ציטוט קצר מנייר העמדה 564570
"מחקרים רבים העוסקים הראו באופן מובהק כי היכולת של הבחינה הפסיכומטרית לנבא סיכויי הצלחה בלימודים הינה מוגבלת וחלשה (43 אחוזי דיוק לעומת 37 אחוזי דיוק לבחינת הבגרות, לעומת 55% לשתיהן יחד). הבחינה אינה יכולה לנבא את הצלחת התלמידים אשר נדחו."
ציטוט קצר מנייר העמדה 564572
מה אומרים האחוזים? ולמישהו יש קישור למחקר המלא?
ציטוט קצר מנייר העמדה 564577
אני חושב שגיליתי את המקור של המספרים. מתוך "מקומה של הבחינה הפסיכומטרית בבחירת תלמידים למערכת ההשכלה הגבוהה", מטעם המרכז הארצי לבחינות והערכה (הגוף האחראי על הבחינה הפסיכומטרית):

"לבחינה הפסיכומטרית תוקף חיזוי טוב. בלמעלה מאלף מחקרי תוקף שנערכו במרכז הארצי והמבוססים על נתוניהם של 123,462 סטודנטים, שלמדו בשנים תשמ"ה עד תשנ"ד, בכל האוניברסיטאות בארץ, נמצא כי במרבית התחומים תוקף החיזוי של מכפ"ל [ציון הפסיכומטרי] גבוה במקצת מזה של ממוצע תעודת הבגרות (להלן הבגרות) וכי תוקף ציון הסכם, המבוסס על שניהם, עולה על התוקף של כל אחד מהם בנפרד. מקדמי התוקף של הבגרות, הבחינה הפסיכומטרית וציון הסכם שנמצאו (לאחר תיקון לקיצוץ תחום) הם 0.37, 0.43 ו-‏0.55 בהתאמה. מקדמים אלה מצביעים על כך שכלי המיון הם בעלי תוקף משמעותי. התקפויות שמדווחת עליהם מערכת המיון הנהוגה עתה בארץ עומדות בסטנדרטים בינלאומיים, ודומות לתקפויות שמדווחות עליהן מערכות המיון המתוחכמות ביותר שיש כיום בעולם, כגון מערכת ה-SAT הנהוגה בארה"ב למיון מועמדים לאוניברסיטאות המובחרות."

אם אני מבין נכון, "מקדם תוקף" הוא פשוט מקדם המתאם הרגיל (של פירסון), זה שלומדים עליו בקורסי מבוא לסטטיסטיקה ושמסומן בד"כ ב-r. ב"תיקון לקיצוץ תחום" הכוונה היא לפרוצדורה שמנסה להתגבר על הבעיה שלבעלי הציונים הנמוכים מאד אין ציונים באוניברסיטה, כי הם לא התקבלו ללימודים, ולכן אי אפשר להשתמש בהם באופן הרגיל בחישובים.

מתאם של 0.55 זה לא רע בכלל, ורחוק מלהיות "זניח", כדברי אבירמה גולן, או "מוגבל וחלש", כדברי נייר העמדה. מצד שני, הנתונים שמהם חושבו המתאמים הם כבר די ישנים (מלפני 26 עד 17 שנה), ולקוחים מהתקופה שלפני הפריחה הגדולה של מכוני ההכנה לפסיכומטרי. האם היום המתאמים שונים? ניחוש שלי: אם כן, אז במעט מאד.
ציטוט קצר מנייר העמדה 564669
נראה שיש אג'נדה שמובילה את אבירמה גולן, לאחר שקראתי את "מקומה של הבחינה הפסיכומטרית בבחירת תלמידים למערכת ההשכלה הגבוהה" שבו מוסבר כי מתאם של 0.7 הוא המתאם הגבוהה ביותר האפשרי (זה קשור בכך שההצלחה בשנה א' לא יכולה לנבא את ההצלחה בשנים הבאות אבל אני לא הבנתי בדיוק מה הקשר) כך שהמספר 0.55 לעומת 0.7 זה טוב ביותר, אבל במאמר "המבחן הפסיכומטרי: כלי למיון או להדרה? (עברית מתחילה בעמ' 49) שיש לו אג'נדה ברורה חוזר המספר 0.55 כמספר גרוע וכן מוזכר בו שברוב מדינות העולם ממוצע הבגרוית וכלים אחרים הם הקובעים, למרות שלפי הסטטיסטיקה מתאם הבגרויות הוא 0.37...
ציטוט קצר מנייר העמדה 564670
מבין הטענות במאמר יש טענה אחת שיכולה להיות רצינית:

"שנית, מבחינה אונטולוגית, המצדדים בבחינה הפסיכומטרית טוענים כי בשל פגמיה של בחינה
הבגרות, הבחינה הפסיכומטרית היא הכלי היעיל ביותר לניבוי הצלחה בלימודים. אולם, על אף העלייה הכמותית והאיכותית היחסית ברמת החינוך הערבי בעשור האחרון, הבחינה הפסיכומטרית ממשיכה להניב לאורך השנים פערים יציבים ובלתי-משתנים בין הנבחנים הערבים והיהודים. עובדה זו מצביעה על ההטיה התרבותית של הבחינה הפסיכומטרית ועל הבעייתיות של השימוש בה."

האם הפערים בין החינוך היהודי לערבי הצטמצמו?

כמוכן, לפני שכותבים שהפער לא הצטמצם: הפער בנקודות דווקא הצטמצם לפי הנתונים שלהם. ר' (מתישהו בין שנת 2000 לשנת 2004). אבל לא ברור לי עד כמה זה נכון לדבר על פער בנקודות בציון הפסיכומטרי. לא מדובר על ציון "לינארי".
ציטוט קצר מנייר העמדה 564671
"הפערים בין הנבחנים בשפות שונות אכן מעלים סוגיות חברתיות ופוליטיות", אומר אורן. "הפער בין הנבחנים בעברית וערבית נצפה החל מגיל צעיר בבית הספר היסודי והתיכון ובא לידי ביטוי גם במבחני המיצ"ב ובהישגי תלמידים במסגרות ההשכלה הגבוהה. זה ראי שמשקף מצב שלא מתחיל בגיל 18." - מתוך הקישור הראשון בדיון 3264
ציטוט קצר מנייר העמדה 564680
קצת הסבר בנוגע לגודל 0.7: לפי הפרסום הנ"ל של המרכז הארצי, המתאם בין ההצלחה בשנה א' להצלחה בשנים ב' ו-ג' נע בין 0.5 ל-‏0.7. זה מראה שגם "הצלחה בלימודים אקדמיים" זה לא חזאי מושלם ל"הצלחה בלימודים אקדמיים", לידיעת אבירמה גולן ושאר התומכים ברעיון "נקבל את כולם ונמיין בסוף שנה א"'. אם משיגים מתאם של 0.55 עם בגרות ופסיכומטרי, זה לא רע בכלל.

תודה על הקישור לדו"ח המלא של דיראסאת - חיפשתי אותו בעצמי ולא מצאתי. קראתי את חלקו העברי, ויש לי איתו כמה בעיות. הנה שתיים מהן.

מחברי הדו"ח לא הצטיינו בהבנה סטטיסטית. הם כותבים: "ההצלחה של הבחינה הפסיכומטרית בניבוי יכולת לימודית עומדת על 43 אחוזי דיוק בלבד וכי ההצלחה בניבוי היכולת הזאת של בחינת הבגרות עומדת על 37 אחוזי דיוק; יכולת הניבוי של שתי הבחינות במשותף מגיעה לכדי 55% דיוק בלבד. מכאן ניתן להסיק, כי שיטת הקבלה הנוכחית למוסדות האקדמאים נכשלת בניבוי ההצלחה ב-‏45% מהמקרים." האחוזים הנקובים הם לא "אחוזי דיוק" - שמעלים בדמיון תרחיש שבו על כל סטודנט אמרו "אתה תצליח" או "אתה לא", ואז בדקו באיזה אחוזים מהמקרים צדקו - אלא הם מתאמים. (אם יהיה ביקוש, אנסה להסביר בשפה לא-מתמטית מה זה מתאם.) אני ארשה לעצמי הפעם להיות בוטה, ואומר שלכתוב "שיטת הקבלה הנוכחית למוסדות האקדמאים נכשלת בניבוי ההצלחה ב-‏45% מהמקרים" מעידה או על בורות או על דמגוגיה.

השורה התחתונה של הדו"ח היא "אנו ממליצים על ביטול מיידי של הבחינה הפסיכומטרית". איך נתגבר על הבעיה שבתחומים אקדמיים מסוימים הביקוש עולה בהרבה על ההיצע? המחברים לא מנסים להתמודד איתה. אם הם יציעו להשתמש רק בציוני הבגרות, אז גם לשיטתם, המיון יהיה פחות מהימן (המתאם יירד מ-‏0.55 ל-‏0.37), שלא לדבר על בעיות נוספות. לרעיון "נקבל את כולם ונמיין בסוף שנה א"' חסרונות משלו: בדו"ח של המרכז הארצי מסופר על הניסיון שהיה באוניברסיטת ת"א לפתוח "מכינת קדם-משפט", שאליה היה קל מאד להתקבל, ורק הטובים שבין בוגריה התקבלו ללימודי המשפטים. ככתוב בדו"ח, "תחרות זו הכניסה אווירה קשה ועכורה בין התלמידים ובין התלמידים למוריהם, והמכינה בוטלה לאחר כמה שנות ניסיון". אני זוכר היטב סיפורים על השחתת ספרים בספרייה (כדי שאחרים לא יוכלו להיעזר בהם) וכו'.

משפט מהדו"ח של דיראסאת שעורר אצלי עניין הוא "מבדיקת הרקע התרבותי של מועמדים אשר הבחינה הפסיכומטרית כשלה בניבוי הצלחותיהם, נראה כי מדובר בעיקר במועמדים בעלי רקע תרבותי שונה מזה המאפיין את הזרם המרכזי בחברה (אל-חאג', 1999)." זו נראית לי ביקורת לגיטימית, ואני אעשה מאמץ להשיג את המקור ולהבין טוב יותר את הממצאים.
_______________
גילוי נאות: במשך כמה שנים התפרנסתי מהדרכה לפסיכומטרי, לתקופה מסוימת גם הייתי אחראי על כמה עשרות מדריכים אחרים, וכמה מחבריי עדיין עובדים בענף.
ציטוט קצר מנייר העמדה 564692
הפיתרון המתבקש הוא להכריח את כל מי שרוצה ללמוד במקצוע מבוקש ללמוד בשנה א במקצוע לא מבוקש.
ציטוט קצר מנייר העמדה 564800
מבריק! לחייב את עורכי הדין, האכיטקטים, הרופאים ומהנדסי התוכנה לעתיד ללמוד היסטוריה, ספרות ופילוסופיה, לא כ"נקודות בחירה" שעושים כדי להעלות את הממוצע בקלות אלא כקורסי סינון - לא תצליח כאן, לא תתקבל לשנה ב'. מזור והצלה לתרבות הכללית בארץ.
ציטוט קצר מנייר העמדה 564812
ואיך תשווה בין מי שלמד פיסיקה ומי שלמד הוראה כשהם באים להתקבל למשפטים?
ציטוט קצר מנייר העמדה 564839
אפשר גם ההיפך? כלומר לחייב את הסטודנטים להיסטוריה, ספרות ופילוסופיה לעבור קורסים בהנדסה או מדעי הטבע?

_____
יוסי, מפנטז על היום שיצליח להבין טיעונים לוגים של אנשי רוח.
ציטוט קצר מנייר העמדה 564842
הנדסה? ששש... גם אני מתפחלץ מהמחשבה על שיחייבו אותי (~שנה ב' במתמטיקה-מדעי המחשב) לקחת קורסים בהנדסה. זה נראה לי במקום השני ברשימת הכי מפחידים (רפואה במקום 1 בהפרש גדול; רפואת שיניים במקום ה-‏1.5).
ציטוט קצר מנייר העמדה 564866
עושים את זה כבר שנים, רק בתיכון. על המזור וההצלה שזה מביא לתרבות הכללית, כבר נשפכו נהרות של מלל.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים