת קדיש מספיקה כדי להציל מאש גיהנום כדי שעה וחצי ביום, ועל כן יש לומר קדיש 16 פעמים על-מנת שלא יתענה היקיר כל כ"ד שעות המעל"ע.

מעל"ע = יממה 466901
16 פעמים אמירות קדיש ביום לא יורידו ולא יוסיפו. יש להקפיד על *ט"ז* פעמים כאלה - ולא, התענו יתענה היקיר כל כ"ד שעות בכל רמ"ח ותרי"ג המעל"ע והמטה, גם בעיה"ק וגם בעיה"ח, ולכך השי"ת עדי.
מעת לעת 467047
מעת לעת 467066
וכפי ששמענו, פלגיאט.
ב' אחד רחוק מדי 466905
אני יודעת שזו החלטה חדשה יחסית; מצד שני, גם הכללים המדויקים והמגובשים של הכתיב המלא חדשים יחסית.
בכל מקרה, הדיוק התחיל מזה שנטען ש"מילה" ביו"ד היא איות שגוי, וזה ודאי שלא נכון. אני לא מתכוונת להיכנס עכשיו לדיון של "מה תקני" ומי מחליט, האקדמיה או העם, והאם האקדמיה הם גוף נחוץ או גוף מיותר שחייבים להשמיד. היה כבר אחד כזה לפני כחודש, ושבעתי ממנו לחלוטין.
אני רק יכולה לומר שכיום האיות "מילה" רווח מאד, ואני נתקלת בו ואך ורק בו, גם בספרים, גם באינטרנט וגם בעיתונים (נו טוב, אני לא קוראת הארץ...). זה גם האיות ההגיוני בעיני ובו אני משתמשת. אם מישהו רוצה לאיית "מלה", שיהיה לו בכיף ולבריאות. אבל "מילה" "מילת־" "מילים" וכו', אינן איות שגוי. תודה ולילה טוב.
הי! 466967
איך עשית את זה?
הי! 466970
למה זה נראה לך קשה במיוחד?
הי! 466972
כי אני לא קורא מתחת לקו :(
ב' אחד רחוק מדי 466968
היי, זה עובד!
גם לי! 466971
פעח"ב
ב' אחד רחוק מדי 466886
לפי כללי האקדמיה, חיריק חסר שאחריו אות דגושה, נכתב כחיריק מלא בכתיב חסר הניקוד [*].

מילה
מידה
תישבר

אפילו אם יש בכתיבה זו יצירה של כפל משמעות, כמו במקרה של ברית מילה. קשה לתפוש את רב מילים בטעות.

[*] אבל יש כמה חריגים כגון "הִנּוֹ" "עִמּוֹ" וגם "הִפּיל"
ב' אחד רחוק מדי 466888
נציב יקר, ראה תגובה 466884.
ב' אחד רחוק מדי 466893
אכן, חרמפוף חרומפפתי.

מה אעשה, ואני טהרן. טהרן שבטוח שתארן אמתי לא יכול לתקן איות כי הוא בז לתקנים.
ב' אחד רחוק מדי 466894
אבל זה לא נכון: תארן *כן* יכול לתקן איות, אלא שמקור הסמכות שלו אינו "מה קבעו חכמים", אלא "כיצד משתמשים בשפה דובריה בפועל". ואם תרצה באליטיזם, גם תארן יכול להיות אליטיסט: אני יכול לטעון, למשל, כי איות מסוים הוא נכון – למרות שהוא סותר את קביעות האקדמיה – משום שכך כתב ביאליק או עגנון, ואם ביאליק ועגנון אינם דוברי עברית, איני יודע דובר עברית מהו.

הרי לך דוגמא: קראתי היכן-שהוא כי האקדמיה הודיעה שבכוונתה להפוך, עם הזמן, את האיותים "קופסה", "דוגמה", וכו' לאיותים התקינים היחידים, ולקבוע כי האיותים המיושנים יותר, המסתיימים באל"ף, אינם תקינים עוד. בפרט, צורת הרבים התקנית תהייה "קופסות", דוגמות" וכו' - כלומר, השפעה לא רק על הכתיב אלא גם על ההגייה‏1. ואני אומר: זוועה. הניחו לנו עם הבליכם והרס השפה שאתם זורעים. מילים באנגלית שנקלטו מלטינית שומרות על הריבוי הלטיני החריג שלהן גם מאות רבות של שנים לאחר שנקלטו בשפה – ומדוע שלא יישמר האיות והריבוי הארמי במילים עבריות שנקלטו מארמית?

אולי יתקן אותי מישהו ויאמר כי האקדמיה חזרה בה מתכנון מטופש זה. ועדיין, זוהי דוגמא מובהקת להתנהלות האקדמיה במקרים רבים, ולכל מה שפגום בפרסקריפטיביזם.

-----
1 מעניין לציין כי האיות "טבלא" די נכחד, והאיות "טבלה" הפך לאיות המקובל היחיד. ע"פ גוגל: "דוגמא" נפוץ כמעט פי 2 מ"דוגמה" (למרות שלאיות השני יש משמעות נוספת, דוגמטית יותר); ואילו "טבלה" נפוץ פי 20 מ"טבלא". ועדיין, צורת הריבוי נותרה "טבלאות" (נפוץ מ-"טבלות" יותר מפי מאה).
ב' אחד רחוק מדי 466902
האקדמיה לא חזרה בא: "שמות שהתגלגלו לעברית מן הארמית והמשמשים בצורת נקבה, כגון דוגמה, נכתבים בה"א בסופם. דוגמות נוספות: סדנה, טבלה, פסקה, עסקה, קופסה, גרסה. הוא הדין בשמות כגון שאלתה, משכנתה, אסמכתה, אתנחתה, בדותה. יוצא מן הכלל כתיב המילה סבתא." http://hebrew-academy.huji.ac.il/decision3.html
ב' אחד רחוק מדי 466903
העניין הוא שגם ל''טבלה'' יש משמעות נוספת, טובלנית יותר.
ב' אחד רחוק מדי 467303
אפרופו גוגל (רק כי צריך תירוץ...): איך אפשר - אם אפשר - למחוק את החיפושים הקודמים שלי משם?
ב' אחד רחוק מדי 467317
ב' אחד רחוק מדי 467319
תודה! ידעתי שאפשר לסמוך עליך!
ב' אחד רחוק מדי 466907
רש''י נחשב לאילן גבוה. ש''י עגנון כתב סיפור הנסמך על חידוש לשוני שמצא אצלו (הסוכה מריחה), והבלשן יצחק אבינרי הקדיש לעברית של רש''י ספר שלם.
ב' אחד רחוק מדי 466919
השאלה היא איזה חלק מהספר הקדיש אבינרי לכתב שלו בעברית.
ב' אחד רחוק מדי 467001
''היכל רש''י'' אינו עוסק בכתב רש''י, שהומצא מאות שנים אחרי מותו, אלא בחידושי העברית שלו.
ב' אחד רחוק מדי 466940
אגב "מריח".
מריח הוא כידוע מי שחש בריח. מישהו יודע כיצד, מתי ולמה הפך הכנוי "מריח" למי שמפיץ את הניחוח?
כי המריח הוא המסריח? 466944
ב' אחד רחוק מדי 466954
יש להניח שגם זה מאונגלז קלות. thats how it smells.
ב' אחד רחוק מדי 466974
אני בספק אם רש''י ידע אנגלית טוב כל כך (עלי שלוש תגובות בפתיל).
ב' אחד רחוק מדי 466976
טוב, לא מאונגלז, מלועז.
ב' אחד רחוק מדי 467000
זאת הפואנטה של הסיפור... עגנון חיפש תימוכין לשימוש ב''מריח'' לתאורו של הריחני, ומצא אצל רש''י.
ב' אחד רחוק מדי 467021
שחש בריח - או שנחש בריח?
ב' אחד רחוק מדי 466738
כשחוטבים עצים, וגו'.

אני מבטיח שביום בו אוכלוסיית הבכל''מים תתיצב ותצא מרשימת הזנים המועדים להכחדה אתפנה לשירוש העשבים השוטים. אין אצלי פרוטקציה נפוטיסטית.
צוצלת 466604
בשל דעות קדומות מוטות ולא-מבוססות, שאני בעצם בושה בהן, אעשה כמיטב יכולתי שלבני הקט לא תהיה יד או רגל בכדורגל. בינתיים הוא מגלה כישרונות בתחום המוזיקה והבישול - רק אמש הוא בישל לי ביצה מפלסטיק בקומקום תה ירקרק, והגיש לי אותה בגאווה בתוך ספל ורוד קטן תוך כדי הימהום פו-הדבי ממש של מיטב מיצירות מוצרט.
  צוצלת • אלמונה
  צוצלת • ל.ב.פ., תל אביב
  צוצלת • ברקת
  צוצלת • ל.ב.פ., תל אביב
  צוצלת • האייל האלמוני

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים