דינוזאור מת מהלך 624
לכבוד צאת הסרט השלישי (ובתקווה גם האחרון) בסדרת פארק היורה, סקירה קצרה של ההתקדמות בתחום הפליאוגנטיקה בעשור האחרון מובילה למסקנה המעציבה שדינוזאורים, כנראה, לא יהלכו שוב על פני האדמה.
מייקל קרייטון פרסם את הספר פארק היורה בשנת 1990. הרעיון שהעלה בספר הוא מקורי, פשוט ומעניין - מדוע לא לנצל את טכנולוגיית הביולוגיה המולקולרית ("הנדסה גנטית") על מנת לשחזר דנ"א דינוזאורי ולהשתמש בדנ"א המשוחזר על מנת להחזיר לחיים את אותם ענקים, ששבו את דמיונם של בני האדם מאז נתגלו לראשונה?

רעיון פשוט אך קשה לביצוע. מולקולות הדנ"א נוטות להתפרק ולהתרכב עם חומרים שונים, כך שהסיכוי שמולקולות אלו ישרדו במשך עשרות ואף מאות מיליוני שנים במאובני הדינוזאורים הוא אפסי. ובאמת, עד היום לא הצליחו לחלץ דנ"א ממאובני דינוזאורים. הפתרון שהציע קרייטון, פתרון טוב לכל הדעות, הוא לחלץ דנ"א מתוך חרקים המשומרים בענבר. ענבר הוא שרף עצים שהתאבן (תהליך זה לוקח כ-‏4 מיליון שנים). לעיתים, קורה שחרקים נלכדים בשרף וכך נותרים משומרים במצב מעולה. אם, נאמר, יתוש מצץ דם של דינוזאור ומיד אחר כך נלכד בענבר והתאבן, הרי שאם נצליח לחלץ את אותו דם דינוזאורי ממערכת העיכול של החרק יהיה לנו דנ"א דינוזאורי. עתה, כל שנותר הוא לקבוע את הרצף של הדנ"א. במקרים של חוסרים ברצף נשלים עם דנ"א של יצורים קיימים, כגון צפרדעים, זוחלים או עופות. לאחר שהשלמנו את הרצף, נארוז אותו יפה בכרומוזומים ונכניס לתא ביצה מלאכותי - ופלא פלאים, יש לנו דינוזאור תינוק.



לרוע המזל, בעיות רבות מונעות מהחוקרים ליישם את אותם רעיונות ולגדל דינוזאורים במעבדה. הבעיה העיקרית היא שדנ"א, כאמור, פשוט לא שורד מיליוני שנים, אפילו לא בענבר. בעשור האחרון היו מספר קבוצות שניסו להפיק ולרצף דנ"א של חרקים שנלכדו בענבר (גילם של המאובנים נע בין 20 ל-‏120 מיליון שנה). החרקים שחולצו מן הענבר נטחנו עד דוק בכדי למצות את מירב הדנ"א שנותר בהם ותמצית החרקים, אשר קיוו שמכילה דנ"א, נלקחה לאנליזה. כדי לזהות האם יש שם דנ"א והאם ניתן לגלות את הרצף שלו, נעשה שימוש בשיטה הנקראת Polymerase Chain Reaction, או PCR. שיטה זו מאפשרת להגדיל באופן משמעותי (בדרך־כלל פי 2 בחזקת 30) את הכמות של קטע דנ"א ספציפי באורך של עד כ-‏1500 בסיסים, מתוך כמות מועטה ביותר של דנ"א (פיקוגרמים ופחות מזה), וזאת תוך שעות בודדות. תוצר ה-PCR נלקח לאנליזה לקביעת הרצף. החוקרים ניסו לגלות קטע קטן מתוך אחד הגנים השמורים ביותר באבולוציה, כמו גם מקטעי דנ"א קצרים הייחודיים לחרקים. הגן הנ"ל ומקטעי הדנ"א האלו מצויים במספר רב של עותקים בגנום (עשרות ומאות עותקים) לעומת גנים "רגילים", להם יש רק שני עותקים בתא (אחד מהאם ואחד מהאב) - כך שאם שרד דנ"א, ישנו סיכוי גדול יותר לחלץ את הגנים רבי־העותקים.

בחלק מהמקרים הצליחו החוקרים לקבל את רצפי הדנ"א להם ציפו. אולם, השוואה עם רצפים ידועים הנמצאים במאגרי המידע העולמיים העלתה, כי כל הרצפים שחולצו מתוך מאובני חרקים זהים לרצפים של עובשים ופטריות הקיימים כיום. במקרים מסוימים התגלה שהדנ"א שחולץ נובע בעצם מזיהום של דנ"א של חרקים החיים כיום, אותם בדקו לפני כן במעבדה. בעיית הזיהומים היא בעיה חמורה ביותר. שיטת ה-PCR היא שיטה רגישה מאד, כך שאפילו כמות מעטה ביותר של דנ"א שמקורו בזיהום תגרום לכמויות נכרות של זיהום בתוצר הסופי.

אם נחזור רגע לדינוזאורים - קבוצה מסוימת דיווחה לפני כשנה על שחזור מקטע קטן (130 בסיסים) של דנ"א דינוזאורי, ובדיווח נמסר שהרצף היה זהה ב-‏100% לקטע דנ"א מקביל של תרנגול הודו. למרות פרסום הממצא, החוקרים עצמם שרויים בספק רב לגבי תוצאותיהם וזאת משום שלדברי החוקרים, בתקופת המחקר נהגו לאכול כריכים עם בשר הודו במעבדה.

קבוצת מחקר מסוימת ניסתה, כניסוי ביקורת, לחלץ דנ"א של חרקים אשר נלכדו בשרף שעוד לא התאבן לענבר וגם כאן הם נכשלו. המסקנה המתבקשת מכל המחקרים האלו היא שמולקולות הדנ"א אינן מסוגלות לשרוד במשך מיליוני שנים, אפילו בתנאים היבשים והמגנים כביכול שבענבר.

למעשה, הדנ"א העתיק ביותר שהצליחו לרצף בהצלחה הוא דנ"א מיטוכונדריאלי (גם הוא רב־עותקים), מתוך מאובן של אדם ניאנדרתאלי בן כמאה אלף שנה. מחקר זה הראה למעשה כי האדם המודרני, הומו סאפיינס, לא התפתח מהאדם הניאנדרתאלי אלא במקביל לו. מלבד דנ"א ניאנדרתאלי, הצליחו חוקרים לשחזר גם מספר גנים של ממותה (בת 13,000 שנים), עצלן ענק (כנ"ל) ודוב מערות (בן 33,000 שנים). במקרה של הממותה הצליחו החוקרים לשחזר גם מספר גנים בעלי שני עותקים, אך יש לציין שמאובן הממותה נמצא באיזור קפוא וסביר להניר שההקפאה עזרה לשמר את הדנ"א.



דווקא השיטה המשנית המוזכרת בספרו של קרייטון, "שיטת מיצוי הנוגדנים של לוי (Loy)", נראית מבטיחה יותר למחקר. שיטה זו, שאינה מוסברת בספר, מבוססת על השימוש בנוגדנים כדי לזהות חלבונים ספציפיים בדגימה פרה־היסטורית. ד"ר לוי השתמש בשיטה זו כדי לזהות שאריות דם על משטחי כלים בני עשרות אלפי עד מאה־אלף שנים, ואף לזהות את סוג החיה לה היה הדם שייך. נוגדן הוא חלבון המיוצר על־ידי תאים של מערכת החיסון. לחלבון יש את צורת האות Y, כאשר שתי הזרועות מכילות בקצותיהן אתרים לקישור של מולקולה מסוימת (מולקולה זו נקראת ה"אפיטופ", epitope, של הנוגדן). נוגדנים נוצרים בעיקר כנגד קטעי חלבון קצרים (פפטידים), אבל ניתן ליצור נוגדנים גם נגד מולקולות רנ"א, דנ"א סוכרים ומולקולות אחרות. הקישור הוא לרוב ספציפי מאוד, וחזק מאוד. בכל גוף ישנם כמאה מיליון נוגדנים שונים, כל אחד מהם כנגד אפיטופ שונה (רפרטואר זה שונה בין פרטים שונים). כאשר נוגדן נקשר למולקולה מסוימת, הוא מסמן אותה להשמדה על־ידי מערכת החיסון.

ההתאמה הפרטנית מאוד של הנוגדנים לאפיטופ מסוים הפכה אותם לכלי עזר רב־עוצמה במחקר הביולוגי כיום, בעיקר כשיש צורך לזהות אם חלבון מסוים נמצא בתא, ואם כן - היכן. לצורך כך נעשה שימוש בנוגדן המסומן בחומר פלואורסצנטי. אם החלבון המבוקש מצוי בדוגמה, נראית צביעה פלואורסצנטית במקום בו נמצא החלבון, מכיוון שהנוגדן נקשר אליו.

ד"ר מארי שוויצר מנאס"א מנצלת את הנוגדנים על־מנת לזהות חלבונים במאובני דינוזאורים. כך למשל, על־ידי שימוש בנוגדנים נגד קולגן (החלבון העיקרי בעצם ובסחוס), הצליחה ד"ר שוויצר לזהות את החלבון במאובן של טירנוזאורוס רקס. יתר על כן, היא הכינה נוגדנים נגד תמצית של מאובן טי־רקס, ונוגדנים אלו זיהו חלבוני המוגלובין ואלבומין (החלבונים העיקריים בדם) של עופות ויונקים מודרניים, מה שמעיד על כך שהמאובן הכיל חלבונים אלו ושחלבונים אלו היו דומים לחלבונים עכשוויים. בשרידים מאובנים של דינוזאור/עוף קדום בשם Shuvuuia deserti היא זיהתה חלבון ייחודי לנוצות.

שתי הגישות שהוזכרו כאן מבוססות בעצם על כמה הנחות עבודה:

1. חומר ביולוגי (דנ"א, חלבונים) השתמר במרוצת עשרות מיליוני השנים שחלפו.

2. אנו מכירים את הרצף של המולקולה המבוקשת, או את המבנה שלה.

3. יש לנו כמות גדולה של החומר הביולוגי, שיכול לשמש לנו לאנליזה.

ההנחה הראשונה נמצאה כשגויה, לפחות עבור דנ"א. אך גם אם דנ"א כן משתמר לאורך מיליוני שנים, כמות הדנ"א, כמו גם החלבונים, אינה מספיקה לשחזור מלא. על מנת לנסות לשחזר קטע דנ"א יחיד קטן של חרק מאובן, טחנו החוקרים חרק שלם. על מנת לזהות את הגנים של הממותה, נטחנה שן שלמה של המאובן. כמה חומר נצטרך על מנת לשחזר מאה גנים? אלף גנים? מאובנים הם, כידוע, נדירים למדי. האם יש לטחון את כל מאובניו של מין מסוים על מנת לשחזר מספר גנים שלו?

וכאן אנו מגיעים לבעיה השניה - כדי ליצור נוגדנים נגד חלבון מסוים, אנו זקוקים לאותו חלבון עצמו. כדי לרצף קטע כלשהו, אנו צריכים להכיר לפחות חלק מהרצף. בשיטת ה-PCR למשל יש צורך בכעשרים בסיסים מכל צד. ישנן דרכים לעקוף זאת, למשל על־ידי יצירת ספריות של רצפים אקראיים, אך אלו שיטות שיצריכו עוד יותר חומר, וגם הרבה יותר עבודה.

בספר, הניח קרייטון כי ניתן יהיה להשלים רצפים חסרים (ואיך נדע שהם חסרים?) באמצעות הומולוגיה עם רצפים של בעלי־חיים בני ימינו. בפועל, הנושא סבוך הרבה יותר. חלבונים מסוימים יכולים להיות זהים ב-‏95%, אולם האחוזים הבודדים הנותרים יעשו את כל ההבדל. לעומת זאת, ישנם חלבונים השונים מאוד זה מזה, למעט קטע קצר מאוד הדומה בין שניהם, ולחלבונים יש פעילות דומה והם אף מסוגלים לחפות אחד על השני. ייתכן שכאן טמון פתרון כלשהו.

אחת ההשערות האבולוציוניות היא שהעופות התפתחו מהדינוזאורים. אם כך הדבר, האם אפשר יהיה להסיק את הרצף הדינוזאורי מהשוואה של מספר רב של גנומים ציפוריים? ייתכן שבעזרת משחק במחשב של השוואות רצפים בין עופות וזוחלים קיימים והעלאת השערות לגבי שינויים אבולוציוניים אפשריים, ניתן יהיה ליצור רצף גנטי של "אב־טיפוס" דינוזאורי.

בכל אופן, כפי שזה נראה היום, הסיכוי לשחזור של דינוזאורים מתוך חומר מאובן הוא נמוך ביותר. הממצאים מראים שדנ"א אינו שורד למשך יותר מכמה עשרות, או לכל היותר מאות, אלפי שנים. נראה כי חלבונים (לפחות המעט שנבדקו) מסוגלים לשרוד לאורך מיליוני שנים, אך לזהות רצף של חלבון קשה יותר מאשר רצף דנ"א, אם בכלל יש מספיק חלבון לאפשר זאת. שחזור של מאובנים צעירים יותר, בני כמה עשרות אלפי שנים, נראה קרוב יותר, אם כי עדיין רחוק היום בו נראה ממותה בגן החיות. הרעיון של שחזור אב־טיפוס דינוזאורי במחשב (In Silico), קוסם ככל שיהיה, גם הוא עדיין רחוק מאתנו בכמה עשרות שנים לפחות. בינתיים, נאלץ להסתפק בדינוזאורים מבית היוצר של סטיבן שפילברג.
קישורים
פארק היורה - אתר הסרט הרשמי
זיהוי המוגלובין במאובן של טי רקס - מאמר מדעי מתוך PNAS
האפשרות של שחזור דינוזאור In Silico - מתוך Time
PCR - מה זה, לעזאזל?
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "מדע"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

וטוב שלא! 29917
אל תשכח, קרייטון כתב ספר זה בעיקר על-מנת להזהיר מפני הסכנה, הטמונה במשחקים כאלה... אל תשכח, הספר לא בדיוק נגמר טוב.
לא בהכרח 29918
קצת פשטני לטעון את זה. אפשר לטעון באותה מידה שקרייטון רמז שיש בעיה כאשר שיקולים מסחריים מתערבים בשיקולי מחקר, במיוחד כאשר לא מקפידים על אאמצעי הזהירות. או, כמובן, שקרייטון "קרא את המפה" והבין שמותחנים עם הרבה מונחים מדעיים (וקראתי הרבה ממה שהוא כתב) מוכרים. הקו מלווה את כל ספריו, מ"שוד הרכבות הגדול" דרך "איש המסוף" וכלה ב"קו-זמן"

וכן, קראתי את הסבטקסט שלך, אתה בטח קונה ביצים של תרנגולות שגודלו חופשיות, נכון?
מה הקשר לביצים?! 29981
מה הקשר לביצים?! 30081
ניחוש פראי - מר קלטי מתנגד לכל שינוי גנטי במזוננו, ןמעדיף לאכול מפרי עמלן של חיות משק שאכלו מזון טבעי ולא מועשר.
מה הקשר לביצים?! 30097
מה עניין חביתוש אצל קשקשתא?
מה עניין שמיטה בתשמיש-מיטה? 30104
בתגובתך הראשונה טענת (באורח בלתי מבוסס) כי מייקל קרייטון מתנגד לניסויים בהנדסה גנטית: "...הסכנה הטמונה במשחקים כאלה" ונתת כותרת לתגובה שלא השתעמה לשתי פנים. אם כך, אני מניח שאינך אוכל ביצים (אם אתה אוכל בכלל ביצים, טענת במקום אחר שאתה צמחוני אם אני זוכר נכון) של תרנגולות מלולים תעשיתיים, שם הן מוזנת במזון מועשר חלבונים ויתכן אף בעצמן מהונדסות כדי לתת תפוקה רבה יותר, אלא ביצים של תרנגולות שגודלו בחופשי. אם אינך אוכל ביצים אזי החלף ביצים ותרנגולות בירק החביב עליך (עגבניות למשל).
מה עניין שמיטה בתשמיש-מיטה? 30122
לא כ''כ ברור לי הקשר...אני לא אוכל ביצים בכל מקרה. לא כאלה ולא כאלה. ובכל מקרה - גם ירקות הינם מהונדסים. שדה הינו חווה תעשייתית של מלפפונים בעצם...חומר למחשבה
מה עניין שמיטה בתשמיש-מיטה? 30131
אז ככה: מייקל קרייטון מתנגד להשתוללות עם הגנטיקה וזה כן מבוסס - קרא את ההקדמה לספר דנן. כעת - אינני יודע, נושא ההנדסה הגנטית הוא שנוי במחלוקת, יש פנים לכאן ולכאן, כשיצא לי לאחרונה לקנות ביצים נטיתי באמת להעדיף "ביצי חופש", פשוט מכיוון שאני בעד להניח לתרנגולות להסתובב כרצונן. לאחרונה לא קניתי - גם מתוך חוסר-נוחות, לתמוך בתעשיית העופות והביצים, וגם מכיוון, שמאז עברתי דירה באביב אין לי תנור וכיריים, ואין לי שום עניין לקנות בחום הזה, כך שמה אעשה עם ביצים. אבל לכל זה אין שום קשר לעניין, זה רק בסוגריים. כעת - כפי שציינתי, ישנם מחקרים, על-פיהם אכילת מזון מהונדס גנטית מגבירה את הסיכון לסרטן. על-פי מקורות אחרים (בעלי-עניין? או שמא דוקא המתנגדים הינם?), כל הרעש מסביב לנושא זה מהווה היסטריה מיותרת. אינני כה מיליונר, שאוכל לקנות מזון אורגני - ירקות אני קונה בשוק, על-פי טריותם לעין ונוחותם לאמצעי הכספיים, ומקוה שהם בסדר... אחרי-הכל, יוצרי מרבית הרעש בנושא הינם החבר'ה של "אינדי-מדיה", "מגמה ירוקה" וחבריהם - כן, אלה מן העוגה - אשר, אצלי לפחות, אינם נתפסים עוד כמקור רציני. אני מכירם טוב מדי.

שלכם, דני.
מזון מהונדס גנטית לא גורם לסרטן 30146
אין לי כרגע זמן להרחיב אבל הרעיון שמזון מהונדס גנטית
גורם לסרטן נשמע לי ממש מגוחך.
הרעיון הזה נובע מבורות, מתחרות כלכלית, משמרנות .
לא ממחקר מדעי, ככל הידוע לי.
מזון מהונדס גנטית לא גורם לסרטן 30151
טוב, ציינתי שהם אינם בדיוק מקור אמין... גם לי זה נשמע מופרך, מצד שני אינני יודע, לא חקרתי.
מזון מהונדס גנטית לא גורם לסרטן 30155
אז זהו, שיש סברה שקטעי RNA מסוגלים לעבור את מערכת העיכול, להיכנס לתאים ולשעתק את עצמם לDNA של התא. אל תשאל אותי איך, אתה הביולוג. בכל אופן, יש לקבוצה הזו אפילו שם (ששכחתי). מישהו יודע יותר ויכול להרחיב?
אני לא יודע לגבי עמידות ה­RNA 30164
במערכת העיכול, אבל קטעי RNA אינם נכנסים סתם לתאים
ובוודאי שאינם עוברים שעתוק הפוך.
שעתוק הפוך קיים בוירוסי RNA כגון איידס.
אכן, וירוסי RNA ידועים כמסרטנים.
אבל מה הקשר ביניהם למזון מהונדס?ייתכן שכשהנדסו את המזון
השתמשו בוירוס RNA כדי להכניס את הגן הרצוי.
אני באמת לא מכיר את הטכניקות המשמשות ליצירת המזון המהונדס.
בכל אופן, אני סמוך ובטוח שגם במקרה הנ"ל המזון לא יסרטן.
בהזדמנות אחפש על מזון מהונדס וכיצד זה נעשה ואז אוכל לענות
בצורה מדוייקת יותר ובבטחון מלא.
אלא אם כן מישהו מוכן להביא לי מאמרים בנושא?
אני לא יודע לגבי עמידות ה­RNA 30167
הוא שהתכוונתי. החשש הוא שבאותה דרך (רטרו-וירוס) יכנסו וירוסים (אולי מזהמים בתהליך ההנדסה, אולי סתם קטעי RNA תמימים שהוכנסו לפריט המהונדס-גנטית מבלי שהחוקרים ידעו על הפעילות הנוספת שלו, אולי אפילו קטעים מהRNA המשמש לחיתוך והצמדה, לך תדע...) שיהיו עמידים ליכולות הפירוק של מערכת העיכול ויבצעו שיעתוק הפוך לתאים שיתברר כסרטני.

מצטער, אין לי מאמרים לגבות את זה, הכל מהזיכרון.
אוקי, את זה אני מקבל 30169
אם כי למיטב ידיעתי אמורים לבדוק זאת קודם על חיות מעבדה
ואז על קבוצת ניסוי של בני אדם לפני שזה יאושר לשיווק.
אלא אם כן לגבי מזון לא מקפידים כמו לגבי תרופות.
סלח לי על הדקדקנות 30174
אבל האם ייתכן שרטרו-וירוס שכזה יבוא לידי ביטוי רק אצל אדם, ואפילו לא אצל שימפנזים? בכלל, האם ניסויים על בעלי-חיים הם רק שלב ביניים לפני ניסויים על בנ-אדם או שמסתפקים בבעלי-חיים?
זה תלוי כמובן בוירוס 30176
יש וירוסים(ואני לא מתייחס רק לרטרו אלא לכולם) שיכולים לעבור
בין מינים שונים, למשל השפעת.
לעומת זאת ישנם וירוסים ספציפיים מאוד למין מסויים
(אין לי כרגע דוגמאות).

אם מדובר על מזון צמחי מהונדס, אז הסיכוי שוירוס צמחי יתקוף בעל חיים נראה לי קלוש ביותר אם לא אפס.
לעניין שאלתך השניה­ יש המון שלבים באישור תרופות, ואני
כמובן לא מכיר את כולם, אבל בגדול התרופות נבדקות
לקרצינוגניות ו וטוקסיות בחיידקים,
בתרביות תאים של אדם, בבעלי חיים ולבסוף על בני אדם.
לא מסתפקים אף פעם בניסויים על בעלי חיים בלבד.
אם התרופה עברה את שלב בעלי החיים היא נבדקת, בכמה שלבים,
על בני אדם. אני מניח שרופא יוכל לענות לך ביתר פרטנות על התהליך.
זהו תהליך ארוך מאוד, אשר נמשך בדרך כלל כעשר שנים, עד קבלת
אישור של מנהל המזון והתרופות של ארהב.
מזון מהונדס כן גורם לאלרגיות 31711
דבר אחד שכן ידוע על מזון מהונדס גנטית הוא שהוא יכול לגרום לאלרגיות רציניות ביותר.

כאשר הנדסו סויה לקבלת חלבונית עשירים במתיונין (ח. אמינית די נדירה בסויה) קיבלו חלבון שהוא אלרגן חזק מאד.

וכמובן, עיקר הביקורת כנגד מזון מהונדס הוא שהוא מפר את שיווי המשקל בטבע.
מזון מהונדס כן גורם לאלרגיות 31714
כן, אבל אלרגיות הן פשוט מכיוון שמדובר בגוף זר שאינו מוכר לגוף האדם, ולכן הגוף דוחה אותו (זו גם הסיבה שילדים שמנעו מהם לשחק בחוץ ולהתלכלך יפתחו יותר אלרגיות - הם לא נחשפו לחומרים שונים, והגוף שלהם לא התרגל אליהם). מכאן ועד סרטן המרחק הוא אינסופי.
מזון מהונדס כן גורם לאלרגיות 31757
עדיין לא הראת שמזון מהונדס אלרגני יותר מלא מהונדס. דווקא בעזרת הנדסה גנטית סביר שניתן יהיה למנוע היווצרות אלרגנים טבעיים, שממררים חיי כה רבים מאיתנו.
מה עניין שמיטה בתשמיש-מיטה? 30152
אתה נהנה מהספק כיוון שהעותק שלי של "פארק היורה" הושאל לבלי שוב לפני כמה שנים. אבל בכל אופן, אתה יכול לצטט כמה קטעים מההקדמה?
מה עניין שמיטה בתשמיש-מיטה? 30154
לצערי גם שלי כבר אינו בידי - אך אני זוכר בבירור, שהוא כותב שם על הסכנה הרבה הטמונה במצב, בו התחום פרוץ וחברות מסחריות משחקות באש. כל הסיפור על הפארק עם הדינוזאורים נכתב בעצם כאזהרה.
מה עניין שמיטה בתשמיש-מיטה? 30268
אני דווקא בקלות יכול לראות איך מזון מהונדס גנטית יכול להיות מסוכן. מישהו באמת סומך על משהו שבני אדם עשו בצורה עיוורת?! ואפילו אם הוא לא מסוכן, ההשלכות הסביבתיות שלו יכולות להיות לא סימפטיות בכלל. להתערב במהלכם הטבעי של הדבר יכול, כמו דוגמת הפרפר המחורבן בסין, ליצור אפקט מתגלגל בלתי ידוע...
מה עניין שמיטה בתשמיש-מיטה? 30272
אבל הרי מרבית המזון שאני אוכלים מזה יובלות (לפחות מימי מנדל) הוא מזון מהונדס, אמנם לא ברמה המולקולרית. התפוז הוא הרכבה עם חושחש, הפרות מוזרעות רק על ידי פרים בעלי תכונות על, פירות שונים כמו אלה הנוצרים משזיף ואפרסק נפוצים כמה עשורים, דגים, שרימפס וצדפות מתרבים בבריכות ובתי גידול מלאכותיים, פטריות כמהין מגודלות במרתפים - הרי כל זה דורש זן שונה מזה המצוי בטבע ומטופל מלאכותית.
מה עניין שמיטה בתשמיש-מיטה? 30285
דוגמא גרועה, שהרי הפרפר עצמו לא עושה שום דבר ש"מתערב במהלכו הטבעי" של שום דבר. הוא פשוט מתעופף לו.
אגב, מכיוון שבני-אדם הם יצירי הטבע, למה לדעתך משהו מהדברים שאנחנו עושים הוא לא טבעי?
מה עניין שמיטה בתשמיש-מיטה? 30410
הטענה כאילו מזון שעבר הנדסה גנטית יכול להיות מסוכן לאוכלים אותו נשמעת לי מופרכת מאוד. הפסיכולוג סטיבן פינקר מציין בסיפרו " כיצד פועל הMind" (בטח לא ממקור ראשון, אבל שם אני קראתי את זה) שאף אורגניזם אחר, ובכללם הצמחים, לא רוצה שנאכל אותו (פרט לאלה המנצלים אותנו להעברה של זרעים ממקום למקום) ושהם מכילים חומרים חזקים על מנת למנוע בעדנו מלעשות כן, כל הטעמים המרים בטבע הם למעשה הביטוי החושי של חומרים שמוטב היה לנו אילו היינו נמנעים מהם, ביניהם גם קרצינוגנים, אבל זה לא מונע בעדנו לאכול ברוקולי או שקדים. את ההחדרה של גנים לצמחים מבצעים, ככל הידוע לי, באמצעות חיידק ה Agrobacterium Tumafaciens המסוגל להחדיר מקטעי DNA אל תוך תאים צמחיים ולכן לא נשמע לי סביר שתכנס לעניין המערכת המשמשת וירוסים על מנת להפוך RNA לDNA. עוד דבר, אנחנו אוכלים DNA ו RNA כל הזמן, מכיוון שהם נמצאים בתאים של הארוגניזמים שאנחנו ניזונים מהם (כן, גם בתאים של צמחים). ההתייחסות אל הפרפר בסין, נשמעת לי לא כמו המלצה להימנע מהנדסה גנטית, אלא יותר כמו המלצה לא לנפנפף כל כך הרבה בידיים.
מה עניין שמיטה בתשמיש-מיטה? 30812
נו באמת, כולכם יודעים למה התכוונתי...
הפרפר אינו מתערב במהלכם הטבעי של דברים כמובן. נתתי זאת כדוגמה הנצחית לכיצד דבר קטן וחסר משמעות לכאורה (כמו לדוגמה סיוק גן מסוים ממלפפון) יכול ליצור אפקט מתגלגל הרסני ובלתי נצפה.

באשר לנקודה השנייה - בני אדם הם אכן יצירי הטבע. אך כפי שציינתי כבר במקומות אחרים - רוב בני האדם לא רוצים לחיות בעולם שהינו מרוחק לגמרי ממורשתנו הפרימטיבית. בנוסף לכך אנו היחידים בעלי יכולת רצינית לחזות את השפעותינו לטווח ארוך על סביבתנו. בכך אנו נבדלים משאר אחינו האורגניזמים. בתור שכאלה אנו יכולים גם לאפשר לעצמנו לחיות בעולם כזה או אחר, די על פי בחירתנו כגזע. הייתי מעדיף שנשקיע יותר מחשבה, ויותר נתחשב בצרכינו האמיתיים, ולא צרכיהם של אנשי עסקים שגילו לפתע שמזון מהונדס הוא דבר די רווחי.
כפי שציינתי פעמים רבות, וכפי שאני בטוח שכולכם בסופו של דבר מסכימים - לא כל דבר צריך להמדד רק על פי יכולת הפקת רווח מקסימלית. ישנם גם שיקולים אחרים אשר צריכים להישקל. אחרת, בשביל מה קיימת מסגרת המדינה?
מה עניין שמיטה בתשמיש-מיטה? 30883
אז השאלה היא בעצם מה לעשות עם היכולות שלנו לשנות את המטען הגנטי של אורגניזמים שונים. האם הכלים הטכנולוגיים ישמשו את האינטרסים הצרים של אנשי עסקים בעולם הראשון ש"גילו לפתע שמזון מהונדס הוא דבר די רווחי" או שניתן יהיה להשתמש בכלים האלה לרווחתם של אנשים רבים (דוגמא שנתתי פעם בתגובה למאמר אחר ב"אייל": אורז המייצר כמות גדולה של ויטמין A, בזכות החדרה של גן אל מטענו הגנטי של צמח האורז, ושאם יחולק בחינם בעולם השלישי יוכל להביא לירידה בתמותת התינוקות בעולם השלישי שגורם עיקרי לה הוא חוסר בויטמין A). מכאן שהשאלה היא לא: האם אנחנו צריכים לנצל את היכולת המדעית-הטכנולוגית שלנו אלא _כיצד_ ננצל את היכולת הזו.
סליחה על ההפרעה 30885
באמת צריך באופן דחוף ביותר להביא לירידה בשיעור תמותת תינוקות במדינות העולם השלישי - אבל על ידי אמצעי מניעה והפלות. האורז שלך יביא למוות מרעב של מיליוני אנשים.
סליחה על ההפרעה 31068
את/ה צודק, כמובן, שהיה רצוי שתגדל המודעות בכל העולם לרעיונות של תיכנון המשפחה. השאלה מה עושים לטובת הילדים (בין אם הם נולדו מתוך תיכנון קפדני או שלאו) שכבר נולדו. אני לא יודע אם "עדיף" להציל כמות גדולה של תינוקות על ידי ההפצה של Golden Rice, כפי שהוא נקרא, ובכך לגרום, לפי השקפתך ל"מוות מרעב של מיליוני אנשים" (איך?), קטונתי. אני בסך הכל מנסה להגיד שאנשים נוטים לדחות את הרעיון של מזון שעבר הנדסה גנטית מתוך טיעונים שאינם בהכרח רציונליים. ולא, אני לא טוען שאני יודע מה ההשלכות של ההנדסה הגנטית, אני בסך הכל אומר שהטיעונים "אנחנו לא יודעים למה זה יגרום" וגם "זה ללכת נגד הטבע" הם לא ממש רציונליים.
סליחה על ההפרעה 31079
אלו דווקא הטיעונים הכי רציונליים שיש! הנדסה גנטית היא תחום חדש ובלתי מוכר, שההשלכות שלו יכולות להיות מאוד מרחיקות לכת. הסיכונים האדירים הטמוים בו הם מבחינתי מכריעים בעיכוב השימוש ביישומים המעשיים האפשריים מתחום זה
עץ הדעת הוא תיבת פנדורה 31091
אפשר לעשות מזה סרט, אפשר לנוון עם זה תרבות.

האם נעצור בהנדסה גנטית? מה הקריטריונים? ואיפה היינו אם היינו דבקים בגישה זו במאות השנים האחרונות? ולמה יותר קל לשאול מאשר לענות?
אום שמום 31098
למה לנוון תרבות? הבה ניקח כדוגמה את אנרגיית הגרעין. רעיון מסוכן והרסני, שרבים התנגדו לו מלכתחילה, למרות שהיו מודעים לפוטנציאל החיובי הרב הטמון בו. ומדוע? כי היה ברור שהירושימה, צ'רנוביל (ורמת חובב) ודומיהן הינן אפשרות בעלות פוטנציאל התממשות גבוה לא פחות. אז ייתכן שיש צורך בכ"ז בפיתוח מדע הגרעין לצרכים עתידיים ובלתי מוכרים. אבל עובדה היא שכיום השימוש בנושא הינו מוגבל, ואף אחד לא רוצה תחנת כוח גרעינית אצלו בחצר. כנ"ל לגבי הנדסה גנטית. אולי נלמד מלקחי העבר?
הנדסה גנטית? חדש? 31105
הייתי בטוח שהתחום קיים כבר כמה עשורים טובים.
ובכלל, זנים עורבבו בשיטות שונות ומשונות הרבה לפני גילוי הסליל הכפול.
הנדסה גנטית? חדש? 31114
הנדסה גנטית החלה עם גילוי אנזימי הרסטריקציה (אנזימים שיודעים
לחתוך קטעי DNA ברצפים ספציפיים ), לקראת אמצע­סוף
שנות השבעים. התחום קיבל דחיפה חזקה עם פיתוח שיטת ה­PCR בשנת 1986.
כך שיחסית זהו תחום די חדש.
הנדסה גנטית? חדש? 31116
יחסית למה?
יחסית לתחומים אחרים בביולוגיה 31123
כמובן.
יחסית לתחומים אחרים בביולוגיה 378018
אני היתי נותת מ-‏1עד-‏10 אז אני בוחרת במספר................................................................................................................................................................0
להשיב עטרה ליושנה 29919
המאמר מעניין.
אני מעוניין הרבה יותר בהשבת חיות שנכחדו באשמת האדם, ובהצלת מינים על סף הכחדה.
האם אפשר לייצר מחדש את ציפורי הדודו ע"ס הפוחלצים הקיימים? ומה עם היונה הנודדת שהיתה לפני פחות ממאתיים שנה העוף הנפוץ ביותר בעולם - עם למעלה ממיליארד ציפורים כאלו בארה"ב-קנדה, שניצודו עד האחרון שבהם?
וקרוב יותר אלינו:
- להחזיר את הפרא הסורי והיען הסורי, שניהם תתי-מינים שחיו בישראל ונכחדו מהעולם כליל?
- השבת הדו-חי "עגולשון שחור-גחון" - מין הדו-חי היחיד שהיה אנדמי (בלעדי) לחולה טרם ייבושה ועם הייבוש כלה מהעולם.
- להשתמש בהנדסה גנטית כדי להציל את תת המין הייחודי "צבי הערבה" - רק 30 פרטים בערך שרדו בעולם כולו, כולם בחורש השיטים ליד יטבתה (כן אצלנו בישראל)?

זה נראה לי כיוון המחקר הנכון ולא להשקיע מיליוני דולרים בשחזור הדינוזאורים שפשוט אין להם מקום על פני האדמה כיום.
להשיב עטרה ליושנה 29923
השאלה היא, איזה תועלת תהיה (לאדם, לטבע, למחקר המדעי) משחזור חיות אלו, שנכחדו לאחרונה. קשה להשוות זאת לערך המדעי שיהיה לשחזור דינוזאור או ממותה.

אני לא מוצא טעם רב בשחזור דודו, למשל. עדיף להשקיע את המשאבים בשמירה על המינים הנמצאים כיום על-סף הכחדה.
להשיב עטרה ליושנה 29930
יש תועלת. כך לדוגמה השבת היחמורים לגליל המערבי פותחת את החורש הסבוך ומקטינה את סכנת השריפות.
רעיית התאואים בחולה (אף הם מין שנכחד בארץ והוחזר אליה) שומרת על מגוון מינים עשיר ומונעת השתלטות סבך חדגוני של קנה.

והקינוח האמיתי:
במאורוציוס, מולדת הדודו, יש מין עץ נדיר ובלעדי לאי.
מאז הכחדת הדודו לפני כ-‏300 שנים, לא צמח אף פרט חדש של העץ הזה כלל. בשנות ה-‏80' הראו מחקרים שהזרעים של העץ פוריים, אך לא מסוגלים לנבוט בלי ריכוך מסויים - דבר שבטבע נעשה בקיבת הדודו. בעזרת תרנגולי הודו הצליחו לאחר יותר מ-‏300 שנים להנביט עצים חדשים.
יש קשרים בין מינים קיימים למינים שכבר נכחדו, ובמקרים כאלו הכחדת מין אחד עלולה לגרום להכחדת מין אחר.
להשיב עטרה ליושנה 30287
אם אני לא טועה, ג'ארלד דארל כתב על זה, ולא מעט.
לצערי, הדוגמא המדוייקת זרחה מפרחוני, ולכןאם מישהו ממש מעוניין לדעת מהקורה עם כל מיני עצים כאלו- שיפנה לאחד מהמון הספרים שלו. (שמומלצים בלי קשר...)
להשיב עטרה ליושנה 30290
אהבתי את סגנונך. ברוכה הבאה. דני.
ג'ארלד דארל 30299
אכן מומלץ בחום.
להשיב עטרה ליושנה 30316
את הסיפור על הדודו לקחתי מספר שלו כמדומני ''ציפור הלעג'' - ספר מצויין
להשיב עטרה ליושנה 30460
בעיה מסויימת היא להשתמש בספר ''ציפור הלעג'' כמקור לדוגמאות, כיוון שהספר בדיוני.
אבל, סיפור הדודו ועץ הדודו אכן נכון.
הספר בו דארל מספר על מאוריציוס, הוא ''עטלפים זהובים ויונים ורודות''.

דמוסתנס.
הסיפור על הדודו 31083
הופיע גם אצל סטיבן גולד.
להשיב עטרה ליושנה. 29985
איזו תועלת?!
זו בדיוק הבעיה!
אנחנו מחפשים תועלת בכל דבר, תגמול מיידי לחיינו המודרניים כפי שאנו מכירים אותם. הרי האדם הוא הגורם הישיר להשמדת המינים האלו. באיזו זכות ובאיזו חוצפה השמדנו לחלוטין מינים אחרים שלא סיכנו אותנו חלילה?
רגש המחוייבות האוניברסלי הוא זה שצריך להביא אותנו להליכים שבסופם יוחזרו פרטים ממינים נכחדים להלך על פני כדור- הארץ. בניגוד למחשבה שרווחת במוחנו האנושי, הפלנטה הזו היא *לא* מגרש המשחקים הפרטי שלנו!!
לא להשיב, לא בהכרח 29995
מינים הושמדו בשרירות לב ובעוצם יד. מובנים לי דבריו של עמית על התפקיד שמילאו אותם מינים במערכת האקולוגית המקומית. לא מובן לי מושג הזכות אליו את(ה?) מתייחסת. אני מבין שנגרם נזק רב לסביבה, אך איני חש רגש מחויבות אוניברסלי למינים שנכחדו. בפרט לא מובן לי מניין גזרת חיוב מוסרי לסנטז חיות חדשות מאותם מינים שנכחדו, ולשחררן לחופשי. למה לא לפחלץ אותן בסלון? למה לא לתרום את הכסף לעניים?

שאלתי נובעת מחוסר הבנה כנה. איני מחפש תועלת בכל דבר, ובמוחי לא רווחת המחשבה שהפלנטה היא מגרש משחקים. אולי אני לא אנושי?
למי איכפת..... 30030
לשאלה אם אינך אנושי אינני יכולה לענות על סמך היכרות כה קצרה, אולם משום שלא הבנת את דבריי אנסה לחדדם במעט:
לא גזרתי חיוב מוסרי לסינתוז של חיות שנכחדו, אך אם בענייני תועלת וסדר עדיפויות עסקינן, הרי שהשקעת המשאבים הדרושים צריכה להיות מופנית אל שיקום ההרס אליו גרמנו מבלי משים. בהנף יד מזלזלת מחינו מאות מינים מן הפלנטה ועתה אנחנו מנסים לשחק את אלוהים ולהחיות דינוזאורים.
אני מעריכה מאוד את המדע, חובבת ביולוגיה וסביר להניח כי במוקדם או במאוחר אמצע גם את עצמי משחקת את האלוהים. כרגע אני סתם עוד אחת שאיכפת לה מהסביבה ובמקרה שלי גם חושבת שמבחינתי אנחנו יכולים לבזבז את המשאבים שלנו על חקר ריחות וקולות הנפיחה לסוגיהם, כי האמת לאמיתה היא שלנו מגיע להיות הבאים שיימחו מעל הכוכב האומלל הזה.
חזרה באבולוציה 30041
לפני כ45 שנה פירסם הסופר "אבנר כרמלי" ספר בשם "הבלשים הצעירים בתעלומת גביע הקסמים " שבו גיבוריו חבורת הבלשים הצעירים נאבקים בארגון מסתורי שנחוש בדעתו להחזיר את האנושות אחורה באבולוציה. לשם כך מנסה הארגון במהלך הספר לשים את ידו על משקה שכל מי ששותה ממנו הופך לקוף כדי לישם זאת על כלל המין האנושי.
כרמלי לא הסביר בספר את האידאולוגיה של הארגון הנ"ל ומדוע שהוא ירצה להחזיר את האנושות אחורה באבולוציה ובאופן כללי זה נראה לקוראיו דאז כעוד אחת מההמצאות המטורפות שסופר זה התפרסם בהם.
ובכן ... כיום יש ארגונים כאלה .ארגונים של שומרי סביבה קיצוניים שטוענים שהמין האנושי הורס את כדור הארץ ועושה זאת עוד מאז התקופות הפרהיסטוריות. אנשי קבוצות אלה טוענים שכדור הארץ הוא אורגניזם חי ( הם קוראים לו "גאיה ") שבבוא היום יפטר מהמין האנושי המזיק. מבחינת הקבוצות הנ"ל זהו דבר טוב.ברור שמבחינתם עדיף שבני האדם יותרו על כל הטכנולוגיות שלהם ויחזרו למערות או לעצים או עדיף לים ( האנשים הם אותם אנשים והים הוא אותו הים ).
האם הם צודקים? לא לדעתי. היקום נועד לשימוש האינטליגנציה שגם גורמת לו נזק אבל גם מביאה תועלת ובסופו של דבר היא היחידה שיכולה להעריך אותו, דבר שבעלי החיים אינם מסוגלים לו.המין האנושי עם כל הנזק שהוא גורם יכול לתרום הרבה גם ל"גאיה" אבל כן בשביל זה יש ללכת בכיוון שונה מזה שהוא הולך בו עכשיו כיוון של יתר התחשבות בסביבה .
טוב שאתה אופטימי כל-כך... 30069
אשריך וטוב לך, שאתה עוד מסוגל. אני, אחרי שקראתי היום ב''הארץ'' על איטליה, פשוט מקוה שאיזשהו אסטרואיד ענק נמצא בדרכו הזריזה עד-מאד אלינו... ואם אפשר, מומלץ לו שיפול בול פה. לא נצטרך לסבול.
אתה באמת עד כדי כך סובל ? 30082
כל מי שחושב שהוא וכל אחיו בני האנוש צריכים להיות מושמדים, גם אם הוא אוהב בעלי חיים וטבע, לדעתי חסר לו איזשהו בורג.

נניח שאתה חברה של יצורים חיים שרוצים לגדול ולשגשג. אתה מסתגל לסביבתך, מתפתח מתרבה וגודל, מגיע לנקודת רוויה שבה מקורות המחייה שלך מנוצלים\מבוזבזים\הרוסים ואתה מורעל מהצפיפות והנזק שבסביבתך, ואז אתה מתחיל לגסוס. זה לא תאור של מה שקורה בבני אדם, זה תיאור של חברת מיקרובים שובבה. וזה לא קורה רק להם ולנו, אלא לכל יצור חי על פני כדור הארץ שמצליח לשגשג. אנחנו לא האויבים של הפלנטה הזו, אנחנו פשוט חלק טבעי ממנה. כל כך טבעי שאנחנו מתנהגים בדיוק כפי שמתנהג כל מיקרואורגניזם שמכבד את עצמו על פני הכדור הכחול הזה.

בשל כך אין לך צורך לרצות בהשמדתך, השמדה זה דבר הטבוע בך בשל העובדה שאתה רוצה לחיות ולשגשג. ולכן המסקנה המתקבלת היא - אם אתה באמת רוצה למות, נסה לרצות לחיות בצורה הכי פזרנית שתוכל. אל תבזבז את חייך בציפייה לאסטרואידים שיעשו בשבילך את העבודה. ואם אתה לא באמת רוצה למות, פשוט תכלכל את צעדיך בתבונה ותאריך ימים עד שתבין שאתה עדיין תמות בכל מקרה.
יצר השמדה טבעי. 31204
אם כך יצר ההרג , שאף הוא מצוי בתוכנו באופן טבעי, הוא לגיטימי ויותר מכך- אם אקום ואהרוג את המתעכב שעומד לפני בתור לכספומט הרי לא רק שאסיר מטרד זה מעל פני, אלא שגם אממש חלק מהחיות הטבועה בי בהיותי בעל חיים....
אה, איזה אושר צרוף! כה פשוטים יהיו חיי מעתה משום שמותר לי להכנע לדחפים החייתיים שמקננים בי. או שלא. יכולת החשיבה האנושית והיכולת לשלוט בדחפינו ולדחות סיפוקים הם שהביאונו עד הלום. בלתי ניתן להכחיש את העובדה שאנו "עליונים" על שאר בעלי החיים, אבל לדעתי אנו מנצלים יתרון זה לשלילה ולא לחיוב. במקום להיות הזן שיעצור את השמדתו הטבעית אנו מזינים אותה ומשמידים בתוך כך גם זנים אחרים.
אהמ... אולי *אי­היכולת* לשלוט 31214
בדחפינו היא שהביאנו עד הלום.
שכן אם כל בני האדם היו שולטים בדחפיהם ה"שליליים"
במשך כל ההסטוריה הארוכה, אזי ההסטוריה היתה שונה לחלוטין.
העובדה היא שיש הרבה בני אדם ש"נכנעים" לדחפיהם ,
החל מגנבים פשוטים וכלה בפוליטיקאים שמחפשים האדרה עצמית בעזרת
מלחמות וכדומה. ובעצם כל אחד מאיתנו עושה דבר כזה או אחר,
החל בנהיגה במהירות מעל החוק (בכלל­ נהיגה ברכב שמזהם את האוויר)
וכלה בזריקת פיסת נייר או בדל סיגריה על המדרכה.
למעשה, אני חושד שהעליונות של האדם על בעלי החיים האחרים מתבטאת
בעיקרה באכזריות הרבה ובחוסר האכפתיות כלפי כל דבר שאינו קשור
ישירות לאדם (ולפעמים גם מה שכן).
לא נראה לי שבני האדם היו מצליחים להתעלות מעבר לשלב האדם­קוף
הפרימיטיבי אלמלא תכונות אלו.
יצר השמדה טבעי. 31309
אני תוהה מתי לאחרונה ראית בעלי חיים עסוקים בהריגת בני מינם רק בגלל שהם מציקים להם? זה לא קורה בד"כ. אם את רוצה להאשים מישהו - תאשימי את בני האדם, לא את החיות. הן טיפה יותר ראציונליות מאיתנו.
יצר השמדה טבעי. 31529
בטבע יש מקרים רבים של רצח מכוון של בעלי חיים על ידי בני מינם כחלק מתחרות על משאבים.
הטבע האנושי 31612
אכן כך. אפילו תחרויות על מעמד חברתי (שלא לשם מין) נגמרות לעיתים ברצח (למשל אצל פילים).
אצל שימפנזים יוצאים ה''גברים'' לפטרולים לשם הרג בני שבטים אחרים, מסיבות של טריטוריה וכן לשם השגת מזון החביב עליהם - מוח תינוקות שימפנזה. ועוד ועוד...

אך בטבע (הלא אנושי), ככל שאני זוכר, לא הורגים ללא תכלית הגיונית. ובהגיונית אני מתכוון לכזו שמשרתת את ההישרדות האישית (או יותר נכון - המשכיות הגנים) והסיכון בפעולה נשקל כנגד ההימנעות ממנה.

בני אדם לעומת זאת, פועלים בניגוד לאינטרסים של עצמם, תוך גרימת נזק מתמיד לסביבתם (זאת על סמך קריאת העיתון ובילוי במקום העבודה).
יצר השמדה טבעי. 31669
אם תבחן את התבטאויותי באייל, תגלה שאלו העובדות שאני מציג בד''כ. אבל מה - בני אדם לא הורגים כחלק מ''תחרות על משאבים''. אלא אם כיסא בים הוא משאב, לדעתך, או שקט במסעדה.
למה לא? 30133
לשחזור דודו יש ערך סנטימנטלי.
זכרונות מבית אבא 30153
בת כמה את?
זכרונות מבית אבא 30156
כדי לחזות בדודו אמיתי צריך להיות בערך בן 350 שנה אם איני טועה. אבל לא קראת את "אליס"?
בעייה. 31712
בשביל להחזיר לחיים זן שנכחד לא מספיק רק לקבל את הגנום שלו.

מלבד הגנום, בהתפתחות העובר מעורבים מספר גבוה ובלתי ידוע של חלבוני אחרים, שבלי פיזור מדויק שלהם בעובר הוא אינו מתפתח כמו שצריך.

למשל, בעוברי זבובים, ישנו חלבון שאחראי ליצירת הראש ואחיד שאחראי ליצירת בטן, ומיקום לא נכון של החלבון בהתחלה יכול לגרום לזבוב עם שני ראשים.

גם אם מוצאים דנ''א של חיה מסוימת, לא מספיק להכניס אותו לביצה או רחם של חיה דומה- אז תתקבל הכלאה ביניהם, שמבוססת על דנ''א של החיה המקורית וחלבונים התפתחותיים של החיה הפונדקאית (עוד בעייה בהשבת הדינוזאורים).

כמובן, שאם קיימת חיה דומה היום (כמו הכנסת דנ''א של ממותה לביצית של פיל) אז ההבדלים יהיו די זניחים.
על מה מדבר הספר? 29926
הספר "פארק היורה" )אני לא מתייחס לשני ספרי ההמשך, שאינם מבטאים שום רעיון חדש( משתמש בסיפור הדינוזאורים כדי להעביר מספר רעיונות. במילים אחרות, הדינוזאורים הם רק משל.
בשל כך, הביקורת שלך על פארק היורה אינה עניינית. יתרה מזאת, כדי שאוכל לדעת האם יש ממש בטענותיך, אני צריך לדעת הרבה יותר ביולוגיה ממה שאני זוכרמלימודי בבית הספר התיכון.
לעומת זאת, כדי להבין את הרעיונות שמעלה קרייטון בפארק היורה וכדי לשפוט אותם כהלכה אין צורך ביותר משכל ישר. לכן, פארק היורה הוא יצירת אמנות טובה.
הספר "פארק היורה" אינו חף משגיאות, והוא ראוי לביקורת. אלא, שביקורת עניינית אינה עוסקת במשל, אלא בנמשל. כלומר, ברעיונות שרצה קרייטון להעביר.
אפשר לבקר את רעיון הספקנות בכללו - האמנם האדם לא יכול להיות אלהים? אפשר גם לשאול מדוע נכתב הספר, ומה הוא מחדש ביחס לספרים קודמים של קרייטון, ובמיוחד "כדור"?
שתי השאלות האלה נענות בספר אחר של קרייטון - Travels - וגם עם התשובות ניתן להמשיך ולהתווכח.
לסיכום, פארק היורה אינו עוסק בדינוזאורים, ומייקל קרייטון לא ניסה לנחש בשנת 1990 מה יהיו פני מדע הביולוגיה בשנת 2001.
מאמר זה *אינו* ביקורת על הספר 29932
במאמר שלי אני לא ניסיתי לדון בנושא האם זה טוב או רע
להחזיר את הדינוזאורים. לא ניסיתי לדון בשאלות האתיות שהספר
מעלה או בעלילת הספר. לא מדוע הוא נכתב, לא משל ולא נמשל.

המאמר שלי בא להציג את הרעיון המדעי שבבסיס הספר,
כלומר האפשרות להחזיר דינוזאורים לחיים באמצעות שחזור גנטי
מתוך חרקים מאובנים בענבר ולהשוות את הרעיון המוצג
בסיפור למצב המחקרי בשטח.

זאת הסיבה שזהמופיע תחת מדור מדע ולא ספרים.
לענין זה שהביולוגיה לא ברורה­ צר לי. אני ניסיתי לפשט זאת
כמה שיותר כדי שיהיה ברור גם למי שאין לא רקע ביולוגי.
מסתבר שלא הצלחתי.
אם תאמר מה לא ברור אשמח להסביר.
מאמר זה *אינו* ביקורת על הספר 29990
תודה על התגובה. את הטענות כלפי בורותי בענייני ביולוגיה אני מפנה, כמובן, אך ורק אלי.
ספריית החיים 29936
סופר המד"ב גרגורי בנפורד היציע בספרו DEEP TIME (אחד מספרי המדע הפופולארי הגדולים ביותר של סוף המאה ה-‏20 ! רוצו להשיג !) הצעה שלי נראית כפיתרון הסביר ביותר ממה שהוצע עד כה לגבי הנושא הבוער מאוד של העלמות מיני בעלי חיים.
בנפורד יוצא מנקודח הפסימית אך ככל הנראה הנכונה שהתהליך כבר בילתי ניתן לעצירה.
אז מה כן אפשר לעשות?
בנפורד מציע להקפיא בעלי חיים מכל סוג שעומד לפני הכחדה ואת הגנים שלהם ובמקומות מיוחדים לשמר את איזורי הגידול שלהםושם לשמור על מינימום של בעלי החיים שנמצאים בסכנת הכחדה . הוא טוען שהאמצעים לבצע זאת כבר נמצאים בידינו כיום ואין צורך בכך בטכנולוגיות עתידניות. מבעלי החיים המוקפאים אפשר יהיה להוציא ד.נ.א בשביל מחקרים עתידיים בידי ביולוגים שיוכלו ללמוד ממקור ראשון עלה גיוון שהיה קיים פעם בכדור הארץ. ועל ידי לימוד ד.נ. א זה הם יוכלו ללמוד איך אפשר להתגבר על הבעיות שנובעות כתוצאה מהמספר המצומצם שקיים מכל מין כרגע בעולמם. כלומר איך לגוון מחדש את המין ואולי לאפשר לו לשגשג מחדש.
בנפורד קורא לתוכנית זאת "ספריית החיים ". ולדעתי יש להתחיל כבר אתמול בישומה. במיוחד אם נזכור שלפי ההערכות השימפנזים בני דודנו עומדים להיכחד בתוך 10 שנים והגורילות ככל הנראה עוד לפני כן .
ספריית החיים 29947
"...ובמקומות מיוחדים לשמר את איזורי הגידול שלהם ושם לשמור על מינימום של בעלי החיים שנמצאים בסכנת הכחדה."

נדמה לי שזה כבר מתבצע שנים רבות בכל שמורות הטבע בעולם. אם תאמר שיש להגביר את המאמצים בכיוון זה, כנראה שאסכים אתך, אם כי אין לי נתונים על היקף השמורות המצוי לעומת הרצוי.

עניין ההקפאה, לעומת זאת, כבר מסתובב בספרות המד"ב וגם בספרות המדעית עשרות שנים. התפלאתי לקרוא במאמרו המצויין של מר חיימוביץ' שאפילו DNA של ממותות לא ניתן לשיחזור. יש מקרים של ממותות קפואות שנמצאו בסיביר, ואפילו שמעתי על כך שכלבים אכלו את בשרן. עוד אגדה מדעית אורבנית? אולי. ואולי הממותות הקפואות נמצאו רק לפני עשרות שנים, וזיהוי רצפי DNA לא ישים לדגימות האלה.

בכל אופן - איננו יכולים לשחזר DNA של אורגניזמים חיים. אנו עושים מאמצים קשים ויקרים של מיפוי הגנום האנושי, עם הצלחות מסויימות הן במיפוי זה והן במיפוי גנום חיידקי או ויראלי. אני מניח שמר חיימוביץ' יוכל להאיר את עינינו ולהרחיב בנוגע למאמצים הנעשים בכיוון זה. אין לנו היכולת לקחת בעל חיים שהוקפא, אפילו מצבו טוב, ולמפות את כל הגנום שלו.

אינני מכיר גם אפשרות של הקפאה והפשרה שתשמר את האורגניזם במצב טוב. נדמה לי ששירותי הקפאה נמכרים בארה"ב מתוך הנחה שבעתיד ניתן יהיה להפשיר חולים סופניים לאחר שיימצאו תרופות למחלותיהם. כל עניין השימור בהקפאה נראה לי עורבא פרח.

לסיכום - גרגורי בנפורד ייאלץ להמתין קמעא עד שהטכנולוגיה תשיג את רעיונותיו, כמו גם קרייטון (שלפחות עושה מרעיונותיו הון תועפות).
לעניין ההקפאה 29967
קשה לי, מאוד, להאמין שממותות קפואות נמצאו עם בשר
עליהן. עשרת אלפים ויותר שנים הן זמן ארוך מדי לשמור בשר,
גם אם מוקפא. יש לזכור שחיידקים מסוגלים לחיות גם בקור
של מינוס 20 מעלות צלזיוס ואף נמוך מזאת.
יש לזכור גם שבתקופה של עשרת אלפים שנה יש סיכוי שלפחות פעם אחת
תהיה הפשרה של הקרח (תלוי כמובן באיזור הקפוא).
הממותה הקפואה אותה הזכרתי במאמר אינה שלמה, אלא שלד בלבד.

אבל גם אם כן, הדנא הוא חומר רגיש למדי. הוא מתחמצן בקלות.
קרינה רדיואקטיבית, קרינת על סגול, רנטגן­כולן פוגעות בדנא.
על פני אלפי שנים, גם דנא קפוא יהרס במידה כלשהי.

ועוד­ כפי שציינתי במאמר, צריך כמות גדולה מאוד של חומר ביולוגי
כדי לרצף את הגנום המלא.
אגב, עד היום האדם הוא בעל­החוליות היחיד שכל הגנום שלו(טוב, כמעט) רוצף.
מבחינת חסרי חוליות רוצפו זבוב הדרוזופילה ונמטודה בשם C. elegans.
מבחינת צמחים נדמה לי שלאחרונה רוצפה הבננה ולפניה רוצף
צמח בשם arabidopsis thaliana, שאם אני לא טועה זהו מין של חרדל.

וכמובן ככל שיורדים בסולם האבולוצוני יש רצף של יותר מינים­
כל הרצף של שמרי האפיה כבר פוענח ואני חושב שגם של
כמה טפילים חד תאיים, ורוצפו המון חיידקים ווירוסים.
אבל כידוע, הגנום הוא לא הכל...

לעניין שרותי ההקפאה­ הקפאה כמו שהיא גורמת להרס של התאים על ידי
גבישי הקרח. אבל ישנם כיום מספר חוקרים שעובדים על
קריוגניקה שתאפשר הקפאה והפשרה של איברים לצורך השתלה, ובהמשך
מן הסתם גם בני אדם שלמים. בינתיים יש תוצאות מעודדות.
:Cryogenics is not 29973
the study of freezing and reviving people, called "cryonics", a confusingly similar term. – from NASA website.
:Cryogenics is not 29991
וכדי להשלים את התמונה: קריוגניקה היא החקר של יצירת טמפרטורות נמוכות והשפעתן על חומר.
איש הקרח 29976
גל,

שאלה לי אליך. לפני זמן מה קראתי באתר כלשהו שאנתרופולוג מסויים ציין כי ל"איש הקרח", אב קדמון שחי לפני 5000 שנה, היו 15 קעקועים שונים על גופו. שאלתי את עצמי מהיכן הוא יודע? הרי איש קרח זה הוא שלד (את תצלומו ראיתי ב"הארץ" ביום שישי האחרון). יכול להיות שהשתמרו פיסות עור מגופו? יש לך במקרה איזשהו ידע בנושא שיכול לאשש או להפריך את טענתו של האנתרופולוג הנ"ל?

שמעון.
הקפאה עמוקה 29971
לא הרי הקפאה בערבות סיביר כהקפאה בחנקן נוזלי (או הליום נוזלי, למהדרין). לפחות לגבי ה-DNA, אין ספק שהוא יישמר בתנאים אלה זמן ארוך.

עוברים מוקפאים ומופשרים כעניין של שגרה בימים אלה.

לגבי הסיפור על הכלבים שאכלו מבשר הממותות הקפואות, נדמה לי שהגירסה שאני קראתי פעם היתה שהיו אלה אנשים, לא כלבים, שאכלו ואף שיבחו את טעמו של הבשר. מאוחר יותר קראתי שכנראה אין לכך בסיס.
embryo vs. fetus 30051
המונח "עוברים", במשפט "עוברים מוקפאים ומופשרים כעניין של שגרה", קצת מטעה: מדובר בביציות מופרות, אולי אחרי חלוקות ספורות; בכל מקרה, תאים בודדים. השימוש במילה "עובר" (באנגלית יש מילה נפרדת לשלב זה, בעברית לא) עלול לעורר אסוציאיות של שלבי הריון מתקדמים בהרבה.
embryo vs. fetus 30057
צודק. הענין העיקרי הוא שה-dna נשמר.
איזה צירוף-מקרים 30142
לאחרונה נתקלתי בבעיה הזאת במהלך תרגום קטע שעסק בשני המצבים, לאחר חיפושים רבים העלתי חרס בידיי.

אולי נפתח במבצע למציאת מילה עברית ל-Embryo? (עובר זה Fetus)

מה עם קדם-עובר?
עובוסר? 31085
עובר לרגע? עובר אורח? 31088
מתהווה? 31794
בהקמה?
בהקמה?! 31796
בהקמה?! 31798
מה קרה, אסור לצחוק קצת?
(-8
בהקמה?! 31799
גברת צעירה, נערך כאן דיון ביולוגי-סמנטי רציני, את החוכא ואת האטלולה שלך שימרי לפורומים אחרים.

בתודה מראש, האחראים.

----

נ.ב - :-)>
בהקמה?! 31801
טוב.
אני בעד עובוסר.
מה עם טרום-עובר? 31802
מה עם טרום-עובר? 31805
לא מוצלח בעיני, ואני אנסה להסביר.
המילה הזו נותנת תחושה של תרגום רטרואקטיבי. למה התכוון המשורר? קודם יש embryo, שהוא מתפתח ל-foetus. לכן אם כבר התרגום צריך להיות עוּבָּר ועוּבָּר פלוס, או משהו כזה. אני בכלל בעד לאמץ את השיטה האנגלית ולקרוא לכל דבר בשם אחר (אפשר לקרוא ל-embryo מָנְבַּד, מבחינתי).
לעובוסר כמילה יש ניחוח מרענן ושנון משהו, ולכן מצא חן בעיני. טרום עובר זו לא ממש מילה עצמאית.
מה עם טרום-עובר? 31808
לא יודע אם זה רק אצלי, אבל המשך המשפט "לכן אם כבר התרגום צריך להיות..." משובץ בתווים רבועים חסרי משמעות, כנ"ל "אפשר לקרוא ל-embryo...".

בכל מקרה, אני רק משתעשע, כרגע, בזריקת צירופים אפשריים לחלל הסייברספייסי, ואיניי מתחייב לכאן או לכאן.

הכי אהוב עליי בינתיים הוא "עובר אורח", על משקל אותו הביטוי בניקוד אחר (אינני רוצה להשתמש בניקוד כי לא כולם יכולים לקרוא אותו), שכן גם יש לו קשר לשפה והוא גם מתאר את המצב בצורה חביבה - embryo כמעין שלב ביניים החולף לו כלעומת שבא בין הזיווג לעובר.
מה עם טרום-עובר? 31811
אחרי צריך להיות כתוב "עובר ועובר פלוס", ואחרי embryo כתוב מנבד.
הריבועים נבעו כנראה מכך שניקדתי את מה שכתבתי - עורך יקר, לטיפולך אודה.
בכל אופן, עובר אורח אינו מילה אלא ביטוי, וחוצמזה - הוא קיים כבר! חשבתי שכל הרעיון היה להגות מילה חדשה לגמרי. דווקא עובוסר מעביר בדיוק את המשמעות של היות השלב "קדם" של משהו.
מה עם טרום-עובר? 31821
מסכים עם הביקורת, אבל זה בדיוק מה שאהבתי, שבניקוד שונה לביטוי קיים משיגים משמעות המתאימה לביטוי הרצוי.

ואת "עובוסר" לא אהבתי גם בגלל שהוא לא מתגלגל על הלשון, וגם בגלל שלמילה "בוסר" ישנה קונוטציה שלילית ברורה (למעשה, מדובר במשמעות שהשליכו בני האדם, מתוך נקודת מבט הומניצנטרית, על שלב במחזור הטבעי), ואינני חושב שמשמעות זו רצויה בהקשר של embryo, שכן מדובר בחלק מתהליך, שאותה השלכה אינה יפה לו.
מה עם טרום-עובר? 31827
חבר'ה, זאת עברית. יש סיומות בשביל דברים כאלה.
מה רע בעוברון? עובריר?
מה עם טרום-עובר? 31862
אולי עובר-מינן? לציון העובדה שמינו עדיין לא נקבע...
ספריית החיים 29948
תסלח לי, מאיפה הבאת את זה שהשימפנזים והגורילות עומדים להיכחד תוך 10 שנים? יש לך אסמכתא אמינה? או שגם אתה מאלה שמרוב קריאת מדע בדיוני לא מבדילים כבר בין דמיון למציאות.
ספריית החיים 29956
מאמר במגזין DISCOVER או SCIENCE מלפני כמה חודשים . אבל מכיוון שהוא אינו בידי אינני יכול לתת את התאריך המדוייק.
ולא למרבית הצער זה לא מדע בדיוני, בכלל לא הלוואי שזה היה.
איזורי הגידול של הקופים באפריקה הולכים ומצטמצמים משנה לשנה כתוצאה מחדירה אנושית וגידול הצייד הבלתי חוקי כנגדם שמדינות אפריקה ( שרובן למי שלא יודע , נמצאות במצב של אנרכיה הולכת וגוברת ) אינן מסוגלות ולפעמים גם לא רוצות לעצור. התוצאה היא שאוכלוסיית השימפנזות והגורילות נפגעה פגיעה אנושה באיזורי הגידול הטבעיים שלה.
החוקרים מדווחים שיש כעת ירידה משמעותית במספר ההולדות אצל השמפנזות והגורילות , וההנחה היא שבתוך עשר שנים (במקרה הטוב ) זה יגיע לרמה כל כך נמוכה שכמוה כיליון של המינים של השימפנזות והגורילות.
יש כמובן גם שמפנזות וגורילות בגני חיות ברחבי העולם אבל עדיין מספרם הוא נמוך מידי מכדי לאמר שהם יוכלו להמשיך את קיום מינם.אין ברירה צריך כבר עכשיו להתחיל בהקפאה.
הסיבה האמיתית 29949
הבעיה הקשה ביותר בשיחזור מינים שניכחדו היא לא השגת DNA שלהם ( שאולי תהיה אפשרית כאשר ימצאו רצף משומר בצורה טובה ) אלא השגת ביצית של אותו זן .
מסתבר ש DNA בלבד אינו מספיק כדי לשחזר זן אפילו הוא במצב מושלם ... אם לדוגמא ימצאו DNA של דינוזאור כלשהו ויכניסו אותו לביצית של תנין לא יגדל דינוזאור ( וגם לא תנין ) אלא עיוות כלשו .
ביציות מכילות מידע ( באמצעות מפל ריכוזים של חלבונים מסויימים ) לגבי מבנה הגוף של הפרט ובלעדיהן אי אפשר לשחזר את אותו זן.
אני מסכים, אם כי לא לחלוטין 29958
אצל רוב בעלי החיים הרב תאיים המנגנון הכללי הוא דומה למדי,
בייחוד אם מדובר בבעלי חיים מאותה מחלקה/סדרה.
אני מאמין שמחקר מעמיק ( מאוד מאוד) על הפקטורים הפעילים
בביצית ובזיגוטה (כלומר הביצית המופרית) על פני מגוון רחב
של מינים ממחלקות וסדרות שונות יאפשר לנו למצוא מה משותף לכולם,
מה מייחד מחלקות/ סדרות ומינים שונים ומתוך זה לנסות להסיק
לגבי דינוזאור. ואז מתחילים בניסוי וטעיה, עד שמצליחים.

אם יש לנו גנום מלא, נוכל לסנטז את החלבונים המקוריים, שאנו
חושבים שהם ההומולוגים המתאימים לחלבונים בזיגוטה. כמובן,
זה המון המון המון עבודה וכסף.
אני מסכים, אם כי לא לחלוטין 29961
בכל מקרה, אם הביציות גם חשובות, ואם דיברתם קודם על הקפאת חומר גנטי, או אפילו ביציות, של שימפנזים/ות וגורילות, לא קשה לנחש מי יצטרך ללדת אותם.
אפשר יהיה לקחת המון המון ביציות, ופשוט, כשיבוא היום בו סביבת מחיה מתאימה תווצר (אולי ביל גייטס ישפוך שם מיליארד דולר) פשוט לייצר את אלפי הגורילות והשימפנזים בשביל השמורה.

נו, בחורות יקרות, בשביל מיליון דולר?
אינני מסכימה כלל! 29964
אייל יקר,
אתה זקוק לטיפול דחוף!!
אינני מסכימה כלל! 29975
למען האמת, את השניה שאומרת לי את זה מעל דפי האייל, בהפרש של יום אחד:

(רצוי שתקראי את התגובות המקדימות כדי להבין על מה הוא מדבר)

אולי יש דברים בגו.
יצא המרצע מן השק 30003
נו, הפסקנו להסתתר בשעה טובה? :-))
אני מסכים, אם כי לא לחלוטין 29999
הדוגמא המפורסמת ביותר לביצוע של מבצע כזה הוא, כמובן, השיבוט של הכיבשה "דולי". אבל ככל שאני הבנתי, המדענים מתקשים יותר להסביר כיצד המבצע הצליח במקרה של דולי, מאשר להסביר מדוע הוא לא הצליח במאות (!) הניסיונות שנכשלו. הכשלונות נבעו כפי הנראה מסימון של הDNA עצמו, המתבצע באופן טבעי כחלק מהעיבוד של החומר הגנטי לאחר שהוא משתכפל. סימון זה משנה את הפעילות שלו, מה שנקרא השפעה "אפי-גנטית", דהיינו 'מעל לרמה של מה שכתוב בDNA'. אם אין התאמה בין הזיגוטה המסוימת לבין הסימון שמגיע יחד עם הDNA שאותו משתילים בזיגוטה ,לא יכול להתפתח גוף שלם מהחומר הגנטי. עדיין לא כל-כך ידוע מה הם הדברים המופלאים המתרחשים בחלוקות הראשונות של הזיגוטה לאחר ההפריה ובוודאי לא בבני אדם וזאת מכיוון שקשה מאוד לראות מה מתרחש שם בפנים. ככל שידוע לי המולקולות אותם הזכרת מוכרות היטב בחרקים, אבל עדיין רחוקות מלהיות מפוענחות בחיות "עיליות" יותר.
אני מסכים, אם כי לא לחלוטין 30014
למען האמת, גם המנגנונים של מחזור התא הרגיל,
לאו דווקא בזיגוטה, רחוקים מלהיות מובנים עד תומם,
לא רק בבעלי חיים עילאיים אלא גם ביצורים פשוטים כמו שמרים.

הסימון האפיגנטי הוא אכן מרכיב מרכזי, כפי שעולה ממחקרים
בשנים האחרונות, לא רק להתפתחות עוברית אלא
גם בתהליכים תאיים אחרים.
אני מסכים, אם כי לא לחלוטין 30088
אני הבנתי שהעסק הצליח רק לאחר שהחדירו את תא העטין של הכבשה לתוך ביצית בשלב מחזור מאוד מסוים (שלב G1), שבו הביצית היתה מסוגלת לדכא את החומר התורשתי המתמחה בתא הכבשה (במקרה זה התמחות לתא עטין) ובכך היתה אפשרות ליצור מתא העטין המקובע כבר, התחלקות חדשה להתפתחות כבשה שלמה ובוגרת. גם כאן עדיין היו כשלונות בהצלחת הניסוי אבל בהרבה פחות. כך שאולי זה נכשל במאות פעמים, אבל עכשיו לפחות יודעים לעשות את התהליך כך שיכשל רק בעשרות פעמים. והעובדה היא כל השיבוטים החדשים שצצו לאחר מקרה דולי. כנראה שלפעמים גם הבנה חלקית בתהליך ביולוגי מספיקה להצלחה, פשוט מכיוון שהחיים דואגים לעשות חלק מהעבודה של המדען.
הערה קטנה 29970
כשאתה כותב ''הרעיון שהעלה בספר הוא מקורי, פשוט ומעניין'' אפשר להתרשם כאילו קרייטון הוא אבי הרעיון.

מהמשך המאמר עולה שאתה יודע היטב שלא כך הוא. הרעיון הזה הוצע ונחקר לפני כעשור (אינני זוכר בידי מי).
בידי אדם בשם צ'רלס פלגרינו 29972
שכתב כמה ספרי מד''ב משל עצמו ( אם כי הוא בוודאי בועט בעצמו היום על שהוא לא כתב את פארק היורה בעצמו כך שכל הכסף עבר לקרייטון ). הוא גם כתב כמה ספרי מדע פופולארי לא רעים בכלל.
בכל אופן, אני מנסה לחשוב אם ניתן למצוא בספרות המד''ב דוגמאות קודמות של שיחזור ושימור מינים נכחדים של בעלי חיים. לא מזמן גיליתי בחוברות של כתב עת נדיר מעין כמוהו לקומיקס בשם ''נמרוד '' שיצא בעברית בשנות החמישים , סיפור על הקוסם מנדריק קרניים מיוחדות שאותן ממציא מדען גורמות ל''אבולוציה הפוכה '' ומינים מודרניים נהפכים לאבותיהם הקדומים ולטאה מודרנית הופכת לטי רקס וכמובן גורמת לנזק גדול.הסיפור מזכיר מאוד את ''העולם האבוד '' של קרייטון.
זהו ככל הנראה נושא שאכתוב עליו יותר בעתיד בגלל חשיבותו העצומה.
בידי אדם בשם צ'רלס פלגרינו 30010
מזכיר לי את הסרט ''האחים סופר-מריו'' מלפני כמה שנים. יש שם איזה קטע עם מכשיר אבולוציה שהופך קבלן מרושע לשימפנזה...
בידי אדם בשם צ'רלס פלגרינו 30020
מסכנים כל יתר השימפנזים...

אחרי-הכל, אנו בני-האדם מהוים, ללא-ספק, הידרדרות אבולוציונית קיצונית (מסקנתי לאחר קריאת עיתון והאזנה לחדשות) - זן מזורגג...
רע לך? אתה חושב שאתה מזיק? 30050
אז פטור את העולם מעונשך.

הנח לשאר, שחיים בשלום עם עצמם וסביבתם לחיות בשלווה.
חזור לעצים, אם אתה רוצה.
ולמרות הכל: הלוך יהלכו ! 30860
ידיעה מעניינת בעיתון "מקור ראשון" של היום .
מדען בן ימינו מציע טכנולוגיה גנטית חדישה לשחזור די אן איי קדום של בעלי חיים וצמחים בני ימינו כדי להחזירם למוצאם המקורי מלפני מליוני שנים. וזאת על ידי ניצול העובדה שגנים של עופות ושאר בעלי חיים בני ימינו
דומים ואפילו במקרים מסוימים זהים ! לגנים של אבותיהם הקדומים וכך לשחזר מינים שנכחדו לפני מליוני שנים. וכך למשל לשחזר די אן אי של דינוזאורוס מהדי אן אי של ציפורים שהדינוזאור הוא אביהם הקדמון.
השבוע הציע דיויד שטרן פרופסור לביולוגיה התפתחותית מאוניברסיטת פרינסטון שבארה"ב להתחקות אחר התפלגות ענפי העץ האבולוציוני של בעלי כנף בני ימינו וזאת כדי להגיע לאותו צומת גנטי בתולדות האבולוציה שבו הפכו הדינוזאורים לציפורים.
"עוד במאה שלנו תוך חמישים עד מאה שנה , נוכל לשנות את הדי אן אי של עוף כך שהוא יראה יותר כדינוזאור" אמר שטרן במסיבת עיתונאים השבוע.
שטרן קובע שיש גודש של מידע המראה עד כמה הגנים המודרניים קרובים ואפילו זהים למינים קדומים שכבר נכחדו לפני מליוני שנים. "אנחנו מבינים כיום איך אותם גנים זהים הקיימים ביצורים בני זמננו, יוצרים בכל זאת בעלי חיים שונים כל כך זה מזה, כמו עוף ולטאה או בני אדם ושימפנזה שמכילים את אותם הגנים בינהם. הבנה כזאת תעזור לנו בניסיון לשחזר את אבות אבותיהם הקדמוניים של עופות שנראים כמו דינוזאורים. כל מה שצריך לעשות הוא לשנות את דרך ההתבטאות של אותם גנים במהלך ההתפתחות, למשל להאריך או לקצר עצמות . מה שאנו מחפשים הוא הבנה בסיסית של פעילות הגנים במהלך ההתפתחות, בקשת רחבה מאוד של אורגניזמים" הסביר.
לפי מאמר שפורסם באחרונה ב"ניו סינטיסט" קבוצת חוקרים באוניברסיטת קליפורניה הצליחה ליצור עוברי עוף עם מקור קצר מהרגיל שהכיל ניצני שיניים, כמו אצל אבותיהם קדמוניים הדינוזאורים.
המסקנה : שחזורם של בעלי חיים קדמוניים יהיה אפשרי לביצוע כבר בשנים הקרובות. ללא צורך להשתמש בטכניקות הספציפיות של פלגרינו וקרייטון ב"פרק היורה".
ואגב מעניין שזאת שיטה הדומה לשיטה המתוארת בסיפור הקומיקס על מנדריק הקוסם שגם בו מוחזרים בעלי חיים מודרניים לצורה של אבותיהם המקוריים מלפני מליוני שנים.
ואפשר להיזכר גם בספר ובסרט "מצבים משתנים " שבו מדען חוזר להיות אדם קדמון הודות לניסוי שהוא מנהל על עצמו.
ולמרות הכל: הלוך יהלכו ! 30880
תקרא שוב את הפסקה הלפני אחרונה במאמר שלי.
בכל אופן, זו אינה שיטה גנטית פרופר אלא עבודת ביואינפורמטיקה מתישה.
מזל טוב או מזל רע 29978
לדעתי האדם מתעסק יותר מדי בשאיפה להיות אלוהים או לפחות הטבע - מובנת השאיפה להבין ולדעת, אבל לדעתי טוב שאין אפשרות כיום ליצור דינוזאורים - מה היו עושים בהם?
גדולתו של קרייטון היא ביצירה הספרותית הבדיונית ולא אם היה או לו היה נאמן לעובדות המדעיות; זהו הרי ההבדל בין היוצר מדמיונו לבין זה שכותב עבודה מדעית.
מזל טוב או מזל רע 30031
דווקא אם היינו חברה נאורה ומתקדמת אמיתית, כזו שיכולה להפנות מאמצים לכיוונים הללו, היינו יכולים למשל לשאוב מן ההליך ידע לגבי החיים הקדומים יותר על פני כדוה''א או ללמוד יותר על מה הביא לכלייתם של הענקים הללו. הידע הוא בסיסו של הכוח האנושי. מי יודע מה עוד אפשר היה לעשות בם. כפי שנוכחנו, הסירי דאגה זו מליבך- יש למדע עוד דרך ארוכה לעבור וכולי תקווה שבזמן הזה גם נהפך לחברה שיש בה טעם לקיום תהליכים שכאלו.
מזל טוב או מזל רע 30063
רוב הפעמים אנשים עושים דברים רק על מנת לעשות אותם, ולא במחשבה על תועלת עתידית.
דודי שמואל VS דודי שמחה 30037
סרט ההמשך של שפיבברג ממשיך מסורת ארוכה ומרשימה של צורך נפשי אמריקאי עמוק בדמות ה'אוייב' - אינדיאנים, מיפלצות, חיות, קופי ענק המעוניינים בבלונדיניות אמריקניות, קומוניסטים, חייזרים, עב"מים, משאיות דורסניות, מאפייה, דינוזאורים, מכשפות, שחורים, שחורים בעלי אבר מין ענק, צהובים, רוסים, ערבים, מקסיקנים, יפנים, קובנים עירקים, נאצים ועוד, וזאת למען הצלת העולם מפני עצמו במעין אקט גאולה תנ"כי-מיתולוגי.
אכן, ההשגחה חייה ובועטת בארצו ההזוייה של אדושם האמריקני, אשר בו ובשליחו החולמני/לוחמני מאמינים למעלה מ-‏90 אחוז מבני אומה גאה זו.

הוא שאמרתי במקום אחר - אקט המילה מייצר לשיטתי זכרים מופרעים/היסטריים הזקוקים למרדף נצחי אחר עורלות אבודות, הנמצאות בידי אויבים דמיוניים ומדומיינים.

מבט אחד מהיר במדינות ריבוניות שונות, אשר בארצן 'ביקר' לו הדוד שמואל ממחיש את הפרוייקציה המדהימה כלפי טענתו של דוד זה באשר לרצונה של 'ממלכת השטן' [בריה"מ א.מ.] לפלוש ולהתבצר בכל נקודה עולמית אפשרית.

דומה כי שפילברג היהודי מבין נפש קהלו האווילי והפוריטני להחריד, ומצליח על כן לכוון היטב לתת המודע הקיבוצי של ציבור רדוף ורודף זה.

א. מאן
דודי שמואל VS דודי שמחה 30887
מה כל כך מפריע לך באמריקאים? זה שהם יודעים לעשות סרטים טובים? סרטים לכל המישפחה?
אני די בטוח שאתה גם לא אוהב סרטים אמריקאים אחרים, כי הם לא מספיק "אירופאים" לטעמך.

אז אפילו אם ספילברג עושה סרט אדיוטי עם דינוזאורים ואנשים נהנים, אז מה הבעייה? אסור לאנשים להנות?
דודי שמואל VS דודי שמחה 30993
עם או בלי עורלה, הפילמוגרפיה האמריקנית המוכרת מחורבנת. מהנה? לאיודע, אבל מוצלחת היא לא.
31002
אה באמת?

אני מתערב שלא ראית אפילו חצי מהסרטים האמריקאים.
__________________

למען האמת, סרטים מאוד מאוד סופיסטיקיטד אמריקאיים גם לי לא יצא לראות - אבל סרט מאוד מאוד סופיסטיקיטד זה דווקא לא סרט טוב. סרט הוא מדיום חזותי, ועם כל הכבוד, עוויות פנים אני יכול לראות גם בבית.

סרט אסור למדוד באותם כלים שמודדים ספר, ולכן, לדוגמא, "הנוסע השמיני 4" הוא סרט מעולה, בפירוש בעשיריה שלי. וגם "גאטאקה". בתור ספר לא הייתי מחליף אותם בספרייה.

וגם, מה כבר יש חוץ מסרטים אמריקאים? סרטים בריטיים, יופי. גם בתור אנגלופיל שתומך בחזרתה של ישראל אל חיק בריטניה הגדולה אני חייב לציין שהסרטים שם כבר ממזמן מיצרים לפי נוסחא קבועה הכוללת את [איך קוראים לו, נו. עיניים כחולות, נעבעך] או כדורגל. הסרטים הבריטיים הם בעצם סרטים אמריקאים עם פחות מחויבות לתסריט העל האמריקאי.

חוץ מסרטים אמריקובריטיים יש סרטים צרפתיים. זה באמת נחמד מאוד, אבל הצרפתים עוד יותר שבלוניים מהאמריקאים, וזאת בגלל שנוצר הרושם שהם מאוד רומנטיים והם מתעקשים שלא להפריך אותו.

חוץ מסרטים שנוצרו בעולם התרבותי יש גם כל מיני סרטים שנעשו על ידי כל מיני עמים חשוכים. הם באמת מדברים מצחיק, החברה האלה, אבל זה לא מחזיק.
דוגמא מעצבנת היא ז'אנר "חתול שחור חתול לבן" שעליו נמנים הרבה מאוד סרטים - אני נזכר כרגע ב"לונא פאפא". כמה, כמה אפשר.

______________

הכותב מבקש להדגיש שהוא בחור מאוד תרבותי, ואפילו הלך לראות אתמול סרט בסינמטק, ולפני חודש ראה אחד מהסרטים של פסטיבל טריפו.
מאמר מאלף 30121
ומשב רוח רענן בקרב הפוליטיקה והאקטואליה באזורנו.
רק שאלה אחת - למה, בעצם, לשחזר דינוזאורים?
מאמר מאלף 30123
למה? כי הן חיות גדולות וחביבות שילדים אוהבים, עד.... שהכל משתבש!
מאמר מאלף 30132
גם כשהם יאכלו את הילדים?
ב"פארק היורה" זה היה קרוב מאד.......
כמו שערן אמר 30129
אבל ברצינות, הסיבה היא שאנו רוצים ללמוד עליהם, כפי שאנו רוצים
ללמוד על שאר בעלי החיים על פני כדור הארץ. הדינוזאורים
מעניינים במיוחד מכיוון שא) מהם התפתחו שתי המחלקות של בעלי דם חם.
ב) יש לשער שהיתה להם פיזיולוגיה מאוד מעניינת, ביחוד לגדולים ביניהם.
ג) הרבה יותר קל ללמוד מיצור חי בשר ודם מאשר משלד מאובן.
גם ניתן ללמוד הרבה יותר, כמובן.
חדשות מהתנור 163046
חדשות מהראש 163050
''ביפן, המדענים מתכוונים להחזיר לעולם את החיה השעירה''. אני מכיר עוד כמה שמנסים.
חדשות מהראש 163094
מה זה מנסים ? מצליחים! אני מכיר שכנה שעונה לתיאור החיה שבכתבה.
בשנת 1994 ובשנת 2007 הצליחו 443693
למצות חלקי DNA משני שלדי דינוסאורים , בני 80 מיליון שנה ו 68 מיליון שנה. אמרו אותו השרידים שנתגלו ב 1994 , שיזדקקו ל 4 מיליארד (!) פריטים כדי לנסות להחיות אותו...
אם אתם יכולים לעזור 458736
אתם יכולים לעזור לנו במציאת מידע על מאובנים ודינוזאורים נכחדים מיכל מיני מינים של דינוזאורים כגון:ולוסירפטור טי-רקס וכו'
נשמח 458747
נשמח אם תעזרו
נשמח 458763
הגעתם למקום הלא-נכון. נסו בויקיפדיה או באתרים שנותנים עזרה בשיעורים ועבודות (נדמה לי שזה תמורת תשלום).
נשמח 458764
איזה מבאס אבל אם תמצאו מידע תעזרו לנו
נשמח 458766
אנחנו דינוזאורים זקנים ועצבנים והאמת היא שיש לנו מידע אבל אנחנו פשוט לא אוהבים לעזור. אנחנו את שלנו כבר סבלנו בביצפר ועכשיו הגיע זמנכם, תדפקו את הראש בקיר ושיהיה בכיף.

טוב, נו, אם זאת לא בדיחה (?) ורק כדי שלא תתבאסו לגמרי - הנה ויקי על קצה המזלג, לא מספיק לעבודה רצינית אבל יותר טוב מכלום (זה בסדר, אתם בין כך לא נראים לי רציניים):

דינוזאורים [ויקיפדיה]
ולוצירפטור [ויקיפדיה]
טירנוזאור רקס [ויקיפדיה]
תודה 458772
תודה שעזרתם אבל אני צריך מידע כצת יותר מורחב תודה רבה רבה
תודה 458780
פה, או במקום דומה, יש מידע ארבה יותר מורחב.
תודה 458838
תודה 458946
תודה לכל מי שעזר לי ממש תודה אני צריך מידע על ולוסירפטור אמריקאי לא מונגולי
תודה 459275
שרידי ולוסירפטורים נמצאו רק במונגוליה ובעוד אזורים במזרח הרחוק. אולי אתה מתבלבל קצת ומתכוון לדיינוניכוס, קרוב משפחה של הולוסירפטור? הדיינוניכוס גם הוא ממשפחת הדרומזאוריים ושרידים שלו אכן נמצאו בכמה מקומות בארה"ב.

מוזר, מי המורה שנתן/ה לכם את העבודה הזאת? באיזה מקצוע? במט"ל? אדם במאה ה-‏21 באמת צריך לדעת שהיו דינוזאורים (אלה מהמחקר, לא מהסרטים) וצריך להיות בעל מושג בסיסי, לפחות, על הפליאונטולוגיה (חקר המאובנים) - אבל קצת קשה לי לראות מכאן את התועלת הלימודית שתצמח לילדים בגילכם מעבודה כזאת, מה גם שנראה שהנושא לא הועבר בכיתה ונראה גם שלא ניתנו שום הנחיות באשר להכנת העבודה ולמציאת חומר מתאים.

למען האמת, עד לרגע זה עדיין לא ברור לי אם הפניה שלך/ם היא מתיחה או בקשה רצינית לעזרה.
תודה 459281
זה לא בשום מקצוע ולא הועבר בכתה. יש בבתי ספר בארץ בכתה ז' או ח' משהו שנקרא ''עבודת חקר'' או ''עבודה אישית'', ובחלק מהבתי סםר הילדים בוחרים לעצמם את הנושא. לילד הזה בטח קרה מה שקורה להרבה, הוא בחר נושא שנראה לו קל וכיפי ורק אחר כך גילה שהוא לא יודע מה לכתוב ואין לו מקורות. דרך אגב, יש ברשת כל מיני הוראות והנחיות לכתיבת עבודות כאלה. יש ילדים שעשו שיקול יותר טוב, למשל בבית ספר ברמת גן לפני שנים המון ילדים כתבו עבודה על עלית, כי בית החרושת של עלית עוד היה ברמת גן והרבה הורים עבדו שם.
ואולי כן? 494852
"חזון העצמות הקפואות של המדע יביא ממותות ודינוזאורים לפני הארץ"

בפנים זה הרבה פחות בומבסטי, אבל:

"המדענים, בראשות טרוהיקו ואקאיאמה מהמרכז לפיתוח ביולוגי במכון המחקר "רייקן" ביוקוהמה, כתבו: "בעזרת הטכניקות להעברת תאים אפשר יהיה אולי 'להחזיר לחיים' בעלי חיים או לשמור מלאי רב ערך של ד-נ-א מרקמות שהיו קפואות במשך זמן רב ללא חומרים שיכלו להגן עליהם בזמן ההקפאה. יתרה מזו, הטכניקה עשויה לאפשר את שימורם של יונקים המצויים בסכנת הכחדה". לדברי ואקאיאמה, "זה יהיה קשה מאוד, אך העבודה שלנו מוכיחה שזה כבר לא מדע בדיוני"."

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים