 |
האם אתם נוהגים לרקוד? | 1308 |  |
|||||||||||||||||||||||||||||
 |
|
 |
||||||||||||||||||||||||||||||
 |
 |
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
אני רואה שנעניתם לאתגר שהצעתי.תגובה 119479 | |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לך שחיה פוליטית כמו דובי יוותר על סקר בחירות כל-כך סמוך להכרעה? זה פשוט סקר בחירות בתחפושת: - אני פוליטיקאי מקצועי (חבר מרכז לפחות) - אני משתתף בכנסי בחירות באופן קבוע (ומוחא כפיים בשורות הראשונות) - כנ"ל, אבל רק אם הפוליטיקאי המקומי מזדמן לרחוב שלי - אני? כנסים פוליטיים? תשמחו שאני עדיין מצביע - הצבעתי במהפך הקודם, נראה לי שזה מספיק לבינתיים - אני מת על בחירות - לוועד הבית - את ההצבעה בפתק אחד עוד הבנתי, אבל המעבר לשני פתקים שבר אותי - אני מצביע ש"ס |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכל זאת אני הולך למועדוני ריקודים באופן די קבוע. כמו כולם לא? בעצם יש גם את אנשי הסלסה ש"יודעים לרקוד". המשיכה של האופנה הזו לגמרי לא ברורה (מלבד לפנויים/פנויות/מחפשי חפוזונים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 119814 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי 45 התשובות הראשונות מסתמנת מגמה מובהקת שאיילים קוראים לא רוקדים. 40% אפילו ענו שהם אף פעם לא ניסו. זה נראה כמו סטייה רצינית מההתפלגות הנורמלית באוכלוסיה הכללית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה ציפית במקום בו אנשים גאים בכך שאין להם נפש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא קורא, זו הבעיה - ייתכן שהם רוקדים בלי לדעת לרקוד. הם מציגים מחזה קטסטרופלי של קואורדינציה לקויה, וזה לא מפריע להם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או, לחילופין, דואגים לדבוק בריקודים פשוטים להחריד (ואלס קוואזי-סטטי הוא דוגמה פופולרית), על מנת שלא להביך עצמם (או לגרום נזק בלתי-הפיך לרגלי יקיריהם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את מתכוונת כמו קוראים בלי לדעת לקרוא? או מתנשקים בלי לגעת בשפתיים? סתם סתם. קלטתי אותך:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה חשובה, שפוספסה כאן לגמרי, היא "האם אתה זקוק לחומרים ממריצים כדי לרקוד?" ואני לא מדברת (רק) על כדורים אלא (בעיקר) על אלכוהול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי ,מניסיון, הרבה יותר קל לרקוד אחרי כוס יין או איזה קוקטייל וודקאי. מצד שני, אני בכלל בן-אדם הרבה יותר נחמד עם טיפונת אלכוהול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה יותר נחמד עוד אפשר להיות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המ.. יותר חברותי? אני שם עם התסביכים שלי, כמו דובי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התסביכים שלך ושל דובי באמת בעייתיים מאוד. בעיקר בעיניכם שלכם. כמה חבל שאין יותר ''לילה'' כדי להוכיח לכם עד כמה אתם טועים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלם לפחות המצב משתפר עם קצת אלכוהול. אני רק מדרדר בהשפעת שתן השמרים הזה, משום מה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל לא דיברתי רק על שתן השמרים. דיברתי על אלכוהול באופן כללי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא תמיד שתן של שמרים, בסביבות שונות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודבש זה קיא של דבורים ולחם זה בצק שמתנפח מנפיחות של שמרים... שתן של שמרים זה טעים (לא תמיד ולא בכל דבר, אבל בכל זאת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קיא של דבורים ונפיחות של שמרים לא מפריעים לי. דווקא השתן של השמרים הוא שמפריע לי, כפי שאמרתי. כמובן שדרך הניסוח היא דמגוגית במכוון, לשון בלחי וכן הלאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וביצים, תמיד, זה מה שיוצא מהתחת של העופות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכלת פעם ביצי שור? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אסור, זה מלא כולסטרול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יש למישהו כולסטרול גבוה, והוא מטפל בו בתרופות ממשפחת הסטאטינים, הוא מקבל כבונוס סיכוי מופחת ללקות בסרטן הערמונית. אולי. http://www.ohsu.edu/news/2004/060704cholLowering.htm... ויש גם משהו בכיוון ההפוך: אם כבר חטפת סרטן ערמונית, ואתה מטופל באמצעות מדבקת אסטרוגן, תרד כמות הכולסטרול בגופך. אולי. http://scienceblog.com/community/article2928.html (סרטן הערמונית הוא מחלה נפוצה מאד אצל גברים מבוגרים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני. למעשה, מאז שעמדתי על דעתי (יעני לא כולל מסיבות בי"ס מביכות), אני לא חושב שאי פעם רקדתי שלא תחת השפעה (בינונית ומעלה) של אלכוהול, וגם אז זה די נדיר. לגביי הנחמדות, אני לא יודע אם אני יותר או פחות נחמד(/חמוד?) כשאני שותה, אבל כשאני "תחת השפעה", אני מפגין פחות או יותר את אותה רמת הנחמדות שאני מפגין כשאני כותב תחת הכינוי הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נחמד זה לא חמוד.1 אתה יכול להיות מניאק לא קטן, ועדיין תמצא כמה שיגידו שאתה חמוד. מסקנה: אתה יכול להיות לא נחמד תחת השפעת אלכוהול, ולהשאר חמוד. או משהו כזה. 1 בהנחה שלכך התכוונת ב"(/חמוד?)". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"החברים של נטשה" משלמים לי בערך את אותו הסכום ששלמה ארצי משלם לי, וביחד זה יוצא כמעט כמו כל התמלוגים שהעביר משרד הבטחון לאקו"ם מאז 98 (או איזו שנה שזאת לא הייתה). מה שכתבת הוא אולי נכון, אבל האם ידעת שאתה יכול להיות מניאק לא קטן, ועדיין ימצאו כמה שיגידו שהם אתה, ואחרים שיטענו שאותם אלה שטענו שהם אתה, הם חמודים (וכך יוכתם שמך)?3 לגבי דובי צריך לשאול אותו, אבל אני מניח שבתור קפיטליסט חומרני הוא לא עושה שום דבר בחינם. 1 בטח לא ידעת2, אבל כותרת ההודעה היא כשמו של שיר של "החברים של נטשה". 2תגובה 86788 3 הבהרות למשפט הזה, וגם לגבי מה שהתכוונתי אליו ב"(/חמוד?)", אפשר(?) לקבל אצל ברקת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרט אולי לתגובה שאליה כיוונה ברקת, אפשר עכשיו לקבל הבהרות גם אצלי. תמורת סכום סמלי זעום כמובן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר בחינם, הרי אתה כבר מזמן עלית עלי: תגובה 117066 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה קשור לשתי ההודעות של ברקת על זה שאמרו לה שאתה חמוד, ושזו שערוריה לדעתה. ואני לא מנסה לגלות איזה אלמוני הוא מי. ההתקפה בהודעה ההיא הייתה עלייך בכל מקרה בגלל שנמאסו עלי ההצקות שלך לא''ב. זה שאיזה אלמוני אמיתי אחר ספג את האש במקומך לא קשור לעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת שאין לי כוונה שנחזור לדון בזה, אבל רק למען הסדר הטוב, ההתקפה שם לא הייתה על שום אלמוני שחטף בטעות את האש. ההתקפה שם הייתה אך ורק עלי תוך שהואשמתי בהתחזות, בזלזול באינטליגנציה של קוראי האתר, ובכך שאני ידידך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחלה דרך לא לחזור לדון בזה. הטענה העיקרית בתגובה הזאת מבחינתי היא שאתה בושה לשוביניזם. אני אתרגם: אפילו אני, שפולט הערות שוביניסטיות לפחות 5 פעמים ביום, נגעל מהיחס שלך לכותבות באייל. אפילו עכשיו חזרת על הערה מזלזלת שלך על ע"ע1, ויש עוד מספיק עדויות. אם אני זוכר נכון אפילו התגאית בזה בנקודה מסויימת. -- 1 תגובה 120584. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נכנסתי לעומק הדיון הזה ואין בכוונתי לעשות כן. אולם הייתי רוצה לקבל כדוגמה שמות של אנשים שהם גאווה לשוביניזם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג'ון ויין? שון קונרי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק בגלל שיש מישהו שהוא בושה לשוביניזם זה אומר שחייב להיות מישהו שהוא גאווה לשוביניזם ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהכרח. אתה לא מגדיר מהי בושה למשהו אלא על פי מהי גאווה לאותו משהו. אם אתה רואה שוביניזם כנושא השווה לדרג אותו עפ"י סולם ערכי משל עצמו, וזה משתמע מכך שאתה מגדיר מישהו כ"בושה", דהיינו נמצא במקום נמוך בסולם הערכי אותו דורש לפי דעתך הערך שנקרא "שוביניזם", אז ברור שאתה מצפה שיהיה משהו בסולם ערכי יותר גבוה, הקשור לאותו שוביניזם, דהיינו גאווה לשוביניזם. אז אני לא טוען שיש מישהו שהוא גאווה לשוביניזם, אבל אם האלמוני המקורי ההוא מוגדר אצלך כבושה על רקע הגדרתו צריכה לבוא הגדרה של גאוה או לפחות נוֹן-בושה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה יש במשפט "אני אוהב את גלית בעיקר עם צמות" הערה מזלזלת על העלמה עפרונית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו אמר לי שהמשפט הזה דווקא נועד לזלזל בי, אבל לא הצלחתי להבין מדוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע מה ''הטענה העיקרית מבחינתך'' בתגובה הזאת, אני יודע מה כתבת בתגובה הזאת, ולמיטב הכרתי יש שם בדיוק משפט אחד ''שעוסק בשוביניזים'', כשהייתר עוסק בהאשמות המופרכות אותן מניתי (ובאחרות). אין לי יחס ספציפי כלשהו ל''כותבות באייל'', כשם שאין לי יחס ספציפי כלשהו כלפי ''כותבים באייל''. ההערה אליה קישרת היא כמובן אינה ''הערה מזלזלת על ע''ע'', ולמען האמת (אלמלא הכרותי עם הודעות קודמות מפרי עטך), די קשה לי להבין איך הגעת למסקנה הזאת. אגב, הטענה העיקרית מבחינתי בהודעה הזאת, היא שהסדרה ''פאזל'' לא הייתה כזאת גרועה כמו שעשו ממנה, וחבל שלא נתנו צ'אנס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה כנראה כבר לא מרגיש כשאתה מזלזל באנשים. המשפט הזה מתייחס לע''ע כאל ילדה קטנה. לילדים קטנים מלטפים את הראש ולא מתייחסים אליהם ברצינות. ילדים קטנים הם מטבעם נאיביים, לא יודעים ולא מבינים. והיחס הזה של ''חמודה'' הוא יחס שע''ע שונאת לקבל באייל. עדויות אחרות ליחס שלך לכותבות באייל אני אספק מאוחר יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פור גוד סייק, המשפט הזה הוא סה"כ חלק משיר של יהונתן גפן, והשימוש בו נעשה בלי שום קשר לע"ע. <למה אני מתערבת בעניינים שלא שלי? סתם.> |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את מתערבת כי האתר הזה הוא אתר שפתוח לציבור הרחב ולא דוא''ל, והוא מהאתרים האינטיליגנטיים ביותר ברשת, ואם כשאני פותח את האייל אני צריך לחפש טוב-טוב בין התגובות החדשות את התגובות הענייניות, אז אולי כדאי שלפחות לאלה שמתעסקים בקשקושים הקטנוניים האלה בשמם המלא, נעיר על זה בתקוה שאולי- אולי- הם ירסנו קצת את עצמם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבחורה הולכת לעבודה, חוזרת מהעבודה ומגלה שאם שותקים כאן לפחות משעה אז היא כבר צריכה שמישהו ישמור עליה? תודה, אבל לא תודה. היחיד כרגע שמתייחס אלי כאל מישהי שצריכה הגנה, זה אתה. נחש מה? אני מסוגלת ללחום את המלחמות שלי בעצמי, ועוד יותר מזה, לא ללחום כשאין צורך. אני אוהבת את יהונתן גפן, עוד יותר אוהבת את השיר המדובר, ובשום שום שלב לא חשבתי שאני אמורה לראות בציטוט הזה משהו שאמור לגלות יחס אליי כאל ילדה קטנה.1 אני באמת שונאת שמתייחסים אלי כאל "חמודה", לפחות אנשים שאני לא מכירה, אבל רבאק- מה הקשר?! אפילו פעוטה שכמוני לא עד כדי כך רגישה. 1אלא בעיקר לחייך.2 2בניגוד לפעם האחרונה שבה הלכתי לבית ספר, דיברתי עם אמא של אחד התלמידים, ופתאום קלטתי שהיא מלטפת לי את הראש. הייתי בשוק, בהלם בה-מו-מי-יות. כאילו, את מלטפת את הראש של המורה של הבן שלך?! מה עובר לך בראש לעזאזל כשאת עושה את זה? _______ העלמה עפרונית, בהלם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אינני טועה, להיות ב"המומיות" זה בדיוק להיות בהלם. ממש לא מנומס מצד הגברת הזו. הייתי נותן לה שטיפה. <אזהרת שוביניזם> טוב, תלוי איך היא נראית. </אזהרת שוביניזם> |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך אפשר "פתאום" לגלות שמישהו מלטף לך את הראש? כל ארנבת יודעת ש90% מתשומת הלב שלך בכל רגע נתון צריכה להיות מופנית לתנועות פתאומיות לכיוון הראש שלך. במיוחד מאנשים מסוכנים כמו הורים של תלמידים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, האם ניתן לשכור את שרותי ההגנה שלך מפני אחד, א. הראשון. עדויות ליחסו המחפיר לאלמונים יסופקו בהמשך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''היחס המחפיר לאלמונים'' המיוחס לא. הראשון אינו אלא שירות הגנה עצמית מפני סיקולים ממוקדים זדוניים הנעשים בחשכה תחת הנוחיות שמזמנת האפשרות להיקרא ''האייל האלמוני''. א. הראשון כבעל רגישות אישית לאיילים הקיימת מסיבות מיוחדות עוד הרבה לפני ששמע על האתר, מבקש לחשוף את אישיותם של האלמונים הנושאים את שם האייל לשוא, ואפשר לראות זאת כשירות מסויים לשאר קוראי האייל. א. הראשון מבקש את סליחתם של אלמונים שכוונותיהם תמימות, אשר נכנסו לשדה ונפגעו. יחד עם זאת, הוא מציע להם בפעם הבאה למצוא לעצמם איזשהו כינוי יצירתי. בכך יבדילו את עצמם מאותם אלמונים שכוונותיהם מנוולות, אשר לא די שאין בהם יצירתיות אלא שהם מנצלים את החושך האופף אותם כדי לירות חיצים במי שאינו רואה אותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה כנראה החלטת לשבור את שיא ההודעה הנלעגת (תגובה 117066) אותו קבעת רק לפני זמן לא רב. המממ... תן לי לחשוב על זה רגע, כן, אני חושב שהצלחת. אחרי ההודעה הזאת (תגובה 120611) אין באמת טעם שאני אפרט למה, נכון? ברכותי. לגבי ה"עדויות", אתה כבר יודע את עמדתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סך הכל שאלו מי יודע לרקוד? כנראה שאתם לא! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלי דווקא אין שום קשר בין שתייה לבין ריקוד. למען האמת, כשאני רוקדת אני מעדיפה לשתות מים. בעיקר מים. שום חומרים ממריצים ושום נעליים. אדרנלין טבעי מספיק לי כדי לדפוק ת'ראש... פעם הייתי בטוחה ש"אני לא טיפוס של מועדונים" עד שיום בהיר אחד (או יותר נכון, לילה שחור אחד)המלאך השומר שלי גילה לי שיש הרבה מועדונים שמשמיעים דברים אחרים פרט לטראנסים. באותו הרגע שיניתי את ההגדרה ל:"אני "לא טיפוס של מוזיקה אלקטרונית". אכן, רגע של חוויה מעצבת בחיי. בשנת שירות, הסיבה ה(כמעט) יחידה שבגללה שמחתי להשאר שבת, הייתה העובדה שבשבת בלילה היו המסיבות שהכי אהבתי והיה לגיטימי לצאת. (כמובן, בימי ראשון בבוקר הייתי מתפקדת אך בקושי, אבל זה בהחלט היה שווה) לפני שאחת מבנות הקומונה התגייסה, סחבנו את עצמנו לתל אביב במוצאי שבת בשביל ה"מסיבה האחרונה" היות ולא היה לי איך לחזור הביתה, לא מיהרנו לשום מקום, ונשארנו אחרונות על רחבת הריקודים. באיזשהו שלב, ניגש אלינו המאבטח, ושאל אם אנחנו לא חושבות שהגיע הזמן ללכת. "ללכת לאן?" תהינו בתמימות. "לכל מקום. אין כאן אף אחד חוץ ממכן"... מבט חטוף גילה שהוא צודק, אז הלכנו. (ושוטטנו לחפש אוכל בארבע בבוקר, פגשנו כל מיני אנשים מוזרים, שמענו את הדיסק החדש של אייל גולן במקום שמכר ארוחות טורם-בוקר וברבע לשש עליתי על האוטובוס הראשון דרומה. שלש שעות אחר כך כבר קמתי לעבודה.אוי, החיים הטובים...) _________ העלמה עפרונית, ברגע נוסטלגי מרגש וחסר מעצורים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר שמות של מועדונים שלא משמיעים מוזיקה אלקטרונית? מי יודע, אולי גם אני אגלה שאני טיפוס של מועדונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתל אביב? גת רימון- ב(כמה מפתיע) רחוב הגת רימון 16, באחת הסימטאות של נחלת בנימין. בשבתות יש שם עכשיו מסיבות ישראליות. ליננבלום 25- שיש להם את ההזמנות הכי הכי מושקעות ויפיפיות. (הממ, הזמנות...) יו, הכל זרח מפרחוני. אבוי. ________ העלמה עפרונית מתגעגעת לקיר ההזמנות שלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק כדי להבהיר - בלילנבלום המסיבות מחולקות לשלושה חדרים עיקריים: חדר שנות ה-80' (עם נטיות גותיות), חדר הרוק והחדר הבריטי (החביב עלי, אם כי הוא נורא קטן, וזה בעייתי). תלוי בדי.ג'י, חדר שנות ה-80 עלול בשלב מסויים להפוך לחדר אלקטרוני (מדובר בערך בשעה 3 בלילה, כך שאפשר להנות משעתיים-שלוש של מוזיקה ואז ללכת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסיבות ה"רייב ישראלי" למקרה שמישהו עדיין מתעניין, עברו למועדון ה"תכלת" שנמצא (אם אני לא טועה) בנמל. ________ העלמה עפרונית, מעדכנת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברמת גן למשל יש הרבה מועדני סלסה, רנגה, וכו' שמלמדים ומשמיעים מוזיקה של ריקודי שורות , זוגות ורואדה(מעגל) המסיבה הכי טובה בר"ג מתרחשת בכפר המכביה ביום שבת בערב מ8:30 עד 10:00 לומדים לרקוד ומ 10:00 עד 2:00 יש ריקודים חופשי . המרקיד שם מקצועי ומעולה, הכניסה מגילאי 16-90 ועולה רק 30 שקל. חוויה שווה, לפחות פעם אחת |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברמת גן על גבול גבעתיים יש מרכז הלבשה לרקדני סלסה. הזבניות שם גם מקצועיות ומעולות, בגדים לצעירים מגיל 9 עד 99 והמחירים - אגדה. 'איציק אופנה', ותגידו שסימי שלחה אתכן! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנוסף לשתי ההמלצות המעולות של העלמה עפרונית, אני ממליצה על ערבי הג'ינגה. זה ה'דיסקוטק' הכי לא צפוני או סנובי שיש. בניית קטן, אווירה שנטיפית, מוזיקת עולם על כל גווניה השונים. המוזיקה כל כך מוזרה ומשתנה אקראית במקצב ובעיבוד, ששום סגנון ריקוד הגיוני לא מתאים לה. אחרי כמה זמן שלא מצליחים לזוז בכלל, מגלים שאין ברירה אלא לתת לגוף לעשות את מה שטבעי לו. מידי פעם המוזיקה נעצרת, ומגיע משהו אחר - הופעת ריקוד, נגינה, אקרובטיקה. הכל הולך. זה קורה בבית ביכורי העיתים בימי רביעי (לא כל יום רביעי, צריך לברר בדיוק). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא זקוק לאלכוהול (ולא צורך שום דבר אחר) כדי לרקוד, מצד שני, אני מאוד מתקשה לרקוד כשיש יותר מדי אנשים שאני מכיר בסביבה. יותר נוח לי לרקוד כאלמוני באיזה מועדון מאשר במסיבה עם חברים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם או בלי לא ממש חש בהבדל. אני רוקד גם אם אלכוהול וגם בלי, למעשה אחרי שרואים אותי רוקד בטוחים כי שתיתי לא מעט ואני לא נוהג לטעון אחרת גם כאשר לא נוגעת בי טיפה אחת. אבל אם כבר התחלנו בסקרים פנימיים. מה המשקה המועדף עליכם? אני אישית לא סובל בירה או יין אבל קוקטלים עושים לי את זה. אוזו ביוון היה המשקה החביב ועד היום יש חברים שאיתם חובה להקפיץ אוזו כאשר הולכים לאיפה שהו (האם ערק הוא אוזו?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני לא סובל בירה. אם אני מחפש אלכוהול קל, אני הולך על סיידר, או בריזר. אלכוהול משמעותי יותר זה בשבילי דברים כמו ווייט ראשן וכאלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחלה אפשר כמובן לתת משקה לא אלכוהולי בתור משקה מועדף. מים מהברז למשל יורד אצלי מהרשימה מיד גועל נפש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 100564 מתחיל בהודעה הזויה משהו של אבירי, וממשיך בפתיל מרתק (הכל יחסי..) על אלכוהול. _____ העלמה עפרונית, ופלורוסנט ממש מרגיז בחדר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקרוב זה יהיה מצב שבו כמו שאין דבר שאי אפשר למצוא באינטרנט , אין נושא שלא דיברו עליו באייל. לכל מקרה שם זה יחסית מאוד מפוזר וסך הכל אני חושב כמות קטנה של מגיבים ענתה מה הוא האלכוהול המועדף עליהם. הציבור מוזמן להמשיך לענות ולשתות. על כך נאמר וכל המרבה הרי זה משובח |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מעדיפה לענות על שאלת הריקודים~אלכוהול. התשובה היא "לא, לא צריכה". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל לא שאלו אותך איזה אלכוהול מזיז אותך לרקוד. שאלו אותך איזה את מעדיפה (תמיד את חייבת להתחכם?) פעם זה היה וודקה תפוזים. היום זה יותר לכיוון המרטיני בלאנקו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עזבי, אני עצובה עכשיו ולתמיד. מוריס גיב, האיש שגרם למיליוני איש לרקוד, נפטר היום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן עצוב. תוך שנה איבדנו גם את ג'ורג' הריסון, את הסולן של להקת הקלאש, וגם אותו. ועוד כמה. נראה לי שאנחנו מתחילים להזדקן מוקדם מדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן עצוב. אני התבגרתי (מעט) לצלילי השלישיה האוסטרלית ועד היום אני נעשה קופצני ומפותל לצליליהם. ובעניין הסקר: אני לא הולך למועדונים ולא כל כך שותה אבל אוהב לרקוד ולהשתולל בארועים (באופן לא מזיק) ואני חושב שאני עושה זאת באופן סביר עד משונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזה בערך המשקה האלכוהולי היחיד שאני שותה, וגם זה רק באירועים (שתי בר-מצוות, שתי חתונות וברית בחדשיים האחרונים.). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש סיבה שאתם קוראים לזה וודקה תפוזים ולא screwdriver? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש סיבה שאתה קורא לזה screwdriver ולא וודקה תפוזים? 1אה, אמרתי את זה כבר. סליחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם את אוהבת וודקה ומיץ פרות הדריים, תנסי גימלט וודקה (זהירות, בכמה הפעמים שבקשתי משקה מברמן ישראלי קיבלתי או הרמת גבה או משהו דוחה). גימלט עושים מוודקה, מיץ ליים (בד''כ רוז-ליים) ואבקת סוכר. אפשר גם גימלט ג'ין. המשקה הזה יותר חזק מ ס''ד ויותר מריר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהה... טוב, בזה הרגע הנני מבטיחה לעצמי לנסות. אם זה יהיה מגעיל תמיד אפשר להגיד שהרב''י אמר. אגב, אם אתה רוצה להימנע מהרמת גבה או משהו דוחה, תנסה להתחיל עם הברמן, ואז תקבל כל מה שנפשך תחפוץ. לפעמים זה עובד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשקה עם האפקט האלכוהולי הכי חזק ששתיתי, שלא הכיל אלכוהול, היה תערובת של רסק ג'ינג'ר, דבש ומיץ לימון. חריף-מתוק, חזק ומחמם את המערכת באופן מיידי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הה, זה היה בגלל הזבוב הספרדי שמישהו הוסיף שם. ____________________ שכ"ג, מסתכל על התקרה ושורק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שהזבוב הספרדי מוכנס בדרך כלל לכדורי שוקולד איכותיים. זיכרון מספר מתוק ששכחתי את שמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"דודי אוסוולד" של רואלד דאל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן כן כן אני אף פעם לא זוכרת שמות של -ספרים -סופרים -סרטים -במאים- שאהבתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי שהרימו גבות, כי זה קוקטיל ניו-יורקי, או אמריקאי. בישראל החביבה לא תמצא שום באר עם מיץ ליים, ונראה לי שאם תבקש רוז ליים יציעו לך להתפנות.(לא שאני תומכת בגישה הזו) בפריפריות מסוימות אף ישנה אפשרות שידפקו לך מכות. מרטיני אמיתי, או וויסקי סאוור זה יותר ריאליסטי. ולכן עדיף להתחשב במגבלותיו הבארמן, להתעלם ממנו כסובייקט, ולבקש מה שאת רוצה בתקיפות כדי שלפחות ימזוג את השוט וחצי ויסחט את הלימון כמו שצריך. בארמנים ישראלים מתייחסים ברצינות דבילית לכוחניות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קיבלתי גם קיבלתי מרטיני וסאור שחזרו למטבח אחר כבוד. אין לי דבר כנגד הברמנים, אבל יש מספיק ספרי מיקסים קטנים שאפשר לשמור במדף מתחת לבאר. חוץ מזה, אני לא בא לבר להפגין כוחניות (שאין לי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך בדיוק הם מתכוונים להכין "קוסמופוליטן" בלי רוז ליים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי רוז ליים | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זה לא קוסמו. רוז ליים הוא מרכיב עיקרי. כמו ורמוט במרטיני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנאמר להלן הוא במעמד של השערה פרטית, ומצב רוח שאינו נוגע לשואלת ל.ב.פ.: קוקטילים זאת המצאה אמריקנית, כחלק מתרבות של פנאי (leisure) אמריקנית, שבה מרככים את פייסנותה של הנפש המתמוגגת למראה המטריות הנחמדות שמעל לשכבות הצבעוניות של האלכוהול. זאת, במסגרת הסימום המקצועי של התרבות האמריקנית לעשות הכל נחמד, מנחם וכמו בפרסומת של הוואי, כך אפשר גם מעל לברביקיו עד אמצע שנות ה 80, ואח"כ לא רצו האמריקנים ללכלך את הידיים, כשהפסיקו לבשל בבית, ולכן מזמינים אותו על הבאר. (או שהמכסיקנית תכין). אם נשרוד, בקרוב במזל טוב, נגיע לשם בעצמינו. זאת בתנאי שהאמריקנים שלא מוצאים יותר היכן לעבוד (כי החברה שלהם לא צריכה את שירותיהם החביבים יותר בתור אנשי מקצוע כי את כל המקצועות הדבילים שלהם עושים אנשים זולים יותר באחרות אחרות) ועומדים בתור לאוכל, די יתעצבנו מזה שהם לא יכולים להכין יותר קוסמופוליטן מעל לברביקיו, או לקנות אותו בכל באר או מסעדה ניו יורקים שיגישו להם אותו בחיוך ליים עם 28 שיניים בוהקות. אבל, אלה שקונים קוסמו, בינתיים, ממש לא שמים קצוץ על אלה שכבר לא יכולים. ולכן, סביר להניח שהכל יהיה בסדר. ביחס אלינו, ברפובליקת הבננות המסכנה (ברצינות), אנחנו עדיין חבורת wann'be's (אם ככה כותבים את זה), שעוד לא יודעת להכין אמרקאיות כמו שצריך, ומכינים אותו סתם עם מיץ לימון. יחד עם זה, אנחנו הרבה יותר מתקדמים בכך שבגלוי אנו מעריכים ומטפחים את השחיתות והטמטום הבלתי אפשרי, ואפילו בלי ליים! ו*זה* משהו! ליים מעניין אותך. ליים זה כסף קטן. אבל יש מוצא! תרבות היאפיות הטעימה (שמכינה סושי טוב בעיקר סושידו, ופירות ים ובשר (בחיי!) בוודאי כן השיגה ליים, בכמה עסקים תל אביביים מובחרים. אני מהמרת שבאונאמי יש מיץ ליים, בננה, בבירנבאום ומנדלבאום, ובכמה מקומות חדשים על נחלת בנימין. but I wouldn't count on it. לי בד"כ אין כסף להנ"ל, וממילא חביב עלי וויסקי זול. since your so interested, הגרסה הישראלית, כפי שידועה לי, היא הבאה: שוט ודקה או ודקה לימון חצי טריפל סק (!) בד"כ / קוונטרו/גראנד מריניאר dash מיץ לימון ומיץ קרנבריז בשאר עם קרח. אין לי מושג אם יש לזה קשר למקור האמריקאי. אנחנו הישראלים לא קוראים ספרי הנחיות, בטח לא בעבודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאת מלגלגת על אורח חיים מסויים, שאת חלק ממנו, זה כדי להרגיש/להראות את עליונתך על האחרים? בבחינת "אני אוכלת סושי ושותה קוקטיילים כמו כל העדר המסומם אבל אני מודעת ואירונית" ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לגלגתי,חס וחלילה, רק הרגשתי מוזר ביחס לתשובה על "איך, למען השם, מכינים קוסמופוליטן בלי מיץ ליים?" כשרוחי טבועה ביאוש הרציני בארץ שכולנו טבועים בו, מן הסיבות הגלויות והמשותפות ביותר. וסה"כ, כתבתי תשובה מפורטת ורצינית לשאלת הגברת: עם הקוסמופוליטן התל אביבי, ואפילו היכן אפשר להשיג מיץ ליים. על המסעדנות התל אביבית המצויינת אני בכלל לא מלגלגת, אלא מאוד מעריכה ומחבבת, ולקרוא לה יאפית, זה משום שמקורה אכן בארץ הקוקטילים, ומשום שאנו כן מנסים לחכות אותה. כמו רוב העולם. ריאליזם פשוט ודי נפוץ. ולהרגיש את עליונותי על מי? סביר להניח שפעמים רבות, שתיכן הייתן באותו המוד האירוני. או שלא, לעולם אינכן במוד אירוני. אתן אוהבות את כולן, כל הזמן, ואם לא אז רק בסגנון פוליטיקלי קורקט מהוקצע. בנות, באמת לא הייתן צריכות להירעש כל כך. lighten up,קצת חושומור ושתהיה שבת שלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ורוז ליים זה לא מיץ ליים. זה מיץ ליים מרוכז וממותק. יש הבדל. וזה רק להבהרה עובדתית, כי כעקרון התגובה שלך לא שווה תגובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''גבישי סוכר עשויים בוויסקי שעורים ללא גבישי סוכר'' (ד. ראניון האגדי בתרגום ט. כרמי האגדי לא פחות) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק! (-: | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה סיפור? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משהו עם חג המולד... זו תרופת המנע הטובה ביותר כנגד הצטננות שעלולה לבוא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ט. כרמי המשורר אלא אליעזר כרמי. על הדרך שבה הגיע לתרגם את ראניון, כאן: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא שמתי לב בכלל שהסקר התחלף, ועוד למשהו שאני יכול להגיב בו סופסוף. ואפילו לינקקה העלמה להודעה קודמת1 שלי ! נתחיל בזה שכשזה שאני לא מאמין שהוא קיים שקד על המפרט הטכני שלי, ריקוד לא היה בראש מעייניו. זה לא שאלה של קורדינציה, לא שאני להיט היסטרי בנושא, אבל אם הסתדרתי עם ג'ודו במשך שנתיים אז הייתי מסתדר גם עם ריקוד. רק שאני מרגיש לגמרי מטופש כשאני רוקד. פשוט לא בנוי לזה2. התוצאה היא שאני רוקד *רק* תחת השפעת אלכוהול. וגם זה לא קרה כבר הרבה זמן, עקב השליטה העצמית ההולכת וגוברת עם הזמן שלי תחת השפעת אלכוהול. פעם כשהיו אומרים "דיסקוטק" הייתי בודק שיש לי עשרים לשש טקילות, אחרת זה יהיה ערב ארוך. היום לא יגררו אותי חי למקום שרוקדים בו. למזלי גם לרוב הסובבים אותי נמאס ממקומות כאלו. -- 1 הזויה ? דווקא אחת מהאהובות עלי... 2 תירוץ שבמקור מיועד להתחמקות מתפקיד המא"גיסט בקורס מש"קים. עובד לא רע גם בתחומים אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עשרים לשש טקילות? הסבר בבקשה. אני לעולם לא אצא מהעיר בשביל מסיבה, מה שמצמצם לי את האופציות בצורה דרסטית (כי ה"לילה" נסגר ואלוהים יודע מה יהיה שם כשיפתח שוב). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולמה- אם מותר לשאול- לא תצאי מהעיר בשביל מסיבה? ואם היא מה זה שווה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא למדה מבני-דודינו - אם אתה עוזב את העיר בשביל מסיבה, יתכן כי לא יהיה לך לאן לחזור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוף טופיק - ראית את הפרסומת החדשה לאיקאה שאומרת: "מי יודע מה ישאר כאן מחר?" דוגמא לחוסר טעם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לו אני פליט פלסטיני, הייתי מדיר רגלי מחנויותיהם. אני כעצמי מוצא את כל עניין שגעון הרהיטים השוודי כמפוקפק כמעה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני כירושלמית לא רואה שום טעם לנסוע עד מחלף פולג בשביל ספסל דקורטיבי ככל שיהיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ספסל? במחלף פולג?! טוב, עכשיו אני מבין את הסלוגן שלהם. (זוכרת את מטעני החבלה שצצו בהמוניהם בסניפי איקיאה בהולנד? גם משם כדאי לקנות מהר, כי לא ישאר.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמזכיר לי - השבוע פתחו סטימצקי בשינקין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מגיע לשינקין בממוצע פעם בטריליון שנה, עם שגיאה במאית סדר-הגודל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו יש לך סיבה אחת פחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי אם היא מה זה שווה זה אומר שאני אהיה בה או שיכורה מדי או עייפה מכדי לנהוג חזרה או שהנהג יהיה כזה. במצב כזה אני דוחה את הסיפוקים. אולי זו שאלה של גיל, אבל כשהייתי צעירה יותר לא היו מסיבות יותר שוות מחוץ לעיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברוב הדיסקוטקים אתה מקבל שוט טקילה וכוס ספרייט בעשר. מקפיצים 1/3 טקילה ו2/3 ספרייט. ככה שבעשרים שקל אתה מקבל שש הקפצות, שזה מה שהייתי צריך כדי לא להרגיש מטופש כשאני רוקד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואתה לא מרגיש מטופש כשאתה מקפיץ טקילה זולה (לתוצרת הארץ אגב קוראים "תהילה") עם שוט ספרייט שמרטיב לך חצי יד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אחרי השישית :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פראייר. ורגע של אמת: בתקופה עלומה בעברי הייתי מאותן בנות שתפקידן לערות לגרונות הרוקדים מיני אלכוהול מאוד זול מעורבב עם כל מיצים זולים יותר. אנשים שתו את כל זה וביקשו עוד וזה לא עלה להם אפילו את העשרה שקלים של הטקילה עם הספרייט. בסוף הם אפילו עשו פרצוף נהנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל יש למישהו מושג מה קורה עם מפגש האייל הקורא המובטח עם נגה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יצא לפועל. אם אתה רוצה לארגן משהו אתה מוזמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מפגש לא היה (כדי שחו"ח לא ניצור כאן קהילה). אבל אני בהחלט באתי, ראיתי (ניצחתי?) ושבתי הביתה היום לפנות בוקר. יופי של עיר, תל-אביב. אז ככה: אני נורא אוהבת לרקוד, תמיד אהבתי ותמיד אוהב. ביום רביעי לקחו אותי לקומה 2 לערב אייטיז לא רע (בעיקר בגלל הנוסטלגיה), ובערבים אחרים למקום בשם "לילה" שגם הוא היה מעניין. יש הרבה מוזיקה לא-אלקטרונית בת"א למי שממש מחפש, כמו בכל מקום אחר. אצלנו באי לקח לי שנתיים-שלוש למצוא את המועדון המושלם. באופן כללי יש הרבה מקומות עם מוזיקה טובה, אבל אוי כמה צפוף בכל מקום. אז לקח קצת זמן למצוא מועדון שהוא גם בחינם, גם משמיע אייטיז נטו, וגם יש מקום לקפוץ מצד לצד 1. אלכוהול - לא חייבים, אבל אני תמיד מוצאת את עצמי שותה, לרוב בירה (לאייטיז בירה מספיקה בהחלט. בפעמים הבודדות בהן אני נחשפת למוזיקה אלקטרונית, אני בוחרת בסמים קלים במקום). 1 מי שמגיע לבקר בניו-יורק ומעוניין, מוזמן להתקשר. מצד שני, כיוון שהרקדנים כאן הם במיעוט, אני בספק אם זה יקרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גיליתי שאם שותים מספיק אז הטעם בסופו של דבר הופך להיות בדיוק אותו הדבר לא כל כך משנה מה יש בשתיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה משנה מאוד בבוקר שאחרי. לא סתם קוראים ליין זול ''יין פטישים''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפרופו הבוקר שאחרי, אני לא יודע למה לי לא סיפרו את זה, וכך סבלתי שנים לשווא, אבל אם בסוף הלילה תכריחו את עצמכם לשתות 3 כוסות של מים, או של כל שתיה לא-אלכוהולית אחרת (מים זה לא טעים), הבוקר שאחרי יראה הרבה יותר סימפטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם - אם לפני שיוצאים לשתות בולעים קצת ויטמין בי-12 . ובברכת "מים זה הכי טעים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כוס שמן בישול מחוללת נפלאות!!! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם כוס אקונומיקה, אני מנחש. לא עדיפה חמרמורת1? לפחות לא משאיר טראומה. 1 הנג אובר, כולם יודעים. שאלת טריוויה קשה, אבל קלה מדי למדורנו החודשי: באילו שני שירים עבריים מפורסמים מופיע הפועל "חמר"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מכיר. אתה יכול לצטט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתחיל ב''הצילצולים באוזניות, הפריעו לו (לא זוכר)''. לא זכור לי שיש שם חמר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''המצב הלך והחמיר'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך ''הורה האחזות'' של כוורת (לא במקור, נדמה לי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה. (במקור - להקת הנח"ל, באופן טבעי) למי שנתן את משינה, עם הפועל "החמיר": כוונתי ל*פועל* חמר, אולי בהטיה אחרת אבל בבנין קל - לא סתם לשורש ח.מ.ר. "החמיר" היא לא מילה מעניינת במיוחד. רמז לשיר הנוסף שאני מדבר עליו: זהו לא שיר פופ-רוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חווה אלברשטיין: "כי הנה כחומר ביד היוצר" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, חווה אלברשטיין. אשרי הדור שיש לו משוררים כאלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''רכבת לילה לקהיר'' - ''ואם אצא החוצה המצב רק יחמיר'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקורי גילה אחד: "חמרה חמרה המערבולת" ב"הורה האחזות". רמז אחד נתתי לשני: הוא לא שיר רוק-פופ, אלא בכיוון מסורתי יותר. הנה רמז נוסף: הפועל הוא בנטיית הווה יחיד: "חומר". במשך שנים חשבתי שהכוונה היא למילה "חומר" במלעיל, וזה אפילו מסתדר איכשהו עם הטקסט בשיר; אבל גם המשקל של השיר, גם הלחן וגם יפי הטקסט מעדיפים שיהיה מדובר ב"חומר" מלרעי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן! דבש ניגר כמי נהר הלום נשאר עובר תמים, עובר תמים... יז הדבש חומר נגרש מיערה לאגנים, לאגנים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה הטקסט המלא עם הסברים ומוזיקה... (נו, מיץ, אני בטוח שאקו"ם לא יכעסו עלינו) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העלילה מסתבכת... הלוּם נשארתי לקריאת מילות השיר באתר המקושר, שכן את השורה - "הלוּם נשאר עובד תמים" הבנתי תמיד כ- "הלוֹם נשאר, עובר תמים" (חולם במקום שורוק ב"הלום", ו'עובר' לעומת 'עובד'). ואני חושב שיש טעם גם בגרסה שלי (אמנם מוזר קצת, בהשוואה לגרסה הנכונה): אין כאן סיפור של כוורן לקקן, אבל יש כאן "סיפור" של תנועת הדבש: רגע זורם (כמי נהר), ואז לרגע נעמד (הלום נשאר), מעמיד פני הלך תמים... אצתי-רצתי להוריד את הקובץ ובו ביצועם (המופלא) של הפרברים, עליו גדלתי, ואכן: נשמע לי, די בבירור, שהם שרים את גרסתי, ולא את המילים המופיעות באתר. יכול להיות שאוזני לא אוביקטיביות כאן, ואשמח לשמוע דעה נוספת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ככה מבקשים דעה נוספת: עכשיו אני כבר לא יכול להגיד שהאבחנה שלי לא מושפעת ממה שקראתי. בכל אופן, לי זה נשמע כמו חולם ורי"ש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי קלטת מקורית. 1 במילים המצורפות - עובר תמים. 1 הפרברים-30 השנים הראשונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שראית, גם אני הכרתי ''עובר''. בניגוד אליך, תמיד שרקתי את ''הלום''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתמול הפנה בני את תשומת ליבי שמילה "לום" לא נמצאת במילון. "מה זאת אומרת?!" אמרתי. "אבל לום זה...", "...מוט ברזל" השלים בני. "לא, לא מוט ברזל, משהו שקשור לדבש, כמו בשיר ההוא עם הלום שנשאר. זה לא שארית הדבש שנדבקה לקערה?". אז נכון, יותר סביר שמדובר בשורוק והלם, אבל באמת שרים בחולם ופעם, ביסודי, אמרו לי שיש משהו שנקרא לום, הקשור בדבש. כנראה הטעו אותי גם פה (יחד עם החסידה שמביאה את הילדים, הצב שעליו עומדים הפילים, וזה שואלס להגנת הטבע מדבר על פרחים מוגנים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עם תגובה 122407 חוץ מזה, נדמה לי שתגובה 122297 ובתה שתיהן שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז הפירוש זה הלום כמו גש הלום? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, להבנתי ''שרקתי'' פירושו ''בשורוק''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(לאור הזמן הרב והרמזים שהחידה דרשה, להפתעתי, מגיע לך) שאפו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלינק שצורף מזכיר את אחד הזמרים האהובים עלי, אברהם פררה. הוא היה מופיע בתוכניות הטלויזיה הדתיות של מוצאי שבת. היה לו קול מאד מיוחד, עמוק וגרוני והוא התמחה בעיקר ברומנסות ספרדיות - יש לי קסטה ישנה וקסומה שלו - אבל הוא שר גם בעברית. עד כמה שאני זוכר הוא היה נהג אגד או דן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה נהג קואופרטיב ''המקשר'' בירושלים. ראה ערך אברהם פררה בויקיפדיה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע מעולם לא סבלתי מהבוקר שאחרי למרות שרבו המקרים בהם שתיתי לא מעט כלל, למעשה אולי זה המזל הרע שלי אבל גם להוריד לי את הצלילות בגלל אלכוהול קשה מאוד ונידרשות לכך כמויות גדולות מאוד של משקאות מסוגים שונים. אחד הדברים היחידים שמצליחים לזעזע את הגוף שלי הוא כמות של שלוש כוסות אוזו. (מדובר על מלאות ולא על הרבע כוס שמגישים בבאר הרגיל) מדהים כמה המשקה הזה משפיע עלי יותר מוודקה טקילה גין ועוד רבים אחרים מעורבבים כמובן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
... האם ריקודי הפוגו (moshing) נחשבים? ומה במקרה של "דפיקת ראשים" ו"אייר גיטר/תופים/קלידים/כינור/כל האופציות/אף לא אחת/מחק את המיותר/עם מרק/בלי מרק"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזכיר לי קצת את "העיירה בוערת והזקנה סורקת שערה". או בגירסה אחרת, מודרנית יותר: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר גם ללמוד מהסקר הזה שרקדנים לא יודעים לכתוב... :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועכביש בלי רגליים לא שומע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יותר מתאים בתור תשובה הומוריסטית. אבל בואו לא נדבר על המצב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 120200 אז לך הם כן משלמים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, הם לא משלמים לי אבל הם כתבו עלי שורה בשיר בתמורה לזה שפתחתי להם סתימה בביוב. השורה הורדה אבל החמימות בלב נישארה. לנצח. תגובה 44927 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גבר. אני רוצה לראות מה יהיה כשבחללית של אילן רמון ייסתם הביוב. הם יצטערו שלא שלחו אותך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>נכון שביקשת לא לדבר על המצב, אבל חזרתי הביתה לשבת בדיוק לפני שעה וחצי, אז מותר לי להתעלם< אמצע השנה שעברה,אני כבר מזמן במצב של התעלמות מה"מצב" ואסקפיזם (מבורך?) ממלא את נשמתי, לילה תל אביבי באיזה מועדון, ופתאום ידיד יקר פונה מציין ש"היה פיגוע ענק בירושלים". יוצאים החוצה לקנות מים, הטלוויזיה פתוחה על CNN, נכנסים בחזרה לרקוד. שתי דקות אחר כך הבנתי שעם כל הכבוד, זה לא בשבילי. מ>גניבה, סרקסטית ואסקפיסטית ככל שאני מתיימת להיות, אני לא. עליתי על מונית וחזרתי לדירה- אף אחד לא ממש הבין למה. _______ העלמה עפרונית התגעגעה למחשב שלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למחשב שלך התגעגעת? לא *אלינו*? ואם, כפי שאני חושב, מגיעה לך ברכת "שפשוף קל ונעים" כמו שהיו נוהגים לברך פעם, ראי עצמך מבורכת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא התכוונה לכל האנשים שמחכים לה מהצד השני של המחשב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בזמן הפיגוע בדולפינריום אני וכמה חבר'ה היינו בדיוק בדרך לאיזה פאב. הלכנו לפאב, ראינו אנשים שתויים עושים מעצמם אידיוטים, ודי נהנינו. אני לא רואה בזה דבר רע. זה לא אסקפיזם, זה ריאליזם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זקני האייל דווקא זוכרים שהיתה לך מורה שנורא אהבת להיסטוריה בתיכון ושאחרי הפיגוע בדולפינריום נסעת הביתה כי פשוט לא יכולת לחגוג עם תמונות הפיגוע מסביב. האמנם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את המורה נורא אהבתי, עד היום, למעשה. את המקצוע שנאתי. אותה מורה, אגב, לימדה אותי גם אזרחות, וכולנו יודעים איפה אני היום. באשר לדולפינריום - מאיפה הבאת את הזכרון הזה? הדבר היחיד שיכול להיות שאני טועה בו הוא שאולי מטרתנו המקורי לא הייתה פאב כי אם דיסקוטק, ובעקבות הפיגוע עברנו לפאב. זה אפילו יותר סביר כי בזמנו לא ממש צרכתי אלכוהול, אז לא היה לי יותר מידי מה לחפש בפאבים. דבר מקסים, הזכרון שלי. כמו לחוות דברים בפעם הראשונה! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה עם זה: בערב בו נורה רבין עבד החבר שלי דאז בבית קפה בתור בארמן. הצוות התחיל לבקש מהלקוחות לסיים ולעזוב כיוון שהם רוצים לסגור את המקום בגלל ההתנקשות, והקהל התרעם - ולא רק התרעם, אלא אנשים אף ניסו להיכנס והצוות היה צריך להתעקש ולהסביר שהמקום לפני סגירה והם לא פותחים יותר שולחנות. גם כשהסבירו לקהל שרבין נרצח, אנשים לא הפגינו שום כוונה לקום וללכת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הייתי בדרכי עם כמה חברים מכיכר מלכי ישראל לדיזינגוף סנטר לאכול פיצה. רק כשנפרדנו ועליתי על האוטובוס הביתה שמעתי על הרצח. זה אם לא כוללים את הערס מלא העליצות שהפטיר בפנינו "אז מה, ירו ברבין?" בשמחה רבה כשנכנסנו1 לסנטר. אנחנו הנחנו2 שמדובר בסתם תמהוני. 1 במילה הזאת יש הרבה יותר מדי נו"נים מכדי שתהיה מאוייתת נכון, לדעתי. 2 מה יהיה עם כל הנו"נים הללו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 אוייתה נכון, לעניות דעתי. 2 כנ"ל. אנחנו היינו דווקא בנסיעה מן הצפון חזרה לאילת. וכיבינו את הרדיו כי לא היה שום דבר מעניין. סתם שידורים מהעצרת המשעממת הזו בכיכר מלכי ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי לא היה לי כוח להשאר ערה ולראות את הסרט שהיה אז בערוץ 1, נו, קרוקודיל דנדי. פתאום ההורים שלי הגבירו את הטלויזיה, ופתחתי את הדלת של החדר כדי לצרוח עליהם שיש אנשים שיש להם ביצפר מחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נשארתי ער עד מאוחר. בסוף הגעתי לביה''ס. הייתי קצת המום. גם המורים. (וכן ראיתי את קרוקודיל דנדי. עד שהפסיקו אותו.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, כולם היו קצת המומים. אני מכירה כמה אנשים שאפילו הרגישו קצת אשמים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר בעיקר כאלה שהרגישו מאד מאשימים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הלכתי לישון אחרי שהגעתי הביתה, אבל לא הצלחתי להרדם. ההורים שלי נרדמו עם הטלוויזיה דלוקה בחדר שלהם, וכששמעתי שקלינטון הולך לנאום הלכתי לשם והקשבתי. כשהוא סיים לדבר, הלכתי לישון. למחרת בדרך לבי"ס חבר שלי מצא אותי יושב על איזו מדרגה ובוכה. המום זה לא המילה הנכונה לתאר את מה שהרגשתי אז. כשהארון של רבין הונח בכנסת והתאפשר לאנשים לעבור מולו, נסעתי עם חבר לשם, במקום ללכת לבי"ס. הפעם הראשונה מזה שנים שלבשתי חולצה שחורה. בקושי הצלחתי למצוא אחת שעלתה עלי. להכנס למשכן לא הצלחנו, כי היה המון לחץ על השער. אז הסתפקנו בהשארת נר נשמה ועותק של Oh Captain My Captain ליד פסל המנורה. גם פגשתי שם חבר מהחטיבה, ראש נוער צומת בהרצליה דאז. היום הוא העוזר האישי של שרון. לא משנה. זו הייתה הפעם היחידה בחיי שהברזתי מיום שלם של לימודים בלי להודיע לאף אחד. שמעתי לפני כמה זמן מישהו אומר בטלוויזיה שעבור רבים בישראל, רצח רבין היה חוויה מכוננת. אני חושב שאני יודע למה הוא מתכוון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע עותק של Oh Captain My Captain? סלח לי על הנוקדנות, אך במיוחד מכיוון שקראתי שיר זה לאחרונה בעיון, אני חייב לשאול מדוע הוא רלוונטי: Oh Captain! my Captain! our fearful trip is done. השיר הוא על המנהיג הנערץ, שהוביל לנצחון, אך מת מעט בתרם יוכל לראותו מגיע. ובמקרה של רבין, האם כך קרה? האם הוביל הוא לנצחון קרוב? שבע שנים ויותר אחר כך, האם our fearful trip is done?
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההרגשה אז הייתה שכן - שהיינו על סף השלום, והוא לא הספיק לראותו. שלא לדבר על זה שבשעת צער, אתה לא ממש חושב במושגים פוליטיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שלא הובנתי כהלכה. לא העליתי את ערב רצח רבין מתוך נוסטלגיה, אלא כהמשך לדיון שהתעורר על אסקפיזם/ריאליזם, וכדי לציין את הפתעתי מחוסר התגובה מצד האנשים אשר בילו בת"א באותו ערב. עם זאת, אם כבר מדברים וכל אחד מספר מה הוא עשה, אז אני הייתי בכיכר בדוכן של מרצ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, מספרים מה כל אחד..? אז אני גרתי אז בהולנד ולא הייתי מחוברת בכלל לחדשות מהארץ. הלכתי למסיבה של הולנדים, ומישהו אמר לי - ירו בראש הממשלה שלכם. זה עבר ממש ליד האוזן. אחר כך בא חבר ישראלי וסיפר לי את החדשות. הוא אמר שהוא כבר התאבל בבית, ואני לא קלטתי בכלל מה קורה, אז שנינו.. אה.. המשכנו במסיבה. רק יום למחרת החדשות פעפעו (וגם זה לא באמת, כי עדיין היה לי הדימוי ה"ישן" של רבין בראש, וגם לא היו שום זיכרונות משום תהליך שלום). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, מספרים מה כל אחד..? אז אני בדיוק כשרבין נרצח, יריתי לו שלושה כדורים בגב. (כדה"ב) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו ישבנו עם עוד זוג חברים ב''אלדד וזהו'' בירושלים. לנו אפילו לא אמרו שהיתה התנקשות ומעבר לכך, דאגו שהדלתות יהיו סגורות ומוזיקה תהיה בווליום מספיק חזק שלא נשמע הדים וכך נודע לנו רק כשחזרנו הביתה (אחרי חצות). מאז לא ישבנו שם שוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמנם גם במסיבות פה ושם, אבל אף-פעם לא ממש הייתי בקטע של מועדונים. פעם אחת, לפני כמעט שנתיים, הלכתי למסיבת-מועדון בת"א, עמדתי באמצע הרחבה בין חוגגי רעש-הטראנס וניסיתי להבין, ממה אני אמור ליהנות בדיוק. את התשובה לא גיליתי עד היום. אבל, להיסחף בפראות עם המוסיקה... להשתולל כמו שצריך... בכיף!! אוה, ואגב: לאחר חודש וחצי נטול-איילים, עלי לבשר, כי בדקתי פורומים רבים בעברית ברשת הזאת - ואף-לא-אחד מתקרב ברמתו לזה... עבודה טובה נעשתה כאן, בלי שום צל של ספק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי יש בעיה דומה עם טיולים של החברה להגנת הבע. יסלח לי עמית מנדלסון אבל מעולם לא הצלחתי להבין ממה אנשים נהנים. מהצעידה המפרכת? מהנוף המשמים? ומה לעזזל האטרקציה הגדולה כל כך בללכת במים? זה קר, זה עושה את הנעלים כבדות ואת כפות הרגלים מקומטות כמו צימוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מנסה לגרום לנו לחשוב שאתה אבירי? לא ניפול בפח הזה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאנשים יש סיבות שונות להנאה מטיולים. חלקם אוהבים בפשטות נוף כמעט ללא הפרעה של בני אדם: שמיים פתוחים ללא אף חוט חשמל ואף כביש באופק, תצורות גיאולוגיות ומאובנים, שקט והתנתקות מהעיר הסואנת - זה תקף יותר לטיולי מדבר של כמה ימים. הנוף משמים רק למי שלא רוצה להבחין בהבדלים, והם רבים כמו בעיר הגדולה, ורק דורשים זווית הסתכלות קצת אחרת. חלקם אוהבים לראות פריחה ובעלי חיים. מעטים אוהבים ממש את ההליכה עצמה (אני מודה שאני נכלל ביניהם), ואילו רבים בפשטות מדברים עם מטיילים אחרים תוך כדי ההליכה (תקף יותר לטיולים בהם המטיילים מכירים אחד את השני, לא לטיול בו אתה לא מכיר אף אחד). כמו כן, יש התמודדות עם אתגרים, וגם ההליכה עצמה מהווה לעיתים אתגר: טיפוס על הר גבוה, העפלה במצוקים וירידה במפלים (בד"כ יבשים), ולעיתים אפילו שחייה בגבי מים צוננים. באשר למים, אם הנעליים מפריעות - אפשר בהתאם לתנאי השטח פשוט לקחת סנדלים. ואגב, אני כבר לא מטייל עם הגנת הטבע לאחר שחוג המטיילים בו אני חבר פרש מהחברה לפני כחודשיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אני לא מתכוון להכנס לדיון טיולים בטבע בעד ונגד רק אציין שגם הנוף האורבני הוא לא כזה שוס בעיני, אני אלרגי לפריחה ובעניין בעלי החיים, אני מעדיף חתולי זבל ותניני בית. אתגרים מרתיעים אותי, למעשה אני under achiever קיצוני. בעניין של הסנדלים, למרבה הצער אפילו אני מתקשה לשאת את מראן המזויע של בהונות רגלי, האצבעות הלבנבנות שעירות דמויות תולעים, שכל אחת מהם פונה לכיוון אחר מעוררות בי חלחלה, שלא לדבר על האבנים הקטנות שנוטות להכנס לתוך הסנדלים ולנקב את כפות רגלי. אני משאיר את הטיולים שאנשים שאוהבים אותם וטובים בהם, אני נשאר באוטובוס עם הבנות שלא שתו מספיק ביום הקודם וכואב להן הראש. מסכנות, להיות כלואה באוטובוס עם כאב ראש ופוק זה באמת יותר מידי. את ההתנתקות מהעיר אני יכול להבין אבל אישית אני מעדיף לעשות אותה באיזה צימר בגליל. לא ששם אני זוכה לשקט המיוחל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אוהבת לירקוד כל היום במיוחד ראפ ולשמוע מוזיקה ברוסית ולירקוד סלסה אני מאוד אוהבת | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |