גם אני אירופאי 59694
במסגרת ההשתלבות של ישראל במרחב האירופאי, מיישר עיתון "הארץ" קו עם הטרנד האנטי שרוני החדש.
כתבה מהיום שכותרתה: 'בית המשפט בבלגיה דחה ההחלטה במשפט שרון'.
הטקסט עוסק בכך שההכרעה אם בית המשפט מוסמך לדון בעתירה או לא נדחתה לחודש מאי.
בכתבה יש תמונה של אריאל שרון ומתחתיה הכיתוב: שרון. פשעים נגד האנושות ורצח עם.

הנה הקישור. בתיאבון לכולם. http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml;?i...
גם אני אירופאי 59699
"הארץ" לא "מיישר קו עם הטרנד". הקו של "הארץ" במערכת הבחירות האחרונה היה פרו-ברק ואנטי-שרון. נדמה לי, אגב, ש"הארץ" גילה סבלנות מופלגת משנבחר שרון, וכי רק שלשום פורסם לראשונה מאמר מערכת הטוען למעשה שאין הצדקה לקיומה של ממשלתו.

הכיתוב מתחת לתמונה? לא חורג מהמקובל בניסוח כיתובים כאלה.
כיתובים פסולים 59702
מיץ,

אתה צודק הכיתוב מתחת לתמונה ("שרון. פשעים נגד האנושות ורצח עם") אינו חורג מהמקובל. אך הנורמה העיתונאית הזו, שבה מתייגים בן אדם באמצעות כיתובים מעין אלה מתחת תמונות או בעזרת כותרות, היא עצמה נפשעת למדי. אני סבור שאין צורך להסביר לך (אתה גרפיקאי האין זאת?), או לרוב קוראי האייל, איך המדיה פועלת כאן לשגר את המסר המכתים את שרון.

דוגמה מקבילה יכולה להיות: תמונה של יוסי ביילין ומתחתיה הכיתוב: "ביילין. גדול פושעי אוסלו". אמנם באותיות הקטנות יהיה כתוב שכך כינה אותו מתנחל קיצוני כלשהו. דוגמה נוספת: תמונה של יוסי שריד ומתחתיה הכיתוב "המן הרשע" (בעיתון של ש"ס, נניח). וכיוצ"ב.

האם זה סביר להצמיד כיתובים מעין אלה לתמונות בעיתון? לי נראה שזוהי נורמה פסולה מיסודה.
כיתובים פסולים 59707
לפני כחצי שנה הופיעה על שער מוסף יום השישי של "הארץ" תמונתו של יוסי ביילין כמעין מטרה כאשר חצים נזרקים עליה. נדמה לי שגם היה כיתוב, שכמובן באופן כלשהו התיימר להיות אירוני, כמו כל התמונה, אך איני מצליח להיזכר בו בוודאות. אולי "הבוגד"?
כיתובים פסולים 59720
הכיתוב היה ''אויב העם'' (כשם מחזהו הנודע של איבסן). אכן הכוונה היתה אירונית בעליל, אך זכור לי שבדף המכתבים למערכת הופיעו התמרמרויות רבות מאותם שלא קלטו את האירוניה. (זהו לטעמי מקרה מיוחד ושונה מהמקרה של שרון היום, שכן במקרה של ביילין ברור היה לחלוטין שמדובר בצילום שער מבוים ומטופל בידי גרפיקאי וקופירייטר וכו')
כיתובים פסולים 70697
נזכרתי בדיון הזה כשקראתי היום את "כתב זר", טורו השבועי של תום שגב. בין הייתר מספר שם שגב על מאריינה מאייר-קרמר, בתו של קרל גרדלר שהוצא להורג ע"י המשטר הנאצי. מאייר-קרמר, מספר שגב לקוראיו, מרבה לבקר בישראל ומרבה להיפגש עם צעירים ישראלים, אשר בפניהם היא מדגישה את העובדה שישנן פעמים בהם חובתו של האזרח היא לפעול נגד המשטר בארצו. יחד עם זאת היא מודעת לעובדה שלפעמים קשה מאוד לדעת מתי נחצה הגבול, ולפעמים בלשונה שלה (או אולי לשונו של שגב) "השטן מסתתר... בתוך גלימת זהב".
עד כאן הכל טוב ויפה, אך מהו הכיתוב אשר מלווה את תמונתה המצורפת של מאייר-קרמר? "מאייר-קרמר. שטן בגלימת זהב".
ואם כבר בענייני כיתוב תמונות ו"הארץ" של סוף השבוע עסקינן, אז בטורו של אריה כספי מופיעה תמונה של ביקורת גבולות כלשהי, כשמתחתייה מילה אחת בודדה: "כיתוב".
מרמרי לא יועמד לדין באשמת אונס 59723
המממ, ננסה:

הכותרת: חנוך מרמרי לא יועמד לדין באשמת אונס.
גוף הידיעה: חנוך מרמרי, עורך עיתון "הארץ", אינו חשוד באונס קטינה. חברים סיפרו לי שמעולם הוא לא נחשד בכך, וממילא אין איש מתכונן להאשימו בכך.

התמונה, של חנוך מרמרי. הכיתוב: מרמרי. אינוס קטינה.
רבינוביץ. לא פגע 59729
לא טוב. מדוע? מכיוון שאין לך סיפור עתונאי. מה שיש לך הוא "אדם לא נשך כלב".
רבינוביץ. לא פגע 59733
מדוע? ההכחשה הגורפת הזאת מעוררת סקרנות.
בדרך כלל חלק מהחבר'ה משתפנים.
רבינוביץ. לא פגע 59740
הנקודה היא שאנשים יכולים:
א. לראות רק את התמונה ואת הכיתוב שלה מבלי לטרוח ולקרוא את הידיעה.
ב. לקרוא את הידיעה ולשכוח אותה, וכל מה שיישאר במוחם הוא אסוציאציה בין מרמרי לאונס קטינה.

זה יכול להתגלגל בשיחת סלון למשהו כמו: כן, גם הוא התעסק עם קטינות, אבל נדמה לי שלא הצליחו להוכיח כלום והוא לא עמד לדין.

ואחרי שנתיים זה כבר חלק משאלת טריויה.
רבינוביץ. לא פגע 59742
מיץטער, לא הבנתי מה הנקודה. הידיעה שכתבת על מרמרי, והצילום בצידה, לא היו מתפרסמים, והאסוציאציה לא היתה נוצרת.

מה שמזכיר לי לשאול את אשר לבשן (או כל מי שיודע): האמנם יובל מסנר הורשע בסופו של דבר? (בזמנו הפסקתי לעקוב אחר הסיפור במהלך המשפט).
רבינוביץ. לא פגע 59747
הורשע, ואיני זוכר מה היה עונשו.
רבינוביץ. לא פגע 59749
מסתבר שאף ישב בכלא:
רבינוביץ. לא פגע 59756
אני ממש לא רוצה להתחייב על זה, אבל לפי זכרוני הוא ריצה 6 חודשי עבודות שרות.
נדמה לי, שהעונש הקל (אפילו בסטנדרטים של פעם) גרר מחאות, כמו גם פסק הדין עצמו, שכלל ביקורת נוקבת על התנהגותה של הקורבן.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים