הממשלה תומכת בהקצאת קרקעות להתיישבות יהודית בלבד 1066
שרי הממשלה החליטו אתמול (א') לתמוך בהצעת חוק עוקף בג"ץ, שהוצעה ע"י חבר הכנסת חיים דרוקמן לפני שנתיים. החוק אמור לאפשר לסוכנות היהודית להקים יישובים קהילתיים ליהודים בלבד.

הצעת החוק יוצאת כנגד פסיקת בג"צ כפי שנוסחה ע"י נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק: "יהודים ולא יהודים הם אזרחים שווי זכויות וחובות במדינת ישראל".

פסיקה זו ניתנה בעתירתם של עאדל ואימאן קעדאן, ערבים ישראלים מבקה אל־גרביה, שביקשו להתקבל ליישוב הקהילתי קציר, שהוקם ע"י הסוכנות והיא אוסרת על המדינה להפלות בין אזרחים יהודים לערבים בהקצאה של קרקעות מדינה.

התמיכה בהצעת החוק מציעה, למעשה, תיקון בחוק מקרקעי ישראל. בהצעת התיקון לחוק נכתב שהקצאת הקרקעות לסוכנות תיעשה "לצורך מטרותיה" - כלומר לצורך הקמת ישובים יהודיים.

לדברי השרה לימור ליבנת אין מדובר בחוק "עוקף בג"צ" אלא בחוק "משלים בג"צ", היא הביעה סיפוק מההחלטה. בניגוד לליבנת, נמתחה אתמול ביקורת בשמאל על הממשלה.
קישורים
Ynet
הארץ
מעריב
עתירתם של עאדל ואימאן קעדאן - פסק הדין המלא
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

האמת היא... 76718
... שאני חצוי. מצד אחד, חוק גזעני, והשטויות של לבנת ("ניצחון המצדדים במדינה יהודית") לא תורמות דבר. מצד שני, אני חושב שאני בעד לאפשר קיום קהילות מתבדלות, ע"פ כל סממן שחברי הקהילה יחליטו לבחור: דת, לאום, צבע עיניים. (זאת בתנאי שלא ניתן לנשל אדם מאדמתו ומביתו אם שינה את דתו, או אם החליט ללבוש עדשות מגע עם צבע שונה).

מכאן, שאני נגד החוק הזה, אבל בעד חוק כללי יותר, שיאפשר גם לישובים ערביים למנוע קבלת יהודים, אם ירצו בכך (מה שהיה עשוי למנוע, אולי, את הישוב היהודי הארור בחברון). במקביל, על המדינה להקפיד שלא להפלות ישובים ע"פ יושביהם, ובפרט, לתקן את העוול המתמשך הנגרם לישובים הערביים בישראל.
האמת היא... 76875
אבל איך ישוב יהפוך ל"ישוב Xי שמאפשרים לא למנוע קבלת לא-Xים"? האם זה יחול על יישובים קיימים? האם ניתן יהיה להקים יישובים Xיים חדשים? אני רואה כאן סכנה חמורה: הרי היישובים מוקמים על קרקע ציבורית – משאב של המדינה – ואתה בעצם מציע שהמדינה תקצה מהמשאב הציבורי המוגבל לקבוצות מתבדלות, ולתמיד‏1. נשאלת השאלה לפי אילו קריטריונים. אם עולה בדעתך קריטריון אובייקטיבי, אתה מוזמן לספר עליו. אני חושש ממצב שבו אנשים מסוימים (למשל: פלוני ששוחרר מהכלא לאחר ריצוי 25 שנות מאסר בעוון רצח) ימצאו את עצמם (כמעט) בלי מקום לשבת בו, ושבו פרטים אחרים ואף אוכלוסיות שלמות ימצאו עצמם חנוקים ב"תחום המושב" ההיסטורי שלהם.

1 "המוגבל" ו"לתמיד" כדי להדגיש את ההבדל מהקצאת "כספים יחודיים" מתקצב המדינה, שגם היא היתה בעייתית
האמת היא... 77025
קיימים כבר כיום ישובים קהילתיים, שם ניתן לקבל חברים חדשים רק בהסכמת כל החברים הקיימים. מוקמים ישובים כאלה כל הזמן (למשל, שכונת "נוף אלונים" בקיבוץ הסוללים היא ישוב קהילתי שהוקם בשנים האחרונות). אני מניח שישוב קיים יכול להפוך לישוב קהילתי בהסכמת *כל* תושביו (בלבד). בישובים כאלה, אדם לא יכול למכור את ביתו לאחר אלא בהסכמת הקהילה לקבל את אותו האחר כחבר בקהילה.

שתי בעיות עיקריות יש, לדעתי, בישובים קהילתיים שכאלה. שתיהן נוגעות לעזיבה דווקא. אחת היא בעיית "דור ההמשך". שתי אפשרויות: (א) הבנים מקבלים את זכויות ההורים ז"ל על הבית, ובזאת גם את החברות בקהילה (ומה תעשה אם הבן לא היה מתקבל לקהילה בזכות עצמו? תוך דור אחד נהרסת הקהילה). (ב) הבנים מקבלים בעלות על הרכוש, אבל אם לא יתקבלו לקהילה, אין להם זכות לגור שם, והם יכולים להחזיק את הבית כאבן שאין לה הופכין, או למכור אותו. ברם, הם יוכלו למכור את הבית רק בהסכמת שאר חברי הקהילה, ושמעתי על מקרים בהם חברי הקהילה פסלו כל מועמד שהוצג ע"י המוכר, עד שהגיעה הצעה לרכישה - במחיר נמוך להפליא - מקרוב משפחה או מכר של אחד החברים.

הבעיה השניה היא בעיית מכירת הבית - גם כאן, ממש כמו במקרה הבן היורש, עלול בעל-הבית להתקע עם נכס שאין ביכולתו למכור אלא בהסכמת אחרים, שעשויים לנצל זאת לרעה. העובדה שבקהילות מסויימות ניתן לדרוש מחבר קהילה לעזוב רק מחמירה את הבעיה. כאן יש חשש אמיתי לגזענות במקרה בו חבר בקהילה ממיר את דתו (חוזר בתשובה/בשאלה, למשל), או נישא לבת דת אחרת, או יוצא מהארון, וכו'.

(ישנה גם בעיה עדינה יותר עם בנים לא-רצויים שעדיין חיים אצל ההורים. ע"פ תקנוני ישובים קהילתיים, אסור לאדם לארח אחר לתקופה ארוכה, אלא אם האחר הוא חבר בקהילה - כדי למנוע, למשל, השכרה במסווה של אירוח. האם כלל זה תקף גם לגבי בנים שאינם קטינים?).
האמת היא... 77044
בתור לקוי שמיעה, סיכויי להתקבל לכל יישוב קהילתי שהוא הם קלושים ביותר.
אני מתאר לעצמי שגם לגידי למשל יש סיכויים קלושים, ובכלל כל מי שלא נראה לוועדות הקבלה: בעל דעות פוליטיות קיצוניות, הומוסקסואל שיצא מהארון, בעל סגנון לבוש לא מקובל, מישהו מבוגר מדי.
התייחסת רק למקרים של אנשים שהם כבר חברים בקהילה.
בגדול אני מתנגד לחלוטין לכל הגישה של יישובים קהילתיים.
יישוב כמו כוכב-יאיר, אליו סופח צור-יגאל באחרונה, מונה כ-‏11 אלף תושבים לא מסוגל לדעתי להישאר כיישוב סגור לאורך זמן.
האמת היא... 77299
לאיזה יישוב קהילתי איכפת שאתה קשה שמיעה, ולמה (אלא אם כן אתה שומע רדיו בקול גבוה)?

לעיורים ומוגבלי תנועה יכולה באמת להיות בעיה, כי שירותים קהילתיים מסוימים יתייקרו.
האמת היא... 77336
כל שירות קהילתי חייב, על-פי חוק, נגיש לנכים (מכל סוג) - בלי קשר להיות או אי-היות נכים בקהילה.

(זה שהדבר לא קורה בפועל, זה כבר סיפור אחר...)
סיפור אחר 77341
בדיוק, ולכן אפשר להבין התנגדות של יישובים שאינם ששים לקבל מישהו שידרוש לקיים את החוק.

זה לא נורא יפה, אבל אני מוכרח להודות שאם הייתי גר באיזה יישוב קטן הייתי מעדיף לא להשקיע את כל הכסף הנדרש כדי להבטיח גישה לנכים לכל המוסדות ומבני הציבור. איזה מזל שאני מתגורר בכפר הגלובלי.
סיפור אחר 77348
שוטה שבעולם! כרגע הסגרת לאיזה חלק מהשם מתייחס "גלובלי".
האמת היא... 77098
עניין ה''אחרי דור הולכת הקהילה'' זה בדיוק הבעיה של הקיבוצים, למעשה - אנשים שלא מאמינים באותה אידיאולוגיה הפכו לחברי קיבוץ מתוך נוחות בלבד, רק בגלל שהם ילדים של חברי קיבוץ.
האמת היא... 76924
כל זה היה יכול לעלות לדיון לו נהגה מדינת ישראל שוויון בצורכי הקרקע של הערבים. אבל הקרקעות ליישובים קהילתיים מוקצות לסוכנות ולא לאחרים. בעולם המעשה, אין לקעדאן ישוב קהילתי אחר.
האמת היא... 77737
צריך לתקן את החוק בנוסח זה: מותר לתת קרקע לערבי בתנאי שהוא ערבי טוב.

עכשיו צריך רק לחזור להגדרה של ערבי טוב...
אם היה אפשר להקים ישובים קהילתיים 217411
שתנאי הקבלה היחידי בהם: אי דמיון לדוביכורדי בדעות וברוח.
ליישוב כזה הייתי הולך.
אלא שכנראה רוב המדינה לא היתה מתקבלת ליישוב כזה, והסוכנות למיניה דווקא מעוניינת בהרבה דוביכורדים ובישובים דוביכורדיים.
יש! (או: למי נתנה הנבואה) 76829
''שרי הממשלה החליטו'' 76838
היה ראוי לציין את התנגדותו של השר מרידור, את המנעותו של השר שטרית, ואת העדרותם של שרי ''ישראל אחת'', מלבד השר סנה.
''שרי הממשלה החליטו'' 76846
השר סנה, שהתנגד לחוק.
''שרי הממשלה החליטו'' 76863
אם ההתנגדות, ההמנעות וההעדרות היו מלוות בהתפטרות, היה ראוי לציינן, אחרת מדובר על מחוות ריקות מתוכן.
''שרי הממשלה החליטו'' 76871
''אם דבריו של אפי איתם לגבי מה שיש לעשות למרואן ברגותי היו מלווים במעשים, היה ראוי לציינם, אחרת מדובר על מחווה ריקה מתוכן''.
''שרי הממשלה החליטו'' 76878
אפי איתם הוא ריק מתוכן באופן כללי, מין אדם ניאנדרטאלי שקם לתחייה בעידן המודרני ועלה לגדולה בזכות הקסם הברבארי שמושך אליו מתנחלים ושאר טיפשים. לגבי שרי הממשלה, עד כמה שזכור לי משיעורי האזרחות בשלהי שנות השמונים, כל עוד הם חברים בממשלה, חלה עליהם אחריות להחלטותיה.
שאלה 76880
מה נשאר מהעיתון שאתה קורא, אם יש כזה, אחרי שאתה מוחק ממנו את המחוות הריקות מתוכן, לשיטתך?
תשובה 77232
אם היה מדובר על עניין לא מהותי, נניח חילוקי דעות בדבר גובה המס על סיגריות או כמות הפועלים הזרים הלא חוקיים לעתיד שיורשו להיכנס לישראל, ניחא, הלא אי אפשר להסכים על כל דבר. אבל כאן מדובר על הפרה מהותית ובוטה של עקרונות השוויון וחופש הפרט. מי שמוכן להמשיך לשבת בממשלה המקבלת החלטה כזו ולכן מסכים למעשה לקבל את ההחלטה לא יכול להיקרא אדם מוסרי (בספר שלי). אני קורא את הניו יורקר ואת האקונומיסט ונמנע מהעיתונות היומית (ובכך מפחית מאד את כמות המחוות הריקות שאני צריך לספוג)
''שרי הממשלה החליטו'' 77099
זה לא נכון. אם השרים הללו היו ממשיכים להתנגד לחוק גם בכנסת מבלי להתפטר, הייתה כאן בעיה מהותית. אבל מותר לחילוקי דעות להתקיים בממשלה. התנאי היחיד הוא שלאחר שנתקבלה החלטה, כל הממשלה מקיימת אותה.
קליינר ומנהל המקרקעין 76915
מבזק חדשות ב"הארץ":
ח"כ קליינר: אם תידחה הצעת דרוקמן, אניח הצעת חוק לפירוק מנהל מקרקעי ישראל.

אכן לדעתי הגיע מכבר הזמן לחיסול פרה קדושה זו.
מנהל מקרקעי ישראל זה מכבר חדל מלנהל את נכסי המדינה בצורה שקולה ואחראית. זהו אחד הגורמים המרכזיים המעודדים בנייה מאסיבית, ומחבלים בתהליכי הכרזת שמורות טבע וגנים לאומיים.
כך למשל שיווק המנהל מכרזים לקרקע לא מתוכננת לבנייה באזור צור-הדסה (ואחרים), ולמעשה בלחץ המנהל וספסרי נדל"ן, יישוב של 2000 תושבים עלול להפוך לעיר של 20,000 תושבים שכמובן יבואו מירושלים. הצעה של אולמרט לספח את צור-הדסה לירושלים (יישוב שנמצא 20 ק"מ ממרכז העיר) למעשה מחלישה את מרכז העיר.
דוגמא אחרת - התנגדות המנהל להכרזת שמורה ביוספרית השנייה מסוגה בישראל בדרום השפלה על פני 615 אלף דונם בנימוק שזה מוריד את ערך הקרקע. בהחלט לא נימוק רציני מבחינתי. (יש לציין ששמורה ביוספרית אינה אוסרת לחלוטין בנייה - בניגוד לשמורת טבע רגילה).

המנהל הפך זה מכבר לגוף שעוסק בעיקר ביוזמות נדל"ן. שום יוזמה להקצאת קרקעות מדינה לפארקים ושמורות לא באה מהמנהל אלא רק מהגופים הירוקים, וגם אז הרבה פעמים המנהל מעכב ומקשה את התהליכים.
גם מערכת היחסים בין קק"ל והמנהל היא בעייתית ולא מתאימה למדינה דמוקרטית. לקק"ל יש חצי מחברי מועצת המנהל, וברשותה יש חלק גדול מקרקעות המדינה.
מוטב בעיני להקים רשות יערות לאומית, שתחליף את קק"ל בכל הקשור לענייני יערות וייעור.
קליינר ומנהל המקרקעין 76918
נדמה לי שמנהל מקרקעי ישראל נוהל במשך שנים רבות ע''י בעלה של שלומית אלוני הקדושה.
איזו קדושה יש בשולמית אלוני? 76925
או בכל אדם אחר, לצורך העניין?
אין בה. 76927
אלוני היא ''קדושה'' במרכאות כפולות. חשבתי שזה ברור. כנראה שטעיתי.
לך תוכיח 76930
ואם רפול הוא בעלה של עפרה מאירסון, זה אומר שהיא מצביעה ל"צומת"? בקיצור, הסקות שכאלו הן חסרות משמעות. זה שאחותך זונה (או אחיך זונה) לא אומר שום דבר עליך.
בלי חרות ומק"י? 76941
ובני בגין נגד ההחלטה:

טוב שנשאר ימני נורמלי אחד. 76958
ראוי להזכיר שבימי ההסתה נגד רבין, כאשר נאמר הביטוי הגזעני ''ממשלה הנשענת על ערבים'' אמר בני בגין ''רוב זה רוב''.
רוב הימין הוא לא כזה בגלל הסתירה בין ערכים דמוקרטים והומנים ללאומנות.
טוב שנשאר ימני נורמלי אחד. 76960
אני מודה לכבודו על האבחנה הפסיכיאטרית של בני בגין. אבל מעבר לזה, האם בני בגין הוא לא הוכחה שאין סתירה בין ערכים דמוקרטיים והומניים ללאומנות?
טוב שנשאר ימני נורמלי אחד. 76962
בני בגין הוא היוצא מן הכלל המדגיש את הכלל. הימין שהוא מייצג היה אולי רלבנטי בימי אביו.מי שתומך בכיבוש מטבע הדברים יתמוך בקיצוץ זכויות ערבים. העובדה היא שזה הימין של ימינו.
טוב שנשאר ימני נורמלי אחד. 76964
חשבתי שאתה מדבר על ערכים שהם, כידוע, דברים מוחלטים ולא זמניים, ולא על גחמות.

בכל מקרה, כאן: תגובה 76958 אמרת שיש סתירה בין ערכים דמוקרטיים והומניים ללאומנות. אז או שבני בגין הוא לא עקבי, או שהוא לא לאומן, או שהוא לא דמוקרט והומני, או שאתה לא עקבי. תחליט אתה.
תפסיק להשתיק אותו 76967
לא משתיק אף אחד 76970
ובכן, אני טוען שמה שהוא אמר בתגובתו המקורית ובתגובתו הבאה (מי שתומך בכיבוש תומך בקיצוץ זכויות ערבים) זה שטות גמורה והכללה גורפת מדי. יכולתי כמובן לענות "ארז, אתה מדבר שטויות במיץ (אין קשר), הרגע סתרת את עצמך". אבל אני לא עושה את זה, כי יש לי תרבות דיבור (או, תרבות כתיבה). יש למישהו בעיה עם זה?
כן! 77016
לג. שמעון, כמובן. (סעיף 3 ב').
כן! 77017
סליחה? יש הבדל בין הפרש של 23 דקות להבדל של שנתיים. העובדה שאנשים עושים הכללות (שגויות בעיני) שעוזרות להם אולי לקדם את הטיעונים שלהם לא תמנע ממני לערער על ההכללות הללו.
ולדעתך 77020
אם כן היה הפרש של שנתיים בין שתי ההודעות של ארז, זאת הייתה "השתקה"?

(ניסיתי לשאול את כותב ההודעה המקורית, חבר המערכת, ג. שמעון, אבל הוא ענה לי בענייניות היובשנית והמנומסת שלו, שאופיינית לסגנון דיונו האקדמאי, משהו כמו: יא (שם גנאי) אחד, תחזור ל(שם גנאי) שלך‏1).

1 ציטוט מהזיכרון.
טוב שנשאר ימני נורמלי אחד. 76971
בני בגין מייצג דבר שהיה קיים אך עבר מן העולם - ימין שתומך בעקרונות מר"צניקים בעניני פנים.
כך ז'בוטינסקי אמר שעבור כל בעל משרה יהודי במדינה העתידית יהיה סגן ערבי ולהיפך.
כך תמכה מפלגת חירות בראשות מנחם בגין, אביו של בני בגין בסיום הממשל הצבאי בשנות ה50 וה60.
הם לא ראו סתירה בין ליברליזם ללאומנות וחשבו שניתן לגשר על זה.
במובן זה הימין של היום יותר מציאותי. כאשר אתה תומך בכיבוש מטבע הדברים גם תתמוך באי שיויונם של אזרחים לא יהודים.
טוב שנשאר ימני נורמלי אחד. 76972
ואם אני תומך בכיבוש סיפוח ואיזרוח (משה ארנס למשל התבטא בנושא יותר מפעם אחת, אני זוכר למשל את מצע הליכוד בשנת 1992), אז אני לא ימני‏1? אתה לא חושב שאתה מכליל יותר מדי?

1 אני כמובן לא רואה בעצמי ימני או שמאלי. אני בכלל מחוץ לסקאלה...
טוב שנשאר ימני נורמלי אחד. 76977
אולי אתה ימני, אבל אני מדבר על הימין המסורתי שלא תומך בנתינת זכויות אזרח לאוכלוסית השטחים.
ולא ידעתי שארנס תמך בדבר כזה אי פעם...
ימני זה סתם סטינגה 76986
א. זו לא בהכרח דעתי. רוב הזמן אין לי אג'נדה להעביר באייל, אני נהנה מעצם הדיון.
ב. ובכן, אולי הימין הזה לא כל כך מסורתי? אולי זה הימין שאוהבים להציג בטלויזיה כי הוא מצטלם טוב, אבל יש גם ימין אחר? כמו שלא כל השמאל הוא "נוער הנרות"...
ימני זה סתם סטינגה 76987
לפי מה שנראה זה הימין היחיד במדינה. לבני בגין אין ממשיכים ותומכים, אלא אם מחשיבים את דן מרידור שכיום הוא יותר איש מרכז. הימין ההומניסטי היה קיים בימי ז'בוטינסקי ובגין האב. כיום אין לו סימן וזכר, אלא ע''י בני בגין ודן מרידור.
ימני זה סתם סטינגה 76992
רגע, אתה לא קודם כל יורה את החץ ואז מסמן את המטרה? מדוע דן מרידור הופך אצלך לאיש מרכז, בגלל שהוא הומניסט לשיטתך? שוב, טענתי כנגד ה"מה שנראה" שכן למצלמה יש נטייה לחבב את מי שצועק וזועק.
ימני זה סתם סטינגה 76997
א. דן מרידור הוא איש מרכז כי דעותיו הן שמאלה מהליכוד, הוא הצטרף למפלגת המרכז וטומי לפיד רוצה אותו בשינוי.
שכחתי להזכיר את משה ארנס ועוזי לנדאו, שניהם לאומנים קיצונים אבל הומנים לגבי הערבים. (שלמה בן עמי מתיחס לתופעה בספרו האוטוביוגרפי, שכחתי את שמו). כל אלה שהזכרתי הם בנים של אנשי ''חירות'' הקלאסית. בימין של היום זה לא קיים.
ב. לא רק מי שצועק יכול להיות בעל דעות לא סימפטיות.
ימני זה סתם סטינגה 77004
שוב, מה הופך את דעותיו של מרידור ל"שמאלה מהליכוד"? האין אתה שוב יורה את החץ ואז מצייר את המטרה? אני מניח שאתהגם לא מכיר את כל חברי מרכז הליכוד בשמותיהם הפרטיים, ואתה גם מביא עוד ועוד דוגמאות שאני לא חשבתי עליהן (והם אגב, עדיין חלק מהימין של היום, לא? אחרת אתה שוב חוזר על התרגיל עם החץ). אז אולי ההכללה המקורית היא אכן שגוייה, אבל לא רק במקרי קיצון?
נחזור לדיון על בני בגין 77057
שלום ערן!

האם אתה רואה בדבריו, אף שאלו דיבורים שלא באים לידי מעשה, את השתייכותו של בני בגין ל"משתלבים"?
נחזור לדיון על בני בגין 77058
לא, שהרי זו לא חוכמה להתנגד למשהו שאתה בכלל לא משפיע עליו.
נחזור לדיון על בני בגין 77069
נכון שבני בגין לא משפיע, אך מה מטרתו בהתבטאותו. הרי לא שמענו ממנו כבר כמה שנים ופתאום בני בגין מוותר על אלמוניותו ויוצא לתקשורת. קצת מוזר.
נחזור לדיון על בני בגין 77071
לא יודע. אולי הוא מתכנן קאמבק? נחיה ונראה.
נחזור לדיון על בני בגין 77134
ואולי הוא כבר לא פוליטיקאי, ולכן מרשה לעצמו לומר את מה שהוא באמת חושב? (או ש"פעם פוליטיקאי תמיד פוליטיקאי"?)
נחזור לדיון על בני בגין 77272
לא במקרה שלו. בימי שמיר הוא סירב לשבת בממשלה כשגנדי צורף אליה, לעומת דן מרידור שותפו לדיעה שהשתפן.
וכמו שהזכרתי למעלה, בימי ההסתה נגד רבין הוא יצא כנגד גזענות מפלגתו באמירותיה.
נחזור לדיון על בני בגין 77278
אולי הוא רואה את החוק הנורא הזה ואומר לעצמו פה כבר אי אפשר לשתוק.

מותר להם להרוס הכל אבל גם להרס יש גבול.
היכן ישנם עוד אנשים כמו האיש הזה 77206
זו הזדמנות לומר לשם שינוי על אדם חי: "היכן ישנם עוד אנשים כמו האיש הזה?".
בגין הוא קול של שפיות ומוסריות במדמנה המופרעת של הפוליטיקה.
עכשו כשאמר, וממחנהו, את שאמר, אני מעריך אותו עוד יותר (אם אפשר)

והחוק שעבר,
כלוננו וכלימתינו מעל דפי ההסטוריה.
היכן ישנם עוד אנשים כמו האיש הזה 77270
והוא גם יחזור אלינו כמו בומרנג. מי שמתיחסים אליו כגייס חמישי בסופו של דבר יתנהג כך.

וחזרנו לימים השחורים של שנות ה80.
הליכוד מפגין שרירנות לאומנית מטומטמת שכאמור תחזור אלינו כמו בומרנג.
העבודה מתעקשת להמשיך ולתפקד כסמרטוטי הליכוד, וכמו שעופר שלח כותב היום בעיתון עונשה בבחירות הבאות יהיה מוצדק מאין כמוהו.
המדינה ממשיכה ללכת מדחי לדחי.
אבל בכל ההסברה אשמה.
בלי חרות ומק"י? 77427
ראשית: לא ראיתי את נוסח החוק המוצע. האם יש למישהו?

שמעתי את הראיון עם בני בגין, והוא אכן היה משכנע מאוד. כאשר שמעתי את פסיקת בג"ץ לא תמכתי בה, אבל בעקבות הראיון עם בגין שיניתי את דעתי. המפתח לשינוי, שלבושתי לא חשבתי עליו לפני כן, היו דבריו של בגין על הפגיעה בכבוד הערבים הנובעת מהאיסור. לא כל אפליה בהכרח פסולה בעיני, אך אפליה זו פוגעת במובהק בכבוד האדם ולכן אני מתנגד לה.
בלי חרות ומק"י? 77444
בקישור ל"מעריב" מופיע נוסח החוק. הנה הוא שוב לשימושך:
בלי חרות ומק"י? 77447
תודה.
קריאת הנוסח לא שינתה את דעתי.
כמה הערות 77007
נתחיל ונגמור עם הקללות וההשמצות כמה שיותר מהר: זו החלטה מטומטמת (בגלל השלכותיה, אם היא תעבור בכנסת ואח"כ את בג"צ, מה שלא סביר), שנעשתה ממניעים פסולים: אינטרסנטיים-סקטוריאליים (הצדקה לתשלום משכורות הפרזיטים בסוכנות היהודית, ואם מישהו ירצה אני יכול להרחיב על פן מסריח ומטופש זה של הצעת החוק) וגזעניים (לא ממש צריך לפרט, בעיקר על רקע זהות מציעי החוק והתומכים בו).

עכשיו למה שמעניין באמת (אותי, לפחות):
ראשית, העובדה שלמרות פסיקת קעדאן אף פלסטינאי אזרח ישראל(לפחות שאני שמעתי עליו) טרם התקבל לישוב קהילתי פירושה שזהו חוק מיותר, שמתפרץ לדלת פתוחה. משפחת קעדאן עצמה נדחתה על בסיס סעיף אחר בוועדת הקבלה שדנה שנית בעניינה.

שנית, ובאותו הנושא, חשוב להבין שפסיקת קעדאן התייחסה למקרה ספציפי מאוד: קציר אינו באמת "ישוב קהילתי" - צמוד אליו, על גבעה סמוכה, נמצא פרויקט "בנה ביתך" אשר בו גם ערבים יכולים לרכוש מגרש (כמובן, גם זה הוסכם רק לאחר מאבק). עובדה זו פירושה שהרעיון של לאומיות שונה כפגיעה ב"רוח הקהילתית" היא שטות גמורה. לא ברור מה היה קורה אם היה מדובר על ישוב קהילתי אמיתי. לדעתי האישית, יתכן מאוד שיש מקום להכיר בלאום כעקרון מבחין לגיטימי בישובים קהילתיים - כמובן, בהנחה כל שאר התנאים בין יהודים ופלסטינאים שווים, ולא כתרוץ למדיניות גזענית של "נפרד אבל שווה". במחשבה שניה, אני לא מוצא שום הגיון בקריטריון כזה: מי שלא נראה למייסדים כמתאים לקהילה, שיידחו אותו באופן פרטני.

לבסוף, חלק גדול מפעילי הזכויות בקרב הפלסטינאים אזרחי ישראל היו *מאוד* לא מרוצים מהבג"צ המקורי - משתי סיבות עיקריות:

1. לשון העתירה, הציונית והאפולוגטית במודע, שמטרתה היתה לאפשר לשופטים לקבל החלטה חיובית בנושא, לא התייחסה כלל לעוולות שהתרחשו בנושא הקצאת הקרקעות (במקרה של הפלסטינאים אזרחי ישראל, יותר נכון לדבר על הפקעת קרקעות, או על גניבת קרקעות) מקום המדינה ועד למקרה הספציפי. הצהרה עקרונית מעין זו, היתה חשובה לרבים מהפעילים יותר מאשר הנצחון במקרה הקונקרטי, וזאת בעיקר עקב הסיבה הבאה:

2. המקרה הפרטי היה חסר רלוונטיות לאוכלוסיה הפלסטינאית בכללה, אשר זקוקה להקצאת אדמות, אישורי בניה (לא סתם הורסים פעם ביומיים בית של פלסטינאים שנבנה באופן בלתי חוקי - אין להם שום אפשרות אחרת לבנות), תשתיות, הכרה בישובים הבלתי מוכרים וכו', ולא ליכולת להתקבל לישוב קהילתי יהודי - דבר שרק מעטים מסוגלים (כלכלית) ומעוניינים בו.
גזענות ישראלית 77147
והנה עוד דוגמא קטנה לגזענות ישראלית: בפיגוע הירי היום בירושלים נהרג פלסטינאי ונפצע שוטר. הכותרת בעמוד הראשי בYנט: "שוטר נפצע בפיגוע בירושלים" (בכתבה עצמה הכותרת היא כבר "ישראלי נפצע ופלסטיני נהרג בפיגוע בירושלים"). רק כדי שהכל יהיה ברור - ההרוג אינו המחבל, אלא סתם אדם שנקלע אל חילופי האש. אבל הוא לא חשוב - הוא פלסטיני.

הבוס שלי סיפר לי על כותרת שהייתה פעם בעיתון בדרום אפריקה של האפארטהייד אחרי אסון טבע כלשהו: "5 אנשים, 3 סוסים ו-‏10 שחורים נהרגו אתמול"...
גזענות ישראלית 77192
הכותרת היא "הרוג ופצוע בפיגוע". אולי תיקנו בינתיים?
גזענות ישראלית 77209
בחוץ תיקנו (ואז, כמובן, לא מציינים את לאום המעורבים). בפנים השוטר עדיין בא קודם. אפשר לתרץ את זה כרונולוגית (קודם נפצע השוטר, אחר כך נהרג הפלסטיני), אבל זה קצת דחוק.
ועל זה היית אומר: 77200
תגובה 74312
איפה הם 77210
איפה כל המגיבים שנודעו במלחמתם בגזענות, ובכל קישור בין גזענות לציונות? איפה ג. שמעון? איפה אסתי? איפה גילית? איפה אשר לבשן? כשזה לא נורווגים מול יהודים, זו לא גזענות? או שציונות היא אכן גזענות?
ומי אדוני? 77216
הנה אני: הכותרת בוויינט באמת לא בסדר.
ובעניין האדמות- ההצעה הקליינרית הזאת היא בושה וכלימה. ואני מקווה מאוד שזה לא יעבור בכנסת.
ומי אדוני? 77259
מן הסתם התכוונת דרוקמנית
גם אני נגד (ולא רק משיקולי מוסר אלא גם בתקווה שכך קליינר יגרום לפירוק מנהל מקרקעי ישראל).
דירה להשכיר - ישראל 2000 77413
דירה להשכיר- ישראל 2000

בעמק יפה בין כרמים ושדות
עומד מגדל בן חמש קומות.
בקומה הראשונה
לודמילה השמנה
עלתה מאוקראינה לפני שנה.
פיה מלא שני זהב
וסבה כך היא אומרת, היה ברוסיה רב.

בקומה השניה
משפחה תימניה.
הורים ועשרה ילדים מטפחים
לאבא יש בשוק דוכן פצוחים.

בקומה מספר שלוש
אביעד,עם הכפה על הראש
לו כפה ולה מטפחת
את חמשת ילדיהם מגדלים הם בנחת.

בקומה הרביעית
גר זוג צעיר
היא גננת, הוא מלצר
עלו מאתיופיה, שכחתי לומר.

בקומה מספר חמש
גרה משפחת חרמש
אך לפני שבוע
ארזו מזוודות ועזבו.
איש אינו יודע לאן ומדוע.

סגרו השכנים הדלת
ותלו בחוץ שלט:
``דירה להשכיר``

בא תום משיינקין עגול משקפים
ארבעה עגילים לו בשתי האזנים
עומד בחוץ וקורא את השלט
עולה במדרגות ופותח הדלת.
באים מכל הדירות השכנים
עומדים מסביבו מסבירים לו פנים:
``הנאה המטבח בעיניך?``
נאה.
הנאים החדרים בעיניך?
נאים
הנאה המסדרון בעיניך?
נאה.
אם כן, שב אתנו, תום!
לא אשב! השכנים אינם טובים בעיני!
איך אשב אני, לוחם לזכויות האדם
עם מתנחל שידיו מגואלות בדם?
ובכלל, לא מתאים לי וממש לא נוח
לגור ליד דוס שיעשה לי שטיפת מוח!
שלום לכולם, שלום עכשיו
הלך לו תום, ואביעד נעלב.

הלך תום, בא קלמן.
עומד בחוץ וקורא את השלט,
עולה במדרגות, פותח הדלת.
באים מכל הדירות השכנים,
עומדים מסביבו מסבירים לו פנים:
הנאה המטבח בעיניך?
נאה
הנאים החדרים בעיניך?
נאים
הנאה המסדרון בעיניך?
נאה
אם כן, שב, קלמן, אתנו!
לא אשב. השכנים אינם טובים בעיני!
איך יכול אני, חסיד של הרבי מגור
ליד אישה פרוצה לגור?
היא מכסה טפח ומגלה טפחיים
ומה יהיה על קדושת העינים?
נעלבה לודמילה,
וקלמן הלך לו.

הלך קלמן, בא דוקטור גל.

עמד בחוץ, קרא את השלט,
עלה במדרגות, פתח את הדלת

באים מכל הדירות השכנים
עומדים מסביבו מאירים לו פנים
הנאים החדרים בעיניך?
נאים
הנאה המטבח
נאה
הנאה המסדרון?
נאה.
אם כן, שב אתנו דוקטור גל!
לא אשב! השכנים אינם טובים בעיני -
איך אשב אני, המחונן, הגאון
עם מוכר פיצוחים שלא גמר תיכון?!
הבוז לבערות, יחי המשכל!
נעלב התימני, והלך דוקטור גל.

הלך דר` גל, בא איליה.
עולה...
פותח..
באים...
הנאים החדרים...

לא אשב. השכנים אינם טובים בעיני.
איך אגור אני, לטבי בהיר עור
בכפיפה אחת עם אתיופי שחור?
לא נאה לי ולא יאה לי!
לך, גזען, גם לנו לא נאה ולא יאה,
צעקו השכנים פה אחד,
רק לודמילה שתקה בצד.

הלך איליה, בא אבו-עמאר.

עולה...
פותח...
באים מכל הדירות השכנים,
עומדים בגבם אל הקיר (בגלל הסכינים)
הנאה המטבח?
לא מספיק מרווח
הנאים החדרים?
אח, הם קטנים וצרים.
וואלה, דירה כל כך קטנה
לא מספיק אפילו לילדי אשתי הראשונה!
אם כן, לא תשב עמנו כאן?
שאלו כשנימת רווחה בקולם
אשב ואשב, בחפץ לב!
הרי מי שיש לו שכל במוח
ימהר מכאן לברוח
ומי שישאר כאן בדירה
מתוך בחירה או מחוסר ברירה
אני לא אגרש, אני בן תרבות!
אני אחכה עד שהוא ימות
וזה יקרה תוך זמן קצר,
תסמכו על מילה של אבו עמאר!
ואז הא הא - יהיה לי את כל הבנין!
לי ולחמולה - הם יותר ממניין!!
אז יאללה! קדימה! לארוז מזוודות
חשף אבו עמאר שיניים מפחידות.

ומאז, בעמק יפה בין כרמים ושדות
עומד מגדל בן חמש קומות.
גרה בו משפחה אחת: אבו עמאר,
כל היום הם שרים אללה הוא אכבר.
דירה להשכיר - ישראל 2000 77424
במילה אחת: אומנות!
פשוט נפלא.

מחכה בקוצר רוח לסיפור ההמשך, עם פרק נרחב על מאבקי "מרחב המחייה" או "הכה את החילוני/ישראלי" בין החרדים לפלשתינאים.
דירה להשכיר - ישראל 2000 77442
באמת נפלא.
(חבל שאתה אלמוני, אלמוני).
דירה להשכיר - ישראל 2000 77445
יתכן, כמובן, שהאלמוני הוא אכן המחבר של הטקסט הזה, אבל בכל אופן הטקסט הזה כבר רץ כמה ימים ברשת הישראלית, ואפילו מנוקד.
דירה להשכיר - ישראל 2000 77472
ראיתי את השיר בפורום ארץ הצבי, אבל הם הורידו אותו אחרי איזה חצי שעה. (והם מדברים על צנזורה?)
נירנברג. 77524
ואני חשבתי ששרת החינוך שכל כך אוהבת את השואה, שמעה על חוקי נירנברג.

הכינו את הטלאי השחור.
נניח 77543
נניח שיהודי היה מבקש לקנות בית ברהט ולהתיישב בה, והתושבים היו מתנגדים בנימוק שבגלל היותו שונה מהם מבחינה חברתית ותרבותית, הוא אינו מתאים. מה לדעתכם היה פוסק בג"ץ במקרה זה ?
אולי 77544
יש הבדל בין קהילה קיימת, לקהילה בהתהוות. מה גם שישוב בדואי הוא קהילה אמיתית, לא סתם אוסף אנשים אקראי שבא לגור בבתים צמודי קרקע.
אולי 77546
קציר הוא ישוב ותיק. מדוע אינו "קהילה קיימת" ?
גם את המשפט השני בתגובתך אני לא כל כך מבין.
צריך להגדיר מהו ישוב קהילתי 77549
אבל לפני כן- מדובר כאן על שכונה חדשה לגמרי, על גבעה אחרת.
למה שלא ייכנסו לשם יהודים וערבים, באופן החופשי לגמרי שבו אנשים קונים בית ומשלמים עבורו במיטב כספם?
מה מפריע לך שכן ערבי?
(גדלתי ברחוב מעורב בחיפה, וזה בכלל לא היה issue).

ובעניין ישוב קהילתי- אני חושבת שלא כל פיתוח קבלני של אזור בתים צמודי קרקע הוא "קהילה" או "ישוב קהילתי".

רהט מאוכלסת בבדואים שמקיימים שם שפה ותרבות נפרדים.
דוגמה אחרת- ישוב אקולוגי שיוסד בשבועות האחרונים בהר תבור (אני חושבת).
קהילה זה מקום שבו אנשים מקיימים קשרים, ובד"כ עם נושא אידאולוגי או חברתי שמאחד ביניהם. אחרת זה יותר כמו פרבר של עיר, מקום של בתים פרטיים, כשלשכנים אין קשר מיוחד, אם בכלל, זה עם זה. השוני מפרבר הוא שזה לא צמוד באופן מיידי לעיר. אבל בארץ קטנה, שבה שום מקום לא רחוק מאיזשהו מרכז, זה לא הבדל גדול. (כלומר, זה לא שהאנשים מבודדים על רא הר קירח בלב הישימון, ותלויים זה בזה באופן חברתי או אחר).

יש אגב ישוב קהילתי מעורב אחד בארץ- נווה שלום. המדינה לא הסכימה לתת להם אדמה ובסוף הם קיבלו (בחכירה?) אדמה מהמנזר של לטרון.

אני חושבת שישובים מעורבים זה רעיון טוב, כל עוד לא מדובר באנשים עם צרכים אידאולוגיים מיוחדים (שמירה מוחלטת על אי נסיעה בשבת, למשל).
צריך להגדיר מהו ישוב קהילתי 77734
אני לא כל כך מסכים עם כל מה שאת אומרת, ובעיניי חלק מההבחנות וההדלים שאת עושה אינו כה ברור (למשל, אם לא אותה שפה הרי זה דו צדדי), אך ממילא, כפי שאני מסביר כאן באיזה שהוא מקום, איני רוצה להציג את עמדתי בנושא זה משום שאינה מגובשת מספיק (בודאי לא מפריע לי שכן ערבי), והסיבה להתערבותי כאן היא אך ורק הצבעה על הפוליטיות וחוסר האיזון בהרכבי בית המשפט העליון.
צריך להגדיר מהו ישוב קהילתי 77869
"אני חושבת שישובים מעורבים זה רעיון טוב, כל עוד לא מדובר באנשים עם צרכים אידאולוגיים מיוחדים (שמירה מוחלטת על אי נסיעה בשבת, למשל)" - כלומר, ישובים לא-מעורבים, שכל תושביהם מסכימים על אי נסיעה בשבת, יכולים למנוע ממני את זכותי הדמוקרטית הידועה בכינויה "חופש התנועה"? במה נעלה רצונם כי בכביש (הציבורי! לא של אבא שלהם) העובר בישובם לא יותר לאזרח לנוע עם רכבו, על זכות אלמנטרית זו? ומה לגבי דרישות אחרות (שהאזרח יצטרך להקריב בוהן, בהתאם לדת המקומית, ובניגוד לזכותו הדמוקרטית לסרב)?
צריך להגדיר מהו ישוב קהילתי 77935
היי גוד

איפשהו במעלה הפתיל דיברתי על "קהילה קיימת" לעומת "קהילה בהתהוות".

בישוב קהילתי מתהווה, אפשר לקבוע מראש אם זו קהילה יחודית (חרדית, אקולוגית, שיתופית), לקבוע כללים בהתאם, ולקבל או לדחות אנשים בהתאם‏1.
אם אתה בא אח"כ, ומתקבל, (שזה המקרה של "קהילה קיימת"), ברור שאתה חייב לכבד את חוקי המקום.
(אתה לא תיסע במאה שערים בשבת, נכון? לעומת זאת, במקומות שהדתיים מנסים להשתלט על כביש שהיה פתוח לתנועה עד עכשיו, יש בהחלט מקום למאבק!)

אגב, בעניין קהילה מתהווה- אם נותנים לקבוצה אידאולוגית, לאומית, חברתית, או מה-לא, אדמה לישוב קהילתי ברוח יחודית, צריך לתת גם לקבוצות אחרות.
כלומר- אם "יהודי" זה אפיון מספיק יחודי כדי לדחות בגללו ערבים, אז צריך לתת גם לערבים אישורים לישובים חדשים.

וסיפור קטן- לפני כמה שנים, בזמן אחת מממשלות הליכוד,(ביבי? המ.. מרוב בחירות מוקדמות כבר קשה לזכור) היה לי קשר לעמותה שרצתה להקים ישוב אקולוגי, עם תכנון אקולוגי מיוחד של הבתים והצמחיה. ובשום אופן לא הצלחנו לקבל אדמה מהמנהל- כלומר, לא בתחומי הקו הירוק. אם היינו מסכימים לעבור "כמה ק"מ מזרחה" היינו מקבלים אדמה מיד. לא הסכמנו, ובכך נגמר העניין.

1 טל הזכיר איפשהו למעלה את "נוף אלונים", שהוקמה על אדמה מופשרת של קיבוץ "סוללים"- הטרנד הזה, של בתים שמוקמים על אדמות-קיבוצים מקפל בתוכו תופעה מכוערת של דחיית אנשים ללא סיבה טובה- לא מדובר על ישוב עם אפיון יחודי ספציפי, או על קיום קשר משמעותי כלשהו עם הקיבוץ עצמו. אבל יושבות שם ועדות קבלה של קיבוצניקים, ומסננות אנשים לפי קריטריונים סנוביים ומעמדיים בעליל. וכשלוקחים בחשבון שהאדמה בעצם לא שייכת לקיבוץ אלא היא אדמת לאום, [ובכ"ז הקיבוץ "מוכר" אותה ומרוויח עליה כסף], לא ברור למה בכלל נותנים לעשות את הסינון המכוער הזה. [אני אישית לא הייתי רוצה לגור בישוב שבו יש אוכלוסיה הומוגנית מסוג מסויים מאוד, שאנשיה עמדו כולם ב"דרישות" הקבלה המסויימות האלה. גם לא הייתי מכפיפה את עצמי לנסיון לעבור את הוועדה הזאת]
צריך להגדיר מהו ישוב קהילתי 77955
היי אסתי.

אני מדבר על מצב שאני גר בכלל במקום אחר. נניח, אני גר בת"א, וביישוב הדתי עמנואל התושבים החליטו שאסור לנסוע בשבת בָרחובות. *לי*, ללא קשר לשאלה עם אני גר במקום או לא, שמורה הזכות הדמוקרטית "חופש התנועה". הכביש הנ"ל, גם אם אינו ערוץ תחבורה ראשי, אינו רכוש של תושבי עמנואל. הוא רכוש של המדינה הדמוקרטית. אולי אכבד את מנהגי המקום ולא אסע שם, אבל אינני חייב. אני חייב לציית רק לחוקי המדינה, ממש כמוהם. באיזו זכות הם עוברים על חוקים אלו ומקפחים את אחת מחירותיי?
לכן, הסיבה היחידה שלא אסע במאה שערים היא כי אני חרד (מצחיק, הא?) למכוניתי, ואולי לחיי. אינני *חייב* לכבד את מי שאינו מכבד זכויות-פרט אלמנטאריות. אולי לא אסע לשם רק משום שהנסיעה ועיצבון האנשים לא תביא תועלת. זה הכול.
צריך להגדיר מהו ישוב קהילתי 77962
לי לא אכפת לכבד את רגשותיהם של תושבי מאה שערים. אני לא אסע שם בשבת גם אם יובטח לי שלא יזרקו עלי אבנים. אבל לגבי כביש בר אילן למשל, לא הייתי מוותרת להם.

בעניין זה שאתה לא תכבד את רגשותיו של מי שלא מכבד את זכויות הפרט שלך- לדעתי כדאי למצוא דרכים אחרות להילחם באי-הכיבוד הזה מצידם. לא ע''י החזרה באותו מטבע. (אבל זאת רק דעתי, ואני יכולה בהחלט להבין את הזעם).
צריך להגדיר מהו ישוב קהילתי 77963
אולי נסחפתי קצת. אני לא אציק להם, כי הכלל המוסרי שלי הוא לא לגרום לסבל אנושי (כפי שהם גורמים לי. טוב, להם יש כללים אחרים). אבל בפירוש לא ניתן לומר כי פגיעה בזכויות יסוד אלמנטריות שווה לפגיעה ברגשות.
בכל מקרה, כיבוד הרגשות הוא במקרה הטוב רק עניין של נימוס. הוא בוודאי לא ראוי לגזור חיוב חוקי (אם כי הוא עלול להחשב כזה, ושלא כדין, לדעתי)
למה נניח, הוא כבר פסק 77564
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... גם באום אל פאחם וגם בשגב שלום. ואגב, נניח שבית המחוקקים הנורווגי היה פוסק שליהודים אסור לקנות בתים, מה לדעתך הייתה אומרת השרה לבנת?
למה נניח, הוא כבר פסק 77584
לא הגבתי עד כה על הידיעה משום שלא גבשתי לעצמי דעה החלטית בנושא, שיש בו פנים לכאן ולכאן.
השאלה שהבאתי הייתה בעצם שאלת ''מלכודת'' (כי כבר ידעתי את התשובה), ומטרתה לבקר (שוב) את בית המשפט העליון, מבלי להציג את עמדתי כלפי העניין עצמו.
פשוט שמעתי אתמול ברדיו על מקרה שבו ביקש יהודי להתיישב ברהט לפני שנים מספר, ובית המשפט העליון דחה אותו בנימוקים כפי שתיארתי.
אתה הוספת לידיעתי עוד שני מקרים אחרים שבהם נהג כך בית המשפט העליון במקרים שבהם הקהילה הייתה ערבית והמבקש להתיישב בה יהודי.
והנה במקרה שבו אזרח ערבי רוצה להתיישב ביישוב קהילתי יהודי מובהק, התמיכה של בית המשפט העליון היא דווקא בצד השני.
זו עוד דוגמה לאיפה ואיפה שבה נוהג בית המשפט הפוליטי הזה.
והנה עוד סיפור שתאהב 77586
והנה עוד סיפור שתאהב 77618
אין לי שום סיבה ''לאהוב'' את הסיפור הזה.
העובדה ששני שופטים יכולים להגיע לפסקי דין הפוכים עבור אותו מקרה היא מובנת מאליה. השופטים הם בני אדם, ואנו חייבים לקבל את העובדה שהמשפט אינו מתמטיקה. ולי גם מובן מאליו שמהותו של השופט שנוצרה עוד מאז ינק חלב משדי אמו תשפיע על פסקי הדין שלו. (איני רוצה להגיב לגבי המקרה הספציפי עצמו שלא התעמקתי בו ובודאי לא ידועים לי עליו כל הפרטים.)
מה שכן מפריע לי הוא שבבית המשפט העליון ובבג''ץ שאליו מגיעים מקרים שיש להם הקשר פוליטי, ונתונים בויכוח ציבורי, יושבים שופטים שמפסקי הדין שלהם אני יודע שרובם ככולם שמו פתק שמאלי בקלפי.
אותה איפה ואיפה שלכאורה צצה מסיפורי ה''יהודים ערבים'' הנ''ל, שמצביעה על השקפה פוליטית היא רק מקרה מאפיין.
למה נניח, הוא כבר פסק 77951
נו, מסתבר שטעיתי בהערכה שלי, ואין לי אלא להתעצב על החלטת בית המשפט, ולהביע את התנגדותי לערכים שהיא מייצגת.
למה נניח, הוא כבר פסק 78097
יש עוד פרטים / לינק על פסקי הדין שמדובר בהם?
האם היהדות היתה באמת הסיבה היחידה לפסילה?
למה נניח, הוא כבר פסק 78112
את הסיפור על רהט שמעתי בחצי אוזן ברדיו, ויהיה קשה לעשות עם זה משהו. בלינק שהביא האלמוני ישנה כתבה מ''הארץ'' ובה שם העותר. עם זה אפשר ללכת לאתר בית המשפט העליון ולחפש.
למה נניח, הוא כבר פסק 78161
חיפוש של אליעזר אביטן ב google הביא אותי לאתר של ערוץ 7. אליעזר אביטן מספר שם כי במקרה שלו היה מדובר בקבוצת אנשי משטרה וצבא שביקשה להקים שכונה בישוב שגב שלום ע"מ לחזק את הנוכחות השלטונית הישראלית במקום.

זה לא בדיוק זהה למקרה של קציר ששם זוג אחד רצה להתקבל למקום ללא יומרות לשנות את אופיו או לשמש כמעין שוטר על שאר התושבים.

הלינק:

למה נניח, הוא כבר פסק 78164
אני התכוונתי לחיפוש באתר בית המשפט העליון. קריאת פסק הדין מעניינית יותר. אולי הם לא התייחסו כלל לנימוק הזה של אביטן. ובכלל, הנימוק שבפי המתיישב לא צריך לתת לו משקל, אלא לעובדה עצמה. תאר לעצמך שקבוצת ערבים תבקש להשתלב בישוב יהודי מטעמים אידאולוגיים, כדי לדחוק את רגלי היהודים מאזור מסויים. בודאי לא יצהירו על כך בגלוי.
נניח 77948
אני נוטה להאמין שבג"ץ היה פוסק לזכות היהודי. אבל קשה לי להאמין שזה היה בכלל מגיע לבג"ץ - לרהט, למיטב ידיעתי, אין "ועדת קבלה". התנגדות התושבים, אם הייתה, הייתה בדרך אלימה, ולא בדרך של ניסיון להפעיל סעיף כלשהו בחוק כלשהו‏1.

1 באמירתי זו אין כדי לייחס לאוכלוסיית רהט נטייה לאלימות, אלא לכלים העומדים לרשות התושבים לו היו מעוניינים למנוע מאדם להתיישב בעיר. אני בספק אם אכן הייתה ננקטת אלימות כנגד יהודי כמתואר לעיל.
הממשלה מושכת ידה מהחוק 78294
הממשלה מנסה למצוא דרך מילוט מהמלכוד אליו נכנסה, ומגלגלת את תפוח האדמה החם לוועדת נאמן.
מי שידע מיהם עשרים ושניים השרים שתמכו בדחיית החוק עד להמלצות ועדת נאמן, והאם השרה לבנת נמנית עליהם, מתבקש להודיע לכולנו.

''להמשיך לעשות את מה שעושים'' 170823
במאמרו של אריה דיין ב"הארץ" טוען עדאל קעדאן שמנהל מקרקעי ישראל והסוכנות היהודית עברו מאפליה גלויה לאפליה סמויה, שמונעת את מימוש פסק הדין של בג"צ משנת 2000. קעדאן מציג מסמך שנכתב על ידי דן בריר, אחד מחברי צוות שהוקם על ידי מנכ"ל החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית יחיאל שמשוני כדי לגבש עמדה בנושא בג"ץ קציר. במסמך המסכם כותב בריר כי פסק דין קציר "כמעט שלא מותיר 'חורים' שמאפשרים מיון תושבים ללא אפליה". בהמשך הוא מונה, אחד לאחד, את כל "החורים" שהיו קיימים עד אז ושנסתמו על ידי פסק הדין. האפשרות להמשיך ולמיין מועמדים להתיישבות באמצעות אגודות שמפעילות ועדות קבלה, מסביר בריר, "מצטיירת (לאור פסק הדין, א"ד) כבעייתית"; "הגדרות של קריטריונים שייקבעו על ידינו בתנאים הנ"ל נראות מאוד בעייתיות"; "מהלכי מיון" של מועמדים על פי אפיוניהם השונים ("יישוב לאמנים, יישוב לעולים, יישוב ל'ירוקים' וכו"') "עשויים להתפרש כהתחכמות שבאה לעקוף את בג"ץ". בריר מחווה דעתו, ש"המהלכים הפוליטיים לשינוי החוק עשויים שלא לעמוד במבחן חוקי היסוד", ומגיע אל השורה התחתונה, המעורפלת משהו בניסוחה, של המסקנות: "לאור הנ"ל, נראה שדרך הפעולה הנכונה היא לא לעשות רעשים במערכת ולהמשיך לעשות את מה שעושים".

בתגובה שמסרה הסוכנות לדיין נאמר שההמלצה הזאת, "להמשיך לעשות את מה שעושים" אף על פי שבג"ץ קבע כי "מה שעושים" מנוגד לחוק, לא היתה אלא "דעה אישית של פקיד בלבד". "הסוכנות היהודית", מסר דובר הסוכנות, ירדן ותיקאי, "פועלת בהתאם לפסיקת בג"ץ ועובדיה מונחים לפעול בדרך זו בלבד". הדובר נמנע, עם זאת, מלהשיב על השאלה מה היו המלצותיו הרשמיות של הצוות והאם ההמלצות אומצו על ידי הסוכנות.

בהמשך הכתבה מתוארת בין השאר ישיבת וועדת הקבלה של קציר, מנקודת מבטו של קעדאן. מסתבר שבין השאר נדרשו בני הזוג קעדאן למסור קורות חיים, שנמסרו לגרפולוג... בני הזוג קעדאן נדחו בוועדה, ועדאל קעדאן מגיש, כאמור, בימים אלו, עתירה נוספת לבג"ץ.

"הארץ": http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?it...
ובכרמיאל... 245649
"בית המשפט המחוזי בחיפה הורה למינהל מקרקעי ישראל להקפיא מכרז לרכישת קרקעות בכרמיאל, או לחילופין לאפשר לערבים ישראלים להשתתף בו. קק"ל, שהקרקע בבעלותה, טענה שאסור לה למכור לערבים אדמות במקום."

252259
הצעת חוק של הנדל: יישובים ליהודים בלבד

נשיאות הכנסת אישרה לח"כ מהאיחוד הלאומי להניח את ההצעה בתמיכת ח"כים מהליכוד, *שינוי* וש"ס.
252511
מישהו עוד מתפלא על משהו הקשור בשינוי?
בינתיים לא 265634
הצעת החוק של ח"כ הנדל נדחתה ברוב של שני קולות. הארץ: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?it...
בינתיים לא 265635
חבל שלא פירסמו רשימה שמית, אם לא של כל 38 ח"כים שתמכו בהצעה, לפחות של הבולטים בהם.
בינתיים לא 265636
אכן חיפשתי חלוקה מפלגתית, בעיקר בשל התגובה המקורית שלך.

<בודק באתרים של העיתונים האחרים>

הנה, יש במעריב: http://www.nrg.co.il/online/1/ART/830/340.html
בעד: 38 ח"כים מסיעות הליכוד, האיחוד הלאומי, המפד"ל, ש"ס ויהדות התורה, בינייהם השרה ציפי ליבני, ח"כ רוני בראון וח"כ גלעד שרון.

נגד: ח"כים מסיעות העבודה, שינוי, יחד, עם אחד והסיעות הערביות, מהליכוד התנגד להצעה יו"ר הכנסת ראובן ריבלין. אהוד יתום ומרינה סולודקין נמנעו.

אה, והנה הרשימה המלאה של התומכים:
אברהם הירשזון (ליכוד).
אליעזר "צ'יטה" כהן (ישראל ביתנו).
גלעד ארדן (ליכוד).
יובל שטייניץ (ליכוד).
יצחק וקנין (ש"ס).
לאה נס (ליכוד).
מיכאל נודלמן (האיחוד הלאומי).
ניסן סלומינסקי (מפד"ל).
עמרי שרון (ליכוד).
רוחמה אברהם (ליכוד).
אורי אריאל (האיחוד הלאומי).
אריה אלדד (האיחוד הלאומי).
דוד לוי (ליכוד).
יורי שטרן (האיחוד הלאומי).
יצחק כהן (ש"ס).
לימור לבנת (ליכוד).
מיכאל רצון (ליכוד).
נסים דהן (ש"ס).
ענבל גבריאלי (ליכוד).
רוני בר-און (ליכוד).
איוב קרא (ליכוד).
בני אלון (האיחוד הלאומי).
דניאל בנלולו (ליכוד).
יחיאל חזן (ליכוד).
יצחק לוי (מפד"ל).
מאיר פרוש (יהדות התורה).
משה כחלון (ליכוד).
נסים זאב (ש"ס).
צבי הנדל (האיחוד הלאומי).
אלי ישי (ש"ס).
גדעון סער (ליכוד).
זאב בוים (ליכוד).
יעקב אדרי (ליכוד).
ישראל כץ (ליכוד).
מיכאל גורלובסקי (ליכוד).
משולם נהרי (ש"ס).
נעמי בלומנטל (ליכוד).
ציפי לבני (ליכוד).
בינתיים לא 265641
אפשר לתהות כיצד הצעה כזאת עברה את נשיאות הכנסת והגיע בכלל להצבעה. התשובה פשוטה. חמי דורון, נציג "שינוי" הליברלית והנאורה, הצביע בעד הגשתה, ובכך סיפק את הקול שאפשר לה להיות מוגשת בכלל. רובי ריבלין, למשל, נמנע.
בינתיים לא 265643
דורון כבר ציין זאת כאן: תגובה 252259
בינתיים לא 265644
אה, סליחה. לא הייתי מרוכז.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים