 |
1180 |
 |
|||
 |
|
 |
|||
 |
|
| המאמר המלא |  |
פרסומים אחרונים במדור "מדע"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
 |
אתה מציין שהתיאוריה של בוהם פותרת את בעיית הקריסה של הסופרפוזיציה, אבל לא ברור לי כיצד, מפני שכאשר יש מדידה (ישירה או עקיפה) וקריסה, אפשר לזהות שההתאבכות (בניסוי שני החריצים) נעלמת. איך לפי בוהם ניתן להסביר תופעה כזאת אם בכל מקרה החלקיקים לא הושפעו מתהליך המדידה? |  |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האם הפסקה שמתחילה ב"ניזכר בניסוי 2" עוזרת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אם פונקציית הגל, הקריסה ובעיית המדידה הם לא יסודיים? ג'ייקוב א. בראנדס הוא מרצה לפיזיקה ומנהל שותף של תוכניות לימודים במחלקה לפיזיקה באוניברסיטת הרווארד. מחקריו מתמקדים בפילוסופיה של הפיזיקה, ובפרט ביסודות של מכניקת הקוונטים, הגבול הקלאסי, פילוסופיית הזמן והמרחב, המטאפיזיקה של חוקים, וטבע ההסתברות. בראיון בערוץ ה-Youtube של Curt Jaimungal, הוא מתאר איך בניסיון למצוא שיטה להציג את מכניקת הקוונטים לסטודנטים בלי לוותר על הצגה תמונה קלאסית, הוא הגיע (גם להפתעתו) לגישה בה הוא מתחיל מאקסיומות מינימליות של תאור קונפיגורציות של מערכות קלאסיות וניסוח חוקים של תהליכים סטוכסטיים מסוג מסוים (תהליכים סטוכסטיים בלתי-ניתנים לחלוקה) והוא מגיע למשהו שאפשר לגשר ממנו להצגות שקולות (שהן אמנם פשוטות יותר לחישוב / שימושיות יותר, אבל שקולות) והמוכרות של מכניקת הקוונטים (עם מרחבי הילברט, פונקציות הגל, בעיית המדידה, פרשנויות קריסה וכל הג׳ז הזה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תהליכים סטוכסטיים? אז מה כן יסודי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המינוח הוא indivisible stochastic process. לגבי ״מה כן יסודי״ הוא עונה בסוף הראיון לשאלה הזאת עם התשובה הצנועה ״אני לא יודע״ והוא טוען שזו הדרך הנכונה יותר, לפחות כרגע, בה המדע צריך לענות על השאלה הזאת. זה מעניין / שימושי לתאר את המערכת עם חלקיקים במובן הקלאסי (לצורך זה או אחר)? אז אפשר לעשות את זה. הוא טוען שאפשר גם ככה ושזה פותח דלתות למחקר תאורתי. זה שימושי לצורך ביצוע חישובים להשתמש במכניקת הקוואנטים, פונקצית הגל וקריסות (תחת פרשנות זו או אחרת) כי זה הכי טוב שיש/קל/מדויק כדי לקבל הסתברויות לתוצאות מדידה? אפשר להשתמש בזה ואין סיבה לא לעשות זאת. בעיית המדידה והגישות השונות לקריסה (לטענתו) הם תולדה של הצגה מסוימת / מודל המתואר בצורה מסוימת ולא משהו שהוא הכרחי לאיך שהמערכת עצמה מתנהגת או משהו שאומר משהו על העולם (כי הנה הוא מציע דרך נוספת לתאר את המערכת הפיזיקלית בלי מערכת האקסיומות של QM שיוצרת את כל הג׳ז הזה). כמובן שאני לא אומר שהוא צודק (או שיש לי את הכלים / ידע מספק במתמטיקה כדי לבדוק עד כמה הטענות הללו מגובות). קטונתי. קישרתי כי אולי מישהו ימצא את זה מעניין / רלבנטי לנושא המאמרים המצוינים של ירדן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדרך כלל (טרם ראיתי הסרטון) דיונים על מודלים חדשים כאלה עושים פינג פונג ארוך שמגיע בסוף לשני מקומות: א. EPR והאם התיאור החדש מתיישב עם אי שיוויון בל. ב. התורה הקוואנטית העדכנית1 היא QFT ולא מכניקת הקוואנטים שלומדים בתואר ראשון. האם התיאור החדש מתיישב עם המודלים של תורת השדות2. לא יודע אם אוכל לומר משהו על זה אחרי שאראה את הסרטון3, אם מישהו אחר יוכל, אשמח לשמוע. 1 אם לקרוא ל-1949 עדכני. 2 למשל, למיטב הבנתי המועטה, התיאור של בוהם רחוק מאד מלענות 'כן' על הנקודה הזו. 3 הסתברות קרובה ל-1 שלא. מבחינתי סטטיסטיקה פחות מובנת מקוונטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אזהרה מראש - הראיון הנ״ל לא יורד להצגה הטכנית והדגמות ריגורוזיות. זה יותר הצגה של האיש וסיכום הטענות שעלו בעבודה שלו (בלי ה״בשר״ של גוף העבודה, אותו צריך לחפש במקום אחר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיארת את הדברים היטב! זאת אחרי שצפיתי בעיון גם בהצגתם הטכנית. בעוד שאני יצאתי מסוייג מדבריו של בראנדס, ידידתי שהיא פיזיקאית אמיתית דווקא התלהבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא פיזיקאי אמיתי (ואפילו לא פיזיקאי בכאילו) - אבל קראתי עכשיו את המאמר - ואני גם מתלהב. עוד לא גרקתי הכל, אבל נראה לי שהוא עלה כאן על משהו אמיתי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |