 |
מאזן האימה הפטנטי | 3349 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
* גרף תביעות הפטנטים בעולם הסלולרי (לא עדכני. יש גרסה חדשה יותר?) * מיקרוסופט והאנדרואיד - האם עדיף למיקרוסופט להמשיך ולהשקיע במערכת ההפעלה שלה? * ומהשבוע האחרון: נכשל הערעור של מיקרוסופט נגד "עין תחת עין" - בערעור מיקרוסופט (שאליה הצטרפו גם, לדוגמה ה־EFF) ניסתה ליצור פסיקה תקדימית שתשנה מה שנראה כמו חוק גרוע. בית המשפט סירב. |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מזל שיש מספיק עורכי דין כדי לפתור את כל הסוגיות האלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. הניטפוק המתבקש: (לסיקור כאן, לא לכתבה): הפטנטים של מודו נרכשו ב־17 מליון דולר, 21 מליון דולר הוא סכום כל חובותיה של החברה. ב. "מחזורי החיים של טכנולוגיה קצרים מאוד, כשנתיים-שלוש. עד שחברה תפתח מוצר מאפס, מחזור החיים ייגמר" - אבל זה גם בערך משך הזמן שלוקח לרשום פטנט, לא? מהו, אם כן, הערך ברכישת פטנט (להבדיל מרכישת טכנולוגיה)? ג. הוזכר שם WebM. זוהי דוגמה מעניינת. WebM [Wikipedia] הוא כזכור פורמט חדש יחסית להעברת וידאו באינטרנט. שניים מרכיביו הם ותיקים יחסית: vorbis [ויקיפדיה] לקידוד הקול וMatroska [Wikipedia] כ־container format (איך אומרים את זה בעברית?). מקודד הוידאו עצמו הוא VP8 [Wikipedia] שהוא קוד חדש יותר. המטרה הבסיסית של גוגל היתה ליצור פורמט וידאו חופשי ממגבלות שימוש (בפרט: כל מה שקשור לMPEG-4 [Wikipedia] אשר השימוש בו דורש רשיון מחברה בשם MPEG-LA [Wikipedia] שמייצגת את בעלי הפטנטים האמורים. כמובן שעבור MPEG-LA הדבר הזה הוא נוראי. היא מנסה לפעול נגדו בשתי דרכים: הראשונה: הקלה בתנאי הרשיון של MPEG-4 (אבל זה עדיין כפוף לשינויים בעתיד). השניה: פרסום תרועה רמה שהוא מוגן בכל מיני פטנטים שבבעלותה. מכיוון שלא מספיק סתם להודיע שאוספים פטנטים, וצריך גם להראות מעשים, היא הודיעה לפני ארבעה חודשים על קריאה לבעלי פטנטים להצטרף למאגר שלה. מיותר לציין שעד היום (מעל שנה לאחר החשיפה של המימוש של WebM ושל VP8. מטרוסקה ווורביס היו מוכרים היטב עוד קודם לכן) לא צוין ולו מספר פטנט אחד שאותו WebM מפר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מוצא מקום יותר מתאים להזכיר את זה, אבל לצערי תחזיתי התבדתה: מוזילה הכריזה על נטישת התנגדותה העקרונית לתמיכה בוידאו המקודד ב־H.264 (ישתמשו במקודד אם הוא מותקן. לא יכללו רשיון למקודד: סיפור יקר). הסיבה המיידית לכך היא שגוגול לא עמדה בהבטחתה ולא פעלה מספיק בנידון (לדוגמה: העברה יותר רצינית של יוטיוב ל־WebM), מה שגרם לכך שכרגע קצת קשה להתחמק מהצורך במקודד. לכן בפועל בעלי הפטנטים הצליחו לכופף את היד של שאר האינטרנט. ואם אני כבר כאן, הנה עוד סיפור על תרומתם של הפטנטים לפיתוח התוכנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה יקר ? משתמשי קצה לא נדרשים לרשיון בשביל המקודד (מתוקף הכרזה של בעלי הזכויות). כל זמן שיש תמיכה גם בפורמטים פתוחים (בשביל המפתחים/יצרני התוכן), אני לא רואה בזה בעיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם קרן מוזילה או חברת מוזילה או כל גוף אחר ירצה לקנות רישיון שימוש למקודד H.264 עבור משתמשי פיירפוקס: זה יהיה יקר. אם סומכים על מה שמותקן ע"י המשתמש: זה כבר לא בעיה שלהם, אבל יכול ליצור בעיות אחרות של תמיכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה טוען שגוגל למשל משלמת עבור הטמעת המקודד בכרום ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי: כן. אתה מוזמן לבדוק מהם תנאי ההפצה. לא רק מוזילה. גם אופרה התנגדה בזמנו ל־H.264. אם זה היה משהו שהם היו מקבלים בחינם, אני מניח שההתנגדות שלם היתה הרבה פחות רצינית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חברות הענק לא תמיד לוקחות את הסיכון הכרוך בלבטל את הפטנטים של המתחרות שלהם. פטנטים אמורים לספק הגנה לממציא שלהם בתנאי שהוא עומד במספר קריטריונים , למרות זאת יש פטנטים שהתקבלו למרות שהפטנט לא ממש עמד בקריטריונים הנדרשים. לעיתים שווה להתנגח בפטנטים שאינם רשומים כראוי מאשר לשלם תמלוגים שאינם מוצדקים וכדומה. לדעתי האישית צריך לבצע שינוי מהותי לפיו פטנטים טכנולוגיים בתחומים מסויימים יזכו להגנה מינימלית של 5 שנים לכל היותר וזאת בכדי לא לחסום תעשיות שלמות מהלתפתח. זה שאנדרואיד צריכה לשלם 10$ קנס על כל מכשיר זה פשע . זה שאפל גובה כ7 דולר על כל שימוש בפלאג של אייפון זה גם כן פשע ... בקיצור עולם הפטנטים זקוק לשינוי מהותי. מעניין מה יקרה בעתיד? בינתיים אני אמשיך לערוך פטנטים . . . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה דעתך על חוק הפטנטים בארץ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצרה האמיתית היא לא מירוצי החימוש והמלחמות של החברות הגדולות זו בזו. לחברות הגדולות יש את סוללות עורכי הדין שלהן והן מסוגלות להשקיע זמן וכסף בהרפתקאות המשפטיות הללו. הנה עורכי הדין של אפל ועורכי הדין של נוקיה לחצו ידים, מליונים זרמו מכאן לשם וכולם ממשיכים בחייהם. עבור האדם הפרטי, הדברים לא כל כך פשוטים ותביעה קטנה יכולה להרוס לו את העסק או את מסלול החיים התקני. הצרה היא טרולי הפטנטים והתאגידים שמציקים למפתחים קטנים ובינוניים על שימוש ב"טכנולוגיות עתירות ידע" כגון כפתור לרכישת אפליקציה או שטות אחרת באותו הסגנון (כמו במקרה של חברת הטרולים Lodsys שהפכה את קניית הפטנטים ותביעות למודל עסקי). למפתח הקטן אין את הזמן, הכוח או הכסף להשקיע בהרפתקאות בית משפט שמי יודע כמה הן יעלו לעסק הקטן שלו. זאת הסיבה שרבים בוחרים להתפשר ולשלם סכומים "קטנים" של אלפי או עשרות אלפי דולרים או פשוט להסיר את האפליקציה שפרסמו ולהמשיך בחייהם. הגיע הזמן להעביר חוקים שמגנים על האזרח מפני הכרישים האלה. הגנה מוגבלת בזמן איננה שינוי מהותי של עולם הפטנטים. אם שואלים אותי, אחד השינויים הבאמת מהותיים הוא ביקורת נוקבת על הלשון המשפטית הכבדה והמעורפלת בה מנוסחים הפטנטים. הניסוחים הם מאוד לא מדויקים מהבחינה הטכנולוגית אך מאוד כבדים לקריאה או הבנה (דבר המאפשר לפטנט להכיל יותר ממה שהוא מכיל באמת ע"י פרשנויות בדיעבד, פלפולים, טריקים משפטיים, דילוגי אותיות וטכניקות נוספות עפ"י המסורת של מפענחי כתבי נוסטרדמוס). הניסוחים האלה הם כאלה By design והמטרות הן ברורות - כשהניסוח הוא טכני, לעניין וברור, קטנה אי הבהירות וקטן הצורך במשפטנים ועורכי דין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצטרף לקריאה לשנות את לשון הפטנטים כך שתהיה ברורה ומיידית לאנשי מקצוע. זה יקהה את העוקץ של רבות מהבעיות בתחום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שמופיעים כאנשי מיקצוע הם עורכי הדין.הברנז'ה של עורכי הדין דומיננטית בהיות חלק די גדול מהפוליטיקאים עורכי דין. נדמה לי שלא רק בתחום הפטנטים, השפה והעיסוק המשפטי הפכו למהות עצמה (אהרון ברק: כל הארץ משפט-זו כמובן פאראפרזה). אולי מה שיכול לשנות את המצב (באופן תיאורטי), הוא שינוי בהתייחסות לחוקי הקניין. להגדיר פטנט כקניין רוחני שאי אפשר לסחור בו. מי שהמציא הוא בעל הפטנט עד מותו והפטנט איננו סחיר. הפטנט יהיה כמו חלק מהמוח שלו שבלתי ניתן למכירה אלא להשכרת השימוש בו. אין לי שמץ של אשליה שהשינוי הזה אפשרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניטפוק: אנדרואיד היא חברה קטנה שנקנתה מזמן ע"י גוגל. גוגל עצמה לא מייצרת ומוכרת מכשירים (למעט כמה יוצאי דופן). כמו שתוכלו לראות מגרף התביעות, יצרניות מכשירי אנדרואיד שונות (מוטורולה, סמסונג, HTC, ועוד) הן מטרה קלה יותר מגוגל עצמה. זה אופייני לסחטנים. מהבחינה הזו התביעה של אורקל נגד גוגל בעניין ג'אווה יוצאת דופן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגנת פטנט של 5 שנים נראית יותר מזיקה מאשר מועילה, לגבי תחום תיקשוב. הערכה שלי: הגנה של 12 שנה עדיפה. פיתוח של פטנט בתחום תיקשוב נראה לי הרבה יותר מורכב וממושך מפיתוח, נאמר, של מוצר רפואי. ("תיקשוב" כאן פירושו התחום של מחשבים-תיקשורת שמשולבים זה בזה ומשולבים בתחום האלקטרוניקה, "מחשבים" כאן פירושו חומרה ותוכנה). החשבון שלי הוא כזה: מרגע רישום פטנט עד מימוש שלו בתור מוצר שנימכר בהיקף מסחרי מלא עוברות לפחות שנתיים של פיתוח המוצר. לאחר מכן במשך 10 שנים המוצר מממשיך להיות מפותח בצורה ניכרת, עד שמגיע למיצוי שלו (ללא פטנטים גדולים נוספים). מיצוי היכולת פירושו שהוא "יכפיל פי 2 לפחות את התפוקה שלו". אם לא תינתן לחברות שמפתחות מוצרי מחשב-אלקטרוניקה תמורה גדולה בעד החידוש שלהן, הן לא תיקחנה סיכון בפיתוח פטנטים גדולים אלא רק יפתחו פטנטים קטנים שאינם פורצי דרך. לא צריך לדאוג שבמשך 12 שנה הקונצפט יוקפא אצל חברות אחרות. תמיד אפשר להשתמש בקונצפט מוגן-פטנט כרעיון לקונצפטים דומים שאינם מוגנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם צריכה להיות הגנה של הרעיון עד שהתחום מגיע למיצוי, או כדי לתת יתרון התחלתי מול המתחרים? אני מניח שפטנט על הגלגל לא היה אמור להיות תקף היום (בהנחה שבפרסים לא היו מחריבים את משרד הפטנטים הבבלי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמרתי: אם לא תהיה הגנה לא יהיו הרבה פטנטים פורצי דרך, רק אוולוציה זוחלת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שלפחות בתחום המחשבים אין קשר ישיר בין פטנטים לבין חדשנות. יש הרבה חדשנות ללא פטנטים. למרבה הצער יש גם פטנטים ללא חדשנות. נראה לי שבאופן כללי רישום פטנטים הוא מעמסה כלכלית לא מבוטלת על כל מיני חברות טכנולוגיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין טעם שאחזור פעם שלישית על מה שאמרתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבינה איך הסיפור הזה עובד. בימי ההיי טק שלי שגעון הפטנטים לא הגיע לממדים של היום, אבל בכל זאת אנשים רשמו פטנטים על דברים שנראו לי הזויים, כמו, נניח, שימוש ב-XOR באלגוריתם ההסתנכרנות של השמרגלה על המחוטל (זה באידיש). אלה לא דברים שמתכנת אקראי לא עשוי לחשוב עליהם בעצמו, אז אסור לו להשתמש בשיטה הזאת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא היה צריך לרשום אותם כשהוא חשב עליהם. אם הוא לא עשה את זה קודם אז אסור לו. אם הוא לא יודע שיש על זה פטנט ומשתמש בזה בכל זאת אז החברה שלו חשופה לתביעה. למרבה המזל, אף אחד לא יעשה הנדסה-לאחור של הקוד כדי לזהות שימוש בדברים טריביאליים כאלה, כך שסביר שאיש מבעלי הפטנט לא ידע על זה לעולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליתר דיוק: בגלל הכמות הגדולה של הפטנטים בתחום ורמתה הכללית, ניסוח מחדש של דבריך: זה שמישהו אחר כבר חשב עליהם, לא מונע ממך לרשום על זה פטנט. יש סיכוי סביר שמוצר שעושה משהו חדשני יחסית משתמש בכל מיני פטנטים. לא ממש משתלם לחפש אותם, כי לא בטוח שגם חוקר פטנטים שמכיר את החומר ימצא אותם. עדיף פשוט לקוות לטוב. קורה שבעלים של פטנט מתחיל לתבוע. במקרה הזה לפעמים עדיף להשקיע משאבי פיתוח נוספים כדי לעקוף את הפטנט ולפעמים עדיף לשלם את המס ישירות. תזכורת: תגובה 569839 (ואם מישהו לא ראה קודם את הדיון זה? רעיון?, אפשר לקרוא גם אותו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושבת שהרעיון עקום מיסודו ומשרד הפטנטים לא היה צריך לקבל פטנטים בתוכנה. תוכנה היא בהגדרה מקצוע של יצירה מתמדת, די דומה ליצירת אנימציה. האם חברות אנימציה יגישו פטנט על - מה זה יכול להיות? - נגיד התפוגגות של דמות אחת לתוך דמות אחרת? לכל היותר הם יכולים להגיש על זה בקשה לזכויות יוצרים, שבעצם עומדות להם מרגע שפרסמו את היצירה. מתכנתים יוצרים נקרא לזה "מחשבות", יש מתכנתים מוכשרים רבים ובדרך הטבע רבים מהם יעלו תוך כדי עבודתם על אותו רעיון. יש משטרה על מחשבות? ובתוכנה, להבדיל מאנימציה, רוב האלגוריתמים הם נסתרים מהעין לכן אפילו זכויות יוצרים אי אפשר לבקש עליהם. אולי רק על מימשקים כמו פס התקדמות (נדמה לי שביקשו על זה פטנט), אבל גם זה לא מוצדק בעיניי, מתכנתים המחישו התקדמות בכל מיני שיטות יצירתיות, ופס התקדמות הוא אחד מהם. אם מישהו בנה אלגוריתם טוב או אפליקציה טובה - שימכור אותה וישתכר בדרך כזאת, אבל לא דרך פטנטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מישהו המציא "אלגוריתם" טוב וחדשני, ואסור לו להוציא עליו פטנט, הוא אינו יכול לפרסם אותו (אחרת ישכפלו אותו בקלות), ו"למכור" את האלגוריתם בלי זכויות של פטנט נשמע לי חסר משמעות כי אם הוא ירצה למכור אותו יותר מפעם אחת הוא צריך הגנה משפטית (כדי שהמכירה הראשונה לא תהיה האחרונה), ואם יש כזאת, אז למה לא כפטנט? פטנט לא רק מעכב התפתחות הוא גם מאפשר לכל העולם לחלוק בידע הזה במועד מאוחר יותר, זה עדיף על מצב בו הממציא אינו מוציא פטנט אבל שומר אותו לעצמו או מחתים לקוחות על חוזים משפטיים דרקוניים, שמונעים העברת הידע לכלל. ראי למשל: מישהו המציא אלגוריתם שמייעל שיטת עבודה קיימת בעד פי 4, הוא לא הוציא עליה פטנט, והגילוי של האלגוריתם הגיע לידיעת הציבור במקרה לפחות 12 שנה אחרי ההמצאה. באותה מידה הידע הזה יכל להיעלם בתהום הנשייה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הידע האמור הגיע לציבור 5 שנים לאחר ההמצאה, כחלק משחרור קוד המקור של המנוע של Quake 3. אם היה נרשם על זה פטנט היית רואה תיאור משפטי מסובך (אבל ללא שום קוד מועיל) ואחרי עשר שנים איזשהו טרול אולי היה נזכר לתבוע מישהו שהמציא מחדש שיטה דומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אני טועה, אבל ביל גייטס התעשר מתמלוגים על DOS בלי לרשום פטנט. בכל מקרה אני חושבת שאין צורך להיכנס לדקויות, שוק הפטנטים בענף התוכנה הוא ההוכחה שאיפשהו יש טעות. אתה מכיר עוד שוק שפטנטים פועלים בו ככה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את מכירה עוד שוק בו חברה שלא מייצרת כלום וחסרת כל מודל עסקי שווה תל״ג שנתי של מדינה בינונית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:-) לא, בחיי שלא, מה זה הסכומים האלה, לדעתי אף אחת מהרכישות - החל מלפני 15 שנה או כמה שזה היה כשסיסקו התחילה לקנות כל מה שזז ועד עצם היום הזה - אף אחת מהרכישות האלה לא הניבה רווח לקונה. אתה יכול להסביר את הדברים האלה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ואני לא חושב שמישהו יכול אבל למה לקנות 100 פטנטים במחיר נקוב של 10000$ per patent כשאפשר להכות את השוק ולקנות את כל החברה ב30 מיליארד... מצד שני למה לקנות שני גביעי קוטג׳ במחיר שעת שכר מינימום כשאפשר לגדל פרה בממ״ד. עכשיו אני רק צריך מתכון טוב להכנת קוטג׳ ואני אראה לתנובה מאיפה משתינה העז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיקרוסופט לא נגעה בפטנטים עד 1993. אז היא נעקצה בתביעת פטנטים (Stac Electronics#Microsoft lawsuit [Wikipedia]) ומאז החלה לאגור פטנטים. מה עוד קרה בשנת 1993? התברר שאלגוריתם דחיסה פופולרי מוגן בפטנט: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש אנשים שמוכרים קטעי תוכנה, סקריפטים, תבניות של UX ועוד. לתאגידים לפעמים כל הפיצ'קעס האלה הם ביי פרודקט כנראה שיותר משתלם לעגן בפטנטים מאשר למכור- גם כדי להגביל את המתחרים. כמו במאבק של מיקרוסופט וגוגל בתחום החיפוש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיקרוסופט נלחמת בגוגל בתחום החיפוש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן: http://www.bing.com | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שאין לגוגל מה לדאוג - מיקרוסופט being מיקרוסופט, אדם נכנס לאתר של מנוע החיפוש העתידי פורץ הדרך שלה ולא מבין כלום וחושב שהוא בטעות גלש לנשיונל ג'אוגרפיק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לה מה לדאוג כי מדובר בעסקי ליבה ולא לעולם חוסן, לכן גוגל מחזיקה במספר היסטרי של פטנטים בתחום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נ.ב וגוגל כיום היא הרבה יותר being מיקרוסופט בניגוד לדיעה הרווחת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באיזה מובן, בדיוק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במובן המרושע של ה -being. לעומת מיתוס ה- do no evil והדאגה לסידור הכאוס באינטרתת |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גוגל מיהרו להעתיק את הסגנון (אם כי לא כברירת מחדל). פינה ימנית למטה באתר העברי ושמאלית למטה באתר באנגלית - "Change background image". גם את סגנון ממשק תוצאות החיפוש של תמונות, גוגל שינו לסגנון שדומה יותר לתוצאות של Bing, בעקבות ההשקה של המימוש של Microsoft. זאת בלשון המעטה. האמת שמדובר בהעתקה חסרת בושה מצד גוגל (למרות שהמימוש הפשוט יותר של גוגל בעבר, היה דווקא מוצלח יותר לטעמי). בכל מקרה, מנוע חיפוש איננו עמודי ה-Web בהם מתבצע החיפוש. מיקרוסופט משתמשת במנוע החיפוש שלה במגוון מוצרים של החברה ושל שותפים (xbox, windows phone 7, yahoo וכו') והוא כלי אסטרטגי (כמה מוצלח זה עניין לדיון) שמאפשר לה להתנתק מהתלות בגוגל כמנוע חיפוש. איזו סיבה ואיזה אינטרס יש לנו בחגיגת מעמדו של גוגל כמנוע חיפוש עיקרי/יחידי? אני חשבתי שיותר אופציות ויותר תחרות זה יותר טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:-( אוי ואבוי. כשראיתי לראשונה את מימשק חיפוש התמונות החדש של גוגל נבהלתי, חשבתי: מה זה, מה קרה לגוגל? האם זו התחלת הסוף? בהן צדק זה מה שעבר במחשבתי, המימשק המסורבל רווי הסקריפטים הילדותיים הוא כה לא אופייני לאלגנטיות האהובה של גוגל והוא כל מה שאני לא סובלת במימשקים אחרים. מזל שיש למטה אופציה לעבור ל basic versoin. עכשיו אני מבינה מה קרה, גוגל נתקפה בהלת בינג, והיה האינטרנט לממשלת הערסים. שילכו לכל הרוחות המיקרוסופט האלה. לא הבנתי למה אתה מתכוון שמנוע חיפוש הוא כלי אסטרטגי, בשבילי הוא מנוע חיפוש ואין לי עניין שיבלבל לי את המוח באסטרטגיות. הכי חשוב, מה האינטרס שלנו בחגיגת מעמדו של גוגל - לפעמים, לעתים נדירות, נולדים בעולם דברים באמת טובים בבתים באמת טובים, והחוכמה היא להבחין בזה ולא לשיר את הפזמון הרגיל בשבחי התחרות. מהרגע שגוגל נולדה ועד היום היא לא הלכה עם העדר והיתה חברה יוצאת דופן, עם חוכמה וחן ואזרחות אינטרנט יוצאי דופן. אני לא יודעת כמה אנשים פה זוכרים את הימים שלפני היות גוגל, את מימשק החיפוש המקושקש וחסר התועלת של יאהו. ואז לפתע הופיע גוגל עם המימשק הנקי שנשאר ללא שינוי עד היום, עם אלגוריתם חיפוש crawling סודי וגאוני במהירות האור, ונפח נשמת כל חי במירשתת. להסביר מה טוב במנוע גוגל ובחברת גוגל? לפעמים עלינו לעשות כל מה שלאל ידינו כדי לשמור על הדבר הטוב שלא יתקלקל. והנה אחרי עשרים שנה הדבר הטוב מתחיל להתקלקל בגלל אינפקציית מיקרוסופט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה קורה אם גוגל מצנזרת בטעות אתר? יש להם יד קלה על ההדק נגד ספאמרים שמנסים להטעות אותם. אבל מה קורה אם הם בטעות (או שמא לא בטעות?) מצנזרים אתר לגיטימי שגם מתחרה שאחד ממיני העסקים הרבים שלהם? החשד שעולה בסוגריים הוא בגלל שהם "כמעט היחידים". כמוכן, רון העלה את הבעיה של חיפושים מותאמים. בתור מי שלא משתמש בשאר השירותים שלהם, אני פשוט מדי פעם מוחק את כל העוגיות שלהם. למיטב ידיעתי זה הופך אותי למשתמש חדש. אבל אם את משתמשת ב־GMail ושאר שירותים שלהם, את מזוהה על ידיהם פשוט ע"י ההזדהות והאפשרות הזו לא קיימת. אני אישית משתמש ב־DuckDuckGo בין השאר בגלל שהוא לא מיקרוסופט ולא גוגל. באנגלית הוא עובד טוב מאוד (יותר מגוגל, לעניות דעתי) לחיפושים פשוטים, ויש לו את השכל והצניעות להפנות למנועי חיפוש אחרים ולהפוך את השימוש בהם (ישירות, לא דרך תיווך כ־metacrawler) לפשוט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוצאות החיפוש לא רק מותאמות אישית פר דפדפן/משתמש. הביקורת בקישור של רון היא רחבה יותר. ישנם קריטריונים נוספים להתאמת תוצאות חיפוש ולכן בעיית ה-Filter bubbles לא קשורה רק להתאמה אישית. דוגמה אחת: מיקום המחפש (עפ"י כתובת ה-IP). עד כמה שאני יודע, מחפש אמריקני עלול לקבל תוצאות חיפוש שונות ממחפש ישראלי, עבור אותו החיפוש. מחיקת Cookies לא רלבנטית במקרה זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו DuckDuckGo מתגאים בצורה רשמית באתר שלהם "אנחנו לא שמים אותך בבועה": קישור ל: בהמשך לדף השיווקי הבא שבו הם מתגאים שהם לא עוקבים אחרי המשתמשים: הציניקנים יגידו שהם גם משקיעים פחות עבודה וגם מתגאים בזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העלתי, ניסיתי שני נסיונות ואני מרוצה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבינה, כל הסיפור של החיפוש המותאם זה העוגיות? מה, רק אני מוחקת את כל העוגיות כמה פעמים ביום? בסופו של דבר תוצאה כלשהי צריכה להיות במקום ראשון ותוצאה אחרת במקום שני, ואיזשהו דירוג אתה חייב לקבוע, התלונות לדעתי קטנוניות ומוגזמות. לכל אחד יש דעה על הדירוג של גוגל כי את זה כולם מבינים, אבל על עיקר העיקר, על החיפוש, אף אחד לא מדבר כי את זה אף אחד לא מבין. (אני ורוב הדברנים לא מבינים). אני לא מכירה את DUCKDUCK אבל אני מנחשת שהוא לא מחזיק את האינטרנט על הדיסקים שלו אלא זו קליפה שמפנה שאלות למנועים אחרים - וגוגל בראשם. אולי אני טועה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העוגיות הן דרך אחת לזהות מספר התחברויות שונות: אם קיבלת שתי שאלות שונות מדפדפן שיש לו את העוגיה 1092381203980298304598304, כנראה שמדובר על אותו דפדפן. מה בדיוק לא מובן? אתה יכולה לשאול שאלות יותר ממוקדות? לגבי DuckDuckGo: יש להם מאגר מידע משלהם. הם גם משתמשים במאגרים אחרים (בפרט: ממשק נוח שיאהו מספקת). גוגל דווקא בולטת בהעדרה מהרשימה. ר' השאלה "Where do you get your results?" בקובץ השאלות הנפוצות שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם כותבים שם: Why can't your crawling/index provide all the results? ומסבירים. התשובה מובנת מאליה, ואני חושבת שהמבנה הזה הוא לא הוגן, לא הוגן להשתמש במנועים אחרים כשואבי המים הנסתרים שלך. אולי זה אפילו לא חוקי. מה לא מובן לי בחיפוש של גוגל? אני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל לשאול. יש לי אתר, העליתי אליו קובץ בוורד, אני כותבת בגוגל משפט אקראי מעמוד 127 בספר: "הוטל עלי התפקיד העגום לנפק לחבר יקר זה גרב מלאת חול רטוב מאסיבית למדי בלסת", ולפני שאני לוחצת אנטר גוגל מחזיר לי את התשובה האחת והיחידה במרשתת, האתר שלי. אז אני מבינה שיש לגוגל "סיירים", crawlers, הם בטח מחולקים לחוליות לפי IP או בחלוקה אחרת, והם מסתובבים ברשת ונכנסים לכל לינק, אוספים מתוכו את כל הלינקים וכן האלה. הם אולי מגישים את רשימת הלינקים ל"מנהל סיירים ראשי", שזורק את כל הלינקים הכפולים, נכנס ללינקים, מעתיק את הטקסטים והופך אותם לאיזה פורמט טקסט נוח לגוגל. אם יש קובץ וורד הוא PDF או כל דבר דומה, הוא פותח גם אותם. מפה אני כבר הולכת לאיבוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהירות האיחזור ואיכותו נובעת דווקא מפעולה שכבר הזכרת, אינדוקס הטקסטים, ולא משיטות איסופם מן הרשת. האם את יודעת, בעיקרון, מה זה אומר לאנדקס אוסף טקסטים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת שאלת מפתח, איך גוגל מאנדקס את הטקסטים. תסביר לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין בעייה. אכתוב משהו מאוחר יותר היום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה תכתוב מאוחר יותר הסבר לאינדוקס - כל הכבוד. אם תכתוב אינדוקס כזה מאוחר יותר היום - עוד יותר כבוד :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, לא צריך לפתח ציפיות יותר מדי. אני אומנם לא מכיר את פרטי המנוע של גוגל, אבל כן יצא לי לבנות מנוע חיפוש. כל מה שאסביר הוא מה זה אינדקס, במובן הבסיסי והמשעמם ביותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתייחס רק לנקודה ספציפית, אך המרכזית לעובדה שמנועי חיפוש מסוגלים לספק במהירות את רשימת המסמכים המכילים מילה או צירוף מילים שנשלחו אליהם ע"י משתמשים. הדברים מובאים כמובן בנוסח פשטני ולא תמיד מדוייק. הפתרון מבוסס על מבנה פשוט, בו אנו נתקלים לעיתים לקראת סופו של ספר – אינדקס. אינדקס של ספר הוא רשימת מספרים הצמודה לכל מילה1, שמציינת את העמודים בהם מופיעה המילה. באופן זה, ברצון המשתמש לאתר את מופעיה של המילה "משכוכית" במדריך הרועים שלו, אין הוא צריך לעבור בעצמו על ספר ההפעלה של העדר, אלא די לו לגשת מיידית אל סופו ולשלוף את הרשימה הנדרשת. בזמן הקריאה שנחסך, יכול הבחור לכתוב על חווית השליפה סטטוס מייגע בפייסבוק, עבור מי מחבריו שטרם למד לעשות "hide" בממשק המתעמר של האתר. זהו גם עיקר סודה של השליפה המהירה ע"י מנוע חיפוש. עבור כל מילה בה נתקל מנוע האינדוקס בתוך דפי האינטרנט שהורדו אליו מבעוד מועד, הוא שומר בצד את רשימת המספרים שהוא העניק לכל עמוד שהורד אליו (נניח, לפי סדר ההורדה של העמוד): …. sambusak: 1, 5, 103, 104, 105, 244, 296 עתה, בהינתן שאילתת חיפוש הכוללת את המילה sambusak, לא צריך מנוע החיפוש לנדוד ברחבי הרשת בחיפושיו, ואף לא לקרוא את הדפים שכבר הורדו ממנה. כל שנדרש ממנו עתה הוא לגלות היכן איכסן מנגנון האינדוקס את רשימת העמודים עבור המילה sambusak, פעולה אותה ניתן לבצע באופן מיידי (חפשי למשל hash table), ולהחזיר את הרשימה למשתמש. טוב, לא בדיוק, הרי למשתמש אין מה לעשות עם רשימת המיספורים הפנימיים של המערכת. אז במקום לחזור למשתמש, עובר לפני כן המנוע אל טבלה נוספת, בה נמצא במקום הראשון הקישור לדף מספר אחת, במקום שני הקישור אל דף מספר 2 שהורד מן הרשת וכן הלאה. הוא ניגש עם 20 המספרים הראשונים (נניח) שברשימה, ניגש אל 20 המקומות המתאימים בטבלת הקישורים, שולף מן הטבלה את 20 הקישורים המתאימים וחוזר עמם אל המשתמש.samsung: 3, 200, 244, 245, 296, 301 …. זה בעיקרון. ישנם כמובן שיפורים ומורכבויות נוספות. למשל, אם ביקש המשתמש מסמכים בהם מופיעות גם sambusak וגם samsung, נדרש מנוע החיפוש לרוץ על שתי הרשימות במקביל, כדי למצוא עמודים המשותפים לשתי המילים. מאחר ושתי הרשימות הן כבר בסדר עולה, ומאחר ואפילו מחשב ביתי פשוט מסוגל למיליארד פעולות בשניה, אזי, למשל, אם כל אחת מן המילים הללו מופיעה בסדר גודל של מיליון מסמכים, הוא יסיים את ההצלבה בתוך כמה מילישניות לכל היותר2. שיפור נוסף הוא עבור חיפוש דפים בהם מופיעות מילים, נניח בזו אחר זו, כחלק מביטוי. עבור מקרים אלו שומרים לא רק את מספרי העמודים בהן מופיעה כל מילה, אלא גם את מיקומיה בכל דף. וכמובן ישנם עוד שיפורים הקשורים לרלוונטיות התוצאות, הטיות של מילים, סוגיות של חישוב מבוזר ועוד ועוד כהנה וכהנה אתגרים, ומשימות השמים לחם על שולחנם של מהנדסי תוכנה. ------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- 1 ליתר דיוק, כאשר מדובר בספר, כולל האינדקס רק את המילים שעורך הספר חפץ ביקרן, אבל במנוע חיפוש מדובר בכמעט כולן. 2 ישנן שיטות החוסכות את רוב פעולת ההצלבה (skip list) כך שזה יכול להגיע גם למיקרושניות עבור מיליון מופעים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק הערה קטנה: שאלתי פעם פרופסור (עוסק בנושא רלוונטי) בטכניון, והוא אמר לי שלגוגל יש מעבר לאינדקס גם "עותק" (בנוסף לאינדקס) של האינטרנט לשם הפעלת אלגוריתמי הפייג' ראנק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן. בד"כ למנוע חיפוש שאינו "טפילי" ישנו עותק של כל המסמכים אותם הוא אינדקס, ולו כדי להחזיר ברשימת התוצאות גם את השורה בה מופיעה מילת/שאילתת החיפוש, על מנת לסייע למשתמש להחליט על מה ללחוץ ולחסוך לו זמן. אני מניח שבגוגל משתמשים בעותק זה גם בשביל המטרה אותה ציינת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאני מתקשה להבין זה איך גוגל מוצאים ביטויים מדוייקים (כאלה בתוך גרשיים) ומהר? הם פשוט עוברים על כל הדפים שבהם נמצאות כל המילים בביטוי ומחפשים את הצירוף? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור, בפועל שומרים באינדקס של כל מילה לא רק את ה-ID (מספר מזהה) של כל דף html בו היא מופיעה, אלא גם את מיקומיה בו. אם נחזור לדוגמא שנתתי, בפועל יראה מאגר האינדקסים קרוב יותר לזה: sambusak: *1, 74, 90, *5, 2, 10, 100, *103, 11, 50, *104, 10, .... כאשר כוכבית מציינת שמדובר במספר דף ואילו ללא כוכבית, הכוונה למספר המילה בדף (ראשונה, שניה, שלישית,...).samsung: *3, 2, 5, *103, 12, 58, *200, 89, 244.... משום כך, אם חפצה נפשך בדפים הכוללים איזכורים של דגם החכמופון החדש "sambusak samsung", ירוץ המנוע במקביל לאורך שתי הרשימות (וכאמור, עבור רשימות המציינות מיליוני מסמכים בהם מופיעות שתי המילים זה לוקחת שברירי שניה), ויגלה שבדף מספר 103 המילה ה-11 היא sambusak בעוד שהמילה ה-12 באותו דף html היא samsung - בינגו! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגאון כבר מצליח למצוא sambusak samsung, אבל נכון לזמן כתיבת תגובה זו, עדיין לא את "sambusak samsung". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באותו עניין: ראו לדוגמה את ויקיפדיה:מזנון/ארכיון 250#נפלאות גוגל [ויקיפדיה]1 שם הצלחתי בינתיים בקרב נגד Google. 1 אין אפשרות ליצור <קישור> שמצביע לתוך ויקיפדיה העברית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, זה מאד מעניין, עד אתמול, אחרי ששאלתי אותך, לא עלה בדעתי שגוגל מאנדקסת כל מילה ומילה. הם הראשונים שעשו את זה? אתה מתעסק בדטה בייסים? עשיתי פעם קורס על אורקל, זה היה קורס קשה ושכחתי הכל מאלף עד תו. אחד הדברים הכי מסובכים היה הגיבויים. גם גוגל צריכה לגבות כל הזמן. מצאתי בלוג מעניין על גוגל. מסופר למשל שה crawler מאחסן 850 TB של מידע (TB אחד שווה 1024 ג'יגה בייט), זו מן הסתם הטבלה שאתה דיברת עליה, נכון? האינדקס שבנוי מכל המילים מסודרות לפי הסדר, עם פוינטר ל URL וגם ציון המקומות שהמילה מופיעה בתוך הטקסט. זה גודלה של כל הרשת? נשמע קטן. אז איך פיזית מחפשים במהירות בתוך אינדקס כל כך גדול? הוא יושב על דיסקים או בזכרון? אולי הוא מחולק לדיסקים שונים? כשאני שואלת משהו את גוגל, לאן מופנית השאלה, לכולם? אתה לא חייב לענות, המוח מסתחרר ממחשבות על גוגל על הבוקר. בבלוג הזה מסופר גם שגוגל בודקת ממשק חדש בלי כפתור I'M FEELING LUCKY. ברוך השם, מעולם לא לחצתי עליו שלא בטעות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. רעיון האינדוקס הממוכן קדם בהרבה לגוגל (ואף לאינטרנט). עליו התבסס כל מנוע חיפוש, עד כמה שידיעתי מגעת, ובפרט אלו של יאהו, אלטה-ויסטה ואחרים שקדמו לזה של גוגל. 2. אין לי נגיעה בדטה בייסים. פעם הייתה עוינות הדדית אבל היום אנחנו כבר מיודדים, אם כי עדיין בלי הקטע הפיסי. 3. אכן גם גוגל צריכה לשמור גיבויים, אם כי אולי זה קורה מאליו, מעצם העובדה שכל מידע שמשמש את מנוע החיפוש משוכפל להרבה מכונות, כדי לתמוך בריבוי משתמשים. כך, כאשר מכונה קורסת, וזה כידוע עניין של זמן עד שזה קורה, ממשיכות לפעול המכונות עם העותקים האחרים של חלק המידע שנעלם. 4. נראה לי שהמידע שמאכסן ה-crawler שהזכרת הוא הדפים בשלמותם, ולא הטבלה שהזכרתי. אגב, בפועל, המילים לאו דווקא מסודרות אלפא-בייתית, אלא באמצעות Hash_table [Wikipedia] (אם ההסבר שם לא מספיק אנסה לפשט את הרעיון המגניב הזה). 5. נדמה לי שאצל גוגל הוא יושב בזיכרון. זכרי שגישה לזיכרון היא עניין של עשר נאנו-שניות (כנראה). כמובן, כל המידע הזה מחולק לחלקים קטנים ומפוזר על מאות אלפי מכונות, כדי לזרז את העניינים, ונתבים היודעים לזהות במהירות אל איזו קבוצה להפנות שאילתא נתונה. אם אני זוכר נכון, כל שאילתא מופנית אל יותר מקבוצה אחת, וזו שחוזרת קודם לנתב - חוזרת אל עוד לקוח מרוצה. לילה טוב! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני ימים אחדים חיפשתי שם מסוים בגוגל, שם של אישה שהיא פרופסור. לצערי אינני זוכר מהו, אבל כשרשמתי את השם המלא לבדו קיבלתי פחות ממאה תוצאות. כשרשמתי גם "פרופ"' (הכל במרכאות כמובן) קיבלתי אלפי תוצאות. תופעה כזו כבר קרתה לי מספר פעמים עם צירופים אחרים. אתה מבין איך זה יכול לקרות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוזר. אשמח לבחון דוגמא כזו. זה מזכיר לי שכל פעם אני צריך להסביר מחדש למי שהגיון החיפוש הממוכן זר לו, שאם לא חזרו תוצאות או שהן מעטות מדי ולא מכילות את המבוקש, אזי הוספת דרישות, למשל מילת חיפוש נוספת על אלו שניתנו, לא "תעזור" למנוע. זאת בניגוד לאופן בו היינו נוהגים במקרה של חפשן אנושי (נניח ספרן לפני שלושים שנה, או מחפש אוצרות של שודדי ים). אצל אדם, הוספת פרטים על אלו שכבר ניתנו ולא הניבו דבר, יכולה רק לעזור. הסיבה היא כפולה: המנוע מחפש כבר בפעם הראשונה בכל המקומות ולכן הוספת פרטים יכולה רק לכווץ את רשימת התוצאות, ולא לכוון אותו למקומות חדשים. הסיבה השניה היא שהמנוע מחפש במדוייק את מה שנשאל, ואם אין אז אין. אילו אדם, אם תוסיף לו פרטים, לוקח בחשבון שחלק מהם עשוי להיות לא מדוייק (למשל תורכיה לעומת טורקיה או כתיב מלא לעומת חסר) ולכן אם אין תוצאות הוא יתעלם מהם או ימיר אותם לצורה אחרת שאותה הוא יחפש. לזה יש סייג, מאחר ומנגנוני החיפוש מסוגלים במידה מסויימת כבר היום לחפש באופן לא מדוייק, ע"י תיקון שגיאות כתיב, התחשבות בהטיות ובמילים דומות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? המנוע לא מכיר פונקצית OR? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המנוע כן, המשתמש המבוגר הממוצע פחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המנוע מכיר את הפונקציה, אבל הוא לא אמור להפעיל אותה כשרושמים את המלים לחיפוש במרכאות. כעת נכון שבחודשים האחרונים הוא משום מה עושה גם את מה שאינו אמור לעשות, אבל מקרים כאלה קרו לי גם לפני שנים אחדות - כאשר לא עשה זאת. יותר מזה, כשרשמתי עכשיו (בדוגמא זו) את השם יחד עם התואר, התוצאות הראשונות שהופיעו היו שונות מאלה הראשונות בלי התואר - לפחות בעמודים הראשונים לא היה שימוש ב''או''. אגב, לא ברור לי גם למה הוחלט להתעלם מהמרכאות, ואם יש דרך אחרת לקבל רק את התוצאות של ''ו-''. מאוד מרגיז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אינני טועה, הוא תמיד מסדר לך את התוצאות לפי מידת ההתאמה לשאלה שלך. אני מוצאת שזה ידידותי מצדו כי השאלות שלי לא תמיד הכי חכמות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא אכן מסדר את התוצאות על פי מידת ההתאמה, אבל מה ההבדל (במובן הזה) בין מידת ההתאמה ל"XY" ול"פרופ' XY"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה האלגוריתם של דירוג התוצאות... אני לא מכיר את זה של גוגל אבל מקובל לתת לכל מילה ''מיקום סמנטי'', ז''א המילה פרופ' קרובה סמנטית למילים שקשורות לאקדמיה ולכן מסמכים בהם הרבה יש הרבה מילים שקשורות לאקדמיה יופיעו קודם אם השאילתה מופיעה המילה פרופ'. את הקרבה הסמנטית בין מילים מוצאים (בד''כ, ואני מניח שגם בגוגל) לפי הקרבה בין המילים בטקסטים השונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז האם המחשב כבר יודע סמנטיקה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המהנדסים של גוגל יודעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין "ו-" בגוגל, תנסה להשתמש ב + לפני המלים שחייבות להיות כלולות בתוצאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אם אני רוצה גם את הסדר הספציפי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי "word1 word2"+ | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את כל אלה אני יודע, כמובן - שהרי אחרת לא הייתי שואל את השאלה...:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושבת שזה כי גוגל כן עושה OR על מילות החיפוש. אם תחפש למשל: ברטולד חרסה (בלי מרכאות, וחרסה זה עוד שם נרדף לשמש) תקבל 3 תוצאות. עם תוסיף לחיפוש עוד מילה: ברטולד חרסה נציג תקבל 1,150 תוצאות. הוא פשוט מציג תחילה את אלה עם ה-AND ולכן נראה שהוא לא עושה OR. או שהוא עושה OR כשיש מעט מאד תוצאות על ה AND. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק. וגם: תגובה 573797 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצת טפשי, אבל ניסית בלי גרש בפרופ'? זה סימן פיסוק שנדמה לי שנדיר בשפות העולם בסוף מילה, ואולי יש לו משמעות מיוחדת עבור מנוע החיפוש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה לי שגרש משנה לו משהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם כבר מדברים על אינדקסים לספרים, הנה1 אינדקס שכיחות ע"פ זמן של גוגל לכל הספרים שהם אינדקסו (כמה אחוזים מכלל הספרים שאי פעם נדפסו; מישהו כבר בטח כתב על זה כאן, אבל לא מצאתי איפה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוזר. אני קיבלתי שתי תוצאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב־Duck אני מקבל כרגע רק את התגובה לעיל של ג'וד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחת מהן באייל הקורא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השיפורים החדשים מפגרים ומעצבנים ברמות שלא יתוארו. מישהו בגוגל החליט על מקצה שיפורים, וסגר אותי הרמטית בתוך גבולות ה-IP שלי. היו לי שתי סימניות, האחת גוגל עברית והשניה גוגל אנגלית, ובגוגל אנגלית העולם היה פתוח לפני. היום הן מובילות לאותו מקום ואינני יכולה לנער את הכתובת ISRAEL! בעמוד הראשי של גוגל, אי אפשר להגיע finance, אי אפשר לראות news לא לוקליים, וצריך לעשות שמיניות באוויר כדי להגיע אליהם. יש עובד גוגל בקהל? למה עשיתם את זה? אני נוטשת אתכם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולא יעזור לכם אם תגלשו דרך VPN, למשל דרך שרת באנגליה. תוכנות Whois אמנם יזהו שאתם באנגליה, רשת BBC אמנם תתיר לכם לראות את השידורים כאילו אתם באנגליה, אבל גוגל הבלש יזהה שאתם מישראל. אל תנסו לשנות את ה-LOCATION ולכתוב, למשל, את כתובת עיתון הגארדיין, כי גוגל יעלה על התרמית ויאמר לכם: Please enter a valid ISRAEL city of zip code. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לטובת הגולשים מחו"ל, את יכולה להסביר מה בדיוק הבעיה? ניסית, לגלוש דרך שרת פרוקסי? ניסית לגלוש ב"מצב פורנו" (בכרום, תלחצי על סימן המפתח ואז על new incognito Window)? בעיקרון יש לגוגל רק שתי אפשרויות לדעת מאיפה את גולשת, או דרך כתובת ה-ip (ששרת הפרוקסי אמור לפתור) או דרך המידע המקומי (שמצב הפורנו אמור לפתור). אם הם מצליחים לדעת מאיפה את גולשת דרך שרת פרוקסי במצב פורנו אז הייתי מחליף את הדפדפן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודעת לאפיין את הבעיה, הייתי מתארת אותה כניג'וס כללי. נראה לי שזיהוי הלוקיישן לקוח מחשבון הג'ימייל (או גם מה IP וגם מהג'ימייל), אף שלא זכור לי שציינתי שם בפרופיל שאני מישראל, אולי גוגל רשם זאת לעצמו כשלא הסתכלתי. מאחר שכך, חלון אינגוקיניטו לא פותר את הבעיה. גם התנתקות מג'ימייל לא עוזרת, כי כרום כבר תיעד את זה. רק מחיקת קוקיז מרסטת את המצב, אבל עד מהרה גוגל נכנס שוב לסחרור של ניחושים מה אני רוצה לעשות עכשיו - היא רוצה גוגל אנגלית? גוגל ישראל עברית? גוגל ישראל באנגלית? במסגרת השיפורים גוגל שינה כתובות ו/או הפניות והסימניות שלי לא עובדות. אני זקוקה לשתי סימניות חדשות יציבות כמו בטון שלא תלויות בקוקיז ובמה שעשיתי קודם, האחת תקשר ישירות לגוגל אנגלית לא-תלוי לוקיישן, והשניה תקשר לגוגל עברית מימין לשמאל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלון אינקוגניטו אמור לנתק אותך מחשבון הג'ימייל שלך, ביחד עם שרת פרוקסי אני לא חושב שלגוגל יש דרך לדעת מאיפה את גולשת. כל הנסיונות שלי עם שרת פרוקסי עבדו. למשל גוגל בהולנדית, גוגל בערבית או גוגל באנגלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק. אבל לא ברור לי. אני גולשת כרגע דרך שרת VPN באנגליה, ואכן המיקום שלי מזוהה על ידי תוכניות whois כאנגליה. הנה מה שאני מקבלת בחלון אינקוגניטו בכרום: בכתובת https://www.google.com/ncr, שזו הסימניה הישנה שלי לגוגל אנגלית, נפתח חלון עם לוגו גוגל, ללא ציון "ישראל" או "עברית", תפריט מלא באנגלית למעלה, טקסט משמאל לימין. בחלון זה כשאני לוחצת על news שבתפריט, אני מקבלת חדשות לוקליות בעברית, והתפריט למעלה בעברית. כתובת ה-URL בחלון שנפתח היא http://news.google.com/nwshp?hl=en&tab=wn. זה הגיוני בעיניך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשתמשי בפרוקסי אנונימי והוא יעביר אותך לארה"ב, אבל אם את רוצה דווקא את האתר הבריטי תנסי את זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בימינו צריך פרוקסי כדי לגגל? אני רק רוצה שגוגל יחזור להיות ידידי הישן והטוב. תודה בכולופן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שמדובר בהגדרות השפה/מקום שלך בתוך חשבון הגוגל שלך. תנסי: ולבחור אנגלית. מגיעים לשם לחיצה על השם (אייל פלמוני או Eyal Palmony) מלמעלה, ולחיצה על "Account" (או "חשבון"). לגבי החדשות - להגיע ל-news ובתפריט למעלה (ליד המילה news) לבחור u.k. edition בשני המקרים - הבחירות ישמרו (לא משנה מאיזה דפדפן/מחשב את ניגשת) עד לפעם הבאה שתשני אותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק אצלי הכל כרגיל ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גוגל עשה זאת שוב באפליקציה מלבבת אבל המונה מתקדם ממש לאט, פחות מאלף לדקה כשספרתי וזה לא הגיוני. בגוגל עברית אין קישור לאפליקציה אז אולי גם בשפות אחרות אין, בערבית דווקא יש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך פטנטים בדיוק עוזרים בתחום מנועי החיפוש? נכון שלמיקרוסופט אין אלגוריתם מיון שנקרא "באלמר ראנק" וליאהו אין אלגוריתם מיון שנקרא "יאנג ראנק", אבל שתיהן הצליחו להציג תחליף לא רע. ולא רק הן: היו לא מעט חברות שפיתחו בעצמן טכנולוגיה דומה. לא זכור לי ששמעתי על תביעת פטנטים של גוגל נגד אחת מהן. גוגל מציגה תוצאות טובות, ועם התוצאות הללו אני לא מתווכח. אבל זה לא בגלל פטנט אחד מלפני 13 שנים. זה בגלל השקעת עבודה רבה לבניית מערכת יעילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי גוגול מציגה תוצאות טובות, אבל מגמת התפירה האישית של חיפושים1 גורמת לכך שאנשים שונים מקבלים תוצאות שונות לאותו חיפוש. מה שיותר חמור, לדעתו של אלי פריזר, ההתאמה האישית של חיפושים גורמת לכך שהמשתמשים לא מרגישים שהם חיים למעשה בתוך "בועת סינון" שמחזירה להם תוצאות שמתאימות לטעם האישי שלהם. כך הם מפספסים תוצאות חיפוש אפשרויות אחרות, ובגלל שתוצאות החיפוש שהם מקבלים קולעות לטעמם, הם גם מרגישים טוב מזה שהם קיבלו תמיכה למה שהם חושבים. 1 למאמר מצורף יופי של איור |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר. אנחנו יודעים שזה מפחיד שאוספים עלינו הרבה מידע. אבל זה שייך לדיון לחפש בעיניים פקוחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הוא לא מדבר על הפחד אלא על תוצאות החיפוש, וזה רלוונטי למה שכתבת למעלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שמעת כי הם הצליחו לגדר את עצמם לא רע. בתור יזם היית מסכן כסף בפיתוח מוצר שנכנס למגרש הפטנטים הרשומים של תאגיד כמו גוגל ? הם אפילו פיתחו מנוע חיפוש לפטנטים (אמצעי הרתעה?) שמציג עשרות אלפי פטנטים בתחום החיפוש > |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גוגל רוצים שתחפש אצלם מידע. המידע על הפטנטים זמין לכל דורש. באתר של המקורי הוא זמין בצורה לא מספיק נוחה, ולכן הם דאגו לספק אותו בצורה נוחה יותר. יש בארה"ב גם מוסדות ללא כוונות רווח שדואגים להנגיש מידע שהשלטון מספק. ר' Sunshine Foundation [Wikipedia]. לשמחתי גם בארץ יש משהו: הסדנא לידע ציבורי (הם מחפשים שם כותבים נוספים. בעיקר פייתוניסטים, כרגע). כל חברה גדולה מנסה לרשום כמה שיותר פטנטים. לגבי "כניסה למגרש": באופן כללי כל משהו קצת חדשני שתעשה כנראה יפר כמה פטנטים. ברוב המקרים פשוט לא משתלם לחפש אותם. בפרט, לתחום מנועי החיפוש נכנסו כבר כמה חברות חדשות מאז שגוגל הפכה להיות השחקן הראשי: * Sogou.com [Wikipedia] - 2004, סיני * Soso.com [Wikipedia] - 2011, סיני * Yebol [Wikipedia] - 2009 * Youdao [Wikipedia] - 2007, סיניגם אם נוציא מהתמונה את הסינים, נשאר עם קבוצה לא קטנה של חברות שהיו מוכנות להיכנס לשוק. מדובר על שוק שממילא מסוכן (לפחות לכאורה) להיכנס אליו כי הוא רווי. אני מניח שמשקיעים לא היו משקיעים בהם אם היו חושבים שגוגל יכולה לחסל אותם בקלות בעזרת פטנטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה באלמר ראנק ויאנג ראנק. ושאלת המחץ - איך באמת גוגל עובד? :-) לא איך הוא מדרג את תוצאות החיפוש, זה לא מעניין, איך הוא מוצא אותן ואיך הוא שומר את כל האינטרנט בדיסקים שלו ואיך הוא מקשר ביניהם ואיזה מין אינדקסים הוא מסדר כדי לשלוף בשבילי את התשובה במהירות האור. וידוי - גוגל ואני זו אהבה ממבט ראשון, אהבה שרק הלכה והעמיקה כל השנים הארוכות האלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשאלה הראשונה: PageRank [Wikipedia]. לאחרות: אני משאיר לאחרים לענות | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האחרים עונים כאן מן זמן > |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שמישהו חשב על משהו לא מונע ממך לרשום על זה פטנט - אלא אם כן הוא מוכיח שהוא לא רק חשב על זה אלא גם השתמש בזה לפניך. אם בעלים של פטנט מחליט לתבוע אותך אז זה בדרך כלל כבר מאוחר מדי - אתה כבר הוצאת מוצר שלטענתו מפר את זכויותיו, וגם אם תנסה להמנע מזה מעכשיו התביעה תהיה שרירה וקיימת. כאן המקום להבהיר נקודה חשובה בתחום כלכלת הפטנטים: המטרה העיקרית של החברות הגדולות ברישום פטנטים אינה הגנה על זכויותיהן אלא יצירת מנוף חזק יותר להסכמים עם חברות אחרות. חברה שיש לה פורטפוליו גדול של פטנטים נמצאת במצב טוב יותר כשהיא רוצה לחתום על הסכמים עם חברות אחרות בתחומה לשימוש הדדי בפטנטים. תביעה משפטית בין חברות כאלה היא בדרך כלל אמצעי לשכנוע לכניסה למשא ומתן; כמעט תמיד היא תיסגר מחוץ לבית המשפט. לכן החברות הגדולות מנסות לייצר כמויות של פטנטים ללא תלות באיכותם; בסיומו (או תוך כדי) של כל פרויקט הן עורכות ישיבות על "מה פטנטבילי ממה שעשינו" ומביאות עורכי דין שיעזרו למהנדסים למצוא דברים כאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, בטח. אתה יודע שמי שהמציא את הטלגרף זה לא מי שרשם עליו פטנט? (מקרה מפורסם מאוד - הנרי המציא את הטלגרף ומורס (שהיה דרך אגב גזען שונא יהודים) רשם עליו פטנט) זה קרה בעוד לא מעט מקרים. אז הצהרות גורפות זה לא דבר טוב. הייתה המון התקדמות לפני שהיו פטנטים, והרבה אחריה. אבל הבעיה היא לא הקונספט של פטנטים, אלא השימוש שנעשה בהם. 1) חוקי הפטנטים עצמם דורשים "פיתרון מעבר למחשבתו של בעל המלאכה המצוי" בפועל, מאשרים כל שטות. היו כבר מי שקיבלו פטנט על גלגל (מתקן הנע ספרי), או על כל מיני שטויות ברורות מאליהן (קנייה בלחיצה! באמת - והם לא המציאו את העכבר) 2) הפטנטים תקפים ללא מעט זמן, וזה *מונע* חדשנות, כי כל המצאה היא על בסיס המצאה אחרת. (גם מנוע הקיטור התבסס על טכניקות לעיבוד מתכת) 3) חברות ענק אוספות ערימות פטנטים כאילו, ואם חברה קטנה או איש בודד ייפתח משהו חדשני - אז יתבעו לו את הצורה אז הוא יהיה חייב למכור את זה לאחת החברות הגדולות. (כי כל המצאה נשענת על פטנטים קיימים, יש היום פטנטים על כל שטות) 4) והפיתוח החדשני בתחום הפטנטים - חברות טרולים. הן קונות פטנטים מהממציאים בזול, ותובעות. אין להן מוצרים משל עצמם אז אי אפשר לעשות איתן עסקאות פטנטים, בהן אני לא אתע אותך אם אתה לא תתבע אותי. הרבה פעמים רק האיום בתביעה מספיק בשביל לשחרר כמה עשרות אלפי דולרים. כל זה תורם לעלויות של פיתוח מוצרי טכנולוגיה. בקיצור, המערכת שבורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מורס שנא כל דבר שלא הדיף ניחוח עז של קלוויניזם (בעיקר קתוליות). הקביעה כי הוא היה אנטישמי היא אפעס, אנכרוניסטית (ודי שגויה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לטעון שהקתוליות ידועה בהרעפת חיבה על יהודים היא לא מי יודע כמה.-...-- | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אויב אויבי הוא ידידי... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע אם זו אגדה אורבנית או לא (או סתם לא מדויק בשביל הסנסציה), אבל קראתי אי שם בשנת 2006/2007 ידיעה משעשעת על כך ש-IBM מנסים להוציא פטנט על מערכות עזר ושיטות לרווחים על בסיס תביעות פטנטים. במילים אחרות, הוצאת פטנט על שיטות של טרולי-פטנטים. תבעת אותי על פטנט? בסדר גמור, אבל קודם שלם תמלוגים בבקשה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מאשרים כל שטות. תהליך האישור אינו כ"כ פשוט ולוקח כמה שנים (נכון?). התוצאה היא נוסח משפטי שאמור להיות מדויק מאוד, אבל בפועל הוא מעורפל למדי. לפחות עבור המהנדסים שהיו אמורים להשתמש בו. לפטנט יש כמה חלקים: יש כותרת, שהוא סתם כותרת כללית חסרת משמעות. זו טעות נפוצה להתייחס לתוכן הפטנט לפי הכותרת. בהמשך יש אוסף טענות. הן מתארות את החדשות האמתית של הפטנט בשפה משפטית מדוייקת: 1. מכשיר בצורה גלילית עם יכולת הסתובבות אוטונומית 2. מכשיר כמו בטענה אחת עם חור במרכזו שבתוכו עובר מוט שלא מחובר ישירות לגליל. ... 10. מכשיר כמו בטענה 9 שמונע באנרגיה מנואלית. (נדמה לי שלא כתבתי כאן ניסוח מספיק מדויק מבחינה משפטית ומעורפל מבחינה הנדסית) כל אחת מהטענות עומדת בנפרד, וצריכה להיות חדשנית וכו' בנפרד. בהמשך מצורף תיאור ההמצאה. הוא אמור להועיל אם רוצים להשתמש בפטנט למימוש ההמצאה. אם יש תהליך כ"כ ממושך ומסובך, למה מצליחים לעבור כל כך הרבה פטנטים גרועים? משתי סיבות: יש המון בקשות לפטנטים, וכמוכן משרד רישום הפטנטים האמריקאי מרוויח כסף מרישום פטנטים ולכן משתלם לו להיות פחות קפדן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה שמרגע רישום פטנט עד המימוש עוברות שנתיים היא לגמרי לא נכונה. הרישום מתרחש בדרך כלל אחרי המימוש (הפטנט מוגש במקביל או בסוף תהליך הפיתוח, ועד שהוא מאושר ונרשם עוברות בדרך כלל שנתיים-שלוש לפחות). כמו כן, רוב הפטנטים לא יוצרים ''מוצר'' - הם רק מהווים שיטה קצת יותר מתוחכמת לעשות משהו שכבר קיים או לתת איזו מיקרו-יכולת קטנה נוספת. במוצר אחד שאתה קונה (טלפון, נניח) משולבים עשרות ואולי מאות פטנטים - שניתן היה לפתח את המכשיר גם בלי להשתמש ברובם הגדול. פטנטים יסודיים יש מעט מאד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאמרתי "שנתיים" דיברתי על פרק הזמן בין אישור הפטנט לבין הפצה של מוצר מסחרי שמשתמש באותו פטנט. לא רציתי להכנס לדקויות של ניסוחים. אם אישור הפטנט נעשה בערך כאשר מסתיימת בניית אב טיפוס מוקדם של המוצר, הרי נחוצות לפחות שנתיים עד שהמוצר מתחיל להיות מיוצר באופן מסחרי, אילו השנתיים שהתכוונתי אליהם. לגבי חידושים מינוריים (מיקרו-יכולת כדבריך), לא משנה הרבה אם הם מוגנים או לא, כי חידוש מינורי ניתן לעשות בהרבה אופנים שאינם כפופים להגנת הפטנט. רישום פטנט על חידוש מינורי זה סוג של מיטרד ולא יותר (זו דעתי, למרות שהמאמר טוען שזה יותר ממיטרד). ההגנה האמיתית של פטנט היא כאשר יש חידוש שקשה לעשותו באופנים רבים, במקרה כזה אפשר (לרוב) להוכיח שהייתה הפרה של הפטנט. מה היו עושים המפתחים של חידוש גדול אם לא היה ניתן להם להגן הגנת פטנט על החידוש ? לא היו ממשיכים בפיתוח כי לא משתלם לעבוד קשה על מוצר מסובך שמותר להעתיק אותו. לא יודע מה רצית לאמר בנוגע לטלפון. כל הפטנטים החשובים של ייצור טלפון כנראה פגו מזמן. פטנט שולי, כגון פלסטיק שלא נישבר בנפילות, לא משפיע הרבה על המחיר של הטלפון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מבלבל בין הגשת בקשה לפטנט לבין קבלת הפטנט. אם מגישים את הפטנט בערך כאשר יש איזשהו רעיון מעניין, לא מן הנמנע שאת הפטנט עצמו תקבל כבר אחרי שיש מוצר בשוק (ויש מוצרים אחרים שפיתחו במקביל את אותו הרעיון). נדמה לי שפרק הזמן לקבלת הפטנט הוא מסדר גודל של שלוש שנים. כאמור: לפחות בתחום המחשבים יש מספיק תמריצים להמשיך ולפתח גם ללא רישום פטנטים (ליתר דיוק: כשהחברה מספיק גדולה, עדיף לה להתחיל לרשום פטנטים למטרות הגנתיות. אבל זה כבר שיקול אחר). כמוכן, גם כשיש פטנט על המוצר, המתחרים ימצאו דרכים לעקוף אותו (וכל מיני מתחרים סינים אולי יתעלמו ממנו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתכן ולא דייקתי בלוח הזמנים של הפרוצדורה לרישום פטנט. אבל אני עדיין עומד על דעתי העיקרית שהיא: מרגע ההשקה המסחרית הראשונה של המוצר, בעל הפטנט זכאי לקבל 10 שנות זכות על הפטנט כדי שיפיק ממנו רווחים ראויים (אם לא יעשה כך הוא ימנע מהמצאות פורצות דרך כי זה לא ישתלם כספית). למה נקודת הזמן ההתחלתית היא "רגע ההשקה המסחרית הראשונה" ? כי זו נקודת הזמן בה המתחרים יכולים להבין את ערכו של הפטנט (איך הוא פועל בפועל, האם יש לו ביקוש ועוד ...). אמרתי (במקום אחר) שאם מדובר בחידוש מינורי, רישום פטנט לא משנה וניתן לעקוף אותו (על ידי שימוש אחר באותו קונצפט). החשיבות של הפטנט היא להגנה המצאות פורצות דרך. הסינים היום לא עוקפים זכויות פטנט במוצרים שהם מייצאים. אם הם משתמשים במרכיבים מתוחכמים הם קונים אותם מחברות ידועות (סמסונג, מוטורולה, פיליפס, LG , טקסס-אינסטרומנט , וכדומה). במוצרים שהם מייצאים הם מרוויחים בעיקר באמצעות כוח עבודה זול שמבצע את ההרכבה תמורת פרוטות. יתכן שבמכירות בתוך סין עצמה (סין האדומה) אין בדיקה של שמירת פטנט, כי בשונה מסחורות יצוא אין מי שבודק היטב שמירת פטנט של ארץ חיצונית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כיום שתי נקודות חשובות: זמן הגשת בקשת הפטנט (אז מתחיל המשא ומתן עם רשם הפטנטים על הנוסח המדויק שלו) וזמן קבלת הפטנט. מתחילים כיום לספור את הזמן (20 שנים) מזמן קבלת הפטנט. אבל כדי להראות חוסר מקוריות צריך להראות משהו שהיה קיים לפני זמן הגשת הבקשה. כמובן שלמגיש הבקשה יש אינטרס למתוח את זמן האישור ככל היותר (ור' גם Submarine patent [Wikipedia], גם אותם הזכרנו בדיון הקודם). מכיוון שתהליך האישור היום הוא מסדר גודל של זמן פיתוח מוצר, הרי שהמצב היום הוא בפועל בערך מה שאתה רוצה (חוץ מזה שמשך זמן ההגנה הוא 20 שנים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
...לאחר שנתבעה על הפרת 46 פטנטים של החברה הפינית, ובתגובה הגישה תביעות שנדחו נגד נוקיה ו-HTC - כלכליסט | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היו הייתה חברה בשם נובל (לא חברת האנרגיה. חברת התוכנה שאיבדה אנרגיה). בשנות התשעים המוקדמות רשת Netware של נובל הייתה המוצר המוביל. בשלב מסוים הם ניסו להיכנס לתחום של יוניקס, וגם לתחום של תוכנות שולחניות, אבל יצאו משני התחומים1. בהמשך הם בנו עליה מוצרים ארגוניים (Novell Directory Server). בתחילת שנות ה־2000 הם ראו שהתחום הזה אמנם עדיין רווחי, אבל מתכווץ, והחליטו להיכנס לתחום של לינוקס2. הם רכשו, בין השאר את ההפצה השניה בגודלה, SuSE34. סוזה ומה שקשור אליה היה רווחי עוד לפני הקניה והמשיך לשגשג (אבל נשארה, באופן מטריד-משהו, ההפצה מס' 2, למרות מנגנון השיווק הגדול יותר שעמד מאחוריה כעת). לעומת זאת שאר העסקים לא. גם עסקה שנויה במחלוקת עם מיקרוסופט לא עזרה5. בשלב מסוים קבוצת עסקני בורסה הבינה שלנובל יש הרבה כסף אבל רווח נמוך יחסית ולכן עדיף אולי לנסות לפרק אותה. הקבוצה הגישה הצעת מחיר לבעלי המניות ובכך אותתה גם לשאר הכרישים שיש כאן דם. הנהלת החברה (ואולי גם חלק מבעלי המניות) לא הייתה מעוניינת שזה יקרה, ובסופו של דבר הצליחה למצוא קונה קצת פחות עוין משאר הכרישים. הקונה הוא חברה בשם Attachmate [Wikipedia]. נובל היא חברה ותיקה והספיקה לצבור ערמת פטנטים לא קטנה. חלק מעסקת המכירה היה מכירה של 882 פטנטים של החברה לגוף בשם CPTN אשר מייצג את מיקרוסופט, אפל, EMC ואורקל. הגוף הזה שילם 800 מליון דולר על הפטנטים. לשם השוואה, Attachmate שילמה 2.2 מיליארד דולר על החברה כולה. מעבר של כמה פטנטים חשובים מנובל למיקרוסופט יכול לעזור לזו האחרונה לחסום תחרות בכל מיני שווקים (או לחלופין: לגבות עליה מס). אותו דבר אפשר להגיד, מן הסתם, גם על שאר החברות ששם. יש כאן אפשרות לפגיעה בתחרותיות. לכן התערבו בנושא גם משרד המשפטים האמריקאי וגם משרד הקרטלים הפדרלי הגרמני (סוזה היא חברה גרמנית) וכפו על הצדדים לשנות את תנאי המכירה: למיטב הבנתי יש כאן ניסיון לשמור על התפקיד ההגנתי של הפטנטים, אבל למנוע מהם, ככל האפשר, לשמש להתקפת אחרים. ________________ 1 אבל נשארו, באופן מוזר, עם זכויות על הקוד של יוניקס. ר' Santa Cruz Operation#משפט SCO [ויקיפדיה]. 2 בתזמון מוצלח. משפט SCO גרם להם להראות האביר על הסוס הלבן בעיני קהילת לינוקס (כמו גם עוד כמה צעדים נבונים שהם עשו לאחר רכישת SuSE). 3 אחד מהצעדים הפחות נבונים היה המשך הבלבול סביב השם. הם מייד שינו את השם מ־SuSE ל־SUSE. כמוכן התחיל אז בלאגן שלם סביב המשמעות המדוייקת של השם OpenSUSE, שהשתנתה, באותו זמן, בערך פעם בחצי שנה). אבל חוץ מזה הם עשו דברים מועילים כמו שחרור כל שאר החלקים של SuSE תחת רשיון GPL. 4 רד-האט, ההפצה הגדולה ביותר, דרשה מהם מחיר גבוה מדי, לטעמם. 5 העסקה כללה גם החלפת רשיונות פטנטים. חפשו GPL Novell grandfather clause. זה כבר הספיק כדי לסמן את נובל כחברה שמשתפת פעולה עם מכונת התעמולה של מיקרוסופט בנוגע ללינוקס ופטנטים. היא כללה גם תוכנית שבמסגרתה מיקרוסופט המליצה ללקוחותיה שכבר היו חייבים לעבוד עם לינוקס לעבוד עם SUSE, ואף נתנה להם קופון של 10% (כלומר: מיקרוסופט שילמה 90% מהמחיר). הבעיה היא שההטבה היתה תקפה לשלוש שנים בלבד. בסיומן אותם לקוחות רצו לשמור על המחיר הנמוך אבל מיקרוסופט כבר לא הייתה מוכנה לממן אותו. לכן נובל נשארה עם קבוצה גדולה של לקוחות שמשלמים רק 10%. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עלתה בדעתי סכימה של רישום הגנתי נגד פטנטים. הכוונה היא שצד אשר יזם רעיון בו הוא לא ניתקל ואינו חושב שהרעיון מספיק מקורי כדי שיוכל לרשום עליו פטנט (שימנע מאחרים שימוש בו), ינקוט בצעד הבא: הוא ירשום במשרד הפטנטים את המרכיבים העיקריים של הרעיון ויצהיר שהוא אינו אוסר על אחרים להשתמש בהם בלי רשותו, הוא עצמו יוכל להשתמש באותם רעיונות. צריך כמובן לשנות את חוקי הפטנטים כדי שרישום הגנתי כזה יוכל להתבצע. הסכימה הזו נועדה לצמצם תביעות קנטרניות של זכויות פטנטים על חידושים מינוריים (חידושים מינוריים: חידושים שרבים יכולים להגיע אליהם באופן עצמאי בלי מאמץ אינטלקטואלי מיוחד). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה דנן, הוא יכול פשוט לפרסם את הרעיון ברבים. פרסום הרעיון זול ומונע הוצאת פטנט ע''י מתחרים, וגם מקנה תהילת מה לממציא (במידה ופורסם במקום הנכון). יתרון נוסף הוא שאין צורך בשינוי חוק הפטנטים. החסרון בשיטה היא שזה לא עובד ככה, ולראייה המצב הקיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרסום ברבים זה משהו מאולתר. איפה יפרסם ? באינטרנט או בעתון סתמי ? קשה להציג זאת כראיה משפטית במקרה של תביעה. פרסום במגזין מכובד עולה כסף ולוקח זמן, לעיתים קרובות כלל לא אפשרי. חוץ מזה פרסום הגנתי אצל רשם פטנטים יכול להיות חשאי, כל מטרתו היא להוכיח שהרעיון לא נילקח מפטנט שפורסם מאוחר יותר. שינוי בחוק הפטנטים מתבקש מתוכן המאמר, לא משהו שיש להמנע ממנו. שכן — ניטען במאמר שחוק הפטנטים כפי שהוא מאפשר תביעות קנטרניות כלפי חברות חלשות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרסום ברבים. בכל מקום שהוא. בימינו כל פרויקט תוכנה חופשית סביר מפרסם את כל קוד המקור, כולל ההיסטוריה, ברבים (באתרים כמו SourceForge או GitHub, עם גיבויים אצל אנשים אחרים). למיטב הבנתי זו גם נחשבת דרך של פרסום ברבים. וחוץ מזה, אתה שוכח דרך אחרת לפרסום ציבורי עם ביקורת עמיתים: לפרסם הודעה בפורום מקצועי שקשור לנושא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ציינתי מה המגבלות של פרסום באינטרנט מבחינה ראייתית בבית משפט, זה אמור במיוחד לרעיונות מוגבלים בהיקפם שאינם מתגבשים למסכת מורכבת שיש מקום מכובד לפרסמה. פרסום במגזין מודפס מכובד הוא ארוך ולא זול. לבסוף. אמרתי גם שלעיתים קרובות בעל הרעיון כלל לא רוצה לחשוף את הרעיון שלו באופן פומבי. הוא רק רוצה להגן על עצמו מפני תביעה עתידית. לעיתים קרובות רעיון טוב אינו מסובך כלל מבחינה טכנית, מה שחשוב היא האבחנה בערכו. הפרוצדורה שהצעתי היא שלרושמי פטנטים תינתן סמכות "נוטריוניות" כלפי בתי משפט לשמור בידיהם ו\או להציג בבתי משפט אם יתבקשו, מסמך של מספר עמודים מטעם ה"ספק ממציא". הם יוכלו גם לסייע ל"ספק ממציא" לגבי האופן בו הוא אמור לנסח את המימצאים הרעיוניים שלו כדי שהם יהיו משכנעים מבחינה משפטית. מסמך כזה יהיה חסוי אלא אם כן כותב המיסמך יהיה מעוניין בפירסומו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במה זה עדיף על הפקדת המסמך אצל נוטריון? אבל אם כבר מדברים על מה נדרש מהחוק, הנה קצת ביקורת על הצעת חוק חדשה בארה"ב. לא הספקתי לקרוא בעיון: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למשל כאן או כאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פירסום באינטרנט אינו פותר את הבעיות המשפטיות שעלולות להתעורר. נימקתי מדוע לא פותר בתגובה שעליה הגבת כאן, כמו כן ההגבתי והוספתי בתגובות אחרות בפתיל זה. מה שאתה מציע הוא "אילתור" ולאילתור יש מחיר שלרוב הופך אותו ללא פרקטי. איך תוכיח בבית משפט שאתה "האבא" של הרעיון ולא מישהו אחר. כמו כן, השופט בכלל לא יודע מה הגוף שעומד מאחורי האתר, למה שיקבל פירסום שם כהוכחה למשהו ? ומה אם אתה לא רוצה כלל לפרסם את הרעיון ברבים, כי עצם הפרסום המוקדם עלול להזיק ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לציין שגם מי שרושם פטנט לא מחויב להוכיח שהוא אבי הרעיון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה שיקבל פירסום שם כהוכחה למשהו ? כי אם משהו פורסם במקום כלשהו, במועד כלשהו, זוהי הוכחה שאותו משהו היה ידוע ומוכר (לפחות למישהו) באותו מועד, ולכן אף אחד אינו יכול לרשום עליו פטנט במועד מאוחר יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפרסום עשוי לפגוע בממציא עצמו ויכול למנוע ממנו אפשרות לרשום פטנט במועד מאוחר יותר. אלגוריתם RSA, למשל, פורסם1 לפני שהוגשה בקשה לפטנט, ולכן הוא לא אושר לפטנט ברוב מדינות העולם חוץ מארה"ב. ______________ 1 יש לי את החוברת הדקיקה הצהובה המקורית של MIT משנת 1977 שבה פורסם האלגוריתם לראשונה, הסתכלתי בה עכשיו, אלה היו ימים תמימים, אין בה שום דיסקליימר ושום איום ושום אזהרה לקוראים, רק הנאה צרופה, והיא גם כתובה בשפה פשוטה שכל אחד יכול להבין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפרסום, בעיקרון, הוא מונע פטנט. לתומי חשבתי שלכך הכוונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, נכנסתי באמצע הדיון ולא עקבתי. אז גם זה כנראה לא נכון, על פי החוק בארה''ב הפרסום לא מנע פטנט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתאר לעצמי (ללא ידע בנושא) שרישום פטנט במקרה זה מתאפשר פטנט אך ורק למפרסמים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רוצה למנוע הגשת פטנט, בשביל זה לא צריך להוכיח הורות על הרעיון, רק להראות שהוא פורסם קודם. שני האתרים שקישרתי, מייצגים גופים מכובדים, שהאמינות שלהם בבית המשפט לא תיפול משום הוצאה לאור. "ומה אם אתה לא רוצה כלל לפרסם את הרעיון ברבים, כי עצם הפרסום המוקדם עלול להזיק ?" - אז למה שהחוק יעמוד לצידך ? כל הרעיון הוא לחשוף את המידע לכולם. אם יש לך רעיון ואתה שומר אותו לעצמך, אין לי שום בעיה שמישהו יוציא עליו פטנט (מעניין אם סוכנויות הביון האמריקאיות שילמו תמלוגים על RSA). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין שום "חוק צדק טבעי" שאומר שזכות לשימוש מוקנית רק אם הוא _פורסם קודם ברבים_. זכות ממין זו היא עניין של חקיקה, אם אין חוק כזה, זכות משפטית כזו לא קיימת. למעשה, חיוב של פירסום מוקדם ברבים פוגע בזכות טבעית שלי לשמור על רעיונות מגובשים שלי חסויים עד לשלב בו בו אמצא להם שימוש מסחרי. אם יש לי רעיון כזה ולא "גנבתי" אותו משום "פטנט" יש לי זכות טבעית להשתמש בו, את הזכות הטבעית הזו חייבים לעגן בחקיקה (אחרת אין לזכות זו כל משמעות משפטית). נניח איפה שגיבשתי רעיון אבל איני רוצה לפרסם אותו בטרם עת. הפרוצדורה שהצעתי היא רישום מגן של הרעיון, כולל אפשרות שהרישום יהיה חסוי מהציבור. הרישום יהיה "רישום נוטריוני" אצל עורך פטנטים, הוא אינו מהווה רישום פטנט שמונע מאחרים שימוש ברעיון, לכן הפרוצדורה הזו אמורה להיות פשוטה וזולה. נניח שלאחר מספר שנים אני עושה שימוש ברעיון הנ"ל לצורך מוצר מסחרי ומישהו טוען שגנבתי ממנו רעיון שיש לו עליו זכות פטנט, במקרה כזה אני מציג בבית משפט את המסמכים החסויים שבידי רשם הפטנט. בית המשפט רשאי לבדוק אם הרעיונות במסמכים הללו מגובשים דיים כדי לבטל תביעה להפרת זכות פטנט. פירסום פומבי של רעיון אינו רלוונטי לדיון משפטי כזה, כי הדיון הוא רק בטיב הרעיונות כשלעצמם. השלב בין גיבוש רעיון לבין מימוש שלו יכול להיות ארוך, נניח 10 שנים, לפעמים יותר. לגבי המכובדות של שני האתרים. אולי האתרים מכובדים בעיני הקהילה המדעית(או משהו כזה), אבל הם אינם מספיק מכובדים בעיני בית המשפט. כדי להפוך אותם למכובדים בעיני בית המשפט אתה עלול להדרש לשלם כסף רב כדי שבית המשפט ישתכנע שהם מכובדים לצורך הוכחת אותנטיות על רעיון. יתכן שגם עבור סכומים גדולים, לא תצליח לשכנע את בית המשפט בדבר המכובדות שלהם (חלק מהמידע באינטרנט מעורפל למדי וזה כולל עירפול לגבי הגוף שעומד מאחורי האתרים הללו). בהבדל מפרסום במגזין מודפס אותו ניתן להציג בבית משפט, כל פרסום באינטרנט נישמר בדרך כלל רק על שרתים (וגיבויים שלהם) של בעלי האתר, כלומר ההצגה שלהם כראיה בבית משפט די בעייתית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אין שום "חוק צדק טבעי" שאומר שזכות לשימוש מוקנית רק אם הוא פורסם קודם ברבים. מה שיש הוא חוק הפטנטים שמבטיח לך דברים מסוימים בתנאי שתגלה את הרעיון. יצרת מכונה נהדרת ולא פרסמת אותה? אתה לא יכול לקבל את ההגנות השמורות לפטנט. האם לפי ההצעה שלך מי שיקבל הגנה מהרישום המוקדם יהיה רק אתה, או כל העולם? ב. הפרוצדורה שאתה מציע לא תהיה זולה בהרבה מרישום פטנט רגיל. גם כאן, כמו ברישום פטנט רגיל, חשוב להקפיד בדיוק על הניסוח כדי לוודא שהוא כולל את ההמצאה שלך אבל לא יותר מדי, ושהוא אכן מתאר חדשנות. כמוכן, מכיוון שמדובר על משהו שלא חשוף לביקורת הציבור, לא ברור לי מה ימנע ממך לרשום רישום מקדים על כל טכנולוגיה אפשרית. ג. שוב: אם מה שצריך להוכיח הוא שבתאריך מסוים רעיון מסוים כבר פורסם (ולא צריכים להיכנס לשאלת זהות המפרסם), הבעיה קלה בהרבה. יש מספיק פרסומים שיש להם מספר רב של עותקים בהרבה מקומות וזה לא יהיה מעשי לשנות אותם. לדוגמה, אתרי המראה של Arxiv.org: 1 ליתר דיוק: לא. יש גבול עד כמה אפשר לרשום פטנט על משהו שהומצא כבר ע"י מישהו אחר. אני מנחש שעם הניסוח המתאים אפשר היה לרשום על זה פטנט, אבל אם בעליו של הפטנט היה מנסה לתבוע את קוקה־קולה, הפטנט היה מושך תשומת לב ומבוטל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי ההצעה שלך נראית טובה. אני תוהה אם אפשר להשיג את אותה מטרה בדרך פשוטה יותר מנהלית, ללא צורך ברשם הפטנטים: פרסום ברבים של ההמצאה, אבל מוצפן דיגיטלית - בעת הצורך תוכל לתת לשופט את המפתח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכמובן שהחברה צריכה לפרסם מדי פעם רעיונות סרק (להצפין מסמך שהוא סתם רעש), כדי שלא ידעו מהו קצב ההמצאות האמיתי שלה. ואם כבר הוצף הדיון: עו"ד הפטנטים זיו גלזברג כותב על מה שנראה כמו פטנט ישראלי על תוכנה (לחברת נטקס), בניגוד למדיניות הישראלית החדשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, בעשור האחרון מדיניות הפירסום ב''ארכיב'' השתנתה, ולא כל אחד יכול לפרסם שם סתם כך. לפני כמה זמן ניסיתי לפרסם שם ונאלצתי לחפש מכרים מדרג גימל כדי לקבל הכשר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזל שבאייל עוד נותנים לך להתבטא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יותקן ממשק לאטעך לאייל וישא"ק1! 1 ירקוני הקדימה בשל שינוי השעון (3 3 3 4) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 שושנה הופיעה ב 12:00, וישא"ק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא אמור להיות "וירקוני הקדימה בשל שינוי השעון (4 3 3 4)"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או ב: http://ip.com . מעניין אם מדובר על גרסה 4 או 6. ר' הדרכה ודוגמה לפרסום. מדובר על משהו קצר בהרבה ממאמר מדעי: "חשוב לוודא שהפרסום ההגנתי לא נכנס יותר מדי לפרטים: לבוחני הפטנטים אין בדרך כלל הרבה זמן לקרוא את כל החומר וצריך לוודא שהם לא יפספסו את הפרטים החשובים." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אושרה הבקשה לפטנט 7,966,578 שהגישה אפל בשנת 2007. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה טובה. זהו פטנט 7,966,578. מה לדעתכם מתארות בדיוק הטענות שלו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי את המסמך הזה מתחילתו ועד סופו. אם לא היו אומרים לי שזה הדבר האמיתי, הייתי חושב שמדובר בפרודיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התעצלתי לקרוא. על מה הפטנט ? על זה שניתן לעשות הפרדה לחיצה ? (לחוש לחיצה השוליים ושהלחיצה לא מורגשת ליד השוליים ?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המסמך מסורבל, חוזר על אותם ניסוחים שוב ושוב, כולל המון מלל חסר תוכן לחלוטין (מכשיר נייד עם מעבד אחד או יותר!) וניתן לפירושים שונים. אם הייתי חייב להמר על כוונת המשורר, הייתי מנחש: פטנט על גלילת תוכן בתוך Frame שנמצא במסך (מגע), באמצעות מחוות של אצבע אחת או יותר, ללא שתתבצע גלילה לשאר התוכן הנמצא בשאר המסך. כנראה שמדובר במשהו בסגנון של ה-UIPopover הקיים בממשק של ה-iPad (ויהיה קיים גם עבור המק ב-OS X Lion). אם על דברים כאלה אפשר להוציא פטנטים, אז המערכת שבורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה קיים? מתי? בקשת הפטנט היא מדצמבר 2007. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבתי הקיים (לשון הווה) ולא "היה קיים". אני מודע לכך שהפטנט הוגש ב-2007. לא הבנתי מה רצית להגיד או מה ניסית לתקן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסיתי להבין האם התסכול שלך התייחס לכך שזה חדש (אין תקדימים) או לכך שזה אמור להיות חדשני. החזרה המייגעת נועדה לכסות את כל המקרים. לשפה המשפטית יש, ככל הנראה, ניסוחים יותר עניים משפות מחשב שונות בנקודה הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא תסכול. דעה שלילית לגבי התופעה שעל כל שטות מגנים בפטנט. קראת את המסמך? אתה חושב שיש בו באמת איזה רעיון ברור, לא טריוויאלי, המצאה מורכבת שאפל השקיעה בה מחקר ופיתוח או חדשנות פורצת דרך שראוי שלחברה מסחרית תהיה עליהם בעלות? לי זה נשמע כמו ההתנהגות של איש העסקים בנסיך הקטן. אין במסמך הזה שום אינפורמציה טכנית או איזה רעיון ספציפי של אפל שראוי שלאפל תהיה עליו בעלות ושראוי להגביל באמצעותו את המתחרים. יש שם רק רעיון סתום, מקיף מידי ומעורפל לגבי ממשק לגלילת תוכן על מסכי מגע. ממשק שהוא די מתבקש ומובן מאליו: באמצעות אצבע אחת או יותר, על מכשיר נייד עם זיכרון ומעבר אחד או יותר(?!), באפליקציות או בעמודי Web... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצבע אחת או יותר: הכוונה היא כמובן ליותר מאצבע אחת. הבעיה בניסוח פטנטים היא להגיע לניסוח שלא יאפשר עקיפה של ההמצאה. צריך גם להתרגל לחשוב על הפטנטים הללו כעל אילוץ הנדסי: איך יוצרים מוצר שעובד ולא מפר את הפטנט? יש לציין שגלילה תוכן על מסך מגע נראית לך טבעית כיום. אבל השאלה היא: האם היא הייתה טבעית בדצמבר 2007? לגבי תוכן ההמצאה: כאן אני שותף לתסכולך. לכן, כמו שציינתי קודם, החלק המעניין בפטנט הוא הטענות, ולא תוכן הפטנט עצמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היכן נמצאות אותן טענות מעניינות אם לא בתוכן הפטנט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסוף, כנספח עם סעיפים ממוספרים (בדרך כלל במבנה לוגי של עץ). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה חושב ש*זה* פטנט שמעיד על בעיה במערכת? הנה כמה דוגמאות לפטנטים ששמעתי עליהם, ושהיה להם אפקט אמיתי על חברות מתחרות לחברה שהוציאה אותם. לא בדקתי בעצמי שהכל נכון, ומי שיודע יותר מוזמן לתקן. מדובר על פטנטים ישנים בהרבה (שנות ה- 80 וה- 90 לדעתי). 1) פטנט ל"קנייה בקליק אחד": פטנט שהיה (אולי עדיין בתוקף) לאמזון, שמגן על האפשרות לבצע קנייה בקליק אחד. כלומר, כל חברה אחרת שמציעה מוצרים באינטרנט צריכה להציג לך את המוצרים, ובמידה ואתה לוחץ על כפתור לפתוח מסך נוסף שבו אתה מאשר את הקניה (או כל דרך אחרת, העיקר שהמוצר לא יופיע בסל הקניות שלך לאחר קליק אחד). 2) פטנט ל"זיהוי וניקוי וירוסים בפעולה אחת": היה שייך לחברת אנטי-וירוס (אינני זוכר את שמה). הפטנט מאפשר למערכת שסורקת קבצים לנקות קובץ נגוע ברגע שהיא מזהה אותו. תוכנות מתחרות היו צריכות לסמן לעצמן את כל הקבצים הנגועים ורק אז לנקות אותם (בתהליך נפרד), משום שאסור היה להן לנקות את הקובץ הנגוע אותו זיהו. 3) פטנט על לחיצה כפולה (דאבל-קליק), כלומר האפשרות להשתמש בעובדה שהמשתמש הקליק פעמיים רצוף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) מומלץ לקרוא את השיחה בין טים אוריילי לג'ף בזוס בקשר לפטנט הזה. 3) אתה יכול לפרט? לחיצה כפולה היא, למיטב הבנתי, חלק ממשקי המשתמש הגרפיים החל מאמצע שנות השמונים של המאה הקודמת. כשהוא הופיע לראשונה נראה לי שהיה מדובר על רעיון חדשני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מידע להוסיף מעבר למה שכתבתי. אני לא יודע מתי ועל ידי מי הוצא הפטנט. לגבי חדשנותו של הרעיון - סביר להניח שאף אחד לא עשה שימוש מסחרי ברעיון, אחרת ניתן היה לפסול את הפטנט. אבל מעבר לשאלה החוקית - האם זה נראה הוגן שמי שהוציא על כך פטנט יוכל ליהנות מבלעדיות למשך זמן רב כל כך? בלינק שנתת כתוב שגם הרעיון לקנייה בקליק אחד היה חדשני, משום שבעולם הפיזי אתה נדרש לבצע שתי פעולות (לקיחת מוצר מהמדף אל עגלת הקניות, ולאחר מכן תשלום בקופה) ובעולם הוירטואלי אין סיבה שלא לבצע את שתיהן ביחד. התחושה שלי היא שההגנה שפטנט נותן על רעיונות "ביצת קולומבוס" כאלו (כלומר שנוגעים לשינוי קונספציה) היא חזקה מדי. אני מסוגל לחשוב על דוגמאות למכביר של דברים חדשניים מסוג זה שלדעתי נכנסו לחיינו במהלך 20 השנים האחרונות (למשל שימוש באינדנטציה בתגובות סטייל האייל, משחקים\שעון מעורר וכו' בטלפון הנייד, תיקון שגיאות אוטומטי במעבד תמלילים - וכמובן גלילת המסך שממנה החל הדיון), ואני תוהה האם הייתי רוצה שעד היום יהיה לחברה אחת מונופול על הרעיונות האלו (או, לחליפין, עד כמה זה יעכב את התפתחותם של רעיונות חדשים אם הפטנט על רעיונות כאלו יהיה מוגבל יותר). זאת לעומת רעיונות שדרוש הרבה זמן ומאמץ כדי לפתח, אך מעט מאד כדי להעתיק - למשל הצפנת המפתח הציבורי של RSA - ושם ברור שההגנה מאפשרת לחברות להחזיק מחלקות מו"פ שלמות בידיעה שהן ולא חברות אחרות ייהנו מהפירות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך לזכור שהפטנט על RSA עודד את ממשלת ארצות הברית ליצור תקן מתחרה שבו אין בעיות פטנטים: Digital Signature Algorithm [Wikipedia]. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה שלך גוררת את השאלה: האם הברקת "מצאתי!" או "נפל לי תפוח על הראש" שווה פחות או אינה ראויה כלל מבחינה פטנטית, לעומת חידוש "יגענו ומצאנו". כמובן שהצד הכלכלי של העניין משמעותי מאוד (כפי שמסביר המשפט האחרון שלך) אבל אני מתייחסת לשאלה התיאורטית. ממנה נגזרות גם הנחה סמויה לגבי תהליכי חשיבה: אם זה לא דורש מאמץ, זיעה ושנות אדם בפיתוח, זה נחשב פחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים איתך שההבחנה לא צריכה להיות בין הברקה לעבודה קשה. ההבחנה (ההיפותטית) צריכה להיות בין פטנט שבאמת מקדם את הכלל לבין רעיון שאתה במקרה הראשון שהעביר למשרד הפטנטים. הרעיון של רכישה בקליק אחד הוא דוגמה טובה: הוא דורש אמנם חשיבה מחוץ לקופסה, אבל אם לא היה נרשם עליו פטנט - מישהו אחר היה חושב עליו, וכנראה זמן קצר מאד לאחר הפטנט (אולי אפילו לפני הפטנט - אחד המאפיינים של פטנטים מסוג זה הוא שייתכן מאד שמישהו חשב עליהם ולא העלה על דעתו שניתן לפטנט אותם). סימפטום נוסף של פטנטים כאלה - קל להפר אותם מבלי לדעת על כך. כנגד כל מוצר מצליח שיוצא לשוק יש עשרות טענות על פטנטים שהוא לכאורה מפר. הפרה שלא ביודעין נחשבת פחות חמורה מהפרה ביודעין (הקנס נמוך משמעותית), כלומר המחוקק (האמריקאי) נתן את דעתו על כך, אבל עצם העובדה שניתן להפר כל כך הרבה פטנטים מבלי לדעת על קיומם (או לפחות על קיום רובם) מראה שאין ערך אמיתי לפטנט, מלבד כנשק. לסיכום, אני משנה את האבחנה למשהו פחות פרקטי אבל יותר נכון - פטנט שאינו מביא ערך אמיתי, קרי הוא מומצא מחדש באופן בלתי תלוי ע"י אחרים כל הזמן, אינו ראוי להיות פטנט. זה נכון שלרוב ייכנסו לקטגוריה זו "הברקות", אבל ישנן גם הברקות שבהחלט לא נכנסות לקטגוריה הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למי שלא שם לב (או לא קרא את כל התגובות ב־SlashDot) - לא מדובר כאן על פטנט על double click, אלא על משהו קצת יותר מורכב. ר' גם הפטנט עצמו: גם האפשרות שלחיצה כפולה על "כםתור התוכנית" תפעיל תוכנית רק אם היא לא הופעלה קודם לכן לא הייתה חדשה באותו הזמן: היא היתה בשימוש בממשק של NexStep ובכל מיני חיקויים של (אני אישית השתמשתי באותן שנים ב־WindowMaker). לא הסתכלתי בעיון, אבל אני מניח שזה פטנט שלא מסובך יותר מדי לעקוף. וכן: זה פטנט די גרוע. על דברים כאלה לא צריכים לתת פטנט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*זה* אכן רק דוגמה אחת מיני רבות. ההצטברות של הדוגמאות מתחילות להכביד על החברות הגדולות והתאגידים עצמם. אני מסיק מכך (בניחוש פרוע ולא ממש מבוסס1) ששוק הפטנטים בשוק התוכנה הוא סוג של שוק בועה שכנראה תתפוצץ בעתיד הלא יותר מידי רחוק. מליארדים נשפכים בתחום הזה, אבל זה עניין של זמן עד שהשחקנים הגדולים יבינו בעצמם שחוקי הפטנטים מכבידים על היכולת שלהם להיות יצירתיים ולהתחרות2 (בניגוד לכוונתם המקורית) ולכן יפעילו את כוחם ויפעילו לחץ על המחוקק לבצע רפורמה בחוקי הפטנטים (כך שפטנטים מסוג מסוים יהפכו לחסרי ערך). רפורמה כזו עלולה לפגוע בטרולי פטנטים ושאר עסקני פטנטי-צעצוע (ממציאים בשקל ואלה שרצים לרשום דברים הזוים כמו רכישה בקליק אחד, שמירת מסמך ב-XML, תשלום על תוכנה מלאה מתוך אפליקציה חינמית או תפריט לסגירת אפליקציה ע"י גירוד באף) שזרקו ויזרקו המון כסף על רכישות ורישום פטנטים בתקוה "לעשות קופה" באמצעות המערכת המשפטית. חברות התוכנה הגדולות והתאגידים כבר ידאגו להגן על עצמם. _________________ 1 כדור הבדולח במוסך. 2 אאז"נ, חברת גוגל כבר התחילה לזמר בבלוג הרשמי שלה כנגד חוקי הפטנטים בארה"ב ובעד רפורמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצערי זה בינתיים לא קורה בסיבוב הנוכחי. תזכורת: תגובה 574205. מגוגל הייתי מצפה לקצת יותר מזמירות אם מדובר על נושא שבאמת חשוב לה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים. זה אכן נראה שעוד מים צריכים לעבור מתחת לגשר. בכל מקרה, הנקודה שניסיתי להעביר היא לאו דווקא תמיכה ברפורמה (או צער על העדרה), אלא לתאר תסריט אפשרי שרפורמה שאותה יובילו התאגידים, שיכולים להרשות לעצמם לעמוד בהפסדים של מליארדי דולרים שהושקעו בפטנטים חסרי ערך לשווא, עלולה לגרום הפסדים משמעותיים לשחקנים קטנים יותר, שהשקיעו משאבים בהרפתקאות פטנטים (הן מסיבות של הגנה עצמית במסגרת של שוק ש"השתגע" והן מסיבות של רצון "לעשות קופה" בסגנון של טרולי פטנטים למינהם). הטענה שלי היא: קיימת בועה. כשיפוצצו אותה (בצדק או שלא בצדק) אולי לא רק הטרולים יסבלו מגלי השינוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנקודה הזו רצוי רק להזכיר שפטנטים, כמו MySpace, מאבדים ממילא את ערכם לאחר זמן מה (כשהם פגים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כ-15 עד 20 שנה (עפ"י החוק האמריקני), לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. אבל זה פחות זמן כאשר "משקיעים" רוכשים פטנטים יד־שנייה ומעלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישנם בחברה (הנחשבת) שני חתכים: 1. הוא "חברה מדעית" שבה החברה שואפת להתפתח ולהמציא תוך שיפור נוחות חיי האדם. 2. הוא "חברה כלכלית" שבה כל אחד שואף על מעמדו הוא, ולכן אינו מעוניין בהקמת חברות עם פטנטים מפותחים משלו. אנשי ה"חברה הכלכלית" מצאו שיטה למנוע את נפילתם: הם קונים את הפטנט ממציאו, ובכך משתקים את התקדמותה של ה"חברה המדעית"... ובזה אנו צריכים ומוכרחים להלחם... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יודע מי הבעלים של אואזיס ריסרץ'? "כן, אבל אני לא מתכוון לגלות לכם". יש להם עובדים? "לא שידוע לי". ראית פעם אנשים נכנסים או יוצאים מהמשרד הזה? "לא יצא לי לראות". המשרד הזה היה אי פעם בשימוש? "אני בספק". צוות של תוכנית הרדיו זוכת הפרסים "This American Life" צלל לתוך רישומים תאגידיים, נקש על דלתם של משרדי רפאים ונבר בתביעות פטנטים כדי לפזר את הערפל סביב תעשיית הענק הזאת, שמאיימת לחנוק את היצירתיות הטכנולוגית - כלכליסט |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטרולים הם רק סימפטום. הבעיה היא שהפטנטים פוגעים בקידום הידע במקום לקדם אותו. טרולי פטנטים גדולים פשוט יקימו מעבדת מחקר קטנה (בתגובה 582583 שהוספת לדיון הזה מסופר על טרול פטנטים שכבר עשה את זה בשנת 2011 כאשר הכתבה ההיא נכתבה). מיקרוסופט חטפה תביעה של מיליארד דולר על שימוש ב־mp3 (לאחר שהיא הייתה בטוחה שהיא קיבלה את הרישיונות לכך מבעלי הפטנטים במכון פראונהאפר) מחברת אלקטל. היא גם נאלצה לשלם לחברת i4i סכום של 300 מליון דולר על תביעת פטנטים (ושם לא מדובר על טרול. כל הסיפור החל בכך שמיקרוסוט תבעה את i4i על הפרת פטנט. אכן עין תחת עין). לגופים רבים יש אינטרס לאפשר העברת קול ותמונה באינטרנט בצורה יעילה ללא צורך לשלם על כך מס. עם תמונות רגילות זה המצב מקדמת דנא (למעט בעיות הפטנטים המצערות של GIF שהתגלו מאוחר מדי. אבל זה כבר מזמן מאחורינו). הפטנטים על MP3 יפוגו רק עוד כמה שנים, ובכל מקרה, הוא לא מקודד אופטימלי. לפטנטים על מקודדי הוידאו ממשפחת MPEG4 יש עוד שנים רבות מעבר לכך. בניגוד למצב של mp3 (שהיה, כזכור, חלק מתקן MPEG-1), החל מתקן MPEG-2 בעלי הפטנטים המעורבים התאגדו ויצרו חברה מסחרית שתחזיק את הפטנטים ותסחר בהם. לחברה קוראים MPEG-LA (אין שום קשר בין החברה ובין גוף התקינה MPEG למעט השם). נראה לי שהיא עונה להגדרות של טרול פטנטים (בניגוד לחברת RSA Security [Wikipedia] שהקימו בעלי הפטנט על RSA אבל הפכה לחברה שעובדים בה גם חוקרים ולא רק חוקרי פטנטים). הזכרתי בתגובה 573231 את WebM. זהו פורמט וידאו שאמור להיות בטוח לשימוש. יש כבר שנים רבות טענות שהוא, או חלק מרכיביו, מפרים פטנטים עלומים. לא מזמן החלו דפדפנים לתמוך במה שנקרא WebRTC [Wikipedia]. יש שם שימוש באותו מקודד VP8 כמו ב־WebM, אך הקול מקודד על ידי המקודד החדש אופוס. במשך שנים נשמעו טענות על כך שוורביס1 (מקודד הקול שבשימוש ב־WebM, אך נוצר עוד בשנת 2001) מפר פטנטים עלומים שונים. כמובן שזה הרתיע כל מיני חברות גדולות משימוש בו. אינדוקציה אחת למידת הרצינות של האיום היא העובדה שחברת רד האט לא התייחסה אליו ברצינות. רד האט היא חברה גדולה עם מספיק כסף כדי להיתבע ולכן יש לה מדיניות שמרנית לגבי איומי פטנטים מוחשיים. וורביס (וכן webm, אוג, מטרוסקה, אופוס וכל השאר) לא הוסרו ממנה. לעומת זאת, mp3 וכל משפחת MPEG4 לא נכנסה כלל. כמו בציינתי בהודעה המקושרת, לאחר פרסום WebM הודיעה קבוצת MPEG-LA שהיא אוספת פטנטים ומקימה מאגר פטנטים חלופי. עברו כמה שנים טובות וכלום לא קרה. בינתיים גוגל ושות' רצו לקדם את WebRTC כטכנולוגיית אינטרנט תקנית. הדרך הטובה ביותר: להפוך אותה לאוסף תקנים של של ה־IETF [Wikipedia]2. לשם כך צריכים להצהיר על איומי פטנטים אפשריים. לאחר מאמצים הודיעה גוגל שהיא הצליחה להשיג הסכם עם 11 מחברות MPEG-LA על שימוש בפטנטים שברשותן לצורך שימוש ב־VP8 ללא תנאים (royalty free. בעברית?). אבל אז פתאום הסתבר שיש עוד חברה ב־MPEG-LA שיש לה משהו להצהיר במכס של IETF: חברת נוקיה (חברה עם עבר מזהיר, הווה לא מוצלח במיוחד3 ועתיד קודר. התמריץ הטוב ביותר לתביעות פטנטים) פתאום נזכרה שגם לה יש פטנטים ש(לטענתה) נדרשים לשם מימוש VP8. ללמדכם שלא מספיק להגיע להסכם עם MPEG-LA. תמיד יש עוד הפתעות. ושגם כאשר משקיעים שעות תכנות רבות בחדשנות יצירתית4, עדיין דורכים על מוקשים. או דורכים על מוקשים לכאורה. האם גוגל דרכה באמת על מוקש? זאת נדע בפרק הבא, עוד שלוש שנים. האינטרנט יכול לחכות. ____ 1 סוף סוף קראתי את Small Gods. 2 ליתר דיוק: יש גופי תקינה אחרים שמתעסקים בענייני מקודדים והעברת קול: לדוגמה ITU של האו"ם ו־3GPP של גופי תקינת התקשורת העולמיים. הבעיה היא שהגפים הללו חסרי שקיפות להחריד. אם רוצים להמנע מפטנטים, צריך להתרחק מהם. ולמה לא ה־W3C? קצת פחות טוב. 4 כלומר: הימנעות משימוש בכל הפטנטים הקיימים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדכון: היורש של H.264 (המקודד שבבסיס MPEG4) הוא H.265 . החברות שמפתחות אותו לא הצליחו להסכים על אפילו על מאגר פטנטים אחד, ולכן משתמשיו נאלצו לקנות רישיונות משני מאגרי פטנטים שונים, ובמחיר יקר. זה היה כבר יותר מדי לכל מי שמתעסק בתחום. התוצאה: AV1 [Wikipedia]. עדיין לא בשל, אבל נתמך כבר ברוב הדפדפנים. אבל הסיבה האמתית לעדכון היא שהסתבר לי היום שרוטשילד בעסקי הפטנטים. מסתבר שיש מישהו בשם לי רוטשילד ממיאמי שבית משפט כבר ביטל פטנט שלו (ואף דרש ממנו, בניגוד למקובל, הוצאות משפט). נראה שהוא פיתח שיטה להוצאת פטנטים רחבים ועמומים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
... ולמרבה הצער נראה מהערך שגם לגבי av1 כבר יש מי שדורשים תמלוגים, אם כי לא ברור אם יצליחו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם לא דורשים תמלוגים, אלא רק הכריזו שידרשו תמלוגים בעתיד. בינתיים הם לא הצליחו אפילו להמציא רשימת פטנטים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |