וקצת בהפוך על הפוך 687083
במסגרת הנושא חובה להכניס, למרות שהוא מזוית שונה, את "משירי ארץ אהבתי" של לאה גולדברג, הידוע בכינוי מכורה שלי.
כידוע, לאה גולדברג יושבת בישראל וכותבת על חו"ל, אבל הפעם על העבר, על מולדתה שלה במזרח אירופה.
ואכן, בהתאם לתזה שכל אדם מתגעגע למולדתו, היא מפגינה געגועים חו"לה ולא געגועים ישראלה.
וקצת בהפוך על הפוך 687100
אם כן, שבעת הימים חלים בסוף דצמבר?
וקצת בהפוך על הפוך 687114
אוי, גם אתה נפלת בפח הזה שהמורות בבית הספר טומנות?

"ואלס להגנת הצומח" של נעמי שמר הוא לא שיר על הגנת הטבע, הוא שיר על יחס הציבור ליוצרת.

ב"שירי ארץ אהבתי", "ארץ אהבתי" הוא לא הארץ שאני אוהבת (זה לא עובד ככה בעברית!), הוא פשוט "הארץ של האהבה שלי". מה פירוש "הארץ של האהבה שלי"? התרגיל הפואטי העתיק של מטאפורה שמפותחת בשיר שלם: אני אמשיל את חיי האהבה שלי לְארץ, ואראה מה עושים עם זה.
עכשיו תקרא שוב את שלושת השירים, מובטח לך עולם חדש. לא הכל אני מבין בו (לפחות ב"מכורה שלי"; ב"בארץ אהבתי השקד פורח" זה ברור לחלוטין), אבל הוא יותר מעניין.

אגב, חיי האהבה של גולברג הוא הנושא של בערך כל שיריה המוכרים (לבור כמוני), חוץ מ"שירי סוף הדרך" (העלובים יחסית לגולדברג), ואולי "את תלכי בשדה", שאני יכול לנחש לפחות שתי פרשנויות לו, ורק אחת מהן היא על חיי האהבה שלה.
וקצת בהפוך על הפוך 687118
או.קיי, זה המקום לספר שצמרמורת עברה בי כשהבנתי על מה מדבר "חמסין של ניסן". השירה הנעימה של אילנית מסווה את זה. אין שם התרפקות על נוף נעים אלא הדהוד תמידי של רגע האהבה שחלף, אבל ממשיך עם המשוררת ומשתקף בכל פרט במציאות (למרות שהוא כבר לא קיים במציאות עצמה).
וקצת בהפוך על הפוך 687123
אני הצטמררתי בלי שידעתי על מה השיר מדבר.
פעם ראשונה שאני קורא את השיר במלואו. עד עכשיו ידעתי רק את המילים שאילנית שרה.
עדיין לא ממש יודע את הכוונה המלאה.
וקצת בהפוך על הפוך 687131
אני קצת לא מבין מה רצית לומר. שכל השיר הוא *רק* מטאפורה לחיי האהבה של גולדברג ואין בו שום קשר למולדתה? תמהתני.
אני לא למדתי את השיר הזה משום מורה לספרות, אבל רק בגיל מאוחר יותר נתקלתי בפרשנות החצי ביוגרפית הזאת ששופכת אור על הרבה שורות מוזרות בשיר.
הייתי מפנה לויקיפדיה, אבל בהקשר של פרשנות שירה זה נשמע קצת משונה.
לכל הפחות ניתן לומר שהשיר משלב בין מולדתה הביוגרפית של גולדברג לבין חיבוטי נפשה הרומנטיים. שזכרונות בילדותה מהדהדים את כאבי ליבה בהווה. אבל לפסול מכל וכל את ההקשר הזה נשמע לי קצת חותך וחד צדדי מדי.
וקצת בהפוך על הפוך 687236
את "בארץ אהבתי השקד פורח" אתה יכול להסביר כמדבר על ארץ?
מה ב"מכורה שלי" עובד עם פרשנות של ארץ יותר טוב מאשר עם פרשנות של אהבה?
עיין גם בשיר השלישי במחזור, ארץ אהבתי האביונה.
וקצת בהפוך על הפוך 687398
וואלה חידשת, מעניין.
וקצת בהפוך על הפוך 687418
יפה.
וקצת בהפוך על הפוך 687426
לא דיברתי על השקד פורח, הוא נראה לי הרבה יותר מתאים לתזה שלך.
חלק מהבעייה זה שאני חושב שאתה (גם) צודק. יש בשיר גם חיבטי נפש אישיים, אבל לא רק. כל הקבצנים האחים, והמשורר שמסתובב בין עיר לעיר ומדינה למדינה - רגע, אם הארץ היא רק הנפש, אז בין עיר לעיר זה בתוככי הנפש ובין מדינה למדינה זה מחוצה לה? ומיהו המספר החדש הזה שמסתובב בפנים עם פיצול אישיות שכזה? והוא היחיד שמעיד על עצמו את תהילתו? הפירוש החד צדדי הזה הופך את השיר להתפלשות מונומנטלית, מלאת פאתוס ורחמים עצמיים שלא ממש מאפיינים את גולדברג. רות דולורס וייס כנראה תסכים עם התיאור הזה, בביצוע שראוי לתואר ה-I want you של השירה העברית (זאת מחמאה, אם תהית).
וקצת בהפוך על הפוך 687443
ענק (שלשה סימני קריאה).
אני בצמרמורות.
וקצת בהפוך על הפוך 687467
(מה, לא הקשבת לביצוע הזה מהקישור בדיון 3721? סתם, גם אני לא הייתי נכנס לכל השירים אלמלא הייתי זה שכתב את המאמר. אבל עכשיו אתה מוזמן לקרוא מה כתבתי עליו.)
וקצת בהפוך על הפוך 687472
:) נחשפתי במערומי.
אני מבין את הספקנות שלך, אבל אותי היא קנתה מהרגע הראשון. רק אחר כך התחלתי לעשות בדמיוני השוואות לגרסה המוכרת של חווה אלברשטיין (שהיא זמרת ענקית גם בעיני), ורות דולורס יצאה בהן לא רע בכלל.
וקצת בהפוך על הפוך 687478
מה קנה אתכם בביצוע המקרטע הזה?
וקצת בהפוך על הפוך 687468
"בין עיר לעיר זה בתוככי הנפש ובין מדינה למדינה זה מחוצה לה?"
לא. גם בפשט של השיר היא נעה מעיר לעיר וממדינה למדינה מחוץ לארץ אהבתה, כדי לתנות את דלותה. אני לא חושב שההבחנה בין ערים לבין מדינות משמעותית. הדרש: כמשוררת היא מספרת על תלאות חיי האהבה שלה לכל העולם, ומכיוון שהיא משוררת מצוינת היא גורמת לדלות לזהור.

"פאתוס ורחמים עצמיים שלא ממש מאפיינים את גולדברג"
אוהו. פאתוס יש אצלה לא מעט, ורחמים עצמיים זה הרגש הנפוץ ביותר בשירים שלה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים