פביוס, שלום ופלסטין 3736

בעשרה בפברואר פרש לורן פביוס מתפקידו כשר החוץ והפיתוח הבינלאומי של צרפת והתיישב מיד על כיסאו של נשיא מועצת החוקה, גוף ממשלתי שקיים רק בצרפת. בעוד שפרישת שר החוץ הייתה צפויה, שני צעדיו האחרונים היו מפתיעים. ביום פרישתו, מתח ביקורת על האסטרטגיה של ממשל אובמה במערכה נגד המדינה האיסלאמית בסוריה. פביוס הצהיר כי האסטרטגיה המעורפלת של אובמה תורמת להחרפת המשבר בחאלב לא פחות מפעולות הלחימה של צבאות סוריה, רוסיה, ואיראן והמיליציות שלהם.

מעט לפני כן, בסוף ינואר, הטיל פצצה אנטי־ישראלית שתקדים לה ניתן למצוא אולי רק ב-‏1957. אז אילץ אייזנהאואר את בן גוריון לסגת מסיני, שזה עתה נכבש במבצע קדש. פביוס הצהיר על צעדים, מודרכי לוח זמנים נוקשה, שמטרתם לאלץ את ממשלת ישראל להצטרף למשא ומתן עם מנהיגות פלסטינית בגדה המערבית, כדי להגיע להסכם כפוי על ייסודה של מדינה פלסטינית. הוא הדגיש כי המדיניות שלו שונה מקודמותיה בכך שהפעם יתנהל תהליך הפיוס תחת שוט של ממשלת צרפת, ואם לא ישכילו הצדדים להסכים ביניהם תכיר ממשלת צרפת בקיומה של מדינת פלסטין בגדה המערבית וברצועת עזה. פביוס טרח להדגיש כי צרפת נוטלת על עצמה את תפקיד המצליף בתוקף היותה חברה במועצת הביטחון של האו"ם, ברמזו על כוונה לגייס גוף זה לשם כפיית ייסודה בפועל של מדינה פלסטינית.

בינתיים מתברר כי ז'אן־מארק איירו, יורשו של פאביוס כשר החוץ הצרפתי, ממשיך לטפח את יוזמת השלום של קודמו במלוא המרץ. הוא מכין כינוס בינלאומי של שרי חוץ בפריז שיתקיים בתחילת יוני, כהכנה לקראת ועידת שלום בינלאומית בפריז במהלך קיץ 2016. יוזמת פאביוס לא תעלם אם־כן מעצמה, למרות דחייתה המוחלטת על־ידי ממשלת ישראל.

בגלל זכות הווטו האמריקאית במועצת הביטחון, ברור שצרפת נזקקת לתמיכה אמריקאית כדי לאשר החלטה על ייסודה של מדינת פלסטין. לכן ניתן היה להניח כי יוזמת פביוס מתואמת עם אובמה. ההתקפה של פביוס נגד אובמה שוללת ככל הנראה הנחה זו. התקפה מוזרה זו יכולה אולי ללמד משהו על אופיו של האיש ועל תרבות מדיניות החוץ הצרפתית בכללה, אך השפעתה מוגבלת. לעומת זאת, יוזמת השלום שלו טומנת בחובה, כפי שנראה להלן, פוטנציאל הרסני. מומלץ מאד להקדיש לה תשומת לב רבה, ללומדה לעומק ולגבש אסטרטגיה יעילה לסיכולה.

ילד הפלא של הפוליטיקה הצרפתית

פביוס הוא אחד הפוליטיקאים המבריקים של צרפת. הוא נכנס ל"אקול נורמל סופרייר" עם הציון הטוב ביותר בשנתונו. כישוריו מורקו במוסד זה כמו גם ב"אקול דה סיאנס פוליטיק", ובהמשך גם ב"אקול דה ל'אדמיניסטרסיון”. פביוס סיים את לימודיו ב-‏1973, בדיוק בזמן להצטרף לתנופת ההתחדשות של מפלגה סוציאליסטית מצולקת שזה עתה הצמיחה עצמה מחדש, מתוך חורבות הרפובליקה הרביעית. פרנסואה מיטראן, המנהיג המאחד הטרי, מינה אותו ליועץ אישי והקפיץ אותו בתוך 11 שנה לראשות הממשלה. בגיל 37 היה פביוס לראש הממשלה הצעיר ביותר בהיסטוריה הצרפתית. אם הקדנציה שלו לא הייתה מעוטרת בשני כשלונות בולטים – פרשת ה-Rainbow Warrior ושערוריית הדם הנגוע – קרוב לוודאי שהיה זוכה גם להיבחר לנשיא.

הצרפתים רגישים מאוד ליוקרתם הבינלאומית, וכמובן מציבים בעדיפות עליונה אינטרסים כלכליים ופוליטיים. מובן שעקרונות אלו הנחו גם את ההתנהלות של פביוס במשרד החוץ. ביישומם הוא השקיע את כישוריו המעולים ואת ניסיונו הפוליטי. אחד האתגרים שניצבו לפניו הוא העובדה שצרפת היא המעצמה החלשה ביותר במועצת הביטחון. מקומה ניתן לה בחסד, לא בגלל עוצמתה ותרומתה לניצחון על הגרמנים במלחמת העולם השנייה. פביוס ידע היטב כי גרמניה נושפת בעורף הצרפתי וכי על ארצו להיאבק נמרצות כדי לשמר מעמד בר־השפעה על הזירה הבינלאומית ולאושש את כלכלתה. כלכלת צרפת ממוקמת במקום השלישי באירופה ובסביבות המקום השישי בעולם, ונחלצת לאיטה ממשבר 2008, אך צומחת עדיין לאט מכדי לצמצם את שיעורי האבטלה הגבוהים.


פביוס אכן רשם הישגים נאים בתחום היצוא. בשנת 2014 עלה יצוא הנשק של צרפת ב-‏18% והיה הגבוה ביותר מזה 15 שנה. בשנה זו ייצאה צרפת נשק בערך כולל של תשעה מיליארד דולר וביססה את מעמדה כיצואנית הרביעית בגודלה אחרי ארה"ב, רוסיה וסין, בזכות הסכמים למכירת 48 מטוסי רפאל לקטאר ולמצרים; האחרונה רכשה גם פריגטה. כללית, הפנתה צרפת בשנים האחרונות כמעט 40% מייצוא הנשק שלה למזרח התיכון וכ-‏30% לאסיה. ערב הסעודית הייתה הלקוח העיקרי שלה בין 2010 ל-‏2014, כשרכשה ממנה נשק בשווי 12 מיליארד דולר.

ישראל, לעומת זאת, ניצבה ב-‏2008 במקום הארבעים כיעד ליצוא הצרפתי. ישראל, אם כן, תורמת מעט מאוד לכלכלה הצרפתית והרבה מאוד לכאב הראש של שר החוץ הצרפתי. הלה נתקל קרוב לוודאי בתביעות לסייע בעניין הפלסטיני במגעיו הכלכליים עם שותפים עסקיים ערבים ומוסלמים. מצד שני, מתקשים הצרפתים להקפיא לגמרי את היחסים עם ישראל. זוהי הרי מדינה דמוקרטית, וצרפת הינה מולדת זכויות האדם, האזרח והדמוקרטיה. לכן נאלץ פביוס לתמרן. ברגע שהבחין בהתקררות ביחסי ארה"ב־ישראל מיהר להציב אולטימטום לישראל, בטענה המקובלת כי הוא דואג לביטחונה. בכך השכיל לחדד את עמדתו החיובית כלפי מדינות שוק הנשק שלו מבלי לדרדר את יחסי צרפת־ישראל מעבר לנסבל.

מדוע יוזמתו של פביוס מסוכנת

מן הראוי לשים לב למאפיין ייחודי בהתנהלות מדיניות החוץ הצרפתית. ההיסטוריה של יחסי החוץ הצרפתיים מלאה באסונות. לאורך ההיסטוריה המודרנית שלה ספגה צרפת שורת תבוסות צבאיות שהביאו לכיבושה בידי כוחות זרים. צבא נפוליאון הובס ב-‏1815 על ידי הקואליציה האירופאית השביעית. ב-‏1871 נוצח הצבא הצרפתי בידי גרמניה שזה עתה נוסדה. בשני המקרים גררה התבוסה את כיבוש צרפת. במלחמת העולם הראשונה, הצליחה צרפת להתחמק מגורל דומה רק בזכות סיוע מסיבי של ארצות הברית, בריטניה ואיטליה. במלחמת העולם השנייה נדרש לצבא הגרמני רק חודש וחצי כדי לכבוש את צרפת וארצות השפלה במבצע משולב וזריז. למעשה, הצרפתים לא לחמו כמעט במלחמת העולם השנייה ומסרו את עצמאותם מרצונם לידי הגרמנים. קרוב לוודאי שהייתה זו אחת התבוסות המרשימות בהיסטוריה. המחיר הזול ששילם היטלר על כיבוש צרפת איפשר לו להשקיע את עודף האמצעים הצבאים שהצטבר אצלו בעקבות הכיבוש המהיר והקל של צרפת בשני הפרויקטים המרכזיים הבאים שלו – הפלישה לברית המועצות והשמדת יהודי אירופה.

לכל תבוסה צרפתית יש מאפיינים היסטוריים ייחודיים, אך התמונה הכללית היא של רצף כישלונות המצביע על בעיה מובנית בקבלת ההחלטות של האליטות המנהיגותיות הצרפתיות. נראה שאלו, למרות השכלתן וכישוריהן, אינן משכילות לנתח נכונה את פערי הכוחות בין צרפת ליריבותיה, ונכשלות בהכנת המדינה לאתגרים הצבאיים הניצבים בפניה. כאמור, פביוס הוא אחד מבניה המצטיינים של אליטה זו והתנהלותו בזירה הבינלאומית דומה לקודמיו. היוצא מכך הוא, שהיזמה של פביוס לייסודה של מדינת פלסטין בעייתית, לא רק בגלל האולטימטום המובנה בה, אלא גם בגלל אי־הוודאות שאופפת יוזמות צרפתיות בכלל.

כל מדיניות חוץ נבחנת לפי תוצאותיה ולא לפי האופן שבו היא מוגדרת. הגדרת מדיניות חוץ כיוזמת שלום, לא תביא בהכרח שלום. מטרת הסכם מינכן מ-‏1938 הייתה למנוע מלחמה ולהביא למצב של שלום בין צרפת ובריטניה לבין גרמניה של היטלר. על ההסכם חתמו כידוע ראשי הממשלות של צרפת ובריטניה, דאלאדייה וצ'מברליין. ההסכם הקריב את צ'כוסלובקיה כדי לפייס את היטלר ולשכנעו בצורך בשלום, אבל הוא לא מנע את הפלישה לצרפת ואת כיבושה. זו דוגמה ליוזמת שלום המחוללת אסון.

גם מדיניות השלום של וודרו וילסון, נשיא ארצות הברית במלחמת העולם הראשונה ואחריה, לא מנעה את מלחמת העולם השנייה ואולי סייעה לפריצתה. "14 הנקודות" שלו הפכו לאמצעי בידי היטלר והימין הלאומני הגרמני, להגיע לשלטון וליזום את מלחמת העולם השנייה. אגב, וילסון היה פרופסור למדע המדינה באוניברסיטת פרינסטון ואף כיהן כנשיאה. בדומה לפביוס, גם הוא היה מבריק אינטלקטואלית והשכלתית. כמושל ניו־ג'רזי, גם הוא היה בעל ניסיון עשיר במדיניות פנים, אך זה לא מנע ממדיניות השלום שלו לגרום, ולו חלקית, לפריצתה של מלחמת העולם השנייה. במבחן היסטורי, יוזמות השלום של דאלאדייה, צ'מברליין ווילסון נכשלו וסייעו לחולל מלחמה. פביוס הוא כאמור אדם מבריק אינטלקטואלית שרכש את מיטב ההשכלה הצרפתית הגבוהה, אבל הוא חלק ממסורת צרפתית כושלת בתחומי החוץ והביטחון. לכן, כדאי להתייחס בזהירות ובכובד ראש ליוזמותיו כשר חוץ לשעבר, אפילו אם כרגע הסכנות הכרוכות בהן לא ברורות.

אלא שבאשר ליוזמה הצרפתית לכפות על ממשלת ישראל הכרה במדינה פלסטינית, הסכנה ברורה. כאמור, וטו אמריקאי יכשיל את היוזמה, אך קיימת אפשרות שאובמה יימנע מלהטיל וטו, במסגרת מסע נקמה נגד נתניהו על רקע התנגדותו של זה האחרון להסכם הגרעין עם איראן. הממשלה הנוכחית לא מסוגלת להכיר במדינה פלסטינית. היא עלולה ליפול תחת לחץ בינלאומי. אז עלול להיווצר מצב נמשך של חוסר יציבות שלטונית. חוסר היציבות הזה עלול להשתלב במשבר ביטחוני וליצור כך איום צבאי על מדינת ישראל. אגב, זהו, פחות או יותר, התרחיש שהתחולל ברפובליקה השלישית הצרפתית ערב מלחמת העולם השנייה. כללית, לאור היסטוריית הכישלונות של צרפת, עדיף להתרחק מכל יוזמה צרפתית בזירה הבינלאומית. צריך כמובן לעשות זאת בנימוס, לפי כללי הפרוטוקול הדיפלומטי המקובל.

יש שתי דרכים לבלימת היזמה של פביוס. הראשונה ידועה ופשוטה, והיא היחידה שהממשלה הנוכחית מסוגלת לנקוט. היא מתבטאת בניהול מאבק דיפלומטי מתוכנן, תבוני, ונחוש שמטרתו לסכל את עצם קיומם של המפגשים וההתוודעויות שפביוס מציע, ולנטרל כך את יכולת ממשלת צרפת להכריז על אולטימטום לייסוד מדינה פלסטינית. במקביל, ייעשו מאמצים להבטחת וטו אמריקאי במועצת הביטחון.

אולם קיימת דרך יעילה יותר לנטרול היזמה של פביוס, הגם שהיא מחייבת שינוי במפה הפוליטית הישראלית בכמה ממדים.

עצמאות פלסטינית חלקית, ביוזמת ישראל

תולדות המגעים הישראלים־פלסטינים להסדרת מצבם של האחרונים מלאים רק בכישלונות. מאז חתימת הסכמי אוסלו ב-‏1993 לא השיגו הפלסטינים שום הישג משמעותי בתחום הבניה של חברה, פוליטיקה וכלכלה כמבוא לבניית מדינה. הם השכילו לייצר רק גלים חוזרים ונשנים של טרור. נכון שתנאי הפתיחה האובייקטיביים שלהם קשים, אך לא ניתן להבחין כלל בניסיונות ההתחלתיים ביותר בכיוון. למעשה, נראה שהתרבות הפוליטית הפלסטינית הינה שבטית וחסרה כליל כישורים של בניית מדינה בכלל, ודמוקרטיה בפרט.

23 שנה אחרי חתימת הסכמי אוסלו, ועל רקע ההתרסקות רחבת הממדים של מדינות ערביות באזור, ניתן לקבוע כי גם אם יזכו פלסטיני הגדה המערבית בשי מידי פביוס בצורה של מדינה עצמאית, הם לא ישכילו להחזיק בה לאורך זמן. היא תהפוך במהירות לדיקטטורה עוינת או למדינת כאוס דוגמת סוריה או עיראק. מצד שני, אסור למדינת ישראל להמשיך ולשלוט במספר גבוה כל כך של תושבים זרים דוגמת הפלסטינים. הדבר לא מצליח להתקבל בעיני הקהילה הבינלאומית והוא מסכן את קיום הדמוקרטיה הישראלית. כאשר הפלסטינים לא מסוגלים ולא רוצים להתפשר מרצונם על מדינה פלסטינית קטנה המותאמת לתביעות הביטחון של מדינת ישראל, מדינת ישראל צריכה לייסדה עבורם, כך שפלסטינים רבים ככל האפשר יפיסקו להטיל עליה עול.

פלסטין תיוסד על־ידי ממשלת ישראל בתום תהליך דיפלומטי שמטרתו להעניק ליוזמה הכרה בינלאומית רחבה. בתחילת התהליך, תגדיר ממשלת ישראל את גבולות פלסטין ותכריז על נכונותה לשנות את מפת הישובים היהודיים ביהודה ושומרון. נהר הירדן ישמש כגבול משותף של ישראל ופלסטין, אך מעברי הגבול יהיו לאורך זמן תחת ריבונות ישראלית. המרכזים היהודיים העיקריים ביהודה ושומרון ועמק הירדן ייועדו להצטרף למדינת ישראל. ייתכן שעשרות אלפי יהודים יצטרכו להתפנות, אבל הם יוכלו להצטרף לגושי ההתנחלויות העיקריים. מדינת פלסטין תוגדר רשמית כמדינה עצמאית שבירתה תיקבע על־ידי אזרחיה בבוא העת. ירושלים תמשיך להיות בירת מדינת ישראל, אך חלק משכונותיה הערביות הפריפריאליות, יזכו במעמד מיוחד שיסוכם תוך כדי התהליך של הקמת פלסטין. הר הבית יהיה תחת אוטונומיה דתית פלסטינית שתוכפף להגמוניה ביטחונית ישראלית. ירדן תוצא מחוץ למשוואת השליטה על הר הבית.

כמדינה, תוכל פלסטין לנהל מדיניות חוץ עצמאית, אך לא בתחום הצבאי והביטחוני, והיא תהיה מפורזת. ממשלת ישראל תחזיק בידיה הגמוניה צבאית וביטחונית על פלסטין, במטרה לחסנה מפני הכאוס, הטרור והמלחמות שמתנהלות בספירה הערבית־מוסלמית השכנה. גבולות פלסטין יהיו שקופים מבחינת כוחות הביטחון הישראלים שיהיו רשאים לחצותם לפי צורכיהם. ניתן יהיה להעביר לשטחי ישראל עברייני טרור או חשודים בטרור.

בכל תחום שאינו ביטחון, צבא וטרור, תהיה פלסטין ריבונית לגמרי. לאחר שתוקם מדינתם יהיו אזרחיה או נתיניה רשאים להקים לעצמם ממשלה עצמאית. קרוב לוודאי שזו תהיה דיקטטורית, אך לא תהיה התערבות חיצונית בעניין זה. התקווה היא שהדיקטטורה הפלסטינית תהיה מתקדמת יחסית. כן יהיו הפלסטינים רשאים לפתח את כלכלתם, את המערכת הפוליטית שלהם, את חברתם ואת תרבותם, לפי ראות עיניהם.

מודל זה של מדינה פלסטינית מזכיר במקצת את המודלים של מדינות אירופה המיקרוסקופיות כמו לוקסמבורג, אנדורה וסאן מרינו. ובאמת, התקווה היא כי לעת עצמאותם, יקדישו עצמם התושבים לטיפוח מערכות החיים שעליהן מבוססת רמת חיים סופר־גבוהה, כנהוג במדינות מיקרוסקופיות אלו. רצועת עזה תוכרז כחלק ממדינת פלסטין, אך תצורף אליה למעשה רק לאחר פירוק התשתית הטרוריסטית של החמאס. את זאת יעשו צה"ל או כוחות זרים. הגבול הימי של הרצועה יהיה תחת סוברניות ישראלית. גבול הרצועה עם מצרים יהיה, באופן יוצא דופן, תחת פיקוח מצרי, כל עוד שוררים יחסים תקינים.

מודל זה של מדינה פלסטינית מיקרוסקופית יוצע לפלסטיני הגדה המערבית בליווי הזמנה לנהל משא ומתן על עיצובו הסופי. ההזמנה למשא ומתן תלווה בהמלצה מנומסת להגביל את תוקפה, ובהבהרה כי אי־היענות להזמנה לא תמנע את המשך התהליך. קרוב לוודאי שהפלסטינים לא ייענו להזמנה. במקרה זה, יהפוך התהליך למהלך דיפלומטי בינלאומי. ממשלת ישראל תפעל מול נשיא ארה"ב להשגת תמיכתו. בשלב הבא יוקם גוף בינלאומי המורכב ממדינות התומכות ביוזמה הישראלית. גם בשלב זה יוכלו הפלסטינים להצטרף לדיונים, מבלי להיות צד עצמאי. ההחלטה שתגובש במועצה הבינלאומית הזו תכלול, פרט להגדרות המודל של פלסטין, גם צעדים לפירוק מערך התמיכה המיושן של האו"ם בפליטים הפלסטינים. זאת כדי להבטיח כי יסודה של פלסטין שם קץ חד־משמעי לתביעות הפלסטיניות כלפי ישראל. הצעת ההחלטה תכלול גם הכרה בירושלים כבירת מדינת ישראל, שהרי זה חלק מסיום הקונפליקט. הצעת ההחלטה הזו תועבר לאישור מועצת הביטחון והעצרת הכללית של האו"ם.

התהליך ההדרגתי של הקמת מדינה פלסטינית עצמאית בעלת ריבונות מופחתת יתחיל להתבצע בפועל מיד עם השגת הכרה אמריקאית, והמשכיותו לא תותנה בהסכמת שום מדינה או ארגון בינלאומי אחרים. עם־זאת, תמשיך מדינת ישראל במאמציה להשגת הכרה בינלאומית רחבה ככל האפשר ביוזמת פלסטין שלה, גם אם התהליך יימשך שנים רבות. זהו פשוט הפתרון היחיד המעשי לפתרון הבעיה הפלסטינית בתנאים הנוכחיים.

מובן כי רעיון המדינה הפלסטינית כמתואר כאן לא יכול להיות מקובל על הממשלה הנוכחית והמפלגות התומכות בה. גם למפלגות השמאל ייקח זמן להבשיל לקראתו. ביצועו דורש זמן. אבל יש סיכוי לבנות אותו כגרעין של אידאולוגיה שמאלית חדשה, יצירתית, מקורית, ובעיקר עדכנית. סביב אידאולוגיה זו, צריך לקוות, יתגבש שמאל בעל רוב שלטוני. ברור שהדבר דורש צמיחה מקבילה של מנהיגות אמיצה, תבונית ונחושה שתדע לגייס רוב לרעיון ותוכל לממשו לעת הגיעה לשלטון.

מעבר לכל זה, מדיניות המדינה הפלסטינית מנטרלת את איום האולטימטום הצרפתי, ומשחררת את ממשלת ישראל מהצורך להתמודד כל פעם מחדש עם ההצקות הצרפתיות בתחום יחסי ישראל־פלסטין, על הפרו־ערביות שלהן והסכנות הטמונות בהן.
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "פוליטיקה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

  יום יבוא וכולם יידעו מה כוחו של הקרפדו • בן זומא • 2 תגובות בפתיל
  תגובה • צבי
  שצרפת תפסיק לבלבל לנו את המוח ותעסוק רק בעניניה • אמ
  יוזמה מיותרת • המצליף בהזויים
  ללא כותרת • קוזמו • 4 תגובות בפתיל
  על קוצו • שוקי שמאל • 59 תגובות בפתיל
  אום שמום • אריק • 29 תגובות בפתיל
  האינטלקטואלים שלא מצליחים לקשור שרוך נעל • נמר סגלגל • 20 תגובות בפתיל
  לשם מה ? • דב אנשלוביץ
  מאמר שטחי ומלא פגמים • ארז לנדוור
  מאמר שטחי ומלא פגמים • בוא
  מאמר שטחי ומלא פגמים • ארז לנדוור
  מאמר שטחי ומלא פגמים • המצליף בהזויים
  מאמר שטחי ומלא פגמים • ארז לנדוור
  מאמר שטחי ומלא פגמים • הפונז • 2 תגובות בפתיל
  מאמר שטחי ומלא פגמים • שם
  מאמר שטחי ומלא פגמים • ארז לנדוור
  מאמר שטחי ומלא פגמים • שם • 27 תגובות בפתיל
מאמר שטחי ומלא פגמים 678118
אבקש לתקן.
ירושלים היא המקום היחיד אליו התפללו היהודים במשך אלפיים שנות לא בגלל בית המקדש השני אלא בגלל בית המקדש השלישי שעתיד לקום בה. כמו שהראיתי בדיון הארוך עם אישקש ובדיון הפחות ארוך עם אביר הקרנפים. ירושלים היא המקום היחיד שמוזכר בתפילה, ויש לה ברכות משלה בתפילה המרכזית - תפילת שמונה עשרה. היא מרכז הכיסופים מיחזקאל (על נהרות בבל) ועד ריה''ל (לבי במזרח).
אין ליהדות ''המקום השני הכי קדוש''. אין ליהדות מקומות קדושים בכלל, חוץ מירושלים, וקדושתה נובעת מהשכינה שעתידה לשכון בה.

הדברים הקדושים ביהדות הם
- האל
- שמו של האל
- השבת (שמור את יום השבת לקדשו)
- החגים (מקרא קודש)
- ירושלים (עיר קדשך)
- העם היהודי (בנו בחרת ואותנו קידשת מכל העמים)

מערת המכפלה, קבר רחל, קבר יוסף, קבר רשב''י, אלוני ממרא, הגלגל, אפילו הר סיני- כל אלה אינם קדושים ביהדות.
  מאמר שטחי ומלא פגמים • צפריר כהן • 2 תגובות בפתיל
  מאמר שטחי ומלא פגמים • הפונז • 65 תגובות בפתיל
  מאמר שטחי ומלא פגמים • נמר של נייר זכוכית • 15 תגובות בפתיל
מאמר שטחי ומלא פגמים 757162
1. בכל דת יש היררכיה של הדברים הקדושים. בדתות הפוליתאיסטיות יש היררכיה של האלים והקדושות. במונותאיזם המגמה היא לרכז את הקדושה בקדוש אחד, באלוהים, בקדוש ברוך הוא. תגובה 749908. בפועל גם בדתות המונותיאסטיות יש ריבוי קודשים. וכמו שציינת : אלוהים ‏1 הוא הקדוש. אבל ספרי הקודש בהיררכיה מתחת ספר התורה שהוא הקדוש בספרים. לימודי הקודש, המצוות הקדושות, אנשים קדושים, קברים קדושים, ארץ ישראל קדוש וירושלים יותר קדוש ממנו והכותל המערבי יותר קדוש וקודש הקודשים הכי קדוש מבחינת קידוש האדמה. בנצרות ריבוי קדושים החל מקברים ועד מי הירדן. 'הקדושה צריכה להתגלם בקדוש והקדוש אינו קדוש בלא קדושה.

2. לגבי קדושת השבת וקדושות שתלויות בזמן. השבת היא פרק זמן מוגדר שמקבלת קדושה על ידי האיסור לעבוד בשבת והוא קשור יותר לטאבו ופעולתו וזאת בדומה לטאבו על קיום יחסי מין אלא אם קידשת את האישה. אבל השבת היא לא קדושה בגלל הזמן הספיציפי שנקבע.
----

1 יש בתולדות המחשבה בורא עולם שהוא לא הקדוש ברוך הוא.
מאמר שטחי ומלא פגמים 757179
בנצרות יש אנשים וחפצים קדושים וביהדות אין. לא אנשים קדושים, לא חפצים קדושים ולא מקומות קדושים. המזוזה והתפילין אינם קדושים אלא שבתוכם רשום שם האל שהוא קדוש (ואכן טאבו).
בכלל הקדושה ביהדות היא לא השראה אלוהית על חפץ או מקום אלא ייחוד. קידוש השבת הוא ייחוד יום השבת. קודש היא לה' אלהיך- מיוחדת עבורו.
טקס הקידושין הוא ייחוד הכלה לחתן.
וכן הקדשה בספר, בית המקדש (הבית המיוחד לאל) תשמישי קדושה וכו'.

השתטחות על קברי צדיקים הוא מנהג ''חדש'' ביהדות, מיובא כנראה מהנצרות, שאין לו זכר בתנ''ך (להיפך- מקום קבורתו של משה מושמט בכוונה). הרמב''ם גינה אותו, כמו את האסטרולוגיה והקמעות.

קידוש שטח הקרקע הוא בכלל פטנט חדש של הציונות הדתית. ליהדות מעולם לא היה סנטימנט לשטח קרקע מסוים. אחרת הר סיני היה מקום קדוש ליהדות. אבל הקדושה הסתלקה מהר סיני מרגע שתם הטקס.
מאמר שטחי ומלא פגמים 757230
קודש הקודשים מקדש את הקרקע. הכעבה מקדשת את האבן.
מאמר שטחי ומלא פגמים 757235
מה מקדש את האדמה של הישוב איתמר?
מאמר שטחי ומלא פגמים 757249
1. ארץ ישראל היא אדמה קדושה וקדושתה מקדשת בין היתר גם את פירותיה (שביעית וכו'). פסיקתו [*] של הר' עובדיה בעניין פינוי השטחים הכבושים לא ביטלה את קדושת האדמה, אלא הציבה מולה קדושה יותר חזקה מקדושת האדמה שהיא קדושת החיים שגוברת כמעט על כל הקדושות. כאמור לעיל היררכיות הקדושה הן מהותיות לאדם הדתי. נפילת ספר תורה חי לרצפה תזעזע אותו יותר מנפילת ספר התנך המודפס ולא בגלל שיש תכנים שונים בספרים הללו אלא כי ספר התורה שנכתב בכתב היד מקבל קדושה חמורה שמחייבת את האדם הדתי שראה בנפילת ספר התורה לענות את נפשו, בעוד שאת ספר התנ"ך עם תריסר מפרשים הוא ינשק במקרה הטוב.

2. 'הקדושה צריכה להתגלם בקדוש והקדוש אינו קדוש בלי הקדושה'. יש בין המונחים הללו תלות הדדית‏1, ומכאן שכל דבר יכול להיות קדוש ‏2 אם הקדושה תשכון בתוכו, ודבר לא יהיה קדוש אם הקדושה לא תשכון בתוכו.
--------

1 קליין מדמה בין הקודש לקדושה ל'מושג' ו'חושניות' (קאנט) או כמו היחס בין צליל למחשבה / 2 עמודים של אותו דף (סוסיר).

2 'אבן, ספר תורה, בורא עולם, מקדש, פסלון אפריקני, יום השבת, המוחלט, שרביטו של ההגמון, האבות הקדומים, קרן שפע, השמש, בגדי כהן, מערת אליהו, אללא, אפיפיור,Tjurunga [Wikipedia], השם המפורש, צלב, הראי של קיסר יפן, מזוזה, ישו, ברק ורעם, הקוראן, איקונין עם דמות מריה' - י. קליין. ומכאן שגם קמיעות, קברים, שמן זית, יין, אוויר - כולם קדושים אם יש מישהו/מוסד שיקדש אותם.

-------

[*] כשמדברים על מצעדי האיוולת, הרי שבראש המצעד עומדת החברה הישראלית החילונית (בהובלת שינוי/לפיד ושות') שביזתה באופן משפיל את הזקן המנוח והדגישה את סגנונו 'העממי' וה'לא תרבותי' במקום לחבק אותו ואת פסיקתו ששוויה בלתי ניתנת לכימות והערכה ויכולה הייתה לפתור לישראל כיום בעיות אין ספור. במבט לאחור היו צריכים לחבק את י.עובדיה ולא את י. ליבוביץ. הראשון הלא-תרבותי היה מציל אותם מנבואתו של השני המאוד-תרבותי. למיטב הבנתי אין כיום אישיות דתית חזקה בישראל שתעז לחדש את פסיקתו וככל הנראה כבר לא תהיה. בנסיבות אלו, גם אלוהים לא יסייע לנו.
מאמר שטחי ומלא פגמים 757272
אדמה - ארץ ישראל היא לא אדמה קדושה ביהדות עד הרצי"ה. יש מצוות שתלויות בארץ, הבסיסית שבהן מצוות יישוב הארץ, אבל זה לא הופך בשום אופן את האדמה לקדושה.
האבות הם בכלל נוודים, ואין להם שום דרישת בעלות על קרקע, חוץ מאשר שטח הקבורה המשפחתי. ירושלים היא לא העיר הקדושה אלא עיר הקודש. העיר שהכילה את בית המקדש, וחשוב מכך- העיר שבה יעמוד בית המקדש העתידי. "עֲשָׂרָה קַבִּין חָכְמָה יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְאֶחָד כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. עֲשָׂרָה קַבִּין יֹפִי יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלָה יְרוּשָׁלַיִם וְאֶחָד כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ." ומה עם עשרה קבין קדושה? הקדושה נובעת מנוכחות האל. כאשר השכינה מסתלקת גם הקדושה מסתלקת מהמקום. המשכן הוא אוהל נודד. האדמה שהמשכן שוהה בה לא הופכת לקדושה. רק הדתיים הלאומיים פתאום מייחסים חשיבות דתית לשילה, בה עמד אוהל מועד דורות רבים, אחרי אלפי שנה בהן היא לא נחשבה מקום מקודש או מיוחד במינו.
יש הגדרות קדושה למקומות במשנה, אבל שים לב שהן הגדרות על פי שימוש וטאבו‏1. עיירות מוקפות חומה הן לא מקום קדוש במובן הפגאני, הנוצרי או המוסלמי אלא במובן אחר, מאוד טכני.

חפצים- היהדות התנגדה בכל תוקף להקניית קדושה לחפצים, החל מ"לא תעשה לך פסל וכל תמונה" ומעשה העגל מיד אחריו, שהעונש עליו היה כבד. בנצרות כל מוסמך יכול לברך חפצים ולהקנות להם קדושה, אבל לא ביהדות (אפילו תעשיית הקמעות, שהיא הדבר הקרוב ביותר להקניית קדושה לחפצים ביהדות‏2, מתבססת על הכח המאגי של המלים הכתובות, ולא של החפץ עצמו).
יוצאי הדופן היו החפצים המיתולוגיים של עבודת האל, בראשם ארון הברית. וזה- היה טאבו ענק. לקודש הקודשים, החדר הפנימי בבית המקדש בו הונח ארון הברית, אסור היה בכלל להכנס חוץ מלאדם אחד פעם בשנה. שים לב שאפילו לוחות הברית שנמצאים לכאורה בארון הברית הם לא החפץ המקורי שאלהים בעצמו כתב עליו, אלא הלוחות השניים שמשה פסל. ביהדות כולה יש רק חפץ אחד שאלהים עצמו יצר, והוא מיד רוסק והוחלף בחפץ מעשה ידי אדם‏3

כל זה כדי לחזק את האידאולוגיה היהודית הבסיסית (והרדיקלית לזמנה) שהקדושה היא טרנסצנדנטלית ואינה קשורה למקום או חפץ. לא מקומות ההתגלות של אלהים, לא המקום של מתן תורה, ולא המקום ששכן בו אהל מועד. רק המקום ששכן בו בית המקדש הפך לטאבו שאסור להתקרב אליו. טאבו שנשמר באדיקות עד לפני שני דורות ומאז מתכרסם במהירות‏4
__________
1 עשר קדושות הן: ארץ ישראל, מקודשת מכל הארצות. ומה היא קדושתה--שמביאין ממנה העומר והביכורים ושתי הלחם, מה שאין מביאין כן מכל הארצות.
עיירות מוקפות חומה, מקודשות ממנה--שמשלחין מתוכן את המצורעים, ומסבבין לתוכן מת עד שירצו; יצא, אין מחזירין אותו.
לפנים מן החומה, מקודש מהן--שאוכלין שם קודשים קלים, ומעשר שני. הר הבית, מקודש ממנו--שאין זבים וזבות נידות ויולדות נכנסין לשם. החיל, מקודש ממנו--שאין גויים וטמא מת נכנסין לשם. עזרת הנשים, מקודשת ממנו--שאין טבול יום נכנס לשם, ואין חייבין עליה חטאת. עזרת ישראל, מקודשת ממנה--שאין מחוסר כיפורים נכנס לשם, וחייבין עליה חטאת. עזרת הכוהנים, מקודשת ממנה--שאין ישראל נכנסין לשם אלא בשעת צורכיהם, לסמיכה ולשחיטה ולתנופה.
בין האולם ולמזבח, מקודש ממנה--שאין בעלי מומין ופרועי ראש נכנסין לשם. ההיכל, מקודש ממנו--שאין נכנס לשם אלא רחוץ ידיים ורגליים. בית קודש קודשים, מקודש מהן--שאין נכנס לשם אלא כוהן גדול ביום הכיפורים, בשעת העבודה.
2 וביהדות האורתודוכסית הטהרנית נחשבת קרובה לעבודת אלילים.
3 אלהים מייצר בחלק המיתולוגי של התורה גם דברים מתכלים - המן, והאבנים הגדולות שהוא משליך על הצבא של חמשת מלכי האמורי, אבל מיד מוסבר שהן אבני ברד, כדי שאף אחד לא ישמור אבן שהיא לכאורה אחת מהן והיא תהיה חפץ מקודש.
4 כניסה להר הבית (הלכה) [ויקיפדיה]
קדוש קדוש 757301
אקדים - בכל דת יש את כל שלושת המימדים: חוויה, פעולה ודימוי-אמונה. בדתות הפרימיטיביות, הפעולה -הפולחן והריטואל הוא העיקר ואילו בדתות המודרניות הדימוי/האמונה הוא חזות הכל.

1. בהגות היהודית יש 2 זרמים בסוגיית קדושת אדמת ארץ ישראל (א"י). הזרם האחד המיוצג על ידי ר' יהודה הלוי- ריה"ל המייחס לא"י 'קדושה עצמית'. הזרם השני המיוצג ע"י הרמב"ם מדגיש את ה-'התנהגות המקדשת'. בשני הזרמים כאחד, היררכיות הקדושה במרחב תקפות לפיהן; א"י -> ירושלים -> הר המוריה.

א. קדושה עצמית
הספר השני של 'הכוזרי' פותח את הדיון אודות קדושת א"י ומביא את דעת חז"ל כמבוא. עפרו של האדם הראשון נקבץ מא"י לשם בריאתו וכשהוא מגורש מגן העדן הוא מוחזר לצור מחצבתו, ארץ ישראל ושם הוא מתנבא את הנבואה הראשונה של האדם בעולם בכלל ובארץ ישראל בפרט. המלחמה בין קין להבל הוא מאבק על אדמת ארץ ישראל ולא לפי הפשט שנאבקו על הקורבנות. אברהם אבינו מתנבא נבואה חזקה (הסנה) בא"י. יצחק וישמעאל - יעקב ועשיו נלחמים מלחמת אחים על נחלה בא"י. המוטיב העיקרי אצל ריה"ל הוא הנבואה על אדמת ארץ ישראל ומכאן שהנבואה ניתנת על אדמה קדושה שמקדשת את עצמה ‏1. ארץ ישראל לשיטתו יש לה ייחוד 'גיאו-תיאולגי'. היא מרכז העולם וירושלים היא במרכזה כשהר המוריה הוא הפתח לשער השמיים. כל התפילות עוברות דרך שער השמיים. השבת נכנסת בא"י באותו זמן שבו שבת האלוהים מכל מלאכתו. הן הבריאה והן האנושות מתחילות את דרכן בא"י. היהודי פניו, ליבו ותפילתו תמיד יהיו לכיוון א"י. לשיטת ריה"ל הנבואה והמצוות התלויות בה אפשריות רק בארץ ישראל.

במבט היסטורי אנו יודעים שלפחות בשתי הדורות שקדמו ליצירותיו של ריה"ל, נושא ארץ ישראל לא היה בבסיס עיקר הדיונים התיאולוגים. המשורר רבי שלמה אבן גבירול אמנם הדגיש בשירתו את ארץ ישראל וקדושתה, אבל חיבורו התיאולוגי 'מקור חיים', עוסק בסוגיות כלליות ולא בנושאי ארץ ישראל. השינוי הדרמטי בהגותו של ריה"ל מוסברת גם בהתאם למציאות ההיסטורית בתקופתו 1075-1141. מסעות הצלב (1096) הדגישו את המלחמות בין האסלאם והנצרות על ארץ ישראל. המאבק החזיתי בין 'יורשי היהדות' הייתה להבהיר לכולם באופן סופי מי זאת הבת שניצחה את היהדות ותזכה בארץ הקודש. שתנצח את הןרותה היהודית ומציאות זאת אילצה את ריה"ל לפתח מחדש את הזיקה היהודית לארץ ישראל והציבה אותו במצב שבו גם הוא הבין שהיהדות עומדת בפינת ההיסטוריה ומחכה להחלטת המעצמות. היהדות נטולת הכח והכבוד מושפלת ללא יכולת להצטרף למאבק והיא מפעילה את כוחה הבלתי ניתן לניצחון - ההלכה שמקדשת את האדמה. בסוף ימיו ריה"ל עלה לארץ ישראל.

ב. התנהגות מקדשת
בניגוד לריה"ל שהתייחס לסוגית ארץ ישראל כהוגה דעות, הרמב"ם מתייחס לארץ ישראל כאיש ההלכה ולא כאיש הפילוסופיה וההגות. ריה"ל רואה בנבואה השגה על-שכלית, על-אנושית וזאת כשהרמבם רואה בנבואה שלמות-אנושית. לפי ריה"ל הקדושה היא תכונה של עצמים וגופים מסויימים שמביאים את האדם שבא עימם במגע להתנסות רוחנית. הרמבם לעומתו רואה בקדושה כביטוי לרוחניות רצופה ומכאן שגופים לא יכולים לקדש את עצמם אלא להביא את האדם לדרגה גבוהה של רוחניות.

מכל מקום, השקפתו זאת של הרמב"ם שקדושת החפצים היא רק משמעות סמלית היא השקפה שמעוגנת בהשקפתו הפילוסופית האריסטוטלית ולא את השקפתו ההלכתית. לשיטתו ההלכתית, קדושת ארץ-ישראל מותנית ביחס הקניין הלאומי ולכן הקדושה חלה רק כאשר עם ישראל מתנחל בארץ ישראל ולא כשהוא בגולה. כיבושי יהושוע קידשו את האדמה וכשהעם גלה לבבל סרה הקדושה מהאדמה והיא התחדשה בשיבת ציון. מכח ההתנחלות מתקדשת ארץ ישראל ומקבלת חזקת קניין שנקבעת משפטית לדורות ומכאן שכל כיבוש חלה עליו קדושה אפילו כיבוש חבלי ארץ שמחוץ לגבולות ארץ כנען.

ניתן להבחין בשתי רמות של קדושות בארץ ישראל לשיטתו של הרמ"בם - קדושה ראשונה וקדושה שניה. הקדושה השנייה חלה גם כשהעם לא מתיישב ארצו והיא קדושה לדורות מכח הקניין. הקדושה הראשונה היא הקדושה כאשר העם יושב בארצו ומקיים את המצוות התלויות בה.

הסתירות בין השקפתו הפילוסופית האריסטוטלית (אי קדושה) להשקפתו ההלכתית (קדושה טוטאלית) לרבות סתירות בתוך השקפתו ההלכתית בולטות ומהוות עד היום כר פורה לפרשנויות שונות. למרות האחדות בין האישים ריה"ל והרמב"ם בתוצאה הסופית ולפיה יש לעם מולדת גם כשהוא בגולה מכח הקניין או הקדושה, ההבדל הרעיוני ביניהם הוא הדגשת הצד הפולחני של הכהנים (ריה"ל) ובין הצד המוסרי- מדיני (הרמב"ם)

2. ככל שנביט להלכה ‏2, ההלכה תקדש את האדמה כי המוסד תמיד מבקש לחזק את הקודש על חשבון הקדושה עד כדי התעלמות ממנה ולא בכדי. כאשר ננתק את מימדי הדת המודרנית ממרכיביה ונחזק את הדימוי (רמב"ם) לטובת הפולחן (ריה"ל), המוסד יחלש ובכך תסלל הדרך לרפורמות תיאולוגיות כדוגמת הפרוטסטנטיות הנוצרית ורפורמות יהודיות.
------
1 נבואות שניתנו בחול מטרתם הייתה להניע את העם לארץ ישראל.
2 מכאן חשיבתו של פסיקתו של הר' עובדיה שהעיז למרוד במוסכמות ההלכתיות (ואולי גם האישיות - תגובה 748388 - הערות דגל 1+2) שרואות בקדושת ארץ ישראל ערך גבוה מקדושת החיים. כאמור - אין התכנות ריאלית לשחזור פסיקתו. אנחנו ככל הנראה נלחם על כל פיסת אדמה ולנצח ונגשים את השקפתו של ריה"ל.
3 להרחבה - אליעזר שביד, מולדת וארץ יעודה. עם עובד 1979.
קדוש קדוש 757302
תיקון 1- 'כאשר ננתק את מימדי הדת המודרנית ממרכיביה ונחזק את הדימוי (רמב"ם) על חשבון הפולחן (ריה"ל).'
מאמר שטחי ומלא פגמים 757466
1. הרצי"ה נפטר בפורים וויקי מציין משהו רלוונטי - 'בהתאם לדרכו, דחף את תלמידיו להקמת יישובים ביהודה ושומרון, ואף השתתף בעלייה של אחד מהם כשהוחלט לפנות את גרעין "אלון מורה" שהתיישב בחווארה (ליד שכם), השתתף הרב צבי יהודה בניסיון למנוע את הפינוי. הרב צבי יהודה פתח את מעילו אל מול החיילים וקרא לעברם "קחו מכונת ירייה ותהרגו אותי", "כמו שלא תוכלו להכריח אותי לאכול חזיר כך לא תפנו אותי מכאן".

2. לא מכיר במפורט את התאולוגיה של הרצי"ה ולפחות בעניין קידוש הארץ וצריך לבדוק מהיכן הוא שואב את השקפתו. אני לא בטוח שהשקפתו היא השקפה חדשנית שאין לה תימוכין בבמקורות התלמודיים או בחכמי ימי הביניים. אני סבור שאולי יש כאן שילוב של ריה"ל והרמב"ם

3. 'אפשר לומר שהתאולוגיה הקוקיסטית, במודע או שלא במודע, חוזרת אל הדת היהודית של ימי המקדש: אם אחרי חורבן בית שני החליפו תפילות את הקרבת הקרבנות, כעת, עם בנייתו של הבית השלישי, מחליפות התנחלויות את התפילות. בניית ההתנחלויות שקולה לעבודת המקדש, שכן כאשר קידש הרצי"ה את הממשלה ואת הצבא, הפכה המדינה לדגם המקדש עצמו. אם ראש הממשלה הוא "מלאך אלוקים" וצבאו קדוש, יתכן והעבודה שהם עושים היא היא מלאכת המקדש. הסבטקסט הקוקיסטי מגלה לנו כי ראש הממשלה הוא הכהן הגדול, חייליו כהנים, והמתנחלים הם הלויים, העוזרים להם במלאכת הקודש. על כן כיבוש האדמה ובניין המדינה הם תפעול בית-המקדש עצמו, וכאשר קיים מקדש, אין בעצם צורך בכל תוצרי שנות הגלות היהודית.'
תומר פרסיקו - הראי"ה קוק והרצ"יה קוק – הקץ וסופו - מקור.
מאמר שטחי ומלא פגמים 757476
מאמר יוצא מהכלל (חוץ משתי הפסקאות האחרונות שמנסות להסיק על העתיד).
חבל שדב לא יקרא אותו ויבין שסמוטריץ' מתכוון ברצינות כשהוא אומר שהוא הולך להקים את בית המקדש על חורבות כיפת הסלע.

אכן המהפך התאולוגי של הראי"ה והתנועה שהקים הרצי"ה לאורו הם פאזה חדשה לחלוטין ביהדות, שאי אפשר להפריז בעוצמת השינוי שבה. פאזה חדשה של היהדות ושינוי ברמה שחולל רבן יוחנן בן זכאי 1900 שנה קודם.
שים לב כמה פעמים מופיעה המלה "קודש" בציטוטי הרצי"ה במאמר בקשר לדברים ארציים לחלוטין. האדמה, הרובים, ראש הממשלה, כולם נטענים קדושה כי הם שותפים לקירוב הגאולה.

קבלת האר"י והחסידות נתנו לראי"ה את המסד, בכך שהפכו את היהודי לאחראי על תיקון העולם, וחובבי ציון בנו את הרצפה, בכך שחיברו בין דתיים ומשכילים למען יישוב א"י, אבל הראי"ה בנה בניין תיאולוגי חדש לגמרי על היסודות האלה, והרצי"ה אכלס את הבניין הזה. זו משיחיות ללא כחל ושרק, ודחיקת הקץ ביודעין, אלא שאת תפקיד המשיח מקבלת התנועה כולה, וכל אחד מנערי הגבעות, מלוינגר ועד סמוטריץ', הוא איבר מאיבריו ופועל לקידום הגאולה.

יש כאן היפוך מושלם מהיהדות הרבנית של 1500 שנה בגולה, היהדות של שלוש השבועות, וגם היפוך של תפיסת הגאולה שלה- אלהים ישלח את המשיח, והמשיח יקבץ את הגלויות ויקים את בית המקדש. תפקידם של היהודים הוא לקיים מצוות ולהתפלל לאלהים שיקרב את הגאולה. לא! אנחנו במו ידינו נקרב את הגאולה ונקים את בית המקדש.
מאמר שטחי ומלא פגמים 757274
ואני בהחלט מסכים איתך על הזדמנות הפז שהוחמצה לברית יונים בין ש"ס והשמאל. כמובן שהפערים העצומים בתפיסות העולם וכן, ההתנשאות של האשכנזים האתאיסטים על המזרחיים המאמינים‏1, דפקו את כל העסק.

_______
1 ולא לשכוח גם את ההתקרבנות המזרחית בתגובה, שמזינה את מירי רגב ודודי אמסלם עד עצם היום הזה.
מאמר שטחי ומלא פגמים 757275
אתה רוצה לומר שהאשכנזים הקפיצו לש"סניקים את הגן המזרחי?
מאמר שטחי ומלא פגמים 757281
לא מצחיק. אלמלא ההתנשאות האשכנזית (גם, ואולי בעיקר, של חרדים) לא היתה קמה תנועה פוליטית כזו בכלל.
מאמר שטחי ומלא פגמים 757283
אם היו חוטפים את אחיך ואחיותיך ומוכרים את איבריהם לניסויים רפואיים, לא היה קופץ לך הגן המזרחי?
מאמר שטחי ומלא פגמים 757284
אכן, גם אם היו משתמשים בדם שלהם למצות.
מאמר שטחי ומלא פגמים 757285
Touché. דייקת אל חוט השערה.
מאמר שטחי ומלא פגמים 757286
אוסיף ואומר: אותם פוליטיקאים ששתקו כאשר העלילו עלילות דם על הוריהם ועל המדינה, היום נדרשים להוכיח שאינם אנרכיסטים/טרוריסטים/בוגדים.
מאמר שטחי ומלא פגמים 757304
בהחלט וחבל. נדמה לי שהראשון שקלט מהו כוחו של הרב היה יצחק רבין המנוח ולימים גם נתניהו חרף אי הערכתו של הרב כלפיו (עיזה עיוורת) ושמעון פרס. הר' עובדיה היה
זקוק
להכרה והערכה על פועלו. לא היה צריך הרבה כדי לבצע זאת ולהשתמש ולנצל את כוחו ההלכתי העצום על בני עדות המזרח,כח שאין לו תקדים מעל 100 שנות הלכה ובכח זה יכלו לבצע שינויים מהותיים. אבל כידוע, השפלתו היוותה אבן בוחן לישראלים החילונים מיהו התרבותי ומיהו לא. אפשר כמובן ללהג ולהמשיך את דו השיח המשפיל בעליל, אבל את מחיר האיוולת משלמים תמיד באיחור של דורות. וכן - הגן המזרחי הדתי קפץ והוא זה שיחריב את ביתם של האשכנזים החילונים.
  מאמר שטחי ומלא פגמים • המצליף בהזויים
  מאמר שטחי ומלא פגמים • האשם תמיד • 19 תגובות בפתיל
  מאמר שטחי ומלא פגמים • נמר של נייר זכוכית
  מאמר שטחי ומלא פגמים • בוא
  מאמר שטחי ומלא פגמים • ארז לנדוור
  מאמר שטחי ומלא פגמים • בוא
  מאמר שטחי ומלא פגמים • המצליף בהזויים
  מאמר שטחי ומלא פגמים • בוא
  מאמר שטחי ומלא פגמים • ארז לנדוור
  מאמר שטחי ומלא פגמים • בוא
  מאמר שטחי ומלא פגמים • ארז לנדוור
  מאמר שטחי ומלא פגמים • נמר של נייר זכוכית
  מאמר שטחי ומלא פגמים • ארז לנדוור
  מאמר שטחי ומלא פגמים • בוא
  מאמר שטחי ומלא פגמים • האייל האלמוני
  מאמר שטחי ומלא פגמים • בוא
  מאמר שטחי ומלא פגמים • האייל האלמוני
  מאמר שטחי ומלא פגמים • בוא
  מאמר שטחי ומלא פגמים • האייל האלמוני
  מאמר שטחי ומלא פגמים • בוא
  מאמר שטחי ומלא פגמים • ארז לנדוור
  מאמר שטחי ומלא פגמים • בוא
  מאמר שטחי ומלא פגמים • בוא • 2 תגובות בפתיל
  מאמר שטחי ומלא פגמים • צפריר כהן
  מאמר שטחי ומלא פגמים • בוא
  מאמר שטחי ומלא פגמים • ארז לנדוור
  מאמר שטחי ומלא פגמים • בוא
  מאמר שטחי ומלא פגמים • ארז לנדוור
  מאמר שטחי ומלא פגמים • בוא
מאמר שטחי ומלא פגמים 678238
בדרך כלל. רק במקרים קיצוניים כמו ''מהפכת התרבות'' של מאו או הטבח של החמאר-רוז' בקמבודיה יש עדיפות למשטר זר. במקרה של אפרטהייד דה-פקטו - לא.
  מאמר שטחי ומלא פגמים • בוא • 5 תגובות בפתיל
מאמר שטחי ומלא פגמים 742933
מהפכת התרבות הזאת מצדיקה שלטון זר?
  מאמר שטחי ומלא פגמים • האייל האלמוני • 1101 תגובות בפתיל
  מאמר שטחי ומלא פגמים • אביר הקרנפים • 4 תגובות בפתיל
  מאמר שטחי ומלא פגמים • ארז לנדוור • 4 תגובות בפתיל
  מאמר שטחי ומלא פגמים • המצליף בהזויים • 5 תגובות בפתיל
  מאמר שטחי ומלא פגמים • אביר הקרנפים
  מאמר שטחי ומלא פגמים • המצליף בהזויים
  מאמר שטחי ומלא פגמים • ארז לנדוור • 35 תגובות בפתיל
  מאמר שטחי ומלא פגמים • המצליף בהזויים • 11 תגובות בפתיל
  מאמר שטחי ומלא פגמים • נמר דידקטי
  מאמר שטחי ומלא פגמים • אביר הקרנפים • 7 תגובות בפתיל
  מאמר שטחי ומלא פגמים • צפריר כהן • 3 תגובות בפתיל
  מאמר שטחי ומלא פגמים • צפריר כהן • 2 תגובות בפתיל
  מאמר שטחי ומלא פגמים • ארז לנדוור • 3 תגובות בפתיל
  מאמר שטחי ומלא פגמים • המצליף בהזויים • 7 תגובות בפתיל
  מאמר שטחי ומלא פגמים • המצליף בהזויים • 2 תגובות בפתיל
  לצפריר ובכלל... • קוזמו • 50 תגובות בפתיל
  מבלי להיכנס להצעה עצמה • רודי וגנר • 3 תגובות בפתיל
  אחלה תוכניות • אביר הקרנפים
  כבר היום ממומש הפתרון שהוצע. • יורם • 10 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • אישקש • 3 תגובות בפתיל
  שמאל זה דבר מצחיק • אישקש • 5 תגובות בפתיל
  מדינה פלסטינית לפי המכון למחקרי בטחון לאומי • אבנר הלפרן • 2 תגובות בפתיל

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים