 |
קצר, עבה וגבוה | 76 |  |
||||||||
 |
|
 |
|||||||||
 |
 |
פרסומים אחרונים במדור "טור אישי"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
עבדתי לא מעט עם תוכנה זו, לחלונות 3.11, ואני חושב שהיא ראויה לכבוד לא רק בגלל זכות הראשונים: אני מוצא אותה נוחה לאין ערוך יותר מ- Word, למרות שכיום היא כמובן רק זכרון מתוק ורחוק (במיוחד כך כל פעם שאני מקלל את Word). אין צורך גם להגיד שהיא היתה "רזה" לאין שיעור יותר מהתוכנה של מיקרוסופט. להסיר ספק, מדובר במעבד תמלילים גרפי לכל דבר, באיכות תצוגה שאינה נופלת מ- Word משום בחינה משמעותית. וכן, בין יתרונותיה המובהקים היתה התמיכה ב...מקף (Ctrl-2, אני אפילו זוכר). אמנם לא עבה מספיק, ובכלל, מבחינה טיפוגרפית הוא היה פגום עד כמה שמקף יכול כבר להיות פגום, ובכל זאת: הוא היה קצר, וגבוה - מקף עברי גאה! | |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שהיא – התוכנה – נמחקה מעל פני האדמה בידי Word. וחבל. אגב, מישהו בקהל עבד עם QText לחלונות ויודע משהו לגבי מקפים שם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה נפלא לשמוע אותך מזכיר את קיוטקסט. תוכנה מצוינת, עולה בשלוש שניות בערך (ועל הענתיקה שלי, זה ראוי לציון), טסה בקלילות על טבלאות, תמונות ומעברי עמודים מסובכים (כן, בוורד גם מעברי עמודים יכולים להיות מסובכים), תומכת מצוין בניקוד עברי וגם בכתיבה בערבית, רוסית, יוונית, יידיש ו-15 שפות שמשתמשות בכתב לטיני, מתרסקת הרבה פחות מוורד, תומכת טוב יותר בשילוב בין עברית לאנגלית (ל-8 לעומת ל-8), ובכלל מעולה. ולא, אין שם מקף, למיטב ידיעתי. :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם ידוע למישהו איפה אפשר להוריד את הקיוטקסט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע מאיפה תוכל להוריד Qtext וזו תוכנה עם זכויות שמורות וכו' אבל תמיד יש מי שיעזרו לך תמורת כך וכך שקלים http://www.tictac.co.il/qtext.html | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלו, הם מציעים לשחזר לך את כל הנסיעות שעשית ברולס רויס הישנה שלך בסובארו שלהם. הם לא מגלים איפה אפשר להשיג רולס חדשה (או אפילו משומשת במצב טוב). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ל-Qtext מזמן כבר אין זכויות שמורות מאז שהיצרן, דביר, נסגר. הבעיה בו שהוא לא עובד טוב עם חלונות xp ומעלה וכמובן שצריך למצוא אותו. לדעתי הוא עולה על ה-word בקלות בגמישות ובטכניקת השמירה בספריות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בסדר, גם ויסטה לא עובד טוב בחלונות שמעל XP... :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלע"ד, אבל זכויות יוצרים אינן מפוקעות כאשר בעל הזכויות מת/מתפוגג/נסגר. יש בארץ חוקי ירושה. אני די בטוח שהמחבר, יצחק מינץ מקיבוץ דביר, עודנו מחזיק בזכויות על QText. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא תמיד המחבר הוא שמחזיק בזכויות היוצרים | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכיצד זה מתקשר לטענה שעצבנה אותי: חברה נסגרה ==> זכויות היוצרים על מוצריה מתפוגגים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מתקשר ישירות. סתם הרגשתי צורך לציין1 1מפתיע, אבל גם באייל יש תגובות שמטרתן לא להראות שהתגובה הקודמת מוטעית, שגויה או חסרת עיגון במציאות. יש גם תגובות שכל מטרתן לחדד נקודה כלשהי, להוסיף עליה או סתם לציין עובדה שהתקשרה אסוציאטיבית אצל המגיב עקב משהו שנכתב רגע קודם לכן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת מפתיע ולא במקום. לפיכך מן הראוי שתגובה 480993 תוסר לאלתר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כנראה ההומור של האלמוני/ת, או ליתר דיוק - ניצול ההסבר התמים שלך לצורך סרקאזם קליל כלפי מגיבים שכל תגובה שלהם מוכרחה לתקוף תגובה קודמת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מישהו ממש צריך להמיר קבצי QTEXT ל-Word, יש פתרון חינמי. הוא אמנם מוצע באתר לדוברי יידיש, אבל נראה לי שצריך לעבוד בכל השפות: http://www.cs.uky.edu/~raphael/yiddish/makeyiddish.h... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברמיזות העבות לכיוון מדע בדיוני. האם יתכן שיש כאן חובב מד"ב וטולקין שאני לא מכירה?!?!?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתכן בהחלט. חובב גאה, אפילו... נסי את |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבוי, אבוי. לא לבד היה המקף אשר הופקר בשדה הקרב. סמנים אחרים רבים נעלמו להם מהעין בתהליך ההפשטה של הלשון העברית הכתובה. לאן הלך סימן ה-"=" אשר שימש להפרדה בין מילים? איה הוא ה-"," המפואר אשר שימושו היה כשימושה של הנקודה העשרונית, אויבתו מלעז? לא היתה זו מהפיכת המחשוב אשר הפקירה את המקף המפורסם, אלא הלשון העברית שהוחייתה בכוח פעם נוספת, במהלך גלי העליה שלאחר קום המדינה. אמנם ליבנו דואב לזכרם של סמני הפיסוק אשר אבדו, אך מיותר לציין שבהעדרם נוחה יותר השפה ללמידה. השפה אותה "המציא" אליעזר בן יהודה אמנם היוותה מפעל חיים מרשים, ואין ספק כי פועלו יזכר כל עוד השפה העברית תיזכר, אך גם הוא, ככל האדם, לא היה מושלם. התוצר אשר הפיק היה מסורבל ומסובך, והקשה על מליוני עולים את הלמידה בה לאורך הדורות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפסיק (",") הוא, למיטב ידיעתי (תקן אותי, צחי, אם אתה משוכנע שאני טועה) לא אויבה משפת-עבר של הנקודה העשרונית, כי אם שותפה-משלימה, בעל נטייה להתבלבל עמה. הפסיק משמש באופן תקני להפרדה בין שלשות של ספרות במספרים גדולים, כדי להקל על קבלת "התמונה הגדולה" - כמה ספרות יש שם בכלל (נאמר, 10,000,314). זאת, על פי הקונבנציה האנגלית (בריטית ואמריקאית). לעומת זאת, בגרמנית וצרפתית, למשל, קיים צמד-החמד הזה, אך בתפקידים הפוכים! הניחוש שלי, אם כן, הוא שדוברי עברית אומרים, לעתים, "חמש פסיק שמונה" כמורשת מהעלייה הגרמנית (וכיוון ש"פסיק" יותר קצר להגיד מ"נקודה"). באשר למקף, נקודה שטל לא הדגיש היא, שהמקף לא סתם אינו קו מפריד - מבחינת משמעותו הוא הפוך בדיוק, הוא קו מחבר! לכן אני חושב, ששמירה והחייאה של המקף רק תסייע ללומדי עברית, לא תקשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנקודה והפסיק הפכו את סימניהם באמריקניזציה של תחילת המדינה. עד אז גם העברית הייתה כמו הגרמנית והצרפתית. ומלבד זאת, עודף סימנים תמיד מקשה על הבנת שפה חדשה - יותר הזדמנויות לטעות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמריקניזציה, אני חושב -- לפחות לא הפעם. מדובר בהשפעת התרבות הבריטית מימי המנדט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האבחנה הגרפית קו מפריד לקו מחבר היא לא עד כדי כך חשובה. כל מה שצריך הוא להקפיד שקו מחבר יהיה מחובר לשתי המילים: "באר-שבע", בשעה שקו מפריד - יופרד ברווח מכל צידו. מרגע שתקפיד על כך (וכולם מפקידים על כך, שכן הטקסט יותר קריא כך), יהיה ברור לחלוטין מה תפקידו של כל מקף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התו היחיד שחסר לי ממש הוא נקודה-פסיק כחלק מהמקלדת העברית. מעצבן לעבור שפה רק כדי להכניס פאוזה למשפט. (והינה, "פאוזה" - עברתי שפה). שלא לעניין אבל אפרופו עברית וטכנולוגיה - יש מישהו שמעוניין להשתתף ב"עיברות" של מוזילה (נטסקייפ העתידי)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הבעיה? הנה - ; והנה עוד אחד: ;. ולא עברתי שפה. הוא שם, משמאל למקש 1. נכון, זה לא נוח להקיש שם רחוק במקום ליד ה-L (איפה שכרגע ניצבת לה בגאווה לאומית ה-ף), אבל עברית קשה הקלדה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שדובי כותב, יש נקודה-פסיק גם במצב עברי. ובאשר לעיברות מוזילה: אני כבר עוסק בזה במרץ :) (ועל נטסקייפ כבר אפשר להגיד זצ"ל כניראה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה לאף אחד מכותבי התגובות הכואבות על אובדנה של העברית, שאתם עוסקים בזוטות-שבזוטות? נכון, הרבה מהתכונות הגרפיות של השפה הולכות לאיבוד בהעברה למדיום ממוחשב - אבל גם הלולאה ב-ל', הזנב ב-מ' הסופית והדמיון המבלבל בין ג' ל-ז' הלכו לאיבוד כשהתחלנו להקליד טקסטים. השאלה היא אם זה באמת מה שחשוב? לדעתי, מלים שהולכות לאיבוד, ביטויים שמאבדים משמעות, וככלל הפיכתה של העברית לשפה דלה יותר, הן תופעות בעייתיות ומסוכנות (ורלוונטיות) הרבה יותר. יש הרבה פחות מלים בעברית המודרנית - מתי לאחרונה שמעתם את המלה "אנדרולומוסיה"? "בבואה"? ויד עוד נטויה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא שתי הדוגמאות שנתת נקרו בדרכי לא מזמן, אך אין ספק שישנו תהליך של מעבר לשפה דלה יותר. עצוב לראות כיצד הדבר היחיד שגורם לצעירים כיום לפגוש מילים ותיקות יותר בעברית הוא מבחן הפסיכומטרי (וזו כבר סיבה אחת טובה שלא לוותר על המבחן הזה)... השאלה היא האם יבואו מילים חדשות כדי למלא את החסר? האם אין המילה "בלאגן" מחליפה טובה למדי ל"אנדרלמוסיה"? מכיוון שכן מגיעות מילים חדשות לשפה (אם כי הן מגיעות אלינו דרך הסלנג, בעיקר, ומתקשות להתקבל במוסדות השמרניים יותר), הרי שהטענה כאילו העברית נעשית רזה יותר אינה מוצדקת. העברית הייתה שפה מתה במשך כמעט אלפיים שנים. במהלך החייאתה הפלאית, השתמש בן-יהודה במילים ישנות מידי מכדי לעמוד במבחן השימוש, ומצד שני ניסה להמציא מילים חדשות, שגם הן כשלו שמבחן הזמן. הנותר הוא מועט, והמיעוט הזה הוא שאפשר את השרדותן המיותרת של מספר לא קטן של מילים שרק בשנים האחרונות החלו נעלמות לאיטן (אספקלריה ואסקופה כשתי דוגמאות לא רעות ממאגר הפסיכומטרי האישי והנשכח שלי). העברית, אם כן, נמצאת בימים אלו במצב ביניים מציק - מצד אחד המילים הישנות נעלמות והולכות מהתרבות המדוברת שלנו, ומצד שני, מילות הסלנג שנכנסו להחליפן אינן מוצאות את דרכן אל תוך השפה הכתובה. כשהן כן מצליחות לחדור לטריטוריה המקודשת הזו, הן מואשמות בדלות וברדידות. מה שנותר, אם כן, היא שפה ספרותית הולכת ומצטמצמת המקשה על שרידתה של שפת הדיבור, ומושכת אנשים להמצאת עוד ועוד מושגים קצרי-חיים, שהופכים את השפה לכמעט גיבריש המובן רק בתוך קבוצה מסויימת של דוברים. מושגים שכן מצליחים לחדור אל הקונצנזוס, לעומת זאת, זוכים להתנפלות ציבורית, ומקבלים מגוון מובנים, לעיתים מנוגדים זה לזה - כך "חבל על הזמן", שהחל בתור ביטוי לביטול וזלזול ("חבל על הזמן שלך, אל תלך בכלל למוסך הזה, סתם גנבים"), הפך ברבות הימים לביטוי הלל ("ראיתי סרט משהו חבל על הזמן"), ואף זכה לראשי-תיבות קליטים. מי שמונע מהשפה העברית להמשיך להתפתח הוא דווקא הממסד שמסרב לקבל לקרבו את המילים הנפוצות כל-כך, הממלאות תפקידים בנאליים כל-כך. אין מדובר כאן על מילים גסות, כפי שהסלנג נוטה לנפק באופן קבוע, אלא על מילים פשוטות ונקיות, שאין כל סיבה לקבלן לחיק העברית, מלבד העובדה שהן זאטוטות אל מול ההיסטוריה העתיקה של השפה העברית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים עם דובי שהשפה לא נהיית דלה יותר, אלא רק משתנה. יתרה מזו, אני חושב שהשפה *לא יכולה* להעשות דלה יותר, שכן אנשים משתמשים בה באופן טבעי להביע את רעיונותיהם, ואם עולם הרעיונות של האנשים לא נעשה דל יותר (ואני חושב שלא), ואם צרכי התפקוד החברתי, המתבטאים בשפה, לא נעלמים - בהכרח נשמר העושר של השפה - אם במלים חדשות שמומצאות, ואם בניואנסים חדשים או משתנים לביטויים קיימים. אלא מאי? יש בכל זאת בעיה בקצב השינוי ההיסטרי של העברית. הבעייה היא ההתישנות המהירה באופן מבהיל של טקסטים. שהרי דובר עברית ממוצע צריך היום ספר פירושים כדי לקרוא את עגנון. וגם תרגומים נדרשים לעדכון כל שניים-שלושה עשורים. קראתי פעם אמירה: אילו מסכנים האנגלים, להם יש רק שייקספיר אחד; ואילו אנו, התמזל מזלנו: אצלנו כל דור ודור קם לו תרגום חדש, ואנו מקבלים עוד שייקספיר. אני לא בטוח מה אפשר לעשות, ואם אפשר לעשות משהו - אבל קצת חבל, לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עולם הרעיונות מתרחב אמנם, אבל השפה שבה מביעים אותו לא בהכרח. היא יכולה גם להתגמש. ביטויים משפות אחרות - בעיקר אנגלית - נכנסים לשימוש יומ-יומי, לא רק בסלנג, ומוטמעים בשפה. האם מלים כמו ויקאנד נחשבות מלים עבריות ברגע שנקלטו? המצב, למיטב ידיעתי, גרוע עוד יותר ביפנית. אני לא דובר את השפה ולא ערכתי מחקר בנושא, אבל להבנתי ביפנית יש עשרות מלים אנגליות שנכנסו לשפה, בלי אלטרנטיבה מקומית. הכיוון הזה יוביל, בסופו של דבר, לטשטוש ההבדלים בין השפות - נגיע למצב שדוברי שתי שפות שונות יבינו אחד את השני בכלליות, מכיוון ששמות העצם והפעלים נובעים ממקור משותף ורק המבנה התחבירי נשאר מהשפה המקורית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל העולם שפה אחת – ומה רע בזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד אחד - מה רע? אוניברסליות, קוסמופוליטיות, שבירה של הבדלים לאומיים וכו'. מצוין. מצד שני, יש כאן "הוצאה לגמלאות" של שפות ישנות. כפי שאמר ירדן, כבר עכשיו מוציאים תרגומים חדשים ליצירות שתורגמו לפני 20 שנה. אפילו אם נתעלם מהעובדה שלכל שפה יש (או אין) יופי משלה, יופי שיעלם אם כל השפות "יישרו קו", עדיין ישאר לך המטען התרבותי - ספרות, שירה, קולנוע וכו' - שילך לאיבוד או יאלץ לעבור תרגום. אין לי ספק שהגלובאליות של התקשורת וה-Mass Media ("גלובאליות" במובן של "התקשורת האמריקאית מגיעה לכל העולם") תגרום לטשטוש הזה בין השפות. השאלה אם זה בהכרח דבר טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בהכרח דבר רע. וודאי שהבנה בין העמים היא ערך חשוב. אך כולנו נסכים שאנשים חושבים באמצעות השפה שלהם, והשפה קובעת (ברמה זו או אחרת) את צורת המחשבה. בנוסף, לכל שפה יש יתרונות וחסרונות משלה בהבעת רעיונות או ביכולות להפיק ממנה יופי. אם נקבל את שתי ההנחות האלו, נראה שמעבר של האנושות להשתמש רק בשפה אחת יגרום לדלדול ניכר ביכולות שלנו ליצור תרבות מגוונת ומעניינת. הרבגוניות של התרבות בעולם תקטן באופן ניכר. ברור שיש לזה גם יתרונות - סביר להניח שאנשים דומים יותר אחד לשני ישנאו אחד את השני פחות, למשל - אבל זה יהיה עולם משעמם מאוד לחיות בו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך שהעולם הזה נראה, אין לי כל בעיה עם עולם משעמם יותר. המאה העשרים, למשל, היתה מאד מעניינת, וראה את דבריו של העורך הראשי שלכם לגבי ''איש המאה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היהודי הנזכר בכותרת סבר, כמו אדם קלין ומגיבים אחרים כאן, ששפה משותפת יכולה להפחית שנאה בין אנשים, ולפיכך המציא את האספרנטו. האספרנטו, כידוע, לא נהייתה להיט כמקווה, אם כי כיום נראה כי האנגלית עושה דבר דומה. מכל מקום, אני חושש שההנחה הזו, הנראית סבירה, לא מתיישבת עם שני נתונים, לפחות: הראשון, שבו אני לא לחלוטין בטוח, אבל די בטוח: ברואנדה מדברים ההוטו והטוטסי באותה שפה. בשני אני כן בטוח: היתה שפה כזו סרבו-קרואטית. I rest my case. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכלל לא! אנשים חושבים באמצעות הראש שלהם. גם חירשים אילמים חושבים. גם חיות חושבות. גם ילדים שלא למדו לדבר חושבים. גם הלן קלר חשבה עוד לפני שלמדה שפת סימני מגע (והיא היתה חרשת אילמת עיוורת). לאחר שלמדה לתקשר היא גם תיארה את חוויותיה, מחשבותיה ורגשותיה מאותה תקופה. צא ולמד. המחשבה שנהיינו חברה בהמית, כוחנית וכובשת בגלל הסלנג הצבאי היא שטותית. הסלנג הצבאי קביל, יומיומי ואינו צורם עד כדי בחילה בגלל שאנחנו מי שאנחנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם תהייה: ואולי הלן קלר "תרגמה" את מחשבותיה למילים כאשר העלתה אותן על הכתב? אין לנו אפשרות לדעת זאת, כי כל התקשורת של הלן קלר איתנו מתבצעת באמצעות מילים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה ימים לאחר פרסום המאמר, גיליתי (במקרה!) דרך לאלתר מקף ב-Word (השיטה תעבוד כנראה גם במעבדי תמלילים אחרים). השיטה: הפכו את סימן המינוס ל-Superscript. נראה מאד אמין, אפילו שזה לא "הדבר האמיתי". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם כהערה קטנונית - הכתב הקלינגוני לא התקבל (עדיין) ככתב רשמי של Unicode. אני חושב שהקונסורטיום קצת חושש מלצרף כתבים מפוברקים כאלו, משום שמספרם הוא פוטנציאלית אינסופי למדי. עם זאת, כמובן שברוח החופש ההאקרי, מערכת ההפעלה לינוקס תומכת בכתב הזה ובעוד כתבים אחרים שלא התקבלו רשמית ל-Unicode. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זאת אומרת - אין ITALICS?! העובדה כי "מומחים" אלו ואחרים קבעו כי אין מקום לאופן הדגשה זה בשפה העברית מעניינת, לדעתי, מתי מעט בלבד. היא צריכה לעניין עוד פחות.הטיית האותיות מהווה, לדעתי, את הדרך האלגנטית ביותר להדגיש טכסט. הקו התחתי הריהו ברוטאלי לחלוטין, והשימוש בהדגשה (BOLD) גם הוא לוקה בברבאריות מה. הטיית האותיות גורמת, מצד אחד, להדגשת הטכסט כך שהקורא יודע כי כוונת המחבר להדגיש, ומצד שני אין הטכסט המודגש בולט במבט ראשון בדף הכתוב. הנני להבטיחכם כי אנהג לפי נטיית לבי, ואמשיך להטות כאוות נפשי. אקדמיה - הא! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק, נ. יניב, שדעת מומחים ואקדמיה אינה קובעת כשלעצמה; אבל אם מדובר בשאלה של טעם, אני מצטרף לאותם מומחים (ולטל). למיטב ידיעתי, הכתב הנטוי במקורו לא היה אמצעי להדגשה, אלא היה בתקופה מסוימת ובמקומות מסויימים "באופנה", ככתב סטנדרטי, והוא הולם במיוחד "כתיבה תמה" מחוברת באלפבית הלטיני. באלפבית העברי הוא נראה (בעיני) מלאכותי לחלוטין, שלא לומר אונס טיפוגרפי של אותיות חסרות ישע. אם הדגשה או קו נראים לך בולטים מדי (ואני בהחלט מריע לך על ההבחנה הדקה), נסה אולי תו גדול ביחידה אחת?! או, יותר טוב, כפי שהציע טל - גופן אחר: משיג (בעיני) בדיוק את מטרתך - הדגשה שאינה בולטת באופן בוטה מדי (בבחירה זהירה של הגופן וגודלו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתב ה-Italics פותח לפני כמה מאות שנים באיטליה (כמה מפתיע), עבור השפה הלטינית. המטרה היתה פשוטה: לחסוך בנייר – לא משיקולים אקולוגיים אלא משיקולי חיסכון. הכתב שונה מבחינות רבות מכתב לטיני רגיל, והמהדרין היו כותבים אותו בהטייה. אולם ההטייה כשלעצמה אינה לב העניין: מדובר, אני מדגיש, בכתב שונה – גופן שונה, אם נשתמש בטרמינולוגיה של ימינו. למשל, האות f בכתב רגיל אינה יורדת מן השורה וודאי שאינה סימטרית. האות f ב-Italics יורדת מן השורה, והיא נראית כמו סימן אינטגרל עם קו באמצעו. גובה הקו אמצע השורה (ולא ראש השורה כבכתב רגיל), והאות היא בעלת סימטריה סיבובית של 180 מעלות (סביב מפגש הקו עם סימן האינטגרל). בקיצור, אות שונה; וזוהי רק דוגמה אחת מני רבות. בדקו, למשל, את ההבדל בין a רגילה לזו של כתב Italics אמיתי. המאפיין העיקרי של כתב ה-Italics הוא שהוא "קליל" יותר ו*דק* יותר (לחסוך בנייר, זוכרים?). הקווים הבונים את האותיות דקים יותר באופן ניכר. במערכות טיפוגרפיה ממוחשבת "רציניות", לכל גופן ישנו "גופן משלים" המייצג את אותו הגופן בסגנון Italics. יום אחד התעורר חכם אחד והחליט כי גם גופנים ללא "גופן משלים" ניתן להציג ב-Italics, פשוט על ידי הטייטן. זוהי שגיאה! קח את הגופן הלועזי Helvetica, למשל (שנודע כיום, משיקולי זכויות יוצרים וכאלה, בעיקר בשם Arial. ההבדלים זניחים). אם תיקח f בכתב זה ותטה אותה על צידה, או אם תעשה את אותו הדבר לאות a, וכו' – התוצאות *אינן* Italics, אלא סתם "Arial מוטה". ובכן, בכתב האנגלי הטייה כשלעצמה נראית בסדר: האותיות הלועזיות "מעוגלות" הן ולהטייה תוצאה נחמדה מבחינה ויזואלית. אלא שאותיות שפת הקודש ידועות בכינויין (המקצועי, לא הלעגני) "הכתב המרובע", ולא בכדי. הטיית כתב עברי אינה מפיקה כתב יפה או נאה לעין – להיפך. התוצאה צורמת. "קיצור הדרך" של המתכנת האלמוני ליצירת כתב Italics פשוט לא עובד בעברית! ניתן ליצור את אפקט ה-Italics הנכון בעברית על-ידי מעבר לכתב *דק* יותר, שכן הדוק, להזכירם, הוא ההבדל החשוב בין Italics לבין אות רגילה – הדוק, ולא ההטייה. למשל, מעבר מכתב "דוד" או "נרקיסים" לכתב "מרים" יוצר את האפקט הרצוי בדיוק: טקסט "קליל" יותר, דק יותר, ולפיכך מודגש כיאות, ללא החסרונות המצויינים לעיל של שימוש בקו תחתון או הדגשת Bold רגילה. לסיום, לא פחות חשוב: בשפה האנגלית, הנטייה של ה-Italics היא לימין, כלומר *עם כיוון הכתיבה*. מעבדי התמלילים החביבים עלינו מטים גם כתב עברי, באונסם אותו לצורת Italics, באותו כיוון – אך אבוי, הפעם מדובר במצב בו האות מוטה *נגד* כיוון הכתיבה, והדבר צורם עד מאד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
---- גזור ושמור ---- אני מסכים בהחלט. ---------------------- זכור לי אפילו כי התכוונתי להעיר בנבזיות מה לגבי צורת ההטייה האיומה במעבדי תמלילים עבריים - הכוון ההפוך והנטייה של שולי אותיות להחתך ולהעלם - אולם כנראה פרח הדבר מזכרוני. הפתרון המוצע על ידך מקובל עלי (גם אתה, י. ניר, לא נשכחת), אולם מה שבאמת הייתי רוצה לראות הוא פונקציית הטייה במעבד התמלילים, אשר תחליף גופן אוטומטית ובחכמה. ידוע לי כי מדובר באוטופיה, אבל יכול אדם לחלום. אגב, ספרים רבים שקראתי כללו הטיית אותיות בכוון הנכון, ולדעתי אין הדבר נורא כלל. אולי אין זה ITALICS כהלכתו, אבל האפקט מספק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא פתרון מלא, אבל ניתן ב-Word לקשר בין גופן לבין צירוף מקשים כלשהו. כך שתוכל לקשר בין Ctrl-I לבין גופן מסויים. כדי לבטל Italics, עם זאת, תאלץ להשתמש בצירוף מקשים אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי למה לא הגבתי לזה כשקראתי את הדיון בפעם הראשונה, אבל מי שמחפש גופנים עבריים עם צורת "Italic" שמספקת הדגשה במקום הטיה, מוזמן להסתכל על גופני קולמוס: דוגמה של הגופנים (קובץ PDF) בחלק מהגופנים צורת ה־Italic אכן פשוט מוטה ימינה (הטיה שמאלה מכוערת באותה מידה וגם תיצור בעיות בטקסט מעורב). חלקם: David, Elinia, Drugulin. * הגופן Elinia, שהוא מעוגל למדי בטיבו, הפך בגרסת ה־"italic" למעין כתב יד. * הגופן Drugulin, שהוא גופן מעוטר במקצת, הופך לדמוי כתב־רש"י. * הגופן David מקבל הטיה מסויימת שמאלה והפיכה של האותיות למעוגלות יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערת אגב לטל כהן, גופן Helvetica הוא אינו גופן Arial בשום אופן. מדובר בפונט אחרי לגמרי. מראם אולי דומה מעט, אך קיימים הבדלים ניכרים למי שעינו חדה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"פונט אחר לגמרי״ זו הפרזה רצינית. Arial הוא הגרסה של מיקרוסופט ל-Helvetica, וההבדלים דקים אם כי אכן קל לזהותם למי שלמד לחפש אותם. ״דומה מעט״ זה תיאור מגוחך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן דומים, אבל הצלחתי בכ-80% מהמקרים, על פי פרמטר הסיווג הבא: מי שמכוער יותר - זה אריאל. לאחרונה הפונט הזה הפך לנפוץ ביותר בתכתובות ודוחו"ת עסקיים, ואני עדיין חושב שהוא מהמכוערים וחסרי המעוף ביותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום לכולם ל"סיפור" הזה נקלעתי במקרה כחלק מחיפושי באינטרנט אחר דרך להוסיף טעמי מקרא לטקסט שאני כותב במעבד התמלילים שלי (וורד). אני יודע שהסיפור הזה כבר די ישן ולא נראה לי שיש כאלה שנכנסים אליו אבל אפשר לתקן אתכם בקשר לשיטה להוספת מקף ומרכאות. העקרון של השיטה פשוט: להוסיף תווים שנמצאים בגופן אך לא קיימים על לוח המקשים. הדרך להוספתם היא ע"י שימוש בצרוף כלשהו מהצרופים של ALT + מספר לדוגמא: ALT + 0206 בחלק מבגופנים או ALT + 0207 בגופנים אחרים כמו דויד יוצר את המקף העברי המושלם בגובה ראש האות. alt + 0132 יוצר את המרכאות העבריות התחתונות וalt + 0147 מיצר את סוגר המרכאות. ניתן לראות את התוים החסרים בעזרת התוכנה מפת תווים המצורפת לחלונות. בברכה נריה הרואה. נ"ב את המספרים יש להקיש כאשר ה-alt לחוץ ולהקיש אותם על לוח המקשים הקטן הצד ימין של המקלדת. אודה לכל מי שיש לו דרך לכתוב טעמי מקרא במחשב ויצור איתי קשר. השיטה לא נראה לי עובדת באייל |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי ולא האמנתי. מהיום הראשון שמחשבי מקינטוש כותבים בעברית (וזה הרבה לפני ש Windows 3.11 כתבה באיזושהי שפה), יודע כל ילד שבכתיבה בגופן עברי, לחיצה על מינוס תניב מינוס, לחיצה על option ז תניב מקף, ולחיצה על option ס תניב קו מפריד. אם במרכאות פותחות מסורתיות חשקה נפשך - shift ג היא התשובה ,ואם בפותחות וסוגרות מודרניים חשקת - השתמש בoption - ב וב-option ה. אם צריך לנקד, לסמן דגש או מפיק, לחץ על caps lock והשתמש במקשי הספרות בשורה העליונה של המקלדת. אם, לעומת זאת, אתה לא מייחס חשיבות לטיפוגרפיה, או שאתה עושה את עסקיך עם יצרני תוכנה שלא מייחסים חשיבות לטיפוגרפיה (ולעוד כמה דברים שצריכים להיות חשובים לצרכניהם, אבל משום מה הם לא) - אז גם בשנת 2001 אתה יכול להמשיך לאלתר. ואגב, נדמה לי שהמרכאות הפותחות הנמוכות הן ארכאיות, וכי המרכאות הפותחות הגבוהות הן כשרות למהדרין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב לשמוע. נותר רק לשאול: מתי מערכת-ההפעלה המופלאה של המק תהיה זמינה לחומרה שאינה של חב' אפל? ואגב האגב - למיטב הבנתי המרכאות הפותחות הנמוכות הפכו ארכאיות בשל חוסר זמינותן (כלומר מסיבות טכנולוגיות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא זמינה, כמובן, לכל תואמי-המקינטוש שיוצרו באמצע שנות ה-90 ע"י חברות שאינן אפל. כיוון שכיום אין עוד יצור של תואמי-מקינטוש (מלבד אמולטורים בתוכנה), האפשרות לממש את כל היכולות של Mac OS על מחשב שאינו מתוצרת אפל הולכת ופוחתת. מערכת ההפעלה שאפל תשווק החל מה-24 במרץ, Mac OS X, מבוססת על פרוייקט ה-open source של אפל, Darwin, ש-portים שלו לפלטפורמת אינטל קיימים. זמינות של Mac OS X לאינטל מותנה בכך שיהיה זה האינטרס המסחרי של אפל, כמובן. ולגבי המרכאות - אני מעט ספקן לגבי ההסבר שאתה מציע, ואני אסביר מדוע: המרכאות הפותחות הנמוכות נעלמו מ"מעריב" ומ"הארץ" ומ"עם עובד" הרבה לפני הולדת ה-DTP, וההסבר לכך לא יכול להיות טכנולוגי, ולראיה - האבחנה בין מקף למינוס לקו מפריד, כמו גם ניקוד חלקי (ומן הסתם גם סימן-דפוס מיוחד לשלוש נקודות) שרירים וקיימים ב"מעריב", ב"הארץ" וב"עם עובד". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני קצת מסיונר בענין זה, ובכל זאת: מעבד התמלילים העברי הטוב ביותר, לטעמי, הוא "DavkaWriter". כולל טעמי המקרא! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקף לא נעלם — הנה הוא כאן על מסך ה Windows 98 שלי: ״באר־שבע״, ואיתו גם המרכאות העבריות התקניות (U+05F4 - HEBREW PUNCTUATION GERSHAYIM). מה שחסר (אולי) עדיין הוא אמצעי נוח להקליד את התווים הללו, וכמובן — מודעות לקיומם אצל ציבור המקלידים. (ותודה למיץ ולע״ב על שהפנו את תשומת לבי תגובה 124493 למאמר החביב הזה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואיזשהו תקן אחיד, כי אני 1 רואה קוביות במקום מקף ארוך, גרשיים ימניים-עליונים 2 משני צידי לב"ש, ומקף גבוה מאוד מעליה. אגב, אני חושב שגרשיים ימניים-תחתוניים זה רעיון רע, כי אז יותר קשה לראות את התחלת הקטע המצוטט (לדוגמה). לפתוח בעליונות ולסגור בתחתונות זה הרבה יותר הגיוני, משום שמשפט נגמר תמיד בנקודה, שנמצאת בתחתית השורה. 1 חלונות XP. ורק לפני כמה שעות דיברתי בשבחיה... 2 לא ימניות, נכון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגרשיים הם ימניים1-עליונים משני הצדדים במקור. אין ב-Unicode תו לגרשיים עבריים תחתונים (לצערו של טל, כנראה). אם אתה רואה קוביות - סביר להניח שזו בעייה של גופן (פונט), ולא של קידוד. נסה להחליף את הפונט ותראה אם זה עוזר. לא נראה לי שיש הרבה סיכוי להצעה שלך שהגרשיים המסיימים יהיו נמוכים. מעבר לזה שזה לא ככה באף שפה (לפי מטיטב ידיעתי), זה גם מכוער נורא. --- 1 לא ימניות. נכון! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדקתי את כל הגופנים של Visual Hebrew והריבועים נשארו או הפכו לסימני שאלה. בשום מקרה לא קיבלתי גרשיים או מקף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הםםם - בבדיקה חוזרת כנראה טעיתי ומדובר אכן בבעיית קידוד. הקידוד שבו אני רואה את האייל הוא "Hebrew (Windows)" ובקידודים האחרים הסימנים המיוחדים אכן מוחלפים בריבועים. ניסיתי להחליף לקידוד ISO-Logical - הכותרת של ההודעה הזאת נראית טוב יותר אצלך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה דורש החלפה של ה''סקין'' ללוגי, אפשרות מענינת שנפסלה בעבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה דעתך על U201E? (אגב, כאן על המק כל התווים בכותרת מופיעים היטב, ולא הייתי צריך לשנות שום הגדרה לשם כך). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התו שאתה מדבר עליו מיועד לשימוש עם אותיות לטיניות (הוא בן־זוגו של U+201C). התו U+05F4, לעומת זאת, מיועד בפירוש לשימוש בעברית — ואין לו ״בן־זוג״ ״נמוך״. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. אז מה צריך לעשות כדי להוסיף את התו הדרוש לתקן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להגיש בקשה: http://www.unicode.org/pending/proposals.html טוב, זה לא באמת כל-כך פשוט - הבקשה צריכה להיות בפורמט מסוים, להיות מנומקת היטב, וכו'. כל הפרטים בקישור שלמעלה. אם הבקשה תעבור את הליך האישור (שעושה רושם שהוא ארוך ומסורבל) - נזכה לראות גרשיים עבריים תחתונים ביוניקוד 4.0 (או 4.1 או 5.0, או משהו). נראה לי שקיימת הצדקה אמיתית להוסיף את התווים הללו (גרש עברי תחתון, גרשיים עבריים תחתונים) לתקן. כמו כן אין מחסור במקום1 - ולכן נראה לי שאם הבקשה תוגש באופן מסודר יש סיכוי סביר שהיא תתקבל. כל זה כמובן בתנאי שמישהו אכן יגיש את הבקשה. טל - מתנדב? --- 1 המקום הטבעי לשכן אותם הוא ב U+05F5, U+05F6, אבל כל המקום עד U+05FF פנוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי עדיף לעבוד מבפנים דרך אחת מחברות הקונסורציום, נגיד יבמ? טל — מתנדב? :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ניסיתי להחליף פונטים - אני משתמש קידוד Heb-Win בפונט ברירת המחדל של אקספלורר. לא משנה מה יש - משנה מה היה צריך להיות. עכשיו נראה שמסתדרים עם גרשיים עליונים מכל הכיוונים, ועדיין מבינים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק רציתי לציין שבין שני המחשבים שלי, זה שפועל עם מוזילה מציג את המקף הרבה יותר יפה (כלומר, קצר, עבה ולא גבוה מדי) מאשר האקספלורר במחשב השני, שבו יש מקף דק שמרחף מעל לגובה האותיות. אני לא יודע איזה גורם אשם בכך, אבל זה המצב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במוזילה, באיזה גופן אתה משתמש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמממ... ברשימה פה יש לי אריאל, אהרוני וקורייר ניו. אין לי מושג באיזה מהם הוא משתמש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך מורידים את התוכנה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ארבע שנים וחצי חלפו להן מאז פורסם המאמר החשוב הזה. בינתיים השינויים מתחוללים בקצב איטי. ב-Word ניתן להפיק את כל התוים, אך בצורה שאינה נוחה במיוחד: לחץ על Insert/Symbol ובחר בתו הרצוי. נדמה לי שהאפשרות הזו היתה זמינה עוד בזמן פרסום המאמר. אתרי אינטרנט יכולים בדרך כלל להציג מסמכי יוניקוד. גופן David ב-IE עדיין לא מציג מקפים ארוכים, וגם המקף הגבוה נראה בו מכוער ולא טבעי. גופן Times New Roman מתמודד היטב עם כל הסימנים. רוב האתרים עברו לעברית לוגית, כך שהם יכולים לתמוך בניקוד. אתר האייל הקורא תומך הן בעברית לוגית והן בויזואלית, מה שאומר שכנראה הכותרת של הודעה זו מופיעה בצורה שגויה אצל המעטים המשתמשים בעברית ויזואלית. את הכותרת להודעה זו ניתן ליצור בעזרת להטוטי מקלדת מסורבלים. דרך קצת פחות מכאיבה היא להשתמש במקלדת וירטואלית המכילה מקפים גבוהים, סימני ניקוד וכדומה. כך יצרתי את הכותרת הזו. המקלדת הוירטואלית זמינה בכתובת http://keyboard.lab.co.il/ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, השינויים מתחילים להיות מורגשים, אט-אט. כשפורסם המאמר, בשל חוסר תמיכה בניקוד בעברית ויזואלית (התקן היחיד בו עבד האתר, אז), המלה "אַין" נוקדה במאמר ע"י שימוש בקו-תחתי (underline) מתחת לאל"ף, כתחליף לפתח. היום תיקנתי עוול הסטורי זה. (גרסאות נוכחיות של IE, אגב, מציגות ניקוד של תו בודד באופן נכון גם בעברית ויזואלית, בדרך-כלל – מה שלא היה נכון לפני 4.5 שנים). לא נותר לנו להמתין אלא לתיקונים במערכות עריכת טקסט (וורד, OpenOffice, וכו') שיאפשרו הקלדת הסימנים האמורים באופן פשוט, ואולי אף שקוף (כל סימן מינוס בין שתי מילים עבריות ניתן להפכו למקף בודאות כמעט גמורה, למשל; בדומה לאופן בו וורד מחליף סימני מינוס ל-dashes עוד מגרסת 97). ולמי שעדיין משתמש בגופן "דוויד" כברירת-המחדל בדפדפן שלו: זה הזמן לעבור ל"אריאל", ולו בשל הכותרת לתגובתו של יובל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעשה, אופן אופיס משתמש במנוע הקלדת הטקסט של המערכת, ולא באחד משל עצמו. כך שאת הטענות על חוסר האפשרות להקליד סימנים באופן פשוט כדאי להפנות למיקרוסופט (שהמציאו את הפטנט המעצבן של שיפט+caps lock). בלינוקס, מומלץ להשתמש בוריאנט lyx בהגדרת המקלדת, המאפשרת להקליד באופן פשוט תווים כמו מקף כתף [־] (שיפט מינוס במצב כתיבה עברי, ושיפט+מספר להקלדת ניקוד. כאמור קודם בתגובות, גם במק הקלדת סימני פיסוק עבריים נכונים פשוטה- רק חלונות במקרה זה משתרך לו מאחור... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המממ... ואיך מקלידים (עם lyx) סימנים כמו סוגריים, סימן קריאה, דולר וכו'? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופס- טעות שלי. מקלידים ב־lyx שיפט + אות לקבלת ניקוד. המספר הגיע בטעות מהמק (שם זה option+מספר במצב כתיבה עברי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עניין של טעם. אריאל הוא גופן san-serif. לטקסטים ארוכים הוא משעמם. לכותרות ולקטעים קצרים הוא בסדר. לא מצאתי גופן serif אידיאלי עבורי. Times New Roman מתקרב לכך. החיסרון הגדול בו הוא באותיות קטנות ובמשקלים נמוכים, בהם הוא דק מדי. למעשה - באותיות קטנות מתקבל רושם כאילו מדובר בגופן אחר. זה היתרון של David. למרות היותו גופן לא נעים לעין, היחסים בין אותיות בגדלים שונים נראים תקינים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהודו ישנן כ-20 שפות המוכרות ע"י השלטון כשפות רשמיות של מחוזות מסוימים בהודו, ואלה רק המוכרות! יש מעל 1,000 ניבים שונים בהודו! אז בבקשה, הקפד על דיוק במילותיך! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שכאן המקום ההולם ביותר לנסות (שוב) למצוא תשובה לשאלה שמטרידה אותי. למיטב ידיעתי, אין במקורותינו ראשי תיבות כאלה: ר.ת., ולמיטב ידיעתי זו צורה שמקורה בשפות זרות שחלחלה לשפה העברית1 על חשבון הצורה ר"ת. במשך שנים הקפדתי להשתמש אך ורק בגרשיים (ר"ת) כדי לסמן ראשי תיבות. בתור נודניק לא קטן, גם הקפדתי להציק לאחרים בנושא הזה, למרות שבעצם אין לי מושג אם אני צודק או לא. בפעם האחרונה שיצא לי להתעסק עם ענייני מילואים נזכרתי שמדי ב' ישנים נושאים את השם צ.ה.ל. על דש החולצה, בעוד שמדים חדשים יותר נושאים את השם צה"ל. מישהו יודע מתי תוקן העוול ועל ידי מי? ואם כבר, מישהו יכול לתת לי אסמכתא רשמית לכך שאני צודק במסע הצלב שלי, או להראות לי שאני בעצם טועה? ----------------------- 1 - מעניינת גם הגישה באנגלית: לדעתי הצורה C.I.A. נדחקת על ידי הצורה CIA, למעט כאשר יש חשש לאי בהירות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תת־סעיף א' בסעיף לפני האחרון: http://hebrew-academy.huji.ac.il/decision5.html | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשיטת האקדמיה, לעולם גרשיים (או גרש, עבור קיצור שאינו ר"ת), ולעולם לא נקודות; "ת"ד" ולא "ת.ד.". לי זה קצת מפריע, בעיקר במקומות בהם מבטאים את האותיות. היות ש"צה"ל" נהגה כמלה אחת - צהל - אין כאן בעיה. אם אתה הוגה את "א"ד גורדון" כ-"אֶדֶ גורדון", בסדר, אבל אם אתה קורא "אל"ף דל"ד גורדון", הרי שהכתיבה "א"ד" קצת מוזרה. כך למשל "אל"ף בי"ת יהושוע" - אין הגיה אחרת (המוכרת לי) לצורה המקוצרת, ולכן הכתיבה "א.ב. יהושוע", אף שאינה תקנית, עדיפה בעיני על "א"ב יהושוע". השב"כ נקרא פעם "השי"ן-בי"ת", ולכן עדיפה הכתיבה "ש.ב." על "ש"ב" לדעתי; וכן הלאה. מקרי ביניים מעניינים: א.ק.ג. מול אק"ג, ק.ג.ב. מול קג"ב, ב.מ.וו. מול במ"וו: כאן קוראים את שמות האותיות, אך לא בצורתן העברית, ואפשר לראות זאת כהגייה של הר"ת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאותי מעצבן זה האיות ד"ר, במקום האיות הקודם, דר': הקודם נראה לי הרבה יותר מוצלח, כיוון ש-דר' ממילא אינו בדיוק ראשי תיבות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דר' אמור לסמל מילה שקוצרה (כמו במקרים וגו', וכו', עמ', ושות'...), וזה לא המקרה. ד''ר מראה ש''נלקחו'' אותיות מבפנים המילה, כפי שאכן קרה (עייפה מכדי להיזכר בדוגמא). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון ש-דר' הוא כמו מלה שקוצרה, אבל ד''ר הוא כמו שתי מלים שאלה ראשי התיבות שלהן - וגם זה לא מתאים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודעת. י-ם נראה לי מקרה יחידאי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3 הדוגמאות האחרונות שהבאת הן בלועזית. אולי מכאן ההבדל (נסה לדמיין הגייה של CIA או UN כמילה בפני עצמה..). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, ברור, לכן ציינתי "כאן קוראים את שמות האותיות, אך לא בצורתן העברית". לגבי אנגלית, לעיתים מתברר לי כי דוברי אנגלית כן הוגים ר"ת מסוימים. אין שום חוקיות לגבי איזה ר"ת נקראים כמלה ואיזה לא, ואין שום חוקיות לאופן הקריאה. ההגייה של דברים כמו FIFA היא די ברורה, אך לעומת זאת, מבלי לשמוע דובר אנגלית (או לקרוא על כך), לעולם לא הייתי מנחש כי ראשי-התיבות SCSI למעשה נהגים "scuzzy". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כותבים UN, אבל אומרים UM. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויש גם יבמ ישראל. עניין של תקופה, אולי, אבל ההתמדה וההקפדה מוצאות חן בעיניי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כואב הלב, אבל הם השליכו את "יבמ" מהלוגו. לא עוד לוגו ישראלי. נשארנו רק עם IBM. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת? מוזר. לי תמיד, אינטואיטיבית, ראשי תיבות עם נקודות נראים כמו שגיאה. הנוסח "א.ב. יהושוע" ממש צורם לי. מה שכן, יש משהו בדבריך לגבי ההבדל בהגיה, אבל נראה לי שההשפעה היא בכיוון ההפוך: יותר אינטואיטיבי לקרוא ראשי תיבות כמילה ולא כאותיות כשהם כתובים עם גרשיים. כלומר, הכתיב השגוי מוליד הגיה שמשמרת את הכתיב השגוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הנוסח "א.ב. יהושוע" ממש צורם לי." וזה שיש רק ו' אחת ב*יהושע* לא מפריע לך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככה כותבים את השם שלו (כמו ב-"ויהי, אחרי מות משה--עבד יהוה; ויאמר יהוה אל-יהושע בן-נון, משרת משה לאמר"). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשום עמוק, וקרא שוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמתי, קראתי, לא מצאתי. את יכולה לעזור לי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לב''פ רצתה לרמוז שישראל הירש כתב ''יהושוע'' בשגיאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, בשביל זה יש חברות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי, הוגים אָה-דֶה גורדון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שזה מתאים גם לשמות האותיות הרלוונטיות ברוסית. מניח שזו הסיבה להגייה זו דווקא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניינת גם הגישה של דוברי האנגלית למילים המהוות ראשי תבות. בקטלוג מסוים שקראתי דובר על LED (דיודה פולטת אור למי שלא מכיר). מה שהתמיה אותי, הוא שהיה כתוב שם an led, ולא, כפי שהייתי מצפה a led. התשובה לתמיהה שלי היתה "זה ברור: an L- E -D" (כל אות בנפרד). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה ברור למה אומרים ככה: אם היו מבטאים Led אז As-Ga LED היה נשמע כמו As-Ga-Pb וזה כבר משהו אחר לגמרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוויקיפדיה כתוב שחברי להקת לד זפלין חששו ש"האמריקאים הסתומים" לא ידעו לבטא נכון LEAD. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אַהרן דוד גורדון. אל"ף בפתח ולא בסגול. (ומשם ל-Аарон, ומשם להגיית אָה-דֶה-גורדון) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הזכירו כאן את תכנת דגש תוכנה שכתבתי איתה הרבה סיפורים רומן וכו - הבעיה היא שעברתי מאז כמה מחשבים ויש לי המון קובצי דגש עם סיומת dgs שנפתחים בוורד בצורה מעוותתת אולי מישהו יאמר לי אם אפשר להוריד מאיפשהו את התכנה הזו דגש כדי שאוכל להתקין אותה שוב במחשב העכשווי שלי הנייד ולפתוח איתה את הקבצים שלי תודה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניר טובר: http://untitled.org.il/?p=1227 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למי שמעוניין ומתעניין במקלדות לא וירטואליות המאפשרות ניקוד נוח וסימנים עבריים שונים, ביניהם מקף עליון כדוגמת־זה, ש"ח (₪) ועוד, אני ממליץ ב-windoze על מקלדת סיון-טולדו ( http://www.tau.ac.il/~stoledo/Tools/Keyboards/ ) ובלינוקס על וריאציית lyx של המקלדת העברית. בכבוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם כבר מזכירים אותה, זו הזדמנות טובה לחזור על השאלה: מכיוון שיש מקומות פנויים בפרישת המקלדת הזו, אילו עוד סימנים חסרים לכם? (ונא לא לבקש "שורוק"). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>>> דצ"ך עד"ש באח"ב צ״ל: דצ״ך עד״ש באח״ב |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי השורוק מתמזג להנאתו עם הדגש והמפיק. נכון שאלו סימנים שונים, אבל חושבני שמבחינה טיפוגרפית הם זהים ולכן זה סביר. כמו כן שכחתי להזכיר את הגרשיים (כנ״ל לעומת כנ"ל) שטולדו\lyx מספקות, שלא לדבר על הניקוד הנוח. לשאלתך: לי לא חסר בה שום דבר. אני מניח שנוקדנים אמתיים אולי רוצים או צריכים יותר. מובן שאם המטרה היא טעמי מקרא או זיונים אז נדרשים תותחים כבדים יותר. כמדומני שרוב הגופנים אפילו לא תומכים באלו, וכיוון שאני אפילו לא יודע לקרוא טעמי מקרא, אי היכולת להקיש אותם במקלדתי לא ממש חסר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המפיק לא שונה במהותו מהדגש: הוא בא להבליט את הגייתה של האות. אפשר להניח תמיד שדגש באות ה' הוא מפיק. אבל שורוק? תנסה לחשוב בתור קורא אוטומטי "טיפש". איך קוראים את המילה: שיִווּק האם יש ב־ו' דגש או שורוק? אני יודע שהמילה מנוקדת דווקא בקובוץ. אבל אסור למנקד לטעות מדי פעם? הקורא הטיפש צריך להבדיל בין שני המקרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיִווּק קודם כל, למע"ד היוד לא אמורה להיות חרוקה (אולי השין) שנית, מה שאמרתי הוא שגם אם השורוק והדגש שונים מהותית, הרי שמבחינה *טיפוגרפית* הם זהים1, ולכן איני רואה בעיה בשימוש באותו המיפוי לשניהם. כנראה בדיוק מסיבה זו וו לעולם אינה דגושה - אין אפשרות לקרוא זאת בשונה משורוק. בתור פיצוי מותר ואפילו מקובל להכפיל וו, מה שאין כן באותיות אחרות. אם אני טועה כאן זו לא תהיה הפעם הראשונה, וסביר שגם לא האחרונה. 1 אודה על האמת שלקח לי זמן רב אחרי שהתחלתי להשתמש במקלדת עד ש"מצאתי" זאת, אבל זה נובע בעיקר מפני שכמו רבים אחרים חיפפתי בקריאת התיעוד. עד אז אמרתי: "כל הכבוד, אבל איפה השורוק?" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכתיב חסר מנוקד ו''ו מקבלת דגש כמו כל עיצור אחר (וכל מי שמקריא לילדיו ספרי ילדים נתקל בזה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על התיקון, לא ידעתי זאת 1. בכל זאת עדיין לא הבנתי האם יש הבדל *טיפוגרפי* בין דגש חזק ב-וו ובין השורוק. אם מבחינה טיפוגרפית הם זהים, נראה לי שמבחינת המקלדת סביר להשתמש באותו המיפוי לשניהם. אם מבחינה טיפוגרפית יש הבדל, אודה להפניה שמסבירה זאת - לא כחלק מויכוח, אלא רצון ללמוד. 1 "כל עיצור אחר": כמעט. לפי דגש חזק [ויקיפדיה], יש כמה עיצורים שלעולם אינם מודגשים - ע' החרא. כפיצוי, הה״א יכולה להתמפק לה, דבר שאפשר לראות פשוט כאותו הדגש בשם אחר, מה שאין כן באחיותיה הגרוניות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 161932 תימנים לפעמים ידגישו ח' בלשון חז"ל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ר' יכולה לקבל דגש בערך אותה מידה של' יכולה לקבל דגש. מקבילתה הגרונית של ר' לא יכולה לקבל דגש באותה מידה ש־ע' לא יכולה לקבל דגש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד מילה עם ניקוד חלקי: הוּרד אנא עזור לקורא האוטומטי הטיפש שלי להבין מתי צריך להתייחס למפיק/דגש/שורוק בתור דגש ומתי בתור שורוק? (כבר ראינו שקל לדעת מתי מדובר על מפיק). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קטונתי. אם יש הבדל ב-יוניקוד, יתכן שסביר לדרוש מן המקלדת להבדיל. אם בתקן יוניקוד אין הבדל, נשגב ממני איך תוכל מקלדת אומללה ליצר כזה. חיפוש קצר בתקן יוניקוד גירסה 5.2 http://www.unicode.org/charts/PDF/U0590.pdf (כנראה אחרונה נכון לעכשיו) העלה: 05bc: פירוש הוגג:"hebrew point dagesh or mapiq = shuruq" גם אם אלו סימנים שונים, מבחינה טיפוגרפית הם זהים, ולכן נכון שהמקלדת תשתמש באותו מיפוי. ולשאלה המקורית (אילו סימנים חסרים) נזכרתי באחד, שהוא לעת עתה היחיד שחסר לי: "רפה" (קו אופקי שעשוי להופיע מעל אותיות בכפ וכשמוכנהו) כיוון שאין מקלדת נפרדת ליידיש ועברית, הייתי שמח לו צורף אנטי-דגש זה למקלדת. נוּ שוֹין. בב״ח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרישת המקשים lyx כוללת כיום שני מקשים נפרדים - שיפט־ר עבור שו*ר*וק־דגש־מפיק ושיפט־ד עבור שורוק־*ד*גש־מפיק. למה לא להפוך את הר' למקש של *ר*פה? הנה השינוי הנדרש: --- /usr/share/X11/xkb/symbols/il.orig 2009-11-29 12:51:01.000000000 +0200 כלומר - לערוך את הקובץ /usr/share/X11/xkb/symbols/il ולשנות (בפרישת המקשים lyx שם) את הקוד שהמקש "ר"' שולח כשמחזיקים גם שיפט. את הקוד מצאתי הקובץ ה־PDF שקישרת.+++ /usr/share/X11/xkb/symbols/il 2010-01-27 21:05:09.000000000 +0200 @@ -94,7 +94,7 @@ xkb_symbols "lyx" { key <AD01> { [ slash, slash ] }; key <AD02> { [ apostrophe, apostrophe ] }; key <AD03> { [ hebrew_qoph, 0x10005b8 ] }; // Qamats - key <AD04> { [ hebrew_resh, 0x10005bc ] }; // Dagesh/Shuruq + key <AD04> { [ hebrew_resh, 0x10005bf ] }; // Rafe key <AD05> { [ hebrew_aleph, 0x100200e ] }; // LRM key <AD06> { [ hebrew_tet, 0x100200f ] }; // RLM key <AD07> { [ hebrew_waw, 0x10005b9 ] }; // Holam (שינוי של תו אחד בלבד, חוץ משינוי ההערה) מי שרוצה את מלוא טעמי המקרא במקלדתו, מוזמן להשתמש ב־biblical במקום ב־lyx . פרוט מדוייק באותו הקובץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. היתכן שאתה הוא המתחזק של xkb/symbols/il ? אם כן, האם תוסיף את ה Rafe לקובץ? מתוק! הכרתי את biblical, אבל כמו שאמרתי איני יודע לקרוא טעמי מקרא, כך שאין לי שימוש במקלדת שכותבת כאלה. לגבי זיונים אין לי אפילו גופן מותקן שתומך בהם (ואני לא בטוח אם יש להם הגדרות יוניקוד) כך שזה ממש לא אקטואלי. אני כעת על windoze, אבל לכשאגיע למכונת הלינוקס שלי אנסה את התיקון שהצעת ל lyx ואראה לאן זה מוביל. תודה! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא המתחזק (למרות שתיקנתי את הקובץ בעבר). אבל מעניין אותי לדעת מה חסר שם. למה אתה מתכוון ב"זיונים"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכתב סת"ם אותיות מקבלות קישוטים שונים שנקראים זיונים. לכאורה זה יוצר כמה מופעים שונים לאותה אות, ותיאורטית אפשר היה לבקש שכל מופע כזה יזכה לקוד יוניקוד נפרד, אבל איני חושב שזה המצב (למרות שיש תמיכה לליגטורות שונות בתחום fb1d-fb4f ) כנראה ידידיה ואחרים יכולים לפרט יותר על כתב סת"ם. (לא התחמקות - אני באמת יודע על זה כלום ורבע) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה על ההאשמה. במקום אחר ראיתי שהפנית לדיון של תלמידי חכמים והנחתי שאתה נמנה עליהם. לצפריר: מעט יותר על זיון אותיות אפשר למצוא (בין השאר) כאן: http://kodesh.snunit.k12.il/b/l/l5203_029b.htm החלק הרלוונטי הוא בערך "אמר רבא שבעה אותיות צריכות שלשה זיונין ואלו הן שעטנ"ז ג"ץ" (ויש אלו שמקבלות אחד - בד"ק חי"ה, והשאר, "מלאכ"ת סופ"ר" אינן מזוינות כלל). ולשאלתך המקורית: מצאתי עוד חוסרים ב lyx שדווקא קיימים במקלדת סיון טולדו בוינדוס: גרש וגרשיים (שזה דומה אבל לא בדיוק מרכאות יחידות וכפולות) וכן כל החטפים: בסיוון טולדו הם מוקלדים על ידי מקש <alt> ימני עם האות, כלומר חטף-פתח עם פ' וכולי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חטף־סגול: שיפט־ה חטף־פתח: שיפט־נ חטף־קמץ: שיפט־מ המקשים שפנויים למיפוי כרגע: שיפט־ן (נון סופית) שיפט־ם (מם סופית) שיפט־ג שיפט־כ שיפט־ך שיפט־ז |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על המידע לגבי החטפים - מה שבלבל אותי הוא שעבור הניקוד הרגיל lyx נותן אותו מיפוי כמו סיון-טולדו בוינדוס, ולכן חיפשתי גם את החטפים באותו מיפוי - אבל lyx לא משתמש ב alt ימני כלל אלא רק ב shift ומכאן הבלבול. בינתיים גם גיליתי ש שיפט־ל זה ₪ - גם זה שונה מסיון־טולדו. מכאן שהחסרים (לפחות אלו שסיון טולדו מספק ו lyx לא) הם גרש (׳ יוניקוד 05f3 - שיפט-ג?), גרשיים (״ 05f4, כנראה שיפט־כ, ולו בגלל הקרבה ל־גימל). מיפוי נוסף שכדאי לשקול הוא ה "פלוס העברי" (fb29, ﬩): כשהייתי נער רך בשנים ולמדתי חשבון, הייתה נהוגה סלידה מסוימת משימוש ב"צלב" (+) לסמן חיבור, ובמקומו השתמשו במעין קמץ הפוך: ﬩ ושמו בישראל היה "ועוד". כנראה מנהג זה עדין קיים בקהילות מסוימות, ובכל אופן יש לסימן זה קידוד יוניקוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי ממליץ להשאר נאמן בצורה זאת או אחרת לת"י 1452. רפֿה מתקבל ע"י הסימן ] במצב 3, כמו שקֻבוץ מתקבל ע"י \ ומֽתג ע"י [. (מי שרוצה את התקן, שיפנה אלי בדוא"ל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצב 3 גוזל ממני עוד מקשי שינוי מהמקלדת. אין לי עודף מהללו. בינתיים עברתי לשימוש ב־caps-lock למעבר שפה קבוע במקום זוג השיפטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני משתמש ב שיפט-אלט. לגבי caps-lock: זה מעשי (אני חושב) רק אם אתה בטוח שלעולם לא תרצה להשתמש בו לתכליתו המקורית (אני מודה שזה נדיר). ל שיפט-אלט יש עוד יתרון: זו ברירת המחדל בוינדוז, וכך פחות כואב לעבור ממכונה למכונה (עבודה - בית...) לגבי התקן: כנראה רצוי שהמיפוי הסטנדרטי יהיה אכן לפי התקן, אבל אין סיבה למנוע מאנשים אפשרות במיפוי לא סטנדרטי, כדוגמת סיון טולדו ו־lyx. אם המיפויים האלו יהפכו יותר פופולריים מהמיפוי הסטנדרטי ניתן יהיה לדון בשינוי התקן, אבל כרגע לא בכך מדובר - רק בליטושים קלים של lyx )למשל הוספת הרפֿה ובניה(. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשיפט־אלט יש יתרון ברור: יש שניים כאלו משני צידי המקלדת (אלא אם כן יש לך מחשבון עם מקלדת חלקית מדי). זה הופך להיות חשוב עוד יותר אם אתה צריך לעבור בין יותר משתי שפות: במקרה הזה יש לך את שני הכיוונים. אולם אני משתמש ביותר מדי תוכנות שדורשות את הצרוף הנ"ל. עד שאמצע דרך לגרום למערכת שלי לא לתפוס את הצרוף של alt-shift בזמן הלחיצה (ולא נראה לי שזה יקרה בעתיד הנראה לעין), אני אאלץ לוותר עליו. ב־caps-lock כבר מזמן לא השתמשתי לצורח המקורי. אם אני רוצה לכתוב קטע קצר בשפה האחרת, אני מחזיק את מקש ה"חלונות" לחוץ (כמו שיפט). אני מקבל אנגלית (באותיות קטנות, אם אני לא לוחץ גם על שיפט). זה נראה לי מועיל מכיוון שזה מוריד את כמות הצרחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> אם אני רוצה לכתוב קטע קצר בשפה האחרת, אני מחזיק את מקש ה"חלונות" לחוץ (כמו שיפט). אני מקבל אנגלית (באותיות קטנות, אם אני לא לוחץ גם על שיפט). זה נראה לי מועיל מכיוון שזה מוריד את כמות הצרחות. לא מוכר לי. למעשה הייתה תקופה שהשתמשתי במקש "חלונות" לעבור שפה, ומסיבה שאיני זוכר כרגע לא המשכתי. הצלחתי פעם אפילו למפות חלונות-0, חלונות-1 וכולי לשפות שונות - זה מאפשר אפילו להשתמש במספר מיפויים שונים לעברית - נאמר הסטנדרטי ו lyx (נניח חלונות-2 לסטנדרטי וחלונות-3 ל lyx). אולי אנסה זאת שוב... לגבי החזקת "חלונות" לחוץ כדי לכתוב קטע קצר באנגלית: יש איזה setup ספציפי שצריך לעשות בשביל זה? תודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא עניתי לעניין הזיונים: האם לא מדובר פשוט על גופן שונה - צורה שונה (תמיד) לאותיות מסויימות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אותיות מסוימות יהיו מתויגות תמיד, ואחרות לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין גופנים מומלץ לפנות למקסים בעל הקולמוס: (בהנחה שלא קיים כבר גופן כזה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, אני מוינדוס ודווקא יש לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>>> האם לא מדובר פשוט על גופן שונה - צורה שונה (תמיד) לאותיות מסויימות? להבנתי יש הלכות שונות, למרות שכנראה המקובל בימינו הוא אכן "תמיד". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל דבר הזכירו כבר באייל. משחק מילים על זיונין תגובה 285623 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ממש. אכן משחקי מילים על זיונין זה נחמד, אבל כאן הדיון במקלדות ובטיפוגרפיה. הסיבה שהזיון נכנס לדיון הוא מחמת "חצי טעות" שלי: אני לתומי סברתי שהאותיות המזוינות עשויות להופיע פעם עם ופעם בלי, לפי מקומן במילה. אם זה אכן כך, הרי שמקלדת עברית מלאה צריכה לתמוך בשני (או בכל) המופעים של האות, דבר שיש לו השלכות על המיפוי. לאחר מעט חקירה התברר לי (לפחות עד כמה שהבנתי את מה שקראתי) שאמנם יש אסכולה כזו, אלא שגישה זו לא מקובלת על רוב הסת"מיים, ולכן גם לאותיות המזוינות מספיק מיפוי יחיד. במלים אחרות: מה שנדון כאן דווקא לא הוזכר באייל, או לפחות לא בדיון אליו הפנית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוזכר, הוזכר. תגובה 524241 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. מעניין שגם אני וגם האלמוני שכחנו את הוו: האותיות הלא מזוינות הן "ומלאכ״ת סופ״ר" לא "מלאכ״ת סופ״ר". ודרך אגב: דווקא מאותו סיפור עולה שהזיונין אינם לגמרי קבועים, וזה מה שאיפשר לעקיבא בן יוסף לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פספסת את הוו של סופ"ר. לפי כתב סת"ם [ויקיפדיה] קוצו של היו"ד אינו התג שמעליה, אלא קוץ היורד ממנה. חסרון הקוץ מעכב, אך חסרון התג אינו מעכב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התעדכן משהו מאז? יש אפשרות פשוטה להקליד גרש וגרשיים עבריית ב־lyx (פרישת המקלדת)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן - חשבתי שצפריר פירש כאן. אני מיפיתי גרש לשיפט-ג׳, וגרשיים לשיפט-כ׳. הראשון כי זה מתבקש (והג׳ היה פנוי) והשני כי הם שכנים ולא מצאתי משהו אחר. אני יכול לדוג את ההוראות בדיוק אם את רוצה, אבל זה ייקח יום או יומיים (אני עכשיו לא ליד קופסת הלינוקס שלי). בקשר למקלדת סיוון-טולדו בוינדוז, יש חדשות טובות וחדשות רעות. הרעות הן שהמקלדת לא תואמת לוינדוז-7 64 ביט (אין בעיה עם 32), והטובות הן שוינדוז כולל עכשיו אפשרות להגדרת מקלדת בצורה קלה יחסית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קיוותי שהם יכנסו למיפוי הרגיל של lyx. לא נורא- אגדיר לבד. (העדכון לגבי המקלדת של סיוון טולדו אינו רלבנטי עבורי- יש לי רק לינוקס ומק. נקווה שמישהו אחר יהנה ממנו) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה עם ה"מיפוי הרגיל" של lyx היא שהוא מופץ על ידי הדיסטרו<רבים>, לא ידוע לי על מקום מרכזי שממנו כולם שואבים את ההגדרה, אם כי כמובן יתכן שיש כזה. לפי מה שהבנתי האדם שבאמת יודע הוא צפריר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(בעקבות הקפצת הדיון הזה נזכרתי) כמובן שזה נלקח ממקום אחד. לפחות מיפוי המקלדת של X11. יש כמה סביבות אחרות פחות חשובות, כגון הקונסול של לינוקס. וקצת חדשות טובות: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מדובר בניקוד חלקי, הרי הוא בא להבהיר, לא לעמעם. כיוון שכך "הוּרד" פרושו הועבר למטה, ולא הפרח שתרצה אתר ביקשה שלא תקנה לה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שיקול של קורא נבון. לא של קורא טיפש. איך אתה יכול להסביר למחשב מתי מדובר על שורוק ומתי מדובר על דגש? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את הדיון. האם בדפוס רגיל יש הבדל בין דגש לבין שורוק? ובכתיבה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יוניקוד לא מיועד רק לדפוס. ביוניקוד יש לא מעט מקרים של תווים שנראים אותו דבר, או כמעט אותו דבר1. מה ההבדל בין β לבין ß? מה ההבדל בין הגרסאות הגדולות של http://en.wikipedia.org/wiki/A_%28Cyrillic%29 (בקיצור: חוסר עקביות של יוניקוד, לעניות דעתי)http://en.wikipedia.org/wiki/Alpha_%28letter%29 http://en.wikipedia.org/wiki/A 1 ועוד כמה אלפים, או מליונים, של תווים שנראים בדיוק כמו מרובע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה שלי לא היתה על יוניקוד, אלא על הסימן עצמו. אני מניח שזאת שאלה מעט מאכיאנית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תרגום? מה הכוונה ב "מאכיאנית"? אם מדובר בארנסט, אז מה הכוונה ב"שאלה מאכיאנית"? תודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיערתי שאין הבדל צורני בין מפיק דגש ושורוק, ורק ההקשר קובע אותו, כמו שמאך חשב שלולא היתה נקודת ייחוס אבסולוטית לא היתה אינרציה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למחשב? בניקוד חלקי? זה פשוט. בכל פעם שזה בוו, מדובר בשורוק. בכל פעם שמדובק בהא, זה מפיק. בכל שאר האותיות זה דגש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שִׁוּוּק כן, נראה זוועות, אבל הווי"ו הראשונה שייכת לשורש ומקבלת דגש חזק במשקל הזה (שם פעולה של פיעל). הווי"ו השנייה היא חלק מן המשקל, ומנוקדת בשורוק, לא קובוץ[*]. [*] צפריר, אתה שוב מפשל בניקוד.. זו, אגב, הזדמנות טובה להודות לך שוב על הגדרות המקלדת ב־X. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ממליץ על הדברים המגניבים שהוא בונה מלגו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה לא הבנתי. מי זה "הוא"? יש קישור? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רציתי להביע את מחאתי השקטה עקב כמה נושאים שנדונו כאן התיקון הקטנוני והמיותר שביניהם הוא התיקון למילה "אמיתי" שיש לכותבה "אמתי", סתם בגלל שזאת כתבה על עברית תקינה... בכותרת האתר מופיע סלוגן קטן המציין: "כתב—עת לענייני תרבות ואקטואליה", כתב—עת או כתב־עת? אוסיף על כך עוד הערונת קטנטונת, גם בעת חיבור קידומת עברית למילה לועזית או למספר יש להשתמש במקף כתף להפרדה "שלחתי לו ב־Gmail", "הוא כתב לי ב־Facebook", "הוא נולד ב־1982" וכן הלאה... בסך הכול כתבה מצוינת ואין לי סייגים מהכתוב, אנו עוד נשיב את כבודו האבוד של מקף הכתף! (שלא נעלם מהעיתונות המודרנית אגב) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם כבר קטנוניות: נראה שהמשפט שבכותרת משתמש בסימן חיסור ולא במקף הפרדה (אך גם לא במקף חיבור). כלומר: "כתב-עת" ולא "כתב—עת". אני מסכים אתך שהכתיבה הנכונה היא "כתב־עת". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזל שמדי פעם מישהו דואג להחזיר אל ראש שמחתנו איזה שעמום-מחץ שירדים אותנו, שלא נתעסק עם יותר מדי משטים ותורכים וכל הגועל נפש הזה. מקפינו על כתפינו ראשינו עטורים, מקצות הארץ באנו שיר ערש כאן שרים! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוף. לא הפנמת את הדיון! "שעמום־מחץ" ולא כמו שכתבת בטעות :-) (משט טורקי זה לא כאן. משט טורקי זה אצל פופטיץ). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שים לב: שעמום-מחץ! שעמום-מחץ! שעמום-מחץ! שעמום---מחץ! עכשיו קאפיש? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך טעות קלה במשפט הלפני־אחרון. "שעמום—מחץ!" כולל סימן טיפוגרפי בשם em-dash, שאינו קיים בעברית. אולי התכוונת לשעמום–מחץ, עם en-dash במקומו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שיש לו טעות באתר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
<אצל פופטיץ>? הכיצד הצלחת לתת לינק כך סתם באייל תחת טקסט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
<דיון 1234 כותרת הקישור> (תשובה לשאלת ההמשך: יש סימן RLM אחרי פותח הסוגריים המשולשות) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם כבר קטנוניות: זה מאמר ולא כתבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שחר שמש מדווח על עבודת הוועדה החדשה לעדכון תקן המקלדת הישראלי. יש גם מה לבדוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בּוֹדְקִים...(כרגע ב-windoze) עובד ודי חמוד. כמו שמתלוננים שם חסרים כמה דברים - בולט בחסרונו ה"עבה קצר וגבוה" על שמו נקרא כל הדיון הזה, אבל זה צעד משמעותי בכיוון הנכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכאן לשם הופיעה כבר טיוטה שניה ובה (הֲפְלִא־וָפְלֵא!) כבר מופיע־גם־המקף | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך "סלייט": Why you should never, ever use two spaces after a period. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך "הארץ": "חוקר בריטי זיהה סימן בכתבים מהמאה החמישית בארמית עתיקה, שייתכן שהוא הדוגמה העתיקה ביותר לסימן שאלה." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התפתחויות בתחום המקלדת העברית: http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/282/978.html | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה משהו חדש מאז http://blog.shemesh.biz/2011/03/%D7%98%D7%99%D7%95%D... ? יצאה גרסה להערות הציבור? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדכון מאמיר אהרוני: "מחר צפוי להתקיים הדיון המסכם שכתוצאה ממנו תתפרסם הטיוטה הרשמית הראשונה של התקן. אחרי זה מגיע שלב ביקורת הציבור, שאני מקווה שישתתפו כמה שיותר אנשים שינסו את הפריסה החדשה ויעירו לנו איך זה עובד. ואחרי זה הפריסה תשולב במערכות הפעלה." (חוץ מהעדכון יש שם גם התייחסות לכתבה של NRG). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פוסט משעשע ב"דגש קל" על כותרות (אמיתיות) מהעיתונות בסגנון "סבתא האשימה החבר ברמאות במונופול – ודקרה", או "הקיבוצניק הלך לטירונות שמן – ורזה בגדול". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המאמר כבר חוגג בר־מצווה אך ליחו לא נס. להלן סיכום הבעיות במקלדות העבריות. חלקן צויינו לעיל, חלקן לא. 1. חוסר בתווים מסויימים. צויינו מקף־כתף ו„מרכאות פותחות וסוגרות”, אבל גם סימן חיבור עברי (﬩), טעמי מקרא ועוד. 2. צויינו המיקום והצורה הלא נוחים לזכירה להפקת ניקוד. 3. לא צויין, אך לדעתי חשוב מאד: הסמיכות של המקשים ו,ן גורמת לשגיאות הקלדה רבות. הגרוע מכל הוא שגם בקריאה חוזרת של הטקסט (אם אינה מתבצעת על־ידי תוכנת מחשב לתיקון שגיאות) לא ניתן להבחין בקלות בשגיאה הזו. 4. בכל מעבר בין עברית לאנגלית משנים 5 מקשי פיסוק את מיקומם: ,./'; (תו נוסף ` קיים באנגלית בלבד). עדיף היה לתכנן מקלדת שבה מקשי הפיסוק שומרים על מיקומם גם בהחלפת שפה. תכננתי מקלדת המתמודדת היטב עם כל הבעיות האלה, אני סבור שהיא טובה יותר מכל הפתרונות שהוזכרו כאן. יש להתרגל מחדש למיקומם של שלושה תווים בלבד. עמוד ההסבר וההתקנות נמצאים כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב לראות ניסויים נוספים עם פרישות מקשים. לעניין התווים החסרים והמיקום של תווי הניקוד: ר' הגרסה החדשה של תקן המקלדת הישראלית, לדוגמה הטיוטה שב: חסרים שם כמה סימנים (לדוגמה: הליגטורות). לעניין שינוי מיקום המקשים: אני קצת פסימי לגבי האפשרות של זה להצליח. ממה שאני זוכר מההרצאה של שחר שמש על תהליך התקינה, אחד השיקולים החשובים שם היה תאימות אחורה. כל שינוי של פרישת המקשים הבסיסית ייתקל בה,נגדויו, שמרניו,. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר את המסמך הזה. פרישת המקשים המוצעת של תקן ישראלי 1452 משמרת את כל הבעיות של המקלדות הישנות. הנסיון היחיד לשיפור הוא בהצעת מיקומי הניקוד, על פי הלוגיקה של lyx או טולדו. יש בצורה הזו הרבה בעיות (נדמה לי שקמץ הוא Alt-ק משום שהשם קמץ מתחיל ב-ק. לכן קובוץ, שגם הוא מתחיל באות ק', נדחק למקש אחר. אילוצים על גבי אילוצים). התאימות אחורה היא לאילוץ אחר. הפרישה המקורית לעברית היא העתקת פרישת מקשי היידיש שנקבעה בארה"ב בסביבות 1920 והועברה למכונות כתיבה עבריות. בסביבות 1980, כש-IBM התחילו למכור מחשבים אישיים בישראל, התברר שחסר מקש אחד, היות שבעברית יש 27 תווים ובאנגלית 26. לכן הם הזיזו 5 תווים ממקום למקום והעלימו תו אחד. כיום איננו כפופים לאילוץ זה, ויכולים גם לקבוע במבט לאחור שסמיכות המקשים ו,ן היתה שגיאה גם בשנת 1920. השיטה שבה תיקנתי את כל העיוותים והוספתי הרבה בונוסים חייבה הזזה של 3 תווים בלבד. התכתבתי בזמנו עם שחר שמש על אחת מהגירסאות הקודמות. הוא איתן בדעתו שאין להזיז שום דבר מהרמה הראשונה. אבל דוברי אנגלית מארה"ב מתרגלים די בקלות למקלדת AZERTY כשהם בצרפת, לתורכים יש שתיים או שלוש גירסאות לפרישת מקלדת, והפרישה האנגלית אינה זהה בכל לאמריקאית. נראה לי שהזזת שלושה תווים היא מחיר קטן מאד לשלם עבור הקלדה מהירה ונוחה. כתבתי אתמול למר שמש על הפרישה הנוכחית ואני מקווה שהוא יענה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדכון: אתמול הופיעה ב־ynet ידיעה על אסון נורא שמכון התקנים רוצה להמיט על ראשינו. מי שהחליט לא להבהל יותר מדי, יכול לקרוא סיקור לא רע באתר הארץ (יכול להיות שההבלטה של כתובת הדואר בתחילת הכתבה היא בגלל שבכתבה ב־ynet כתבו בהתחלה כתובת שגויה). יש משם גם קישור לטיוטת התקן. יובל פנה לוועדה של מכון התקנים כבר בשנת 2013. אבל אז אמרו לו שלא יכולים לדון בהצעה החדשה לפני שיסיימו את השינויים הנוכחיים (שנגררו כבר משנת 2009, או משהו כזה). לכן השינויים שהוזכרו קודם כבר נכנסו סופית לתקן. נדמה לי שרק בחודשים האחרונים התחילו לדון שוב בשינויים החדשים. בקיצור (בניסוח של מגיב מ־ynet): אם זה עןבדת למה לשנןת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, השבוע יצאה רשמית ההכרזה של מכון התקנים על התקן החדש למקלדת עברית שאני הצעתי. הידיעה הופיעה בכמה עיתונים ומסעירה את הרשת. רוב התגובות של גולשים הן, כצפוי, „מי האידיוט שהציע את זה”. בינתיים יש כתבות מפרגנות ב-PCMag וב‚הארץ’. היום בגל"צ בתכנית של דודו ארז ואבי אטינגר בין השעות 14:00–16:00 אני אמור לעלות לשידור וכנראה שגם הם ינסו לצחוק עלי. האזנה נעימה. מי שרוצה להתנסות במקלדת החדשה יכול להוריד את הקבצים מהאתר שפתחתי לצורך העניין, http://mikladot.com |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשעטו"מ! אני סובל גם מה ן/ו (בעיקר בלפטופ הישן, בו התווים מטושטשים מרוב שימוש) וגם מה ת וה ץ על הפסיק והנקודה, בעיקר מהתזוזה של הנקודה מקש אחד הצידה. תבורך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בעד. בהצלחה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדכון. השבוע שוב השתנתה פרישת המקשים בתקן המוצע. נראה שהשינוי הנוכחי הוא גם האחרון שיהיה. האות [ף] חוזרת למיקום המסורתי, [ץ] עוברת ל־[Q]. כך כל האותיות נמצאות בגוש האותיות ללא החרגה. התו [;] משלם את המחיר ומיקומו באנגלית ובעברית לא יהיה זהה. ניתן לראות את המקלדת המעודכנת ולהוריד את הקבצים באתר http://mikladot.com . מומלץ למי שכבר התקין את הגירסה הקודמת להסירה לפני התקנת הגירסה החדשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי מחשב חדש שבמקלדתו לא חרותות אותיות עבריות. החלטתי שזה הזמן לנסות את הפרישה החדשה. כמה מסקנות בינתיים: * עדיין לא התרגלתי לשינויי המיקום בעברית. * גם כאן יש עדיין מקש אחד ששונה בעברית ובאנגלית: ; בעברית היא ` באנגלית. אבל בעברית ממילא לא משתמשים בו יותר מדי אז אולי זה לא יפריע לי. * את האותיות הדבקתי על מקלדתי ממדבקות. איפה אפשר למצוא מדבקות מוכנות עם תווי הניקוד ושאר הסימנים הנוספים של התקן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואחרי שתמהתי מה הקטע שלהם, יש לי השערה: התוכנה של הקינדל מזהה כל מלה שיש בה מקף, ככזו שאי אפשר לחפש במילון, אלא רק בויקיפדיה. והואיל ויש (לא מעט) מילים שאין להן ערך בויקי, מיקוף מהווה מכשול. לאור זה, הייתי אומרת שישנו את התוכנה שלהם, כך שאפשר יהיה לחפש מילים גם אם הן סמוכות למקף, וכן, שהתוכנה תבדיל בין מקף-מחבר, לבין מקף מפריד, כי כרגע - היא לא, במקום לאכוף על מחברים חוקי פיסוק חדשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מה שקורה כשאין מספיק שוטרי-מקף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה פעם באתר כותב בשם יוסי גורביץ שהתעקש שלא קורים לו גורביץ'. מסתבר שמשרד הפנים איתו. משרד הפנים מסרב (במקרים רבים? ברוב המקרים? בכמעט כל המקרים?) להוסיף את הגרש לסוף שמות משפחה. לדוגמה: מבין חברים בכנסת הנוכחית1, יחימוביץ וסמוטריץ לא גורשו, ורק עיסווי פריג׳ ממרצ מגורש. 1 הכתבה התייחסה לגרש בסוף שם המשפחה. יש עוד שני חברי כנסת עם גרש באמצע שם המשפחה חאג׳־יחיא וג׳אברין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שים לב שלפחות על פי הדוגמאות שלך, צ' סופית לא גרושה, בעוד ג' - סופית או אמצעית - גרושה גם גרושה. אולי יש כאן כלל ברור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לחבר טוב של חבר שלי יש גישה למרשם התושבים שברח למשרד הפנים לפני שנים. לטענותו היו אז 175 גורביצ'ים ו־2530 גורביצים. יחימוביץ' לא היה כלל, לעומת 67 קצוצי גרש. גם אצל לייבוביץ יש העדפה ברורה 1362:11 לקצוצים. אצל משפחת חג'ג' היחס הפוך: 20 קצוצים ו־225 מגורשים. אולי יש כאן כלל, אבל הוא כלל לא ברור. אגב, שישה מרקוביטשים מצאו דרך מקורית להתחמק מן הצורר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי בתור מתימטיקאי הכלל לא ברור, אבל בתור פיזיקאי הנתונים שהבאת מספיקים לפחות למאמר אחד שמראה שההיפותיזה שהעליתי בתגובה הקודמת נכונה באופן מובהק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שסמוטריץ’ הצליח לכופף את כל הכנסת ולאפשר גרוש: בכנסת ה־23 ישנם חיימוביץ’, ינקלביץ’, סגלוביץ’, וסמוטריץ’. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ורק אותי שכחו... :-( | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי הכללתך בכנסת הנוכחית היא תעודת כבוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכנסת? לא יפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לכנסת, לך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק רציתי לוודא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקון טעות: נראה שבכנסת הצליחו לתקן, אך לא במשרד הפנים. לדוגמה, ברשימת המועמדים של כחול לבן לכנסת ה־23, איפה שגבי אשכנזי העממיקו נקרא „אשכנזי גבריאל״ (בכנסת הוא ״גבי״), הגרוש נעלם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון מאד – ואם בדיוק עסקינן, החיה בראש העמוד של הפורום איננו אייל, אלא מוּס (אבל על זה בוודאי כבר דוּבר)... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה יש אנשים שאכפת להם — מעוד — סימן פיסוק? לאחרונה הופץ מם "החבר שמסתכל על אחרות" החזיר בחוגים מסוימים את הדיון בשימוש בסימן הפיסוק המיוחד הזה. המקף הזה, שהוזכר במאמר של טל נקרא כך בגלל שאורכו זהה לרוחב האות M, בעוד en dash אורכו כמו רוחב N, והמקף הרגיל hyphen קצר יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי, אבל מישהו מוכן להסביר להדיוט מה הקשר בין סימני הפיסוק לעקיבת העיניים הגברית במם המדובר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה- em dash מושך יותר כי סימן אחד מחליף טוב יותר את כל האחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה לי שהוא מחליף את הנקודה בסוף המשפט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך להחליף דברים עם יוצר המם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא בטח עסוק בלהחליף דברים עם אחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הארץ: "[מיקרוסופט] עדכנה את ההגדרות וקבעה שרווח כפול אחרי נקודה ייחשב כטעות ויסומן כך על ידי שירות תיקון השגיאות שלה." אני דווקא מחסידי הרווח הכפול לפני תחילת משפט חדש (למרות תגובה 562141), ברוח הטיפוגרפיה של LaTex. מעצבן איך חברת מיקרוסופט, שהמוצרים שלה אלגנטיים כמו קרנף מוכה צרעת, קובעת דה-פקטו את האיות בשביל דור שלם. אני יודע שהאקדמיה מאחוריה, אבל אני אמשיך לכתוב "היתה" למרות הקו האדום, ולא אשבר ואעבור לשיקוץ "הייתה". ורק אלוהים יודע מה יש למיקרוסופט נגד "סינתסייזר". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חזק ואמץ במאבקך הצודק בחיריק העל. גם אני שונא את הכתיב המלא מעצמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי חסר י'וד בסינתיסייזר שלך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא לא חסר בסינתסייזר שלי יותר ממה שהוא חסר בסינטטי שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מודע כמובן לכך שהמקור האנגלי הוא (המקביל ל-) שוואי ולא חרוק. אבל אולי מה שמטעה קצת (אותי) זה שבתקופה מוימת היה מקובל לקרוא לחלק מהמקלדות הדיגיטליות 'סינתי' בקיצור. ורוב הישראלים יאמרו - אני חושב - סינתיסייזר בחיריק. בנושא דומה - איך אתה כותב בעברית את שמו של הבמאי של 'נהג מונית' (ועוד כמה סרטים ידועים)1? 1 בלי להציץ בגוגל |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר היטב את הכינוי המקוצר "סינתי" / "סינטי" (שאגב, עדיין נמצא בשימוש רחב). בדיוק אתמול, כשרציתי לברר באיזה סיקוונסר הפינק פלויד השתמשו ב-On the Run, גיליתי שמדובר ב- EMS Synthi AKS [Wikipedia] ותהיתי אם זה מקור הקיצור. אבל זה כינוי מקוצר שעקרונית לא אמור להשפיע על האופן שמבטאים וכותבים את השם המלא (כמו שבגלל הכינוי Benny, אף אחד לא יכתוב בעברית "בניג'מין" בתור שמו הפרטי של אדון פרנקלין). אני יודע שהרבה ישראלים כותבים ומבטאים "סינתיסייזר", אז הנה, הגענו שוב לדיון הלשוני הוותיק על "האם יש 'נכון' בשפה", כשהפעם אני בצד של הטהרנים (עלק). לשאלתך - ובאמת בלי להציץ בגוגל - אני כותב "סקורסזי". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז כנראה ש(גם) פה אתה במיעוט - גם ויקיפדיה העברית וגם הארץ כותבים סקורסזה, למרות שעל פי ההגייה אתה כנראה צודק. (אני משום מה טבועה לי בראש שגיאה חמורה יותר, אבל שכנראה הגיעה מהטלוויזיה הישראלית - סקורסזה בקמץ בהברה האחרונה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשמות משפחה זה יותר בעייתי. כבר היו את הדיונים על זקס מוטור וגולדמן סאקס, גאליבר, קלינטן ולינקלן (להקת לינקן פארק, על שם פארק לינקולן, נקראת בעברית לינקין פארק), קפטן קרק, מייקל דאגלס הבן של קירק דוגלס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ושוב נשמט מהרשימה שמו של המרשים מכולם: באק ג'ונס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(בדיוק בגלל זה האיות ''סקורסזי'' עדיף) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שטל כתב, באנגלית יש ארבעה קווים שונים באמצע גובה השורה, לצרכים שונים - אבל זה לא מספיק, כנראה. היום התבחבשתי קשות עד שהבנתי את המשפט הבא (אחרי פסקה קצרה שמציגה איש בשם Tye): A salon owner-turned-startup founder, Tye was...
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |