רשימת קריאה 78610
בלי לכלול ספרים בפיזיקה, ספר הדרכה בגינון, נסיון כושל לקרוא את סיפורה (המזעזע) של O, וחצי מהסיפורים שבקובץ Dubliners קראתי את הספרים הבאים:
בדרך אל החתולים (יהושוע קנז) מדכא ולא מומלץ למעט חובבי זקנים סיעודיים.
אניהו (אתגר קרת) כמה הברקות ובדרך כלל חלש, לא מתקרב לצינורות הגדול מכולם.
אושר (עוזי וייל) מעולה, מבריק וכל מה אניהו לא.
צילו של רוזנדורף (נתן שחם) רק למי שקרא את רביעית רוזנדורף ועדיין מעניין אותו מה קרה אחר כך.
החידה הסינגפורית (ברוך נבו וגבי וימן) חובה ליוצאים לסינגפור, אחרת אפשר לוותר.
החידה השישית (יאיר לפיד) לחובבי הז'אנר ולחובבי יאיר לפיד, העביר לי חלון של 3 שעות בעמידה בדיונון. (דובי לא לכעוס)
רצח בדרך בית לחם (בת יגור) כנ"ל אבל העביר לי רק שעתיים וחצי. וניחשתי את הסוף כבר באמצע.
יאוש מדעת, עורצח, השדה והמערה אשר בו (אלי שרייבר) שלושתם טובים, במיוחד השלישי וכולם עוסקים בסופו של דבר בקשר בין סופר, מספר סיפור, קורא.
ואף על פי כן (כותבים שונים) אוסף מאמרים מדעיים ופופולרים, שפורסמו בכתב העת גלילאו. מומלץ לחובבי מדע פופולרי.
הג'יגולו מקונגו (חנוך לוין) קיבלתי במתנה והיה יופי. מוזר שרק עכשיו יצא לי לקרוא את זה.

אני חושב, שקראתי עוד כמה ספרים בחצי השנה האחרונה, אבל כנראה שהם לא עשו עלי מספיק רושם על מנת שאזכור אותם.
אם מישהו רוצה פרוט נוסף והמלצות, רק תגידו.
רשימת קריאה 78621
ואם כבר אמרת עוזי וייל, אז הנה לינק למי שלא מכיר:

רשימת קריאה 78635
גם אני קראתי את "אושר" של וייל, אם כי לא הייתי מכנה אותו "מעולה ומבריק".
חוץ מזה, נורא ניסיתי לעבור את מגבלת חמשת הספרים כדי שאני אוכל להצביע ל"שישה עד עשרה", אבל נתקעתי בחמישה פונקט.
הארבעה הנותרים:
"אדון החצר" של טריסטן אגולף.
"ההיסטוריונים החדשים" של אפרים קארש (בעקבות המלצתו של אי-ויילד, נדמה לי).
"אמא הייתה זוחלת" של לימור נחמיאס (בעקבות המלצתה של מיכאלה). סתם ספר, אולי אפילו זה לא.
ו"ערבים רוקדים" של סייד קשוע.

עכשיו אני קורא את "שושנת יריחו" של עמוס קינן, ובטח אחרי שאני אצביע בסקר אני אזכר בספר השישי שקראתי השנה.
האמנם ביצע הכדור הכחול טעות? 78694
בהערה שלך שקיבלת את ההמלצה מאי-ווילד, יכול להיות שחשפת את זהותך, לפחות בפני אי-ויילד עצמו.
(זאת, כמובן, מתוך הנחה שאתה לא אי ויילד בעצמך, או לחילופין שאי-ויילד כבר מכיר אותך מראש).
האמנם ביצע הכדור הכחול טעות? 78709
אולי הפרא האלקטרוני נתן המלצה מעל דפי האייל?
מה אני בילינסקי? 78735
סיפורה של o 78661
אני קראתי אותו לפני כשנה ודווקא מאוד נהנתי ממנו, יש בו רעיון כללי שהוא מעבר לארוטיקה הרבה שקיימת בו, יכולת השליטה באדם וחיפוס השליט על ידי העבד. ועוד כל מיני אספקתים מענינים.
למרות זאת רוב חברי לא הצליחו גם כן לקרוא אותו עד הסוף.

אחד הדברים העניינים בספר שהתברר כי אכן אישה כתבה אותו, וכי אין לו סוף, זאת אומרת כי חסרים שני פרקים אחרונים.
סיפורה של o 78666
אויש, דווקא על הספר הזה היה לי כל כך הרבה להגיד, אבל כבר אמרתי בבורדו. דווקא היה שם דיון מעניין.
סיפורה של o 78667
איפה?
סיפורה של o 78830
או! חיכיתי שמישהו ישאל :-) זה התחיל פה:

אבל נמשך בפירוט פה:

לשאול אם o היא פמיניסטית 78861
זו שאלה מגוחכת ומפורכת מעיקרה שהלא האידאל הליברטיני הופך אידאולוגיות מסוג זה ללא רלוונטיות.
לשאול אם o היא פמיניסטית 78882
זו לא היתה השאלה - השאלה היתה אם יש סתירה בין הפרקטיקות של O לבין התנהלות פמיניסטית. אולי זה לא תקף פילוסופית לשיטתך, אבל זו שאלה עם השלכות מעשיות לגמרי.
המציאות היא 78930
שיש מספר גדול מאד של נשים המעורבות במערכות יחסים שכאלו, בין אם כשולטות, בין אם כנשלטות ובין אם כעוגות גבינה (שלצורך העניין ייצגו את כל הווריאציות על הנושא). רובן המכריע (לא מייצג סטטיסטית, מהיכרות אישית) מכריזות על עצמן כפמיניסטיות ואותה תת קבוצה שמרגישה שאכן יש סתירה (בהתאם לקו הפמיניסטי הרשמי של שנות ה 70 במאה הקודמת) מוותרת לרוב על נטיות אלו או מסתירה אותן היטב.

ככה שהתשובה במישור המעשי היא ברוב המקרים לא. במישור הפילוסופי אפשר לדון על כך בשרשרת נפרדת שהיא בוודאי אופטופיק.
המציאות היא 78972
עוגות גבינה או עוגות פרג, נראה ששוב לא הבנת - השאלה היתה לגבי מיקומה של האשה כ*נשלטת* בהירארכיה של היחסים. נשלטת ברמות של O , כלומר כמעט עד קצה גבול האפשר. זה שאתה מכיר או לא מכיר נשים שהתנסו בסאדו-מאזו, יפה אבל לא קשור לענייננו. אני שואלת האם ועד כמה האמונה של אדם (במקרה הזה, אשה פמיניסטית) קובעת ומשתלטת על העדפותיו ביחסים ובחדר המיטות. זו כמובן בת דודתה של שאלה אחרת - האם ועד כמה אדם עצמאי וריבוני מוכן להתמסר ולוותר על חירותו בגבולות מסוימים, כדי להשיג הנאה מינית. ועד כמה אנחנו בעצם רוצים להישלט ולוותר כדי לאבד לרגע את הצורך הבלתי פוסק לקבל החלטות בעצמנו.

ואם אתה פוטר אותי שוב ב"יש נשים שהחליטו כך ויש נשים שהחליטו אחרת", כנראה שהשאלה הזו לא באמת מטרידה אותך. לבריאות. אותי היא מטרידה גם אישית וגם עקרונית (ולאו דווקא סטטיסטית, כפי שניסית לענות), כיוון שאני אשה. לא אשה שנמצאת במערכת יחסים סאדו-מזוכיסטית, אבל אשה שמאתרת דפוסים מוחלשים-מאוד של מערכות יחסים כאלה מסביבה, ותוהה עד כמה העונג שבהם שווה את איבוד השליטה, ולהפך.
סיפורה של o 80272
בדיון הזה אומרת ק', כי "אם אני עושה כל דבר על פי הרצון שלי, על פי ג' אני פמיניסטית".

ואני אוסיף, שממילא אדם תמיד עושה כל דבר עפ"י רצונו. הרי מה עוד יגרום לו לעשות דבר-מה, אם לא רצונו?? אצבע אלוהים?
מכאן, שבאמת ישנה בעיה בהגדרת 'פמיניסטית' כ 'אשה העושה את רצונה'. שכן לא ניתן לעשות דבר שאיננו ביטוי לרצון (ההיפך כן נכון - ניתן לרצות דברים שלא ניתן לעשות).

לכן, אשה שבחרה להיות מושפלת וכנועה, עשתה זאת מרצונה. אם הכריחו אותה הרי שהיא לא בחרה, ולכן יכולה להיות 'פמיניסטית' (רק שלא מתאפשר לה להשתחרר).
יש צורך בהגדרה שונה למילה 'פמיניסטית'.
סיפורה של o 80282
גם אני לא מסכימה עם ההגדרה הזו לפמיניזם. אבל בהחלט ניתן לעשות דברים שאינם ביטוי לרצון - לעשות אותם בכפייה, למשל, או בכניעה לסחיטה, או תחת מניפולציות שקופות.
סיפורה של o 80287
"בהחלט ניתן לעשות דברים שאינם ביטוי לרצון - לעשות אותם בכפייה, למשל, או בכניעה לסחיטה, או תחת מניפולציות שקופות" - כך זה אולי נראה, אבל אין זה כך: אפילו כאשר מישהו מכוון אקדח לרקתך ומכריח אותך לצבוע לו את הגדר בלבן (למשל), עדיין, את עשית זאת מרצונך: *היה לך את החופש לבחור למות בירייה, או לצבוע את הגדר*
את יכולה להתנחם בעובדה, שדבר ממה שאנו, בני-האדם עושים, אינו נעשה בכפייה; הכל נעשה מרצון.
סיפורה של o 80291
כהרגלך, אתה הופך את השפה לחסרת משמעות.
סיפורה של o 80295
למה?
(דווקא כל הפילוסופיה שלי היא "לינגוויסטית")
ההתמקדות בשפה היא קריטית (וזה, מן הסתם, עוד בא לי הרבה לפני קאנט, בתקופה הפוזיטיביסטית‏1 שלי)

-------------------

1 נדמה לי שאתה פוזיטיביסט, לא?
סיפורה של o 80324
כי אם אני לא יכול לעשות שום דבר שאינו נובע מרצון, אין טעם לשאול שאלות על רצון, וכל המושג הופך לחסר משמעות.
סיפורה של o 80351
נכון, שאין טעם לשאול שאלות על הרצון. אבל המושג בוודאי לא הופך לחסר משמעות. מה הקשר?

בעצם, אני יכול ועוד-איך לשאול אותך מה הרצון שלך. מה הבעיה? (לא תוכל *לנמק* לי אותו, אבל אם תרצה, תוכל לספר לי עליו)

אם אנסח את דברי בצורה מאורגנת יותר, אני שואל אותך שני דברים:

א. מה הפגם במה שכתבתי פה (תגובה 80287)?

ב. הראה שהרצון, כפי שאני מגדיר אותו, חסר משמעות.
סיפורה של o 80357
אין טעם לדבר על רצון - עדיף להסתכל מה אתה עושה. מכיוון שתמיד הרצון שלך הוא מה שאתה עושה, ומכיוון שברור שאי אפשר לצפות מאדם לחזות מראש מה יהיה הרצון שלו בעתיד, הרי כל פעם שאני שואל מישהו "מה אתה רוצה?" זה מיותר - מוטב לי להביט בו ולהבין לבד מה הוא רוצה, לפי מה שהוא עושה. אין טעם לשאול אדם מה הוא ירצה בעתיד, כי אין לזה משמעות (הוא יגיד לי מה הוא רוצה עכשיו שהוא ירצה בעתיד, לכל היותר). כמובן שאין טעם לדבר על התנגשות של רצונות (כי ההגדרה שלך פוסלת אפשרות כזו מראש).
אין לי כוח ללכת ללינקים כרגע.
סיפורה של o 80399
המעשה שלך הוא מה שאתה רוצה, ביחס למה שאתה יכול. כלומר, ייתכן שאתה רוצה לעוף, אבל, אפעס, לא יכול. אני לא אוכל לדעת ממה שאתה עושה (לא נעמד באמצע החדר ומנופף בידיים, כי הרי אתה יודע שכך לא תוכל לעוף) מה אתה רוצה. אני יכול בפשטות לשאול אותך, ולהאמין או לא.

מה אתה רוצה?

----------

לינק למתי שיהיה לך כוח:
"דיון הסטירות" תגובה 58226
סיפורה של o 80406
שתעזוב אותי בשקט.
סיפורה של o 80716
אני מניח שסתם נמאס עליך הויכוח, ולא שאין לך מה לענות, או משהו...
סיפורה של o 80729
הוא לא *רוצה* לענות.
סיפורה של o 80802
הוא *רוצה* לא לענות.
:-) יפה! 80940
אבל יכולות להיות עוד אפשרויות. אהיה כהרגלי נחוש-מצח, ואציע את האפשרות שבאמת לא נותר לו מה לומר. נניח, והוא "רוצה שלא" להודות בהפסד בויכוח. מה אז? "לא לענות" אינה תכלית (כלומר, רצון) אלא אמצעי (כלומר, דרך להגשים את הרצון). כך שייתכן שהוא רוצה לענות, אבל לא יכול...
80941
גא"ג, אין לנו שפה משותפת. אתה מדבר במדעית שלך, ואילו אני, אוויל חשוך-נפש שכמותי, מדבר דווקא בעברית. אני לא מבין מה אתה רוצה בכלל, ולכן, כששאלת אותי מה *אני* רוצה, עניתי את הדבר הראשון שעלה לי לראש - אני באמת רוצה שתעזוב אותי בשקט, עם הקאנט שלך, והוויטגנשטיין שלך, וכל שאר הניים-דרופינג מאדיר-האגו שלך. יופי, הבנו, אתה חכם ואנחנו טפשים. אני הפסדתי בויכוח שבו אתה טוען שאנשים רצו לקפוץ ממגדלי התאומים. בסדר.
דובי, 80978
אין לי שום צורך להאדיר אגו של אף אחד. אני לא טוען שאני חכם ממך, או משהו, ובכלל, בויכוחים איתי יש לך נטייה למשוך אותי בכוח להתנצחויות אישיות. אלו, משעממות אותי. אני כאן בשביל הטיעונים עצמם; ממש לא אכפת לי מה דמות וירטואלית כזאת או אחרת תחשוב עלי. ממש כשם שקאנט וויטגנשטיין אינם ניים-דרופינג; אני פשוט חושב שמן הראוי לציין את האנשים שאת דעותיי גיבשתי לפיהם. דווקא אחרת, הייתה זו יומרה. אני מציין את ויטגנשטיין כשהוא אמר דבר מה, כי לא יהיה זה ראוי בעיני לטעון כי הרעיון שלי הוא, זה הכול.
ושוב, כאשר אתה בוחר בין שתי רעות, פשוט סימן שאתה רוצה את הרע במיעוטו.
דובי, 81030
בתגובה בהמשך כתבת לעדי רשימה של שמות של לינגוויסטים שאני מעריך אינה אומרת דבר וחצי דבר לאייל הממוצע‏1. למה נתת את כל השמות הללו, אם לא בשביל להאדיר את שמך ולתת לך סמכות להצהיר הצהרות?

הויכוחים שלי איתך נוטים להגיע להתנצחויות אישיות משום שאני חושב שהטענות שלך הן מגוחכות, מופרכות מיסודן, קנטרניות (הרבה פעם וולגריות, כפי שכבר העירו לך), ובעיקר - הן מאותו סוג של הצהרות שמרבים להצהיר מחזירים בתשובה: אי אפשר לענות להן לא משום שהן נכונות, אלא משום שהנחות היסוד שלהן בלתי נגישות לאיזושהי לוגיקה אנושית סבירה, או שפה אנושית מוכרת.

כאשר אני בוחר בין שתי רעות, זה אומר שמה שרציתי, לא יכולתי לקבל. אתה מרוקן את מושג ה"רצון" ממשמעות - אין דבר שאני לא רוצה, לא משנה כמה אני אצעק ואזעק שאני לא רוצה אותו, וזאת רק משום שאתה תהיה מסוגל לתאר לי מצב בו תהיה לי בחירה בין הדבר הבלתי-רצוי הזה לבין דבר עוד פחות רצוי ממנו.
הדרך היחידה שבה אני יכול אפילו להתקרב לראות את הדברים בדומה לך, היא אם המילה רצון תפסיק לדבר במושגים של דיכוטומיה (רוצה-לא רוצה) ותהפוך לרצף: מאוד רוצה, רוצה, לא כל-כך רוצה, לא רוצה, מאוד לא רוצה, וכל שאר שלבי הביניים. במצב כזה, אפשר להגיד שמיקומה של האופציה "להשרף למוות" הוא נמוך יותר בסולם מאשר האופציה "להתרסק על המדרכה", ושתיהן גם יחד נמצאות הרחק מתחת לשלב שניתן להגדיר אותו כ"רוצה".

1 לצורך העניין, דובי הוא האייל הממוצע.
סיפורה של o 80415
רוב האנשים, כשהם אומרים "רצון", מתכוונים ל"מה שהייתי מעדיף לעשות, אם לא היו אילוצים שהיו כופים עלי לבחור אחרת". לכן אל "הבחירה האחרת" מתייחסים כאל "משהו שעשיתי בניגוד לרצוני", למשל.

מה המונח שלך, המחליף משמעות זו של המילה "רצון"?
סיפורה של o 80718
כל דבר טלאולוגי, או בלשון הבלשנים, ה Imperativus.
פשוט, כל משפט שאינו פסוקי, שאינו חיווי‏1.

ההגדרה הזו הרבה יותר חדה, הרבה יותר "לוגית" מההגדרה שהצעת.

אגב, תן לי דוגמא ל "מה שהייתי מעדיף לעשות, אם לא היו אילוצים שהיו כופים עלי לבחור אחרת". נראה לי שרק ציווים הקשורים ישירות לערך העליון נופלים לקטגוריה הזו.

--------------------

1 יש, אגב, יוצאים מן הכלל מיוחדים. מקווה שאסביר זאת בתגובה לירדן.
סיפורה של o 80719
אני מניח שאתה יודע בדיוק למה אני מתכוון; אני, לעומת זאת, לא ממש יודע למה אתה מתכוון, ולכן אני פורש מהמשחק בשלב מוקדם זה.
לא, רגע, אל תלך... 80720
נתתי הגדרה סבירה של המונח הרצון שלי, המחליף משמעות זו של המילה. מה לא בסדר?

אני אנסה להסביר אותו דבר שוב, אולי אצליח להיות ברור יותר:

הגדר קבוצה של כל הדברים הטלאולוגיים (מונחי מטרה). כל אחד מהדברים הללו מוגדר כ 'רצון'. שם מקובל לקבוצה זו, בעולמם המסקרן של הבלשנים, הוא Imperativus.
כל המשפטים‏1 שאינם פסוקים שייכים לקבוצה זו.
הסיבה שאני משתמש בהגדרה זו (ובכלל ב "שפה המדעית") היא שההגדרה הזו הרבה יותר חדה, הרבה יותר "לוגית" מההגדרה שהצעת.

יש סיבה מדוע ביקשתי: "תן לי דוגמא ל "מה שהייתי מעדיף לעשות, אם לא היו אילוצים שהיו כופים עלי לבחור אחרת"". נסה ותראה. המטרה תהיה להוכיח את הטענה "נראה לי שרק ציווים הקשורים ישירות לערך העליון נופלים לקטגוריה הזו". מכאן נוכל לומר שיש בעייתיות בהגדרה בא אתה משתמש, אפילו אם היא מקובלת; זו בדיוק הסיבה לשימוש ב "שפה המדעית".

אני מקווה שכעת דברים מעט ברורים יותר.

--------------

1יש יוצאים מהכלל מוגדרים וספציפיים, ולכן השימוש במילה 'משפטים' ולא 'היגדים'. לא חשוב לענייננו כרגע.
סיפורה של o 80355
ולא ענית לשאלה אם אתה פוזיטיביסט.
סיפורה של o 80407
כעקרון אני נגד כל דבר שמופיע בו הביטוי ''פוזיטיבי'', כי אני אדם שלילי מטבעי. אבל אם תגיד לי מה זה אומר, לדעתך, אני אגיד לך אם אני כזה.
סיפורה של o 80448
אתה לחלוטין מחמיץ את הנקודה של GeG.
זה לא שהמושגים שלו הופכים לחסרי משמעות. הוא פשוט נותן לכל מושג בו הוא משתמש את המשמעות שהוא בוחר לו.
"When I use a word, it means just what I choose it to mean - neither more nor less."
סיפורה של o 80929
האמת היא, שזה נכון, במידה.
יתרה מזו; ישנה *חובה* לעשות כן במידה והמושגים אינם מוגדרים היטב. אחרת אנחנו עלולים ליפול במכשלה הויטגנשטיינית הידועה.
לכל האיילים, התרעה חמורה!! 81071
חובה על כולכם (וזה כולל את דובי) לבחור לכל מושג בו אתם משתמשים את המשמעות שלדעתכם מתאימה לו.
איילים שלא ימלאו חובה זו עלולים ליפול למכשלה הויטגנשטיינית הידועה. (ידועה לGeG)
ראו הוזהרתם!!!
רוצה אני 81334
אני רוצה ליפול למכשלה הויטגנשטיינית הידועה.
מה עלי לעשות בדיוק?
סיפורה של o 81113
איך בדיוק אתה‏1 רוצה שנכתוב תגובות‏2 באייל הקורא‏3? ככה? עם הגדרות מפורשות לכל מושג שאנחנו כותבים? כי אני לא רואה שאתה כותב ככה.
בינתיים, אני רואה שאתה משתמש בביטויים כמו "המכשלה הויטגנשטיינית הידועה" מתוך הנחה שכל האיילים יודעים מה זה. או, יותר נכון, מתוך ידיעה שלא כולם יודעים, ואז אתה יוצא מאז"ה חכם מכל העסק.

1 גא"ג
2 קבוצות סימנים לינגוויסטים שמכוונות לענות על שאלות ורעיונות שהוצגו בקבוצות סימנים קודמות.
3 אתר אינטרנט בכתובת haayal.co.il
סיפורה של o 81235
סליחה על קוצר הרוח והזמן, אבל כתבתי ''במידה והמושגים אינם מוגדרים היטב''. וגם אז במידה סבירה...

על ''המכשלה'' כבר כתבתי באייל.
סורי. חייב לזוז.
סיפורה של o 81482
לא רוצה לקלקל לך, אבל עבור כולנו כאן, חוץ ממך, מושגים כמו מוסר, ועוד כמה שהתווכחת עליהם, מוגדרים היטב.
כולנו? 81492
להיפך. כל המושגים שאנחנו משתמשים בהם *אינם* מוגדרים היטב, אבל יש לנו הבנה טובה ומשותפת לגבי הפירוש שלהם.

שימוש בהגדרות נחוץ במערכות פורמליות, וכמובן גם ההגדרות שם מתבססות על מושגי יסוד שאינם מוגדרים. המשחק "תגדיר X" מועיל, לפעמים, עבור מושגים מעורפלים שבשאיפה יוגדרו באמצעות מונחים יותר אינטואיטיביים שאנחנו מניחים שהבנתם משותפת לכל המתדיינים. קל לעשות בכלי הזה שימוש הרסני -במזיד או בשגגה - לכל דיון, כי בסופו של דבר כל ההגדרות מעגליות. זה לא שונה בהרבה מהמשחק החביב על ילדים בגיל מסוים לפתוח בסדרה אינסופית של שאלות "למה" לכל תשובה שהם מקבלים. הדרך היחידה שאני מצאתי להתמודד עם זה היא להכריז בתשובה ל"למה" האלף ואחד: "כי בפעם הבאה שתשאל "למה" לא אענה לך בכלל" - ולעמוד בזה.
בת שנתיים ותשעה חודשים 81527
אבא: צריך ללכת לישון (מה לעשות, כבר חצות וחצי).
בת: למה צריך ללכת לישון?
א: כי כבר חושך.
ב: למה חושך?
א: כי השמש שקעה.
ב: למה השמש שקעה?
א: כי כדור הארץ מסתובב (בליווי הדגמות, גלובוס ופנס), וכשהוא מסתובב לא רואים את השמש.
ב: למה כדור הארץ מסתובב?
א: הוא תמיד הסתובב (איזו מין תשובה זו?)
ב: למה הוא תמיד הסתובב?
א: טוב, צריך ללכת לישון.
בת שנתיים ותשעה חודשים 81529
יו, השיחה הזו נשמעת לי מה-זה מוכרת...
שנתיים ותשעה חודשים אמרת?
בת שנתיים ותשעה חודשים 81537
מה זאת אומרת תמיד הסתובב?! היית צריך להסביר לה איך נוצרה הדיסקה שמתוכה התגבשה השמש וכל כוכבי הלכת, שכולם מסתובבים, כמובן, באותו כיוון, כי ככה הסתובבה הדיסקה.
למה?
משהו עם גרביטציה.
בת שנתיים ותשעה חודשים 81545
תודה על העצה.
ניסיתי להמשיך את השיחה מהנקודה שבה היא הופסקה, ובתמורה נאלצתי לחזור שלוש פעמים על ההדגמה עם הגלובוס והפנס.
בסוף, "עכשיו את מבינה למה יש חושך?" - "עכשיו אני רוצה שוקו".
בת שנתיים ותשעה חודשים 81550
באמת ניסית להסביר לה עם הגלובוס והפנס? אתה רוצה שבגיל 11 היא תתנסח ב"מדעית" כמו ש-GEG מתנסח היום? :-)

אי אפשר להשביע את האינטלקט,(תראה איזה דיונים מפלצתיים מתפתחים באייל הקורא).
ותכלס,למה לא לספר לה שהשמש רוצה לישון כי היא עייפה?
למה עייפה?
ספר על מעללי השמש באותו יום,ועל הילדה הקטנה שראתה במסעה בשמיים...
בת שנתיים ותשעה חודשים 81591
אפלטון קרא לזה ''שקרים לילדים''. טרי פראטצ'ט וחבריו עשו שימוש חביב במושג הזה בספר ''המדע של עולם הדיסק'' (שלא מדבר, כמובן, על עולם הדיסק, אלא על העולם שלנו) - מדי פעם, אחרי תיאור נחמד, פשוט ואלגנטי של איזו תופעה סבוכה, הם היו מחייכים אל הקורא, ואומרים לו ''כל זה, כמובן, זה שקרים לילדים. המציאות הרבה יותר מסובכת, אבל זה יספיק לעכשיו, ואחר-כך נחזור לזה''.
בת שנתיים ותשעה חודשים 81661
סלמה לגרלף מספרת שכילדה בת 5 היתה יושבת בחיק סבתה ליד האח ושומעת ממנה אגדות,פעם שאלה,תגידי סבתא,כל הסיפורים שאת מספרת לי הם באמת?
הסבתא הסתכלה לה עמוק לתוך העיניים ואמרה,אמת כמו שאני רואה אותך עכשיו.
בת שנתיים ותשעה חודשים 81719
והסבתא הייתה עיוורת?
בת שנתיים ותשעה חודשים 81770
לא ממש יודע,סביר שהייתה קצרת רואי עקב גילה המופלג (סבתא זה גיל מופלג,נכון?).
מתישהוא משרד החינוך השבדי הזמין ממנה ספר לימוד גיאוגרפיה על שבדיה,לבית הספר היסודי, וכמה שהיא ניסתה לכתוב ב"מדעית של משרד החינוך",(לפני כמה שנים הרשות המקומית שלי פרסמה את שבחי גני הילדים בתחומה-"חינוך למדע ומדעי החברה בגני הילדים שלנו" אמר פרסום אחד) יצא לה נילס הולגרסן,ומאז היא הייתה צריכה להסביר ממי ירשה את דמיונה הפורה...
מדברים מהשטח 81786
ניסיתי את ההסבר האלטרנטיבי.
השמש ראתה היום ילדה קטנה הולכת לקניות, בורחת מאמא שלה בקניות, עולה במדרגות העולות, עולה במדרגות היורדות, קורעת חוברת של אחותה, שופכת שוקו על השולחן של אבא...

בסוף התברר שהשמש התעייפה והלכה לישון *במטה של אמא שלה*.
יש פסיכולוגים בקהל? ואסטרונומים?

אגב, השמש אולי הלכה לישון; הילדה עדיין ערה.
מדברים מהשטח 81809
4:45 בבוקר
אבא תעיר כבר את השמש אני לא עיפה.
מסקנה:
לחזור להסברים מדעיים.
בת שנתיים ותשעה חודשים 81768
למעשה, כוכב הלכת נגה (ונוס) מסתובב בכיוון הפוך לכל שאר כוכבי הלכת. לו גרנו בנגה, היינו רואים את השמש זורחת במערב ושוקעת במזרח.
ההסבר נעלם מבינתי - נהגתי להעתיק שיעורים בזמן ההרצאות באסטרופיסיקה.
בת שנתיים ותשעה חודשים 81769
הממ. עוד נגה. בעיה. בכל אופן, זו לא הייתי אני.
בת שנתיים ותשעה חודשים 81771
ע''פ שעת התגובה משהו הפוך בכל זאת בעולמך (יחסית למרכז הכדור).
בת שנתיים ותשעה חודשים 81772
לפי שעון ניו-יורק (בה אני מתגוררת) עכשיו ערב מוקדם. חוששתני שדווקא אתה קצת הפוך, לא?
בת שנתיים ותשעה חודשים 81773
אבל א''י היא מרכז הכדור.

וכן...הקפה הפוך,הלחות מהים התיכון,המאוורר מזמזם,היתושים גם.(פינת נוסטלגיה עבורך).
בת שנתיים ותשעה חודשים 81778
אהה, אז אנחנו הניו-יורקים משוכנעים שדווקא ניו-יורק היא המרכז. מה לא?
(הקפה לא הפוך, במקום מאוורר יש מיזוג מרכזי בבניין, יתושים אין, אבל לחות - ועוד איך)
מה שיפה בנוגה 81805
שהוא עובר מחזור של התמלאות בדומה לכוכב חמה.
אלה הם גם שני כוכבים הלכת היחידים שקיבלו שם נקבי ולא זכרי. ככל הנראה, בדיוק מסיבה זו.

מאז שגיליתי את העובדה החביבה הזו, יש לי חיבה מיוחדת לנוגה.
מה שיפה בנוגה 81806
נקבי למה? "נוגה" הוא שם עצם זכרי.
הבנים והבנות 81811
בנים: מרקורי, מרס, יופיטר, אוראנוס, נפטון, פלוטו.
בנות: ונוס.
והשאר ? 81812
ולמה נפקד מקומם של סאטורן ואמא אדמה?
והשאר ? 81832
לפני שכתבתי, שאלתי (תגובה 81786) אם יש אסטרונומים בקהל. אם הייתי יודע שאני עלול להיתפס, הייתי נזהר יותר.
היי, היי 81834
לא פעם האשימו אותי שאני אסטרונאוט, אבל מעולם לא אסטרונום.

My Very Erotic Mate Joyfully Satisfies Unusual Needs Passionately

(מה הקשר?)
81846
יש אחד אסטרונומי הרבה יותר מפורסם -

Oh, Be A Fine Girl, Kiss Me
mnemonic 81847
81867
את המשפט אני זוכר, אבל לא מה הוא אמור להזכיר. תזכיר לי?
טיפוסי כוכבים 81875
לפי טמפרטורת פני השטח שלהם.
טיפוסי כוכבים 81881
?
טיפוסי כוכבים 81908
הכוכבים מסוג O הם החמים ביותר, אם אני זוכר נכון.

אם ב"?" התכוונת לשאלה אחרת, רק תגיד.
הבנים והבנות 81866
אבל כוכב חמה הוא מרקורי...
בלדה בין כוכבים 81820
הנוגה שלחה אל הצדק חיוך
הי,יופיטר בוא ונצאה.
בשביל החלב כוס קפה הפוך
נראה מה שלום קסיופאה
נתפוס עגלה,קטנה או גדולה,
הלילה הזה משגע.

זה לא מעט,שצדק וונוס לבד...
בלדה בין כוכבים 92080
כמובן, "נוגה" במשמעות "זוהר" היא עדיין ש"ע זכר.
אתמול קראנו "כתר מלכות". שם אפשר לראות שכבר בימי אבן גבירול נחשבה נוגה לנקבה:

מי יבין סודותיך, בהקיפך על גלגל השני גלגל השלישי ובו נוגה. כגברת בין חייליה, וככלה תעדה כליה. ובעשתי עשר חודש תיסוב גליליה. וגופה כחלק משבעה ושלושים מן הארץ ליודעי סודה ומשכיליה. והיא מחדשת בעולם ברצון בוראה השקט ושלווה ודיצה וחדווה, ושירות ורננים ומצהלות חופות חתנים. והיא מקשרת פרי תנובות ושאר הצמחים – "ממגד תבואות שמש, וממגד גרש ירחים".
בלדה בין כוכבים 92133
גם כשמות אנשים ''נוגה'' משמש לנקבות ולזכרים, למרות הסיומת הנקבית שלו.
נוגה אלון ונוגה הראובני הם שני שמות של מפורסמים שעולים בזכרוני כרגע.
בלדה בין כוכבים 92135
חשבתי שהייתי ברור, אבל כנראה שלא:
המילה "נוגה" אינה מסתיימת בסיומת נקבית - יש מפיק בה"א והיא עיצורית. משקלה זהה למשקל "שורש", "גולם", "כובד" - כולם בלשון זכר.
בלדה בין כוכבים 92136
אוף
''בוחן'', ''זוהר'', ''צוהר''.
עוד אוף 92140
בסדר, למרות הסיומת ש*נשמעת* נקבית.
עדכון חדשות 94081
במקרה רפרפתי היום בהפטרת יום טוב שני של חג השבועות (לבני הגולה), ומצאתי שחבקוק מתייחס ל"נוגה" בלשון נקבה: "ונוגה כאור תהיה". ואולי זו פנייה לנוכח.

לא מרבים לקרוא את הפרק הזה, וחבל, מפני שיש בו פנינים רבות המעשירות פיוטים ולשון.
חתימה 94287
נחתום את פרק נוגה בשתי הערות נוספות:

א. גם בהפטרת יום טוב ראשון של שבועות מופיעה המילה "נוגה".

ב. מר הכפר-הגלובלי ציין בנים ששמם נוגה. הראשון שקרא כך לבנו היה דוד המלך בכבודו ובעצמו.
נגה היא לצדי ישנה 94329
נגה בן דוד? אפשר הפניה? פסוק,פרק?
נגה היא לצדי ישנה 94358
דברי הימים א' פרק ג'.
נגה היא לצדי ישנה 94360
עוררת את העניין, ולכן אזכיר שהמילה ''נוגה'' נמצאת גם בהפטרת שביעי של פסח.
נגה היא לצדי ישנה 94480
תודה לכולם. עכשיו אני יודעת.
בת שנתיים ותשעה חודשים 83276
הסיבה לסיבוב, היא חוק שימור התנע הזוויתי. אי סיבוב הוא מקרה פרטי של תנע זוויתי אפס. מה ההסתברות, שמכל התנעים הסיבוביים האפשריים, למערכת מסויימת יהיה בדיוק תנע זוויתי אפס? קטן מאוד.
סיפורה של o 80504
לינגוויסטית? אדלר?
סיפורה של o 80536
כמובן, שתי מלים שאין ביניהן כל קשר. סתם תהיות לגבי דבריו של GEG.
סיפורה של o 80928
גם אני תוהה לגבי דבריך. במילים אחרות, לא הבנתי.

'לינגוויסטית', ויטגנשטיין. או אולי אייר, פטנם, קרנפ, קואיין פואנקרה והילברט. אלו ה 'לינגוויסטים' מהם למדתי. אשכרה כתפי ענקים, למרות שהיום אינני מסכים עם אף אחד מהאמפיריציסטים הללו. אני הרי קאנטיאני. אבל ישנה עוצמה אדירה בפילוסופיה הלינגוויסטית, לכן אני (טוב, שטייניץ עשה זאת לפני...) מבצע סינתזה בין האנליזה הלשונית לארכיטקטורה המטאפיזית האדירה של קאנט. אפשר לקרוא לזה 'עדכון-קאנט'.
סיפורה של o 80982
אז זהו, שלא היית אמור לתהות לגבי דברי, כי בכלל לא הייתי אמורה להקליד אותם. אבל הנה ההסבר, כדי שלא תחשוב שהתחרפנתי לגמרי: את המילה לינגוויסטית הקלדתי מכיוון שהיא שעשעה אותי, באופן אישי בלבד שכלל לא קשור לנושא. את המילה אדלר הקלדתי מכיוון שדבריך הזכירו לי קצת את התיאוריה האינדיבידואליסטית של אדלר, משהו על יסוד הבחירה כיסוד מוביל בהבנת ההתנהגות האנושית, שהאדם איננו קורבן של נסיבות אף פעם, אלא תמיד יצור שעושה החלטות . וזהו...
סיפורה של o 80989
באמת יש דמיון רב לגישתו של אדלר. נמלאתי הרהורים. תודה לך.
סיפורה של o 80299
אה, הבנתי. רצון הוא כל דבר שגורם לי לפעול? הגדרה יפהפיה. רק, מה חבל, לא מתקשרת לעולם האמיתי. אגב כך היא גם מרוקנת מתוכן את המילה "רצון".
סיפורה של o 80301
ובמחשבה שנייה, אתה מתכוון לבחירה. פשוט, לחופש בחירה. אז אולי באמת אנחנו בוחרים הכל, אבל אפשר לבחור ללא רצון. מה עושה האדם שמשמאלו דב, מימינו אריה, מאחוריו אינני-יודעת-מה ומלפניו תהום? הוא נדחף לבחור, וכנראה גם בוחר. האם הוא באמת רוצה משהו מכל אלה?
סיפורה של o 80353
אז הוא רוצה ליפול לבור יותר משהוא רוצה להטרף חיים (אני חושב שגם אני הייתי עושה את הבחירה הזו). הוא לא רוצה ליפול לבור, אבל הוא כן רוצה ליפול לבור במקום להיטרף.

כמובן, אם הוא נדחף פיזית, אין בעיה. לא היה פה רצון, כי לא הייתה פה פעולה (שלו). הוא היה סביל כמו כסא מופל, שלא ''הפיל את עצמו''.
סיפורה של o 80440
מה אומר לך, מצידי כדאי לך לבחור דווקא להיטרף חיים - אולי תצליח להוכיח לאריה/דוב שמה שהוא רוצה בעצם, זה ללכת לשחק איתך טניס.

שום מבחן מציאות אין לסלט המילים הזה: "רוצה ליפול לבור יותר משהוא רוצה להיטרף חיים". "לבחור" או "להעדיף" אין פירושם לרצות. זו פילוסופיה עקרה שבינה לבין החיים אין דבר וחצי דבר.

תסלח לי על הדוגמאות הקיצוניות שאביא, אבל אני מביאה אותן כי מערכת המושגים שלך מעקרת את המילים - ואת החיים - מכל משמעות. עד שלא נותר אלא להיצמד לשלדי האדם באפריקה. הם רוצים, כמובן, למות מאיידס ולהתכסות זבובים. אהא, אתה צודק - הם רוצים למות מאיידס יותר משהם רוצים להתייבש בבצורת. ויושבי קומה 72 בבניין התאומים השני רצו לקפוץ מהחלון יותר משהם רצו שמטוס ייתקע בהם. כמובן, ואיזה מזל שהיה שם מטוס בסביבה, לסייע להם להגשים את רצונם.
סיפורה של o 80717
""לבחור" או "להעדיף" אין פירושם לרצות" - אשמח אם תבהיר את ההבדלים העקרוניים.

"יושבי קומה 72 בבניין התאומים השני רצו לקפוץ מהחלון יותר משהם רצו שמטוס ייתקע בהם. כמובן, ואיזה מזל שהיה שם מטוס בסביבה, לסייע להם להגשים את רצונם" - כן. המשפט הראשון נכון. אחרת, איך תסבירי מדוע הם קפצו? כנראה שכאב החום או החנק מהעשן היה כל-כך לא נעים (בלשון המעטה), שהם ראו פחות סבל בקפיצה.
לגבי המשפט השני: בואי נניח שהם רצו לחיות. אבל מה לעשות, זו לא הייתה אופציה. כבר אמרתי שאפשר לרצות לעוף, גם כשאי אפשר לבצע זאת - להבהרת העניין אמליץ, בפעם ה n, על "דיון הסתירות" (תגובה 58226).
סיפורה של o 80810
מה שהם *רצו* זה לחיות. זה שהאופציה לא הייתה פתוחה בפניהם לא אומר שהם *רצו* למות - לא מחנק, ולא מהמדרכה.
סיפורה של o 80934
כדי שאני לא יחזור בפעם ה n על אותו הסבר; מדוע *לדעתך* אותם אלו שקפצו עשו זאת (ולא נשארו להיחנק להנאתם)?

הם רצו לחיות. רצונות לא ממומשים זה לא דבר חדש (הבהרתי את זה, אני מקווה, באותו "דיון הסטירות"). אבל כשיש שתי אופציות אפשריות; להיחנק או לקפוץ, יש בחירה. במקום שיש בחירה, יש רצון (אחרת, כיצד יש בחירה?). הרצון של אותם אנשים היה לא להיחנק למוות, ולו במחיר קפיצה (ומוות). אכן, לא נעים כשאלו האפשרויות. אולי מוות איטי בחנק מייסר יותר ממכה קצרה אחת. והרצון שלהם היה "בהתחשב במצב, מוות במינימום כאב".
  סיפורה של o • מיץ פטל
  סיפורה של o • God eat God
  ''מיץ פטל הגיע לבית המשפט'' • אשר לבשן
  ''מיץ פטל הגיע לבית המשפט'' • מיץ פטל
  ''מיץ פטל הגיע לבית המשפט'' • אשר לבשן
  ''מיץ פטל הגיע לבית המשפט'' • מיץ פטל
  ''מיץ פטל הגיע לבית המשפט'' • אשר לבשן
  יש פרקליטה בקהל? • מיץ פטל
  בדיחה עבשה למדי • שוטה הכפר הגלובלי
  סיפורה של o • האייל האקזיסטנציאלי
  סיפורה של o • God eat God
  אני חשבתי שפמיניזם • טלי
  אני חשבתי שפמיניזם • God eat God
  אני חשבתי שפמיניזם • ברקת
  אני חשבתי שפמיניזם • God eat God
  אני חשבתי שפמיניזם • ברקת
  אני חשבתי שפמיניזם • God eat God
  אני חשבתי שפמיניזם • ברקת
  אני חשבתי שפמיניזם • God eat God
  אני חשבתי שפמיניזם • God eat God
  אני חשבתי שפמיניזם • ברקת
  אני חשבתי שפמיניזם • God eat God
  אני חשבתי שפמיניזם • ברקת
  אני חשבתי שפמיניזם • God eat God
  אני חשבתי שפמיניזם • ברקת
  אני חשבתי שפמיניזם • God eat God
  אני חשבתי שפמיניזם • האייל האנומלי
  אני חשבתי שפמיניזם • God eat God
  אני חשבתי שפמיניזם • האייל האנומלי
  אני חשבתי שפמיניזם • God eat God
  האחרון בדרך לגיהנום • האייל האנומלי
  האחרון בדרך לגיהנום • God eat God
  האחרון בדרך לגיהנום • האייל האנומלי
  האחרון בדרך לגיהנום • אשר לבשן
  האחרון בדרך לגיהנום • God eat God
  האחרון בדרך לגיהנום • האייל האלמוני
  לא. • God eat God
  לא. • אשר לבשן
  לא. • God eat God
  69 • רון בן-יעקב
  אני חשבתי שפמיניזם • דובי קננגיסר
  אני חשבתי שפמיניזם • God eat God
  שאלת רשות מציקנית • איילת בועזסון
  שאלת רשות מציקנית • easy
  שאלת רשות מציקנית • איילת בועזסון

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים