התחממות כדור הארץ והשפעותיה על מדינת ישראל (חלק א') 784
תחזיות שמספקים מודלים של מזג-האוויר, צופות עליה מהירה בטמפרטורה הממוצעת של כדור-הארץ במאה הבאה. יש גם הטוענים שבשנים הקרובות נהיה עדים לעליית הטמפרטורה המהירה ביותר שידע העולם בעשרת-אלפים השנים האחרונות. יש לזה השלכות חמורות. חלק ראשון מתוך שלושה.

אקלים כדור־הארץ הולך ומתחמם. תופעת ההתחממות העולמית, שעוד הייתה מוטלת בספק עד לפני כמה שנים בעיני אנשים כמו נשיא ארצות־הברית ג'ורג' וו. בוש ויועציו, היא כיום עובדה. קיים קונצנזוס בין העוסקים בתחום שאכן מתרחש שינוי אקלימי. זו כבר לא תחזית לעתיד הרחוק - אנו חשים זאת על בשרנו מדי יום ביומו. הגשמים הולכים ומתאחרים, כמות המשקעים הולכת ופוחתת, והטמפרטורות עולות עוד ועוד, שוברות כל שנה את שיאי חום שהושגו בשנים קודמות. תחזיות שמספקים מודלים של מזג־האוויר, צופות עליה מהירה בטמפרטורה הממוצעת של כדור־הארץ במאה הבאה, ויש הטוענים שבשנים הקרובות נהיה עדים לעליית הטמפרטורה המהירה ביותר שידע העולם בעשרת־אלפים השנים האחרונות.

שינויים כאלה אינם דבר חדש בתולדות כדור־הארץ. יש עדויות שונות על כך שהאקלים היה חם יותר במשך תקופות שונות של קיומו של כדור־הארץ, וגם בזמן קיומו של המין האנושי, והיו גם תקופות שבהן האקלים היה קר יותר. כעת האקלים מתחמם שוב.

למה מתכוונים כשאומרים שהאקלים מתחמם?

כשאומרים שהטמפרטורה עולה, הכוונה היא לטמפרטורה ממוצעת בכל העולם. ההנחה היא גם שבמדידה שממוצעת על פני כל העולם ההשפעות המקומיות האנושיות זניחות. למשל, אין שום רבותא בכך שהטמפרטורה בתוך עיר גדולה גבוהה יותר מאשר היה באותו אזור 100 שנה קודם. "אי חום עירוני" היא תופעה מוכרת. אפילו כשנכנסים לתל־אביב אפשר לחוש בעליה בטמפרטורה ובחוסר נוחות (שנובעת גם מחסימת הרוח).

זו, דרך אגב, הייתה אחת ההתנגדויות של המפקפקים בהתחממות. הם טענו שהעיור התפשט כל־כך עד שמקומות שבהם מדדו טמפרטורה לפני 100 שנה קרובים עכשיו הרבה יותר לעיר, או אפילו ממש בתוך ערים, ולכן יש שם עליה בטמפרטורה וכתוצאה מכך אי אפשר לסמוך על נתונים אלה.

לוויינים עוזרים בפתרון בעיה זו, משום שמעצם טבען, המדידות שמבצעים לוויינים הן ממוצעות ועל שטחים נרחבים, וקל גם להשיג כיסוי של כל או רוב כדור־הארץ. הבעיה היא שהכיסוי המטאורולוגי הלוויני קיים רק קצת יותר מ- 20 שנה, ולכן כשמשווים לטמפרטורות מזמן רחוק יותר אין ברירה אלא להסתמך על מדידות מקומיות שנעשו אז.

בכל אופן, העדויות לשינוי אקלים הולכות ומתרבות. עקב כך, האו"ם הקים את הפאנל הבין־ממשלתי לשינוי אקלימי - IPCC (Intergovernmental Panel on Climate Change) - גוף שבו מיוצגות כל המדינות בעולם וכולל גם מאות חוקרים בולטים בתחום. גם לישראל יש נציגות: פרופסור פנחס אלפרט, מהמחלקה לגיאופיסיקה באוניברסיטת תל־אביב, חבר ב- Working Group I של ה-IPCC.

ה-IPCC התכנס בשנים 1990 ו- 1995, והדו"ח האחרון התפרסם לאחרונה. תמצית המסקנות של הדו"ח היא שחלה עליה של 0.6 מעלות צלסיוס בממוצע עולמי במשך המאה ה- 20. המספר הזה נשמע אולי קטן, אבל צריך לזכור שזהו ממוצע עולמי, ושזוהי רק ההתחלה.

לדוגמא, היציאה מתקופת הקרח האחרונה, לפני כ- 20 אלף שנה, לוותה בעליה בטמפרטורה של בערך 10 מעלות צלסיוס באזור הקוטב. הדעה המקובלת גורסת כי שינוי הטמפרטורה הממוצע היה כ- 5 מעלות צלסיוס, ובכל אופן לא יותר מ- 10 מעלות בכלל העולם.


שינוי הטמפרטורה הממוצעת לפי זמן באלפי שנים לפני זמננו (גרפים: מתוך דו"ח IPCC)



התחזיות לעליית הטמפרטורה עד סוף המאה ה- 21 נעות בין עליה של מעלה אחת ועד עליה של 6 מעלות. כל זאת בתלות, בין השאר, במה שיעשה בנוגע לפליטת גזי חממה. תרחיש "עסקים כרגיל" מניח שצריכת הדלקים תמשיך לעלות, ושמדינות העולם השלישי יתחילו לצרוך אנרגיה כמו מדינות מערביות. משום כך, ריכוזי דו־תחמוצת הפחמן (CO2) יעלו כפי שעלו במאה ה- 20, ואולי אף בקצב מהיר יותר. כדי לסבר את האוזן, במשך כמה אלפי־השנה האחרונות, ריכוז ה-CO2 באטמוספירה היה קבוע למדי - בערך 280 PPM (חלקיקים למיליון). כיום הריכוז הוא כבר 350 PPM.


השערות לגבי השינוי הצפוי בטמפרטורה במאה הקרובה




השערות לגבי השינוי הצפוי בגובה פני־הים במאה הקרובה



התחממות כדור־הארץ ואנחנו

השלכות ההתחממות על כדור־הארץ יהיו דרמטיות, ואולי גם דרסטיות, עבור המין האנושי. מבחינה כלכלית בלבד העריך הארגון World Watch כי המחיר הכלכלי של אסונות־טבע בעשור שחלף היה מעל 600 מיליארד דולר, כמו בכל ארבעת העשורים שקדמו לו יחדיו, וכי המחיר ילך ויעלה.

הקרחונים בכל העולם עוברים המסה בקצב מואץ, ומעריכים שכיפת הקרח הארקטית כבר הצטמצמה בכ- 27% וכי כיסוי השלג של כדור הארץ הצטמצם בכ- 20% מאז שנות השישים. לדוגמא, הקרחון בפסגת הר הקילימנג'ארו שבאפריקה הצטמצם ב- 33% בשני העשורים האחרונים, ובאזורים בהרי האטלס במרוקו שבהם, בעבר, ירד שלג כל שנה, עברו כבר שנים מאז השלג האחרון.

הפשרת כל הקרח בקטבים תגרום לעליית מפלס האוקיינוסים בשישים מטרים. מלבד זאת, כאשר מים מתחממים נפחם גדל, מה שגורם כבר כיום לעליה ניכרת במפלס הים. העלייה במפלס פני־הים עלולה לגרום לכך שמאות מיליוני בני־אדם יאלצו לעזוב את מגוריהם באזורי החוף, שהם האזורים המאוכלסים ביותר. באירופה יאלצו השלטונות ההולנדים להגביה את הסכרים במטר עד סוף המאה ה- 21. בארה"ב נמצאים בסכנה החופים של ניו־ג'רסי, וחלקים נרחבים מפלורידה, אולם הבעיה האמיתית היא בעולם הלא־מפותח. בנגלדש למשל, הנמצאת כולה רק כ- 20 מטר מעל פני הים, עלולה להפסיד חלקים נרחבים משטחה. איים מיושבים שלמים באוקיינוס השקט, במדינות האיים קיריבאטי, טובאלו, ובוגנוויל, עלולים לשקוע מתחת למים. כבר כיום נאלצים תושבים, כמו באי קטרת ליד ניו־זילנד, לעבור לאזורים גבוהים יותר. גם איים שלא יוצפו על ידי הים, כמו איי פיג'י, עלולים להפוך בלתי ראויים לישוב, משום שמקורות המים שלהם עלולים להעלם כתוצאה מעליית מפלס מי הים - תופעה מוכרת לתושבי ישראל השומעים לאחרונה על המלחת אקוות (אקוויפרים) ועל קווים אדומים בכינרת. אמנם יהיו מקומות שירוויחו מההתחממות וייהנו דווקא מריבוי משקעים, ואולי גם מגידול ביבולים, אך לעומתם באזורים נרחבים עלולה להתחולל קטסטרופה.

תופעת ההתחממות תביא לשיבוש במחזור החיים של עולם הצומח ולשינויים באוכלוסיית בעלי־החיים. מחקרים הראו לאחרונה על שינויים גנטיים שחלו ביתושים כתוצאה מההתחממות. שינויים כאלה יחולו, מן הסתם, גם במינים אחרים, ויביאו להכחדתם של כמה מהם.

באזורים רבים עלולים השטחים החקלאיים מחד להצטמק מאוד, ומאידך צפויה התרחבות ניכרת באזורי המדבר. שכיחותן של תופעות מזג אוויר קיצוני כבר גדלה, ותגדל עוד יותר - כלומר, יהיו יותר שטפונות וסערות הרסניות. גם בצורות תהיינה שכיחות יותר, ולתקופות ארוכות יותר, וכתוצאה מכך יהיה מחסור גובר והולך במים. ישנה הערכה כי שניים מכל שלושה תושבים בעולם צפויים לסבול ממחסור במים עד שנת 2025, ומוקדי הבעיה המרכזיים יהיו באסיה ובאפריקה. היצור החקלאי באסיה ובאפריקה יקטן, וגם מקומות כמו ניו־זילנד ואוסטרליה עלולים לסבול ממחסור במים.

כבר כיום מורגש המחסור במים בחלקים מהעולם. מאגרי המים התת קרקעיים בדלהי שבהודו יאזלו לחלוטין עד לשנת 2015. אגם צ'אד, המשמש כמקור מים למיליון איש בשש מדינות, התכווץ בשלושים השנים האחרונות ב- 95%, כלומר שטחו הנוכחי הוא אחד חלקי עשרים משטחו אז. חמור במיוחד הוא מצבה של סין, ששני־שלישים מאוכלוסייתה צפויים למחסור חמור במים תוך שנים ספורות.

מדינות שסכנת כלייה מרחפת על תושביהן כתוצאה ממחסור חמור במים הן קניה, אתיופיה, סומליה, אוגנדה, מאלי, אפגניסטן, וגם שכנתנו מצרים. ההשלכות הפוליטיות והצבאיות של המחסור הצפוי במים הן מרחיקות לכת ביותר. קשה מאוד להניח שממשלות מצרים או אפגניסטן הקנאית והלוחמנית ישבו בשקט עם העלמות המים בארצותיהן. הן עלולות לתקוף את שכנותיהן כדי להשיג מהן את המים החסרים או לנקוט בפעולות טרור כנגד המערב על מנת להשיג ממנו מים ומשאבים רבים אחרים. אפגניסטן, שנמצאת כעת תחת מתקפה של ארה"ב, סובלת, יחד עם כל צרותיה האחרות, מבעיה של מחסור כרוני גובר והולך של מים. יש מי שמדברים על כך שהאפגאנים יוכלו להמשיך להתנגד לאמריקנים במשך שנים כפי שהיה כנגד הסובייטים. למעשה, בגלל ההתמעטות ההולכת וגוברת של מקורות המים שם, אין זה ברור כלל וכלל כיצד זה יהיה אפשרי.



בחלקו הבא של המאמר: מה יקרה בביצה הקטנה שלנו כאן? ובכן, יתכן שלא תשאר ביצה בכלל...
קישורים
אתר על ההתחממות
אפשר לעצור את ההתחממות - כתבה באתר ה- BBC
CLIVAR ארגון בינ"ל העוסק בחיזוי מזג אוויר גלובלי
המשרד לאיכות הסביבה האמריקאי
מרכז מידע על ההתחממות
ההשפעות של ההתחממות
הויכוח על ההתחממות
הנשיא בוש ואפקט החממה - מאמרו של עמית מנדלסון באייל הקורא
בראשית ברא האדם את החממה - מאמרו של עמית מנדלסון באייל הקורא
חלק ב' של המאמר
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "סביבה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

  שאלות • רועי • 10 תגובות בפתיל
  ישר מהתנור • דנידין
  המחסור במי שתיה - הבעיה ופתרונה • ליאור גולגר
  גרין פיס • אלי • 2 תגובות בפתיל
  זיהום ומים • אייל הראל
  ההתחממות הגלובלית מעניינת לי ת' • יורגן • 5 תגובות בפתיל
  לא שכחנו משהו?? • ewilde
  עוד בנושא (חלק א' בלבד?) • עמית מנדלסון • 5 תגובות בפתיל
  נשמע מוכר לא? • האייל האלמוני
  שאלה למחברים • דב אנשלוביץ • 3 תגובות בפתיל
  השנה ה-‏13 • אלי
השנה ה-‏13 161061
בעוד 13 שנה יכתבו (אולי) ב"מעריב": זו השנה ה- 26 ברציפות שבה עולה הטמפרטורה הממוצעת בעולם(!!!)...

הרבה מילים וכוונות טובות אך מעט מעשים (פוליטיקה, פוליטיקה, פוליטיקה....)
השנה ה-‏13 679001
עברו 13 שנה וכתבו בויקיפדיה-
ששנת 2015 רשמה שיא משמעותי בטמפרטורה העולמית, ואף תחילת שנת 2016 מאופיינת בטמפרטורות גבוהות באורח חסר תקדים בהיסטוריה המתועדת.

עכשיו נחכה לעוד 13 שנה.

2029- תזכורת
  תשובות והערות לחלק מההצעות והשאל • אמנון סטופ
  שאלה לגבי 3) • דנידין
שואל ועונה ירוחם 212608
זה עובד. עכשיו השאלה היא אם המצב חמור מספיק כדי לבצע ניסוי כזה בקנה מידה גדול, עם כל הסיכונים של ערעור הביוספרה האוקיינית: http://www.mlml.calstate.edu/news/newsdetail.php?id=...
  שואל ועונה ירוחם • אחת • 3 תגובות בפתיל
  כן, תמשיך לדבר עם עצמך • שוטה הכפר הגלובלי
  אולי תשתוק כבר? • שוטה הכפר הגלובלי
  גאיה • ראובן
  ים סארגאסו • אלון עמית
סתימת הפיות לא תצלח 446633
סיכום ביניים של מצב העניינים: http://www.sciencedaily.com/releases/2007/06/0706081...

(דגדגן: מ “Give me a half tanker of iron, and I will give you an ice age" ועד "A solution that might currently provide the best compromise is underground CO2 storage using depleted oil and gas fields")

ואני תמה למה לא לגייס את תעשיית הסודה לכליאת הגז בבקבוקים.
סתימת הפיות לא תצלח 542028
עזוב, עלויות השינוע יפיצו יותר גז ממה שתכלא :)
שואל ועונה ירוחם פעמיים 553612
הטבע ביצע את הניסוי עבורנו. התוצאות לא מעודדות: http://blogs.discovermagazine.com/80beats/2010/10/13...

(דגדגן: "“If I were a geoengineer and had a couple of venture capital people on the line I’d direct them elsewhere,”")
שואל ועונה ירוחם פעמיים - או שלוש 604641
יש מי שלא מתחבט יותר מדי בשאלות, אלא קם ועושה מעשה:

(דגדגן: "A California businessman lobbed 110 tons of iron into the ocean off the western coast of Canada this July")
שואל ועונה ירוחם פעמיים - או שלוש 604646
אני מוכרח להודות שככל שהזמן עובר אני מבין פחות ופחות את אלה שמתנגדים לניסויים של גיאו-הנדסה. בשלב הזה כבר די ברור לכל מי שעיניים בראשו שהמערכת הפוליטית הגלובלית לא תביא לקיצוץ דרסטי בפליטת המזהמים - אולי ניתן יהיה להגיע לקיצוץ קל, אבל שום דבר שמתקרב אפילו להקף וללוח הזמנים של הקיצוץ הנדרש כדי למנוע השלכות חמורות. גופי הסביבה אפילו לא הצליחו לשכנע רבים מהאזרחים במערב שהבעיה קיימת - אם תשאל את האדם ברחוב, טובים הסיכויים שהוא ימלמל משהו על זה שהענין כולו שנוי עדיין במחלוקת. מובן שאותו אדם לא יהיה מוכן לפגיעה בסגנון או ברמת החיים שלו בגלל הנושא, והפוליטיקאים לא ידרשו זאת ממנו. המסקנה - אנחנו נגיע לרמות מסוכנות של ריכוזי גזי החממה באטמוספירה. לכן, אם יהיה טיפול בנושא הוא יתרחש רק כשהתוצאות החמורות כבר תראינה בשטח ויהיה צורך בגיאו-הנדסה כדי לצמצם את הנזקים. סביר להניח שאז לא יהיה זמן לבצע ניסויים ומעקבים, להשוות תוצאות ולבחור את השיטות המועילות ביותר, או את אלה שיש להן מינימום של תופעות לוואי. אם לא נבצע את הניסויים האלה עכשיו, נהיה במצב הרבה פחות טוב בעתיד.
שואל ועונה ירוחם פעמיים - או שלוש 604649
מסכים עם כל מילה.
שואל ועונה ירוחם פעמיים - או שלוש 604651
מסכים עם הכל חוץ מאשר נכונות האזרח במדינות המערביות לויתורים: המודעות הירוקה גבוהה, והאזרחים שמים לב לטביעת הרגל הפחמנית שלהם.
לצערי אני מסכים שהפוליטיקאים כנראה לא ידרשו הקרבה כלשהי מהאזרחים, אבל לו תדרש הקרבה כזו אני מאמין שההענות במדינות בעלות רמת חיים גבוהה כמו מערב אירופה וקליפורניה תהיה גבוהה. לסינים ולהודים יקח עוד די הרבה זמן, אבל בשנת 2010 300 מיליון תושבי ארה"ב עדיין צרכו פי שניים נפט ממיליארד תושבי סין ופי 6 ממיליארד תושבי הודו, כך שכל קיצוץ אצלם שווה הרבה יותר מאשר קיצוץ במקומות אחרים.
  תשובות והערות לחלק מההצעות והשאל • רועי
  תשובות והערות לחלק מההצעות והשאל • דב אנשלוביץ • 3 תגובות בפתיל
  שינויים אקלימיים בעולם הקדום • אלי
  ועניין שאינו קשור לאקלים • אלי • 15 תגובות בפתיל
  תופעות מרסנות • ירון • 2 תגובות בפתיל
  שינויים אבולוציוניים • אלי
  מדוע לא מוצגות גם ממצאי הלווינים • האייל האלמוני • 2 תגובות בפתיל
  עידן הקרח הקטן • אלי
  במדינה כל כך חמה כמו ישראל • שי מור
  אנחנו מוצפים בבשורות רעות אני • אלי
  עידן הקרח הבא • אלי • 9 תגובות בפתיל
  הפשרת קרחונים חסרת תקדים • ערן בילינסקי • 3 תגובות בפתיל
  צרפת סובלת • עמית מנדלסון • 4 תגובות בפתיל
  שובו של החור באוזון • אלי
  ארקטיקה מתחממת • אלי • 4 תגובות בפתיל
  המחסום יקרוס • ערן בילינסקי
  תרחיש אימים בדו''ח הפנטאגון • אלי
  ההערכה מעודכנת : הקרח בגרינלנד • אלי 666 • 8 תגובות בפתיל
  אתם יכולים לתת מידע כזה על איטליה? • שני • 2 תגובות בפתיל
  היום שאחרי מחר • אלי 666
  דובי הקוטב בסכנת הכחדה • דוב קוטב
  הקרחונים בגרנלנד נמסים • מספר 666 • 8 תגובות בפתיל
  האוזון • נומי אור • 2 תגובות בפתיל
  התחממות כדור הארץ • מיכל • 5 תגובות בפתיל
  התחממות כדור הארץ • אבישי ישעיהו • 2 תגובות בפתיל
אפשר לרמות בעזרת האמת 560939
קחו לדוגמה את הערכת הנזקים שגדלה דרמטית לעומת העבר: מישהו חשב שאולי זה בגלל עליית הערך של הנכסים שנהרסו? או סרטים שמראים קרחון מטמוטט לתוך הים. נורא, לא? רק שהאמת היא שזה טבעם של קרחונים מאז ומתמיד: הם גולשים מההרים וסופם שהם נופלים לים. אבל סרט כזה מבהיל את מי שלא מתמצא ויוצר רושם שה"התחממות הגלובאלי" מחסלת את הקרחון. או דוב קוטב ששוחה בים. נורא! כבר אין לו קרח לרבוץ עליו. רק מה, הדובים רגילים לשחות, וכך הם עוברים מקרחון לקרחון.
אפשר לרמות בעזרת האמת 631273
נכון. קרחונים שסמוכים לחוף נשפכים ברובם אל תוך הים, זו למעשה זרימה איטית שדומה באופיה לזרימת נהרות אל תוך הים.

בינתיים כל נבואות האימים לא התרחשו. קצב ההמסה של הקרחונים נותר איטי מאוד, גובה פני הים עולה בערך ב 3 מילימטר, כל שנה , כבר עשרות שנים (כולל 13 השנים מאז פירסום מאמר ההפחדה למעלה). בקצב הזה פני הים יעלו במטר תוך 333 שנה בערך, שום אסון לא צפוי בגלל עליה זו של פני הים.

אגב, כמות המשקעים בארץ ישראל גדלה בקצב איטי ולא יורדת כפי שהפחידו אותנו באחד המאמרים למעלה. הסיבה לעליה במשקעים היא האבק האורבני שהולך וגובר ומשמש כגרעיני עיבוי לטיפות משקעים. מצד שני, האוכלוסיה בארץ ישראל גדלה ויתכן שהגידול הצנוע במשקעים נופל מהגידול באוכלוסיה (לכן צפויות לנו צרות ללא התפלת מים, ההתפלות מתקדמות יפה בינתיים).

לגבי מי ששאל לגבי איבוד האוזון. האוזון הוא חומר מתחדש שנוצר מחמצן שמופצץ כל הזמן על ידי הקרינה האולטרא סגולה הסולרית או משהו דומה (לא זוכר בדיוק מה סוג הקרינה המייצרת). כמות האוזון גדלה בקיץ וקטנה בחורף, בתאימות לקרינה הסולרית. מזה עשרות שנים אין יותר גידול בחור האוזון.

לגבי גובה הקרחונים בגרינלנד. לא יודע מה חשבון הנפח המדוייק של הקרח בגרינלנד אבל יודע שחלק ניכר מגרינלנד נמצא מתחת לפני הים.
אפשר לרמות בעזרת האמת 631284
השנים האחרונות לא היו גשומות במיוחד (השנתיים האחרונות: מתחת לממוצע). הסיבה היחידה שהפסקת לשמוע את פרסומות "ישראל מתייבשת" היא התפלת המים.

התדלדלות שכבת האוזון ("החור באוזון") נבלמה עקב פעולות נמרצות בשנות השמונים. אבל למרות זאת השכבה לא חידשה עדיין את ימיה כקדם:
גרינלנד הוא אי ולכן לא נמצא מתחת לים (להבדיל משאר ארקטיקה).
אפשר לרמות בעזרת האמת 631297
לגבי הגובה של ארקטיקה. לא ראיתי פירוט מספרי אבל לפי מפה טופוגרפית של גובה הקרקע בוויקיפדיה אנגלית - 10 אחוז עד 15 אחוז מהקרקע של גרינלנד נמצא מתחת לפני הים. מאחר והחלקים השקועים ממולאים בקרחונים הריהם שווי ערך ליבשה מבחינת הצפת מי ים.

המשקעים בשנתיים האחרונות בישראל לא מלמדים על הממוצע הרב שנתי של המשקעים (שכאמור גדל מעט בהדרגה).

טענה כאילו האוזון בעבר הרחוק היה רב יותר מאשר ההווה מבוססות על *כלום*. פשוט לא היו רישומים שיטתיים בעבר הרחוק של כמות האוזון באטמוספירה. אם זכרוני אינו מטעה אותי רישומים שיטתיים של כמות האוזון החלו בערך רק בתקופת הלוויינים. לא מן הנמנע שהיה חור באוזון מאז ומתמיד רק שלא היו אז מדעני אקלים שמדדו אותו והפחידו אותנו.
הימנעות מאירסולים ודומיהם (מפרקי אוזון לכאורה) - לא עולה כסף רב; לכן לאף אחד אין ענייין גדול היום לשנות את המצב.
אפשר לרמות בעזרת האמת 631314
אני רק ניטפוק- CFC (המכונים פריאון) הם לא מפרקי אוזון לכאורה אלא בפועל. זו כימיה.
אפשר לרמות בעזרת האמת 631441
הכימיה הבטוחה זו כימיה במעבדה. הכימיה בתנאי אקלים יותר מסובכת וקשה לוודא אותה.

לקח כמדומני 10 שנים בין ההשערה הראשונית בשנת 1973 פלוס מינוס (שאומתה כנראה במעבדה) לבין אימותי אקלים (במיוחד בעננים מסויימים מעל הקוטב הדרומי) בשנת 1983 פלוס מינוס - כל זאת כדי להגיע למסקנה שהכימיה הנ"ל פועלת גם בתנאי האקלים של הקוטב הדרומי.

בקוטב הצפוני הכימיה הזו לא פועלת, כנראה משום שהטמפרטורה של העננים המפרקים *גבוהה מדי*. יתכנו עוד גורמים לכשלון הפירוק בקוטב הצפוני , כגון משטר רוחות ציקליות ייחודי לקוטב הדרומי ולא לצפוני. אולי יש עוד סיבות לאי פירוק בקוטב הצפוני שלא ידועות (כי כאמור הכימיה בטבע מסובכת בהשוואה לכימיה במעבדה).

בכל מקרה, כאמור לעיל. גם אם אין בטחון של 100 אחוז באמינות הכימיה המשוערת בטבע (בהקשר לאוזון), הרי מדובר בהטלת מיגבלות *שאינן יקרות מדי* לציוויליזציה. זה בהבדל משאלת שריפת דלק פוסילי, שהפסקתו יקרה מאוד (לכן יש התנגדות חזקה לדרישה להפסיק שריפת דלק פוסילי).

אפשר לרמות בעזרת האמת 631444
הקישור שהבאת מראה איך בכל התנאים אטומי הכלור הבודדים שמתפרקים מה CFC מפרקים את האוזון בתהליכים שונים. לא ראיתי שמודגם שם תהליך שבו האוזון לא מפורק על ידי הכלור.
אפשר לרמות בעזרת האמת 631319
הימנעות מהם לא עולה רק ''כסף''. הפראון הוא גז נוח יותר לשימוש ובטוח יותר מאשר מחליפיו.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים