השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722495
חלק מהאנשים שברשימה השפיעו בעיקר על תרבות המערב. משה, ישו, מוחמד, אריסטו, קולומבוס, שייקספיר, השפיעו מעט אם בכלל על יותר מחצי אוכלוסיית העולם. זה נכון גם לבודהה, רק מהצד השני.
חלק מהאנשים גילו או המציאו דברים שאלמלא הם, מישהו אחר היה עולה על זה מתישהו. ניוטון, גוטנברג, דרווין, פסטר, איינשטיין וסביר שגם אדיסון קידמו את האנושות, אבל סביר שהיא הייתה מתקדמת לאותו מקום גם בלעדיהם, אולי קצת יותר לאט.
חלק מהאנשים ללא ספק שינו את מהלך ההיסטוריה: אלכסנדר מוקדון, ג’ינגיס חאן, מרקס, היטלר, גורבצ’וב, אבל נראה לי שברוב המקרים השינוי היה זמני וההיסטוריה, בטווח הארוך, לא היתה מאוד שונה אלמלא הם. עדיין נראה לי שלאנשים האלה היתה ההשפעה הכי גדולהמבין אלה שברשימה, ומביניהם, נראה לי שהמשפיע ביותר היה ג’ינגיס חאן. לא רק שככל הנראה המלחמות שלו גבו את המחיר הגבוה ביותר בחיי אדם (ביחס לגודל האוכלוסיה באותו זמן), ולא רק שהכיבושים שלו היו הנרחבים ביותר והשפיעו על הכי הרבה אנשים (שוב, ביחס לגודל האוכלוסיה), גם נראה שהוא האדם שידוע בשמו עם הכי הרבה צאצאים שחיים בימינו, וזאת השפעה מאוד משמעותית על ההיסטוריה.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722509
היטלר הולך יחד עם סטלין. ואם אחדד יותר - סטלין אף יותר.

ומרקס כמיתוס יכול היה להיות לסטלין אפילו ישו.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722529
נראה לי שאחרי הגלובליזציה של המאה ה-‏20, וודאי של המאה הנוכחית עד כה, החלוקה בין השפעה על המערב להשפעה על המזרח כבר אנכרוניסטית.
תרבות המערב השפיעה מאד על סין של היום, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם (והאוכלוסיה הראשונה) מצד אחד, ורעיונות של פילוסופיה מזרחית נפוצים בשיח המערבי לכל רוחבו, כולל אגב בפסיכולוגיה המערבית שבפתילון אחר בדיון הזה הוזכרה כמשפיעה מז'ורית, מצד שני.
לכן אגב, בסקלה שלי אני חושב שלישו ובודהה יש קייס טוב לטיעון לכתר.
כמובן שהוותק כאן משפיע, ואז נשאלת השאלה על משה, אבל:
א. במשך מעל אלף שנים אחרי קיומו התיאורטי הוא השפיע על כמה שבטים קטנטנים בפאתי הגלובוס, בעוד ישו השפיע תוך מאה שנה ישירות על האימפריה הגדולה בזמנו, ומשם במהירות על כל ה(חצי לפחות של ה)עולם.
ב. בכלל לא ברור שמשה היה קיים.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722530
אין לי מושג אם המיתוס של משה מבוסס על דמות אמתית. ברור שהוא עבר הרבה גלגולים. לכן גם אם הרעיונות שמיוחסים למשה השפיעו על העולם, אני לא חושב שאפשר לטעון שמשה השפיע על העולם. במידה פחותה אפשר לטעון את זה גם לגבי ישו (תיקון: הוא השפיע ישירות רק כעבור 200 שנים לערך), אבל פחות לגבי מוחמד: רעיונותיו השפיעו על העולם אמנם לא בימי חייו אבל בימי יורשיו הישירים שעוד זכרו אותו. אין לי מושג איפה בודהה בסקאלה הזו. נראה לי שקרוב יותר לישו. לשם השוואה, דמות היסטורית אחרת: הבעל שם טוב החל תנועה חסידית (במובן המקורי של המילה) אליטיסטית קטנה, אבל בימי תלמידיו התנועה החלה להפוך לעממית הרבה יותר, והתפתחה בה הבדלה בין החסיד הפשוט לצדיק (במקור חסיד וצדיק היו שתי מילים נרדפות).
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722578
אחד העם חזה את הדיון וטען שלא חשוב אם משה היה קיים.

אם פותחים סקר על של "לא אנשים" אני מציע לרשימה את פו הדב.
לא מאד משפיע אבל חמוד.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722587
טוב, בדירוג המשפיעים שאינם אנשים ואינם קיימים אני חושב שאלוהים לוקח (אולי מפסיד רק לפגאט).
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722588
פגאט?
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722615
ע"ע פוקר יהודי (אבל בן גוריון לוקח הכל בנוסח הזה. היו ימים...)
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722616
קצת גדול עלי, מסמך של 34 עמודים צפופים בשביל להבין קישור תרבותי קטן...
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722618
עמוד 3.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722623
חן חן
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722622
פוקר יהודי. אני חוזר: פוקר יהודי. הנה גירסא שלא מחייבת לאמץ את העיניים: https://www.youtube.com/watch?v=_wk1mKiOrNs (עם פואנטה שונה)

(אבל אם לא תטרח זה לא הפסד גדול)
מוקדש לאח של אייל: 722626
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722589
כמו משה של אחד העם, זה לא חשוב אם היה פה הדב ארכיאולוגי.

במקרה של פו_הדב [ויקיפדיה], יש שני טוענים אפשריים לגרסה הארכיאולוגית, דובה ובובה.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722536
אני מסכים ש"חלק מהאנשים גילו או המציאו דברים שאלמלא הם, מישהו אחר היה עולה על זה מתישהו" אבל זה לא פוסל את העובדה שהם היו אלה שגילו את מה שגילו, כך שהשפעתם על ההיסטוריה לא נפגעת מכך. אפשר אולי היה לנסח את השאלה אחרת, אבל בהתחשב בפרשנות שלי לשאלה אני בחרתי בדרווין - לא רק בגלל המהפכה בביולוגיה אלא בעיקר בגלל המשמעות הפילוסופית/חברתית/תיאולוגית של הגילוי שלו. הצעד העצום של נטישת האלוהים ע"י האנושות התחיל, במידה רבה, עם דארוין, ולמרות שהתהליך עדיין רחוק מסיום זאת מהפכה גדולה הרבה יותר, שהשפעתה על האנושות אינה מוגבלת בזמן, והיא בסדר גודל של המצאות שאי אפשר לייחס לאדם בודד או לקבוצה קטנה של אנשים כמו התפתחות השפה והכתב.

(ייתכן שהיה מקום לצרף גם את וואלאס לרשימה יחד עם דארוין, אבל ההשפעה הגדולה בפועל היתה של דארוין. אגב, אני לא משוכנע במאה אחוז שדארווין עלה על רעיון הברירה הטבעית לפני שקרא את המאמר של וואלאס)
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722828
אז זהו שבהנמקה שלך, שניהם כאחד לא ראויים.
דארוין, לא גילה את האבולוציה. היא היתה ידועה ומקובלת בנוסחה הלאמארקיאני, שנים רבות לפני דארוין. מנקודת המבט של עולם שאינו נצרך לאלוהים האבולוציה הלאמארקיאנית מספקת לא פחות מן הדארויניסטית ולראייה הפופולאריות שלה אצל המרקסיסטים בעידן סטלין.
מה שוולאס ודרוין גילו זה את המנוע האמיתי של האבולוציה,(השרידה של המתאימים ביותר) ולא ההסתגלות לתנאי הסביבה כפי שחשב לאמארק.
דארוין היה מדען הרבה יותר שיטתי מוולאס והוא הציג והוכיח בצורה מסודרת ומלאה וכשיטה מדעית, את האבולוציה כפי שהיא על בסיס ההישרדות של המתאימים ביותר.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722829
וכמה זה שינה את ההיסטוריה? היו עולים על זה קצת יותר מאוחר.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722830
כמה יותר מאוחר, להערכתך? הכלים להבין את עיקרון הברירה הטבעית הרי היו בידי היוונים הקדמונים, אני חושב, אבל עדיין עברו מאות רבות של שנים עד שלמישהו נפל האסימון. לא ברור לי אם בלעדי דארווין וואלאס "היו עולים על זה קצת יותר מאוחר".

(וכל זה בלי קשר לשאלה עד כמה התגלית שינתה את ההיסטוריה.)
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722832
לכל המאוחר היו מגלים את זה בשנת 1961, כשהגעתי לגיל 10. בדוק.
אופס 722833
לא הוספתי :-) ומישהו עוד עלול לחשוב שהגעתי בכוחות עצמי לתובנות האלה בגיל 10. לא, זה היה בצחוק, אבל אני בטוח שהרעיון הפשוט הזה היה מתגלה, ועצם העובדה שזמן קצר לאחר שנאספו מספיק נתונים (ואלאס במזרח אסיה, דארוין במסעות הביגל) שני אנשים שונים עלו עליו מסירה לדעתי, כל ספק.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722943
הצעה לסקר - באיזה גיל כתבת את התגובה הראשונה שלך באייל.

נראה לי שיהיה מעניין.

____

והויכוח על זהות האדם המשפיע בהיסטוריה הוא קצת .. איך לומר? .. לא דטרמניסטי. אבל זה שייך לסיפור אחר.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722834
אלמלא דרווין, אולי וואלאס היה נחשב לאבי תורת האבולוציה והיה לוקח קצת יותר זמן עד שהיתה זוכה לפופולריות ואולי היו כאלה שקראו את וואלאס ומשפרים אותה ומפיצים אותה הלאה.
אני חושב שיש המצאות שהשפיעו יותר, למשל המצאת המנוע (תומס ניוקמן) אבל גם כן, מישהו היה עולה על זה מתישהו.
נקמת הטרקטור 722838
והמנוע, בתגובה, גם היה עולה על מישהו מתישהו.
והוא ממשיך לעשות זאת עד היום הזה.
נקמת הטרקטור 722847
אני מבין את הטענה ש"מתישהוא אחר היה עולה על זה".
קשה לכמת כמה יש למנות לזכות הממציא אבל זה לפחות בכמה שהוא הקדים אחרים (מה שלרוב לא נדע).

העניין שמתי יעלו על רעיון מתנהג מוזר.
נייטון ולייבניץ הגיעו לחשבון האינפיטיסימלי פחות או יותר יחד (בלי להכנס לויכוח).
מצד שני, כבר לארכימדס הייתה האינטואיציה והוא השתמש בה לחישוב פאי.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722831
אני בהחלט לא מסכים עם "מנקודת המבט של עולם שאינו נצרך לאלוהים האבולוציה הלאמארקיאנית מספקת לא פחות מן הדארויניסטית" מהסיבה הפשוטה שהתיאוריה של למארק שגוייה. אם למרות שפע התימוכין המדעיים תורת דארוין נתקלת בהתנגדות עזה כל-כך, אפשר לשער מה היה עולה בגורלה של תורה שקל מאד להפריך אותה ושאינה מספקת שום הסבר למנגנון שמאפשר את קיום התופעות עליהן היא מדברת. אפשר לשער? למעשה לא צריך לשער, מספיק להסתכל על ההיסטוריה: למארק לא היווה שום סכנה עבור הממסד הדתי, שלא היתה לו שום בעיה להסכים עם איזה מנגנון מופלא, בחסדי האל הטוב, שגורם לצואר הג'ירפה להתארך מדור לדור, הללויה. בנוסף, למארק לא דיבר בכלל‏1 על יצירת מינים חדשים אלא על מה שהיום נקרא "מיקרו אבולוציה" והוא דווקא מקובל על אנשים דתיים רבים.

נכון שגם את האבולוציה הדארווינית אפשר לראות ככלי של אלוהים (כמו כל דבר אחר, כולל, כידוע, השואה), אבל זה כבר מעורר הרבה יותר קשיים, בין השאר בגלל האכזריות הרבה שהכרחית עבורה. *זה* הכלי הכי טוב שהכל-יכול הצליח למצוא? למה הוא לא התייעץ עם למארק? במקום שאמא ג'ירפה תלד הרבה צאצאים שימותו ברעב, צריך מנגנון חייתי פשוט שיעשה בפועל את מה שלמארק חשב שקורה - בניסוח של היום: מנגנון בחירה שעל סמך נסיון החיים מחליט מה עוזר לחיה להתקיים ומשנה את ה-dna של הצאצאים בהתאם. לא אתגר רציני עבור מי שביום אחד בורא 100 מילארד גלקסיות. והסכנה הגדולה עוד יותר של העקרונות הדארויניים עבור הדתות היודו-נוצריות היא שבאקסטרפולציה לא נורא דמיונית אפשר להשתמש בהם גם כהסבר אפשרי להיווצרות החיים עצמם (אם כי כידוע דארוין עצמו נמנע מזה) ואת זה *באמת* קשה ליישב עם כתבי הקודש.

על תקופת סטאלין אין צורך לדבר יותר מדי כי אפילו לדיקטטורה הסובייטית לא לקח הרבה זמן להבין שהרעיונות של ליסנקו לא עובדים, מה שמחזיר אותנו למשפט הראשון בתגובה זאת. המורה שלי לספרות היתה אומרת: זה בדיוק המקום לסיים.
_____________
1 - אולי זכרוני מטעה אותי כאן, ואין לי חשק לבדוק. איתך הסליחה.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722846
יש לך כאן כמה סטיות עובדתיות, אבל בעיקר אתה צודק ואני נאלץ לחזור בי מעמדותי.
תחילה חייבים להודות שאיזי צודק, העובדה שגם וולאס וגם דרוין חשבו על אותו מנגנון מלמדת שגם אחרים היו בעקבותיהם (אם כי מאחר וידוע שדרוין קרא את הפרסומים של וולאס, יתכן שהוא כדבריך "אימץ" את הרעיון של זולתו). ועדיין נראה שיש הבדל בין רעיונות האבולוציה לבין נניח היחסות הפרטית של איינשטיין, שספק רב אם מישהו זולתו היה מעלה על הדעת. זה גם מלמד אותנו שאין יחס ישר בין המהפכניות והחשיבות של רעיונות.
עד כדי הגדרות דקדקניות של מינוח מדעי, הלאמארקיזם הוא תורה אבולוציונית שתארה את התפתחות המינים השונים. ככזאת היא נאלצה להתאים לידע האנושי מאלפי שנים של ברירה מלאכותית של זנים של צמחים ובע"ח.
לכן אני מבין, שהתיאור שלך על השפעה על דנ"א הצאצאים, חייב להיות נכון, למרות שאני חשבתי יותר על תאוריה המאמינה בשינוי של הדנ"א בהתאם לתנאי הסביבה (יתכן שזה היה רק אצל ליסנקו ולא אצל לאמארק).כפי שכתבת, לרעיון כזה, לפיו בע"ח יכולים לשנות את תכונותיהם לפי תנאי הסביבה, היתה בעיה בסיסית של העדר ראיות תומכות.
לפני דרוין היתה קיימת תאוריה עוד יותר רדיקלית: הגישה הקטסטרופאלית, שחשבה שהתפתחות המינים מונעת ע" קטסטרופות סדרתיות, בכל קטסטרופה שורדים רק המינים המותאמים. כך שההשרדות הדרויניסטית לא היתה רעיון כזה רדיקלי.
בעיני רוחי, אני רואה את האבולוציה הלאמארקית כתאוריה מאד הדרגתית ורציפה. אילוצי הסביבה משנים לאט לאט את תכונות האורגניזמים, כך שהם בהדרגה מתאימים את עצמם לדרישות הסביבה. זה מה ששכנעאותי שאתה צודק. זוהי תאוריה שמתארת עולם שהרבה יות קל ליחס לו השגחה עליונה מאשר העולם הכאוטי והקטלני של דג גדול בולע דג קטן של ההישרדות הדרויניסטית.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722852
דוקא לגבי היחסות הפרטית של איינשטיין - מן המקובלות היא שעולם המדע היה לגמרי מוכן אליה, מהעדויות הנסיוניות (מייקלסון-מורלי) ועד המתימטיקה המתלווה, שלא לשווא נקראת 'טרנספורמציות לורנץ' והיתה כבר קיימת בשנה המופלאה 1905.
היחסות הכללית לעומת זו - ללא עדויות נסיוניות כמעט, עם מתימטיקה טנזורית ברמה שחלק מהדוקטורים לפיזיקה גם היום לא נזקקים לשכמותה‏0 ועם תחזיות הרבה יותר קשות לאישור ומדידה‏1 - יש סיכוי רב שהיה לוקח הרבה עשרות שנים להגיע אליה בלי הגאונות של הדוד אלברט קשישא. אני יכול לתאר יקום מקביל שבו הפעם הראשונה שמישהו היה בכלל חושב בכיוון היתה כשהעלו את לוויני ה-GPS בשנות השמונים המאוחרות וגילו שכל השעונים האטומיים שלהם מפגרים באופן שיטתי אחרי חבריהם על האדמה, וזה מחרב להם את דיוקי האיכון במאות מטרים.

0 לעומת המתימטיקה של תורת היחסות הפרטית שהיא בבסיסה ברמה של תלמיד תיכון סביר.
1 גלי כבידה נמדדו לראשונה כמעט מאה שנה אחרי התחזיות של התורה הנ"ל. יש כמובן עוד עדויות פחות ישירות, כשיודעים לאן להסתכל, ועדיין.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722857
נדמה לי שהיו כבר חלליות שזה השפיע על המסלול שלהן. יכול להיות שגם היו מבחינים בהשפעת הגובה על מהירות של שעונים אטומיים שכבר החלו להיות נפוצים במגוון מקומות בשנות השישים.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722859
אני אהיה מאד מופתע אם זה כך, לגבי החלליות. וודאי למשימות קרובות ומאוישות כמו הנחיתה על הירח זה לא שינה כלום‏1.
ייתכן ועבור חלליות טווח ארוך כמו וויאג'ר מסוף שנות השבעים היתה איזו השפעה (גם אז אני קצת אתפלא), ולא ברור לי מתי התחילו להרים את השעונים האטומיים שלך לגובה אלפי קילומטרים כדי להבחין בהבדל. בכל מקרה, אם בסוף המחלוקת בינינו מצטמצמת בעשור לכאן או לשם, הטיעון עדיין בתוקף.

1 האגדה האורבנית מספרת שמחשב הניווט של אפולו 11 הסתפק בקירוב של 3.14 עבור פאי.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722867
אני חושב שאתה מערבב שלא כדין בין המתמטיקה לפרשנות. המתמטיקה כדבריך היתה מוכנה. את הטרנספורמציה של לורנץ הציע לורנץ ולא איינשטיין. והחשד שמהירות האור היא קבועה כבר היה בתודעה. מה שהיה מהפכני אצל איינשטיין זה הקישור לעניין האנטי-אינטואיבי של ההבנה היחסותית של מרחב-זמן. רוב הקולגות של איינשטיין הלכו בכיוון של התארכות פיזית ממשית של מכשירי המדידה ולא של מרחב הייחוס.
איינשטיין הגיע ליחסות מעיון בשקילות בין השדות החשמלי והמגנטי. דב למשל הסתדר יפה מאד בתור מהנדס בחברת הייטק מתקדמת בלי השקילות הזאת. אלמלא מקורות בני סמכא, הוא היה מיחס רעיון זה לעוד קשקוש של הסמול ההזוי. היחסות הפרטית היא מין ביצת קולומבוס שרגע אחרי שהפנמת את הקונספט הלא אינטואיטיבי הזה, אתה תוהה איך לא חשבו על כך קודם.
על יחסות כללית לא כדאי שאחשוף בורותי, אבל להבנתי מדובר בעיקרון בהרחבה של היחסות הפרטית למערכות יחוס לא-אינרציאליות. המתמטיקה היא קפיצת מדרגה ומימד, ההשלכות מדהימות בפריצת הגבולות שלהן, אבל הקונספט נותר בעינו.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722877
אני לא אומר שאין כאן קפיצה אינטואיטיבית, מהמכובדות בהיסטוריה, אבל כל התשתית היתה כבר מוכנה בשבילה, הניסויים, המתימטיקה, הפיזיקה, הכל. וזו לא רק דעה שלי, קראתי אותה גם אצל פיזיקאים גדולים וחכמים ממני.
המעבר ליחסות כללית הוא לגמרי אאוט אוף דה בלו. זו לא הרחבה טריויאלית, זו ההבנה למשל - שלא נובעת בכלל מיחסות פרטית - שתאוצה וכבידה שקולות לחלוטין אחת לשנייה. זו קפיצה לא פחות גדולה מהאינוריאנטיות של מהירות האור. ומעבר לקפיצה - לא היה ולו שביב בסיס מתימטי לכל מה שאיינשטיין פיתח עבורה.
ביחסות הפרטית אםשר לומר שכל הרכיבים כבר היו שם, ואיינשטיין שילב אותם יחדיו. בצורה מבריקה, אבל אם לא הוא כנראה שתוך שנים ספורות מישהו אחר היה עושה את זה. והרבה אנשים גם עבדו וחשבו בכיוון.
ביחסות הכללית, מעבר לתובנות האינטואיטיביות, הוא היה צריך לבנות הכל מלמטה, מהמסד ועד הטפחות, וכשהוא יוצא לדרך בלי שום סימנים שבכלל יש משהו סגור ותקף בצד השני. ועד כמה שאני זוכר, כל הנושא בכלל לא היה במרכז המחקר המדעי באותו זמן. אפילו אחרי יציאת היחסות הכללית, היו שנים רבות שהיא לא היתה במרכז המחקר הפיזיקלי. טוב, היו להם מלא קוונטים לפתח, ובכל זאת.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722881
לגבי הפסקה השלישית והאחרונה, קטונתי.
לגבי השקילות תאוצה כובד, אני מקווה שאני לא מדבר שטויות, אבל למיטב הבנתי, זה לא היה גילוי בכלל. כולם ידעו שכוח קוריוליס למשל הוא כוח מדומה שמתקבל במערכת ייחוס מסתובבת ביחס למערכת נייחת. לדעתי, גם הניסוי המחשבתי של נפילה חופשית במעלית סגורה אינו מקורי של איינשטיין.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722883
קשה להאמין שאיינשטיין היה מגדיר ניסוי ידוע ונדוש בתור
המחשבה המשמחת ביותר בחייו
.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722901
איך כוח קוראוליס מתקשר לאקוויולנטיות של כבידה ותאוצה (כללית)? כוחות מדומים היו תאור מקובל עוד מימי ד'אלמברט, ובאמת מאד אינטואיטיביים‏1 עבור כל מי שישב פעם על קרוסלה, אבל הכבידה היתה מחוץ לתחום הזה.
_______
1- מה שלא אינטואיטיבי שם הוא ההכרה שהם דמיוניים
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722918
תראה, אני מבין מאד קטן בנושא ואני עונה רק משום שאני בטוח שהשאלה כנה ולא נועדה למשוך אותי בלשוני לאמירת דברי הבל.
למעשה, מדובר באותו הדבר: הצורה שבה מתבטא כוח הכובד במערכות יחוס שונות. תחשוב על הניסוי של מעלית בנפילה חופשית. בכוח קוריוליס פשוט מדובר בתאוצה סיבובית לעומת המעלית הנופלת ששם התאוצה קוית. וכפי שכתבת נכון, זו מכניקה ידועה מתקופת ד'אלמברט (אני שכחתי את השם).
הרעיון שתאוצה שקולה לכובד, אינו חדש. מה שחדש הוא התובנה שנכחות מסה "משנה" את תכונות המרחב-זמן שבו היא נמצאת וזה מאד קרוב ליחסות פרטית המדברת על תכונות המרחב-זמן (אותו רעיון שצפריר כהן אומר לנו שייך למינקובסקי ולא לאיינשטיין).
בכל מקרה, הכוונה אינה למעט בחשיבות של היחסות הכללית או של איינשטיין. אני הבאתי אותו כדוגמה למדען שאלמלא הוא, לא בטוח שמישהו אחר היה עושה את העבודה. הטענה היא רק שיש קשר הדוק בין היחסות הפרטית לכללית והחשיבה המהפכנית נמצאת כבר בפרטית. כל זה בהסתייגות שאני לא באמת יודע בודאות מה יש בכללית.
נראה לי שהכי יהודי לסיים בציון העובדה שאיינשטיין לא קיבל את פרס נובל לא בשביל היחסות הפרטית ולא בשביל היחסות הכללית, אלא בגלל עבודתו על האפקט הפוטו-אלקטרי. דבר זה נבע לא מעט מסיבות אנטישמיות. עצם העובדה שקבל בכלל את הפרס מבטאת הסכמה כללית בעולם הפיזיקה (כולל לנארד ושטארק הנאצים) שמדובר במדען יוצא מן הכלל.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722928
הוא אינו חדש, הוא ידוע מאז 1910 שאז עלה במוחו של איינשטיין.
אם יש לך טענה שהיה ידוע קודם, אתה צריך להביא ולו בדל סימוכין כדי לסתור את הסימוכין שכבר הובאו לכאן. אם אין לך בדל כזה, אז עדיף להסתמך על אלו שכן הובאו לכאן.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723058
צפריר כהן? ואני עז?

אני לא עומד בפיתוי לספר כאן אנקדוטה מחיי בתיכון: במבחן בפיזיקה התבקשנו למצוא את הזוית בה בלון הליום יתייצב כשהוא בתוך מכונית מאיצה (תרגיל לקורא הנאיבי: הוא ייטה קדימה או לאחור?). עבדכם הנאמן, שהיה אובר-חוכם כבר אז וקרא - בלי להבין יותר מדי - על תורת היחסות הכללית ובמיוחד על השקילות בין תאוצה וגרביטציה חישב את השקול ה"גרביטציוני" במכונית ולפיו את זוית הבלון שהיא, כידוע לכל ילד שחגג אי פעם יומולדת, בדיוק בכיוון הפוך לגרביטציה. באופן לא מאד מפתיע המורה שלי לפיזיקה באותה שנה, שהיתה פוצית לא קטנה, לא אהבה את "הדרך", ולמרות שהתשובה היתה נכונה לא קיבלתי את כל הנקודות עבור השאלה).
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723072
אלף סליחות. אני כל כך מבולבל שעכשיו התבלבלתי בינך לבין ירדן וחשבתי שירדן היה מי שזיהה את מינקובסקי כאבי הרעיון וטרחתי לסרוק את כל תגובותיו בדיון ורק במקרה נתקלתי בהודעה המקורית שלך. ואכן צפריר זכה מן ההפקר.
מאד יתכן שלא ירדתי לעומקם של הדברים, אבל אני עדיין סבור שהקונספט המהפכני והמפתיע בבחינת חשיבה מחוץ לקופסה של היחסות אינה השקילות בין תאוצה לכוח, אלא ההבנה שכוח פועל בעצם דרך שינוי תכונות המרחב-זמן ולא דרך איזשהו חומר אתרי הממלא את הכל.
מסיבה זו לדעתי הפונז טועה. היחסות הפרטית אכן עוסקת רק במערכות אינרציאליות. אבל בעולמו של איינשטיין נטול האתר או שעון הקיר העולמי (בעצם מערכת ייחוס קוסמית), כל מערכות הייחוס שוות זו לזו. מי יקבע מי מסתובב מסביב למי ומי נייד ומי נייח? זה לא צריך להיות זעזוע כל כך גדול.אנו חיים באופן קבוע במערכת ייחוס עם סיבוב אחד ליממה ושום דבר לא מפריע לנו לחשוב עליה כמערכת אינרציאלית שבה פועל במקרה כוח קוריוליס.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723074
בדיוק קיומו של כח קוריוליס - שהוא מדיד באופן כמותי ופיזיקלי - מבדיל בינו לבין מערכת אינרציאלית שבה הוא לא קיים.
מערכות ייחוס שבאמת שוות על פי איינשטיין הן כאלה שאין *שום* מדידה פיזיקלית שיכולה לספר לך באיזו מהן אתה נמצא.
ולכן אפשר לקבוע מי מסתובב ומי לא, בניגוד לכך שאי אפשר לקבוע מי נייח ומי טס במהירות קבועה.

ולגבי הקונספט המהפכני - לא טענתי לרגע שגילוי ההשפעה של מסה על מטריקת המרחב זמן איננה מהפכנית. היא סופר מהפכנית. אבל אם נקביל אותה ליחסות פרטית, היא שקולה לשוויון המסה והאנרגיה המפורסם - שתיהן נגזרות מפיתוח המשוואות כתוצאה מהנחות היסוד.
ביחסות פרטית ברגע שאתה מקבע את מהירות האור בכל מערכות הצירים, שקילות המסה והאנרגיה נובעת ישירות מהמתימטיקה. אתה לא צריך הארה טרנסנדנטלית או מנטלית כדי להגיע אליה. כנ"ל בכללית - אתה מניח כמה הנחות יסוד שהן תובנות חדשות, ואז מתימטיקה מתימטיקה טנזוריים טנזורים והופ, יש משוואת שדה שמקשרת מסה (ליתר דיוק מסה-אנרגיה-מומנטום) ועקמומיות מרחב-זמן.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723079
טוב. שכנעת אותי לגבי קוריוליס.
אבל איך מבדילים בין מערכת ייחוס נייחת נטולת כבידה (אינרציאלית) לבין מערכת ייחוס בנפילה חופשית בתוך כבידה (לא אינרציאלית)? בשתיהן אין כח כבידה.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723082
נדמה לי שאי אפשר להבדיל - בדיוק בגלל השקילות המוחלטת של תאוצה וגרביטציה שמבטלות זו את זו. דומני שהמושגים שמעבר להשכלה הפורמלית שלי מדברים על "אינרציאליות לוקאלית"‏1 או משהו כגון זה. אבל פה אני כבר אתן למישהו יותר בקיא ממני לענות.

1 עוד משהו שאפשר אולי לזרוק לקלחת זה שתאוצה שקולה לשדה גרביטציה 'אחיד' וקבוע, אבל במציאות השדה שנוצר על ידי כוכב איננו כזה - הוא גם רדיאלי וגם דועך עם המרחק. לכן למשל יש לו אפקטים שנוצרים על ידי הנגזרת של השדה, כמו למשל כוחות הגאות.
בגלל הכח הזה, למשל, הקצה הרחוק של המעלית הנופלת שלך (תחשוב 'הירח' אם זה יותר אינטואיטיבי) מרגיש פחות כח כובד מאשר הקצה הקרוב, ולכן הפרשי הכוחות האלה מורגשים מתוך המעלית ככוח שמותח אותה לאורכה ‏2. כח המתיחה הזה *לא* יקרה אם המעלית מאיצה בחלל ריק, ולכן לכאורה הוא מבדיל בין כבידה לתאוצה.
עכשיו, אם נשאיף את גודל המעלית לנקודה אינפיניטסימלית‏3, ההבדל הזה בין הכבידה לתאוצה יתאפס, ועל כן קיבלנו שקילות "לוקאלית" בלבד.

2 מה שמקבל במקרי קיצון בשולי באר הכבידה של חור שחור את השם המאד גרפי 'ספגטיפיקציה'.

3 הידד!
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723089
מבחינת היחסות הכללית אין הבדל. שתי מערכות הייחוס הן ״אינרציאליות״ במובן הזה שהתנועה בהן היא ללא השפעה של כח חיצוני. באופן יותר מדוייק, המושגים ביחסות כללית הם, אה.. כלליים יותר.. אני עובר לנפנוף ידיים.

מבחינה אמפירית: אם משהו נע באיזור ללא כבידה, אז המסלול שלו הוא קו ישר. אם יש כבידה, אז המסלול שלו יהיה פרבולה נחמדה כמו באנימציה הזו1.
היחסות הכללית מתארת את זה כך: בשני המקרים המסלול הוא גיאודזי‏2 וההתנהגות זהה.
- במקרה שאין כבידה אז המרחב-זמן הוא שטוח ולכן המסלול הקצר ביותר הוא קו ישר.
- במקרה שיש כבידה אז המרחב-זמן הוא עקום, ואז המסלול הקצר ביותר הוא קו עקום‏3

אגב, אם זה לא מספיק מורכב, זכור שאלו מסלולים במרחב-זמן. גם הזמן עקום.

----
1 אגב לא תמיד פרבולה, אבל מספיק טוב לצורך הדוגמא.
2 מסלול גיאודזי הוא הדרך הקצרה ביותר בין 2 נקודות.
3 דמיין נמלה מטפסת על גבעה. מבחינתה היא הולכת ישר אבל המסלול שלה יהיה עקום כי הוא חייב ״להתאים״ לפני הגבעה.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723103
תיקון טעות למען ההיסטוריון העתידי: השאלה במבחן לא היתה על בלון אלא שאלה פשוטה יותר על משקל שתלוי בקצה חוט, בעוד אל החידה לגבי הבלון התוודעתי רק בשלב מאוחר יותר בחיי, אלא שבזמן כלשהו שני הארועים האלה הולחמו אצלי במוח בצורה לא נכונה. משום מה הזכרון האמיתי צץ אצלי הלילה, ומרגע שצץ אין לי ספק שזה מצב העניינים הנכון (בהסתייגות המתבקשת. מי יודע מה יקרה הלילה?). אני חייב להודות שזה גורם לי להסתכל בעיניים יותר סלחניות על ההוא שראה חיילים בריטים בירושליים כשהיה בן מינוס שנתיים או משהו כזה.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723104
תזכורת: הוא לא טען את זה. זה זכרון מולחם שלנו משתי התבטאויות שונות שלו.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723116
אה, ואללה.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722925
האמנם דמיוניים? יש קלאסיקה בנושא.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722931
אני עדיין לא סגור על הדמיוניות שלהם. כשאתה בצנטריפוגה, קיר הצנטריפוגה מפעיל עליך כוח כדי שלא תמשיך בתנועה ישרה (החוק הראשון של ניוטון) ואתה מפעיל עליו כח זהה (החוק השלישי).
מה פה דמיוני?
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722937
תחשוב על קרוסלה עטופה (מבודדת מן החוץ ולא בא לי על צנטריפוגות). תבחר מערכת ייחוס המסתובבת עם הקרוסלה. כעת אתה, המערכת והקרוסלה, כולכם במנוחה. בפיזיקה של המערכת הזו אין כוח ולכן הכינוי דמיוני
היחסיות של איינשטיין התחילה מכך שאיינשטיין הבין שאין מערכת ייחוס מיוחסת וכולן שוות.
זה קצת מבלבל, מפני שהכוח אינו דמיוני. הכוח הוא תכונה של המרחב-זמן המאפיינת את מסלול התנועה החופשית שלך בו. מה שמשתנה הוא השימוש ב''כוח'' במערכות ייחוס שונות. במערכת המנוחה שלך אין צורך בכוח. במערכות אחרות אתה צריך כוח כדי להסביר את התנועה שלך.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722948
שקילות מערכות הייחוס של איינשטיין חלה רק על מערכות ייחוס אינרציאליות - כאלה שההבדל ביניהן הוא טרנסלציה או מהירות קבועה בקו ישר וללא שום תאוצה‏1.
מערכת ייחוס מסתובבת איננה אינרציאלית ועל כן אין שום סיבה להניח שאין בה כוחות.

1 מאחר והדיון הנקודתי כרגע סובב סביב צירו ולא מחייב שום כבידה, אני שם בצד נפילה חופשית במסלולים גיאודזיים.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723060
לפני פיתוח תורת היחסות הפרטית איינשטיין חשב די הרבה על כמה שאלות שהועלו ע''י מאך, אחת מהן תהתה מה תהיה הצורה שמים בדלי יקבלו ביקום שרק הדלי הזה קיים בו (מן הסתם בנוסף לשדה גרביטיוני אחיד, אני לא בקיא בפרטים) כשהדלי מסתובב. ביקום כזה, טען מאך, אפשר להסתכל על מצב העניינים כאילו הדלי נח וכל היקום מסתובב סביבו, כך שפני המים יישארו שטוחים. לא ידוע לי מה הפתרון עפ''י תורת היחסות הכללית. פעם קראתי איזה דיון על הנושא אבל אני לא זוכר איך הוא נגמר, אם בכלל.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722941
הוא דמיוני כמו שהרכיב הדמיוני במספר מורכב הוא דמיוני. כלומר זה רק שם ולפעמים האנלוגיה מבלבלת במקום לעזור.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723059
כמו ש XKCD אומר זה תלוי במערכת הייחוס. במערכת ייחוס אינרציאלית אין שום כוח ש"דוחף החוצה" (ובאמת איזה כוח זה: הרשימה כידוע מוגבלת מאד - גרביטציוני? אלקטרו-מגנטי? גרעיני?).
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722899
"קראתי אותה גם אצל פיזיקאים גדולים וחכמים ממני" - אתה מתכוון לזה תגובה 497803 ?
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722926
ייתכן, מי זוכר?
(האינטואיציה שלי אומרת שמדובר בQuora, אבל בהחלט ייתכן שגם כאן).
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722959
אני עוד זוכר את הטענה הזו מפי המנחה בחוג פיזיקה לנוער שוחר מדע (יורם רוזן, אז סטודנט שנה ג', היום חבר סגל), אמצע שנות השמונים.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722900
אויל לא מיותר להזכיר שאת הקישור החזק מרחב-זמן עשה דווקא מינקובסקי‏1, ובהתחלה איינשטיין לא אהב את הרעיון וטען שעכשיו הוא עצמו לא מבין את היחסות הפרטית. מאוחר יותר הוא שינה את עמדתו.
_____________
1- ההוא שכינה את איינשטיין "כלב עצלן" (שהוא ביטוי הרבה פחות פוגעני מכפי שהוא נשמע בתרגום, יותר בכיוון של "סוס עצל" אצלנו)
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722870
יש כאן עוד נקודה והיא שהגילוי עצמו רחוק מלהיות מספיק.
די מפורסם שאלברט_איינשטיין [ויקיפדיה] עבד במשרד הפטנטים לפני שנת הפלאות.
הופתעתי לגלות שרק ארבע שנים אחר כך, ב 1909 הוא קיבל משרה אקדמית.
גם למשרה זו התקבל מישהו אחר ורק לאחר ויתורו היא עברה לאיינשטיין.

לא חסרים מקרים בהם נחגג להיט חדש בעוד שחוקר ממורמר (בצדק!) אומר שהוא גילה זאת עשרות שנים קודם.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722896
רק הערונת: בימי למארק אף אחד לא ידע על ה- dna ובכלל על מנגנון התורשה.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722898
וזו הייתה תאוריה כל כך משכנעת, שגם למארק הפסיק לתמוך בה.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722919
אז זוהי בדיוק הנקודה שרציתי לחדד וקצת לסדוק.
אכן כדבריך, בימי לאמארק או דרוין, איש לא ידע על דנ''א או גנים, מה שקראת מנגנון התורשה. אבל להבדיל, היה המון ידע על התורשה עצמה. ואני לא מתכוון לידע מדעי פרופר כמו עבודתו של הנזיר גרגור מנדל, אלא על ידע כללי שהצטבר באנושות לאחר אלפי שנים של השבחת זני צמחים וגזעי בע''ח ע''י ברירה מלאכותית (להבדיל מן הברירה הטבעית, כפי שהגדיר אותה דרוין).
מה שוולאס ודרוין גילו זה את מנגנון האבולוציה שהוא ההישרדות של המתאימים. בנוסף לכך דרוין גם טרח ותאר את המבנה השיטתי של האבולוציה ואיך התצפיות בטבע מאשרות אותו ופוסלות את זולתו.
דוקא הלימוד של המנגנון הפיזי המפעיל את האבולוציה הדרויניסטית (דנ''א, גנים) הוכיח שדרוין לא לגמרי צדק ולאמארק לא לגמרי טעה. יש מנגנון ביולוגי המאפשר לתנאי הסביבה ל''הפעיל'' גנים שונים.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723061
כל האבולוציה ע"י ברירה מלאכותית צעירה למדי, ולא העמידה אפילו *מין* חדש אחד, לפחות בקרב בעלי החיים, אלא אם כן תטען שצ'יוואווה וכלב דני אינם משתייכים לאותו מין.

לגבי הסיפא שלך: המנגנון שמאפשר להפעיל ולכבות גנים שונים ככל הנראה אינו עובר בתורשה כך שאין לו שום השפעה על תורת דארווין. המשפט היסודי של הביולוגיה המולקולרית הוא (עדיין?) שכיוון המעבר הוא תמיד מה-dna אל החלבונים: Central_dogma_of_molecular_biology . [Wikipedia] ישנן טענות שחלק ממנגנון ההתבטאות של גנים, דהייינו מיקרו-דנא ואולי גם מתילציה כן עוברים חלקית בתורשה, אבל למיטב ידיעתי לא בצורה עמידה למשך דורות, כך שאין לכך השפעה על האבולוציה. גם אם יש איזה יוצא מהכלל הזה - אני יכול לעלות בדעתי מנגנון שמאפשר זאת במקרים מסויימים - ברוב המכריע של המקרים הוא לא חשוב מאד, כי אחרת היינו כבר מגלים אותו.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723063
אז מה עושה הדיבוק? בדיוק לאחר שיגור התגובה נתקלתי במעין למארקיזם שנכנס מהדלת האחורית: https://www.hayadan.org.il/the-evolution-within-evolu...
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723066
וואו.
תמיד היה לי קשה לקבל אינטואיטיבית שלמארקיזם לא עובד, וקיוויתי שתהיה לו עדנה.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723064
דב נמלים!
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723067
כל החיות המבויתות (כלב, חתול, פרה, יונת הבית, אלפקה) הם לא מינים חדשים (יחסית) כתוצאה מברירה מלאכותית שעשו עליהם בני אדם?
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723081
כלב הוא תת מין של זאב. ניתן יחסית בקלות להכליא זאב בר עם כלב בית (חוץ מעניין הבדלי גודל חריגים בין גזעים שעשויים להכשיל התפתחות הוולדים).

יש אפילו משביחי זנים עד היום שמכליאים זאבים עם כלבי בית, ומקבלים מה שניקרא כלבי זאב. לדוגמא "האסקי סיבירי". המון הדגמות ביוטיוב, בנושא : כלבי זאב.

לגבי חיות אחרות לא ברור עם יש ניסיון בהכלאות, למרות שסביר שיש נסיון רב (לגבי כלבים יש יתרון כלכלי להכלאות כי הכלב הוא חיה שנותנת שירותים רבים לאדם).

לגבי יונים. מעניין שדרווין בעברו היה במועדון להכלאת יונים, כדי להשביח אותן. יתכן שזה קירב אותו לקונצפט של ברירה מלאכותית, ובהמשך לבריכה טבעית.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723115
על אלפקה אני לא יודע, לגבי השאר הדקדקנים (ובעיקר הבריאתנים) טוענים שהם לא מינים חדשים כפי ש-ab הסביר. בנוסף, למיטב הבנתי המונח "ברירה מלאכותית" שמור לברירה שנעשית באופן מודע, כמו שמגדלי יונים ומפתחי זנים חדשים של כלבים עושים. אחרת כל אבולוציה שנעשית כתוצאה מאינטרקטציה ידידותית של כמה מינים יכולה להיחשב "מלאכותית" מה שרק יערפל את ההבחנה. ב"ידידותית" אני מתכוון לכזאת ששני המינים נהנים ממהאבולוציה ההדדית שלהם, תהליך שבשלב מסויים מוביל לסימביוזה, ולא למשל למה שקורה לצ'יטה ולאנטילופה.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722864
ישו עצמו השפיע בקושי על תרבות המערב, יש להניח שהוא נכנס לרשימת האלמלא-הם-מישהו-אחר-היה-נכנס-לנעליהם שלך. מי שהיה כנראה צריך להכנס לרשימה במקומו היה פאולוס. ההשפעה של הנצרות עצמה היא הרבה יותר מתרבות המערב. הנצרות, האיסלם והסיקיזם (כולם מאמינים בישו) השפיעו באופן משמעותי על ההסיטוריה של חצי האי ההודי, הנצרות היא הדת הפופולרית בקוריאה הדרומית ובפיליפינים, וההשפעה של התרבות הנוצרית על ההיסטוריה הסינית והיפנית בלתי ניתנת לביטול.

האימפריה של אלכסנדר מוקדון נפלה אחרי מותו, אבל ההשפעה שלו על התרבויות אותן הוא כבש לא נמחקה לעולם (ולמעשה היתה מהגורמים להיותו של ישו מלמעלה).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים