זו ביקורת לשם ביקורת? או לשם שמיים? 474807
ראשית אציין שלא קראתי את הספר של הוצאת מפה.
יש פרשנויות למכביר על אליס בארץ הפלאות. הכל מונח אחר כבוד בספרים עבי כרס ומאובקים בספריות, אבל כמעט אף אחד לא קורא אותם. הוצאת ספר עב כרס נוסף לא היתה נותנת ערך מוסף רב.
לעומת זאת, ספרים קצרים נותנים לחלק מהציבור נגישות למידע שלא היו נחשפים לו אם היה מסורבל וארוך.
מי שנחשף לספר הפרשנות הנדון ורוצה לדעת עוד, תמיד ימצא עוד חומר באינטרנט ובספריה.

הגישה הזאת של לתת לציבור לבחור בין ספרים ארוכים ומייגעים לבין העדר קריאה היא נחלתם של אלה שרוצים לשמור את המידע לעצמם ולעוד קבוצה מצומצמת של מלומדים. זה נחלת העבר. לטוב או לרע, הדור הנוכחי רוצה יותר מידע אינסטנט, גם על חשבון עומק, ומי שרוצה מידע שכזה, מן הראוי לאפשר לו לקבלו.

לדעתי, דווקא טוב שניתנו שתי פרשנויות עיקריות (ביקורת על החברה הויקטוריאנית ותקשורת בין-אישית לקויה).
גם אין מניעה לתאר את שתי נקודות ההשקפה לגבי הפירושים לספר. כלומר, מצד אחד לטעון שיש הגזמה בכמות ואיכות הפרושים (שלואיס קארול לא העלה על דעתו), ומצד שני, בכל זאת לתת פרשנויות. הפרשנות המצוטטת של המחברת לא נראית נפוחה (או פלצנית).

נסיים עם אותו נכרי שרצה ללמוד את כל התורה על רגל אחת. שמאי דחפו באמת הבניין שבידו. הלל נתן לו תקציר (מה ששנוא עליך על תעשה לחברך). המסורת היא כבית הלל. מי שרוצה ידע על רגל אחת, יקבל את המסר העיקרי ויבוא על סיפוקו.
זו ביקורת לשם ביקורת? או לשם שמיים? 475097
היכן ראית את "הגישה הזאת" במאמר? הביקורת מדברת על "ספר ארוך יותר", לא על "ספר ארוך ומייגע". ספר ארוך יותר מהספרון הזה עדיין יכול להיות ספר קצר יחסית, ונגיש מאוד, אבל ראוי יותר.
זו ביקורת לשם ביקורת? או לשם שמיים? 475156
''הדור הנוכחי רוצה יותר מידע אינסטנט, גם על חשבון עומק, ומי שרוצה מידע שכזה, מן הראוי לאפשר לו לקבלו''
הדור הנוכחי יותר נאלץ מפאת הגודש המצוי וחוסר הזמן, נכון ש''יש לאפשר לו לקבלו'' אבל מן היושר להעמידו על האיכות של מה שהוא מקבל .
''המסורת היא כבית הלל. מי שרוצה ידע על רגל אחת, יקבל את המסר העיקרי ויבוא על סיפוקו.''
אומרים שלעתיד לבא הלכה תהיה כבית שמאי, או במילים פשוטות (לפחות לפי הבנתי) לא שהלכת שמאי היא טעות, אלא שבלתי אפשרי להצמיד את החיים הדינמיים ל''ספר'' המקובע יותר,כלומר קשה לעמוד בסטנדרטים שהלכת שמאי מציבה, ולכן הלכה כבית הלל. ובכל מקרה ''אלו ואלו דברי אלוקים חיים'' (וזה לא דיון אחר, זה נוגע גם לעניננו)
זו ביקורת לשם ביקורת? או לשם שמיים? 475182
וכי מאחר שאלו ואלו דברי אלוהים חיים, מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן? מפני שנוחין היו ושונין דבריהן ודברי בית שמאי, ולא עוד אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן.
זו ביקורת לשם ביקורת? או לשם שמיים? 475419
כ''כ יפה ונכון.
זו ביקורת לשם ביקורת? או לשם שמיים? 475782
הכל טוב ויפה.
גם הלכת הלל וגם הלכת שמאי הם דברי אלוהים. גם אם ההלכה היתה כבית שמאי, והתורה היתה מפורשת לחומרה, זה עשוי היה לתת פיתרון למי שרוצה לקיים את מצוות התורה.
אבל מה לגבי מי שבכל זאת רוצה מידע חלקי (ולחסוך זמן)? מדוע לשלול ממנו את זה?

ואם חילוני מגיע לעשר הדקות האחרונות של התפילה ביום כיפור כדי בכל זאת להרגיש יהודי - הוא הרי מתקבל בזרועות פתוחות. זה לא שמאפשרים לשמוע את תקיעת השופר האחרונה רק למי שהיה כל היום בבית הכנסת. זה כל העניין. נותנים לכל אחד לנהל את חייו ולהחליט כמה עמוק הוא רוצה להכנס לעניין (תפילת יום כיפור, היכרות עם לואיס קארול).

אין בעיה עם אדם אידיאליסט ופרפקציוניסט. הבעיה היא כשאותו פרפקציוניסט מעוניין לשלול מאחרים פתרונות ביניים (בין הכל ללא כלום).
זו ביקורת לשם ביקורת? או לשם שמיים? 475800
אני לא מסכימה עם הפירוש שלך לכוונת המאמר, אני הבנתי שאלו ואלו יש להם מקום ובלבד שהקורא יהיה מודע למה שהוא מקבל, ולא שיטעה לחשוב כשהוא קורא את ''בית הלל'' (בהשאלה כמובן) שזו כל התורה כולה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים