תרבות ואבולוציה 517748
לא קראתי את הספר. הרושם שלי מבוסס רק על הסיכום במאמר כאן.

נקודה מרכזית שלא ברורה לי היא איך אפשר לערבב בין השפעות אבולוציוניות לתוצרי התרבות שלנו.

מכיוון שלנושא האונס יש מטען רגשי חזק, אשאל שאלה היפותטית על תחום קצת שונה. אני לא מצליח לחשוב כרגע על דוגמה טובה להשערה ולכן אבחר בדוגמה המופרכת הבאה:

השערה: בא"י נפוץ גידול הגפן. בשלב מסויים בגידול הגפן צריך לדרוך על הענבים ולהוציא מהם את המיץ. לכן הגיוני שהאבולוציה תעדיף אנשים עם כפות רגליים רחבות.

הבעיה בהשערה: הזמן שעליו אנחנו מדברים כולל כמה מאות דורות בלבד. לא הרבה זמן מבחינה אבולוציונית כדי שתכונה עם יתרון קטן תתחיל להשפיע.
הנקודה המרכזית היא הניבויים 517754
בשביל שהסבר מכל סוג שהוא יהיה תקף, אנחנו צריכים לניבויים ספציפיים שנובעים ממנה. בהקשר של אונס עולות שתי שאלות נפרדות: האם לאונס יש מרכיב מיני כלשהו? והאם מדובר באדפציה או תוצר לוואי? על השאלה השנייה מאוד קשה לענות במקרים רבים ואני אישית נוטה לחשוב שבמקרה של אונס ותקיפות מיניות מדובר בתוצר לוואי של ההתנהגות המינית האנושית. אם לאונס לא היה מרכיב מיני כלל, היינו מצפים למשל שהוא יהיה אקראי לגמרי. שנשים וגברים מכל הגילאים יאנסו במספרים שווים, שכמו עבירות אלימות אחרות הפגיעות הפיסיות יהיו בשיעורים דומים ולא נמוכים יותר, וכשהאב הפסיכולוגי יהיה דומה לתקיפות דומות. חשבת למשל למה דווקא אונס כרוך בכאב הפסיכולוגי הכי גדול מכל עבירות האלימות? למה זה נחשב הכי בזוי ומשפיל, משהו שגורם לכאב גדול לא רק לנאנסת עצמה אלא לכל הסובבים אותה? וזה לא משהו שייחודי רק לחברה המערבית. זה נכון לכל חברה בעולם, כולל כאלו של ציידים לקטים ולאורך ההסטוריה. העובדה שעל סמך תאורית הברירה המינית אנחנו יכולים לנבא במידה מסוימת שחורגת מאקראיות מי יאנס, באלו נסיבות, על ידי מי ואת ההשלכות של זה אומרת דרשני. זה לא אומר כמובן שאין השפעות אחרות או שהאונס נובע רק מסיבות מיניות. גם הגיוני שמנגנונים שונים פועלים במקרי אונס שונים. הדפוסים של פדופיליה למשל שונים למדי מאלו של נשים בגיל הפוריות, וסביר שההסברים יהיו שונים.
הנקודה המרכזית היא הניבויים 517755
לגבי הכאב הפסיכולוגי - סליחה על הכניסה לפרטים גרפיים, אבל האם נבדקו הבדלים בהקשר זה בין אונס (שכלל חדירה וגינאלית) לבין מעשים מגונים שלא כללו חדירה וגינאלית?

לגבי ממצא שציטטת הנוגע למיעוט מעשי אונס סביב ימי הביוץ (=נשים בביוץ נזהרות יותר ולכן מושכות פחות גברים), זכור לי ממצא הפוך בדיוק מהבלוג שלך: http://www.notes.co.il/greengross/37318.asp

מה שמעניין הוא שלשני המקרים, שהם דבר והיפוכו, ניתן למצוא הסברים הגיוניים ומפורטים, לפחות לכאורה. אני מניחה שככה זה בתיאוריה האבולוציונית.
הנקודה המרכזית היא הניבויים 517756
... ו/או מעשים מגונים שכללו חדירה וגינאלית אבל לא של איבר המין הגברי?
הנקודה המרכזית היא הניבויים 517757
הממצאים מדברים על כאב גדול יותר מחדירה מאשר מתקיפות אחרות.

לגבי הממצא האחר הוא לא סותר בהכרח. יתכן שיש התנהגויות מסוימות של נשים שנועדו להגביר את הסיכוי להתעברות מגבר שהן מעוניינות בו, בד בבד אם התנהגויות אחרות שבהן הן נזהרות זהירות יתר ממצבים שעלולים להוביל לאונס (למשל, הליכה בסמטה חשוכה). אין עדיין מספיק מחקרים בנושא הזה אז קשה לקבוע נחרצות ובכל מקרה, לא הייתי מסיק מכך שתאוריות אבולוציוניות יכולות להסביר הכל (זה סתם כשל לוגי טיפוסי).
הנקודה המרכזית היא הניבויים 517758
לא ענית על תמיהתי: איך יכולה האבולוציה לפעול כאן? האם אין לחצי ברירה חזקים יותר מהברירה הטבעית?

ושוב, אם אפשר תשובה שלא מכילה את המילה "אונס" ע"מ להמנע מהמטען הרגשי שמיותר לדיון בשאלה הזו.
הנקודה המרכזית היא הניבויים 517761
אני לא בטוח שירדתי לסוף דעתך. יש ברירה טבעית וברירה מינית ויש בהחלט אבולוציה תרבותית לא דרוויניסטית. אני אומר כך: אם יש תופעה חדשה יחסית מבחינה היסטורית ושקיימת רק במקום ספציפי אחד, סביר שהיא אינה אדפציה. על מנת שהאבולוציה תבוא לידי ביטוי היא צריכה מספיק זמן. יתכן שהיא "מתלבשת" על אדפציה אחרת ולכן היא תוצר לוואי שלה. כדי לבחון את התסריט שלך, אתה צריך קודם כל לבחון אם בכלל יש שונות שקשורה לגודל כף הרגל ומתקשרת ליכולת לדרוך על הענבים בצורה יעילה יותר. אצל בני אדם סביר שזה לא יהיה כזה משמעותי ולכן לא התרחש.

הרבה יותר קל לראות את זה אצל חיות. אם תקרא את הספר מקור הפרוש, תראה איך אבולוציה כזו מתרחשת בזמן יחסית קצר. הפרושים באיי גאלאפגוס שינו את אורך וצורת המקור בפרק זמן קצר מאוד שאיפשר מעקב ותיעוד מדויק שלהם.
הנקודה המרכזית היא הניבויים 517763
על איזה סוג אבולוציה מדבר הספר? ברירה טבעית או תרבותית?
אתה מתכוון למקור הפרוש? 517765
הוא מדבר על ברירה טבעית.
הנקודה המרכזית היא הניבויים 517759
ודאי שבשום מקרה לא היינו מצפים שנשים וגברים יאנסו במספרים שווים. גם כל סוג טחר של אלימות פיזית נפוץ הרבה יותר בקרב גברים.
הנקודה המרכזית היא הניבויים 517762
וזה מתרחש בגלל שהתרבות עיצבה את הגברים להיות חזקים יותר פיסית?
הנקודה המרכזית היא הניבויים 517766
לא, זה מתרחש בגלל שהביולוגיה עיצבה לגברים את כרומוזום Y ונתנה להם כמות טסטוסטרון גדולה מדי.
הנקודה המרכזית היא הניבויים 517767
שלחתי מברק בהול לאבולוציה בנוגע לטעותה זו. היא התנצלה בהסבירה שבמתכון היה רשום ''להוסיף טסטוסטרון על פי הרגש''.
הנקודה המרכזית היא הניבויים 517772
צר לי להטיל ספק בדבריך, אבל אין מצב שהאבולוציה ענתה לך במהירות כזאת.
הנקודה המרכזית היא הניבויים 517760
טוב, החלטתי דווקא לעסוק במקרה הנוכחי ולא בעקרון הכללי.

כתבת במאמר:

"אבל כמובן שלא כל, או אפילו רוב הגברים, אונס. אין ספק שאונס אינו אסטרטגיית רבייה טיפוסית בגלל המחיר הגבוה הכרוך בה. מחיר זה כולל סנקציות חברתיות (כמו נידוי), משפטיות (מאסר או הוצאה להורג), וכמובן הסכנה להיפגע בזמן האונס עצמו. אנסים אינם מתהדרים בפומבי במעשה האונס שלהם. אונס נעשה במחשכים תוך ניסיון עקבי להסתירו."

המחיר המדובר הוא מחיר שנגבה ע"י החברה האנושית. כל הסבר אבולוציוני יצטרך להסביר בראש ובראשונה למה התרבות פיתחה מנגנונים כאלו. זה מן הסתם חלק מהפיתוח של התרבות ככלל. בערך באותה מידה יש מחיר חברתי לרצח ולגילוי עריות. למעשה אפשר להוסיף בקלות נימוקים אבולוציוניים לגבי איסור האונס בפרט ברמה האישית.

אתה טוען שלמול החסרונות הללו יש יתרונות מסויימים לגנים שיעודדו אונס. היתרון שעליו אתה מצביע קטן למדי.

זה לא סותר הסבר אבולוציוני. יכול להיות שיש "גן אונס" לא נפוץ במיוחד. אבל לפי המחקרים האונס הוא תופעה נפוצה יחסית.
אני מסכים ולכן אני חושב שהיא יותר תוצר לוואי מאדפציה 517764
לאונס יש מחיר כבד מאוד אבל לא תמיד. יש חברות סלחניות יותר כלפיו ויש מצבים, כמו למשל בימי מלחמה, שבהם הוא מאוד נפוץ.

אני לא יודע מה אתה מחשיב לנפוץ יחסית, תלוי איפה ומתי. בחברה המערבית בהחלט יש סנקציות קשות על אונס ורואים ירידה במקרי האונס. אני לא חושב שיש גן או גנים מיוחדים שקשורים לאונס (למרות שיהיו אחרים שיחלקו), אבל מה שחשוב זה שלמען התנהלות חברה תקינה חייבים מנגנוני אכיפה חזקים כנגד אונס, רצח, שוד וכו'. זה נובע מההכרה בזכויות הפרט של כל אחד ואחד מאיתנו ומהעובדה שבחברות שאין מנגנונים כאלו הן במצב קשה ולפעמים אפילו נכחדות.
אני מסכים ולכן אני חושב שהיא יותר תוצר לוואי מאדפציה 517816
אם ההסבר מתבסס על ברירה טבעית, הוא טוען שצרוף מסויים של גנים מעודד אונס בדרך כלשהי.

כמוכן ההתנגדות החברתית לאונס ורצח לא נובעת בהכרח מזכויות הפרט.
אני מסכים ולכן אני חושב שהיא יותר תוצר לוואי מאדפציה 517842
נראה לי שהכוונה שזה לא שיש צירוף מסוים של גנים שגורם לאנס לאנוס (חוץ מכרומוזום Y).

הנקודה היא שאונס היא אסטרטגיית רבייה הגיונית בצירופי נסיבות מסויימים, ולכן אונס קורה.

לדוגמה, בזמן מלחמה אונס נפוץ הרבה יותר, כי אפשר וקל לעשותו ואין לו השלכות על האנס. אי אפשר לדעת מי יאנוס ומי לא, משום הדבר לא תלוי רק בגנטיקה אלא גם בנסיבות.

לדוגמא, הערכות מדברות על כך שבדרום אפריקה 1 מתוך כל 4 גברים אנס לפחות אישה אחת. http://news.walla.co.il/?w=/2/1505475

האם אתה חושב שבצורה קסומה כלשהי "גנים אנסים" התפשטו בדרום אפריקה הרבה יותר מאשר באירופה?
הרבה יותר סביר שהמצב - יד חלשה של החוק והמשטרה, וחוסר בנורמות חברתיות שמדביקות לאונס תוית שלילית - הן שגרמו למצב זה.

כך שנראה שהאפשרות לאונס היא משהו שמצוי במידה כזו או אחרת בכולנו, או כמעט כולנו.

הרעיון הוא שעל ידי למידת התופעה והגורמים לה, אפשר למנוע אותה או להקטין את תכיפותה.

באופן אישי, אני חושב שזו עבודה לסוציולוגיים ולא לפסיכולוגיים אבולוציוניים, שנראה שכל מה שהם יודעים לעשות זה למצוא הסברים ללמה תופעות שאנחנו יודעים שאכן קורות מוצדקות מסיבה אבולוציונית. בשביל להאמין לפסיכולוגיה האבלוציונית - אני רוצה ניבוי של התנהגות (לא טריויאלית), ואז לבדוק אם היא מתקיימת.
אני מסכים ולכן אני חושב שהיא יותר תוצר לוואי מאדפציה 517845
סנקציות קשות נגד אונס אינן נחלתה של החברה המערבית המודרנית בלבד. למעשה הן הכלל ולא היוצא מן הכלל. גיל התייחס לכך אף במאמר.
אני מסכים ולכן אני חושב שהיא יותר תוצר לוואי מאדפציה 517846
הבעיה בחברות לא מערכיות היא שיש סנקציות קשות גם על הנאנסת.
הנקודה המרכזית היא הניבויים 517768
"מחיר זה כולל סנקציות [...] משפטיות (מאסר או הוצאה להורג)"

לא הבנתי מדוע במאמר על הסיבות ה*אבולוציוניות* לאונס, מופיעים גורמי מנע שהופיעו מאוחר מכדי להשפיע על הגנטיקה הנוכחית שלנו. ממילא סביר שתופעת האונס בעבר הרחוק היתה שונה מהותית מזו המוכרת כיום, ודי להשוות בין המתרחש באיזורים מסויימים ונחשלים יותר באפריקה, לבין המתרחש במערב. אולי במדינות מפותחות האנס הממוצע הוא פסיכופת אלים, משום שהסתם-חרמנים-אך-שפויים-שרואים-באשה-חפץ, אלו שעבורם האונס הוא בהחלט ענין מיני, נמנעים מלאנוס מאימת הדין. אם כן, תופעה זו היא מודרנית למדי וכוחה היה ודאי שונה לפני עשרות אלפי שנים ולמעלה מכך.
תשובה 517780
אחת, גם בחברה שלנו הרבה אם לא רוב מקרי האונס לא מדווחים או האנסים לא נענשים בחומרה מספיקה.

דבר שני, כשבוחנים דברים מבחינה אבולוציונית, יתכן שבחברה היום אונס הוא באמת אסטרטגיה לא אדפטיבית כי החברה התפתחה מספיק מבחינה תרבותית כדי להלחם בו. אבל אם תסתכל על חברות ציידים לקטים, או מבחינה הסטורית, תראה שאונס היה הרבה יותר נפוץ ואם פחות סנקציות חברתיות כנגדו.

דבר נוסף, כל גנים או התנהגות שבסיסה אבולוציונית לא פועלים בחלל ריק. הם באים כתגובה לקלט מהסביבה. זה שנניח, ימצא גן לאונס, הוא תנאי הכרחי אבל לא מספיק כל עוד אין את התנאים הסביבתיים לכך. בדיוק כמו שיכולים להיות מחלות גנטיות שיתפרצו רק בנסיבות מסוימות ולא אחרות.
תשובה 517795
איך אפשר לדעת משהו על אונס בחברות של ציידים לקטים? הרי לא היה להן כתב?
תשובה 520011
לא צריך ללכת כל כך רחוק.
בתנ"ך אונס היה דבר לגיטימי, ובמקרים מסויימים אף זיכה את האנס בפרס (או שמא היה זה עונש?) להתחתן עם הנאנסת.
תשובה 520017
האם מוזכרת בתנ"ך חברה של ציידים לקטים? או שההנחה היא שההתפתחות האנושית היא ליניארית מבחינה מוסרית, ואם החברות המפותחת יותר בתנ"ך היו כאלה - אז בתקופות קדומות יותר פעלו כך על אחת כמה וכמה?
תשובה 520054
התנ''ך מציג חברה חקלאית. לפי פרשנות אחת, סיפור הגירוש מגן העדן הוא המעבר מאורח חיים של ציידים-לקטים לאורח חיים חקלאי, לטוב ולרע.
תשובה 520056
זו נראית פרשנות שמקובלת בעיקר על מי שחושב שהחיים בחיק הטבע הם גן־עדן.
תשובה 520060
גם בגן עדן יש נחשים.
תשובה 520061
מילא הנחשים, אבל הבלבית...
תשובה 521808
ובמקרים אחרים הוא זיכה אותם בברית מילה חינם ומוות חטוף בעקבותיו (פרשת דינה בשכם) או במלחמת שמד (פילגש בגבעה).
תשובה 521815
"כי ימצא איש נער בתולה אשר לא-ארשה ותפשה ושכב עמה ונמצאו. 29 ונתן האיש השכב עמה לאבי הנער חמשים כסף ולו תהיה לאשה תחת אשר ענה לא-יוכל שלחה כל ימיו." זאת דעת תורה. אם נוספים כאן מניעים פוליטיים, ענייני כבוד וכד' אז מגיעות הדוגמאות שלך. אני מניח ללא שום בסיס מחקרי, שהיה משקל למעמדו החברתי של האנס או הנאנסת.
תשובה 521825
1. אותה בתולה לשעבר לא תוכל למצוא עכשיו חתן אחר בקלות. החוק הזה מבטיח לה לפחות חתן במצבה.
2. חוק כזה עוזר לפעול כנגד אסטרטגיית הרביה המוזכרת במאמר. מי שמנסה להתרבות ע"י אונס, צריך להשקיע גם הוא בגידול הצאצאים.

כמובן שחוק כזה מעיד כאלף עדים על המצב הגרוע שאליו נקלעה אותה אישה. אבל זה לא אומר משהו על כך שהיתה לגיטימציה לאונס.
תשובה 521863
אתה עכשיו בתחום התירוצים. ברור שבנסיבות של אז, זה היה פתרון. אני מדבר על הנסיבות ואתה מדבר על הפתרון.
תשובה 521867
אבל בנסיבות העגומות של אז, גם רצח על כבוד המשפחה היה פתרון. יש משמעות לבחירה של המחוקק בפתרון של קנס כספי ותשלום מזונות לכל החיים.
תשובה 521869
התייחסתי לשאלה מה היתה התייחסותו של המחוקק של התורה לאונס בין רווקים. היות שהחברה אז היתה פטריארכלית ושיבטית, נפטרו הרבה בעיות מחוץ לעניין המישפטי אלא על פי הכבוד ומעמד המשפחה.
תשובה 521877
נפתרו... (אא"כ חשבת בדיוק על רצח על כבוד המשפחה)

אם זה היה ככה, הייתי מצפה שהמחוקק יכתוב זאת במפורש.
האם במקומות אחרים התורה מפלה לפי מעמד המשפחה?

אם לא, אז הטענה שלך לא מספקת אותי:
"בעולם העתיק החברה היתה מעמדית. התורה נכתבה בעולם העתיק. לכן התייחסותו היא מעמדית."
תשובה 521878
בחברות שבטיות ופטריארכליות ההזדקקות למערכת המישפט היתה פחותה בהרבה ממה שקיים אצלנו. אני משער שהרבה מהבעיות נסגרו או בתוך המישפחה או ע''י סולחה, פיצויים, הסכם וכד'. אינני בטוח שאם איזה בחור פשוט- רועה צאן- אנס את הבת של אחד הנכבדים, העניין היה נגמר על פי חוקי התורה. בתנ''ך יש הרבה רמזים על נוהגים שהיו לאו דוקא על פי חוקי התורה.
תשובה 521883
בוודאי. יש הרבה יותר מרמזים, למשל עבודה זרה.

מדבריך אני מתרשם שמתערבבים אצלך עמדותיו של המקרא והמציאות שהוא מתאר.
למשל בענין עבודה זרה, אין ספק שלא היתה ביניהן התאמה.
בענין הקשר בין מעמד הנאנסת לדין האנס, אני חושב שגם אם היתה כזאת תופעה (יש לך דוגמה?), אין להסיק מכך על מה שאתה מכנה "התייחסותו של המחוקק".
תשובה 521913
בודאי שאין להסיק מכך על התייחסותו של המחוקק. אינני זוכר דוגמאות כאלה אבל אני משוכנע שהיו. אינני זוכר האם עמוס מתייחס רק להבדלי מעמדות כלכליים או גם לתופעות מהסוג הזה.
תשובה 521916
דרך אגב, מי אמר שהאישה חייבת להתחתן עם האנס? לי נראה שפרשנות סבירה ביותר לחוק תאמר שזהו עונש שמוטל על האנס, אבל רק אם האישה רוצה בו. זו גם ההלכה, דרך אגב, אבל זה באמת לא קשור.
תשובה 522091
כמעט. למעשה זהו עונש שמוטל על האנס, אבל רק אם ראש המשפחה רוצה בו. הדיון כאן הוא הדגמה יפה של המושג אנאכרוניזם.

א. בזמנו היה באייל מאמר שעסק בהומוסקסואליות ותמציתו היתה שההומופוביה היא תרומת התרבות היהודית-נוצרית לאנושות. בתקופת יוון ורומא הכל היה כמובן אחרת. מאחר ועובדתית היחס להומוסקסואליות שם היה באמת שונה, הדבר עורר את מחשבתי, משום שבדברים המרכזיים (קניין, מיניות, פולחן, לוחמה) חברות אנושיות די מתפתחות במקביל. התברר לי שההסבר לתופעה הזו הוא מפתיע ביותר: העולם הקלאסי כלל לא הכיר את מושג ההומוסקסואליות. בראייתם היו כל מיני סוגי התנהגות מינית והם כלל לא העלו על דעתם שרק סוג מסויים של אנשים קשור לסוג מסויים של התנהגות מינית. היוונים למשל סברו שיחסים הומוסקסואליים הם מקובלים בגיל מסויים ובנסיבות מסויימות וכאשר הנסיבות משתנות אותם אנשים יכולים לעבור לחיי משפחה הטרוסקסואלים קונבנציונליים לחלוטין. מתברר שמה שהיה שונה הוא לא כל כך ההתנהגות הממשית, אלא יותר התודעה.

ב. יש לי ספק רב אם בתקופת המקרא הבינו את מושג האונס כפי שמבינים אותו היום. היום אונס הוא עבירה בתחום של רצח ופגיעה גופנית, בעוד בימי המקרא היא היתה בתחום עבירות הרכוש. למעט החריג המשמעותי של בנות צלופחד, המקרא מתיחס לילדים ולנשים כלרכושו של ראש המשפחה. פגיעה בבני משפחה דינה כפגיעה ברכוש אחר (יבול חקלאי, מקנה וכו'). האנס נדרש לפצות את ראש המשפחה על הנזק שנגרם למשפחה. קרוב לודאי שהשערתך נכונה ואם המשפחה סרבה לקבל את האנס, איש לא היה מכריח אותה. בפרשת אמנון ותמר (אם להתעלם לרגע מן האספקט של גילוי העריות), דוד ואבשלום לא ניסו לאלץ את אמנון לשאת את תמר, אלא הענישו אותו סתם. צריך להיגמל מן האידיאה הפיקס של אהרון ברק "מלוא כל העולם - משפט". החוק והמשפט הינם והיו תמיד רק חלופה הסכמית מוסדרת לסדר ה"טבעי" של נקמות דם, "כל דאלים גבר" ו"עין תחת עין". חוק המקרא שספק אם בכלל ראה בעבירת האונס מה שאנו רואים בה היום, בודאי שלא ניסה לתמוך או לאשר אותה. הוא פשוט רצה להחליף את שלטון ההפקר בשלטון של חוק מוסכם.
תשובה 522103
סוף סוף דברים נכונים שאינם מתעלמים מפרספקטיבת הזמן והנסיבות.
תשובה 522756
משהו על אונס ופרספקטיבה -

ממה שהצלחתי להבין, הכתבה אינה פארודיה.
תשובה 522765
למה חשבת שהיא פארודיה?
תשובה 522771
זה בגלל שהיא הזכירה לי שאני אותו ילד מגטו ורשה, כמוהו גם אני עמדתי מבוהל מול מצלמה,
כמוהו גם אני לבשתי ברט פעם,
כמוהו גם אני צולמתי בשחור-לבן,
כמוהו גם לי יש הורים,
וכן הלאה.
תשובה 522775
ובהקשר זה בדיוק נזכרתי במערכון של מונטי פייטון, שבו, בשלב מסויים, העיתונאי מציק למפקד מהצי המלכותי, וזה עונה לו בזעם:
"ולחשוב שבשביל אנשים כמוך איבדתי את שתי רגלי במלחמה!"
העיתונאי מתפלא: "אבל הרגליים שלך בסדר גמור!"
"מטאפורה, אידיוט!" עונה המפקד.
תשובה 522776
ובאותו עניין -

תשובה 522779
מתוך המאמר:

"הסיבה שבחרתי לפנות אליכם ישירות ובפומבי היא, בין היתר, ההוצאה מהארון האגרסיבית שהחלטתם להפעיל כנגד סלבריטאים בעצרת התמיכה הגדולה בתל אביב בקהילייה הלהטבי"ת. בעקבות העצרת, חשבתי שהגיע הזמן להוציא גם אתכם פוליטית מהארון ולשאול אתכם אחת ולתמיד: האם אתם איתנו או עם משרד החוץ? האם אתם מייצגים את ההתנגדות לכיבוש, את ערכי השוויון וכבוד האדם באשר הוא אדם, או האם אתם מייצגים את ליברמן, סער, ביבי ולבנת שהתחבקתם איתם לאחרונה בפומבי? לצערי, כיום אי אפשר להיות בשני המקומות בו זמנית!"

(סוף ציטוט)

טוב שאנחנו לא מסתכלים על החיים בשחור ולבן. קצת פחות טוב שיש אנשים שמתעקשים לגרום לי להזדהות עם ליברמן :-)
תשובה 522806
עוד מתוך המאמר:

"להבין את מטרות החרם נגד מדינת ישראל ולפתוח בדיאלוג עם יוזמי החרם, וזאת כדי להבין איך אפשר לשמור על חופש אמנותי שהוא בלב אמונתנו, יחד עם יצירת מודעות בינלאומית לחוסר הצדק והדיכוי כלפי העם הפלסטיני. (אגב מותר לנו לקחת כסף מהמדינה, אך כמו שהחרד הלא ציוני לא משנה את אמונתו בגלל ההקצבות כך גם אנחנו נשמור על היושרה שלנו כאמנים.)"

יהודי נשאר יהודי, גם אם הפך לשונא ישראל.
תשובה 522808
יהודי הוא יהודי, גם אם אנשים שהבנתם מוגבלת לשחור-לבן אינם מסוגלים להבין את השקפתו המעט-יותר-מורכבת ומכנים אותו ''שונא ישראל''.
תשובה 522810
יש לי גם אפור, ''הוא'' (אלוני) פשוט נמצא בצד השחור, זה הכל.
תשובה 522842
כנראה שכן. אבל במאמר המסוים הזה היהודי המסוים אודי אלוני הראה שהוא לא מצליח להבין את השקפת העולם המעט-יותר-מורכבת של גל אוחובסקי ואיתן פוקס.
תשובה 522158
היחס של התורה לאונס חורג לגמרי מתחום עבירות הרכוש: "כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה". תאמר שלא היה כך בפועל בחברה? אולי. האידיאה היתה כזו, כבר אז.
תשובה 522246
"הפוך בה והפוך בה דכולה בה". הייתי יכול להתחכם ולומר כי הכתוב מדמה את האנס למי שרצח את אבי הנערה (שכן מדובר אך ורק ב"נַעֲרָ בְתוּלָה אֲשֶׁר לֹא-אֹרָשָׂה"). שים לב לדינים השונים לאשה נשואה, מאורסת ולא מאורסת. אפשר גם להביא מן הפרק הוכחה לכך שספר דברים רואה בנאנסת (אם היא בעולת בעל) שותפה לפשע ולא קרבן. אך למען האמת, אתה די צודק. טענתי שהמקרא מתיחס לאונס כאל עבירת רכוש היתה טענה מרחיקת-לכת ופשטנית לא פחות מן הטענות כאילו המקרא מעודד אונס. לכל היותר אפשר להגיד שהמקרא רואה באונס פשע שחומרתו ואופיו תלויים במעמד המשפחתי של הנאנסת ובהתנהגותה.

אנו נוטים לחפש במקרא, תמונת עולם מוסרית ודוקא אחת שהיא מאוד פשוטה ולא רבת פנים. באופן מעשי יש לפנינו קודקס של חוקים שללא ספק אמור לסכם ולהחליף מסורת ונהגים דתיים, עממיים ושבטיים שהתגבשו במשך מאות שנים. אוסף חוקים כזה בהכרח שהוא משקף גישות רבות ולעיתים קרובות סותרות, לעניינים רבים.
בכל מקרה לפנינו תקנון הקובע מהו פשע ומה מחירו ולא בהכרח ספר אתיקה הממליץ לאדם על אורח חיים והתנהגות שיביאוהו לממלכת השמיים.
תשובה 522254
מי שאינו חושב שהחברה הישראלית הקדומה היתה על אנושית, יכול לבדוק חברות פטריארכליות הקיימות היום ולנסות להסיק מסקנות לגבי הפערים שבין מסורות החיים לבין קודקס החוקים. אפשר לראות שהחוקים במדינות בהן הן קיימות, יכולים להיות מתקדמים אך החיים מתנהלים על פי כללים שונים. אני יודע שמסובך להשוות חברות עתיקות לחברות מסורתיות הנמצאות במצבי שבירה מול ההשפעות החיצוניות, אבל אפשר בכל זאת ללמוד משהו מהן. השורות האחרונות שלך אכן נוגעות בבעיה של הסתירה בין מסורת ושינוי.
תשובה 522198
אמנון ותמר היו אח ואחות, לכן נישואים לא עמדו על הפרק.
הדוגמה שלך עצמה מוכיחה את ההפך מטענתך. אם אונס הוא עבירת רכוש, למה מתואר במילים "חרפה", "עינוי", "נבלה", "רעה גדולה"?
תשובה 522203
אולי כדי לרמות אנשים בני ימינו, שיחשבו בטעות שבתנ''ך יש גם צדדים מוסריים.
תשובה 522238
לא כל כך בטוח. תמר אומרת לאמנון "וְעַתָּה דַּבֶּר-נָא אֶל-הַמֶּלֶךְ, כִּי לֹא יִמְנָעֵנִי מִמֶּךָּ." שמ"ב יג יג.
תשובה 522241
1. זה שהם היו אח ואחות (לפחות למחצה) זה כתוב במפורש.
2. בקשר לפסוק יג-יג, אני משער שנשים אומרות כל מיני דברים כשהן רוצות להימנע מסכנה מיידית של אונס, וחוצמזה בסוף דוד באמת כעס על אמנון, וגם אם זה היה כל כך פשוט יונדב היה חושב על זה בעצמו.
תשובה 522255
1. מה שניסיתי לומר הוא שצריך להזהר מאנאכרוניזמים. נישואי אח ואחות בפרט בבתי מלוכה היו מאוד מקובלים במזרח הקרוב (למשל אצל הפרעונים).
2. מן הנאמר במפורש בפרשה קשה לקבוע מסמרות. אני מפרש את שמ"ב יג טז כך: הפשע הראשון היה האונס והפשע השני החמור ממנו הוא שאמנון סרב לקחת את תמר לביתו. אפשר לשער מרוח הדברים שנישואי אח ואחות בבית המלוכה בישראל, בזמן שהדברים היו אמורים להתרחש, היו לא מקובלים אך לא אסורים. אך זוהי רק השערה.
תשובה 522272
אתה רשאי ''לשער מרוח הדברים'' מה שאתה רוצה. לדעתי הקפיצה שלך מביטויים כמו ''לא ימנעני ממך'' או ''אל תשלחני'', לאפשרות של נישואין היא בלתי נסבלת.
תשובה 522291
למה?

ואגב, תמר היא אחותו או בת־אחותו של אמנון? (ר' סוף פרק ט"ו) האם יש כאן הרכבה של שני סיפורים שבאחד מהם תמר היא בת־אחותו של אמנון ולכן לא מדובר על גילוי עריות?
תשובה גמורה 522296
אפשרות אחת היא שהמבנה המשפחתי המקראי, אב, אם, בנים, אחים, דודים, בני בית אב ועוד, היו שונים במשמעותם המילולית מהמקובל בימינו.
דוגמא בולטת במיוחד: דוד. (בערבית יש הבדל מילולי בין דוד מצד האם לדוד מצד האב)
אפשרות אחרת, משמשת הרבה אצל החוקרים המודרניים, שיבוש ז"א טעות העתקה והשמטת המילה "בת".
לדעתי אם היתה כאן מניפולציה מתוכננת בכדי לבטל את אפשרות העריות, היה המעבד מוחק כל זכר לגירסת ה"אחות".
תשובה גמורה 522297
וכמובן האפשרות הטריוויאלית מכולן, מדובר בשתי נשים שונות.
(תמר הוא שם של אלה, וככזה הוא שם נפוץ).
תשובה 522306
סוף פרק י"ד, כמובן. באותו מקום שפתאום מציגים את אבשלום, לאחר שהוא היה כבר שחקן מרכזי בפרק הקודם.

הפרק הקודם (י"ג) כולל גם הוא פסוק תמוה:

וְאַבְשָׁלוֹם בָּרַח, וַיֵּלֶךְ אֶל-תַּלְמַי בֶּן-עַמִּיהוּד מֶלֶךְ גְּשׁוּר; וַיִּתְאַבֵּל עַל-בְּנוֹ, כָּל-הַיָּמִים

הפסוקים הבאים הם:

וְאַבְשָׁלוֹם בָּרַח, וַיֵּלֶךְ גְּשׁוּר; וַיְהִי-שָׁם, שָׁלֹשׁ שָׁנִים. וַתְּכַל דָּוִד הַמֶּלֶךְ, לָצֵאת אֶל-אַבְשָׁלוֹם: כִּי-נִחַם עַל-אַמְנוֹן, כִּי-מֵת

פלאי פלאים 522314
תמהתי.
כשקראתי קודם את הפרק נחרט בזיכרוני שם מלך גשור, תלמי בן עמיחור.
תלמי הוא שם פרסי/מצרי .
עמי חור, פירושו יכול להיות עמי - דודי מצד אבי (הסנדק) הוא האל חור (חורון, הורוס).
והנה אתה כותב "בן עמיהוד", עיינתי שוב ואכן "עמיחור", בדקתי את העמודים הראשונים והתברר לי שבידי עותק מסיונרי כולל הברית החדשה.
בדקתי עותק אחר (הוצאת צה"ל) ושם כתוב עמיחור ןבשוליים תיקון לעמיהוד.
האם המפרשים מזהים את חור עם הוד(הדד הארמי, או אדד, נותן שם לשבט יהודה?)
ולענין"בנו" , כנראה טעות העתקה ובנו השתרבב מהפסוק הקודם ומדובר בבנו של דוד.
אפשר לפתח רעיון שלאבשלום היה בן שפרשת הירצחו כנקמה על רצח אמנון הועלמה מההיסטוריה.
תרבות ואבולוציה 517787
את השאלה ''מדוע רגליהם רחבות'' היית צריך לשאול שעה או שעתיים קודם, כשהנשאל התקלח לכבוד שבת.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים