לי זה דוקא די מציק 9621
מחשבה מעניינת עלתה בראשי:
אם איני טועה, ישנו במדינת ישראל חוק האוסר פרסומו בכלי התקשורת הפומביים של קטין שאחד האפוטרופוסים שלו הורשע במדינת ישראל בפשע זה או אחר. אני מאמין שלקיחת שוחד נכללת ברשימת הפשעים הללו. האם עצם פרסומה בכלי התקשורת של תמונתה ושמה של בת-דרעי מהווה עבירה על החוק? ומי אשם אם כך? מארגני העצרת שהעלו את הקטינה אל הבימה, או כלי התקשורת שפרסמו את התמונות ללא צנזורה? מעניין בהחלט. הייתי שמח אם מישהו שמכיר את החוק כלשונו יתייחס לכך, וגם מי שסתם חפץ להגיב...

מתעניין
לי זה דוקא די מציק 9626
איני יודע את לשון החוק הרלוונטי, אבל בעיתון "כל העיר" מלפני שבועיים ציין מישהו שעל העיתונים מוטלת החובה לא לפרסם את שמו וזהותו של קטין שאחד מהוריו הורשע בפשע, וזאת:א. על מנת להגן על הקטין.
ב. על מנת למנוע ניצול הילדים לביצוע מניפולציות כדוגמאת זו שביצע דרעי (אל תגידו לי שהוא התחנן בפני דסי שלא תעלה לבמה).
מה היה על כלי התקשורת עשות במקרה זה? מה לעשות כאשר סיפור כזה , שלפי החוק פרסומו אסור, אבל הוא מוכר המון עיתונים? האם זה מספיק לטשטש את פניו של הקטין ולפרסם רק את האות הראשונה בשמו של הקטין (כפי שעשה העיתון "כל העיר" בשבוע שעבר , בהשוואה סרת-טעם וארכנית בין דסי דרעי ונכדתו הנ"ל של יצחק רבין , שאפילו לא היתה קטינה כאשר נשאה דברים על קיברו של סבה שאפילו לא הורשע בביצוע פשע אלא נרצח )? האם לא ניתן להניח ששמה+תמליל דבריה היה מתפרסם באתר אינטרנט כלשהו תוך זמן קצר גם אם כל כלי התקשורת הממוסדים היו נמנעים מהפרסום? בכל מקרה דרעי הוכיח גם במקרה זה שהחוק לא ממש מעניין אותו.מדאיג רק הקלות שבה עורכי העיתונים והחדשות לוקחים את החוק.י
לי זה דוקא די מציק 9631
The argument about an attempt to obstruct justice is not valid because the girl made her appearance after a final verdict was given.

Israeli politicians regularly use their families (and kids) in inappropriate ways. Perhaps this is the "American" point that was mentioned in the article. Should there be a law or convention prohibiting the exposure of politicians' children in the media, even if their parents insist on it?
לי זה דוקא די מציק 9648
regularly? למעט נתניהו בזמנו ודסי כעת, לא זכור לי שנתקלתי בילדו של פוליטיקאי ישראלי בטלוויזיה (למעט מקרים נורמליים, כמו נישואי בתו של דוד לוי שמטבע הדברים כוסו בידי התקשורת כדי לראות מי-ידבר-עם-מי בקבלת הפנים).
לי זה דוקא די מציק 9655
Most politicians rise to power at their 40's or later, when their kids are already grown up. As in the western world younger politicians become more common, their children will become yet another way to show "my warm loving family" to the public and play with voters' emotions.

As a generalisation, Eurpeans somehow manage to see their politicians basically as workers getting paid to run the state. Nobody cares about their private life and family, and the juicy gossip is provided instead by a couple of kings and princesses.

Americans are different and like to use children for political purposes. Israelis regretably seem to follow them.
לי זה דוקא די מציק 9671
ומה עם בנו הסורר של טוני בלייר, ראש ממשלת אנגליה?.. והרי שם יש דווקא די בני מלוכה לספק את הסחורה.
לי זה דוקא די מציק 9774
Perhaps the relevant distinction is between politicians that are directly elected and those that get elected through their membership in a party. It is indeed strange that a politician should present himself to the public as a "charming person" instead of an efficient administrator, an accomplished statesman, etc.

Back to the subject: Using one's kids as a tool for achieving one's ambitions in life is a cynical and cruel behavior. It is a bit like sending your child to work instead of to school.
A relevant question is, then, whether giving this speech was good for Dasi.
לי זה דוקא די מציק 9658
Orly Levy, it might be worth mentioning, is a celebrity by her own name, not just by her father's. Her husband, if memory serves, was himself a famouson (mefursamon, be'ivrit).
But that's beside the point.

סיינט נועה 9635
הייתי רוצה להתייחס דווקא להערה שהובאה בסוגריים בתגובתך, המחאה נגד ההשוואה בין נועה בן ארצי לבין דסי דרעי. בכלל, ההתייחסות והעברת הביקורת על מעשיו של אריה דרעי לאחר הרשעתו כשנקודת המבט כה משוכנעת וכל-כך מצד אחד של המפה.
נדמה לי שלא ניתן לדבר על הרשעתו של אריה דרעי בפלילים כמו על הרשעתו של כל אדם אחר, שמתרחשת כל יום בבתי המשפט שלנו. אריה דרעי אינו אדם פרטי, ואף אינו פוליטיקאי מן השורה. ברור שכאשר מעמידים אדם אפור, למעשה - עסקן, כאבי יחזקאל, למשל, לדין, לעצם ההליך הפלילי, על כל שלביו - החל מחקירת המשטרה וכלה בפסק-הדין, אין לייחס משמעויות פוליטיות כלל. כך בדיוק מנסה הצד האחד של המפה, זה שנועה בן ארצי היא גיבורתו להציג את הרשעת דרעי, ודווקא אותם רחמנים בני-רחמנים שבכו עם סיינט נועה מסרבים בתוקף כה רב להכיר אפילו בלגיטימיות של העלאת הבקשה של דסי דרעי לשחרר את אביה לחגים.
לגבי אנשים אחרים, לעומת זאת, ההליך הפלילי שנוהל נגד אריה דרעי מגלם בתוכו ערעור תקיף על הלגיטימיות של נסיון של ציבור שלם לנסות ולהשתתף בקביעת סדר היום של מדינת ישראל. משהו בנוסח ''צריך להחליף את העם'' הבולשוויקי שהושמע אחרי מפלתה הראשונה של מפא''י - לא הצלחנו להדביר את השד באמצעים פוליטיים לגיטימיים והוא ממשיך לגדול ולצבור כח - נשלח בו את כלבי-המשטרה. זה עבד. בשביל ציבור שלם אריה דרעי הוא אדם שנרדף והוכה בגלל מה שהוא מסמל - כמו יצחק רבין. לכן גם נשמעת ההשוואה בין נועה בן ארצי לבין דסי דרעי. השוואה נכונה, לגיטימית ובמקום. אין טעם למחות או להיעלב.
סיינט דרעי 9636
הוא זכאי הוא זכאי, ציבור שלם שמזדהה עם אריה דרעי, מכניסים אותו לכלא כי הוא פראנק, למה לאסור אותו הרי הוא כל כך יחסר למשפחה שלו וכו'.

זוהיא רשימת השטויות החלקית שמעלים תומכי אריה דרעי, אני מציעה שתפסיק לרגע להשתמש במניפולציה דתית עדתית ותפקח לרגע את העניים.
ש"ס היא תנועה שמטרתה לעודד את העוני, השפל הבורות, הפנאטיות, והכל בכדי לסחוט את הממשלה ולהרחיב קולות(בלי שום קשר למקופחונים).
אריה דרעי הוא שר לשעבר שגנב כספי מדינה והורשע.
הכניסו אותו לכלא כי הוא הורשע, וציבור שלם מבלי לדעת כל עובדה על המשפט צועק ציבור שלם שאריה זכאי כי הוא פראנק שניסה לשבור את מדיניות האפרטהייד של האשכנזים הלבנים כנגד הפראנקים השחורים?!
רבים ממכרי(וגם ממשפחתי) הם ממוצא מזרחי, ואף לא אחד מהם חושב שאריה שלנו זכאי, אני מקווה שתוכל להסביר את זה.

נ.ב
בזמן האסיפה למען הזכאי היה צירוף מוזר של השלט עליו נכתב "קבל אשרי תורה" לבין עצם העובדה שכל האסיפה הזו נעשתה למען גנב, יתכן שהם הוציאו את הדיבר של לא תגנוב.
סיינט דרעי 9672
הייתי רוצה לנסות ולהאיר את פרשת דרעי מכיוון אחר ולהציע פרשנות אחרת מזו הפסקנית והבלתי-מתפשרת, שהפכה לבון-טון בקרב הציבור החילוני-אשכנזי, זו הפרשנות הגורסת "אריה דרעי הועמד לדין, הורשע ועתה הוא פושע שצריך לרצות את עונשו ולסתום את הפה. נקודה.". מי שבאמת מחזיק מעצמו אדם נאור וליברלי, לא יוכל לסתום את הגולל על הפרשה מבלי לתהות כמה תהיות.
לטעמי, מפלגת ש"ס היא האיום הגדול והרציני ביותר על ההגמוניה השלטונית של הגווארדיה הותיקה המתרווחת לה על עורקינו ויונקת מהם מזה יותר מיובל, קרי: המפלצת הדו-ראשית ליכוד-מפא"י. לשבחם של מנהיגי הגווארדיה הנ"ל יאמר כי האינסטינקטים הפוליטיים שלהם מחודדים הרבה יותר משל בוחריהם, לפחות במה שנוגע לאפשרות העפת האחוריים המדושנים שלהם בבעיטה מעמדות הכוח במדינה. אבל לא חייבים להסכים עם הנחת היסוד הזו בכדי לשאול שאלה מאוד פשוטה: אריה דרעי, שנחשד לכל היותר בקבלת שוחד בן כמה עשרות אלפי דולרים, זוכה לטיפול משטרתי צמוד של מספר חסר-תקדים של חוקרי משטרה, שהופכים והופכים בעברו עד 15 שנים אחורה, ואף יוצאים לחקירות בלונדון ובארה"ב ובתום החקירה מועמד נגדו תיק של עשרות אלפי עמודים והוא מורשע ונשלח לכלא. נשאלת השאלה: איפה חקירת העמותות של ברק? מישהו שמע משהו לאחרונה? שלחו כבר חוקרים ללונדון? להזכירכם - מדובר על קניית שלטון בכסף, עניין חמור הרבה יותר מסתם שוחד. עוד שאלה: מה עם צחי הנגבי וחקירתו? מישהו זוכר בכלל על מה מדובר? גם שם זה שוחד. מה עם אריק שרון והמכתב שכתב לראשי אגו"י, שהיווה שוחד בחירות מובהק? מה עם השוחד שהעניק ליאנוש בן-גל תמורת הימנעותו של האחרון ממתן עדות לטובת "הארץ" נגד שרון? איפה צוותי החקירה הבלתי-נלאים? איפה חקירות שתי-וערב במשך ימים רצופים? איפה הנסיעות ללונדון, ניו-יורק וקיבינימט בשביל לנסות ולחפור עוד ועוד ראיות? איפה הסמרטוטונים - ידיעות ומעריב, ולמה הם לא שואלים את כל השאלות הנ"ל? איפה "הארץ" ומה קרה למלחמתו בשחיתות?
ואולי הכי חשוב מהכל - איך זה שרבבות אנשים מרגישים כאילו הכניסו את אבא שלהם לכלא?
הרי לכם כמה שאלות שאדם המתיימר להיות אינטלקטואל רציני לא יכול לפטור במשיכת כתף מזלזלת וב"הוא הועמד לדין והורשע וזה הכל" לאקוני. וכל זה עוד בלי להזכיר את עייזר...
סיינט דרעי 9676
Nice questions you asked , and I agree
that Deri is not the only roteen apple
in our political box.
First of all it doesn't decrease his crime.
Secondly , this article is about his
abuse of his doughter , for egoistic and
demagogic reasons.
I'm surprised that someone who
protested so jealously against the use
of childrens in commercials , can take
this use of a politician girl ?

שלל תגובות 9679
יש לי כמה הערות לדברים שהעלית.
דבר ראשון - לנושא ההשוואה בין נועה רבין פילוסוף לדסי דרעי. יש הבדל גדול בין שני המקרים. רבין ז"ל לא הפך לדמות מקודשת, איש לא הגן עליו או על דרכו בכיכרות. נועה רבין לא דיברה בעצרת תמיכה לסבה - היא ספדה לו. ואל יקל בעיניך - אדם מת לא ישוב לחיים. גם אם תבחר לראות את דבריה כציניים, כמנוסחים בקפידה, לא תוכל לשנות את העובדה שהיא לא תראה את סבה לא בחגים הקרובים, לא בעוד שנתיים - שלוש, ולא בעתיד. הבדל נוסף הוא שראש הממשלה המנוח נרצח. והוא נרצח על דעותיו. דרעי נאסר, והוא נאסר על שום שהורשע. לא על אמונות, לא על דעות, לא על דרך. אתה מבקש שיסבירו לך איך זה ש"רבבות אנשים מרגישים כאילו נכלא אביהם". ובכן, יש רבים שאביהם אכן נכלא. במקור, כשכתבתי את המאמר, חשבתי על בנו של הרצל אביטן, שדיבר כבן על אביו - בן שמכיר בכך שאביו רצח, ואוהב אותו למרות זאת. חשבתי על הגישה האמריקאית כל כך, לראיין את בנו של, להכניס את הקורא לנעליו של אדם שפשע. שנטל חיים. יש בי משהו שמתנגד לזה. קשה לי עם שעות המסך ודפי העיתון שמוטלים לנגד עיניי, שמציגים "צד אחר לפשע". אולי אפשר להבין, לשקם, לעזור - אבל אסור שדמויות כאלה יהפכו אייקון תרבותי. אסור להפיץ את המחשבה שמי שעושה עוול ממילא ימחלו לו מאוחר יותר. הוא גם יקבל מחילה ציבורית, בפומבי.
נועה רבין לא באה לבקש עזרה, גם לא מחילה. היא לא יכלה לקבל עזרה מאף אחד. מאוחר מדי בשביל זה. היא נפרדה מהמת. דסי בקשה ליצור מניפולציה על דעת קהל, ולטענתי - הדמיון לנאום של נועה היה מכוון, הן להיבט התקשורתי והן לרגשי - להעיר את הוויכוח, להעיר בקרב מי שלא חושבים עד הסוף את ההרגשה שהמצב שווה. ולא כך הוא.
הערה שניה, וקצרה יותר :-) - לנושא ה"רדיפה". אתה טוען שליכוד ומפא"י לא נרדפות? ולי נדמה שראיתי כתבות בעיתוני ערב, במקומונים, בערוצי הטלוויזיה, ברדיו - שעסקו בדמות אחרת השנויה גם היא במחלוקת - וכינויה ביבי. האמנם הטעו אותי חושיי?
שלל תגובות 9707
רבין לא הפך לדמות מקודשת?
איש לא הגן עליו או על דרכו בכיכרות?
אני מקווה שאת לא רצינית.
פולחן רבין הוא עבודת האלילים האנושית הגדולה ביותר שפשתה במדינת ישראל מיום היווסדה!
שלל תגובות 9711
כן, אני רצינית. רבין הפך לדמות מקודשת
ל א ח ר מ ו ת ו ! !
ולא בעודו בחייו. כשתלו תמונות שלו, אש בעיניו וכפיה על ראשו, לא באו המונים לתמוך בו, איש לא זעק ברחובות דברים לזכותו, ולא היו "רבבות אנשים שראו בו אבא", כפי שכתב לנו אסף דרעי במאמר אחר.
שלל תגובות 9739
אכן, הצבעת על הבדלים רבים בין מקרהו של רבין ז"ל לבין מקרה דרעי, אולם בכך אין כל רבותא. ברור שרבין נרצח ודרעי "רק" נכנס לכלא, ברור שנאומה של נועה היה הספד וזה של דסי לא. אז מה? לא די להצביע על הבדלים, אלא צריך להראות האם ההבדלים הללו רלוונטיים להבחנה בין המקרים. טענתי היתה שכל צבועי ומתחסדי המחנה המהין לקרוא לעצמו "שמאל" בכו, הזדהו ואימצו אל חיקם (שהוא חיקה של מדינת ישראל, בהיותם של הנ"ל שליטי רשויות המדינה והמדיה שלה) את נועה ונאומה (שאינני טוען כלל שהוא ציני או מנוסח בקפידה, להיפך - אני מבין ומזדהה איתה לחלוטין) אולם כאשר הדברים מגיעים אל דסי דרעי - אין הזדהות, אין אהדה ואין הבנה, רק ביקורת, לעג זול (פתיון דוחה שנפלו בו לצערי גם חלק מקוראי האייל: הטיעון הלא-רלוונטי לפיו דרעי לא היה בחג עם משפחתו גם בשנים עברו) והרבה, הרבה שנאה.
הדבר דומה יותר מכל להבדל בין הטיפול לו זכה דרעי מרשויות החוק (ר' פירוט בתגובתי הקודמת) לבין היחס לו זכה עזר ויצמן. ושוב - אינני טוען שיש כאן דבר בלתי-לגיטימי, נהפוך הוא: לגיטימי מאוד לגלות התחשבות בזקן סנילי שעומד על פי קבר, אבל משום מה תמיד זוכים להתחשבות ולהבנה זו "אנשי-שלומנו". דרעי? שיירקב. אין נסיבות מקילות. נזיין אותו עד הסוף. עייזר? הוא משלנו, מלח-הארץ, כל-כך הרבה תרם למדינה, אז נפל פעם אחת, נחליק לו.
אשר לחלק השני של תגובתך - לדעתי הדוגמא שנתת רק מחזקת את טענתי. שימי לב במי בחרו "להיכנס" - בביבי, מקים "קואליציית המקופחים", פטרונו של ליברמן אויב המשטרה והפרקליטות, כורת הברית עם אריה דרעי, זה שניסה ברוב חוצפתו למנות יועץ משפטי לממשלה שהוא לא מהקליקה הסגורה של אלה שחושבים שהמדינה רשומה בטאבו על אמא שלהם (סליחה על הבוטות, אבל בנפשי, וגם בנפשך, הדבר). ושימי לב על מה נכנסו בו וכמה רעש עשו מזה - לעומת מה שיצא מזה בסוף. האמיני לי, אינני מאוהדיו של ביבי, לטעמי הוא אינו יותר מבריון פופוליסטי מסוכן, אבל רק חכי וראי באיזה קול ענות חלושה תיגמר החקירה נגדו. את חושבת שהם טמבלים שם בפרקליטות? מה, הם לא ראו שאין להם קייס? לדעתי כל המטרה היתה פשוט לטנף אותו תקשורתית. איך ניתן להסביר אחרת את היחס השונה לחבר מפלגתו פושע המלחמה שרון? ומה עם כל שאר מצעד המפורסמים שהזכרתי קודם?
שלל תגובות 9757
א. אין כאן משחק ב"מצא את ההבדלים" (אני מקווה), העניין הוא שיש הבדל גדול בין לקחת אדם שחייו קופדו בשל אמונותיו, ועל כך - על שהלך בדרך גם כשהובילה למותו - הוערך. במקרה של דרעי מדובר באדם שהורשע בפלילים. אם בעיניך השוני טכני הרי שיש בינינו אי הסכמה עמוקה מאוד.
להזכירך, גם נועה רבין זכתה לקיתונות של צוננים (למשל בעיקבות הספר שכתבה). מה לעשות, ככה זה. במאמר כתבתי שאני, כמוך, מבינה את המקום ממנו דסי מגיעה. אני רק לא מסכימה עם העמדה שלפיה גורל הילדים אמור לשחרר אדם ממאסר. אם ציבור מגובש יכול להביא לשחרור אדם בניגוד לפסיקת בית משפט, זהו ערעור על סמכותו של בית המשפט. לצערי, אני לא יכולה שלא לחשוב על זה שזו לא הפעם הראשונה לערעור מסוג זה. כבודה של ד.דרעי במקומה מונח, טענתי - שיונח מחוץ למסך הטלוויזיה.
ב. אם עזר ויצמן לא נאסר אין זה אומר שכל מי שעובר על החוק צריך להשתחרר. האם משהו אחד שנעשה שלא כדין מחייב לפעול לנצח באותו אופן?
מה גם שעזר ויצמן קיבל מתנה אישית שלא הצהיר עליה, ולא הואשם שלקח כספים שיועדו למטרות אחרות.

והערה אחרונה, לנושא ביבי - הוא רץ אולי בשם המקופחים, אבל הוא עצמו לא נמנה עליהם. גם מי שהיה מקורב אליו (קבוצה שהשתנתה תמידית, כמדומני) לא ממש ייצגו את כל חלקי האוכלוסיה. תדמית לחוד ומציאות לחוד.
שלל תגובות 9759
נראה שבויכוח בינינו לא מתנהל על אותו מישור. ייתכן שלא הסברתי את עצמי כראוי קודם. אז הנה נסיון נוסף:
כל מטרתי בויכוח זה הינה לנסות ולהעניק לדיון בנושא דרעי את מימדיו האמיתיים, ולנסות להתרומם מעט מעל התמונה החד-מימדית שאנשים רבים מאוד מציירים. תמונה חד-מימדית זאת מוצאת את ביטויה, למשל, באמירות כגון: "במקרה של דרעי מדובר באדם שהורשע בפלילים" או " אם ציבור מגובש... ערעור על סמכותו של ביהמ"ש" שכללת בתגובתך.
דפנה, אני מצטער אבל לא ניתן להתייחס לאירוע דוגמת משפט דרעי באותה התייחסות כאילו הועמדתי אני לדין והורשעתי או כאילו זה קרה לך, למשל. אריה דרעי אינו אזרח מן השורה. הוא מנהיג של ציבור שלם שעומד מאחורי התנועה היחידה שהיוותה איום על ההגמוניה השלטונית של האליטות הוותיקות, ובתור שכזה - מקבלת הרשעתו מימדים ומובנים סוציולוגיים יוצאים מגדר הרגיל. הן לנסיבות החקירה והן לנסיבות המשפט, ההרשעה והישיבה בכלא יש משמעויות והשלכות החורגות מגדרו של משפט פשוט ורגיל.
הנסיון של חלקים רבים בציבור (שרובם נמנים על המחנה החילוני-"ליברלי"-אשכנזי, למרות שחלקם אינם עונים על התנאי האחרון...) לשוות להרשעת דרעי דמות של משפט רגיל שהתנהל בדרך רגילה ונגמר בתוצאה רגילה, נדון לכשלון.
הערתך בדבר ויצמן קוממה אותי מאוד: מה פירוש "האם משהו אחד שנעשה שלא כדין מחייב לפעול לנצח באותו אופן"? אני מניח שהעובדה שפרשת ויצמן התעוררה אחרי פרשת דרעי אינה זרה לך. אם כן, אדרבא, דווקא העובדה שעם דרעי מוצה הדין עד הסוף - מחייבת לפעול כך בפרשת ויצמן. הייתי רוצה לדעת מנין את שואבת את המידע לגבי העבירה שביצע ויצמן? שמא מחקירת המשטרה ה"יסודית" שהתנהלה? אולי מן המשפט הנוקב ש"נערך"? כנראה שלעולם לא נדע.
אשר לביבי - אין ספק שביבי עצמו איננו "מקופח". גם אריה דרעי אישית איננו "מקופח" (או לפחות לא היה כזה עד כניסתו לכלא). זו לא הטענה, ברור שאף אחד לא מתעניין בלזרוק הומלסים לכלא. הטענה שלי היא מאוד פשוטה - ש"ס היוותה כח עולה חזק ומאורגן שהציג איום מפחיד לאליטות השליטות, והן התרוממו על שתי הרגליים האחוריות. זה מה שעומד בבסיס פרשת דרעי. לא חקירה משטרתית הוגנת.
שלל תגובות 9761
ראשית, נושא המאמר לא היה הסיבות למאסר של דרעי או לבקשה לשחרר אותו. כתבתי על זה שמקומם של ילדים מחוץ לטלוויזיה, במיוחד בגיל צעיר מאוד.

על הטענה שלך שהחקירה לא היתה מלאה - אני לא יודעת. אני לא עוסקת לא בחקירה ולא במשפט. אני יודעת שערעור על סמכות בית משפט אמור לבוא, במקרה ספק, אבל לא מציבור (שדעתו לא אוביקטיבית) ולא מילדיו.

לנושא ויצמן - לא רציתי לקומם. השאלה שלי היא למה מנסים לשחרר אדם מורשע ולא למצות את הדין עם מי שחטא אך שוחרר מטעמים שנראים לאנשים לא ראויים. נראה לכם שויצמן צריך להיענש?.. אדרבא, תפעלו. אבל אל תבקשו לשחרר אדם שהורשע בגלל שגם מישהו אחר שוחרר. מצטערת, אבל בעיניי זה לא פתרון.
לי אין מידע על החקירה של ויצמן, אבל אני מניחה שלו הנושא היה בוער בעצמותיי הייתי משלימה את החור בהשכלה. סתם, כי זה חשוב לי.
בנושא וייצמן 9770
עד כמה שידיעתי המשפטית מגעת, יש הבדל אדיר בין המקרה של וייצמן לזה של דרעי:
מר סרוסי נתן לוייצמן סכומי כסף אדירים אבל המשטרה לא הצליחה למצוא טובות הנאה שניתנו במסגרת תפקידו של וייצמן בשירות הציבורי למר סרוסי, דהיינו, התשלום הכספי היה בבחינת 'שלח לחמך על פני המים' לכאורה. כמובן שזה פסול ואסור מבחינה חוקית אך יש הבדל בין מקרה זה לבין מקרה של שוחד. דרעי קיבל כספים מקבלנים ובעלי ממון על מנת שיעשה בשבילם דברים במסגרת תפקידו בשירות הציבורי, דהיינו שוחד שזוהי עברה חמורה ביותר שיש להעניש עליה בחומרה.

כל הקבלה משפטית בין המקרה של וייצמן למקרה של דרעי היא פסולה ומופרכת מיסודה. הפרקליטות היתה אכן מעמידה לדין את וייצמן אם לא היתה מושגת הסכמה בינו לבין היוע"מ ושר המשפטים. עקב התפטרותו של וייצמן ועקב גילו המתקדם, וחוסר האפשרות להשיג ראיות לא הוגש נגדו כתב אישום. אם אנשי ש"ס כל כך רוצים שוויצמן יגרר לבית המשפט בבחינת 'ייקוב הדין את ההר' ניתן בהחלט להחיל את הכלל הזה על מר עובדיה יוסף שמסרב לבוא להחקר במשטרה על פרשה אחרת. ליוע"מ ולפרקליטות יש שיקול דעת המוקנה להם על פי חוק. שיקול הדעת הזה הנחה אותם שלא להביא למשפט את וייצמן מחד גיסא ומאידך גיסא, לא לגרור את מר יוסף אל חדרי החקירות של המשטרה.
אנשי שלומי ואנשי שלומך 9781
מר בר זיק הנכבד,

בכל מדינת חוק ריבונית ומסודרת מחוייבים היו אנשי ציבור כמר וייצמן וכמר יוסף לתת דין וחשבון מלא על סך מעשיהם העשויים לעניין את
החוק - וזאת ללא כל 'שיקול דעת' מלאכותי מצידו של יועץ משפטי זה או אחר.

מבחינה זו ומבחינות אחרות יש מן הצדק המאוד מסויים בטענותיו ומענותיו של המגיב אסף דרעי בעניינו של מר וייצמן - אך דא עקא בחר מגיב זריז ומוכשר זה שלא להתייחס באובייקטיביות, הדרושה מבחינת החוק, כלפי אנשי שלומו.

מדינת ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה פרטיקולריזם עדתי שכזה, בין אם המעוניינים בכך הינם אנשי דרעי-יוסף, הרוצים להרים את קרן הגאווה הספרדית, ובין אם אלו אנשי האליטות הישנות הרוצות לתמוך ב'מלח הארץ' וייצמן.

בברכה

א. מאן
במקרה של אישי ציבור 9819
הנוהג וגם החוק במדינת ישראל קובע שמקרה שמדובר בנושאי תפקידים רשמיים, היוה"מ אמור לתת חוות דעתו לפרקליטות והיא אמורה להתחשב בחוות דעת זו (איני בטוח בנוגע לנוסח החוק האמיתי). זהו החוק במדינה שלנו, וכל נסיון להציג את מקרה וייצמן כ'בחישה אפלה' או כתחמון פוליטי היא פסולה מעיקרה ונובעת מחוסר הבנה, לא בכל מקרה צריך הדין לקוב את ההר ויש להתחשב בשיקולים אחרים. אנסה להסביר את שיקולי הפרקליטות והיוה"מ.
המקרה של סרוסי וויצמן פסול מבחינה מוסרית, אין ספק, ואינו חוקי לכאורה. אך יש קושי רב להוכיח פשע שנעשה כאן, וקושי רב עוד יותר לנצח במשפט שכזה. כיוון שלא נעשתה עבירה של שוחד (דהיינו מתן הכסף לוייצמן על מנת שיעשה דבר מה) או עברה על חוק התנות (וייצמן לא קיבל את הכסף במסגרת תפקידו).
ובכל מקרה, וייצמן אדם זקן וחולה בסוף דרכו הציבורית, כיוון שאדם שעבר עבירות אלו לכאורה פסול מלהחזיק במשרה ציבורית כלשהי, העמידו בפניו ברירה: לפרוש לאלתר מתפקידו או להשאר בתפקידו ולהיות מואשם. וייצמן בחר את הבחירה הנבונה. לאחר שהודח מתפקידו, אין שום טעם לפתוח בהליך מורכב ארוך ויקר לבירור האשמה (אם אכן קיימת כזו). ושוב אני טוען וחוזר שאין להקביל כלל וכלל את מקרה דרעי למקרה וייצמן. העברות שונות.

ובנוגע לאנ"ש, יש לציין שהיוה"מ הוא חובש כיפה, ימני בדעותיו הפוליטיות. גם הפרקליטות היא מגוונת הן בדעות והן במוצא. לטעון ששחרור וייצמן נובע כתוצאה מאפלייה גזעית הוא שקר במקרה הטוב והטעייה במקרה הרע.

הערה קטנה בנוגע לספרדים: אני יכול להעיד בבטחון מלא שאיני יודע מה קשר ש"ס לספרדים, ספרדים הם מי שדוברים ספניולית, לא יהודי המזרח וצפון אפריקה. ההתיימרות של ש"ס לייצג את הספרדים מקוממת אותי, כיוון שהם מנסים לשייך אותי (אני ס"ט, במקור בולגרי) למחנה שלהם, בכוח.
במקרה של אישי ציבור 9905
דבריך לוקים במספר טעויות בסיסיות, אשר אינן זניחות דווקא, אלא מהותיות ביותר והעמדתן על דיוקן, משמיטה את הבסיס מתחת לדבריך והופכת את כל התמונה:
פרשת ויצמן-סרוסי, פרט להיותה פשיטת-רגל מוסרית, הינה שרשרת עבירות רצופה שרישומן אחת לאחת ישווה את הרישום-הפלילי של ויצמן לזה של אחרון האסירים. שורש הטעות היא חוסר-ההבחנה הרווחת (גם בתגובתך, למרבה הצער) בין ההגדרה המילונית למילה "שוחד" לבין הגדרתה החוקית. אם כן, כדי להעמיד דברים על דיוקם, אחת ולתמיד: כדי להאשים ולהרשיע אדם בלקיחת שוחד, אין כל צורך להוכיח שנתן או אפילו שהתכוון לתת דבר-מה תמורת השוחד. זה הכלל - לקחת משהו - זה שוחד. חד וחלק.
לא למותר לציין גם כי במקרה ויצמן לא היתה המדינה נזקקת לגדודי החוקרים אמיצי-הלב של משטרת ישראל, אף לא למשלחות נכבדות לאנגליה או ארה"ב. העיתונאי יואב יצחק פרש לפניה את כל מסכת האירועים, כולל דוקומנטציה מפורטת. כל מה שהיה צריך לעשות, אם היו רוצים לעשות דין צדק, זה לסדר הכל יפה בקלסר, לשים חוצצים ולהגיש כתב-אישום. אבל לא רצו לעשות צדק. העדיפו את מידת הרחמים. זה בסדר מבחינתי, אני חסיד גדול של מידת הרחמים ואינני סבור שהדין צריך ליקוב את ההר בכל מקרה ומקרה. כנראה ששמרו הרבה רחמים בצד בשביל עייזר, כך שכמו בשיר הילדים הידוע, בשביל אריה לא נשאר. לא שזה בכוונה, חס וחלילה, כמו שזה לא בכוונה שכל הפרנקים נחתו בעיירות-פיתוח, וכמו שזה לא בכוונה שהם מאכלסים 80 אחוז מתפוסת בתי-הסוהר במדינה. לא בכוונה. קורה.
אנשי שלומי? 9947
כמה השגות:
שיקול דעתו של יועץ משפטי חכם ונבון הוא מרכיב מרכזי בקבלת ההחלטה הגורלית האם להעמיד אדם לדין אם לאו. לא ניתן לוותר עליו. אל נא תמהר לפטרו במשיכת מקלדת מזלזלת. החוק היבש, אלכסנדר, הוא יבש מדי. מה אם מישהו ביצע גניבה קטנה ולאחר שנה נתפס, אך הוא חולה בסרטן המוח? החוק היבש אינו עונה על כך. שיקול-דעת ראוי - כן.

אל נא תמהר גם לקבוע כי אנשי ש"ס הם "אנשי שלומי". אינני נמנה על קהל מצביעיהם ותומכיהם ואם לא יקרה משהו דרסטי (אם לא ירצה השם?...) גם לא אמנה בעתיד.
בכל תגובותיי בנושא טרחתי להסביר כי אני רודף ומבקש אכיפת דין שווה לכל נפש במדינה בה אני חי. אני משוכנע שבפרשת דרעי זה לא היה המקרה. לא צריך מחזור בשביל להיות פמיניסט וגם לא כיפה וזקן בשביל לרצות דין צדק לכל.

אינני יכול להסכים גם עם ה"שורה התחתונה" של דבריך. ויצמן, עם כל חוסר הסימפטיה שלי אליו, יצא פטור בצדק - הוא פשוט זקן וסנילי מדי. גם עובדיה לא צריך לעמוד לדין, לא כי הוא זקן אלא כי גם למי שלא חבר מרכז מר"צ מגיע חופש דיבור. גם אם אין לו דברים נחמדים להגיד.
שלל תגובות 9762
יש כמה נקודות לא נכונות בדבריך.
א. עם כל הכבוד לך, לקיחת שוחד ע"י איש ציבור היא חמורה *יותר* מלקיחת שוחד ע"י אדם פרטי. אם אתה מקבל שוחד ובתמורה מסייע בקידום מישהו במקום עבודתך, זה עניין בינך לבין מקום העבודה, נותן השוחד ומי שקופח בעקבות לקיחת השוחד. במקרה של דרעי, השוחד שולם ע"י ישיבות מתוך התקציב שלהן (שממומן מכספי המסים שכולנו משלמים) ובתמורה לשוחד, הישיבות הללו קיבלו עוד תקציבים (גם כן מכספי המסים) זה עניין יותר חמור ואני מצפה מבית המשפט שינהג באדם כזה ביתר תקיפות.
מאיש ציבור החברה מצפה ליותר ניקיון כפיים מאשר אדם פרטי. אם איש ציבור משתמש בתמיכה שלו כתירוץ להתחמק מעונש (או להצדיק עבירה) זו רק תעודת עניות לו ולציבור שמסכים ללכת שולל אחרי שקרים כאלו.
ב. ש"ס היא לא המפלגה היחידה שאימה על ההגמוניה של "האליטות הישנות" הליכוד קדם לה הוא גם הפיל את אותן אליטות ממרומי שלטונן.
ג. במקרה של עזר וייצמן, חלה התיישנות. זה החוק. מכיוון שאי אפשר לשנות אותו דרעי יכול רק לקונן על כך שלא הצליח להסתיר את עבירותיו למשך עוד כמה שנים. בנוסף אי מיצוי הדין עם אריה דרעי היה מאפשר לו להמשיך לגלגל את כספי הציבור המופקדים בידיו אל כיסוי בעוד שעיזר וייצמן לא יזכה עוד לנהל עניינים ציבוריים ולכן חשיפת פשעיו של דרעי הייתה חשובה יותר מחשיפת אילו של וייצמן.
ד. אריה דרעי טופח ע"י הממסד מרגע שניכנס לפוליטיקה. הוא היה השר הצעיר ביותר בממשלות ישראל אי פעם, הוא טופח ע"י התקשורת (שלום רפי) ש"ס שותפה ברוב ממשלות ישראל ואנשיה שובצו בתפקידי מפתח במוסדות ציבוריים במדינה. ש"ס למרות טענותיה מעולם לא קופחה (בניגוד לציבור שהיא כביכול מייצגת).
הכוח הפוליטי של ש"ס גדל בעיקר אחרי תחילת משפט דרעי והוא תוצאה של המשפט (ועוד כמה גורמים כמו חוק הבחירה הישירה). בממשלת רבין עד כמה שאני זוכר היו לש"ס פחות מ 10 מנדטים ובכנסת הקודמת ש"ס ומרץ היו בערך באותו סדר גודל.
קצת סדר בבלגאן 9906
ראשית הרשה לי להודות לך על העלאת טענותיך בצורה סדורה כל-כך, שכן כך יתאפשר לי להשיב לדבריך אחד לאחד:
ראשית, אני מסכים בכל לב לדבריך אודות כיעורה של עבירת השוחד ונקיון הכפיים הרב הנדרש מנושא משרה ציבורית. בכל הכנות, אני סבור שנקיון כפיים הוא מן ההתנהגויות עליהן יש להקפיד בשבע עיניים ובקלה כבחמורה. אולם, מצב הדברים העגום במדינתנו הביאנו לידי כך שנבחרינו - נקיון כפיים מהם והלאה. נבחרי ציבור מכל קצווי הקשת הפוליטית מטנפים ידיהם בשלמונים, וכמו בכל שאר סוגי העבירות - אלה שהמשטרה שמה עליהם ידה הם רק קצה הקרחון. טענתי אינה כי אין לאכוף חוקי טוהר השירות הציבורי במצב דברים זה, אלא פשוט כי יש לעשות זאת באופן שוויוני ולא באופן סלקטיווי, קרי: לתפוס ולכסח רק את מי שמאיים על שלטון האליטות. ומכאן לחלק השני בתגובתך: אני עומד על טענתי כי ש"ס היוותה את האיום הראשון על האליטות. אכן, עד שנת 77 ישבו מאחורי הגה השלטון רק נציגיו של פלח אחד מעכוז האליטות, אולם חברי הפלח השני יוצגו יפה במוסדות השלטון, ההסתדרות, העיריות וכו'. אין בכוונתי להיכנס לניתוח מעמיק של ההבדל בין הליכוד לש"ס, אך אציג פן אחד של הניתוח, בכלליות: בעוד ההבדלים האידיאולוגיים הבסיסיים בין מפא"י לליכוד הם אפסיים, כמעט, ואף אחת מהן בהגיעה לשלטון איננה מתכוונת לשנות באמת את סדר היום הישראלי, הנה מגיעה לה ש"ס, שדברים אחרים לגמרי מעניינים אותה - הסוגיה הערבית-ציונית נדחקת לשוליים ובמקומה עולים על הבמה ענייני כלכלה, חברה, דת ותרבות.
אשר לטענת ההתישנות שהעלית בשם הנשיא הנבעט ויצמן - למרבה הצער טענה זו שגויה על פניה ואין לה כל אחיזה במציאות. הנה הזדמנות לתקן טעות נפוצה נוספת: החוק הישראלי קובע כי שנים בהן כיהן אדם בתפקיד שר, ח"כ או נשיא - לא יבואו במניין ההתישנות של עבירותיו. הדבר נכון כמובן גם למיודענו, ויצמן נתמך-סרוסי, ועבירותיו לא התיישנו, פשוט משום שבמהלך רוב רובן של השנים שחלפו מאז הפרשה - כיהן בתפקיד ציבורי כנ"ל. לא לחינם לא פירט היועמ"ש איזה עבירות התיישנו ואיזה לא - דבריו לא היו עומדים במבחן המציאות והוא יודע זאת. לכן הטיל באויר את טענת ההתישנות ביודעו שרוב הציבור יקנה אותה, מחוסר התמצאות. מה שנקרא - טענה בעלמא.
קטונתי 9917
הידע המשפטי שלי לא רחב עד כדי שאוכל להשיב על הטענות שלך, אולי בעתיד, כשאלמד משפטים.
מה שכן מעניין ומתמיה הוא השכנוע העמוק שלך שיש כאן קונספירציה של אשכנזים כנגד ספרדים.

איני טוען שאין אפליה, יש, עדות המזרח מופלים לרעה בחינוך (בעיקר) ובדברים אחרים. אך הטענה שלך שיש מעין 'אימפריית רשע סודית' שעושה הכל כנגד המזרחיים מאד מוזרה. אם באמת קיים מנגנון חשוך כזה, למה העלו את עדות המזרח (או עדות צפון אפריקה) בכלל? למה המנגנון טורח להעלות אתיופים אם הוא כל חשוך ומתנשא? ובכלל, מה רע במושג אליטות? הרי ברגע שאתה משכיל, אתה נמנה עליהן!

גילויי התנשאות וגזענות תמיד יהיו, כלפי אשכנזים, עדות המזרח או ספרדים. בבולגריה למשל, הס"ט קראו לאשכנזים 'חלדאוס' (מסריחים בספניולית) נידו אותם ולא נתנו להם לבוא בציבור היהודים (הרב הבולגרי דאז זכור לטובה בברכת ראש השנה שלו: ראש השנה שמח לכל היהודים!! וגם לחלדאוס!). מטרת המדינה היא לא ליצור אפלייה: כלומר מערכת חינוך ותעסוקה (לפחות כעובדי ציבור) ולזה אנו אמורים לשאוף, אך יש להבין שתמיד יהיו גילויי התנשאות וגזענות, משני הצדדים. המטרה שלך היא להתגבר עליהם באמצעות התבונה שלך וההישגים שלך.

איש חכם אחד (שלצערי איני זוכר את שמו) אמר פעם: אני נגד אחי, אני ואחי נגד בן דודי, אני אחי ובן דודי כנגד השכן וכולנו יחד נגד הזר.
האשכנזים כנגד המזרחיים, האשכנזים והמזרחיים כנגד הרוסים, וכולם ביחד נגד הערבים...
את הביטוי הזה 9927
לימדו אותנו בשיעור אזרחות, כדי להדגים את ''מערכת הנאמנות של הערבי הישראלי המצוי'', או משהו כזה.
בכל אופן, הוא נופל באותה כדירה כמו ''אויב אויבי הוא ידידי''.
קטונתי 9929
Sadly enough, this quote is probably an accurate description of the way people construct their identity - including the new "jewish" or "israeli" identity.
קטונתי 9948
אינני יכול ליישב בין טענתך לגבי צרותו של הידע המשפטי שלך, לבין הכרזתך הקטגורית בתגובה קודמת כי "כל הקבלה משפטית בין המקרה של ויצמן למקרה של דרעי היא פסולה ומופרכת מיסודה". אז תחליט - או שקטונת או קביעות נחרצות וחד-משמעיות. פרט לכך, העובדה שלא צריך להבטיח משהו בתמורה לשוחד כדי לגבש עבירת שוחד פורסמה בהרחבה בעיתונות (אם כי, כמובן, בהקשר נתניהו ולא בהקשר ויצמן, שם התקשורת עשתה הכל חוץ מלכרוע וללקוק את רגליו של הנשיא המושחת).
ולגוף העניין - אינני גורס קיומה של איזושהי קונספירציה אפלה ותכניות מגירה להשמדת יהודי המזרח. כמובן שהדברים מורכבים הרבה יותר וכמובן שההפרדה החדה אשכנזים-מזרחיים אינה עומדת במבחן המציאות. טענתי היא הרבה יותר פשוטה - שגופי השלטון במדינה עושים הכל כדי להנציח את המשך שלטונם. זו אינה טענה חדשה והיא מתייחסת ליצר אוניברסלי אנושי - יצר השלטון. לרמה מכאיבה של דיוק בתיאור הגיע אורוול האלמותי ב-‏1984. גופי השלטון במדינה (שרוב ראשיהם, מה לעשות, אשכנזים. אבל זה כבר עניין לויכוח אחר) נתקפים פאניקה אמיתית מכל דבר שמאיים על שלטונם או אף חורג קלות מן הקונצנזוס. זו הסיבה שנטפלים השכם והערב לקבוצות שמאל רדיקליות, ארגוני מיעוטים או, להבדיל, פעילי ימין קיצוני. במקרה של ש"ס, האיום (לעוף מהשלטון)התגבש לכדי סכנה ברורה ומיידית והבולשוויקים פעלו בדרך אותה הם מכירים טוב מכולם - שילחו את כלביהם השוט(ר)ים במנהיג המהפכה.

לא הייתי רוצה להרחיב את יריעת הויכוח, אבל אינני יכול להתאפק ולא לענות לשאלותיך, בתמציתיות ובכוללניות: למה הועלו יהודי המזרח? כי הבוסים היו צריכים חוטבי-עצים ושואבי-מים (שגם ניתן יהיה למכור להם לוקשים ציוניים כדי שלא יפוצצו אוטובוסים). למה מעלים את האתיופים? כי אנחנו בניו של אבינו, אדם, וגם אנו צריכים עלה תאנה (אבל יותר מזה? טפו. שיישארו השווארצעס בקראוונים, מה יש? באתיופיה היה להם יותר טוב?) מה רע באליטות? כמאמר המשורר: אם אתה לא כאן, אתה לא קיים...
סיינט נועה 9653
אסף הנחמד
אריה דרעי מרגע הרשעתו היה צריך לרצות את ענשו .
אריה דרעי זכה ליחס לו לא זכה אחר כולל "קפיצה" לארהב אחרי הרשעתו
אריה דרעי יצר במניפולציות שונות גרירה של הליך על פני 10 שנים.
אריה דרעי הוא כמוני וכמוך אדם והיום האדרת
שמו והפיכתו לקדוש מעונה אינה עולה בקנה אחד עם העובדות בשטח
הייתי שמח לו לא ניצלו את ביתו מאחר וגם שנים קודם לא היה אריה דרעי בחגים בבית אלא במסעות לקברי צדיקים פה ושם
חשוב היום לראות את המחר והמחרתיים ולאות איך אנו מקדמים שכבות מצוקה ופותרים אחת ולתמיד את הסכסוך המתמשך עם שכיננו.
ואז נצטרך להעזר בפתרונות חדשניים שנוכל לשבת יחד בשנה הבאה ולהגיד אחד לשני "עשינו משהו"
לי זה דוקא די מציק 9661
אתה יכול להוסיף למקרה הנידון את התמונה של אריה דרעי בתוך כותלי הכלא שפורסמה ביום שלישי (אם אני לא טועה) בידיעות.
לפי החוק אסור לצלם אנשים בתוך הכלא.
למשה ורדי כנראה זה לא ממש הפריע.
לי זה דוקא די מציק 9662
ראה מוסף 'הארץ' של סוף-השבוע בעניין.
משפט הסיכום - "ב"ידיעות" חגגו את התמונה הבלעדית, הצלם החרוץ קיבל בונוס, ואילו דוברת השב"ס, אורית מסר הראל, מוסרת שתלונה כבר הוגשה במשטרה".

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים