 |
מתחזה שעבדה כרופאה במשך שנים חשודה בגרימת מוות ברשלנות | 4055 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר אחרי ארבע בחינות רצופות בהן הסטודנט נכשל (מותר לו להחליט לוות על מועד ב' ובמקומו לקחת את הקורס שוב? לקופצים לגובה ובמוט יש פריבילגיה דומה) . אני משער שאתם לא מיוחדים מבחינה זאת בין המוסדות האקדמיים, וכמובן טוב שכך. די הופתעתי ללמוד שמספר בחינות הרופאים אינו מוגבל, וכמובן גם לא נמסר לציבור. הייתי די מתבאס לדעת שהרופא שלי עבר את הבחינה בפעם השבע מאות ושתיים. מישהו יודע אם זה המצב גם אצל עו"ד ורואי חשבון (דומני שגם האחרונים משתתפים במשחק הגילדות, אם כי אינני בטוח שזה המצב היום)? התהיה הפונזית שאתה מזכיר גדולה שבעתיים בגלל שהיא משותפת לחלקים גדולים של הציבור (בדומה, אגב, לתהיות אחרות שקשורות לתחום המשפטי כמו הסדרי טיעון מקלים, עונשים קלים עד גיחוך וכד') ומשום מה אינה מחלחלת אל מקבלי ההחלטות (הו, כמה אני אוהב את השימוש הזה לפיו מקבלי ההחלטות נמצאים *מתחת* לציבור). לדעתי החלטה על שלילה קבועה של רשיון הנהיגה למי שצבר יותר מ-X עברות תנועה שיש עימן סיכון (כפוף לשימוע, כנהוג) תקנה לשרת התחבורה פופולאריות אצל רוב הציבור, כך שחוסר המעש לא ברור לי. |
|
|
 |
|
|
 |
||
|
||||
|
לקרוא ולבכות, לקרוא ולצרוח, לקרוא ולהקיא, לקרוא ולקלל: "ב-2015 הורשע ערן אזולאי, שדרס למוות נער בכיפור, בנהיגה בשכרות לאחר שהתנגש בגדר בבת ים. רישיונו נפסל ונגזרו עליו מאסר על תנאי ו-350 שעות לתועלת הציבור על אף 41 הרשעות קודמות". הכותרת קצת מטעה, כי הרושם שהיא נותנת היא שהרשיון נשלל לצמיתות, ולא היא. הוא נשלל לשנה וחצי! נהיגה בשכרות לאחר 41 הרשעות קודמות שאחת מהן היתה אף היא על נהיגה בשכרות, והעונש היה על תנאי. מעניין איך השופטת ישנה הלילה, ואני מקווה שכבוד השרה מיכאלי (שבטח לא ישנה טוב בלילה, אבל לא בגלל התאונה אלא בגלל התינוק) תפעל לקביעת עונשי מינימום על עברות תנועה מסוכנות וישא"ק. לדעתי מי שנתפס נוהג תחת השפעה יותר מפעם אחת צריך להיות מורחק מכבישים לכל ימי חייו ומהציבור לאי אילו שנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
'לפחות יש לו רישיון'. טיעונים לעונש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רשאי להמשיך להקיא | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיון הראשון בעניינו של אזולאי, ציין נציג המשטרה: "מסוכנותו זועקת לשמיים. זה תיק של תאונה כתוצאה משכרות בפעם השלישית ולנו יש אינטרס שיגיע לכתב האישום כעצור. יש פה מסוכנות שהתממשה. הבן אדם נוהג לשתות ולהתנהל. אנחנו רוצים אותו תחת השגחתנו. החקירה לגביו מבחינתנו לא הסתיימה. זוהי הפעם השלישית שהוא אוחז בהגה כשהוא שיכור. הוא לא לומד לקח, הפעם התוצאה הייתה טראגית. ברור לכל כי בכיפור יש הרבה אופניים על הכביש. הנהג זלזל בחיי אדם". הקטע שהדגשתי הפתיע אותי. חשבתי שזה אחד מאותם דברים שברורים לכל אבל אסור להגיד אותם מפורשות, ולו רק בגלל שטענת מראה של ההגנה מקזזת את הטיעון הזה, ולמה שהשופט יתחשב דווקא באינטרס של התביעה ולא של ההגנה? כל מה שנשאר מהטיעון, אם כך, הוא החלשתן של הטענות האחרות שכעת חשודות שהן נועדו בעיקרן לסייע לאותו אינטרס משטרתי. ככלל אין לי בעיה עם שחרור עצירים למעצר בית לפחות עד הגשת הצהרת תובע, ובתנאי שהמעצר מפוקח 24/7 בלי הקלות והנחות. "חזקת החפות" היא לא רק סיסמא, יש לה גם משמעויות מעשיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכחתי לציין שהציטוט לקוח מטמקא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנהג הפוגע טוען 1 שגם אם הוא היה נהג המאה בנהיגה בטוחה שלא עבר קמצוץ של עבירות תנועה ללא אלכוהול וסמים קלים,הרי שהתאונה הייתה בלתי נמנעת כי הילד - כלומר האופניים - לא היה אמור להיות בכביש 4 ולכן מאי נפקה מינה אם היה שיכור או לא? 1 או שיטען לצורך הדיון |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כביש 4 אינו מוגדר ככביש מהיר ומכאן שמותר לרוכבי אופניים לרכוב בו. בפרט, למיטב זכרוני, לא מוצב בכניסות אליו תמרור 412 כך שאין מקום לטעון שלרוכב האופניים היה אסור להיות שם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ידעתי. תמיד חשבתי שאסור לרכב שם עם אופניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחמ אחמ, זה יום כיפור, אחמ אחמ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מכיר את התנועה ביום כיפור בכביש הזה ובמיקום הנוכחי שהתרחשה התאונה. על מנת שאסונות כאלו לא יתרחשו כמו בכל יום כיפור ,אולי הגיע הזמן לחסום את התנועה בכבישים עירוניים לפחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין מה להכיר - ביום כיפור לא נוסעים בשום כביש בארץ, לא איילון ולא כביש 4, ועל כן אנשים נוהגים לנסוע עליהם באופניים. מי שחייב לקחת רכב למקרה חרום (כמו שעושים אמבולנסים באותו יום, או כמו שקרה לי פעם כשחזרתי עם ילדה קטנה מחדר מיון שהתארך אחרי כניסת הצום), צריך לנהוג לאט ובזהירות מתוך ידיעה שעל הכביש ישנם אופניים והולכי רגל לא מוגנים. ולכן תקנות היום יום לגבי חוקי התנועה ואיפה מותר לאופניים להיות לא רלוונטיים כלל כאן, והם תירוץ גרוע ומביש למדי, אם אכן אותו נהג או סניגורו העלו אותו על דל שפתיהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. להדגיש :אני לא בטוח שזאת הייתה טענתו או טענת עורך דינו,נדמה היה לי שראיתי את הטענה הזאת היכן שהוא ובכל מקרה זאת טענה לעצם הדיון. 2. אני לא מבין למה נושא חשוב וערכי מהמעלה הראשונה של הגבלת תנועה אמור להתבטל מול 'מנהגים' ולא דרך חקיקה ראשית או מקומית,מה גם שאין ל'מנהג' זה התכנות בערים מעורבות וביתר חלקי הארץ. 3. בלי קשר למקרה הספיציפי, להרוג היום רוכבי אופניים יכול להיות מנת חלקו של כל נהג נורמטיבי ככל שיהיה ולהפוך את הנהג לרוצח שפל אם שתה לפני כן בירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סעיף 3 נראה קטוע, לא ברור מה בדיוק התכוונת לומר. לנסוע ביום כיפור זה הכי לא נורמטיבי שאני יכול לחשוב עליו (בחישוב מעטפה נראה לי 99.99% לפחות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התכוונתי ליום כיפור. התכוונתי שזאת מציאות בה כביש סואן עם 3 נתיבים בנהיגה ממוצעת של 90 קמש מתנגשת בנהג אופניים , הופכת כל נהג נורמטיבי - שמעולם לא עבר עבירת תנועה - לרוצח ורוצח שפל אם הוא שתה בירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את דעתי על טענות כאלה כבר כתבתי כמה פעמים, לאחרונה ב תגובה 701847. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעניין המעצר: 'עו"ד שמיר התנגד לכך ואמר כי ניתן לבצע את שאר פעולות החקירה כשהחשוד במעצר בית ובתנאים מגבילים. "אנחנו לא עוסקים פה בתדמית, אלא בחקירה ובמעצר למשך ימים", אמר. "אם מהלכי החקירה מחייבים שהוא יישאר מאחורי סורג ובריח - אז אני מקבל. אבל פעולות החקירה שנותרו אפשריות להיעשות כשהוא במעצר בית' 1. אהבתי את גישתו הפרקטית של עורך הדין 2. אני באמת לא מבין את פליאתך בעניין האיזונים של הצדדים 1. שופטים מקבלים את עוצמתם השיפוטית רק לאור 'בחינת טענות הצדדים'. 1 או שלא הבנתי את הדגשתך |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שה״לנו״ ב ״לנו יש אינטרס שיגיע לכתב האישום כעצור״ מייצג את הציבור ולא את המשטרה (למניעת דריסות נוספות). אפשר לטעון ש״מי שמך״, נציג המשטרה, לטעון בשם הציבור, אבל זה הדבר שראשון שחשבתי כשקראתי את הציטוט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי שהקאת וקיללת, אתה מוזמן לדפוק את הראש במקרר. מגיע פושע עם רקע עשיר של פשיעה ועבר פלילי 1 ליד ימ"ר נגב ומצלם את עצמו עם רובה סער m16. כשעוצרים אותו ומביאים אותו לבית המשפט הוא טוען שזה איירסופט. המשטרה מנסה להציל את הכבוד העלוב שלה בטענה שהוא ביזה סמלי שלטון. בית המשפט משחרר אותו מהנימוקים "איננו סבורים שיש לראות את האירוע כמבזה את מוסדות המדינה יותר מכל אירוע פלילי אחר, וחבל להיגרר למניפולציות לאומניות" ומשחררים אותו. אתמול בית המשפט האמיתי בשטח נותן לו כדור בראש אגב, 2 אחיו עצורים על ירי לעבר ניידות משטרה ובקרוב אמורים להשתחרר. _____________ 1 המשטרה עצרה אותו לפני כן ומצאו אצלו 2 אקדחים וm16. הוא שוחרר כי הוא טען שהפלילו אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומי הוא זה למשל ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומיהי 1 זאת כמשל ושנינה. 1 תימוכין לטיפשות שלא נגמרת |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רואה את ה-41 שלך ומעלה בעוד עשר, אמר אשר בסון לערן אזולאי. אני לא יודע, כמובן, אם התאונה היתה באשמתו, אבל איך ייתכן שאדם בעל 51 הרשעות ימשיך לנהוג בכלי רכב שמשקלו גבוה, ובפרט להיות נהג בתחבורה ציבורית? בכלל לא ברור לי למה אנשים בגיל 76 צריכים לעבוד בעבודות כאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה ממוצע של עבירה לשנה לאדם שנמצא כל היום על הכביש. זה הרבה? לא בטוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה הרבה מאד, מה זאת אומרת? ועוד יותר, אם תשקלל שאלה כבר הרשעות, ייתכן שהיו עוד מאתיים עבירות שלא הגיעו לכדי הרשעה. כמה עבירות בטיחות אתה מוכן לקבל של קברניט המטוס שבו אתה טס לחופשה באירופה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי הסטטיסטיקה האישית שלי, כדי להיות מורשע 51 פעמים צריך לעבור לפחות 5100 עבירות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב הבנתי קבלת דו״ח ללא ערעור היא הרשעה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה. לא הבנתי אותך נכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני משער שמספר ההחלטות של הקברניט במהלך חייו המקצועיים הוא שבריר מזה של נהג האוטובוס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצטרף לידידיה: ממוצע של דו"ח אחד לשנה לנהג מקצועי נשמע לי כמו הישג מאד מרשים, וזה כנראה הופך אותו לנהג זהיר בהרבה מכל מגיבי האייל. לא אתפלא אם הרקורד הזה שם אותו באחוזון העליון (או אף למעלה מזה) של הנהגים הזהירים בארץ (מפורסמת איפשהו סטטיסטיקה בנושא?). יודעים כבר האם סיבת התאונה היא טעות אנוש של הנהג? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואולי כל העברות היו בחמש השנים האחרונות? נהגי האייל אינם מקצועיים, בדיוק כמו שלו היו מנתחים היו הורגים הרבה חולים (בלי הכשרה נוספת) ואם היו טייסים היו מרסקים הרבה מטוסים, ואם היו עושים סלטות על הקורה היו שוברים את המפרקת חמישים פעם (הה). מה זה רלוונטי כאן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עניין המקצועיות רלוונטי לנסועה, הוא נמצא יותר זמן על הכביש בכל יום מנהגים רגילים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל הנקודה שלי היא שהציפייה ממקצוענים היא להיות הרבה יותר טובים מהאזרח הממוצע. ובהרבה אני מתכוון הרבה מאד - פי מאה או פי אלף יותר טובים זה לא בלתי סביר. ואני לא חושב שנהג אוטובוס נוסע פי מאה יותר מאזרח רגיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הציפייה שנהג אוטובוס יהיה "טוב פי אלף" מנהג טיפוסי היא לא מבוססת (בלשון המעטה). אפילו הסיפא שלך חותרת תחת הציפיה הזו: גם אם נניח שמתמטיקאי מקצועי הוא טוב במתמטיקה "פי אלף"(?) מאזרח רגיל שלא ראה משוואה ריבועית מאז בית הספר, כולנו נוהגים לא מעט (גם אסתכן בדאנינג-קרוגר, ואציע שאולי נהיגה היא תחום עם תקרת מיומנות לא מאד גבוה). אישית אופתע אם יסתבר שזה בכלל אפשרי להיות נהג טוב פי אלף מאזרח רגיל. גם "פי 10" יפתיע אותי (אנחנו מדברים על נהיגת-כביש בתנועה רגילה, לא על נהיגת מירוצים וכדומה, כן?). ואפילו אם בניגוד מוחלט לאינטואיציה שלי קיים שם בחוץ נהג כזה, הג'ון-פון-ניומן של הנהיגה - אז, ובכן, אחד לא מספיק. עוד נקודה שלא עלתה כאן: למיטב ידעתי נהגים מקצועיים מקבלים - ובצדק - תשומת-לב מוגברת משוטרים, מה שמגדיל את הסיכוי שהם יחטפו דו"חות לעומת נהג-סתם זהיר בדיוק באותה מידה, אפילו אחרי ששולטים על משך הזמן בו הם בדרכים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה הרי יודע טוב כמוני ש"פי אלף" של הפונז היה לשון מטאפורית, כך שניטפוקך תמוה בעיני. הצעה שאולי יכולה לפשט קצת את העניינים: לשקלל את חומרת העברה, גם מבחינת העונש הישיר וגם במספר הנקודות שהיא מדביקה לעבריין, בנזק ההפוטנציאלי שהיא עלולה לגרום, ע"י נוסחה שתתחשב במספר הנוסעים ברכב בשעת ביצוע העברה ובמשקל הרכב אבל גם (במכנה) בקילומטרז' של הנהג (בכך אני נסוג קצת מהעמדה הקודמת שהצגתי, שהיתה אמנם עמדה עקרונית אבל שעתה עברה). המהדרין יכולים להכניס לחשבון גם את הגיל של אותם נוסעים, מתוך הרציונל שסיכון של אדם שאינו יכול לשקול בעצמו את רמת הסיכון שהוא לוקח הוא ארוע חמור יותר. הורים לילדים קטנים שלא יאהבו את זה יכולים פשוט להשאיר את הילדים באוטו נעול לכמה שעות, ובעייתם נפתרת. רוכבי רכב דו-גלגלי דווקא ישמחו משינוי כזה בחוק, אבל מי שמסכן בעיקר את עצמו ומפחית קצת את העומס בכבישים באמת ראוי לעידוד. בהנחה שבאותה נוסחה לא יהיה שום פקטור 1000, יש בזה הגיון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא כתב "פי מאה או פי אלף יותר טובים זה לא בלתי סביר", וזה היה בהקשר של היחס לו יש לצפות בין קצב הדו"חות של נהגים-סתם לקצב הדו"חות של נהגים מקצועיים. אז דווקא הבנתי את המספרים האלה בצורה מאד מילולית. ואם אתה כבר הולך למחוזות האלה, אפשר פשוט לתת לאיזה מתמחה במרכז המחקר של הכנסת לבנות מודל פרדקטיבי של סיכון הנהג (משהו כזה, נניח, עם הפיצ'רים המתבקשים). אבל כולנו יודעים שזו תכנית הגיונית מידי מכדי להיות ריאלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה צריך מתמחה בכנסת? אני בטוח שאקטוארים בחברות הביטוח כבר עשו את זה מזמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר שפקטור הנסועה בין נהג מקצועי לאזרח הפשוט לא כל כך גדול (בני מזל נמצאים רק שעה על הכביש כל יום, רבים גם שעתיים בנסיעות לעבודה וחזרה, מה שאומר שבינם לבין מי שנוהג משרה מלאה של 8 שעות ביום יש פקטור של בין 4 עד 8), אזי גם 'פי עשרים' אמור להביא לכך שלנהג מקצועי יהיו פחות הרשעות בשנה ממני. אבל דוגמאות לפקטורים גבוהים שאנחנו מצפים ממקצוענים יש הרבה: הסיכוי שלי להנחית מטוס נוסעים בשלום הוא אפסי מול זה של טייס אל על, שאמור להנחית מאות טיסות בשלום. הסיכוי שלי להבקיע שער במשחק כדורגל הוא הרבה פחות מאלפית מזה של ערן זהבי. הסיכוי שלי לבצע ניתוח מוח (או אפילו בטן) מוצלח הוא זעום יחסית לשל מנתח מקצועי. ואם תשים אותי מול גן ילדים, אחזיק מעמד חצי שעה בקושי מול גננת שתעשה זאת מאות שעות כל שנה. לעומת זאת, כנראה שהסיכוי של ערן זהבי לפתור את הבעיות שאני פותר בעבודתי המקצועית, גם הוא נמוך מאד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(במידה וזה לא מובן מאליו) 1. יש הבדל בין רמת ההתמקצעות שנסיון מביא במקצועות שונים. תשווה מלצר לרופא או קופאי בסופר למורה. 2. יש תחומים בהם נסיון לא מייצר התמקצעות, רוב בני האדם לא יצליחו להבקיע כמו ערן זהבי גם עם 40 שנות נסיון. יש סיבה שערן זהבי מרוויח כל כך הרבה כסף, וזה לא רק הנסיון. 3. נהג מקצועי רוכש נסיון בהרבה תחומים, שליטה ברכב, תיקון תקלות ברכב, הערכת זמן נסיעה, ניווט בכבישים, סבלנות בפקקים, חניה, נסיעה ברוורס... רובם לא קשורים למספר ההרשעות שנה. 4. יש גבול (שתלוי בתחום) לכמה נסיון משפר את היכולת. ההערכה של פי אלף, פי עשרים, או אפילו פי 1.2 בהקשר של מספר הרשעות לשנה של נהגים מקצועיים לעומת קומיוטרס נראית לא לא שייכת לשום עולם מציאותי שאני מכיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל הדיון האקדמי/לוגי הזה על הסתברויות וחישובי שעות הוא אולי זווית מעניינת, אבל לדעתי הוא חוטא למציאות. כולנו ישבנו במושב האחורי של נהגי מוניות או ראינו איך נהגי אוטובוס (מסוימים) מפרשים את ה״מיקצוענות״ שלהם על הכביש. הסיכוי לפגוש נהג ״מקצועי״ שמפרש את ה״מקצוענות״ שלו כידע וניסיון באופטימיזציות על הכביש הוא סיכוי לא קטן. ב״אופטימיזציות״ אני מתכוון בעיסוק הבלתי פוסק (והמסוכן) של הנהג לחפש את הנקודות בזמן ובמקום בהן הוא יכול לחתוך, לעבור שוב ושוב נתיבים, לקצר, לעקוף, לעשות פרסה, להדחף, לנסוע בניגוד לשילוט ועוד, רק כדי לחסוך עוד איזו שניה פה או איזו שניה שם במהלך יום העבודה כדי להספיק כמה שיותר במינימום זמן (ועם קצת יותר עניין ואקשן מסתם נהיגה משעממת וחסרת ריגושים על הכביש). נהגים כאלה צריך לזהות ולשלול מהם את הרישיון ויפה שעה אחת קודם. עשרות הרשאות (גם אם זה לאורך המון שנים) זה סימן לאדם שלא צריך להיות על הכביש ולא סימן ל״מקצוענות״ בשום צורה או אופן. אם לא למדת לקח אחרי שתפסו אותך בפעם ה-20 איך להיות זהיר הרבה יותר ולהקפיד יותר על חוקי התנועה מ״סתם נהגים״, אתה בפאקינג מקצוע הלא נכון ולא יודע ללמוד מניסיון. יהיה טוב לכולנו עם החוליגנים האלה ירדו מהכביש וילכו לעבוד במשהו אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא אהבתי את „הרשאות״. אבל הרשעה אחת לשנה, כאשר חלק לא מבוטל מהן (בערך חצי? יותר?) הן על דברים שלא קשורים ישירות לנהיגה פחות תומכים בטענה שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצבעת על הבעיה בקליפת אגוז: עשרות הרשעות מסתיימות בעשרות הרשאות להמשיך לנהוג. המוזה שנחתה על המקלדת בעקבות זאת, הציקה לי עד שנשברתי, וזה מה שיצא: ו̲ב̲כ̲ל̲ ̲ז̲א̲ת̲ ̲נ̲ו̲ע̲ ̲א̲נ̲ו̲ע̲1 לכל הדעות ובכל השעות קל לטעות בין אות לאות, וכך הרשעות הופכות הרשאות להמשיך בנסיעות, למרות התרעות (או אולי התראות), שתמיד נשמעות. קל לזהות: לנהג מגרעות אי-קיום הוראות וּמהן נובעות בשכיחות, תופעות של שגגות ותלאות שגורמות לפגיעות, ועולות בדמעות על מיתות ופציעות. בין פייטן או אידיוט, אסיים, כיאוֹת: שלום, שלום, ולהִתרעוֹת. (תשואות?) _______________ 1- תשובה לשאלה: מה אמר הנהג כשיצא ממשפטו ה-51 בענייני תחבורה ציבורית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם נעיף יותר מדי מהר, יהיו בתחום יותר מדי נהגים צעירים וחסרי נסיון שלא הספיקו להיתפס וגם לא הספיקו לצבור מספיק ניסיון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האינטרנט מספר לי: "לבסון היו 51 הרשעות קודמות ב-55 השנים מאז עלה על הכביש. אחת ההרשעות האחרונות של בסון הייתה ב-2017, על נהיגה באור אדום. בין הרשעות העבר שלו גם שבע הרשעות על מהירות מופרזת, האחרונה שבהן לפני 20 שנה." 20 שנה של ימי עבודה על הכביש, ו-0 דו"חות על מהירות בעשרים השנים האחרונות? ממה שידוע לי בינתיים (לא יותר מהפרטים המופיעים בדיון הנוכחי), סביר יותר שהוא ראוי לצל"ש מאשר לשלילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקום אחר באינטרנט1 מפרט לגבי 27 מהעבירות: 6 עבירות חניה אסורה, 5 עבירות אי חגורת בטיחות, 10 עבירות פנס לא תקין, דוח מהירות מופרזת ב-2001, 2 דוחות עקיפה אסורה (האחרון משנת 89), אי ציות לתמרור עצור, אי שמירה על נתיב ימני ב-77 וחצית צומת ברמזור אדום ב2017. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאור הפירוט הזה אני מסכים שהוא לא נראה לי חריג או מחשיד בעבריינות סדרתית מסוכנת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני באסכולה האומרת ש-50 עבירות ב-50 שנה ע"י נהג מקצועי נראים לי יותר קרובים ל"נהג זהיר" מאשר לנהג מסוכן. הבעיה שלגיליון ההרשאות שלו הצטרפה עדות על התנהגותו במקרה מסויים שמעידה שאולי לא היה צריך לאפשר את המשך הקריירה המקצועית שלו. במקום להטיף לעונשים דרקוניים דוקא כלפי מבצעי עבירות לא מתוכננות מראש, אני חושב שעדיף כיוון אחר. נהגים מקצועיים אמורים לעבור בחינות הכשרה והשתלמויות שאמורות גם לסנן מתוכם את הבלתי מתאימים. אני הייתי בודק אם הפילטר הזה עובד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אתם צודקים בקשר למר בסון, אבל אני רוצה לנטפק ולהדגיש שוב את מה שכולנו יודעים: לא 50 עברות אלא 50 הרשעות, שלפי שער החליפין שלי הוא 5000 עברות לפחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מסכים. ברגע ששילמת את קנס החנייה למשטרה או ברגע ששלמת על כל אחת מאותן עבירות רבות שהן בבחינת ברירת קנס ,הודית והורשעת לכל צורך שהוא. הדיעה שלי נקבעה בגלל חוויה אישית. נתפסתי על עבירת תנועה כלשהי כאשר מלאו 5 שנים לקבלת רישיון הנהיגה שלי. במרבית התקופה לא היה לי רכב, כך שלא נהגתי יותר מדי. בביה"מ לתעבורה כאשר טענתי לנסיבות להקלת העונש, ציינתי את היותי נהג חדש והרישום הנקי שלי. כעבור רגע פלט מכשיר הפקס על שולחן השופט רצץ של כ-15 דפי מחשב עם כ-20 עבירות שבצעתי, כולל כל עבירת חנייה שעשיתי בתקופה הקצרה בה היה לי רכב. בעניין אחר, עניין הניסיון של נהג מקצועי. ב-20 השנים האחרונות נתפסתי אולי פעם אחת בעבירת תנועה ואני נוהג (לא הרבה). נדמה לי שדבר אחד שניסיון של נהג מקצועי בודאות אמור לתת, זה קצת יותר זהירות בנהיגה והרבה ידע איך להימנע מביצוע עבירות שקל לתפוס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני מבין נכון את השוטה, כוונתו היא שברוב המקרים שנהגים מבצעים עברות, הם לא נתפסים. קנס ללא ערעור הוא, כדבריך, הרשעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון ולכן עצם העובדה שהעבירה מופיעה בגליון ההרשעות שלך אינה מעידה שהמדובר בעבירה חריגה או חמורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, ולפי החישוב של השוטה שוקי עבר בערך 2000 עברות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה 2000? הוא דיווח על פעם אחת שנתפס, כך שההערכה (לא ממש חישוב, כמובן) שלי היא שהוא עבר עוד 999 ולא נתפס. אגב, אני לא יודע איך לספור נהיגה במהירות מופרזת, שכן פורמלית כל 43-^10 שנ' אפשר לספור עברה חדשה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת שאלה אמפירית שבעקרון ניתנת לבדיקה, אבל אני מסופק אם משרד התחבורה יספק את הנתונים לגבי התפלגות מס' ההרשעות של נהגים בכלל ונהגים מקצועיים בפרט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והחלופה היא לשלול את הרשיון אחרי העבירה הרביעית? אני לא כלכלן, אבל נראה לי שזה: * יוריד את מספר הנהגים המקצועיים באופן די משמעותי. * יעלה את העלות של אלה שיבחרו להשאר במקצוע. * יוריד את איכות הנהגים בכביש (במקום נהגים מקצועיים עם 20 שנות נסיון ו-6 עבירות יהיו לך נהגים עם חצי שנה נסיון ו-2 עבירות, אחרי העבירה השלישית הם יעברו לעבוד במלצרות). * יעלה את המחירים של כל מה שתלוי בנהגים מקצועיים (שזה, לפחות לחמש השנים הקרובות, הרבה) * יוריד את הזמינות ויעלה את המחיר של הרבה מוצרים בשוק. * יוריד את איכות החיים. * יוריד את היעילות של השוק. כמי שזכה לקבל הצצה מוקדמת לעתיד הזה, אני לא בטוח שאני ממליץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן, אם אתה יוצא מנקודת ההנחה שנהג *חייב* לבצע עברות תנועה, אתה צודק. לו עברות תנועה היו קורות כתוצאה מטעות רגעית, מהסח דעת או מכל אחת הסיבות האחרות שגורמות לאדם לעשות טעות תמימה, הגישה שלך (ושל עומר) הגיונית. רוב גדול של עבירות התנועה שאני רואה (ועושה) אינן כאלה, אלא הן תוצאה של החלטה מודעת לעבור על החוק. אני חושב שמי שפרנסתו תלויה בכך שינהג כחוק יחשוב פעמיים לפני שהוא חוצה קו לבן או גונב רמזור כתדום, במקום לעבור לעבוד במלצרות. במלים אחרות, אני חושב שהעולם קצת פחות דטרמיניסטי מהתמונה שעולה מקו המחשבה הזה, ואם מותר לי להשתמש במילה גסה, *הרתעה* אינה עניין זניח. אני גם לגמרי לא בטוח שנהג מקצועי חדש פחות בטוח מנהג ותיק, שכן בטחון מופרז הוא ספיח כמעט ודאי של וותק נטול תאונות, אבל אולי. אני גם חושב שמי שצבר 51 עבירות תנועה הוא שור מוּעד, ואני לא חושב שבהמות צריכות לנהוג ברכב ממונע, ודאי לא ברכב כבד, ודאי וודאי לא בהסעת בני אדם, וודאי^3 לא בהסעת ילדים. המשפט האחרון שלך לא ברור לי. אתה טוען שזה המצב החוקי בבריטניה, ואלה התוצאות? אם כן אני חייב להודות שזה חדש לי, ואשמח לקבל הפניה למקור. מכל מקום, בניגוד לנימה הבלתי מתפשרת שבה אני מתבטא, אני מסכים לכך שצריך להתחשב במידה מסוימת גם בהתיישנות. איך, כמה ולמה אני לא יודע, אבל לטעמי אם התוצאה היא שנהג בעל 51 הרשעות ממשיך להסיע ילדים משהו באלגוריתם דפוק. מאד. _________________ ׁההודעה הזאת, כמו רבות מאחיותיה בזמן האחרון, אינה אלא מחזור של דברים שכבר כתבתי כאן. אולי צריך להוסיף (ש.ח.) ליד ההודעות שלי, כנהוג בערוצי טלויזיה מסויימים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אכן יוצא מנקודת הנחה שנהג חייב לקבל דו"חות על עבירות תנועה. גם מהסיבות שציינת (טעויות רגעיות והסח הדעת: מעולם לא שמעתי על אדם1, כולל טייסי קרב ומנתחים, שה-error rate שלו הוא 0), גם מכך שביצוע עבירות-תנועה במודע הוא לפעמים ההחלטה הסבירה ביותר בסיטואציה2 ואין לה שום קורלציה לזהירות, וגם מסיבות פרוזאיות יותר, כמו למשל ההכרה בקיומם של שוטרים הסובלים מעודף-מוטיבציה רגעי מסיבות לא עניינות והארסנל הרחב שעומד לרשותם. אני שואל שוב: אתה יודע מה הסטטיסטיקה? אם יתברר שבכל תולדות ישראל לא היה נהג אוטובוס שקיבל פחות מדו"ח אחד לשנה בממוצע, דעתך תשתנה? 1 אנקדוטה צדדית ואישית: אני לא יודע לומר מה השיעור היחסי של עבירות התנועה שביצעתי בטעות, אבל אני משוכנע למדי שהוא לכל הפחות אינו זניח (ולפחות פעם אחת גם עברתי - בטעות - באור אדום). 2 נכון, החמרה משמעותית בענישה או באכיפה יכולה לשנות את המאזן. אישית, לא הייתי רוצה שזה יקרה. אבל זה כבר נושא אחר לגמרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוספת להערת הרגל הראשונה: חישוב גב-מעטפה פשוט אומר שנהג אוטובוס מקצועי צובר בשנה אחת מספר דומה של שעות-נהיגה לזה שצברתי בכל ימי חיי (אבל אף פעם לא נהגתי הרבה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עברת פס לבן בכוונה כי המצב לא היה מסוכן? נסעת במהירות מוגזמת למרו ששמת לב לספידומטר? המשכת לנהוג במשך ימים עם פנס אחורי אחד לא תקין? נסעת כמה עשרוצת מטרים ב"אין כניסה" כי השעה היתה שתייים בלילה והרחוב היה ריק לגמרי? על כל פעם שעברת בטעות רמזור אדום, כמה פעמים עברת בכוונה רמזור כתדום? אצלי התשובות על כל אלה ברורות, וההתרשמות שלי ממה שאני רואה מסביבי היא שאני לא חריג מבחינה זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי השאלה שלך: דעתי היא שאם לאחר יישום החוק "three strikes and you're out" לנהגי רכב כבד (בתיקונים הנדרשים לגבי התיישנות, ולא בהכרח דווקא שלוש, בלה בלה בלה) לא יחול שינוי בכמות עבירות התנועה שנעשות ע"י נהגים כאלה, אסכים איתך ועם האנגלי. אפשר להתחיל מניסוי: החוק יוחל לתקופת נסיון רק על מדגם אקראי של נהגים - יהיה כיף לראות את הדיונים בעליון על חוק כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא זוכר עבירת תנועה אחת שעשיתי בהחלטה מודעת לעבור על החוק. אבל, אני לא חושב שזה משנה את העיקרון. גם אם עבירות התנועה של הנהגים המקצועים הן תוצאה של החלטה מודעת, יש משהו שגרם להם להחליט באופן מודע לעבור על החוק. לכן אם העונש על עבירה על החוק יהיה קשה עד כדי סיום הקריירה, תרע דה-פקטו את תנאי העבודה שלהם. אם אני מבין נכון את חוקי ההצע והביקוש, כשאתה מרע את תנאי העבודה בתחום מסויים אתה גורם לעלייה במשכורת ו/או לירידה במספר העובדים. ומכאן נגררים שאר הסעיפים. אני די בטוח שנהג בן 22 פחות בטוח מנהג בן 52. זה לא קשור רק לנסיון בתחום ולנסיון בכביש, אלא גם לגיל באופן כללי (למשל). המשפט האחרון שלי התייחס לניסוי הבריטי בהרעת תנאי העבודה של נהגים מקצועיים והתוצאות שלו כמו שנראו במהלך השבוע האחרון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלי המצב כמעט הפוך. אני זוכר מעט מאד עבירות שעשיתי בתוך חוסר תשומת לב (אבל כמובן ייתכן שהן רבות יותר ממה שאני יודע, על אחת כמה וכמה זוכר). הארגומנטציה שלך נכונה, אבל בלי לכמת את החשיבות של אותו "משהו שגרם להם להחליט באופן מודע לעבור על החוק" אי אפשר לעשות איתה הרבה, כי היא יכולה לשמש באותה מידה לגבי כל מקרה רשלנות של בעל מקצוע, כולל מהנדסים בוני גשרים למכביה, מנתחים שעוזבים חולה כדי לרוץ לפרקטיקה הפרטית שלהם או פוליטיקאים שמעניקים ג'ובים למקורביהם. אין לי התנגדות לקביעת גיל מינימום לנהג של רכב כבד (דומני שהבעיה העיקרית עם קשורה לצה"ל). אפשר להשיג זאת ע"י דרישה של 10 שנות נסיון לפחות בנהיגה של רכב קל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח שההשוואה למהנדסים היא "הוגנת". לנהג מקצועי יש ביום עבודה אולי 100 עבירות תנועה פוטנציאליות שונות, למהנדס גשרים יש (אני חושב) הרבה פחות. גם ההכשרה שמהנדסים עובדים, המבחנים שאנחנו מעבירים אנשים על מנת להכיר בהם כמהנדסים, המשכורות שאנחנו משלמים למהנדסים, ומספר המהנדסים שהשוק צריך שונה באופן די מובהק. הבעיה היא שאם אתה הופך את המקצוע למקצוע שנורא קל לעוף ממנו אנשים לא ירצו להפוך אותו לקריירה. מה שעלול להשאיר אותך רק עם אנשים צעירים שיעבדו עד שימלאו את מלאי העבירות שלהם ויעברו למקצוע אחר. אנשים עם 10 שנות נסיון בנהיגה ברכב קל הם אנשים בני 28-32, רובם מתחילים משפחה, או מתחילים לחשוב על משפחה, ונראה לי שהם יעדיפו לבחור במקצוע עם קצת יותר בטיחות כלכלית. אם אני מבין נכון, כל החוקים האלה מקטינים את ההצע של הנהגים. אני לא יודע בכמה, אבל לוקח הרבה זמן (נגיד 5 שנים) משינוי חוק כזה ועד שהוא משפיע על השוק, וכשהוא משפיע לוקח זמן לתקן. אני הייתי מציע לעשות שינויים כאלה לאט לאט (או, פשוט לחקות שהטכנולוגיה תפתור את הבעיה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השוואה לא הוגנת בעיקר כי נהגים עובדים בזמן-אמת, ומהנדסים עובדים offline. מבחינת ה-error-rates עבודתם של מהנדסים היא טריוויאלית יחסית לזו של נהגים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק לחזק את דבריך בפיסה מהמציאות הישראלית, עכש"י: כבר היום הביקוש לנהגי משאית ואוטובוס בישראל עולה על ההיצע. כמובן, זה בתנאי העבודה הנוכחיים (שכר, ולא רק), ואם תשפר אותם תשפר את נקודת המפגש של הביקוש וההיצע - אבל זה אומר שהקשחת התנאים תעלה במחיר גבוה מאוד, לא באופן תיאורטי אלא מעשי לחלוטין ומיידי למדי, עד כדי אי-ייתכנות. (בגלל מחלת הנפש שלי לבדוק כל דבר מזווית משבר האקלים: משבר היצע של נהגי אוטובוס - רע! משבר היצע של נהגי משאית - טוב! אדרבא, שיתייקרו כל הסחורות. התחלתי לכתוב את ההערה הזו לא ברצינות, ועכשיו אם אני מנסה קצת יותר ברצינות - משבר היצע של נהגי משאית יוביל כנראה לקצת פחות הובלה של סחורות, והרבה יותר הובלה של סחורות בכלי רכב קטנים. לא מכאן יוושע האקלים.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משבר היצע של נהגי אוטובוס - רע! משבר היצע של נהגי משאית - טוב! אם הסעת המונים תמיד יותר ירוקה מאוטובוס, הרי בהנחה ויש אפשרות ליישם זאת גם על סחורות על אותו קו של הרכבת הקלה החשמלית למשל שתוכל לשנע את הסחורות בקרונות משא מותאמים אל תוך העיר שתחצה את השכונות ומשם שינוע הסחורה תתבצע על ידי משאיות קטנות חשמליות אל הספקים - הרי שזה דבר אפשרי ליישום גם כיום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נשמע נחמד, ולא פשוט. אם לא עושים את זה עדיין במקומות עם תשתית רכבות קלות מפותחת יותר מבישראל, אני משער שזה בגלל שזה מאוד לא פשוט. אבל אני לא פוסל (-: | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבה מ-TheMarker על בחינת הרישוי ברפואה לבוגרי חו"ל, עם הרבה מידע מעניין שלא הכרתי. רק למה, למה האינפוגרפיקה המזעזעת והכושלת הזאת (תחת הכותרת "כישלון מערכתי")? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אדרבה ואדרבה. שתי הערות: א. גם אחרי שהסטודנט עובר את הבחינה בניסיון הראשון או העשירי או העשרים שלו, הוא מגיע לסטאז' (שנה בה עובדים בשלל מחלקות שונות בבתי חולים כ"רופא תחת פיקוח"). בסטאז' אמנם אפשר להכשל... באופן תיאורטי בלבד. מדוע? מי שנכשל נאלץ לחזור על הסבב בשנית, כך שנדיר שמנהל מחלקה יהיה מספיק משוגע/אידאולוג כדי לתת לאסון-המהלך שהגיע אליו להשאר אצלו עוד. עדיף להעביר אותו מהר הלאה ולהפוך אותו בהקדם לבעיה של מישהו אחר. ב. צריך לזכור שיש דרישה לרופאים בינוניים וגם לגרועים - כל עוד הם רופאים עם רשיון. הרי מישהו צריך לעשות תורנות קשה במחלקה פנימית בינונית בבית חולים בינוני, והוא חייב להיות רופא צעיר, וכאלו אין הרבה שרוצים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Apparently, there was Asst Professor X at a provincial department Y, and he was up for tenure. Professor X's advisor was a famous Japanese mathematician Z at an Ivy League school. Naturally, he was asked for a letter, which he duly sent. The letter said:
X has a very nice body of work, he proved the following interesting theorems, extended such and such results, used such and such techniques... and so on for two pages. The last sentence was: all in all, X is a very good second-rate mathematician. The committee was mortified, but figured that the rest of the letter was so good, they should call Z, since maybe since English was not his native language... So, call they did, and the phone conversation went about the same as the letter: did this, improved that, ..., all in all a very good second-rate mathematician. The committee then said: look, we don't understand why you say he is second-rate!!! to which Z replied: well, I really can't understand why that would be a problem – after all, you are a third rate department. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |