 |
המלך הארי הרביעי | 469 |  |
||||||||
 |
|
 |
|||||||||
 |
 |
פרסומים אחרונים במדור "ספרים"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
יש אומרים כי הספרי הרביעי ארוך כל כך, אך ורק מסיבת הריקציה של רולינג, שלא נתנה יד ולו במחיר שיבוש הליכי הוצל''א למדיניות הפילגוזים של ''מעבידייה''. יתרה מזאת, התפתחות עלילתית כמו בספר הנ''ל, שנתנה נופך עצל אך עם זאת המוגני לענייני תיאור ההמשכיות שתתבסס בעתיד, ע''פ הציפיות, לשלושת הספרים הבאים. (כפי שבוודאי יסכים עמי כותב המאמר). מי יתן והספר יאיר בצורו את נבלתו כהוא זה, ו''ללא השתלמויות ברור - הלכנו קדם'' (ע''פ יאיר רוזנברג). |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אורכו של הספר הרביעי וודאי שלא מפריע לי, כלעצמו. האורך, בצירוף הירידה המורגשת באיכות, הוא שמטריד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זוהי שאלה שגם לאחר קריאה בספר הראשון בסדרה, עדיין איני מסוגל לענות עליה. אמנם אלו ספרי פנטזיה מהנים ומלהיבים, אבל כמותם יש עוד רבים במדף ספרי הפנטזיה. אם למישהו יש תשובה אשמח לקוראה. בברכה, ע. הרטוגזון |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
* העולם הוא עולם שקל לילדים להזדהות איתו * הגיבור הוא דמות שקל לילדים להזדהות עימה ("סתם ילד" מהעולם המוכר) * חוסר הרצינות של עולם הקסמים (למשל, בספורט) * פשטות - העדר התחכמויות מיותרות בעלילה * הומור שקורץ לילדים (משפ' דורסלי, וכו') * רע אולטימטיבי מול טוב אולטימטיבי (ללא גווני אפור, כמו למשל אדמונד ב"האריה, המכשפה וארון הבגדים") * וכמובן הרבה, הרבה יחסי ציבור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אצל הארי פוטר יש רק שחור ולבן בלי גווני אפור, איך תסביר את דמותו האניגמטית של פרופסור סנייפ? ההסבר שלי לקסמה של הסדרה נעוץ בחיבור הבלתי שגרתי בין עולם פנטזיה קלאסי עם דרקונים וקסמים ושיקויים למיניהם, יחד עם בריטניה המודרנית והאפרורית שהדברים האלה כל כך חסרים בה. נסיון לחבר בין העולמות נעשה בעבר בכמה משחקי תפקידים (RPG) אך אלה מיועדים ברובם לקהל קצת יותר מבוגר. (הח"מ מעיד שקרא בעוונותיו שלושה ספרי הארי פוטר, כולם בהיותו בגובה 30,000 רגל או יותר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סנייפ משמש כדמות-מטעה קלאסית. די קל להבין שהוא מורה קשוח, ואולי אפילו רע, אבל הוא לא ''רשע'' בסגנון וולדמורט. כל ניסיון נוסף להטעות את הקוראים לחשוב כאילו הוא-האשם (מה שקרה, פחות או יותר, בכל הספרים עד עכשיו) יהיה ממש פתטי. לנושא החיבור בין מציאות לדמיון עונה, למשל, גם סדרת ''נרניה'' (שיש רבים הטוענים כי רולינג העתיקה ממנה טיפ-טיפה יותר מדי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק לגמרי. כל פעם מעוררים חשד בסנייפ, זה מגוחך לחלוטין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגאווה המטופשת של הכותב ששש ביהירותו להזכיר במפורש את שמו של זה שאין להזכיר את שמו הנובעת לדעתי מן התחושה השגויה כי לעולם חוסן היא שהמיטה עלינו את הצרות הנוראות שהתרחשו בשובו של אדון האופל הנורא ואוכלי המוות אשר לו. אני פונה אליכם בקריאה נרגשת:אנא, חכמים! הזהרו בדבריכם! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין שגם אני שקראתי את הספר הראשון בסדרה רק לפני ימים אחדים, קראתי אותו בגובה 30,000 רגל בטיסה טרנס-אטלאטנטית מניו-יורק. הארי פוטר הוא בסופו של דבר ספר טיסה לא רע בכלל!!! בברכה, ע. הרטוגזון |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא עבודת מחקר גדולה מאוד של הסופרת, שליקטה קטעים ודמויות מהמון ספרי פנטזיה טובים וחיברה אותם ביחד. החיבור בין עולם פנטזיה קלאסי ובריטניה המודרנית בלבד כבר נכתב במספיק ספרים, רובם הגדול טוב מהארי פוטר, אך לא פשטני ונאיבי כמוהו, דוגמא אחת שעולה במוחי כרגע היא ספרו המקסים (וסדרת הטלוויזיה) "לעולם לא עולם" של ניל גיימן. הארי פוטר, אין מה לעשות, הוא סימן נוסף להתמסחרות הספרות, ומבחינות רבות הוא המקבילה הספרותית ללהקות הבנים: - הוא הורכב בקפדנות ועל פי נוסחאות בדוקות - הוא בנוי על 90% יחצנות 10% תוכן - הוא מיועד לצעירים - הוא מעורר היסטריה מוגזמת - הוא מותג שמופיע על המון מוצרי לוואי - עומד להיות לו סרט - ילדים קונים מוצרים שלו בלי לדעת אפילו מה יש בהם |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הארי פוטר הוא ספר מעניין מאד לילדים ולכל המשפחה.......... הספור מרתק והולך ומשתפר מספר לספר! ואנני מבינה מדוע להשמיצו............ הקסם בהארי פוטר הוא שכל אחד יכול להתחבר אליו ,הוא ספר מרתק, ומיוחד. מומלץ! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני אחרי שלושה ספרים של הארי פוטר (הרביעי בדרך, מחכה לנסיעה של פסח...) ועדיין לא פיענחתי את סודו של הארי שאינו מגיע לקרסוליו של "המשחק של אנדר" שכתב אורסון סקוט קארד, או את הראשון בטרילוגיה החדשה שלו ׁ(טרם תורגם לאנגלית)- Ender's Shadow |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אזהרה - אל תבנה יותר מדי על "צילו של אנדר" (כבר תורגם), ועוד פחות מזה על ההמשך החדש, "Shadow of the Hegemon", שהתגלה כספר מאכזב ממש. (בנוסף, זו לא תהיה טרילוגיה; יהיו יותר מ- 3 כרכים). לפרטים: (אגב, ההשוואה בין הארי פוטר לאנדר אינה במקומה; אתה משווה נקטרינות לאגסים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא, כרגיל, לא הספר אלא קהל הקוראים העבריין. מצד שני - שיהיו בריאים... והרי קישור לחווית הארי פוטר האישית שלי: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי לפני מספר ימים את הספר השלישי בסדרת הארי פוטר, והוא היה נחמד, אבל לא יותר מזה. הדמות שאיתה הזדהתי ביותר הוא מנהל בית הספר - דומבלר (או דמבלר). אני חושב שרק השיחות שמקיים הארי איתו או מעשיו (למשל כשהוא מייעץ להם להחזיר את הזמן כדי להציל את בלק) הם בעלי ערך חינוכי מלא, שאר הספר נחמד, בעיקר הפירוט של חיי הקוסמים והמכשפים. לדעתי אין זה נכון להכניס את הספר לשבלונת ספרי הילדים של עלילה פשוטה ושל הטובים נגד הרעים, כי הרי חל מפנה במהלך הספר ומתברר שהרע - בלק כלל אינו רע. ילדים שיקראו את הספר אולי ילמדו לבחון דברים מחדש. ובכל זאת לא נראה לי שאחפש את שני הספרים הראשונים בסדרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עצם זה שאינך יודע את שמו של מנהל בית הספר, אלבוס דמבלדור, מראה שלא "נכנסת" אל תוך העלילה לגמרי. אולי בגלל שהתחלת לקרוא מהספר השלישי (?!?) דבר שעבורי הוא בבחינת "אל תעשה לעולם" בסדרת ספרים. באופן אישי, לא חיפשתי בהארי פוטר את המסר החינוכי, או את העלילה המפותחת. את כל אלו אני מוצא בספרים אחרים וטובים. חיפשתי פנטזיה, ומה שקיבלתי זו פנטזיה מהונדסת גנטית. אהבתי את זה בספר הראשון, שהיה הכי פנטסטי והכי דמיוני, ובשלושת האחרונים קצת נעלם לטובת אינטריגות בעלילה ושיקולים כלכליים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי זכירת שמות בספרים אינה מעידה על אי ''כניסה'' לעלילה, אפילו אם קראתי את הספר לא מזמן. לדוגמה איני זוכר שום שם מ''מאה שנים של בדידות'' אך זהו ספר מרתק מבחינתי ש''נכנסתי'' בו לתוך העלילה. חוץ מזה, הפעם צדקת. בהחלט לא נכנסתי לתוך העלילה של הארי פוטר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הארי פוטר הוא דוגמא קלאסית לכח הדורסני של החברות בכלל ובתי ההוצאה לאור בפרט. דני קלטי, היכן אתה כשזקוקים לך? קארל מרקס כבר טען שכל התרבות הגבוהה היא למעשה כלי ניצול קפיטליסטי שמביא את הניצול למקסימום על ידי מתן אשליה שכאילו עוסקים בדבר רוחני, אך למעשה מכניסים את הציבור לטמטמת ואינרציה של צריכה מוגברת של משהו שמתיימר להיות תרבותי. (במושג תרבות גבוהה הוא כמובן כלל את האומנות, מדעים ודת) אין לי דבר וחצי דבר כנגד רולינגס או קוראיה או מו"ליה, אך המאניה הזו שתקבל זריקת חשק נוספת בקיץ עם הסרט, מעוותת את התמונה האמיתית. הספר הראשון עוד היה חביב למדי, אם כי די שבלוני ורדוד בהמצאות שלו - וזאת ביקורת שלא באה רק מפי אלא מפי ילדי. כבר הישוו את הסידרה לטולקין - יד על הלב, האם הם ביכלל באותה ליגה? את הספרים הבאים כבר לא קראתי וילדי קראו רק מתוך אינרציה הולכת ופוחתת. הספר האחרון כולל כ 700 עמודים וביתי שקראה אותו בקיץ האחרון אמרה עליו שהוא ביזבוז זמן. נו, טולסטוי הסקוטית היא איננה. בדיעבד דיברו הרבה על זה שרולינס החזירה הרבה ילדים לקריאה ואינני מזלזל בכך - אם כי אני חושד שזו לא היתה מטרה אידיאולוגית מלכתחילה אלא עוד טריק שיווקי .הצרה, כמו שבני מדווח לי שהילדים עכשיו מסרבים לקרוא ספר אלא אם הוא על... הארי פוטר. קניתי להם את ספרים של הורביץ - ספר בנושא דומה אך בנפח נורמלי וההנאה שלהם היתה גדולה. אם כבר מדברים על סןפרת לנוער מפורסמת מאנגליה אזכיר את אניד בלייטון שהלכה לעולמה לפני כ 10 שנים .היא פירסמה למעלה מ 600 ספרים במיגוון שלם של נושאים לגילאים שונים. בלונדון קניתי כמה מסיפרי החמישיה והשביעי שלה - הנאתי הנוסטאלגית היתה מהולה מעט אבל הילדים אהבו אותם מאד. רק בזמן יגיד אם לרולינס תהייה אותה עדנה. בינתיים, למעונינים, חדשה - בשנות השמונים פירסמה ננסי סטאופר, סופרת ילדים אנונימית מפנסילבניה, ספר בשם "האגדה אודות רהא והמאגול" שמככב בו ילד רזה המרכיב מישקפיים עם שיער שחור נופל על מיצחו, ובספר דמויות הניקראות - מאגול (איך כותבים את זה בעיברית?) התמונות משני הספרים מראות שהארי דומה מאד מאד באופן מפתיע ללארי. כמובן שישנה תביעה על הפרת זכויות יוצרים. אחד הדברים הראשונים שעל עורכי שינה של סטאופר לעשות הוא להוכיח שלרולינגס היתה אפשרות לקרוא בסקוטלנד את הספר הנידח של סטאופר. (לפני זמן זכה מורה מדטרויט ב 19 מליון גולר כשתבע אולפן הסרטה על גניבת תסריט לסרט בכיכובו של שווארצנגר) אגב, גם הכינוי מאגול איננו חדש, במקורו זהו סלנג למריחואנה (עוד טיעון לאותם הורים שרוצים להחרים את הארי פוטר...) אבל, מסתהר שגם המו"ל של סטאופר איננו קוטן קנים ומנסה לירכב על ההצלחה של הארי פוטר ומוציא מחדש את סיפרי לארי פוטר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שם הילד בסיפרה של סטאופר הוא לארי פוטר... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה- Muggles תורגמו לעברית, למיטב זכרוני, כ"מוגלגים". תוכל לציין את שמות הספרים של לארי פוטר, במקור? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקור The Legend of Rah and the Muggles בהוצאה המחודשת למיקסום רווחיםLarry Potter and His Best Friend Lilly אגב, בהוצאה המחודשת שם הסופרת לא מופיע כננסי סטאופראלא כ... נ.ק. סטאופר (ולא צריך לנחש מדוע) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
And his best friend Lilly?! זה אמור לתפוס ילדים? מה רע ב"And the Legend of Rah"?
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הספויילר במאמר ראוי לכל גנאי. ועוד קצת. קשה לתאר את אכזבתי מהאיל, מעורכו ומהמחבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הספוילר ממש אינו נורא, לדעתי, ולא יפגע בהנאתך (?) מהספר. הוא הופיע, אגב, ביותר מסקירה אחת של הספר בה נתקלתי. בכל אופן, אם אתה חושב שזו היתה שגיאה מצידי - התנצלותי הכנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקום להתנצל פשוט שים Spoiler Alert בהתחלה לטובת אלה שעוד לא קראו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל מסע הפרסום של הספר התבסס על "הנה, תראו! התבגרנו! אנחנו 'אפלים' יותר! אנחנו אפילו הורגים אנשים!". ובכן, לא ממש, ולא ממש. מדובר במשנו שולי לחלוטין בספר. באמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי, אבל כאב לשני ילדים בגיל ביה"ס היסודי - האחד תולעת ספרים מוכרת (ומכורה) עוד לפני הופעת הארי פוטר, והאחרת אשר ניצלה את תופעת הארי פוטר כלגיטימציה לקריאת ספרים, אינני מוצא סיבה להתנפלות. או קיי, אז רולינג איננה דוסטוייבסקי, so what? עדיין אין מדובר ב junk food ספרותי, ובודאי שלא במזון קלוקל. ואגב, למי שחרד למסר החינוכי, הרי למרות חוסר הדידקטיות, עדיין מסר מסוים - ובהחלט חיובי ניתן למצוא בספר. כך למשל עמדתה של המחברת כלפי הקסנופוביה, והיחס למהגרים ולשונים (ומדובר בספר אירופאי - לא אמריקאי) ברורים מאד, כך גם יחסה למשפחות האצולה והאריסטוקרטיה (הבריטית). לא רק בספר השני (הארי פוטר וחדר הסודות), בו נושא זה הינו הציר המרכזי, אלא לכל אורך הסידרה. ואגב, מי שקרא (וזכר) את המשפט אשר אומר דמבלדור להארי לאחר צאתו מחדר הסודות, כאשר הוא מפקפק על נכונות הצבתו בבית גריפינדור, הרוויח מוטו בהחלט "חינוכי". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך נשמט לי. לטובת אלו שלא קראו, או לא זוכרים. אני לא מתחייב לניסוח אבל הרעיון הוא כזה: הבחירות שאנו עושים, יותר מהיכולות שלנו, הן שקובעות מי אנחנו ומה אנחנו באמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רבים מתקוממים על הארי פוטר, בגלל שהוא הראה לרבים, ולכותב מאמר זה בפרט. עד כמה גדול כוח המסחור ועד כמה השתלטה תעשיית הפרסום על עולם ההוצאה לאור ודעת הקהל. למרות שספרים שווקו בעבר באופנים אגרסיביים, הארי פוטר הוא הספר הראשון ששווק כ*ספר* באופן 'הוליבודי' אגרסיבי, עקב שיווק זה הספר, שהוא ספר בינוני לחלוטין, הצליח בצורה פנומנלית ובכך חשף את המציאות הלא נעימה: בחברה המודרנית גם יצירות רוחניות לכאורה הן מוצר, דעת קהל היא עוד אחד מהמשתנים שניתנים לתמרון, כל מוצר ניתן לשיווק. גם מוצר בינוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רן, מצב היצירה הרוחנית כמוצר שיווקי איננו פנומן מודרני משום שכבר לפני מאה וחמישים שנה חשף אותו קארל מרקס ככזה, כפי שהגבתי למעלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אתה צודק במאת האחוזים. אבל רציתי להוסיף ולומר שהתופעה של שיווק ספר כמוצר צריכה *טהור*, ובמיוחד שיווק אגרסיבי למוצר בינוני בהחלט הוא דבר שהפתיע אותי לחלוטין, ולא רק אותי, אולי מכאן ההתמרמרות הגדולה כנגד הארי פוטר שהוא באמת ספר שאינו מזיק, אך הוכיח לי ולאחרים כמה קל לתמרן את דעת הקהל וליצור היסטריה המונית סביב... שום דבר בעצם. מרקס חשף זאת לפני מאה וחמישים שנה, אך אני וחבריי חווינו זאת במלוא העוצמה רק עכשיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי סתם אין לי מושג על מה אני מדבר, אבל אם אני זוכר נכון, ההייפ סביב הספר החל רק אחרי (או סמוך ל)יציאת הספר השני, וזאת לאחר שהספר הראשון הפך לפנומן בלתי מוסבר בעולם המו''לות. את הדחיפה השיווקית הוא קיבל רק אחרי שהפך ללהיט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשנה לפני שהספר הפך ללהיט, והכל היתחיל כשהוציאו אותו בארצות הברית כמדומני, קראתי ביקורת נחמדה עליו בלונדון טיימס. כששאלתי את הילדים אם הם מעונינים שאזמין את הספר הם משכו כתפיים, והשאר כתוב בסיפרי ההיסטוריה של עולם המו''לות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד אחד שהוא לא דוסטוייבסקי אבל ספר הרפתקאות קטן מקסים וישראלי - זה ספר החבורה1-סכנה במבוך המחילות שילדיי גמעו בשקיקה. ואת פוטר העבה הם משאירים להזדמנות אחרת... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפכתם את הארי פוטר למזימה חסרת תקדים להשתלט על העולם. הארי פוטר אלה סדרת ספרים חביבה ביותר ומהנה מאוד, כם, גם הספר הרביעי שיש הרבה שטוענים שהוא הטוב ביותר. חוץ מהקטע המואלץ למדי עם הגיגית לדעתי הספר היה מעולה ולא כבד או ארוך או כל דבר אחר שאמרתם. הארי פוטר הוא לא דוגמא קלאסית לתרבות המקולקלת של ימנו, הארי פוטר הוא ספר נחמד מאוד, מה אתם חושבים- שאם הוא לא היה קיים היה יותר טוב וכל החברה שלנו הייתה נההית נאורה?! למעשה רק אנשים כמוכם, שהתחילו לעשות תבניות לספר, ולצפות כל כך שיכשל כדי לצחוק על זה, גורמים לספר הרביעי להראות כמסורבל. זה הכל בגלל שהיו כל כך הרבה ציפיות, אז פתאום יש ילדים שאומרים שהספר אפל וכל הבולשיט הזה. הספר כשלעצמו הוא ממש ספר טוב, ואני אומרת את זה בתור אחת שהיא ממש לא מעריצה את הארי פוטר בצורה מדהימה. הספר הרביעי בעיקר נגמר בנימה של- אני רוצה את הספר החמישי, מיד! ואני ממש לא חושבת שרולינג התחילה לעשות את כל החישובים והתסבוכות שלכם, היא סתם כתבה סדרת ספרים טובים, ואפילו מאוד. אבל להגיד שאין מסחור? זה כבר לא נכון. עובדה, אני, שלא כל כך מגדירה את עצמי כמעריצת הארי פוטר, קניתי את כל הספרים. וספרי רומח הדרקון, הסידרה האהובה עליי, לא קניתי. אז רדו מזה, קראו את הספר בראש שקט ותהנו, אל תתחילו לסבך הכל. (וגילי בר הלל נכשלה לחלוטין, היא פשוט כזרת מתרגמת גרועה!!! עין הזעם? נו באמת!!) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במהדורה האמריקאית הראשונה של הספר הרביעי נפלה טעות - הסדר בו נהרגו ההורים התהפך. חפשו אולי ב salon.com כל הרולינגיסטים או הפוטריסטים החלו לכתוב דיסיטרציות עמוקות על משמעות ההיפוך, בילתי מודעים לעובדה שזו טעות. ההבהרות של המו"ל לא עזרו לשכך את השיבולת - נו טוב, כאמונים על חקר התנ"ך התופעה מוכרת. מכאן יכולה לצוץ אולי תובנה חדשה על הולדת אמונות מבוססות טקסט. אגב, בעמודים הפיננסיים דווח לפני כשבועיים על עליה של %88 בריווחי ההוצאה לרבעון השלישי בזכות הספר הרביעי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צחוקים. אני אישית לא שמתי לב להיפוך. למי שרוצה פרטים: (אזהרה, הטקסט מכיל ספויילרים חמורים למי שעוד לא קרא את הספר). בדקתי, והעותק שנמצא בידי מכיל את הטעות (אני אוסף הדפסות ראשונות, למרות שבמקרה הזה – עם הדפסה בגודל של כמעט 4 מליון עותקים – אני בספק אם יהיה לספר ערך מיוחד אי פעם). האם הטעות תוקנה בהדפסות הבאות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתם ממש מזלזלים בילדים, ועוד בטוחים שהם עם שלם שמתנהג אותו הדבר, הא? אני כנראה נחשבת לילדים (13), ותאמינו לי שלא קניתי את הספר בגלל כל הנוסחאות שאמרתם, או בגלל הזדהות עם הגיבור או היחצנות, קניתי את הספר כי אהבתי. ונחשו מה? ידעתי מה קניתי לפני שקניתי! את הספר הראשון לקחתי בהשאלה מחברה שלי, קראתי נהנהתי וקניתי, וכך גם קרה עם הספר השני. את הספר השלישי, אני מודה, קניתי אך ורק על סמך המלצותיה של חברתי שקראה אותו באנגלית, ולא קראתי בעצמי קודם לכן. אבל נחשו מה? נהנהתי מאוד, וגם מהספר הרביעי. תירגעו, פראנואידים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשמצאה אותו זרוק בפינה חשוכה באגף הפנטזיה של חנות הספרים המקומית, נכון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
I still don't understand this assumption, that just because some kind of product is accompanied by lotfulls of hype, it precludes its being in any way something useful.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מגמה מצד בוגרים להתיחס בזלזול ובהתנשאות כלפי צעירים, רוב הפעמים עקב כשלי הניסוח של ילדים ואי יכולתם להתבטא בשפה ראויה. כמובן שגם האנשים המשתתפים בדיונים באתר זה לוקים בכך, כולל הח''מ. לפני שנמשיך בדיון, אשמח לדעת כמה ספרים את קוראת, כמה ספרים את קונה ואם נחשפת לז'אנר הפנטסיה לפני 'הארי פוטר'. בנוסף, אשמח לשמוע את דעתך בקשר לדיון שנערך במאמר 'רק לא להחמיץ את השעה', הדיון גלש להשפעות ערוץ הילדים על הנוער, יהיה מעניין לשמוע דעה של מישהי שגדלה בצל ערוץ הילדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עצמי מה שניתן לכנות אולי ''ילד'' ואני רוחש זלזול עמוק לרוב בני דורי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזה אמור לגרום לנו להעריך אותך כאדם בוגר ומתוחכם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתור מי שנחשב "ילד" (15) אני אנסה לענות לשאלות שלך: כמה ספרים אני קורא: אם זה מתייחס לשאלה כמה ספרים קראתי אז האמת שקשה לספור. אם זה מתייחס לשאלה כמה ספרים אני קורא בקו זמן כלשהו אז עד לפני שנתיים קראתי בערך 2-5 ספרים לחודש די התמתנתי בזמן האחרון אבל בעיקר בגלל מעבר לדברים אחרים (קומיקסים, סיפורי אינטרנט). כמה ספרים אני קונה? יש לי בערך 40 ספרים קנויים. פנטזיה לפני הארי פוטר? הרבה לפני. פנטזיה/ מד"ב הוא מהז'אנרים האוהבים עלי. לפני ספרי פוטר הספקתי לקרוא את כל רומח הדרקון, שר הטבעות (כולל ההוביט), מייקל קרייטון, רוברט היינלין, זיליאני, מייקל מורקוק... (בלי להזכיר ז'אנרים אחרים). בקשר לערוץ הילדים: אמנם גדלתי בלא כבלים, אבל מהפעמים שהזדמן לי לצפות בדבר המעצבן הזה יחלתי שהמנחים יסתמו את הפה ושיעברו לתוכניות (אני מכיר אחרים שחושבים ככה). אני לא חושב שצפיה בכמה נודניקים בטלוויזיה תשפיע על ילד יותר מההורים שלו, המורים שלו, החברים שלו או כל גורם משפיע אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נחשבת לתולעת ספרים מובהקת, ואת כל ספרי הפנטזיה שקראתי אפילו אני לא זוכרת! בערך מגיל 9 התחלתי לקרוא ספרי פנטזיה בצורה שוטפת, בעיקר רומח הדרקון וטרי פראצ'ט. ובקשר לערוץ הילדים- אין לי כבלים, ואני לא, אבל לא רואה ערוץ הילדים, ואם כבר יוצא לי לראות אצל חברות שלי אז רק ספיידרמן. לא גדלתי על ערוץ הילדים, וספרי פנטזיה פגשתי הרבה לפני הארי פוטר. תתפלא, אבל נפגעתי ממה שאמרת, תכף תחליט שגם הצבע האהוב עליי הוא ורוד ושבריטני ספירס היא האלילה שלי, וככה בונים סטיגמות. ואת הארי פוטר שאלתי מחברה שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם בלתי סביר להניח שילדה בת 13 תצפה בערוץ הילדים? אני בעצמי צפיתי בו (בשלביו המוקדמים והניסיוניים, לפני עידן המנחים) כשהייתי בגיל זה. כפי שתוכלי להבין מקריאת הודעתי הקודמת, הזמנתי אותך להשתתף בדיון אחר ולא תקפתי אותך או ניסיתי לעלוב בך. שאלות על הרקע הקודם שלך בספרי פנטסיה הן מתקבלות על הדעת, כיוון שאם כל ניסיונך בפנטסיה הוא 'הארי פוטר' הדיון עמך יהיה מיותר ואני בטוח שתסכימי עמי במקרה זה. ראיתי בהודעה קודמת שלך שניסית לקרוא את 'שר הטבעות' של ג.ר.ר טולקין, לא פלא שלא אהבת אותו, כיוון שהוא אינו מיועד (ואנא קראי היטב את המשך דברי לפני שתזדעקי) לגילך כלל, יש ספרים מסוימים שאינם מיועדים לצעירים, 'ההוביט' מיועד לילדים קטנים ממך בהרבה ואילו 'שר הטבעות' (חוץ מחלקו הראשון) מכוון בעיקר לבוגרים ממך. ולמרות שיש ילדים הנהנים ממנו, רובם זונחים אותו בסיבוב הראשון רק כדי לחזור אליו מאוחר יותר (כמו ספרים נוספים שהבולט מביניהם הוא 'מלכוד 22' שניתן להנות ממנו במלואו רק לאחר שירות צבאי לדעתי). 'הארי פוטר' הוא ספר נחמד מאד, קראתי את שני הספרים הראשונים ונהניתי. אך המסחור האדיר שנלווה אליו הפתיע אותי מאד וקומם אותי במקצת. כיוון שקובעי דעת הקהל הפכו את 'הארי פוטר' ליצירת מופת (ואני בטוח שתסכימי איתי שהוא לא) והזניקו אותו לראש רשימת רבי המכר. בפעם הראשונה ספר שווק בצורה כה אגרסיבית ו'הוליבודית': אנו צפויים לראות השנה מגבות 'הארי פוטר' כלי כתיבה של 'הארי פוטר' ושאר מרצ'נדייז. השווי זאת ל'רומח הדרקון', אלו הם ספרים חביבים ומהנים המתאימים לקורא הפנטסיה הצעיר, האם ראית היסטריה המונית סביבם כמו 'הארי פוטר'? למרות שהם ברמתו של 'הארי פוטר' לא ראינו התלהבות אדירת מימדים מהם, תוך כדי סופרלטיבים מדהימים של המבקרים. לא בגלל שהם "פחות טובים" אלא בגלל שהיחצ"נות שלהם היתה פחות טובה. זה מה שמקומם, זה מה שמרגיז ומעלה שאלות רבות על טעם הקהל, על השפעות הפרסום על טעמנו ועל מחשבותינו ועל הכוח האדיר שיש בידי אמצעי התקשורת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל תתבין, ערץ הילדים לדעתי זה חרא ערוץ שצריך לידון אותו למוות. ואת שר הטבעות כן קראתי, ולא אהבתי (קראתי רק את הראשון), אבל בכלל לא התכוונתי לזעוק- כי אני מבינה מה שאתה אומר, ואפילו מצדיקה אותך. את רומח הדרקון אהבת הרבה יותר מהארי פוטר, ואני חושבת שאתה די צודק- באמת הרבה חושבים שהארי פוטר יותר טוב מרומח הדרקון רק בגלל השיווק. נעלבתי לא בגלל מה שאמרת, אלא איך שאמרת. מעניין לשמוע דיעה מפי אחת שגדלה על ערוץ הילדים.... זה נשמע ממש מזלזל ומעצבן. לא כל בן 13 גדל על ערוץ הילדים, למעשה אני לא מכירה אף אחד מהכיתה שלי שחושב שערוץ הילדים הוא לא לתינוקות בני חמש. אני אישית לא חושבת ככה, אני סתם חושבת שהערוץ חרא בגלל שכל המנחות הבלונדיניות מלאותל הליפסטיק שם מזה חינוכיות ומעצבנות וצריך לירות בהן. אבל מעט הגזמת, הארי פוטר שווק ככה בגלל שהוט טוב- זה כל העיקרון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. עכשיו, אם אפשר, בבקשה, לדלל את מינון השימוש במילה ''חרא'' למינימום האפשרי ולמחוק את הביטוי ''צריך לירות בהן'' מהרפרטואר, אני אודה לך מאוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשרק ראיתי מה כתב דובי רציתי להגיד, סליחה, מצטערת, צודק- לא הייתי צריכה להשתמש בכאלה ביטויים אם הם כל כך צורמים לך לאוזן. אבל האייל התרבותי המתנשא גרם לי לחשוב כמה פעמים על זה. גברתי הצעירה?! קראי נא את הכותרת אשר מוכיחה אותך וקובעת שפה זה מגזין לענייני תרבות, ואת ממש לא שייכת לכאן?! אני לא יודעת אם אתה באמת כזה (כי להבדיל ממך אני לא שופטת בן אדם על סמך הודעה אחת שהוא כותב) אבל לפי ההודעה של הארבע שורות וחצי שהשארת אתה נשמע כמו בן אדם שאני מאוד אשמח להתרחק ממנו, אחד כזה שאף שלו מתנגש במטוסים שלא נזהרים. אני ממש מתנצלת שאמות הדיבור שלי לא מתאימות לשלך אדוני ומחנכי (אני הרי גבירתך הצעירה, לא?!) בפעם הבאה לפני שאני משאירה פה הודעה אני אקח לפני כן קורס מקיף לענייני נימוסים והליכות ולהשתדל להכניס כמה שיותר ביטויים כמו - מתיימר (כל המנחות הבלונדיניות המעצבנות אשר -מ-ת-י-מ-ר-ו-ת- להבין ילדים) וחפץ (אני מאוד -ח-פ-צ-ה- בכך שהם ילכו, ולא יעופו, לי ממקלט הטלווזיה) ועוד כל מני ביטויים גבוהים ומרוממי נפש שמתאימים לישותך העדינה שלא סובלת את המילים חרא וכו'. אני ממש מצטערת שאחרי שכתבתי כזאת הודעה מרנינה ללא שום ניבולי פה אני אומרת לך את זה, אבל- קפוץ לי. את דובי אני עוד מבינה, הוא פנה אליי יפה ואמר מה דעתו, אבל אתה (האייל התרבותי)?! או שתרד אל העם או שתלך לחפש. (ועכשיו כל הצדיקים שקוראים את ההודעה ומשתנקים ושמים יד על פיהם וצועקים "אבוי! הדור הצעיר של ימנו!" נא לקרוא שוב את ההודעה ולהחליף את ה'אייל התרבותי' בשם שלכם.) נ.ב. שאל לאייל "התרבותי"- איך אתה יוצא לרחוב? הרי שם (אבוי!!) אנשים אומרים מילים רעות כגון 'מפגר' וביטויים כגון 'בוא נכנס באמאמא שלהם', וחס וחלילה גם שמעתי שיש אנשים שאומרים מילים עם השורש *השתנקות* ז.י.ן ולא מתכוונים לכלי נשק!! בקיצור- עדיף שתעזוב את פוזת 'אני בן תרבות חכם ואת לא' ותתחיל להתרגל לזה שיש אנשים שפשוט מדברים ככה, למרות שאתה בחיים לא תתקרב אליהם כי הם מאוד המוניים וגסים, ואתה לא רוצה לדבוק בתרבות רעה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם אפנה אותך למשל החביות של קרילוב. בקיצור - לא התנשאות ולא נעליים, אלא היתייחסות עינינית לנושא ולא שמבקרת פה קבוצה איסטניסטית שלא יכולה לשפוך שפת ביבים רק שהרעש והסרחון משימוש בשפה שכזאת מסיח את הדעת ממה שבאמת יש לך להגיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קללות רצופות. פעמיים אמרתי מילה לא נחמדה (חרא) ופעם גם ביטוי לא נאות (לירות בהן) אז בבקשה, לא להתחיל לדבר על השפה שלי, שיחסית לגילי נחשבת לגבוהה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלו? סליחה? לא כתוב שם למעלה "כתב-עת לענייני *תרבות* ואקטואליה"? קודם כל תרבות דיבור, גברתי הצעירה, ואח"כ נראה מה יש לך לומר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יכול להשתחרר מהרושם שההערות בדבר "תרבות הדיבור" הן מנת חלקה של מגיבה זו מפאת היותה צעירה (או ליתר דיוק, מפאת היותה צעירה מוצהרת). האם מר קלטי זכה לנזיפות שכאלה ול"העמדה על מקומו" מלכתחילה, ולא רק לאחר שבועות בהם הגדיש את הסאה? האם יש מקום להשתמש בביטוי המתנשא "גברתי הצעירה"? אני כותב את הדברים לא רק בתגובה לנזיפתך שלך, אייל תרבותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא, האם ילדים או צעירים רשאים לדבר באופן לא מקובל רק עקב היותם צעירים. אני חושב שיש להתייחס אליהם כאילו היו מבוגרים ולצפות שיתבטאו כבני תרבות. העובדה היא שמר קלטי ננזף פעמים רבות בגלל תרבות הדיון שלו. השימוש ב'גברתי הצעירה' פסול במקרה זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לך מפה, חתיכת פוץ מתנשא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(חופן את ראשי בידי) די! די כבר! אני אמחק את כל ה"דיון" הזה אם לא תפסיקו את השטויות האלה. תמיד פחדנו שיבוא הרגע שבו תרבות הדיון ההגונה שהייתה לנו באייל תלך לאלף עזאזלים. שלום לך, רגע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בהחלט בעד מחיקת ה"דיון" הזה. מישהו פה עוד זוכר את הדיון המקורי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיבה לחפצים הנלווים, לדעתי, היא שקוראי הספר רוחשים אהבה לדמות המדוברת. ולכן כיף להיות מצוייד בדברים אלו. אם אני אוהבת את הוגווארטס, ואם הדבר לא היה פנטזיונרי, הייתי שמחה להיות שם, מן המתקבל על הדעת שאני ארצה מחברת עם ציור מקום. בלי בכלל להזכיר את היופי של ציורים של טירות וקסמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שמאוד אהבתי את ההוביט כשהייתי קטן לא אומר שרציתי שערות על גב היד ועל כף הרגל. הרצון לרכוש מוצרים שקשורים בדמויות אהובות על ילדים הוא לא הכרח בל יגונה, אלא תוצר של תעשית מוצרים שמכוונת לשאוב עוד ועוד כספים מהורים מסכנים. פו הדוב, לפני דיסני, היה הצלחה אדירה גם בלי שילדים יכריחו את ההורים שלהם להוציא סכומים אדירים על מחברות עם ציורים של איה עליהם. היה דבר כזה... נו... דמיון! זהו, ככה קראו לזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה ספר מהמם בין הספרים היחידים שלא יכולתי להוריד מהיד ותאמינו לי שקראתי הרבה ספרים (יש לי 7 מדפים מלאים בספרים מעולים) אבל סדרת הארי פוטר היא הטובה ביותר וכל מי שאומר שלא אז הוא סתם קנאי כמו כותב המאמר הזה..... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את מוכנה להסביר לי מדוע את מוצאת לנכון להעליב את כותב המאמר רק משום שהוא אינו מסכים איתך בנוגע לאיכות הספר? מי קנאי, מי שמעביר ביקורת, או מי שלא מסוגל לשמוע אותה? וסתם מתוך תהייה, מה הסיכוי שספרי "רומח הדרקון" וספריו של רוברט ג'ורדן תופסים חלקים נכבדים ממדפי הספרים השופעים שלך? סתם כדי שנדע... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע אני מרגיש כמו במסיבת גן? גברת שני, אולי כדאי שתמתני את התבטאויותיך, עם כל הכבוד לסגנונך החדש והיצירתי, מילים כמו 'דפוק' עדיין לא מקובלות בדיון תרבותי בין בני אדם בוגרים. אף אחד לא אמר שהארי פוטר לא מהנה, מטרת המאמר היתה לפי הבנתי לדון ב'הארי פוטר' כתופעה תרבותית ושיווקית. שאר התגובה שלך לא ראויה להתיחסות, הייתי מציע לך לנסח מחדש את הטיעונים שלך בצורה רציונאלית. בברכה, רן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי לכתוב תגובה מתלהמת בשבח הארי פוטר, שהוא בסך הכל ספר מאד נחמד, וקריא (לפחות שני הראשונים; כרגע אני בעיצומו של השלישי) אבל התגובה הזאת גרמה לי לחשוב שוב. אם אלה הקוראים של הארי פוטר, אולי משהו לא בסדר אצלי? תודה, שני, שפקחת את עינינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הייתי ממהר להסיק על סמך תגובה אחת מסקנות מרחיקות לכת לגבי אופיים של כל קוראי הארי פוטר (שהם, כידוע, מונים יותר מכמה מיליונים טובים). כמו כן אני חייב לציין שבתור חובב טולקין מושבע, סדרת הארי פוטר לא הרשימה אותי באופן יוצא דופן, ומצאתי את העלילה שלה חדגונית במידת מה. ובקשר למיסחור הספרות - נדמה לי שהעובדה שהולך לצאת סרט המבוסס על הסדרה עוד לפני שכל הספרים בה נכתבו אומר את הכל. אני יודע שהולך לצאת סרט המבוסס על שר הטבעות, ודעתי לגביו לא שונה - זהו פשע שלא ייעשה, במיוחד כלפי בני הנוער שיראו את הסרט בלי לקרוא לפני כן (או בכלל לא) את הספרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי מיטב ידיעתי כבר עשו פעם סרט על שר הטבעות... לא שיצא לי לראות אותו, אבל ראיתי במדריך השידורים שהוא שודר ולא הספקתי להקליטו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
... ותותר על "התענוג" של צפיה בזוועה הזאת. לא רק שמדובר בסרט עלוב ביותר הוא גם מגיע לסוף בערך באמצע הספר השני ואז מגיע כתובית בסיגנון: והם עברו עוד הרפתקאות רבות... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אישית אין לי כוונה מיוחדת לצפות בסרט על שר הטבעות (קראתי אותו לראשונה בגיל 13, אהבתי מאוד, ודי התאכזבתי אח"כ להתקל בכמה איורים שתיארו את גאנדלף הפוך ממה שדימיינתי...) אבל לא הייתי יוצאת מראש בהכרזה על הנזק שהסרט יעשה. לי לפחות קרה כבר שהלכתי לקרוא ספר בעקבות סרט שראיתי, אז למה להניח שזה לא יקרה לאחרים? במיוחד שזה לא בטוח כלל שימשיכו לאהוב את הסרט אחרי שקראו את הספר. בזמנו אהבתי מאוד את "הסיפור שאינו נגמר" עד שקראתי את הספר, וגילתי שאת החצי המדהים ביותר (החצי השני) בכלל לא שמו בסרט, ושאת מה שכן שמו עיוותו לחלוטין. על הארי פוטר אין לי הרבה מה להגיד חוץ מאשר זה שניסיתי את הספר הראשון וזנחתי אותו משעמום אחרי כמה עמודים. אח"כ ניסיתי את הספר השלישי ושרדתי כמה פרקים, אבל הוא לא היה מעניין מספיק בשביל לחזור אליו. העדפתי לחזור לנרניה שיש לי על המדף... (ואני מאלה שבדרך כלל לא זונחים ספרים באמצע) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראיתי כבר קטעים מהסרט באתר שלו והוא נראה די טוב. אין סיבה שלא לאות את הסרט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנשים חושבים שלילדים יש מנת משכל של טוסטר. הארי פוטר אלה ספרים יפים, הם לא מדהימים, אבל יפים, את צריכה להרגע. לאנשים יש דעות אחרות, שונות משלך, אמנם קשה לקבל את זה- אבל מה לעשות, ככה זה. אני אישית לא יצאתי נגד מה שאמר הכותב על הארי פוטר (הוא דווקא יחסית שיבח את הספרים), אלא שהכותב החליט שהארי פוטר הצליח רק בגלל מסחור. אני לא תמימה, אני יודעת שהמחסור בהחלט עזר לספר, אבל ספרים או סרטים לא מצליחים רק בגלל מסחור, אנשים לא אוהבים דברים בגלל שמסחרו אותם. למשל, שר הטבעות. את ההוביט אהבתי מינוס, את שר הטבעות לא סבלתי- למרות שהוא נחשב ליצירות מופת. עכשיו, לא להתווכח איתי על זה, אני יודעת ששר הטבעות זאת יצירת מופת מדהימה, אני פשוט לא אוהבת אותה, אז חבל על האנרגיה שתבזבזו בלנסות להסביר לי כמה הספרים מהממים. אני לא אהבתי את שר הטבעות, למרות שכולם אומרים שהוא כזה מדהים, מה שרק מראה שמסחור בהחלט יכול לעזור, אבל אם מישהו לא אוהב את הספר, לא משנה מה אומרים עליו, הוא גם לא יטרח לקנות או לקרוא אותו. ולמישהו מעליי שכתב שהוא קרא את כל ספרי רומח הדרקון- לא הגיוני. יש מאות ספרי רומח הדרקון, שאמנם לא נכתבו על ידי הסופרים המקוריים, או עוסקים בדמויות המקוריות, אבל עדיין נחשבים לחלק מסדרת רומח הדרקון. אני, שחיה מהספרים האלה, קראתי רק 13. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליבי על אלה אשר לא מסוגלים להנות מספר פשוט. משל למה הדבר דומה ? לאדם הנאלץ לשלם במיטב כספו בכדי לבקר במסעדות יוקרה, במקום לבקר בחומוסיה, וזאת כי מוחו מונע מבלוטות הטעם שלו לספוג את העונג הצרוף המיוצר ע"י האזיאתים. כן חברים יקרים, אשר פלספנותם אומנותם. סוד הקסם של סדרת הארי פוטר, כפי שכבר נכתב ע"י קודמי, הוא בפשטותה. עלילה קלה ויפה אשר מתעכלת במוחו של הקורא בקלות. במקום לנסות להתמסר לעונג הקליל שבקריאת הסדרה, מוחכם דוחף אותכם אל האופנה הנוכחית, אופנת האנינים, אשר מהותה בוז לכל אופנה באשר היא ... ולא בכדי, הגישה האחרונה גורמת לזרמי חשמל לעבור בגבם של הלוגיקאים שבינכם ... אני פונה בקריאה נרגשת אל מבקריה הנלהבים של סדרת הארי פוטר : השילו מעליכם את עולה של האנינות. פיתחו את חושיכם לאינסוף הגירויים הנמצאים במחוזות החשוכים של מה שאיננו "מתוחכם" ו-"חדשני". היו כשף מדופלם, שלא מתבייש להכנס למסעדה מזרחית ולבקש מהמלצר : חומוס, פיתות ו-"אל תשכח להביא קצת זיתים דפוקים " |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו. קשה יהיה לי לשכנע אותך שאתה טועה (אני לא סובל זיתים, אבל מעדיף את המטבח המזרחי על הצרפתי, בהרבה). ספרי הארי פוטר, כפי שכתבתי, היו אכן מהנים – עד לספר הרביעי, שהבעיה שלו היא *דווקא בכך* שאבדה לו הפשטות. נסיון לתחכום יתר, "מריחה" על פני הרבה-יותר-מדי עמודים, ועוד - וזאת ללא תחכום אמיתי, וללא הצדקה לאורך ולסרבול. משל למה הדבר דומה? למסעדה מזרחית עם טבח בעל יומרות של שף צרפתי, המגיש "ווריאציאת חומוס" ומסרב להתייחס ללבנה בכל שם למעט "לה פרומאז"'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נהניתי גם מהרביעי. בכל אופן שמעתי שהספר החמישי - שייצא ב16.11 (יחד עם הסרט) יהיה קצר - בערך כמו הספר הראשון מבחינת עובי. כך שאפשר לקוות שהוא גם יהיה יותר פשוט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שהבנתי מטרת המאמר היתה להציג את הסיבות המצערות להצלחתו של 'הארי פוטר', שהן בעיקר יחצ"נות. למה הדבר דומה? ל'חומוסית משה', מסעדה טובה וטעימה, לא יותר מזה, אשר עקב יחצ"נות אדירה הוכתרה כ"מסעדה שאסור להחמיץ!" וכ"המסעדה שהחזירה אנשים לאוכל!" יש אף מבקרי מזון אשר הישוו את 'חומוסית משה' ל'תפוח זהב' עליה השלום ול'אוקיינוס'. מיליוני אנשים ביקרו בחומוסיה ונהנו, אך עקב ההיסטריה ההמונית, טעו לחשוב שמדובר במסעדת יוקרה. "יותר טוב מ'תפוח זהב"' טענו תוך כדי ניגוב, למרות שמעולם לא ביקרו שם. תוך כדי לגלוג על קבוצה קטנה של מכורכמי פנים אשר ישבו בפינה חשוכה והמשיכו לטעון שלמרות שהחומוס טעים, זו בסך הכל חומוסיה טובה ותו לא. אני לא חושב שרוב האנשים כאן מזלזלים ב'הארי פוטר'. הח"מ קרא ונהנה, אך ממשיך וטוען שבסך הכל מדובר בחומוס, טעים ככל שיהיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(פ דגושה או רפה, הא הא הא) במסגרת כוחןת השוק במחודשים (תעשיית פוטר כתחליף לנאסד"ק?) ביתי מדווחת לי שחברת ממתקים מתחילה לשווק סוכריות בטעמי פוטר - מרשמלו, סרדינים, עשב... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד ניסיון קטן להיכנס לעולם שאין דרך להגיע איליו | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל זמן שעובדי מטבח אזיאתים-מוסלמים לא יורקים ומשתינים לתוך קערות חומוס במסעדות יהודיות-אוריינטליות, הרי שהצדק עימך. בתיאבון א. מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אם הערבי לא ישתין בחומוס איך נקבל את הטעם המיוחד של החומוס היפואי? : ) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך זה שרק מתחילים לדבר על 'הארי פוטר' וכבר משתתפי האייל המכובדים ביותר (מאן וקנגיסר..) מתדרדרים לדיון על פיפי וקקי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני פשוט לא קראתי את הארי פוטר (הספר הראשון ממתין לרגע שאתפנה אליו) אבל ההערה הגזענית משהו על החומוס מאוד הרגיזה אותי. ניסיתי להגיד שלא כל העולם מנסה להרוג אותנו כל הזמן, וגם כשמנסים אנחנו צריכים לנסות קצת פחות ליהנות מזה. בקריאה שניה אני ורואה שקצת קשה להבין. אז סליחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ונפלה לך נ' בדרך. קננגיסר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל עוד זה נ' ולא ז' - לא נורא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם למחצית מאלה שבאתר יש בעיה עם הרמה של הארי פוטר, מדוע שלא תנסו לכתוב סיפור-חוץ כמו סיפורי-החוץ של המוסד או של שר הטבעות?(תמצאו בנומנור דוגמה לאפשרות השנייה) אין בסיפורי הארי פוטר שום איזכור למחשבות של דמויות אחרות פרט להארי פוטר. אפשר פשוט ליצור סיפור מנקודת מבטה של אחת הדמויות האחרות(הרמיוני או אפילו סנייפ). זאת רק אפשרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רואה בעצמי קורא, לא סופר. אינני טוען לרגע שאני אישית יכולתי לכתוב משהו טוב יותר מגב' רולינג. סביר למדי שלו הייתי מנסה, התוצאה היתה כשלון עגום. אני מניח שהדברים נכונים גם לגבי האחרים שביקרו את הספר. מה שלא מוריד מהעובדה שיש מקום רב לשיפור בספרי הארי פוטר (ובפרט ברביעי, שהיה לעניות דעתי גרוע יחסית לקודמיו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם כבר מדברים על זה - אני לא ממש אוהב סיפורים בהם נעשה שימוש ב''עולמות'' של אחרים. אם מישהו אחר יכתוב ספרים ב''עולם'' של רולינג, כפי שהצעת, אני בספק אם הייתי קורא אותם -- יש משהו צורם וחסר מקוריות בניצול עולם שנברא ע''י אחרים לצורך היצירה שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם לא כל סיפורי רומח הדרקון באותו העולם? אני חושב שהיו מספר כותבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ציינתי היכן שהוא שאני ממעריצי "רומח הדרקון"? אם כי יש לציין שהמקרה של עולמות TSR (בינהם DragonLance, Forgotten Realms ואחרים) הוא קצת שונה, משום שהעולמות הוגדרו ככאלה לצורך משחקי תפקידים, ואח"כ סופרים שונים נתבקשו לכתוב סיפורים עלילתיים המתרחשים בעולמות אלה. שאלת איכות הסיפורים היא כבר סיפור אחר לגמרי. המעט שקראתי, לפני עשור בערך, נעו באיכותם בין "לא רע בכלל" ל"מזעזע". דוגמא מובהקת למקרה האחרון - Spellfire של אד גרינווד. לא תורגם לעברית, למיטב ידיעתי (וטוב שכך). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה רבה!!* *הכותב הינו עורך 'נומנור' וכותב הסיפור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נומנור - אחד מהאתרים הטולקינאיים בארץ. "הסיפור" מפורסם בנומנור ואני משער שהוא מוכר כמעט לכל טולקינאי ישראלי מרושת. למתעניינים: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"שר הטבעות" ו"המוסד" לא תוכננו כדי שיובנו להם תוספות. רוה"ד(רומח הדרקון), כפי שנאמר, נבנה לצורך תכלית טיפוסית זאת(תכלית ש-90% מהכותבים נכשלו בה חרוצות לפי דעת 'אופוס') ב'הארי פוטר' לעומת זאת יש הרבה מקומות בהם ניתן להרחיב כמו שאמרתי. כמובן שיש בטח הבדל בין לכתוב מאמר לבין לכתוב סיפור. יבינו מי שיבינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאחר שקראתי את כל הספר באנגלית, התפניתי לקרוא בעברית (טרם סיימתי). התרגום פשוט מזעזע! סוכריות ton-ton-tongue תורגמו כ"טופי לשון-בלון" (איזה בלון? מה רע ב"סוכריות טון-לשון?") קטע בו ילד בן שנתיים משחק בשרביט ומנפח slug (חילזון באנגלית) תורגם ל"תולעת". בקיצור לפי 80 עמודים בעברית (שמינית מהספר) - תרגום בעייתי ודווקא במקומות שאין קושי מיוחד לתרגם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גילי בר הלל היא ממש מתרגמת גרועה (לא, לא צריך לירות בה, אבל יהיה נחמד אם ימצאו מתרגמת אחרת במקומה) והיא נכשלה לחלוטין בתירגום מילים (אוטונוס הלילה, למשל.) לא רק משחקי מילים היא הרסה, אלא גם סתם משפטים, ובכלל היו צריכים לעצור אותה על התעללות בטקסט חסר כל הגנה. היא לא למדה לקח מהספר הראשון וגם את שלושת הבאים היא הצליחה לתרגם לא-טוב להפליא, בקיצור- עדיף להתרחק מהגרסה העברית כמו מאש. (דרך אגב, בשבוע הראשון בארץ נמכרו בארך 11,500 מהספר הרביעי. מהספר השני הנמכר ביותר בארץ השבוע נמכרו 1,500 עותקים בערך. סתם, לשם השוואה.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את הקסם של הארי פוטר יחסתי לשילוב שהוא עשה בין 2 ספרים שאהבתי - אלופי ווילובי, שמתאר את הווי פנמיה אנגלית, ובין סדרת נרניה, פנטזיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השם וילובי באנגלית הוא willoughby . הסופרת ג'ואן אייקן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מבלבל כאן בין שני ספרים "הזאבים מאחוזת וילובי" של ג'ואן אייקן שאין בו כלל פנימיות ("בי" בחיריק"), ובין "אלופי וילובי" ("ביי" - בפתח) של טלבוט ביינס ריד. (באנגלית, אגב, willoughby). וב"אלופי וילובי" , יצא בעבר העתיק בתור "הזקנים של בית הספר של וילובי" אם אני לא טועה, לגיבור הראשי, שהוא המדריך הראשי, קוראים (כאן אני מוכנה להישבע) רידל. טום רידל? לא בטוחה, ואם כן - אז לא במקרה. אם מישהו מוכן לעזור לי למצוא את המקור אני אשמח מאוד! (אני לא בארץ) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן קראו למוכתר שלהם רידל. אולם השם הפרטי פרח מזכרוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאחר בדיקה: שמו הפרטי היה ריצ'רד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הייתי משווה את הרי פוטר יותרא לסדרת ''ג'נינגס '' המקסימה על הרפתקאותיהם המטורפות והמצחיקות של שני נערים בפנימיה בריטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והמבוגרים העליזים יכולים לקרא את The Liar מאת Stephen Fry (לורד מלצ'ט מ Blackadder, הסרט אוסקר ווילד) סיפור חניכה, סקס ויותר, המתחיל בפנימיה אנגלית נמשך בקיימבריג' ורחובות לונדון דרך שירות הביטחון הבריטי. מצחיק ביותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אודה לך אם תיתן מעט יותר פרטים. קראתי אם ספרו של סטיבן פריי 'עושים הסטוריה' (כמדומתני, הספר אינו בידי) ואהבתי מאוד. מעבר לרעיון זהירות!!! ספוילרים איומים!!! (חזרה לעבר, היטלר לא נולד, מישהו גרוע ממנו בהרבה עולה במקומו), יש שם סיפור אהבה הומו אירוטי מהיפים והמרגשים ביותר שקראתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 נסי www.amazon.co.uk 2 ולצרף את שניהם ביחד, סטיוואן פריי הוא זה שמקריא את הארי פוטר בקסטות האודיאו 3 עם הזכרת את היטלר, אמליץ על הספר המשעשע והענוג של בריל ביינברידג' אדולף הצעיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. תודה. 2. זהירות!! תסמונת דור שני במצב הקשה ביותר, והעברתי הלאה לדור השלישי בהצלחה מרובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכירה את הסדרה ג'נינגס.זה סדרה מאוד יפה אבל אני לא חושבת שהיא דומה להארי פוטר.ממש לא.הארי פוטר זה סגנון אחר ממש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים - ג'נינגס היה מצחיק בכמה רמות מעל פוטר הדלוח... בין השאר בגלל התרגום המגניב (דארבישייר, חורבה עתיקה שכמוך!) ווילובי זה בכלל קלאסיקה (אחד מהספרים הבודדים שאני אוהב שני תרגומים שונים שלהם) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אני אישית קראתי את הספר הרביעי ואף נהנתי ממנו. אך לא אוכל לומר שאין דברים בגו. דבר ראשון ומאוד בולט, התרגום: מזעזע פשוט, את הסידרה אני קוראת באנגלית ויצא לי להציץ בכמה עמודים מהספר הרביעי בתרגומו אצל אחותי. אין מה להשוות בכלל את הרמה ואיכות, לכן אני אישית ממליצה ללכת על הגירבה האנגלית. בקשר לספר עצמו, אני אישית הגשתי יותר את האפלוליות של ספר זה, וכן, עצם הבאתה המוות היא הסיבה הראשית לכך. בנוסף, כמה שעולם הפנטזיה הזה קוסם לי, אני אישית גיליתי בספר הרביעי שאין בכלל הרמזים לפיתרון, גם שרלוק הולמס בעצמו לא היה מגיע לכדי הפיתרון. התגלית היא אך ורק על ידי סיפור כל המעשה בסוף הספר. זו תבנית קבועה בספרים אלה, אך בספר הרביעי הוא בולט ביותר. לבסוף, אם לא להיות מקורית: ובסוף היום אני עדיין נהנת לקרוא את הספר ("לשחק קלפים"). נ.ב: אני אשמח אם אכן תוכל להפנות אותי לסיפרי פנטזיה טובים ברמה זו, ואף ממכרים כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו - לא פרסמת כתובת דוא"ל, ולא שם, כך שאין לי מושג אם תקראי תגובה זו אי-פעם. ננסה, בשביל הספורט -- כמה ספרי הפנטזיה מומלצים: 1. סדרת "נרניה" של ק. ס. לואיס. יש ויכוח גדול באשר לסדר הראוי לקריאת הספרים: הסדר הכרונולוגי, או סדר הפרסום. למרות שפעם האמנתי שהסדר הכרונולוגי עדיף, לפני כמה שנים שוכנעתי (לאחר דיון מעמיק) שיש לקרוא את הספרים לפי סדר הפרסום. במילים אחרות: להתחיל מ"האריה, המכשפה וארון הבגדים" ולהמשיך משם. זהירות! לאחרונה יצאה (כנראה בעקבות סדרת הארי פוטר) גרסה חדשה של סדרה זו, שהיא "מקוצרת" ו"מותאמת לקהל מודרני". להתרחק כמו מאש, ולקרוא הדפסות מלפני שנת 2000. קיים תרגום לאנגלית (סדרת "מרגנית"), והוא לא רע אם כי מיושן למדי. 2. "ההוביט" ושאר ספרי Middle-Earth של טולקין. אני אישית חושב שממולץ לקרוא לפחות את "ההוביט" לפני שהולכים לראות את סרטי "שר הטבעות" - החלק הראשון יוצא בסוף השנה. 3. סדרת Earthsea ("ארץ-ים", בתרגום העברי) של אורסולה ק. לה-גווין. קצת יותר בוגר וקודר מ"נרניה" או "ההוביט". ארבעה ספרים; לפחות שלושה תורגמו לעברית, תרגום טוב ברובו. הספר הראשון: "הקוסם מארץ-ים". 4. "הסיפור שאינו נגמר", מיכאל אנדה. אם ראית את הסרט, ראית גרסה לא-רעה של *החצי הראשון* של הספר. החצי השני, החזרה מפנטזיה למציאות, עמוק ומעניין בהרבה. (סרטי ההמשך לא קשורים לספר והם, בלשון המעטה, עצובים). תורגם לעברית (המקור בגרמנית). 5. "מומו ושודדי הזמן", מיכאל אנדה. 6. קצת שונה, אבל בכל זאת: The Magic Goes Away של לארי ניבן. לא תורגם לעברית למיטב ידיעתי. זהירות: אוסף סיפורי ההמשך, The Magic May Return, הוא בזבוז זמן (כמו שקורא בדרך-כלל בהמשכונים של ניבן וחבריו). 7. במחלקת ההומור: סדרת ספרי הפנטזיה של טרי פראצ'ט. הספר הראשון: The Color of Magic, אבל הסדר באמת לא חשוב. זהו, בשליפה מהשרוול. ישנם כמובן ספרי פנטזיה נהדרים רבים אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזו נוסטלגיה... זה, העי''ג (ענק ידידותי גדול) וצ'רלי בממלכת השוקולד, זכורים לי בתור שלושה ספרי ילדות שמשום מה אני תמיד שוכחת כמה אני אוהבת אותם, עד שאנשים טובים מזכירים לי... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק להרגיע את רוחך. אכן חזרתי וקראתי, תודה רבה. ולשאר קהל המעוניינים, הומלץ לי גם על "המשחק של אנדר". רק עוד שאלה קלה: האם יש קשר בין ההוביט לשר הטבעות- או שאפשר לקרוא את האחד בלי הקשר לשני? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שר הטבעות מספר על הרפקאותיו של בנו (או נכדו? לא זוכר) של בילבו באגינס - גיבור "ההוביט". יש כמה וכמה דמויות מוכרות מההוביט שחוזרות להופיע בשר הטבעות. אני הייתי ממליץ לקרוא קודם את ההוביט. ההוביט הוא גם יותר "ידידותי" לקורא, ככה שיותר נוח להתחיל בו, ולזרום משם אל הכרך האימתני של שר הטבעות. (: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם אתה כבר קורא את ההוביט, אני מעדיף את ''תרגום הטייסים'' (בכריכה שחורה) על התרגום השני (בכריכה לבנה). נדמה לי שיצא לא מזמן תרגום נוסף. טל - אתה בטח יודע על זה יותר ממני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחינו ובם חסותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''המשחק של אנדר'' אכן ספר מצויין, אבל... הוא לא ספר פנטזיה אלא ספר מד''ב. אם את מעוניינת גם בספרי מד''ב, אוכל לפרסם המלצות נוספות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשחק של אנדר הוא באמת ספר מקסים ומומלץ לכול מי שאוהב פנטזיה/ מד"ב או ספרות באופן כללי. הבעיה היא שאף אחד מספרי ההמשך לא הגיע אפילו לעשירית מהרמה שלו- הצל של אנדר הוא כנראה הכי טוב מבינהם אבל הוא לא בדיוק "המשך" במובן הקלאסי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהודעה מאושרת משירות ההודעות של אמאזון נתבשרתי כי "הארי פוטר וגביע האש" הוא הזוכה בפרס ההוגו (הנחשב) בקטגורית Best Novel לשנת 2001. את שאר הזוכים והמועמדים אני לא מכיר, אבל חשבתי לציין זאת בכל זאת - במסגרת של פרטי טריוויה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להצביע ולהשפיע לפני שהסקר נסגר. סקר? - מדוע ה"פ זכהבהוגו, באתר האגודה הישראלית למדב ופנטזיה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יצא ספר חדש של אניד בלייטון 2. תגובה 121287 [1-2] באדיבות ארז לנדוור השוואות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדיף ששייקספיר יוציא, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון, אחרי שאייל מגד כבר הוציא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. עדיף שאניד תוציא. (הידעתם שכשאתם כותבים את שמכם במקום ששייך לדואל, אז יש לכם שם כחול? איזה מגניב?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל דבר שתכתוב, גמד יקר, בשורת הדואל, יהפוך את שמך לכחול. הייתי רוצה לנצל את ההזדמנות ולהודות לך על שעות של אושר בגילאים 3-6. תודה, וד"ש לכל ארץ הצעצועים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי הקריאו את זה באנגלית. לכן, אני מניח שזה היה big ears. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא אשכח את החתולה עם הפרווה הוורודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ד"ש לכולכם מהחתולה מרת צמרית, ממרת טובי, ומהשוטר מר פלוד. ועכשיו אני חייב ללכת, כי אני שומע את המכונית של נאדי מצפצפת לי למטה. פאפן! פאפן!. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, בא כבר! הולכים לקרוע את העיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קוראים לו נדי. ובאנגלית Noddy . כל ניסיון לשלב את ההגיה האנגלית והתעתיק העברי תוך שחרור רמיזות מצחינות הוא ניסיון מגונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתם כולכם כל כך חביבים. הו! - הנה שיר מתחבר במוחי, אני מרגיש! מה טוב לצאת למסעות בין איילים ואיילות. לפגוש ברקת נשכנית אשר בישלה מרק צנונית. אבל אני אומר: לשוב הביתה טוב יותר. לשוב, לשוב, אפילו טוב יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אור השמש שוטף את שדיה בעוד הרוח פורעת חולצתה הלבנה מבטי הנח עליה, עליהם מורגש, נחוץ כמו הרוח והאור והמרצפות. המרפסת כולה כמו אומרת אחת עשרה בבוקר ואם היתה שואלת איך אני מרגיש הייתי ודאי משיב אחרי דקה של מחשבה אני פחית פתוחה של בירה במקרר למרירותי אבד הקצף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בינתיים כל מה שיש לי זה את השיר הזה, ותהיתי אם תאהבו להזדהות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה יופי, אני אוהב כחול. אין בעד מה, ערן. אני אמסור להם ד''ש. אה, כן, ואפילו שלא אמרת לי למסור- אני אמסור ד''ש לחברי השביעיה הסודית, כי במקרה הם כאן לידי, בתוך הספר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון נאדי, כולם כאן, פטר וג'אנט, פם וקולין, ג'ק וברברה, וההוא נו, אה כן, ג'ורג'. האו! האו! סליחה קפצן, כמעט שכחתי אותך מרוב התרגשות מהפעולה הנועזת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל גיליתי את הססמה שלכם ואני כאן, למרות הכל. כמו תמיד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי, לא! רק שהחבר הסתום שלך לא איתך! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו לא יכולים לצרף אותך כי אז נהיה שמינייה. חוץ מזה את מרגיזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוזניון, כותבים ''תפוס'', ולא ''תפוש''. תפישה ב-ש' זה משהו אחר (אני עוד לא יודע מה זה בדיוק, אני עוד קטן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וליתר בטחון תיסע היום באוטו שלך ואני באופניים שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שתרכיב אותי על האופניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נאדי טפשון, תמשיך ככה וכולם [ כולל ארז:-) ] יחשבו שארז צודק. תגובה 121299 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה מגיע האייל גולי הגדול הזה שאומר: ח א ל א ס ! אני בורח לישון נאדי. לילה טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לילה טוב, אוזניון. חלומות פז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שתגובה קטנה אחת מחוללת: תגובה 121297 אכן, מקום נפלא הוא האייל. רק בו זה קור(א)ה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, מה יש חמוד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רציתי לבקש שתגרום להם להפסיק, אבל נראה שזעקת השבר שלי כבר עשתה את שלה. תודה וסליחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משודר גם היום. בערוץ הופ, בשעות שאנשים מן המניין לא יכולים לראות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הספר החמישי בסדרה, "הארי פוטר ומסדר הפניקס" (http://www.amazon.com/exec/obidos/ISBN=043935806X/re...), אמור לצאת לאור בחודש יוני. כבר כעת, בהזמנות מראש, הספר נמצא במקום הראשון ברשימת רבי-המכר של אמאזון... אני חושש שהוא ישאר שם במשך מחצית השנה הקרובה, לפחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאורך כל הסידרה, כאשר מופיעה אותה צפור פלאית, היא מכונה בתרגום העברי ''עוף החול'', ולא ''פניקס''. אי לכך יש להניח כי שמו העברי של הספר החמישי יהיה ''הארי פוטר ומסדר עוף החול''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השם הנכון בעברית הוא "חול" (בלי "עוף"). יש בתלמוד איפשהו אמרה על "עוף אחד וחול שמו..." [ולא זוכרת את ההמשך בדיוק, אבל מסופר שם איך אחת לאלף שנה הוא נשרף באש ונולד מחדש]. בכל אופן, לא "עוף החול", כמו שלא "עוף התרנגול"... אבל סתם "חול" זה מבלבל, ולכן עדיף שהמתרגם יישאר עם "פניקס". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניקולס פלמל (לא יודע איך תרגמו את השם שלו לעברית) המכשף מהספר הראשון, חי וקיים בפריז. אההמ, לא בדיוק בתור בשר ודם, אבל אולי בעצם כן. פלמל היה אלכימיסט ורוקח של שיקויי קסם שחי במאה ה14 בפריז. בנוסף לעיסוקי המיסתורין, הוא היה פילנתרופיסט גדול שבנה בית תמחוי לעניי העיר, מוסד שקיים עד היום, אם כי למטרה מעט שונה. הוא גם בנה דירות למעוטי יכולת, יסד בתי חולים לחסרי כל, ותמך בכנסיות ובתי קברות לעניים. כאמור, כל חייו הוא ניסה למצוא את האבן שיכולה להפוך עופרת לזהב, בעיקר בעזרת ספר עתיק "ספר אברהם היהודי", שלקח לו למעלה מעשרים שנה לפענח. יש איזו אגדה שהפלמלים עדיין גרים באוזבקיזטן או טורקיה, והקשר האחרון איתם היה דרך שליח של המלך לואי 14. אבל, פלמל עדיין קיים איתנו. בית התמחוי הפריזאי משמש היום כמסעדה (מחירים בינוניים, כך שאין כניסה לסועדים המקורים), ומעל הכניסה למסעדה חקוקות האותיות NF. אגב, הסטוריונית אנגליה גילתה את שרולינג השתמשה בדמותו האמיתית של פלמל בספר שלה (כמו שהיא השתמשה בדמויות אחרות בספר שבנוי כולו משעטנז של חיתוך והדבקה שבלוניים ושטחיים, לדעתי), אבל רולינג סירבה להגיב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השם מופיע כמות שהוא - כפי שלא תירגמו שמות אחרים (אלבוס דמבלדור, מינרווה מקגונגל ובעצם כל השמות של גיבורי הסדרה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ממליץ לך למשוך ידיך מעיסוק בדמות זו רבים וטובים ממך שדבקו בעיסוק זה נמקים היום במרתפיו האפלוליים של אזקאבאן | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסים את הספר החמישי לסיפריה לעיוורים הקליט את הספר יקיר אביב על פני 24 קלטות של 90 דקות יש לי גם את הגירדא המוקלטת המיסכרית לספר הראשון בהקלטה של אריק אינשטיין ההקלטה של יקיר אביב יוצאת מגדר הרגיל לא שמעתי עוד דבר כזה הוא עושה את כל הקולות שר את השירים של קבוצות הקוידיץ ועוד ועוד היתקשרתי אליו היום אפילו להחמיא לו על ההקלטה לדעתי הארי פוטר סידרה נחמדה מאד הספר הראשון מדהים השאר פחות אגב אני חושב שהיא בספר החמישי יוצרת עוד אופציה ל3 שנים כי פרופסור מגונאגל אמרה שם להארי שבשביל אחד המיקצועות הוא צריך לילמוד עוד 3 שנים בהוגורד טוב אני הולך לסיים את הספר אמרו לי שהסוף עצוב |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לא, רוצו לבית הקולנוע. תיזכו לחוויה נדירה ומיוחדת במינה. להתרשמות יותר מפורטת:http://www.fisheye.co.il/story?id=2190#162223 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכו לראות את הסרט החדש בסידרת הסרטים הטובה ביותר. יותר טוב אפילו מקודמו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מקבל אחוזים מהרווחים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, הוא פשוט לא קורא את הספרים ולכן מצליח להינות מהסרטים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבין ארבעת הראשונים הספר השלישי היה האהוב עלי. ראיתי רק את הסרט השלישי, ונהניתי מאוד. הכי טוב, לדעתי, זה לבוא לסרט הרבה זמן אחרי שקראת את הספר, כך שבמקום לשים לב למה שאין, אתה שם לב למה שיש (ומה שיש נחמד מאוד). מה שכן, הסופרלטיבים באמת מביכים למדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראיתי ואני מסכים, הסרט החדש באמת טוב יותר מקודמו המוצלח גם כן (ואני העדפתי את הספר השלישי על הרביעי, כך שזו לא הסיבה). נראה לי שגם אוהבי הספרים וגם אלו שלא צלחו אותם אבל אהבו את הסרט הקודם יוכלו ליהנות מאוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הארי פוטר הוא ספר שילדים נמשכים אליו יותר מדי וזה רק בדימיון מילא עם היה משהו אמיתי בדברים האלה אז הייתי מבין שנמשכים אליו אבל אין אז מישהו יכול להסביר לי כבר למה כולם נמשכים לזה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לא אמיתי? יש הרבה מאוד אספקטים אמיתיים בספר הזה. אחד הטיעונים הוא שרולינג בעצם כותבת על חיי היום יום תוך שהיא עוטפת אותם במעטה "קסמים". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חכה עד שמכשפת הבית שלנו תגיב, ותגלה שהספר הרבה יותר אמיתי ממה שאתה חושב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מפראצ'ט קיבלתי את הרושם שבין קוסמים ומכשפות פעורה תהום, אז היזהר עם הביטחון המופרז הזה שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
It seems to me that you are well oriented in this particular kids stuff. You should have your own site to promote all the books yet to come.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מזמן קראתי את הספר החמישי והשישי - די בחשש, בעיקר לאור כמה דעות לא נלהבות ששמעתי על הספר החמישי גם מחובבים גדולים של הסדרה. אולי בגלל שבאתי בלי ציפיות, נהניתי מאוד משניהם. אפילו אם התבנית השבלונית לא משתנה בהרבה, בהחלט אפשר לראות התפתחות והתקדמות, והעלילה מצליחה להיות פחות מופרכת מזו של הספר הרביעי. יצא לך להמשיך לקרוא גם אחרי ה"טראומה" של הספר הרביעי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, קראתי גם את החמישי והשישי. האמת היא שהרביעי היה מופרך במידה מטורפת. ה''אילוץ'' של פוטר להשתתף בטורניר, התחבולות המטורפות שמאד-איי נקט בהן כדי -- בסך הכל -- לגרום לפוטר לגעת בחפץ מסוים - הכל היה חסר אמינות במידה מבחילה. החמישי היה קצת מוזר כי פוטר הוצג פתאום כא-גיבור נטול יוזמה. השישי היה טוב מאוד, לעניות דעתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(ספוילרים להארי פוטרים, כמובן) גם אני הייתי מאוד מוטרד מאותם דברים כמוך בקריאה הראשונה של הספר הרביעי. בקריאה השנייה המופרכות לא נעלמה, אבל הפריעה לי הרבה פחות, ודווקא מאוד נהניתי מהספר. למי אכפת מהטריקים של קראוץ'? אפשר לחשוב שזה הדבר החשוב בספר. בספר החמישי הארי מוצג כנטול יוזמה? קראנו את אותו הספר? הוא מתפוצץ בחלק הראשון של הספר בגלל שכל הזמן ממדרים אותו, ולקראת סוף הספר הוא מארגן "מבצע חילוץ" מופרך לגמרי וגורר לשם גם את החברים שלו למרות שכולם אומרים לו להירגע. לא הייתי אומר שהוא חסר יוזמה, אלא ההפך - יוזם יותר מדי. בנוגע לשישי: על הספר הרביעי התלוננת (בין היתר) בגלל שהריגת הדמות שם הייתה מאולצת משהו (לוקחים דמות שולית ומנפחים אותה כדי שאפשר יהיה להרוג מישהו). מה דעתך על סוף הספר השישי, אם כך? (אני דווקא לא הרגשתי שההריגה הזו, בניגוד לשתי אלו של הספרים הקודמים, הייתה מאולצת - היא נותנת קצב מסחרר לעלילה וציפייה גדולה לספר השביעי שיסביר מה לעזאזל קרה כאן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(ושוב ספוילרים) אגב, אם באמת רוצים, אפשר לתת הסבר סביר פחות-או-יותר לתעלולים המשונים של קראוץ'. הרי לא ברור מה מידת ההגנה שדמבלדור מעניק להארי, וייתכן שהזמן היחיד שבו אפשר לתפוס אותו לא מוגן הוא במהלך המשימות. כמו כן, קרוב לודאי שולדמורט רוצה לשמור על חשאיות כל עוד הוא לא צבר כוח, ולכן אחרי שהורגים את הארי צריך לתת תירוץ טוב מאוד איך הוא מת. התחרות היא הנימוק הטוב ביותר - בפרט כשהארי כל כך צעיר, וידוע שכבר נהרגו אנשים בתחרויות דומות. ככל הנראה הרעיון היה להרוג אותו, לעשות משהו עם הגופה כדי להפיל את זה על אחת מהמפלצות שבמבוך או משהו דומה, ואז לשלוח אותו חזרה יחד עם הגביע (ולכן הגביע היה דו כיווני). אם חושבים על זה, באמת קשה לראות דרך אחרת שבה אפשר היה לגרום להארי להתפגר בלי שדמבלדור יתחיל לחשוד יותר מדי. אמנם, התכנית הייתה עדיין עקומה למדי ואם סדריק היה טיפה פחות אצילי היא הייתה נכשלת, אבל אף אחד לא אמר שקראוץ' שפוי במיוחד ועם רעיונות סבירים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גמרתי עכשיו את קריאת הספר השביעי. בחשש-מה אני מתוודה שזו היתה עבורי חוויה של ממש. אני חושב שזו יצירה מצוינת1. החשש הוא בגלל שחסרה לי השכלה רלוונטית להשוואה: לא קראתי את לואיס ולא את פראצ'ט ולא את קארד. כן קראתי את טולקין, אבל מזמן - התזכורת העדכנית-יחסית בדמות הסרטים נותנת משהו, מן הסתם חלקי. בכל זאת ארהיב עוז לטעון ש"הארי פוטר" הוא יצירה לא פחות טובה מ"שר הטבעות", לפחות. יש מן הסתם הבטים שבהם ה"פ פחות טוב משה"ט ומהרבה ספרים אחרים (השפה לא מאוד עשירה, הבדיחות ששזורות פה ושם לא הכי מצחיקות), אבל יש בו גם איכויות שלמיטב זכרוני אין במתחרהו הותיק. הוזכר כאן, או במאמר הקודם של טל על הסדרה, מימד הבלשות וההפתעות העלילתיות, אבל בעיקר אני רוצה להפנות את תשומת הלב להיבט אחר, שלפחות כאן אף אחד לא דיבר עליו: כניסה לפסיכולוגיה של בני נוער (וגם מבוגרים) שיש בה עושר ודקויות. הסצינה האהובה עלי בסדרה כולה היא בכלל נטולת ניצוצות של עלילה ושל פנטזיה: הביקור של דמבלדור אצל וולדמורט-לעתיד בבית היתומים (ספר 6). הדיאלוג נותן דיוקן משכנע ונוגע ללב של מתבגר בעל ניצני מופרעות. רגעים כאלה נותנים ליצירה, לצד הנפח הגדול של העלילה והעולם שבו, עושר אנושי: עושר כזה צריך להימדד לא רק במספר גווני האפור בין הטוב לרע בדמויות, אלא גם בכך שנותנים רקע וסיבה לאופי שיש להן. עד כמה שזכור לי אין היבט כזה בשה"ט; אני סקרן עד כמה יש, ואיך הוא בהשוואה לה"פ, ביצירות אחרות בסוגה. 1יצירה אחת; אני לא מוצא הרבה טעם בדירוג או בהשוואה בין שבעת החלקים. זווית הראייה שלי שונה משל רוב הקוראים, ואולי מעוותת, כי קראתי את כל השבעה ברצף אחד, אבל אני חושב שזה נכון "אובייקטיבית". בכל אופן, זה עניין לפתיל אחר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני זוכרת שבדיון בעקבות אחד המאמרים, נכתבו רשימות ספרי מתח מומלצים, אבל איני מצליחה למצוא את המאמר. אשמח אם מישהו יוכל לקשר לשם, תודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנה קרנינה, הארי פוטר... אתה בוחר ספרים לפי מספר העמודים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין היבט כזה בשר הטבעות. את הרוע של סאורון אף פעם לא טורחים להסביר (על פי הסילמריליון, הוא היה במקור אחד ממלכחי-פנכתו של הרוע ה''אמיתי'', מורגות, שגם הרוע שלו לא ממש מוסבר - בעיקר שאיפה להתעלות על אלוהים, כי הוא היה במקור גדול המלאכים). הרוע של סארומאן ניתן לתמצות בהשפעה המשחיתה של הטבעת, כך שההיבט הפסיכולוגי פשוט לא קיים. כפי שאתה לא רוצה להשוות בין ספרי הסדרה השונים, כך אני לא רואה שום טעם להשוואה בין שר הטבעות להארי פוטר, רק בגלל ששניהם פנטזיה. ההבדלים ביניהם כל כך מהותיים שאין טעם אפילו לנסות. אני כן חושב שמדובר, בסיכומו של דבר, בסדרה מצויינת, והספר השביעי סוגר אותה בצורה הולמת ומוצלחת (אלוהים יודע כמה פחדתי שזה לא מה שיקרה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כניסה לפסיכולוגיה של בני נוער (וגם מבוגרים) שיש בה עושר ודקויות. אמממ, טולקין היה בלשן קודם כל, ואדם דתי מאוד ופטריוט גדול, אבל כן, הוא בהחלט הבין בנפש האדם, הוא לא עסק בנערים אלא בבוגרים (הוא עצמו היה לוחם במלחמת העולם הראשונה, כך שמלחמות ורוע חסר תכלית לא היו זרים לו). אבל תמיד אהבתי את תאורם של שני גיבורי משנה שלו, וההסבר הפסיכולוגי הזה http://www.numenore.org/faq/index.php/%D7%90%D7%99%D... הוא רק אפס קצהו של הסיפור. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |