 |
יהונתן גפן נפטר | 4182 |  |
|||||
 |
|
 |
||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
אני לא בטוח אם סגולתו של גפן כמתרגם מוערכת מספיק. לאוהבי האלבום "רוצה ויהיה" של ארקדי דוכין משירי ויסוצקי קל להעריך אותה. כל האלבום הוא תרגומים של מיכה שטרית, והם לא עובדים: מסורבלים ולא ברורים. ואז, "טמבל" - ברור, פשוט, קולח, לגמרי נראה כאילו נכתב במקור בעברית. תרגם יהונתן גפן. אני חושב שזה נכון גם בתרגומים שלו ב"האישה שאיתי" ו"בסוף מעגל". מרוב שהעברית שלו (בתרגומים כמו בפזמונים המקוריים) פשוטה, זה נראה קל - אבל זה לא. אולי ההשוואה לשטרית מחמיאה מדי? אני מחפש עוד מתרגמי פזמונים. היו הרבה בדור שלפני גפן, נעמי שמר ויוסי בנאי למשל, והם היטיבו לתרגם - אבל לעברית די חגיגית ונמלצת. מי עוד תירגם "נמוך"? |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אהוד מנור? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הוא תרגם? קופצים לי לראש שירי "ארץ טרופית יפה". וגם "סופרקלי..." ועוד שירי מחזמר. תרגומים בסדר, לפעמים מפגינים מיומנות של ממש, אבל לא ניחנו בסגולה של טבעיות מוחלטת בעברית. אם זה מיטב התרגום של מנור, לדעתי זה מחזק את התזה שמיומנות התרגום של גפן יוצאת דופן. עוד דוגמה מקרית שעכשיו במקרה נתקלתי בה - שם באבן, תירגם רוני ערן, לא טוב כל כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנור תרגם גם את "שיער". הקשבתי עכשיו לביצוע (המקורי, אני חושב) של צביקה פיק ל"אקווריוס", ואני מסכים איתך שהתרגום עצי ולא-קולח. דן אלמגור שייך לדור שלפני גפן, אבל הנה ביצוע לתרגום שלו, יחסית מהזמן האחרון, ל-Imagine. ובחזרה לגפן עצמו - לדעתי לתרגם את "A hard rain is gonna fall" ל"גשם כבד עומד ליפול" זה בעייתי. אוקיי, יש דמיון מצלולי בין fall ל"ליפול", אבל בעברית גשם יורד, לא נופל. (כתבתי את כל זה כבר פעם.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ונקודה יפה לגבי גפן המתרגם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי עוד תרגם "נמוך": ויזלטיר. יש לי בבית ״בלדות ושירי עם ישנים של אנגליה וסקוטלנד״ בתרגום אלתרמן, שאני דווקא מאוד אוהב ומאיר ויזלטיר ממש לא. הוא טען שאלתרמן חטא לפשטות העממית של הבלדות ועיטר אותן בקישוטיו המליציים, וויזלטיר עצמו תרגם אותן באופן יומיומי יותר. צריך לחפש, נדמה לי שהוא תרגם את ״לורד רנדל״ ו״שלושה בני עורב״ ובטח עוד כמה. (יש לי גם בבית את ״פגימות״ של ויזלטיר, אסופת תרגומים מעניינת מאוד, אבל לא חושב שזה שם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. א. מילן יש שני ספרי שירים לילדים (שאני מכיר): When We Were Very Young, ו-Now We Are Six. כמה מהם תורגמו לעברית, חלקם משעשעים, חלקם יפים וחלקם נוגעים ללב (אני במיוחד אוהב את "The Wrong House" מילים שסוגר את הספר הראשון). גם יהונתן גפן תרגם את "The Good Little Girl", והתרגום שלו, איכשהו יותר ישראלי מאשר תרגומים אחרים שאני מכיר. לצערי אין לי קישורים לתרגומים, רק למקור כך שתצטרכו להאמין לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לרגע קצת נלחצתי מזה שתגובתך נפתחת ב״לא.״ נחרץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלתי את עצמי האם היינו זוכים לכבש ה 16 אילו גפן ז"ל לא היה בן לאליטה (והשאלה כמובן מתחדדת כשמדובר בבנו יבל"א)? בסופו של פער, נראה לי שיותר מכל הפער הוא בהזדמנויות. אולי יותר נכון להתייחס ל scope (מרחב האפשרויות?) שהמתבגר רואה. אם אתה בן של ח"כ שגדל בתל אביב יש לך scope הרבה יותר רחב מאשר אם אתה בן של נהג משאית חלוקה שגדל בטבריה, קל וחומר אם אתה מתבגר חרדי בבית"ר עילית (6.5% זכאות לבגרות בשנה"ל תש"ע). אם ראש הממשלה הוא ידיד המשפחה אז להיות ראש ממשלה נמצא בתוך ה scope שלך. זה דבר הרבה יותר ארצי ונראה בהישג יד מאשר אם ראש הממשלה מגיע פעם בעשור לבקר בישוב הפריפריאלי שלך כמושא הערצה מרחוק. כמובן שיש לא מעט דוגמאות לפריצה מהפריפריה לטופ הארצי, אבל אלו היוצאים מהכלל. על כל מאיר שטרית יש אלף בני דמותם של הזגורים מהסדרה. עבור מי שגדל בפריפריה האפשרות לפרוץ לטופ לרוב לא נמצאת בכלל בטווח האפשרויות שקיים בעולמו. לכן כל הסיפורים על פער עדתי מחמיצים לדעתי את הנקודה העיקרית- הפער בין המרכז לפריפריה. הפער בין מזרחיים ואשכנזים הוא לדעתי תוצאה של הפער בין המרכז לפריפריה, פשוט משום ששלחו את המזרחיים לפריפריה בשנות החמישים הרבה יותר מאשר כל אפליה וקיפוח אחרים, אמיתיים ומדומיינים. לכן צודק לדעתי אב"ח שההגמוניה אינה מודעת להגמוניותה. הוא רק טועה בייחוס העדתי להגמוניה. אם גדלת ברחביה או בצפון תל אביב זה לא משנה שאתה מזרחי, החברים שלך בהגמוניה וכך גם אתה, ואם גדלת בבית שאן או בירוחם זה לא משנה שאתה אשכנזי, אתה וחבריך בחוץ. עוד בעניין ה scope - בעקבות הסדרה על סיירת מטכ"ל נפתרה לי החידה איך יחידה כל כך קטנה הוציאה כל כך הרבה רמטכ"לים, שרי בטחון וראשי ממשלה. התשובה ניתנה שם במפורש- היחידה עובדת ישירות מול הצמרת הבטחונית. אנשי היחידה, ובעיקר מפקדיה, נחשפים לרמטכ"ל ולשר הבטחון בעבודה היומיומית ורואים אותם כבשר ודם. בכך מתרחב ה scope שלהם לתפקידים האלה. בכיוון הנגדי הם מצטרפים להגמוניה בכך שהם וכישוריהם מובחנים באופן בלתי אמצעי ע"י הצמרת. מצד אחד הצמרת נכנסת למרחב האפשרויות בעולמם, ולא משנה איפה גדלו ומי אבא שלהם, ומצד שני הצמרת מכירה אותם ולכן הם כבר הגמוניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאכן יש פער אבל שהוא פחות גדול ממה שנתפס ועיקרו נקבע לפי חינוך. הכתבה הזו מכילה נתוני גיוס ל 8200 (להלן, כרטיס כניסה להייטק והאליטה). אם הולכים לקצוות, הסיכוי להתקבל גדול פי 3.2 ברעננה וקטן פי 3.2 בנתיבות, פער של 11.2. אם לוקחים את הרצליה (2.2 יותר) מול רמלה (2.2 פחות) הפער הוא 4.84. בכתבה הזו יש יחסי בגרות חמש יחידות מתמטיקה לפי ישוב (להלן, מיומנות ראלית). לא מצאתי את נתיבות אבל בהרצליה יש 30% וברמלה 5.5%, פער של 5.4 שהוא 12% מהפער בנתוני הקבלה. שיאנית חמש היחידות היא רמת השרון עם 40.1% והיחס שלה מול רמלה הנמוכה ביותר בבגרות, הוא 7.2. אם נראה חמש יחודות בגרות במתמטיקה כקריטריון קביל לקבלה ל 8200, וכזה שדומה ממילא לקריטריון לימודים גבוהים הרי ש 8200 חוטפת את האש הרבה בגלל משרד החינוך. כמובן שיש עוד הרבה משתנים, כמו הנגישות שציינת. אם כל השכבה שלך מכוונת לחמש יחידות מתמטיקה, תהיה השפעה גם עליך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על הקישור. זו יוזמה מבורכת! הפער הוא עצום והמתאם לרמה הסוציו אקונומית של היישוב חד משמעי. רעננה, כפר סבא, הרצליה, הוד השרון ורמת השרון כולן באשכולות 8-9. לוד, רמלה, שדרות, צפת ונתיבות באשכולות 2-51. הערים החזקות שולחות ל 8200 פי 5 עד פי 10 צעירים ביחס לגודל האוכלוסיה מאשר החלשות. אבל עדיין, ככל שניתן לראות מהנתונים החלקיים בכתבה, לפריפריאליות יש בכל זאת השפעה מעבר לרמה הסוציו אקונומית של הישוב. כרמיאל, לדוגמה, באשכול 6, נמצאת מתחת לממוצע הארצי, ואילו חולון, רחובות וראשל"צ - כולן אשכול 7, נמצאות הרבה מעל. היה מעניין להשוות את קרית ביאליק וקרית מוצקין (שתיהן אשכול 7) אליהן. רמז בכתבה נמצא במשפט הבא: "הדגש המשמעותי ביותר בתוכנית הוא חיזוק תחושת המסוגלות והאמונה העצמית אצל התלמידים." בכתבה המקורית על הפערים מופיעים עוד רמזים: "בערים החזקות, מודים גם ב-8200, דוחפים כיום הורים בכל הכוח את הילדים להתמיין לעולמות התכנות והסייבר ביחידה, ומוכנים להשקיע בכך הרבה. משיעורים פרטיים, דרך לימודי סייבר ועד קורסי הכנה ייחודיים לפני הגיוס. "מסלילים את הילדים לכאן כבר מגיל צעיר", אומר קצין בכיר ביחידה, "מתוך הבנה שזה מה שיסדר אותם בחיים"..."זה לא בגלל שאלה מסוגלים ואלה לא", מבהיר אל"מ ש', מפקד מרכז בינה מלאכותית ביחידה. "זה פשוט בגלל שההורים שלהם מהנדסים או רופאים. כשאתה גדל בבית עם סביבה תומכת ומאפשרת, יש לך גם את המורה הפרטי שאתה צריך." מילות המפתח לדעתי הן "סביבה תומכת ומאפשרת". ______ 1 ואף מילה על בני ברק ואלעד |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים איתך ועם אל"מ ש'. הסביבה התומכת והמאפשרת מובילה לחמש יחידות מתמטיקה ויחד שתיהן מובילות ל- 8200. בזוית אחרת, גם אני שותף להערכה ליוזמה הברוכה של 8200. עדיין אני תוהה איך זה שיחידה צבאית (ועוד כזו שיעודה הוא לא חינוך) נאלצה להרים את הכפפה. למען האמת, אני לא תוהה, רק מצטער. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסלילים את הילדים לכאן כבר מגיל צעיר", אומר קצין בכיר ביחידה, "מתוך הבנה שזה מה שיסדר אותם בחיים"..."זה לא בגלל שאלה מסוגלים ואלה לא", מבהיר אל"מ ש', מפקד מרכז בינה מלאכותית ביחידה. "זה פשוט בגלל שההורים שלהם מהנדסים או רופאים. כשאתה גדל בבית עם סביבה תומכת ומאפשרת, יש לך גם את המורה הפרטי שאתה צריך." ------ אפשר להניח שאותם מסלילים לא יהיו שמחים שיכנסו מוסללים אחרים שיתחרו עם המוסללים שלהם. הכל ראיתי בצבא. אין חדש תחת השמש. מכל מקום, לראות את מקצוע המתמטיקה רק במשקפיים של כדאיות כלכלית עתידית היא תמוהה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כ"כ הבנתי מה אתה מנסה להגיד ב"לא יהיו שמחים". גם אני לא אהיה שמח אם ארשם לתחרות ריצה ויתחרו בי אנשים שהתאמנו יותר ממני ורצים יותר מהר ממני... אלו החיים. אם זה יקרה הרבה, אאלץ להגדיל את תדירות האימונים, ואם הילדים של אותם מסלילים לא יתקבלו ל 8200, הם יגדילו את תדירות ואיכות השיעורים הפרטיים. מה גם שהצבא יכול להרשות לעצמו הרבה מוכשרים; יש מגבלות ותחרות על מקום בקורס היוקרתי x, אבל מי שמוכשר רק מעט מתחת לרף ימצא עצמו בקורס אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כותב זאת מתוך 'קנאת סופרים'. לא לכל אזרחי מדינת ישראל הלא שוויונית הייתה הזדמנות לחיות ב'סביבה תומכת ומאפשרת'. אני מסכים עם מה שכתבת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה גם במה מתבטא אותו אי-השוויון. בקצה אחד כנראה באמת יש הורים ששולחים את הילד שלהם ל"קייטנת סייבר" ומכריחים אותו ללמוד אסמבלי גם אם הוא מעדיף לשחק כדורגל, אבל כמה כאלו באמת יש? אני מניח שב"סביבה תומכת ומאפשרת" יש המון אפור. למשל, מה אתה אומר על הורים ש- * הם בעצמם אנשי הייטק, ומטבע הדברים חלק לא מבוטל מהילדים מתעניינים בתחומים הקרובים להוריהם - גם אם ההורים בעצמם לא דחפו אותם לתחום באופן אקטיבי. * באופן כללי מאמינים בחשיבות ההשכלה ומעבירים ערכים שכאלו לילדיהם, והילדים הם אלו שהתעניינו בתחומי מחשבים - למרות שבאותה מידה היו יכולים להתעניין בפילוסופיה/היסטוריה/אומנות/... * בחרו לגור במקום שבו במקרה-או-שלא-במקרה יש בית ספר עם מגמת רובוטיקה/פיזיקה. * עשו שיקול כמו "איכות החינוך" או "האווירה והיחס להשכלה בקרב החברה" כאשר בחרו מקום מגורים. * (יותר רלוונטי לעבר) היה מחשב בבית כבר כשהילדים היו מאוד צעירים, וזה גרם להם להתחבר אליו. * לא דוחפים את הילדים שלהם למחשבים באופן מיוחד, אבל אם הילד מבקש מורה פרטי / חוג מחשבים / שיקנו לו ספר על תכנות - הם לא יגידו לא. מתי זו הסללה ומתי לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל הסעיפים שכתבת, למעט השני, הם אותה "סביבה תומכת ומאפשרת" שמתקיימת רק ביישובים באשכולות העליונים. - הם בעצמם אנשי הייטק (אז הם לא גרים בירוחם או בית שאן) - בחרו מקום מגורים - וידם אפשרה להם - "במקרה" יש שם בית ספר עם מגמת רובוטיקה - היה מחשב בבית (היום- יש בעיר קייטנת סייבר) הסעיף השני הוא הסעיף שמאפשר מובילות חברתית וכלכלית, ומסביר את רוב אנשי ההייטק יוצאי הפריפריה שהפונז הזכיר (שעברו כמובן למרכז). ואוסיף דבר חשוב מאוד בעיניי: איכות בית הספר היסודי. הילדים שלי למדו באחד היסודיים הטובים בארץ, ששם דגש על מצויינות. בית ספר שהעלה את מחירי הדירות בשכונה שלו ביותר מ 10% מעל שכונות מקבילות. שלשתם למדו בתיכון 5 יחידות מתמטיקה ו 10 יחידות הייטק (שניים מחשבים ואחד רובוטיקה) בלי הכוונה ממני ומאשתי. מבחינתי יכלו גם ללמוד קולנוע. נראה לי שההסללה החברתית עובדת גם כשההורים לא מתאמצים. אגב- אף אחד מהם לא הלך ל 8200. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור לי שאלו דוגמאות ל"סביבה תומכת ומאפשרת" - אבל האם באמת מדובר בהסללה? הרושם שלי שהסללה פרופר היא נדירה יחסית. ... אתן את האנקדוטה האישית שלי. אני שירתתי לפני כ- 20 שנים בתפקיד טכנולוגי בצה"ל; אני, וכל מי ששירת איתי, פשוט מצאנו שמחשבים זה תחביב נחמד וכיפי - אף אחד מאיתנו לא בחר בו בגיל צעיר לאחר שקרא טבלאות שכר, שלא לדבר על הסללה. באותה מידה, יכולתי "להנעל" על כל תחביב אחר, כמו פיסול או תיאטרון. מבחינתי, בצירוף מקרים ממוזל, התגלה שבחרתי בתחביב שמאפשר לי לשרת שירות משמעותי ולהתפרנס בשחרור יותר מבעבודה מועדפת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רובוטיקה זה ממש משהו של ישראל הראשונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יוצאי הפריפריה שאני הזכרתי שעברו למרכז, עברו לשם בגילאי העשרים המוקדמים, גרו שלושה בדירת שותפים מרופטת (נניח) ולא הסתמכו על הכסף של ההורים בשביל זה (לא סתם ההורים עצמם גרו בפריפריה). מה שהביא להצלחתם זה היכולת וההשקעה בלימודים קשים שבסופם מביאים פרנסה טובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחת ההסללות שמשמעותיות לדעתי - בגלל שהן קורות בגיל צעיר (תחילת כיתה ב') - היא המבחנים לכיתות מחוננים. כשאני הייתי ילד, המבחנים לחוגי מחוננים היו בכיתה ה', כשהילד כבר רכש כמה מיומנויות בדרך. היום המבחנים האלה ניתנים לילדים שחלקם עוד אפילו לא קורא באופן שוטף - והשאלות במבחנים הן הרבה הרבה מעבר לחומר שתלמיד כזה למד איפשהו במערכת הציבורית. זה אומר, שהסיכוי היחידי לעבור אותם - אפילו עבור תלמידים מוכשרים מאד - זה בערך חודשיים נטו של עבודה רצופה בבית עם ההורים כהכנה למבחנים האלה. אם זה לא מיותר לומר - זה מיד מוריד מהשולחן משפחות שבהן ההורים או עסוקים מדי בשביל זה, (כי הם צריכים לפרנס, לא כי "לא בא להם"), או לא כשירים מספיק ללמד בעצמם את הילד. ומרגע שהילד עולה על המסלול הזה, זה כבר נותן לו יתרונות הולכים וגדלים על השנים. אחד מהם למשל - מספר הילדים בכיתת מחוננים הוא בערך חצי מבכיתה רגילה1. ומכאן הסיכויים של ילד כזה להמשיך בכיתות מחוננים בחטיבה ובתיכון (גם שם חצי ממספר הילדים) הוא גדול מאד. 1 אצל חלק מההורים והמורים המעורבים, השנינה הידועה היא שכיתות המחוננים הן סוג של "חינוך מיוחד". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני הייתי ילד ונער לא היו חוגי מחוננים או כיתות מחוננים, אולי מלבד ''פנימיית בויאר'' אליה התקבלו בעיקר - אם כי לא רק - ילדים ממוצא מזרחי. באותה עת אחד ההסברים המקובלים להבדל בין אוכלוסיות שונות היה מספר הילדים במשפחה, אלא שמאז הוא נמחק והאי שיויון לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי. יש את המחקר של ויקטור לביא, שאומר בגדול ש"ללימוד בכיתות מחוננים השפעה אפסית על ההישגים, השכר והתעסוקה". מאידך יש עליו ביקורת מתודולוגית: ר' הרחבה בקישור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו תאור של זוג ההייטקיסטים שמשתכרים באופן שמאפשר להם לאפשר ומכאן גם לתמוך. הזוג הזה - שמשלם המון כסף למדינה - יכול לאפשר את האפשרות לבחור את מגוריו ומרכז חייו במקום שיכול לאפשר לילד תמיכה חיצונית בנוסף על זאת הפנימית. אותו זוג מבין ומפנים את חשיבות המדעים ואת חשיבות המתמטיקה כמפתח כניסה לכל שער במדע וזאת כדי להגשים את יתרונות המדעים. הורים אלו יעדיפו שהילד ילמד מתמטיקה באופן עמוק וייסודי כדי להכשיר אותו לכל מדע אשר הוא יחפוץ ללמוד בעתיד ללא תנאים. הסללה היא לדעתי הכוונה ברורה לענף מסוים במדע מסוים וזאת מתוך רצון למקסם את כושר השתכרותו בעתיד. אני לא טוען שהסללת ילד ל8200 כמהלך מקדים לשוק הפרטי יש בה טעם לפגם, כמו שלא אטען שהסללת ילד לרפואה או למוזיקה היא פסולה. השאלה היא מהן עלויות ההסללה. כמדומני שהסללת ילד לרפואה תתקבל בברכה וזאת לעומת הסללת ילד למוזיקה או מדעי המחשב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף אחד לא מסליל ילד לרפואה. זה עונש שרק משוגעים לדבר מוכנים לסבול. בהייטק אתה מקבל משכורת של 27 אלף ש"ח בגיל 22-3, וזה רק עולה עד גיל 35. כמו כדורגל, רק שלא צריך כל כך הרבה כשרון :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רומז שמגיל 35 המשכורות בהיי-טק מפסיקות לעלות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע. ככה זה אצל כדורגלנים. ואני מנחש שבהייטק יש פחות מקום בצמרת, כך שהמשכורת ממשיכה לעלות עבור מעטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מאד מסובך והייתי מעלה את נקודת האלחזור לגיל 45, אבל בכללית זה נכון. זה קשור מאד לניידות. כל עוד היכולת שלך למצוא מקום עבודה חליפי גבוהה, השכר שלך יכול להמשיך לעלות. צריך גם להודות שהחברה האנושית מאד "מושחתת", כך שתמיד יש חריגים, פריבילגים, מקורבים ואנשים שיש להם מזל או חברים במקומות הנכונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שאני מקורב או מקושר באיזשהו אופן ואין לי אף מכר או חבר ברמות שמחליטות על מדיניות השכר. חוץ מזה, רוב האנשים שעובדים בהיי-טק לא נשארים הרבה שנים באותו מקום ואני כרגע פחות משנתיים וחצי במקום העבודה הנוכחי שלי ובטח שלא הספקתי (או אפילו ניסיתי) ליצור קשרים. אני גם מעל גיל 50, אבל המשכורת שלי לא מפסיקה לעלות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, טוב בעצם גם אני ... לא. בעצם אני ממש לא. צוללת כמו אבן מגיל 48. אבל זה היה מזמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שאני לא מדגם מייצג ואולי גם החברים שלי לא, אבל לפחות ממה שאני מכיר, המשכורת לא מפסיקה לטפס לפחות עד גיל 50. מה יהיה הלאה? אני באמת לא יודע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה גם מה שאני מכיר. ובנוסף לזה, יש מרכיב של אופציות/מניות, שגם הוא תלוי בדרגה ולפעמים גם בנסיון שאתה מביא. אבל זה רכיב שתלוי גם הרבה במזל - כמה החברה שלך מצליחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופציות ומניות תלויות בעיקר באיזו חברה אתה עובד. עבדתי במקומות שנתנו רק אופציות, כאלה שנתנו מניות עם סחירות מוגבלת (RSUs) כאלה שנתנו גם וגם וכאלה שלא נתנו כלום. ברוב המקרים לא יצא לי מזה יותר מדי כסף (אם בכלל), אבל בחברה הנוכחית שאני עובד יש לי ערימות של מניות חסומות שבתאוריה שוות הרבה כסף. עכשיו צריך רק להמתין בסבלנות שישתחררו ולקוות שהמניה תתאושש אחרי שנפלה ב-50% מהשיא (למרות שגם במחיר הנוכחי מדובר בלא מעט כסף). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אדרבא! גם שכר גבוה להמונים וגם קריירה ארוכה ומתפתחת. האמא היהודיה צדקה בענק! רותם, תעזוב את הכדור ושב ללמוד! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צב"ר. משיחותי עם אבי: "אתה... אתה יודע למה אתה נכנס, נכון?" :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
'לא צריך הרבה כישרון' בגלל דלות החלק המתמטי בלימודי מדעי המחשב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגלל שיש עשרות אלפים שמקבלים את המשכורות האלה בהייטק, וכדורגלנים לא כל כך הרבה, רק איזה 500 הכשרוניים במיוחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי. קרוב משפחתי מסליל את בנו בשנים האחרונות מאז היותו ׳אפרוח׳ למכבי תל אביב וכיום הוא בנוער. הוא מעריך שבתור כדורגלן הוא ירוויח יותר טוב מהייטק. בקיצור הגרסה הגששית האקטואלית. אם כי יש מקצועות שמכניסות יותר כסף מההייטק. תגובה 751886 . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היהודים שהיגרו בהמוניהם לאמריקה לפני כמאה שנה לא היו "מהנדסים או רופאים" אלא עסקו ברובם בחיייטות וסנדלרות או שהיו האקויולנט של בעלי באסטות בשוק, ובכל זאת צאצאיהם הגיעו להישגים אקדמיים מפוארים, כפי שעיון קצר ברשימת הזוכים בפרס נובל מוכיח. לפחות חלק1 מההסבר נעוץ, לדעת רבים, בחשיבות של ההשכלה בעיני אותם מהגרים. במקום לילל על מר גורלם ובמקום לדרוש שהמהגרים שהגיעו לפניהם יחלקו עימם את העושר ואת ההזדמנויות שהוא קונה, המהגרים ההם שינסו מותניים והקדישו מאמצים רבים כדי שילדיהם יזכו לחיים טובים יותר - וראה זה פלא: הם הצליחו. מאחר ומדובר באוכלוסיה די דומה לזאת שהגיעה לארץ באותה תקופה, אני לא חושב שצריך להתפלא מדי על כך שגם בארץ האקדמיה ובית המשפט העליון מלאים באותה אוכלוסיה. __________ 1- כפי שיוצא לי להגיד לא פעם קיימת גם האפשרות ליתרון גנטי אבל אסור לבן תרבות להעלות את האפשרות הזאת על דעתו, על אחת כמה וכמה להשמיע אותה בפומבי. טאי זקס וסיסטיק פיברוזיס זה בסדר, אבל IQ גבוה זאת גזענות. מזל שאני לא בן תרבות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בדקתי את את אפיוניי ההשכלה והתעסוקה של עליית יהודים לפני מאה שנים לארצות הברית. מה שאני כן יכול לכתוב וזאת במידה מסוימת של ידיעה שמאה השנים בין 1815 ועד 1914 היו מאת השנים הטובות ביותר שידעו היהודים מאז חורבן הבית 1. אני מתאר לעצמי שמאה שנים אלו הכשירו את יוצאי חלצי תושבי הגטו במזרח להבין שההזדמנות שלהם במערב תבוא מההשכלה בלבד ולא מאלוהים או הוודקה. ההשוואה בין ארצות הברית לבין ישראל לא נכונה לדעתי. אנחנו מכירים את הנפוטיזם הישראלי המאוס לדורותיו ואת המנטליות הישראלית בכל הקשור לכישורים ולקשרים. העובדות שאתה מתאר ובייחוד; 'אני לא חושב שצריך להתפלא מדי על כך שגם בארץ האקדמיה ובית המשפט העליון מלאים באותה אוכלוסיה' מסבירות איך רק סוג אחד הצליח להתברג בבית המשפט העליון בייחוד כי מה למשפטים ולמדעים כלשהן שלא נדבר על מתמטיקה. מכל מקום, אין בנינו מחלוקת לעניין מעמד ההשכלה בכלל והמדעים בפרט לאזרח במדינה המודרנית. ------- 1 הטרגדיה היהודית כביטוי לפער הבלתי נתפש בין השנים הכי טובות לשנים הכי רעות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע את התפלגות המוצא העדתי בקרב המשרות הבכירות במדעים המדוייקים באקדמיה, אבל המדגם הקטן שאני מכיר לא שונה בהרבה ממה שקורה בבית המשפט העליון. למיטב זכרוני *כל* המרצים שלי באוניברסיטה היו אשכנזים, או לפחות נראו כאלה. אני גם מסכים שלפחות חלק מהבעיה בבית המשפט העליון נעוץ בנפוטיזם (במובן הרחב, על בסיס עדתי ולא דווקא משפחתי), בעיקר לא מודע, שכן המידע על נטיות לא מודעות לתת הערכה גבוהה יותר למי שדומה לך לא היה מוכר בשעתו, כך שהוא לא נלקח בחשבון. אני מאמין לברק שאמר שבשעתו לא נמצא מרוקני ראוי להיות שופט עליון ורק צריך להוסיף *לדעת הועדה* על כל מה שמשתמע מכך. אני מקווה שבימים אלה חברי הועדה לבחירת שופטים מודעים להטייה ולפחות מנסים לתקן אותה, וכמובן גם חברי הסגל בפקולטות השונות באקדמיה, בבואם להחליט מי יקודם, מי יקבל קביעות וכד'. האם שופטים, למשל, לוחשים לעצמם מדי פעם "העד הזה נראה לי פחות אמין מהקודם, אבל אולי ה"ח" וה"ע" שלו משבשים את האובייקטיביות שלי, וכדאי לבדוק שוב, בחשדנות רבה, אם הרושם הזה מבוסס"1. אין לי מושג עד כמה המודעות לבעיה עוזרת לפתור אותה באמת כי גם אם מחשבות כאלה אכן עוברות במוחם, אני לא בטוח שהן מועילות. מנסיוני האישי אני יודע שלא קל לנצח את התת-מודע. אלא שגם האפשרות שלגנטיקה יש מה להגיד בנושא ממשיכה להתקיים. הפיל הזה לא מתכוון ללכת לשום מקום. ______________ 1- ובעניין משיק: "אני רעב עכשיו לכן כנראה אני נוטה להחמיר בעונש, וכדאי שאפחית כמה חודשי מאסר כדי לתקן את העיוות". Hungry_judge_effect [Wikipedia] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נזכר בקטע הזה מתוך טיסה נעימה דיווח על אסון תעופה מתדרדר לשיחה על המקום של נשים צמחוניות בפוליטיקה האמריקאית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה הראשונה שצריכה להשאל היא - כמה עורכי דין מרוקאיים הוסמכו בארץ בשנות החמישים, כדי ש 30 שנה אחר כך יהיה אפשר לבחור מהם מועמדים לעליון. ככל שאני יודע זה לא היה מקצוע נפוץ ביהדות המגרב. לעומת זאת ביהדות עיראק עם ההשפעה הבריטית הוא היה נפוץ יותר, ושופטים ממוצא עיראקי היו כמה וכמה בעליון. השופט המזרחי הראשון בעליון היה אליהו מני (נולד בחברון להורים יוצאי עיראק), שהוסמך לעריכת דין באנגליה ב 1932 ומונה לעליון ב 1962. מתוך ויקיפדיה:"מועמדותו לבית המשפט העליון נידונה כבר בשנת 1953, אך נפסלה עקב גילו הצעיר וניסיונו המועט. בשנת 1959 סירב מני שתוצג מועמדותו לשם מינוי שופט ממוצא ספרדי לבית המשפט. מני סיפר אחר כך שחווה גזענות עקב היותו מזרחי משאר חבר השופטים, ביניהם מנה את השופט משה זילברג." אגב- 15 שנה אחריו מונתה האישה הראשונה לעליון, מרים בן פורת (הוסמכה בארץ ב 1945), ואפשר לשאול את אותה השאלה- כמה עורכות דין נשים היו בארץ בשנות החמישים? ורק ב 2004 מונה הערבי הראשון לעליון- סלים ג'ובראן, שהוסמך ב 1970. אותה השאלה. ורק ב 2018 מונה יליד ברית המועצות אלכס שטיין לעליון. דוד בכור נולד בירושלים אבל גדל באלכסנדריה. הוסמך בארץ ב 1943 ומונה ב 1977. משה כהן, יליד יוון, הוסמך בארץ ב 1943 ומונה ב 1982 אברהם חלימה, יליד עיראק והוסמך שם ב 1941, מונה לעליון ב 1982 במינוי זמני וב 1984 במינוי קבע. אליהו מצא, יליד הארץ להורים ילידי הארץ ממוצא ספרדי. הוסמך ב 1963 ומונה ב 1989 במינו זמני וב 1991 למינוי קבע (למה שכונה "הכסא הספרדי") עם פרישתו של חלימה. יעקב קדמי, אימו ממוצא מצרי ואביו מהישוב הישן, הוסמך בארץ ב 1955 ומונה לעליון במינוי קבע ב 1994 . אדמונד לוי, יליד עיראק, הוסמך בארץ בשנת 1970 ומונה לעליון בשנת 2000. אורי שהם, יליד עיראק, הוסמך בארץ ב 1975 ומונה לעליון בשנת 2012. מני מזוז, יליד תוניסיה, הוסמך ב 1981 ומונה לעליון ב 2014, הוא הראשון מיהדות המגרב שמונה לעליון. אגב- דליה דורנר, עם המבטא הייקי, היא ילידת איסטנבול. אמנם סבה היה הרב הראשי ה*אשכנזי* של איסטנבול, אבל אם הולכים מספיק אחורה גם יהדות צפון אפריקה הגיעה מאירופה, ויוכיח אייזנקוט. וגם יהודה כהן נולד בצפת אבל גדל בביירות, שם למד בתיכון האמריקאי ובמכללה האמריקאית. נחשב? בסך הכל מתוך 61 השופטים שמונו לעליון מקום המדינה ועד לפני ההרכב הנוכחי היו 9 מזרחיים, שני ערבים ו 8 נשים. לעומת זאת בהרכב הנוכחי של 15 יש 6 נשים(!), שלשה דתיים לאומיים, מהם שני מתנחלים1 ערבי אחד ושני מזרחיים. ____________ 1 מינץ, שלמד בישיבת הר עציון ומתגורר בהתנחלות דולב, וסולברג, שלמד גם הוא בהר עציון ומתגורר באלון שבות. השופטת וילנר שמתגוררת בחיפה למדה באולפנה והשתתפה בעליות לסבסטיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד בהרכב הנוכחי: גילה כנפי שטייניץ. גם ממוצא מזרחי, גם אישה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בצוק העתים, כאשר הבחירות אינן באופק, אני רוצה להטריד את הציבור שוב ולהמליץ באזניו על מועמד שלי לרוה"מ. נראה לי כי גדי אייזנקוט, עם הקריירה הארוכה שלו, כולל הזמן הקצר שהוא בפוליטיקה, מוכיח עצמו כאיש הנכון בזמן הנכון. הקו העיקרי לדמותו כפי שמצטייר בתדמיתו הציבורית הוא סוג מסויים של אפרוריות ולדעתי זהו בדיוק מחוז כיסופיו של חלק גדול מן הציבור. מינויו לתפקיד מנהיג האופוזיציה ואי"ה לרוה"מ, עשוי לסמן ראשיתו של תהליך של הרגעה והפסקת זרימת הדלק לתבערה, לפלגנות ולהסתה החברתית-שבטית בישראל. אולי האפרוריות המסמנת את תגובותיו הלא מתלהמות אך עקביות, תסמן חזרה של ההנהגה הפוליטית מתחום הההצהרות, ההכרזות, התקשורת והמדיה, חזרה אל עולם העשייה. אדם כמוהו אשר פחות מתרגש וכמעט שאינו מתיחס לכל מיני פרובוקציות של הפריקים בכנסת, נראה חסין להשתלחויות למיניהן ועשוי להחזירן למקומן הטבעי. כאדם שאינו מחפש את הבמה הציבורית ואינו מנסה להתבלט ע"י הצהרות רדיקליות, עשוי להנמיך את הלהבות הציבוריות ולמשוך את המערכת חזרה לתחום של מו"מ, שיתוף פעולה ופעולה אמיתית במקום התנצחות עקרה ומרעילה. גדי אייזנקוט לא יביא, לפחות בשלב הראשון שיטפון של מצביעים חדשים, אבל הוא יהווה ללא ספק סדק רציני בפינה המזרחית של הקואליציה. הפינה הזאת ובפרט אלו הקרובים באורח חייהם, יותר לאייזנקוט מאשר לאריה דרעי, יתקשו מאד לתקוף אותו ולצייר אותו כנציג הפריבילגיה של ישראל הראשונה. הם בודאי יעשו זאת, אבל זה עשוי לחזור אליהם כבומרנג. חשוב לזכור כי מזרחיים נמצאים בכל 4 הפינות של הקואליציה. אני רואה באישיותו הרגועה והשתקנית משהו, יתרון ועדיפות שלו על פני יאיר לפיד ובני גנץ המרבים בהצהרות שעושה רושם שאינן עושות רושם על הציבור ושקועים במאבק ביניהם שאיש בציבור אינו מבין מדוע הוא חשוב. מפלגה של 30-40 ח"כים ממילא אינה מפלגת אידאולוגיה טהרנית אלא חזית משותפת של דעות רבות. אין סיבה שגנץ, לפיד וכל האחרים לא ימצאו עצמם ברשימה משותפת. הסוציולוג סמי סמוכה מפלח את החברה היהודית ל-30% מרכז ו-10% שמאל. אם רבע מן המגזר שלנו הוא בשמאל, הרי הכלתו היא משימה חשובה יותר מניסיונות להתקרב לציבור העויין הקשה. אין כל סיבה להשליך רבע מן המגזר לחיקם של לוחמת לשונית של פוסט-פמיניזם מגדרי ופוליטיקאית חסרת ייחוד וצבע כמו זהבה גלאון. לדעתי יש לשלב בגוש המרכז גם נציגים אותנטיים של השמאל כמו יאיר גולן, אמיר פרץ וזהבה גלאון. מי שירצו מפלגה שמאלית רדיקלית יותר, יתמודדו עם % החסימה. נ.ב. למיטב ידיעתי אין בסיס לסברה שהשם אייזנקוט הגיע למרוקו מאירופה ולראיה אין בכלל אשכנזים הנושאים את השם. כל האייזנקוטים שישנם, מוצאם במרוקו. גדי אייזנקוט, יליד טבריה אגב, נקי מן הכתם הזה. אין שיוויון אין גיוס Ceterum censeo |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אייזנקוט- סבאבה, אלא שאת עמדת ההנהגה הפוליטית לא מקבלים במתנה. שמאל ומרכז- יש מקום לשמאל בכנסת ואין סיבה או צורך להכניס אותו למרכז. להיפך- צד אחד של המרכז צריך לחבור לצד השני של המרכז ולא לשוליים. מוסכניק מרוקאי אחד שאני מכיר עשה בתואר השני שלו בהיסטוריה עבודת מחקר על גלי היהודים שהגיעו למגרב (מאירופה, אלא מאיפה?) ועל פי שם המשפחה יודע לומר לאיזה משבעת הגלים שייכת המשפחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי המועמד המוביל לכהונת ראש ממשלה לאחר נתניהו הוא יוסי כהן, ראש המוסד לשעבר. נוסף לעמדתו בעד עצירת החקיקה מלפני המלחמה, הוא מקפיד לשמור על קו ממלכתי לעילא ולעילא בראיונות במזן האחרון, וגם כשנשאל ישירות לגבי מינוי גל הירש לתפקיד אליו הוא (יוסי כהן) הציע את עצמו ואשר לכל הדעות הוא מתאים לו יותר ממר הירש, הוא סרב לבקר את הבחירה והדגיש שהוא מוכן לעזור בכל אשר יתבקש. בין אם כל זה נעשה בכנות או מתוך שיקול ציני לגבי החזות הנכונה להציג בימים אלה, העמדה הזאת אפקטיבית. לכאורה, אחרי הברוך של ממשלת ימין מלא-מלא הממשלה הבאה תנטה שמאלה, אבל אחרי משבר בטחוני עמוק כזה אני לא חושב שהסנטימנט הציבורי יפנה שמאלה, כך שהיותו איש ימין לא תפגע בו אלא להיפך: יהיה לביביסטים קל יותר לעכל את החלפת ביבי במישהו מתוך המחנה, ועבור שאר הציבור כל דבר שאינו ביבי יהיה מקובל עליו, והכאריזמה בה האדון כהן ניחן בשפע לא מזיקה אף היא, שלא להזכיר את זה שהוא גם תומך בעמדתי בעניין פרסום סרטוני הזוועה ;-). אם לפיד, גנץ וליברמן יבינו את גודל השעה ויודיעו על תמיכתם בו, יימצאו האצבעות הנחוצות בליכוד כדי להעיף את הממשלה הארורה הזאת לכל הרוחות וללכת לבחירות חדשות מיד כשתושג רגיעה, בלי לחכות לסיום פעולת ועדת החקירה בעוד שבע שנים. לא ידוע לי אם הוא עדיין בתקופת צינון, אבל בימים אלה זה ממש לא משנה, אם יהיה צורך לשנות כמה חוקי יסוד זה קטן עלינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה זוכר את פרשת הרומן שהיה לו (לכאורה) עם איזו דיילת? ואת התכתבות הזימה בין השניים, לאורך עשרות עמודים, שהגיעה לאינטרנט? נראה לי כמו חתיכת משקולת למועמד לראשות הממשלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זוכר גם זוכר, אבל אלה שיקולים של זמנים אחרים. איש צדיק בדורותיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כידוע, אין שום פרצור תקף לפיו הליכוד של ימינו נמצא מימין לגנץ, לפיד או ליברמן. מבחינתי כל שרי הליכוד צריכים לחבוש את ספסלי הנאשמים באסון אוקטובר 23, ולא להמשיך בתפקידם תחת איזה מוצנח כזה או אחר. כבר עדיף שגנץ יהיה ראש ממשלה זמני (ואבוי שאני נאלץ לומר זאת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה חושב שעם הגישה הזו תצליח לשכנע אותם לפזר את הכנסת בטרם עת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין - למה לכולנו ברור שהרמטכ"ל, ראש השב"כ וכנראה גם המוסד, ועוד שרשרת ארוכה של של אנשים יאבדו את משרותיהם הבכירות זמן קצר לאחר תום המלחמה, אבל חברי כנסת חסינים מגורל דומה? האם אלו הנורמות שנראות לנו ראויות? מול איזה סדר גודל של כשלון כן ניתן היה לצפות מהם להתנהגות דומה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במדינה עם אחריות אישית שר הבטחון, הרמטכ''ל, ראש אמ''ן ואלוף פיקוד דרום לא היו מתפטרים אלא מבצעים ספוקו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל אלו שציינת כפופים לאחרים, חברי הכנסת אינם כפופים אלא לציבור. אתה יכול לצפות למה שנראה לך, אבל אם אתה רוצה שהציפיות שלך יתממשו כדאי שתיתן להם תמריצים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאני אבין - אתה טוען שהסיבה שהרמטכ"ל הודה באחריות היא שהוא כפוף לאחרים? תמהני בריבוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אני טוען שאפשר להדיח את הרמטכ''ל גם נגד רצונו. אי אפשר להדיח את חברי הכנסת אם רובם מתנגדים לכך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי, אבל אני מנסה להבין למה זה קשור לתמריצים שהזכרת. והרי הרמטכ"ל הודה באחריותו גם בלי תמריצים, אז מה זה קשור לזה שאפשר להדיח אותו? נרה לך שהוא אמר את זה עכשיו רק כי הוא חושש שמישהו ידיח אותו? קשה לי להאמין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אילו הרמטכ''ל היה יודע שאחרי התפקיד מחכה לו ספסל הנאשמים, אולי לא היה ממהר להודות באחריות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ל-63 חברי כנסת לא מחכה ספסל נאשמים (וזה לא שלא מגיע להם, אבל כרגע זה המצב). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה מה שהצעת לכל שרי הליכוד, אמנם לא לכל חברי הקואליציה. לכך התייחסה התגובה המקורית שלי. בלי שיתוף פעולה של חלק מהם יהיה קשה לך להגיע לפיזור הכנסת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל גם לשרי הקואליציה לא ממתין ספסל נאשמים, עד כמה שידוע לי (יש לי הרגשה שיש פה שיח חרשים, כי כבר שלוש תגובות אני אומר דברים טריוויאליים שנובעים ישירות ממה שכבר אמרתי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיח עיוורים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רואה את ההבדל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה ספסלי נאשמים? אילו דברים לא חוקיים הם עשו? המקום המתאים להם הוא פח האשפה החברתי וההיסטורי, לא מעשיהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקובל עלי. אז סגרנו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם ישונה חוק היסוד, די ברור שבית המשפט ידחה את תחולתו עד לאחר הבחירות הבאות. כך היה בעניין הועדה הקרואה בטבריה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפעמים בעיות קשות דורשות פתרונות קשים, ולדעתי הבעיה שלפנינו קשה מאד. כשהיה צורך לשנות חוק יסוד מהותי וחשוב ולהמציא "ראש ממשלה חלופי" בית המשפט התחשב בפלונטר הפוליטי ואיפשר זאת בלי יותר מדי לבטים. עם כל הכבוד לעירה של דונה גרציה אין דין הבחירות בטבריה כדין עתיד המדינה, או לפחות כך אני מקווה. (אגב, להסרת ספק אפשרי: לא הבעתי תמיכה ביוסי כהן, רק נתתי תחזית אפשרית. אני לא מכיר מספיק את דעותיו של האיש, מלבד היותו מקורב לליכוד, כדי לקבוע עמדה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תאר לעצמך את יוסי כהן לאחר 15 שנות שלטון ותקבל בדיוק את המנוול. אני לא רואה טעם להחליף מנהיג ציבורי מקולקל בתואמו. אני חושב שחייבים לבחור במישהו עם רקורד ארוך של פעילות וחסינות ציבורית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע מה זאת "חסינות ציבורית", ואני לא יודע למה צריך לחשוב עליו כעל מישהו שישאר בתפקיד 15 שנים. אחרי עידן ביבי אני מקווה שייקב גבול למספר השנים שאדם יכול לכהן כראש ממשלה. מכל מקום, הויכוח הזה יכול לחכות לזמן בו הוא יהיה אקטואלי, אם בכלל. אם כל מי שניהל רומן מחוץ לנישואין פסול לתפקיד, לא יישארו יותר מדי מועמדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התיחסתי לאפאחד מן הנקודות שציינת. הטענה היא שיוסי כהן דומה מדי למנוול. חסינות ציבורית כוונתי היא להיסטוריה משמעותית של מקרים בהם המועמד הצליח לעמוד בפיתויים ובלחץ ציבורי ובחר בעמדה המוסרית למרות שהבחירה לא הועילה לו באופן אישי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקורא הציני עלול לחשוד שאתה מאשים את בית המשפט בעירוב שיקולים פוליטיים בהחלטותיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להסביר אחרת את האישור שניתן בשעתו לשינוי חפוז ב"חוק יסוד: המממשלה"? אפשר לקרוא לזה בשמות קצת פחות פרובוקטיביים, כמו, נניח, "התחשבות בהקשר בכללי" אבל לגופו של דבר זה אכן היה שיקול פוליטי. זמנים קשים, וכו'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או אולי: בית המשפט הכיר בכך שבגלל צוק העתים אפשר להכשיר את השיקול הפוליטי הזה *של הממשלה*. עלי להודות שזה נשמע גם לאוזני אפולוגטיקה זולה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו שדעותיו לא נחשבות. אם ניקח את המפה הפוליטית ממירב מיכאלי ועד גלנט, ברקת, דיכטר והסמרטוטים האחרים כולל המנוול, ההבדל בין ה"דעות" שלהם בטל בשישים. מעבר להם יש את החזבאללה היהודי סמוטריץ בואכה לימור ואידך זיל וברח. מה שצריך להיחשב זה העבר האתי שלהם והמבחנים שעמדו בהם ולא "דעותיהם". נזכרתי בבדיחה של גראוצ'ו מרקס: "Those are my principles, and if you don't like them... well, I have others" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. נפוטיזם על בסיס אישי, זהו נפוטיזם. 'נפוטיזם' על בסיס עדתי זהו בסיס הגזענות או לפחות הגשמת אי-ההוגנות ומכאן 'ישראל הלא שווינית'. מבלי להכנס כרגע לסעיפי הרפורמה - לדעתי בדמוקרטיה פרלמנטרית במדינה כה קטנה משוסעת שתהום פעורה בין חלקיה בנושאים עקרוניים, הרכב השופטים אמור לשקף את הרכב האוכלוסיה שכן שופטים אלו יכולים לקבוע גורלות אודות האוכלוסיה. ולכן ראשית יש להרחיב את בסיס הרכב השופטים ולהקים בית משפט עליון מגוון שיהווה מעין העתק של פרלמנט משפטי. נשים אמורות להוות 50% מהרכב השופטים ללא הנחות. הרחבת הרכב שופטי העליון תוכל להכיל את כל השופטים ולכולם יהיה מקום בהיכל השן: שופטים ערבים ולהטבים ואתיופים וכו' יכהנו לצד שופטים חרדים ודתיים לאומיים ולאומים אחרים וכו' - לצד שופטים מהאוכלוסיה הכללית. בנסיבות בהן יש נושאים משפטים מהותיים רצוי לנהל דיון בהרכב הכי רחב ובכך ההחלטות ישקפו ולו למראית העין את 'רצון העם' והעם ישתוק. 2. היה אחד שטען שכשהוא אוכל אז 'כל העולם מת'. 3. לגבי גנטיקה - יתכן ויש קשר בין הטמפרטורה 1 לבין הבנת הפיל? -------- 1 תגובה 730490 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"... הרכב השופטים אמור לשקף את הרכב האוכלוסיה שכן שופטים אלו יכולים לקבוע גורלות אודות האוכלוסיה." - אם חצי מהאוכלוסיה טיפשה (במובן הטפשי של חכמה פחות מהחציון) אז חצי מבית המשפט צריך להיות טיפש? ואם 90% מהאוכלוסיה אינו משפטן, אז רק 10% מהשופטים צריכים להיות משפטנים? ואם רבע מהאוכלוסיה צעירה מ-14, אז רבע מהשופטים צריכים להיות ילדים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. התייחסתי לשופטי עליון בלבד בשבתם כבג״צ. 2. החלוקה היא שונה כמובן והיא כוללת אתה התנאי של יצוג נשי רחב ייצוג לקהילה החרדית, הדתית לאומית, החילונית, הרפורמית , הערבית וכו׳. אני חושב שזהו ייצוג שלא אמור להפחית מהאיכות של השופטים שכן לא יתכן שמישהו יטען ששופט חרדי או ערבי או רפורמי לא יכול לעבור את המשוכה האליטיסטית מבית המשפט המחוזי לבית המשפט העליון. זהו ייצוג המרסן את הטענות הנובעות מקיפות ויצר רגשות שלילים בדמות טענות לאומיות או דתיות או דמיוניות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
_________ 1- כאשר מאגר פרויקט הפאנגנום האנושי יגדל בצורה משמעותית וינותח ע"י בינה מלאכותית הסוד הגדול (אם הוא אכן קיים) עלול להתגלות במלוא הדרו/כיעורו. אני מקווה שהאנושות מוכנה לכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם נימוקי הזעזוע מבוססים על שחור/לבן ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל באופן כללי יותר ייתכן ש: * יתברר שיש מתאם בין קבוצות גנים מסויימות לבין IQ. * יתברר ששכיחות הגנים ה"טובים" מבחינה זאת אינה זהה בין קבוצות אתניות שונות. (ומי שיטען, כמקובל אצל יפי נפש לא מעטים, שהמושג IQ עצמו אינו מוגדר טוב כך שכל זה הוא עורבא פרח, יכול להמיר אותו למשל ב"הצלחה באקדמיה" או ב"הצלחה כלכלית", וידידתנו בינה מ. תהיה זאת שמנטרלת את כל המשתנים מלבד הגנטיים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה זה, האתיקה תדחה את מסקנות המדע. יהיו שיטענו שזהו ניסוי חברתי תחת כסות מדעית שחותרת תחת אושיות החברה המערבית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ללא ספק יהיו רבים שיסרבו לקבל את התוצאה, והמהומה שהתעוררה סביב הספר "עקומת הפעמון" (The_Bell_Curve [ויקיפדיה] - לא תורגם לעברית עכש"י) היא אינדיקציה טובה לגבי הצפוי, אלא שאם הגב' בינה מ. תוכיח את עצמה בהרבה עניינים דומים שהם פחות רגישים פוליטית, יהיה קשה למתנגדים להצליח. אני מניח כאן עולם שמתנהג פחות או יותר כמו בימינו, כשכוחות ה woke למיניהם עדיין לא בשליטה. (ההשלכות החברתיות של תגליות כאלה עלולות להיות קשות בטווח הקצר, במיוחד בגלל זריקת העידוד שהן יספקו לגלוחי ראש למיניהם, אבל בסופו של דבר קשה לטאטא אל מתחת לשטיח את האמת לאורך זמן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נח הררי טוען שמלח"ע II היתה מלחמת דת בין שלשה סוגי הומניזם- הומניזם ליברלי (ערך החירות האינדיבידואלית- זכויות האדם), הומניזם סוציאליסטי (ערך השוויון) והומניזם אבולוציוני (ערך השבחת האדם). ההומניזם האבולוציוני של ניטשה והנאציזם שהפסיד הוצג כדת כוזבת והפך לטאבו. עליונות הגזע הלבן, שהיתה מקובלת בקרב כל האליטות המערביות וזכתה לתימוכין מדעיים (שגויים) בשנות ה 30 של המאה הקודמת, הפכה למוקצה מחמת מיאוס אחרי מלח"ע II. גם דיבור על ההבדלים בין גברים ונשים הפך לטאבו בעקבות הפמיניזם ותרבות ה PC. אבל אנחנו רואים את החזרה של הגזענות בעשור האחרון, לא דרך האליטות אלא להיפך, וכבר מותר קצת לדבר על הבדלים גנטיים ואאוגניקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, גם אאוגניקה הפכה להיות מוקצה מחמת מיאוס. קל להבין את המיאוס, אבל לא בהכרח את המסקנה. כידוע, גם דארוויניזם נתקל בהתנגדויות שמבוססות על מה שקרוי ''דארוויניזם חברתי'', במיוחד זה שאומץ ע''י הנאצים כהצדקה מדעית למעשי הזוועה שלהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, מי שמתעניין בנושא מוזמן לקרוא פוסט (ודיון) של סקוט אלכסנדר בעניין. האיש הזה מספיק ביום אחד מה שלי היה לוקח שנה וחצי ויוצא פחות מוצלח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכותרת שם היא רפרור לגדל, אשר, באך, נכון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה זה (3^26)/1 ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יותר קטן מהסיכוי שאני אעלה על זה, אבל גם זה מספר די נמוך, ולכן הרגשתי כל כך מרוצה :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על הקישור. 1. אני כלל לא בטוח שהאיסלאם הוא המציא את החומוס ויש לי תנא דמסייע 2. הוא מביא במאמר את הדוגמא החרדית האשכנזית היהודית של דור ישרים [ויקיפדיה] כדוגמא לסלקציה גנטית שמקבלת הכשר גם מהבדץ וגם מהבגץ. 3. האתיקה היא המילה האחרונה בתרבות המערב ואם היא תאמר לא תנוע - היא לא תנוע גם אם בפועל היא תנוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שהמציא את החומוס הוא השי''ת או האבולוציה, לפי טעמו של הסועד. מי שהביא את החומוס לתרבות המערב הם מוסלמים. בהפיכתו לפופולארי בארה''ב ובחלקים מאירופה נטל עם הקודש, ובעיקר נפולת הנמושות שלו, חלק לא מבוטל. לפחות זה מה שסיפרו לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכל הכבוד לערבים על ששימרו את המסורת היהודית העתיקה, אחרת היינו נאלצים להמשיך לאכול רגל קרושה גם בארץ הקודש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לקחת חומוס לבשל אותו ולערבב איתו טחינה ותבלינים זאת המצאה. כאמור אני לא ממהר להשתכנע שהמוסלמים הם אלו 'שהמציאו' את החומוס וזאת למרות שיש מסורת כלשהי שמייחסת את ערבוב החומוס והשומשום לצאלח א דין. אני מאמין באמונה שלמה שהחומוס הוא שלנו. ואנחנו עוד נוכיח זאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שלפחות לגבי חומוס עם פטריות ושניצל עם חומוס אין חילוקי דעות; אלה המצאות של המוח הישראלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפאנגנום האנושי נשמע לי תמיד כמו „מה שמשותף לנו ולשימפנזה״. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממ, אם כך "פאנספרמיה" נשמש לך כמו הפרקוול ל"כוכב הקופים"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רציתי לבקש ממך להציץ בהערות האחרונות שהוספתי לשיחה בערך ויקיפדיה "פרשת ילדי תימן" בנושא עדויות של אחיות מבתי הילדים במעברות של יוצאי תימן. זו התמחות רבת שנים של הפעילים התימניים להעלות בכל פעם עדות "חדשה" של אחות מבתי הילדים הללו, המעלה חשדות כבדים ל"חטיפת" ילדים משם ואימוצים לא חוקיים. למעשה כלל לא מדובר באחיות אלא במטפלות שהיו בזמן אמת נערות צעירות, עולות חדשות בעצמן. העדויות שלהן נחקרו שוב ושוב ובפרט בועדת כהן-קדמי ולא העלו דבר. מצאתי שההתיחסות לעדויות כאלו מופיעה ב-4 מקומות שונים בערך, דבר שבפני עצמו יוצר את הרושם של עדויות רבות בזמן שבפועל מדובר באותה עדות (של הפעילים) הנתלית בכל פעם על עדה אחרת. הבעייתיות של העניין מגיעה לשיאה, כאשר בערך מצוטט קטע מספרה של פעילה ידועה בכנופיית עוזי משולם ושקרנית מדופלמת שכבר הסתבכה ונחשף חוסר האמינות שלה בקטעים אחרים של הפרשה. הקטע הזה הוא מעין עיבוד ספרותי בנוסח הפעילים של עדות מטפלת אחת. מטפלת זו נחקרה ארוכות בועדת כהן ופרוטוקול עדותה המלא והמפורט פתוח לקהל הרחב בארכיון המדינה. מדוע צריך להסתמך בויקיפדיה על עדות מכלי שני של עד בלתי מהימן, כאשר העדות הישירה מתועדת? הצעתי היא לרכז את כל הדיון בעדויות של המטפלות בפרק אחד של הערך, גם כדי לפשט את הערך וגם כדי שהמניפולציה תחשף. נראה לי שברוך השם אין כרגע עניין בערך ואיש מן העורכים לא הגיב להערותי. אני מהסס לכתוב את הפרק בעצמי, גם מפני שאני מתעצל וגם מפני שלדעתי אני מחזיק בעמדה די קיצונית בפרשה. בכל מקרה, מעניין אותי לדעת למשל מה דעתך? האם יש בסיס לטענותיי או שמוטב להניח לדברים כפי שהם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים למה שכתבת בדף השיחה, כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף שביב אור בחשיכה. אני נאלץ לחזור בי מן האבחנה האופטימית שסופסוף נרשמה הפוגה של פעילי עלילת הדם התימנית. שר הבריאות איש ש''ס כנראה תעדף גבוה מאד פתיחה מחדש של הפרשה האחרונה בעניין דו''ח מהמשרד על מעורבות אנשי משרד הבריאות בחטיפת ילדי תימן מתקופת השר הורביץ. השר מקים עוד ועדה משפטית-רפואית לבדיקת הנושא מחדש. אין לי דבר נגד אנשי הועדה (שופטת, רופא ומנכ''ל בכיר בממסד הרפואי וגניקולוג מת''א) שאיש מהם אינו אשכנזי ח''ו מלבד השאלה הטורדת מדוע אנשים מכובדים במקומותינו מסכימים לחקור שוב ושוב באותה ערימה ממאירה שנבדקה כבר פעמים רבות ולא נמצא בה דבר. באופן אישי, כמי שחטט הרבה בחומרים מן הפרשה, אני יכול להעיד כי התיקים מלאים מקצה לקצה בטענות על ניסויים רפואיים ומחקרים רפואיים שנערכו על חשבונם של ילדי המעברות התימניים. לעומת זאת, הקשר היחיד שראיתי בין רופאים לאימוצים של ילדי מעברות היו שמועות ללא שמות על רופאים שאימצו ילדים, שלא העלו אפילו מקרה אחד של אימות. נוסח הידיעה במעריב מעיד כרגיל על הבורות של הכתב בחומר והעובדה שבכירי משרד הבריאות משתתפים בחגיגת הבורות הזו, מעמידה באור בוהק את פסילת הדו''ח של ד''ר שפרה שוורץ כמדומני שהיא מומחית בעלת שם בנושא, אבל מה לעשות בטאה כבר בעבר את דעתה על כך שהטענות בפרשה חסרות שחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודע שקשה להאמין בכך ולכן אני מפרט ומבהיר: השערוריה הנכחית שראשיתה בדו"ח של גרוטו עוסקת במעורבות של אנשי משרד הבריאות (רופאים ואחיות) באימוץ בלתי חוקי של ילדי מעברות תימניים ולא בסיפורים הישנים על ניסויים רפואיים. לטענות בנושא זה, לפי מיטב שיפוטי אין אפילו בדל של ראיה בחומרים ובתיעוד. מדובר בהופעה חוזרת של טענות שכבר הוכחו כחסרות שחר כמו תקופת עבודתה של האחות רות מרלינג על אוניית צי"ם שעל פי הטענות הובילה עשרות ילדים חטופים לארה"ב במבצע חשאי של המוסד (לביטוח לאומי). סיפור חביב של חסידי עוזי משולם שעמותת עמר"ם ממחזרת מעת לעת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוספתי לערך "עלילות דם" בויקיפדיה קישור לערך פרשת ילדי תימן (תחת "ראו גם"). נראה כמה דקות זה יישאר שם. ניחוש: כזמן מחצית החיים של חלקיק היגס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניחוש התאמת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היית צריך לרשום זאת בהקשר הדתי בשאלה האם הדם בעלילת הדם הוא כשר, ואז היה פולמוס כלשהו עם אופציה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שני, גם בינה לא מלאכותית יכולה להועיל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכבש הששה-עשר - ואני מדבר על האלבום המצליח - כלל את דייויד ברוזה מחיפה, גידי גוב מרחובות, יוני רכטר מתל אביב ויהודית רביץ מבאר שבע. קשה להגדיר את כולם כאצולה אליטיסטית ופריבילגית. ולגבי גפן עצמו - הוא בן לאליטה הבטחונית, אבל לא לאצולה התרבותית-אמנותית שבה זרח כוכבו (שלא כמו אביב, שאצלו ברור לגמרי שהייחוס הישיר בתחומו עזר לו מאד). הוא עצמו תיאר זאת יותר ככבשה השחורה של המשפחה, וכתב על כך שהכניסה לתל אביב ולבוהמה לא היתה סוגה בשושנים. אני מסכים עם האבחנה החשובה בין המנטרה השגויה של מזרחי-אשכנזי לבין ההפרדה בין מרכז לפריפריה. אבל גם לגביה, ראה התגובה הנאה שמתחתיך לגבי ההשכלה (שבתור יליד באר שבע אני מאד מזדהה איתה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רכטר הוא מלחין ענק, ואולי אפילו עוד יותר לילדים. גידי גוב כבר היה כוכב, וברוזה ורביץ הצעירים הוכיחו את כשרונם היטב מאוחר יותר. משמע- כולם הצליחו בזכות כשרונם. זה לא שהפריפריה מונעת מכשרונות גדולים לפרוץ1. השאלה לדעתי היא כאשר הכשרון שלך הוא סביר, אפילו טוב (אביב גפן הוא מלחין לא רע, ויאיר לפיד מתבטא בכתב היטב) אבל לא ענק. לדעתי הבעיה קשה בהרבה בתחומים הפחות נוצצים שבהם כישרון גדול קובע פחות. אם הייתי צריך לנחש הייתי אומר שדווקא בתחום המוזיקה יוצאי הפריפריה תפסו נתח גדול יותר בטופ מאשר בתחומי ראיית חשבון, עריכת דין, רפואה והייטק. _____________ 1 הם מגיעים לתל אביב (לדוגמה- החברים של נטאשה) או שתל אביב מגיעה אליהם (לדוגמה- נינט טייב) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות לגבי ההייטק - לדעתי אתה טועה, ויש ייצוג יפה מאד ל*ילידי* הפריפריה. ואני מדגיש ילידי, כי כיום חלקם כבר מתגוררים במרכז, שלא לומר בתל אביב1. אני מסתכל סביבי ורואה יוצאי מושבים, קיבוצים, באר שבעים (עבדכם הנאמן), פתח תקוואים, רחובותים, עולים מרוסיה, מתנחלים ועוד ועוד. 1 אחת הבדיחות שרצו אצלנו כבר לפני שנים, היא שגם בשכונות בתל אביב קשה למצוא כאלה שנולדו בתל אביב. כולם "היגרו" אליה מבחוץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה שגדלו בבאר שבע לעומת ילידי רעננה+כפר סבא+הרצליה (ביחד בערך אותם אוכלוסין)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסביבתי המיידית (עליה ביססתי את המחקר המעמיק שאת תוצאותיו תיארתי בתגובה הקודמת) - אין בכלל מהקבוצה השנייה שתיארת. אז מה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והמעבר למרכז שאתה מתאר, האם הוא מחזק או מחליש את הפריפריה ביחס למרכז? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מבין מה זה רלבנטי. זו תופעה טבעית שקורית בכל העולם, מן הסתם כבר אלפי שנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל, אבל, אבל... לא מדובר בפריפריה גיאוגרפית אלא בפריפריה מעמדית וכלכלית. ז"א אם גדלת ברמת החייל יש לך יותר פוטנציאל למקסם את כשרונך מאשר אילו גדלת בנווה שרת. וזה לא כל כך יחודי לישראל (מה היה קורה אם ג'ון לנון היה צריך לפרנס את הוריו מגיל צעיר? כמה בנקסים לא יכולים לקשט את העולם?) - למעשה המוביליות החברתית בישראל גבוהה משמעותית ממדינות אחרות (8 משופטי בית המשפט העליון בארה"ב למדו בייל והארווארד, בוריס ג'ונסון למד באותו תיכון עם דייויד קמרון, את האוניברסיטה הם חלקו יחד עם כמעט כל ראשי הממשלה מאז סוף שנות החמישים1) 1 ז"א כולם מלבד בראון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו התברר לי שהייתי בור בקשר להמון שירים שהכרתי בלי לדעת שהוא זה שכתב, או תרגם, אותם, ולכן מגיע לו ממני הרבה יותר קרדיט ממה שנתתי לו בחייו. לא הייתי מודע גם לחלקים הקשים יותר בביוגרפיה שלו, כולל ה-PTSD וההתמכרויות. הרושם שקיבלתי עליו היה שהוא מלא מעצמו, בסגנון "תראו כמה שאני שנון ונחמד, וגם כשאני פרובוקטיבי1 החן הטבעי שלי יפצה על זה וכולכם תאהבו אותי בעל כורחכם, מאניאקים" ודומני שזה היה התפקיד שהוא שיחק בהופעותיו (או לפחות בהופעה היחידה שלו שראיתי). לא אהבתי את הפוזה הזאת. ________ 1- גם מעבר לגבול הטעם הטוב (כלומר הטעם שלי). האמירה שבמשפחת נתניהו האח הלא נכון נהרג היא אמירה מגעילה באמת, ואני דווקא מבין את ביבי שלא הגיב על מותו. מה רוצים ממנו, שיגיד "היינו חלוקים בקשר לשאלה אם היה מוטב שאמות בגיל צעיר"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי אומר שהגיע הזמן לאפשר למנהיגי המדינה להספיד רק את מי שברצונם להספיד ואפשר להפסיק גם בעניין זה את פטפוטי האחווה. אם נתנ' היה אומר שאין ברצונו להספיד מי שאמר עליו כך וכך, הייתי מצדיק אותו. הגיע הזמן לפחות הספדים ופחות אחווה לאומית מזוייפת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין ספק שהאגו של יהונתן גפו היה חלק חשוב מאישיותו, לטובתו וגם לרעתו. אבל: א. זה מאפיין חלקים גדולים מהתחום שבו מצא את פרנסתו. ב. האגו שלו מתגמד ליד זה של גפן הבן, שעם כל הכבוד לכשרונו לא מתקרב לקורפוס נכסי צאן הברזל שהשאיר גפן האב1. 1 בדיחה נפוצה בניינטיז היתה "מה ההבדל בין גשר הירקון לאביב גפן?" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 הבעיה היא שגפן ג’וניור כן מגיע לרמת אביב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו, שלא (לטעמי, כפי שכבר רמזתי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לרמת אביב! (צפריר נתן לבדיחה מט סנדלרים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אחרי שכתבתי את התגובה הבנתי שהוא התכוון למשחק המילים השני (שכבר היה מוכר אי אז בניינטיז), והבנתי שיצאתי טמבל. קורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. "יהונתן גפן היה לוחם ותרם לתרבות העברית. ילדים רבים גדלו על יצירתו. רעייתי ואני משתתפים בצער המשפחה". הנה בשלוף אמירה בנאלית לחלוטין, שמתייחסת לאירוע אבל לא דורשת לשקר לגבי הרגשות האישיים של הדובר, ועל הדרך גם עוקצת בקטנה על ידי התעלמות מקורפוס היצירה המרשים שלו למבוגרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא היה לי ספק שניתן לנסח משהו בנוסח שהצעת, אבל ניסיתי להגיד שאני מבין, ומקבל, את שתיקת נתניהו במקרה הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמוני כמוך. ובמאמר מוסגר - בשלב הנוכחי, אני לא רואה בשום הצהרה מנתניהו כאות כבוד, ולא חשוב באיזה מילים ישתמש. ___________ 1 סליחה על האסוציאציה - האם לחיצת יד לג'סי אוונס היתה משפרת את הרגשתו לאורך השנים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התרגלנו לרף כל כך נמוך ופתטי מהנבחרים שלנו. ההודעה צריכה לבוא מראש הממשלה ככזה, לא מהאזרח הפרטי ב.נתניהו שהעדפותיו האישיות לגיטימיות לחלוטין ככזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני משער שגם האמירה לגבי האח הלא נכון לא התייחסה למר נתניהו כאדם פרטי, אבל למען האמת כל זה הוא נקודה די שולית, וכפי שהפונז ביטא ממילא מלים נבובות מפיו של נתניהו לא היו מעלות או מורידות מאום. נציג הממלכה בעניין זה יכול להיות שר שלושת הכ''פים, שאמנם אמר את דברו, גם אם התקשה לפרט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביקורת של אדם פרטי על נציג ציבור לא שקולה לביקורת של נציג ציבור על אדם פרטי, וכך גם העלבון. אפילו ברמה הטכנית אפשר היה לצייץ הספד לקוני תחת החשבון של ראש הממשלה (IsraeliPM_heb, מחזיק בכ-78 אלף עוקבים) ולא תחת החשבון של בנימין נתניהו (@netanyahu, יותר מ-2.2 מיליון עוקבים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם מת'יו פרי החזיר את נשמתו לבורא ולאלוהי השידורים החוזרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם אני מצונן. אכן, הטרגדיות אינן פוסקות מלהכות בנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה'גם' שלי התייחס לנושא הדיון המקורי (י. גפן זצ''ל) ולא לפתילים היותר אקטואליים. וכן, היתה פה הרמה להנחתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
no worry.
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |