ההומניזם כדת מדינה 133
האם תוכנית ליבה הומניסטית לכלל ילדי ישראל מתנגשת בזכותם של המתנגדים לה לחופש דת ומצפון?

פעמים רבות קרה לי, בעת ויכוח על כפייה דתית, שהוטחה בפני הטענה כי גם החילונים כופים את ערכי המוסר ההומניסטיים שלהם על הדתיים, ואין כל הבדל מעשי בין כפייה של ערכי מוסר הומניסטיים (מתוך מחשבה שהדבר יועיל לכל הצדדים וישפר את חייהם) לבין כפייה של ערכי מוסר דתיים (מתוך אותה מחשבה בדיוק).

האדם הדתי, הרי, מאמין כי מצבו של זולתו ישתפר אם ימלא מצוות, בדיוק כשם שההומניסט מאמין שמצבו של זולתו ישתפר באם לכל אדם יהיה מירב החופש האפשרי.

הויכוח התגבר כאשר שר החינוך ביקש להוסיף "תוכנית ליבה" לחינוך החרדי, שתכלול חינוך לדמוקרטיה ולערכים של חרות ושיוויון. החרדים, כמובן, התנגדו לתוכנית זו. הזרם החרדי רואה בדמוקרטיה רע הכרחי, ומעדיף לנצל את מה שניתן לו לנצל בזכותה, מבלי "להתלכלך" בה.

אם ישראל תראה לנכון להוסיף את תוכנית הליבה הזו, נאלץ להתמודד עם הטיעון שהעליתי לעיל: כפיית המוסר ההומניסטי כמוה ככפייה דתית.

ניתן להתחמק מהשאלה ולטעון שהחינוך לדמוקרטיה בבתי־הספר החרדיים לא יהיה שונה במהותו משיעורי התנ"ך בבית־הספר הממלכתי, היינו - לא תחוייב השרשה והפנמה של החומר הנלמד. אך האם לכך אנו מכוונים? תלמידים שיודעים את הנוסחא לחישוב מספר המנדטים בכנסת, אך אינם מכירים בלגיטימיות של בג"ץ? חצי עשור עבר מאז נבחנתי בפעם האחרונה בתנ"ך, וצר לי להודות בכך, אך מעט מאוד נותר בזכרוני מכל לימודי, על אף הציון הסביר לגמרי שקיבלתי בבחינת הבגרות.

לא. החינוך לדמוקרטיה חייב להיות חינוך שמטרתו אינה העברת מידע, אלא הנחלת ערכים (נכון שהתרגלתם לתרגם "ערכים" כ"יהדות"? אז גם לחילונים יש ערכים). לשם כך עלינו להודות בעובדה אחת מציקה - ההומניזם (כלומר, דמוקרטיה, חירות ושיוויון) הוא הדת הרשמית של מדינת ישראל. אפשר לצמצם מעט את ההגדרה, שכן דת כוללת מיני ציוויים של בין אדם למקום, שאינם רלוונטיים להומניזם: ההומניזם הוא מערכת המוסר הרשמית של ישראל.

המשמעות של הצהרה כזו היא הפיכת ישראל לדמוקרטיה מתגוננת - גישות פאשיסטיות, גזעניות ואנטי־דמוקרטיות ישללו על־ידי מוסדות המדינה ולא יזכו לכל סיוע ממנה; כל מערכת חינוך בישראל תחוייב בתוכנית ליבה שתכלול תכנים הומניסטיים, כמו גם תחומי לימוד אוניברסליים כגון מתמטיקה, מדעים, אנגלית - ובשלב מאוחר יותר, אולי אפילו פילוסופיה; החוק הקיים האוסר על מפלגות המתנגדות להיות ישראל מדינה דמוקרטית יופעל ביתר שאת, ומיני ניסוחי שגיא נהור לא יתחמקו ממנו (ובאותה הזדמנות, הסייג השני של החוק - החיוב בהכרה במדינת ישראל כמדינה יהודית - יוסר). חופש הדיבור לא יוגבל - גופים אנטי־דמוקרטיים יורשו לפרסם פרסומים, אך לא יורשו להתמודד בבחירות לכנסת, ולא יורשו להיות מעורבים בפרוייקטים ממשלתיים, בפרסומים ממשלתיים, וממילא לא יורשו להפיץ את מרכולתם במערכת החינוך.

בגישה הזו אין שלילה של עקרונות ההומניזם הקובעים חופש דת ומצפון. בגליון ינואר 2000 של כתב העת "מקום למחשבה", מופיע מאמר מאת פרופ' פרנסס רדאי מהאוניברסיטה העברית. במאמר זה טוענת רדאי כי חינוך לזכויות האדם חייב להמצא בסל החינוך של כל ילד, שכן ללא התערבות ממשלתית שכזו, אין לילד אפשרות להלחם על זכויותיו - או אף לדעת עליהן. ילד הגדל בקבוצה השוללת חלק מזכויות האדם של חבריה (גם אם בהסכמה), לעולם לא יכיר את הזכויות הללו. כאן, למעשה, מתנגשת זכותם של ההורים לחנך את ילדם על־פי ערכיהם, בזכותו הבסיסית ביותר של הילד - הכרת זכויותיו הוא. בהתנגשות הזו, זכותו של הילד גוברת על זכותם של ההורים. על־כן, תוכנית הליבה ההומניסטית תתבצע, גם אם בכפייה, ואילו את שאר המסגרת החינוכית, יוכלו לקבוע ההורים עצמם.



אינני תמים. פעולות אלו הן בבחינת חזון אחרית־הימים של החילוניים בישראל. אך ההקצנה שהצבתי בדברי למעלה, צריכה לשמש כמוקד כוח כנגד חזון מדינת ההלכה של החרדים. בכל פעם שהממשלה תשקול לוותר בנושא כלשהו לרצון העסקנים החרדים, ותאפשר כפייה דתית, על הציבור החילוני לדרוש מיד וויתור הדדי לכיוון המדינה ההומניסטית, ולו בדמות תמיכה ממשלתית בגופים הומניסטיים ובחינוך לערכים הומניסטיים.

זה עצוב שעלינו להלחם על הדמוקרטיה הישראלית השברירית, אבל אם זה מה שידרש מאיתנו - אסור לנו להכנע. הביטוי הזה, שכיכב לרגע פוליטי ודעך עד מהרה - מלחמת התרבות - צריך לחזור לשימוש באופן אינטנסיבי, שכן המלחמה הזו תשאר כאן איתנו הרבה אחרי שנשיג שלום עם סוריה ועם לבנון. את הצלקות של המלחמה הזו, אנו עלולים לשאת עוד דורות רבים, ואם נפסיד בה - נסתיר את הצלקות הללו מאחרי הזקן, או מתחת לשטריימל.

פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

עירוב תחומים 1920
אפתח בהערה - המושגים 'דמוקרטיה' ו'הומניזים' הם כפי שאני מבין אותם - יתכן ולא נכון, ויתכן שאף הסטורית, מקורם ומשמעותם שונה. אבל זה לא צריך להפריע לדון בטענותי במנותק מהמושגים.

המונח המעורפל "ערכי הדמוקרטיה" השתרש כל כך בז'רגון שלנו עד שהוא משפיע על מהלכי חשיבה. הדמוקרטיה היא שיטת ממשל שההגיון מאחוריה הוא שכדי להבטיח את טובת הכלל, הכלל יכפה את רצונו על המיעוט. לדוגמא: זה די מטריד שישנם גנבים אז נקבע לכך ענישה ונצמק את התופעה. עוד דוגמא: אין לתת עונש מוות למחבלים כי זה לא מרתיע (טוב טוב אל תקפצו אני יודע שאצל אנשים אחרים קיימים גם נימוקים אחרים).
כלומר לשיטת הממשל הטכנית אין מה לומר על ערכים. למעשה ההבדל היחיד בין דמוקרטיה למונרכיה או דיקטטורה הוא במי יותר חשוב: המלך, הדיקטטור או הרוב. בניגוד להומניזים.
אני כידוע לקוראים האחרון שיכול לדבר בשם אותו הומניזים - אבל הבנתי הבסיסית היא שההומניזים כן מתיימר לדבר בשם ערכים.
אותו דיבור בשם ערכים לא יבוא לידי ביטוי דווקא בדוגמאות שהבאתי אלא דווקא במקרים בהם זכויותיו של הפרט מתנגשות ברצונו האנוכי של הכלל - שם נכריע לטובת הפרט.

החוק שאוסר על מפלגות שמתנגדות לדמוקרטיה להשתתף בחוקי המשחק הוא חוק הגנה עצמית של אותה דמוקרטיה. אין בו שום ערך הוא פשוט אומר שאסור לתת לנצל את הדמוקרטיה לרעתה.
לעומתו חלקו השני של החוק - זה שתובע הכרה במדינה כמדינה יהודית הוא חוק הגנה עצמית של המדינה בתור מדינה יהודית (אפשר כמובן להסביר שאין עתיד למדינה בתור לא יהודית, ולכן גם החלק הזה בחוק הוא הגנה עצמית של הדמוקרטיה שלנו, אבל אני אבחר ללכת בעקבותיו של כותב המאמר) כלומר הוא חוק שאפשר להגדירו כערכי ודווקא בגלל שהוא ערכי הוא סותר ערכים אחרים של כותב המאמר.
ההומניזים בא יחד עם הדמוקרטיה אך רחוק מלכלול אותה. חוק הגנה עצמית של הדמוקרטיה איננו אידיאלי על פי תפיסת עולם הומניסטית שכן הוא מדכא מיעוט (אם כי הוא יהיה אולי הכרחי כאילוץ)

אני לדוגמא מקבל את הדמוקרטיה כשיטת ממשל אך לא מקבל את מה שאתה מכנה ערכי ההומניזים. על כן, על הדמוקרטיה אני לא מאיים. כל חטאי הוא שאני לא מסכים לחנך את ילדי בדרך שהיית רוצה שאחנך אותם. לזה קוראים כפיה חילונית. כן כן. בדיוק כפי שהצגת בתחילת המאמר. אתה יכול לטעון שזה קונטרה הכרחית כנגד מה שאתה מכנה כפייה דתית, אבל כך או כך זו בהחלט כפיה.
וכל זה בלי להזכיר את העובדה שהמפלגה שמייצגת את אותם ערכים הומניים זוכה בציבור ל10% מהמצביעים בעוד שהמפלגות הנגדיות זוכות להערכה כפולה. על כן מדובר בכוונה שמלבד היותה לא הומאנית (כפיה) היא גם לא דמוקרטית (הכרעה על פי המיעוט).

הטענה שילד צריך לדעת את זכויותיו היא רלוונטית אך ורק אם אותם זכויות הם מוסכמות על כולם. אם חלק חושב שאותם זכויות לכאורה כוחם דווקא בהיזק לילד, הרי שאין הם זכויות כלל ועיקר.
עירוב תחומים 1922
השגיאה שלך, ושל רבים בציבור הישראלי, מתחילה כבר במה שכתבת למעלה - כאילו הדמוקרטיה היא שלטון שבו הרוב כופה את דעתו על המיעוט. שלטון כזה אינו דמוקרטיה אלא אוכלוקרטיה - שלטון האספסוף. בדמוקרטיה אמיתית, זכויותיו של המיעוט יזכו להגנה, ולא יכפה עליו דבר המנוגד להשקפותיו, כל עוד המנעות מהכפייה אינה פוגעת באנשים אחרים (לדוגמא - כת המאמינה בצורך בקורבנות אדם לא תזכה להגנת חופש הדת, שכן חופש זה יפגע בזכות לחיים של אנשים אחרים).
השאלה, כמובן, היא איך להגדיר את המיעוט הזה. האם לילד חרדי צריך להתייחס כאל חלק מהמיעוט החרדי, ולכן לתת לו להתחנך ללא תוכנית ליבה הומניסטית, הוא שמא הוא שייך למיעוט של הילדים - שזכאים, מן הסתם, לחופש בחירה בדרך המועדפת עליהם?
ההומניזם והדמוקרטיה כרוכים זה בזו. דמוקרטיה ללא הומניזם היא חסרת משמעות וחסרת סיכוי. דמוקרטיה שמתמצת בבחירות אחת לכמה שנים בלי חוקה, חרות ושיוויון, יכולה באותה מידה להיות דיקטטורה.

ולכן בדיוק אני קובע כי החינוך להומניזם אכן צריך להיות בכפייה - כן, כפייה חילונית. זו הסיבה שאני מכנה אותו דת מדינה. זה בדיוק מה שהוא - המערכת המוסרית של המדינה, וכל ילד חייב להכיר אותו, גם אם הוא יחליט בהמשך לדחות אותו. האופציה להכיר את ההומניזם הכרחית לקיומה של מדינה דמוקרטית.

אילו הייתי רוצה בישראל כמדינה יהודית (מה שמכונה "מדינת הלכה"), הרי שהייתי קורא לכפות את החינוך ליהדות מאותה הסיבה - האופציה לבחור ביהדות הכרחית לקיומה של מדינה יהודית.
אבל אני לא מעוניין במדינה יהודית. אני רוצה מדינה דמוקרטית. באמת דמוקרטית.

אשר להערתך האחרונה - באיזה אופן יכול חינוך לזכויות אדם להזיק לילד?
עירוב תחומים 1925
חינוך לזכויות אדם אמיתיות לא יכול לפגוע בילד אבל אם תחת הכותרת זכויות אדם אתה כולל זכויות של כל מיני סוטי מין כמו הומוסקסואלים לדוגמא, ואתה מעביר לילד את המסר שזה לגיטימי זה בהחלט עלול לפגוע בו.
עירוב תחומים 1926
אני מניח שלדעת כבודו הומוסקסואליות אינה זכות אלא משהו שצריך לאסור?
עירוב תחומים 1929
ההגדרה הבסיסית ביותר של זכויות האדם היא שמותר לאדם לעשות כל דבר כל עוד אינו פוגע באדם אחר. במה פוגע ההומוסקסואל באנשים אחרים? הוא לא. על שום כן, זכותו לעסוק בפעילותו המינית על פי העדפותיו.
אלא אם לדידך הומוסקסואל אינו אדם...
עירוב תחומים 1930
זו תהיה דרך מצויינת להתפיח את מספר התגובות לכתבה ל500 בערך אם נכנס לנושא הטעון הזה. ההומסקסואליות לדידי היא דבר לא מוסרי ובתור שכזה החינוך שאתן לילדי הוא שלילת הדבר ללא כל כל קשר לשאלה אם צריך או לא צריך לאסור את הדבר בחוק. חינוך כפי שאתה מציע להסביר לילדי שהדבר שזה דבר לגיטימי (לא לגיטימי על פי חוק אלא לגיטימי כמוסרי) זו דוגמא מצויינת למה הצעתך היא כפיה בעיני.
ותגובה לאלמונימי - מה עניין שמיטה אצל הר סיני - הומוסקסואלים הם בני אדם כמוני - אבל הדרך _שבחרו_ (כמובן שגם נטיות טבעיות משחקות כאן אבל יש פה עדיין אלמנט של בחירה) מאמללת אותם. ולא הייתי רוצה שתאמלל את ילדי גם כן.
כל הדיון פה אגב, הוא לגבי חינוך ילדים - דבר שלא היה כלל רלוונטי (בדרך הטבע) עבור הומוסקסואלים
עירוב תחומים 1931
האם תאמר לילדיך שהומוסקסואליות היא זכותו של כל אדם אבל דבר לא מוסרי (ממש כמו שבגידה עם אשתו של השכן היא זכותו של כל אדם בתנאי שהיא מסכימה אבל דבר לא מוסרי) או שתאמר להם שהומוסקסואליות היא דבר אסור?

ההבדל מהותי אם כי ברור שלילד קטן אומרים "אסור" גם על דברים לא מוסריים ללא הבחנה בין השניים אולם אינני מתייחס כאן לחינוך פעוטות אלא לחינוך נוער.
עירוב תחומים 1932
נו, למעשה אלמונימי כבר ענה לך, אז לא אחזור על דבריו.

אבל באיזה אופן בחירתם של ההומוסקסואלים תאמלל את ילדיך? האם בגלל שישמעו על הומוסקסואלים יהפכו הם עצמם להומוסקסואלים? האם באמת עד כדי כך שברירית נטייתו המינית של אדם? כמות ההומוסקסואלים בעולם לא השתנתה במאה השנים האחרונות, רק הלגיטימיות לצאת מהארון למי שהוא בכל מקרה הומוסקסואל - היא שהשתנתה.

אגב, האומללים אינם ההומוסקסואלים הזוכים ללגיטימיות, אלא דווקא אלו (שאחד מהם יכול להיות בנך) שנאלצים להסתיר את נטייתם משום שהם חיים בחברה הרואה בהומוסקסואליות עבירה שדינה מוות.
1934
עירוב תחומים 1935
וודאי שילד שיחונך לפי שיטתי ישמע על הומסקסואליות ולא יפגע. אבל אתה מדבר על הפנמה של הערכים שלך כלומר אתה מדבר על שכנוע של ילדי שזה דבר לגיטימי.
יש כמובן כאלו שנולדו עם נטיות סטיות מין כאלו ואחרות, או שכתוצאה מחסך או מטראומות ילדות פתחו סטיות אלו. על אלו ההשפעה של החינוך תהיה לא משמעותית גם ככה. אבל ישנם גם רבים אחרים שלגיטימציה לסטיות אלו עלולות לגרור אותם לזה (או "לנסות") גם אם נטיות אלו לא קיימות בהם מלכתחילה - לדוגמא השתתפות באורגיות - שעל פי הבנתי (המאוד מצומצמת) קיים בה אלמנט של הומסקסואליות.

ולגבי השאלה מי האומלל: אדם שנולד עם נטיות לנקרופיליה האם נראה בזה דבר לגיטימי רק כי זה לא פוגע בזולת (או לפחות ב"זולתו")? או לחילופין האם הוא יהיה אומלל אם מחסומים פסיכולוגים או חוקיים ימנעו ממנו לבצע את זממו? יתכן. אך וודאי שיהיה אומלל יותר אם ילך אחר נטיות ליבו.
לא כל מה שהאדם נדחף לעשות על ידי יצריו בהכרח טוב בשבילו לטווח הארוך - ובעיני הומוסקסואליות בינהם.

כל זה רק כדי לא להשאיר את הנושא פתוח.
אם נחזור לנושא המאמר, הבהרתי מדוע כפיית חינוך הומניסטי במדינה תפגע בי ובילדי ולכן מדוע הצעתו של הכותב היא סותרת את העקרונות אותם הוא רוצה לכפות.
עירוב תחומים 1940
הזכות למידע היא זכות בסיסית בכל חברה דמוקרטית. דמוקרטיה אינה יכולה להתקיים ללא חופש המידע.
כאשר נימנעת מאדם (נער או מבוגר) הגישה למידע, הוא לא יוכל לקבל החלטות שכולות והדבר יפגע בחברה כולה ובמדינה.
כדי לשמר את המדינה כמדינת חוק, חייבת המדינה לכפות את חוקיה, וכדי שתוכל לעשות זאת חייבת היא לידע את אזרחיה בחובותיהם וזכויותיהם.

ולסיום אשאל : מה תהיה תגובתך אם מערכת החינוך החילונית תאסור לימוד תנ"ך כי הוא קורא לרצח חילונים.
עירוב תחומים 1948
כתבתי בפירוש אני לא שולל את הידיעה - דובי בפירוש העלה בכתבתו את הידיעה ללא הפנמה, כדבר אותו הוא לא רוצה. פה מדובר על שכנוע. הדתיים לא צריכים תוכנית הומניסטית כדי להכיר את הנושא הם צריכים תוכנית כזו כדי להשתכנע בלגיטימיות הזו.

אין לי שום בעיה עם זה שבבתי הספר החילוניים יפסיקו ללמד תנך בגלל הצורה השטחית שעושים זאת שם. לימוד כזה לטעמי רק מרחיק את החילונים מהתנך ולא מקרב.
עירוב תחומים 3789
לדעתי לכל הומוסקסואל יש את זכויותיו וצריך להתייחס אליו כמו לכל בן אדם אחר זה לא צודק שמאשימים אותם ופעם לא קיבלו אותם לצבא בגלל זהותם הם אותו דבר כמונו ואני רוצה לדעת מה היה אומר מי שהחליט את ההחלטה נגד הומוסקסואלים אם הוא היה אחד מהם!
הומואים, בחירה, אושר 1941
ראשית, הרשה לי להציג את עצמי - אני הומו מאושר.
להשקפת עולמי לא בחרתי להיות הומו, נולדתי כך. מרגע שהייתי מודע להומואיות שלי עמדה בפני הבחירה בין שתיים:
האפשרות האחת: לחשוב, כמוך, שהומואיות זה רע, להיאבק בזה, להיות בקונפליקט תמידי עם עצמי, להסתיר, לחיות חיים כפולים, לשקר ולבגוד בקרובים לי, לבזבז אנרגיות יקרות על המלחמות הפנימיות וההסתרה, לחיות בחסך תמידי של אהבה וזוגיות ומין עם גבר, שהם חלק בלתי נפרד ממני.
האפשרות השניה, בה בחרתי: לקבל באהבה את עצמי כפי שאני, לממש את עצמי ואת הפוטנציאל הענק שיש בי לאהבה וזוגיות - עם גבר אחר כמובן - ובזכות כך לחיות חיים חופשיים ומאושרים, בהם אני מנתב את האנרגיות שלי לכיוונים פרודוקטיביים ולא למלחמה אינסופית וחסרת תוחלת בעצמי, בנטיותי ובסביבתי.
היה לי קל לבחור כפי שבחרתי למרות אנשים כמוך. היה לי קל מפני שחלק מהותי מן הדמוקרטיה ששולטת כאן, למגינת ליבך כנראה, הוא הכרה בזכויותיהם של בני האדם, ובכללם המיעוטים. היה לי קל בזכות כל אותם לוחמים למען זכויות האדם, סטרייטים, הומואים ולסביות, שסללו לפני את הדרך, ואיפשרו לי לחיות במלוא מובן המילה - ועך כך תודה להם.
צר לי על כל אותם מתבגרים הומואים שנולדים להורים כמוך - רובם יאלצו לבחור באפשרות הראשונה של הסתרה ושקרים, מאבקים פנימיים וסבל רב. חלקם יצטרפו לסטטיסטיקה הנוראה המראה כי שליש מהמתאבדים בגיל ההתבגרות עושים זאת על רקע של נטיה מינית. סטטיסטיקה נוראה זו היתה משתנה מהקצה אל הקצה אם במקום דעות כמו זו שלך, היה שורר כאן הומניזם אמיתי הנותן לגיטימציה לכל אדם באשר הוא לחיות את חייו על פי בחירתו.
הרוב החילוני, הדמוקרטי, ההומניסטי ימשיך להיאבק להשגת המטרה הזו, ולטובת כולנו - גם לטובת ילדי המגזר הדתי - אני מקווה שנצליח.
הומואים, בחירה, אושר 1943
מעבר לענין זה. שלילה קיצונית של הומוסקסואליות. עלולה להתפרש כמתן לגיטימציה לאלימות נגד הומוסקסואלים.
הומואים, בחירה, אושר 1949
וילד שנולד נקרופיל? גם למען אושרו תלחם?
הומואים, בחירה, אושר 1950
יואיל נא להסביר מה הקשר בין הומואיות לנקרופיליה.
הומואים, בחירה, אושר 1952
הקשר בינהם הוא ששתיהם סטיות מיניות (והראיה היא ששתיהם לא טבעיות - הרי הסיבה ליצר המין היא קיומית לעולם) ואתה בוחר לתת לגיטימציה לאחת בגלל הטענה שזו נטיתך הטבעית - אם כן נקרופיל שיטען שזו נטיתו הטבעית יש לתת גם לו לגיטימציה.
הומואים, בחירה, אושר 1955
בראש ובראשונה - הומואיות אינה רק עניין של מין, אלא גם של רגשות, בדיוק כמו אצלכם הסטרייטים.
אני לא יודע מנין הסקת שאני מגן על זכויותיהם של ההומואים מן הסיבה שזו נטייתי הטבעית. לא כך הוא.
זכויותיהם של הומואים, כמו גם זכויותיו של כל אדם, נובעות מן הטעם האחד הבא ומן הסייג האחד הצמוד אליו:
כל אדם זכאי לחיות את חייו על פי מיטב הבנתו כל עוד אינו פוגע בזולת.
בתחום הקשרים בין בני אדם, בתחום הזוגיות ,ישנו הפן של הדדיות. אם יש הדדיות, כלומר רצון והסכמה של שני הצדדים, יהיו אלה גבר ואישה, או כל הרכב אחר של זוג
הרי שזכותם המלאה לקיים ביניהם זוגיות.
מכאן שנקרופיליה אינה ממן העינין - אין כאן יחסי זוגיות בהסכמה.
ובענין ה'טבעיות' - אכן, אצל הרוב המוחלט של בעלי החיים המין משמש להתרבות בלבד, אולם, ככתוב, יש מותר האדם מן הבהמה. חלק ממותר האדם הוא שאצל בני האדם המין הוא גם להנאה. ושוב, לטענתי, יקיים כל אחד יחסי מין עם מי שהוא רוצה, כל עוד יש הסכמה, הדדיות, ואין פגיעה בזולת.
הומואים\בחירת אושר 1960
פה באים לידי ביטוי פערים בתפיסת העולם ובערכים מנחים. בין ההומניזים (כשהוא לעצמו)ובין היהדות .
ולענינינו - שמכיוון שאתה לא מדבר בשם זכויותיו ואושרו של בני אלא בשם תפיסת עולמך על זכויותיו - אל תכפה עלי את תפיסת עולמך.
הומואיםבחירת אושר 1963
אני מפנה אותך חזרה למאמר שהחל את כל הדיון הזה.
שם נאמר שלכל ילד יש זכויות בסיסיות. זכותו של כל ילד לדעת אותן.
רק אח"כ יש מקום לחינוך ההורים.
זכותו הבסיסית של כל ילד לחיות באושר , לפי בחירתו.
אחרי שהילד ידע את זכותו זו, זכותך לומר לו שלדעתך דרך כזו או אחרת אינה טובה (כמובן, ללא איומים והפחדות בעונשים, כפי שמקובל אצלכם)
אח"כ יבחר ילדך את דרכו, כישות עצמאית בעולם הזה.
האם לא כך אתם עונים להורים חילוניים מסכנים שילדיהם חוזרים בתשובה?
ילדים? של מי?!? 1966
מה הכוונה ל"זכותו" של כל ילד? הכוונה היא שהוא יכול? בוודאי שהוא יכול. האם זה יהיה טוב בשבילו? לשיטתי לא. ומכיוון שכשאני מחנך ילד אני רוצה לדאוג לזה שיהיה לו טוב - בין היתר, לא אגיד לו שזכותו לבחור בדרך זו - מכיוון שהזכות מפוקפקת מאוד לטעמי.
על פי שיטתך זו זכות ולכן ככה היית מחנך את ילדך.... .

והערת אגב: הורים לילדים שחזרו בתשובה הם לא אומללים והראיה הטובה ביותר הם 2 הסבים והסבתות שלי.
הומואיםבחירת אושר 1972
איזו זכות יש לך לכפות את תפיסת עולמך על בנך? הוא לא רכושך, אתה יודע.
של מי כן? 1975
ולמה לך כן מותר לכפות את תפיסת עולמך עליו? איך מדינה יכולה לחוקק חוק חינוך חובה? מה הילדים שייכים לה?
מישהו צריך לחנך את הילד ומקובל שזה ההורים - אם יש לך הצעות מהפכניות בעניין נשמח לשמוע.
של מי כן? 1988
הילדים, כמובן, שייכים לעצמם. לא לי, לא לך, לא למדינה. כל אדם הוא אינדיוידואל. תפקידה של המדינה הוא להעמיד לרשותם את הכלים הטובים ביותר להתפתחותם העתידית כחברים שווים במדינה. אם המדינה היא ליברלית, חובתה לחנך לליברליות. חינוך לא ליברלי יוביל, ברמה גבוהה של ודאות, לאובדן הצביון הליברלי של המדינה.

ובהמשך לשאלתך: האם היית מתנגד שיוקם כאן בית ספר המטיף לאנטישמיות? הרחב, נמק ופרט. האם אתה רוצה לשלול את זכותם של הורים אנטישמיים לחנך את ילדיהם כרצונם?
של מי כן? 2001
אם האנטישמיים היו ציבור שהייתי צריך להתחשב בו בגלל חיינו המשותפים באותה מדינה אז לא הייתי מתנגד אבל מכיוון שזה לא המצב אני מתנגד. באותו אופן אני צריך להתחשב, בך למשל, כי אני צופה לנו עתיד משותף באותה מדינה. לכן אתחשב בך ולא אתבע לסגור מוסדות בהם תטיף לשיטתך בניגוד גמור לכל מה שאני מאמין בו. מאותה סיבה בדיוק אני מניח שאתה לא תתבע לסגור את מוסדות החינוך שלי.
של מי כן? 2039
כלומר, המוסר שלך רלטיוויסטיט לחלוטין. אילו היה כאן ציבור אנטישמי גדול, היית מתחשב בו; אבל מאחר ויש כאן רק ציבור הומוסקסואלי קטן, אינך רואה צורך להתחשב בו. מעניין. ואמרת שיש לך ערכים מוחלטים?
של מי כן? 2053
במה שנוגע אלי אין כל מקום להתחשבות. למשל אם תכפה את דעותיך עלי ועל ילדי זו שבירה של כל הכלים מבחינתי. אנטישמיות אומרת שלי אין מקום מתחת לשמיים ולכן אין לי שום עניין להתחשב בהם.
זה לא עניין של ערכים זו עניין של תועלת מול רווח.
של מי כן? 2057
היהדות אומרת שליהודים כופרים אין זכות קיום. מדוע עלי להתחשב ביהודים האורתודוקסים? מדוע שלא אאסור על לימוד תורותיהם הממאירות? זה לא עניין של ערכים זה עניין של תועלת מול רווח.
של מי כן? 2058
קשה קצת לדבר בשם כולם, אבל נדמה לי שהיהדות שאומרת את זה לא מכירה בך ככופר. עצוב, מעצבן, מרתיח - אבל זה ככה.
של מי כן? 2062
ולי דווקא נדמה שכן...כנס לאתר ''חופש'', קרא קצת מאמרים מעיתונות חרדית (בצירוף שם המקור) ופסוקים שונים בתנ''ך ובתלמוד (בצירוף המקור).
של מי כן? 2065
נראה לי שאתה מנצל את חוסר הידיעה של הקוראים בדברי ההבל של היהדות. יהודי שאיננו מקיים מצוות הוא או ''עם הארץ'', שמצווה, כידוע, לנוחרו ביום הכיפורים שחל בשבת, או ''אפיקורס לתאבון'', או ''אפיקורס קנטרן'' (או איך שלא קראו לו שם). דינם של אלה הוא מיתה, ואתה מנסה להעלים זאת מהקוראים. דיסאינפורמציה טיפוסית.
ידע מעמיק 2107
הידיעה המעמיקה שלך בכל מה שקשור לתלמוד וליהדות כבר עלתה לדיון מספר פעמים בכתבות קודמות.
אני מותיר לצופה הסקרן לחפש את הדיונים ולהכריע מיהו הבקי בחומר, ומי משתמש בו לצרכיו בצורה רשלנית.
ידע מעמיק 2161
שאלה, ובלי התחמקויות או התקפות אד הומינם: מה דינו, על פי ההלכה, של "אפיקורס להכעיס"? האם אמר הרמב"ם שיש להמיתו, או לא? תשובה, בבקשה.
של מי כן? 1990
אז זהו - שמה שהיה מקובל, אולי, הוא שגוי. החברה היא זו שתאלץ "להתמודד" עם הילד לאחר שיתבגר, ולכן סביר להניח שלחברה צריך להיות חלק בחינוכו. גם להורים יש חלק, אבל צריכה להיות חלוקה. החברה צריכה להנחיל ערכי יסוד בסיסיים הדרושים לה להמשך קיומה הסדיר (ובמקרה ההומניסטי - כדי לשמור על שאר האנשים בחברה), וההורים יכולים לעשות את כל השאר.

למעשה, החלוקה היא שהמדינה אומרת מה מותר ומה אסור, וההורים אומרים מה כדאי ומה לא כדאי, מתוך מה שמותר. לדוגמא: מותר להיות הומוסקסואל, אסור להיות רוצח - אומרת החברה, וההורים יכולים להוסיף - כדאי לשמור שבת, לא כדאי להיות הומוסקסואל, או לחלופין - כדאי להכיר פילוסופיה יוונית, לא כדאי לחזור בתשובה - הכל לפי אמונותיהם של ההורים עצמם.

הקביעות של החברה חייבות _להכפות_ על הילד, ואילו הקביעות של ההורים הן אופציות שהילד יכול לבחור ביניהן.

אז למה דווקא ההומניזם צריך להיות המוסר הנכפה? משום שהוא היחיד שדואג לשונה, שאינו מגביל עצמו לחלק מסויים מהאוכלוסיה, ושאינו קובע דברים שעשויים להיות מנוגדים לאמונתו של אדם.
של מי כן? 2002
כל שלושת הקריטריונים האחרונים הם לא המרכזיים והחשובים בעיני. הם החשובים בעינך.
טענתך היא בדיוק המקבילה לדרישה לחנך את כל הילדים במדינה על פי ערכי היהדות. תביעה כזו מובילה בהכרח לפיצוץ שכן לעולם צד אחד יצא נפגע - וזה יכול להיות גם הצד שלך.
אז במקום להקפיץ את מחירי המזוודות, בא נחשוב איך חיים ביחד בלי לכפות את עצמנו אחד על השני.
של מי כן? 2009
אבל זה בדיוק העניין - שערכי ההומניזם אינם מונעים ממך להיות דתי - הם פשוט דואגים שלכל אחד תהיה בחירה. אם האידאולוגיה שלך שוללת את הבחירה עצמה, הרי שיש לנו כאן בעיה עמוקה יותר, ואין דרך ''לחיות ביחד''...
של מי כן? 2021
אחזור על זה בפעם ה50: אין לי שום בעיה עם בחירה. כבר התורה כותבת "הנה אנוכי נותן לפנכם היום את הטוב ואת הרע... ובחרת בחיים" - אפשרות בחירה קיימת אבל התוצאה של הבחירה לא תהייה שווה. מה שאתה רוצה לעשות זה לשכנע את ילדי שאין פה טוב ורע אלא טוב וטוב ועל זה אני שואל במה עדיפה שיטתך משיטתי? (ועל תפרוש שוב את עקרונות ההומניזים כי למי שהם לא חשובים זה לא ממש משנה)
הומואים, בחירה, אושר 2093
לרז!
אני אמנם לא הומו, אבל תן לי לתת לך אללה וואכבאר גדול ויופי שיש כאלה שמחליטים לצאת מארון-הקבורה...
עירוב תחומים 3265
הומוסקסואליות היא לא דבר מוסרי או לא מוסרי כפי שהטרוסקסואליות איננה מוסרית או בלתי מוסרית.

ואם אתה לא הומוסקסואל, איך אתה יודע אם זה עניין של בחירה או לא?
עירוב תחומים 2015
אם זו ההגדרה של זכויות אדם, במה פוגע בך החרדי שמחנך את ילדיו לפי ערכיו? תאמר בודאי שהוא פוגע בילדיו, אך כאן הטעות שלך: אתה יוצא מנקודת הנחה שערכיך הם האמת המוחלטת, ולכן מותר לך לכפות אותה על אנשים אחרים וחינוך ילד לערכים אחרים היא פגיעה בילד. היות ואינך יכול לדעת אם ערכיך הם האמת מוחלטת או לא (קרוב לודאי שלא), אין לך זכות לכפות אותם על אחרים.
דרך אגב, מדינה יהודית אינה בהכרח מדינת הדת היהודית. מדינה יהודית היא מדינת העם היהודי, בדיוק כמו שצרפת היא מדינה צרפתית.
עירוב תחומים 2033
כמובן שאני מניח שמערכת המוסר שלי היא המוצלחת ביותר - אם לא כן, לא הייתי מחזיק בה. אין "אמת" בערכים, יש רק טוב ורע, סובייקטיביים לחלוטין. אני נוקט כאן גישה קצת פונקציונליסטית - איזו שיטה מוסרית תהיה הכי נוחה לכמה שיותר אנשים. הגישה הדתית פוגעת בחלק מהאוכלוסיות (ראה הדיון על ההומוסקסואלים בעמוד זה), בעוד שהגישה ההומניסטית אינה פוגעת באיש - הטענה של הצנחן כאילו חינוך הומניסטי יהפוך את בנו להומו היא, אם תסלח לי, קצת דבילית, שכן החינוך ההומניסטי רק קובע כי להומו יש זכויות שוות. אדון צנחן יכול לחנך את ילדו בביתו כי, לדעתו, להיות הומו זה ממש לא מומלץ.

באשר לפסקה האחרונה - מה הגדרת העם היהודי? האם אפשר לנתק אותה מההגדרה הדתית? בשום פנים ואופן לא. תחשוב על זה - כל מי שמצליח לעבור הליך גיור, הופך ליהודי, גם אם הוא בכלל לא בא לארץ, ולעומת זאת, אינו צריך לעבור שום תהליך של התאזרחות כדי להפוך לישראלי. צר לי - אין שום דמיון בינינו לבין צרפת. ראה גם הדיון בגליון האחרון של "מקום למחשבה" בשאלת חוק השבות.
עירוב תחומים 1946
בושה שבמדינה כזו נותנים במה לגזענים ובעליי דיעות קיצוניות
חבל מאוד אבל לא מפתיע...
עירוב תחומים 1951
את הגזענות (שממש לא רלוונטית לדיון) תוכל להגדיר כפי שבא לך. אבל דעות קיצוניות?!?! רוב הציבור בארץ בפירוש סולד ממתן לגיטימציה לאותם סטיות ולכן היתה התקוממות כזו חריפה כשאהרון ברק פסק מה שפסק, בניגוד לערכי רוב האנשים במדינה (הוא טען כדובי שיש לחנך את העם הנחשל והטיפש שלנו -שמושפע יותר מידי מהמורשת הפרימיטיבית שלו- כדי שיפנים את הגישה ההומניסטית. ובא לציון גואל).
כל הכתבות במקומונים וכל האווירה סביב הנושא בהחלט מבטאות את הלגיטימציה שניתנת על ידי חלק מהעם לזה - אבל רק חלק ונכון להיום מיעוט.
עירוב תחומים 1953
ראשית, עדיין לא הסביר אדוני מה הקשר בין הומואיות לבין נקרופיליה.
שנית, בעניין רוב ומיעוט - כבר בשנת 1988 ביטלה הכנסת ברוב קולות את החוק הקובע כי יחסי מין בין שני גברים בוגרים בהסכמה מהווים עבירה, ומאז חוקקה עוד כמה חוקים המעניקים למיעוט החד מיני זכויות המגיעות לו.
שלישית, בעניין מורשת העם - עפ"י הכתוב בתנ"ך יש לסקול אותי למוות בגין נטייתי ההומואית. האם זו דעתך? האם היית עושה זאת?
חס ושלום 1956
לא. כמו שאני לא קורא להוצאה להורג של מחללי שבת.
כל העונשים הכתובים בתורה ובפרט עונשי המוות אפשר להעלותם על הדעת כשכל העם חי על פי התורה חוץ מבודדים שבחרו להרשיע. אבל כשחלק ניכר ובטח ובטח כשהרוב - לא רק שאינו חי כך אלא שאפילו לא היתה לו ההזדמנות (אפילו ליוסי אני בספק אם היתה) אין מקום לענישה אלא לטיפול פסיכולוגי. בתלמוד אגב מובאת המימרא: "סנהדרין שהרגה פעם ב70 שנה נקראת סנהדרין קטלנית".
חס ושלום 1958
אז היית שולח את רוב מחללי השבת לטיפול פסיכולוגי...
חס ושלום 1961
את ההומואים לטיפול פסיכולוגי.
חס ושלום 1962
ומה עם מחללי השבת, ומה עם כל אותם 'מסורתיים' שבוחרים יום יום אילו מצוות מתחשק להם לקיים באותו יום?
בקיצור, חיה ותן לחיות, עסוק בחייך הפרטיים ועל תתערב בחיי האחרים.
חס ושלום 1967
לא הצעתי כפיית טיפול פסיכולוגי כמובן. כתבתי מהו לדעתי הטיפול הנכון בתופעה.

אני מזכיר שכל הדיון הוא סביב לתוכנית לכפות עלי חינוך שאינו לרוחי - לא אני הוא זה שבא לכפות את דעותי בדיון זה.
חס ושלום 1969
הנה לך שעור בסובלנות. אורח החיים שלנו שונה מן הקצה אל הקצה, יש לנו עולם ערכים שונה.
אבל - אתה היית שולח אותי לפסיכולוג ואני נותן לך לחיות את חייך ולא מתערב.
ובעניין חינוך הילדים: הילדים שלך, אולי שכחת, הם גם אזרחי המדינה, ובתור שכאלה, גם למדינה יש מה לומר בעניין חינוכם.
אתה אמנם האב, אבל גם ה'מדינה' תצטרך להתמודד עם תוצאות החינוך שניתן להם כילדים ברבות הימים, כשיהיו אזרחים בוגרים.
חס ושלום 1977
והנה שיעורי הבית על השיעור:

1. מי הציע לכפות את ערכיו על מי?

2. למה תפיסת עולמך זה המדינה שלה יש לומר על חינוך ילדי, ותפיסת עולמי אינה המדינה?

3. עם אלו בעיות תצתרך המדינה להתמודד בגלל החינוך הקלוקל שאקנה לילדי?
חס ושלום 1979
1. אף אחד לא דיבר על כפיית ערכים, אלא על חינוך. מדובר על כך שיובא בפני הילדים כל המידע הקיים, והם יבחרו. כמו שבמערכת החינוך החילונית נותנים לילדים ידע על דת - אם כי ודאי לא כפי שהיית רוצה - כך צריכים הילדים הדתיים והחרדים להיות חשופים לנושאים כלליים, ולא להישאר בורים.
2. מה שהמדינה נותנת לילדים במסגרת החינוך הקיימת רחוק מלהיות תואם את השקפות עולמי. התכנית נקבעה על ידי השלטון, שנבחר על ידי העם ברוב קולות. הייתי שמח לשנות שם כמה דברים, אני יכול לנסות להאבק בדרכים דמוקרטיות, ועם מה שאיני מצליח לשנות אני נאלץ להתפשר. אתה, לעומת זאת, הקמת לעצמך רשת חינוך עצמאית שמצפצפת על השלטון ועל דעת הרוב. אז על מי המדינה כופה את ערכיה?
3. המדינה צריכה ותמשיך להצטרך להתמודד עם אנשים שתורתם אומנותם, אבל חוץ מתורה אינם יודעים דבר. ההשלכות ברורות וידועות, ודנו בהן ושחקנו אותן עד דק.
חס ושלום 1981
1. חינוך הוא בפירוש הקניית (או כפיית איך שלא תבחר) ערכים. אם אתה מדבר על הצגת עובדות החיים בפני הילדים (יחד עם הסתייגויות המשתנות לפי החינוך הרצוי למחנך) אין לי שום בעיה עם זה אבל זה ממש לא הדבר שאליו התכוון המחבר.

2. מה רע ברשת חינוך עצמאית? אתה רוצה לכפות על כולם תוכנית חינוך רדודה שהיא מן תערובת של כל הפשרות שהגיעו אליהם במהלך השנים? למיטב ידיעתי ישנם גם בתי ספר הומניסטים עצמאיים ואין לי שום דבר רע לומר על זה.

3. עד כאן הדיון התנהל בצורה ענינית פחות או יותר. מה הקשר בין שלילת הערכים שלך לבין נושא תורתו הוא אומנותו? זה לא קשור לא לעניין ולא לכותב.
חס ושלום 2609
סליחה?!
זה מזכיר לי דברים שאיש שכולנו מכירים
כתב בספר שלו יהודים, הומואים, כושים, צוענים וסוציאליסטים...
חס ושלום על הדור הבא 107937
אני ילדה כבת 16 ואפילו אני..כן בצעירותי, מודעת לאנשים השונים ממני כגון הומואים וכ'ו...
איך הנך יכול לטעון כי הומואים זקוקים לטיפול פסיכולוגי? רק משום שבחר לחיות את חייו ללא פחד? אם הוא היה מתחבא ומתחתן עם אישה וחי את חייו באומללות נפש, כן..אז הוא יצטרך טיפול. אך לשחרר את עצמך היא הדבר הבריאותי ביותר שיש. חבל שקשה לאנשים מסויימים לקבל זאת.
ואני עצובה עבורם, כי אני בהיותי כה צעירה, ויודעת משהו שהם עדיין לא קיבלו או ידעו על העולמנו המגוון.
ובמדינת הלכה?... 1973
כלומר, שלדעתך במדינת הלכה, יש מקום להוציא להורג הומוסקסואלים ומחללי שבת? ואם תתפתל ותאמר, שמדינת הלכה תקום רק עם רוב העם בחר בכך, במה תהיה בחירה זו שונה מהבחירה שביצע העם הגרמני ב-‏1933, או העם האיראני ב-‏1979?

אגב, הסיפור על "סנהדרין קטלנית" הוא סיפור מאוחר, גלוריפיקציה של הסנהדרין, שנכתבה שנים לאחר שהתבטלה.

אגב, המילה "סנהדרין" היא יוונית, מה שמעלה את החשד הסביר שהסנהדרין היא מוסד שהוקם בתקופת השלטון היווני ביהודה. שאם לא כן, היה לה שם אחר; אין לנו שם עברי ל"סנהדרין". הסנהדרין הייתה חלק אינטגרלי מתפיסת המדינה של ההלניזם;פירושה "מועצת הזקנים".
ובמדינת הלכה?... 1978
הדרך שאתה רואה את "מדינת הלכה" הוא לא המודל שלי למדינה שלנו.

כדי להרוג אדם, או להענישו, על פי התורה צריך 2 עדים למעשיו כלומר אדם שמסיבה זו או אחרת קיים משכב זכר לא יוצא להורג. מתי זה כן יקרה? כשהוא עשה זאת בפומבי - כלומר פנה בהתרסה כלפי חוקי האל - הרשיע.

אבל כל זה לא שייך למצב היום מכיוון שאנשים דוגמת רז לא חושבים שהם עושים מעשה שלילי. או לחילופין גם אם הם חושבים כך החברה מעודדת במידה זו או אחרת את זה. לכן כיום ואף בעתיד, גם אם יהיה רוב לחוק כזה, אין לישמו אם המצב יהיה דומה במשהו למצב היום.
ובמדינת הלכה?... 1991
שני עדים יכולים גם לטמון מצלמת וידאו. הם לא חייבים להיות נוכחים שם. זו, אגב, שיטה שנוסתה באיראן. אגב, איפה שני העדים שלך במקרה אשה סוטה? שם פשוט מכריחים אותה לעבור משפט עינויים משפיל ("ובאו המיים הארורים אל תוכה..."

ואם תאמר לי שצריך שני עדים ואזהרה, אענה לך שזו מערכת שיכלה להתפתח רק על ידי שני אנשים תלושים מהמציאות, שפינטזו מערכת חוקים. על פי דיני ראיות שכאלה, אי אפשר למנוע אונס, רצח, גניבה, או כמעט כל פשע אחר.
ובמדינת הלכה?... 2060
חוץ מהענישה על פי התורה היה לחז''ל רשות להעניש על פי הבנתם את המקרה. ע''ע 'כיפה'.
ובמדינת הלכה?... 2066
ומניין לנו שנוהל מיוחד לטיפול בהומוסקסואלים לא יומצץ על ידי רבני מדינת ההלכה? כשהכנסיה רדפה מכשפות, היא אישרה קבלת ראיות שבדרך כלל לא היו מתקבלות, כמו שמועות למשל, משום שכישוף הוא פשע הקשה מאד, בלשון המעטה, להוכחה. מנין לנו שלא יקום איזה אייטולה, ויפסוק שעדות אחד תספיק? שאם לא כן, הרי תמלא הארץ תועבה וגו'.

אם אין כלים לפתרון בעיה, בדרך כלל מוצאים אותם.

אגב, סנהדרין שהרגה מישהו בכיפה (למי שלא יודע, מדובר בהרעבה למוות) גם נחשבה לסנהדרין קטלנית? שאם לא כן, קשה לי לחשוב איך בכלל הומצא המושג הזה.
חס ושלום 137947
מאיזה סיבה לא קוראים כיום רוב אנשי הדת להוציא להורג מחללי שבת (אף כי הרבעובדיה אמר לפני כמה שנים בכנס ביד אליהו: "חילול שבת הרי זה חייב מיתה"), וכן אינם קוראים לבצע את שאר עונשי המוות הכתובים בתורה?
ומה הערובה שהם לא יקראו לכך בעתיד?
הסיבה לדעתי שקריאות כאלה אינן נקראות כיום, היא אותה סיבה שבגללה גם לא קוראים ברצינות לבנות את בית המקדש. אנשי הדת הרציניים לפחות, יודעים שבמציאות הם אינם הרוב ואינם שולטים, ואם הם יעשו או יקראו לעשות כל מה שהם מאמינים בו, יתעורר עליהם זעם הרוב=זעם המציאות המגבילה אותם. מי שקבע שאין מדברים ומבצעים חוקים כאלה היום, היה חכם והיו לו קווים אדומים של מציאות, בה ידע את גבולות יכולתו.
לאף אחד אין בטחון שאם יתחזקו המפלגות הדתיות או תוקם כאן מדינת הלכה, ששליטיה ירגישו מספיק חופשיים לעשות מה שהם רוצים ופחות מחוייבים לפשרות, לא יחזרו לפעול עפ"י העונשים הכתובים בתורה.
הסנהדרין שהבאת כדוגמה, פעלה לרוב תחת שלטון חילוני (מלכי חשמונאי) או זר (הרומאי), והיו לה סיבות חכמות להימנע מלהיקרא "סנהדרין קטלנית".
השאלה שאני שואל אותך: אם היית כדתי מרגיש חופשי לעשות את כל מה שאתה חושב לדעתך שצריך לעשות, ומרגיש ש"כל העם" חושב כמוך, האם גם אז, למשל, לא היית קורא להוציא להורג מחללי שבת, או הומואים, ועוד?
תענה על השאלה הזאת בכנות, לא לי, אלא בעיקר לעצמך.
עירוב תחומים 1954
הומופוביה היא סוג של שנאת זרים. גזענות היא אחד הסוגים של שנאת זרים. השניים אינם זהים, אבל הם קרובים מאד. עצם ההשוואה בין סטיה פתולוגית כמו נקרופיליה להומוסקסואליות, שהיא מערכת יחסים בין שני בני אדם, מראה עד כמה השניים קרובים.

באורח אירוני, אורח החיים החרדי-דתי (של פנימיות סגורות לבני מין אחד בלבד) יוצר את כל התנאים הנדרשים לפריחת הומוסקסואליות.
עירוב תחומים 1957
ולמרות שכל התנאים נוצרים זה _כמעט_ ולא קורה (ועל זה אני יכול להעיד כי כך חונכתי. ואת תביא לי דוגמאות אלו ואחרות כי זה בטח מיעוט ובטח ביחס לאחוז באוכלוסיה של הומואים על פי אירגוני ההומואים. תודה.)
מה שמאשש את טענתי שאין פה רק נטיה טבעית אלא גם פונקציה של חינוך (ואגב גם אתה דיברת על "תנאים להווצרות" כלומר גם אתה מכיר בעובדה שאין פה רק חינוך טבעי אלא ניתן להלחם בתופעה)
עירוב תחומים 1959
כמו שכתבתי קודם - בגלל ה'חינוך' שאתם נותנים רוב המתבגרים ההומואים שלכם נאלצים לבחור באפשרות הנוראה של הסתרה, חיים בפחד, מאבקים פנימיים וסבל.
יש אצלכם הומואים בדיוק כמו בכלל האוכלוסיה, אלא שההומואים שלכם, במקום לחיות חיים חופשיים ומאושרים, חיים בסתר, משקרים לעצמם ולסביבה, וחיים חיים מלאי סבל.
ה'תנאים להיווצרות' היתה ניסוח שגוי ל'תנאים המאפשרים חיים פתוחים וחופשיים'.
אנשים לא הופכים להיות הומואים בגלל החינוך שהם מקבלים. חינוך יכול, לכל היותר, לאפשר להומואים לחיות בשלום ובאושר עם עצמם, במידה והוא נותן להם לגיטימציה.
עירוב תחומים 1971
"זה כמעט ולא קורה" - נו, טוב, אם אתה אומר. הרבה יותר סביר שלא מדברים על הומוסקסואליות, אבל היא קיימת. ודאי שמסגרת שרואה ביחסים הומוסקסואליים עבירה שעונשה מוות לא תתגאה בהם. התוצאה היא לחץ פסיכולוגי עצום על המתבגרים שחיים בפנימיות הדתיות - הם לא יכולים אפילו לדבר על הדחפים שלהם. עם מי ידברו, עם הרב?
הבורות 1976
אין דבר מעציב ומפחיד מאשר לדעת שישנם אנשים בעלי דעות גיזעניות וחשוכות כמו שלך. אני בן 17, בעל נטיות ביסקסואליות. וכן, יש דבר כזה. אולי יפליא אותך לשמוע, אבל לא הגעתי לזה ע"י כך שקבלתי לגיטימציה, לא אנסו אותי, ויותר מכל - אני מאושר.
נראה לי, שאין לך מושג על מה אתה מדבר כשאתה מדבר על הומוסקסואליות. ההשוואה לנקרופיליה הינה לא רלוונטית, משתי סיבות: האחת, היא שהומוסקסואליות היא משיכה מינית - ראה את הסיומת "סקסואליות", בעוד שנקרופיליה היא חיבה אובססיבית - ראה את הסיומת "פיליה", ולכן אין קשר למשיכה מינית. הסיבה השניה היא, שהומוסקסואליות אינה פוגעת באיש. מן הסתם, נקרופיליה מצריכה הריגת אדם חי, או שימוש בגופתו של אדם מת, ואיני מכיר איש שישסכים להוצאת גופתו מהקבר כדי שיעבור התעללות מינית.
הומוסקסואליות הייתה קיימת תמיד, רק התירוצים של הממסד השתנו. היום לטענתך, זו תוצאה של מתן לגיטימציה. לפני 70 שנה בגרמניה, אמרו שהיו יחסים הומוסקסואלים כי זה היה אסור (תקופת היטלר), והסכנה גירתה. אבל ראו איזה פלא - ביוון זה היה בסדר גמור! לא מקובל, לא אסור. התייחסו להטרוסקסואליות ולהומוסקסואליות כזהות לחלוטין. אתה חושב שזו סטייה, אני חושב שלא. אני חושב שכולנו נולדים דו מיניים, אבל בגלל אי אלו תהליכים פסיכולוגים וביולוגים רובנו בוחרים באחד המינים - המין הנגדי או המין שלנו.
וכי למה זו סטייה? אתה מסתמך על הטבע, אבל בטבע אין משיכה מינית. יש רבייה, ופורקן יצרים: כלבים עושים את זה גם עם כלבים, גם עם כלבות, גם עם בני אדם וכלבה של ידידה שלי מאוננת על חתול. אין קשר למשיכה מינית, הם פשוט פורקים יצרים מינים או מתרבים. רק אצל האדם יש משיכה מינית, ולכן אתה לא יכול להסתמך על הטבע. הומוסקסואליות הינה סטייה ולו רק בגלל שהיא נוגדת את עקרון הרבייה, אבל כך רוב העולם סוטה: קונדומים, משגל נסוג, גלולות נגד הריון. ובכלל, אני חושב שהאידיאולוגיה החרדית הינה סטייה, כיוון שהיא נוגדת את ההתפתחות האנושית. לך תוכיח שלא.
ואפרופו רוב העולם. אתה אמרת ש"רוב המדינה מתנגדת". רציתי לשאול: מי זה הרוב? כל מי שאני מכיר שמח בשבילי ונמצא שם בשבילי, ואין להם דבר וחצי דבר נגד זה. לאחרונה, חבר מסורתי שלי אפילו נסה לשדך לי מישהו. רוב המדינה היא הרוב שאתה מכיר, שלו מספרים מה שרוצים לספר לו. אתה לא יודע מה קורה אצלכם באמת, אתה יודע מה שרוצים שתדעו, כמו שרוצים שתדעו שהחילונים מסכנים וחוזרים בשאלה כופרים, הגויים תועים והנשים נחותות. אז? להזכיר לך כמה רבנים אנסו ילדים? אני מכיר ילדים רבים מהזרמים החרדי והדתי שהינם הומוקסואלים! אל תדבר על מה שאתה לא יודע.
ובכלל, ונניח שאתה לא מוכן לזה, אז מה? ומחר מישהו לא יהיה מוכן לשוויון בין ערבים ליהודים, ומישהו אחר בין נשים לגברים, שמאלנים וימנים, דתיים וחילונים...והופה, אין מדינה. אפילו אם זה הרוב. להזכירך, היטלר עלה בדרך דמוקרטית. למה אנטישמיות אינה לגיטימית והומופוביה כן?
ולסיום - אף אחד מחברי לא קבל לגיטימציה ממני. אין לי חבר אחד ששכב עם בני מינו או חברה אחת ששכבה עם בנות מינה בגללי. כל פעם שמעתי אנשים כמוך מנסים "לתקן" את המיניות שלי, לא רק שהם לא הצליחו, הם רק גרמו לי להרגיש רע. הניסיונות של הממסד או של אנשים כמוך "לתקן" את זה רק יחזקו תחושות אשם, ויעלו את אחוז המשתמשי בסמים והמתאבדים בקרב ההומוסקסואלים, אבל הם לא ימנעו הומוסקסואליות. אתה יכול לקבור את ראשך באדמה ולהתעלם, ואני מרחם על בנך למקרה והוא ירגיש שהוא נמשך לבני מינו. אל תנסה לתקן את מה שלא דורש תיקון, שהרי זהו החלום הנאצי בהתהוותו.
והערה אחרונה: אולי הורים של חוזרים בתשובה אינם מסכנים, אבל צא ובדוק על ילדיהם של החוזרים בתשובה, וראה איזה אחוז מהם סובל - בין אם הוכרח לחיות בתנאים שלא מתאימים לו, ובין אם סולק מהבית. וזה, לדעתי, חמור פי מאות אלפים מהומוסקסואליות.
הבורות 1980
שלום אמיר,
מלוא ההערכה על המאמר.
כמה מעודד לקרוא ולהיווכח שיש נוער חושב ורציני עם דעות כשלך.
אני שמח בשבילך על כך שצלחת בשלום את שלב הלבטים והגעת למקום ממנו אתה יכול להשיב היטב לדעות קשות כמו אלו שהופיעו כאן.
מקווה שאתה פעיל באחת מקבוצות הנוער הרבות שפזורות ברחבי הארץ, ותורם שם מנסיונך לחברה' הצעירים.
הומוסקסואליות ביוון העתיקה 1982
למיטב ידיעתי (אינני מומחה בתחום) ביוון העתיקה בי-סקסואליות היתה דבר שבשגרה: שכבו עם גברים למטרות הנאה, ועם נשים למטרות ילודה. (למעשה, משכב נשים נחשב "נחות" יותר, משום שלא נעשה למטרות הנאה אלא למטרות רביה).
הומוסקסואליות ביוון העתיקה 1983
למה לך לדבר על יוון העתיקה?
הלא אנחנו עם סגולה, יש לנו מערכת ערכים נעלה אותה אנו שואבים ממקורותינו הקדושים.
שם כתוב שיש לסקול מי שהשתתף במשכב זכר.
לך תתווכח איתם...
הומוסקסואליות ביוון העתיקה 137949
ואפשר למצוא על כך אמירות מפורשות אצל אפלטון, בעיקר ב''המשתה'' שמוקדש בחלק גדול ממנו לדיון ב''ארוס השמיימי'' הנעלה על ה''ארוס הארצי'', וארוס שמיימי זה הוא כמובן אהבה לגבר.
הבורות 1984
הדיון פה הוא לא הומוסקסואליות - אסור או מותר, חיוב או שלילה. הדיון הוא בהצעה לכפות חינוך כזה על ילדי.

אין לי כלים להתמודד עם הטענות שלך מהסיבה הפשוטה שמעולם לא עמדתי במקום בו אתה עומד. סביר להניח שגם למי שניסה "לתקן" אותך לא היו את הכלים מאותה סיבה. רק נקודה אחת קפצה לי מבין השורות: אלו שינסו "לתקן" אותך רק _יחזקו_ את תחושות האשם. כלומר תחושות אשם קיימות מכיוון שזה לא טבעי - בניגוד למה שאתה טוען.
דווקא לאנשים מסוגך אין בעיה לקיים חיים תקינים - אתה דוגמא מצויינת ללמה אני לא רוצה לחנך את ילדי על ברכי ה"הומניזים".

הרוב הוא רוב האנשים שאני נפגש איתם בצבא - אני אמנם משרת ביחידה קרבית והביטוי "הומו" הוא עלבון צורב, אבל אני מאמין שהדעות כן משקפות איפשהו את דעת הרוב בנושא. אולי הסביבה הנוכחית שלך תומכת אבל אני בספק רב אם בכל מקום, ובמיוחד ביחידות קרביות בצבא (אם בכלל מענינות אותך כאלו) אליהם תגיע ילטפו אותך כך.
הבורות 1985
אם הבנתי נכון, הרעיון הוא לא לכפות חינוך הומוסקסואלי על ילדיך, אלא פשוט לחנך אותם כי הומוסקסואליות, גם אם אבא שלהם רואה בה דבר פסול, היא דבר שיש אנשים שבוחרים בו מרצונם החופשי, וזו זכותם המלאה. גם אנשים שביצעו בחירה שכזו הם עדיין בני אדם שווי זכויות. זה הכל. יחנכו אותם ש"הומו" אינה קללה או עלבון צורב.

בדיוק באותה צורה, חינוך הומניסטי יחנך את ילדי כי חזרה בתשובה לעולם חרדי, גם אם אבא שלהם רואה בה דבר פסול, היא דבר שיש אנשים שבוחרים בו מרצונם החופשי, וזו זכותם המלאה. גם אנשים שביצעו בחירה שכזו הם עדיין בני אדם שווי זכויות. זה הכל. יחנכו אותם ש"דוס" אינה קללה או עלבון צורב.

בדיוק כמו שאני אוסיף לחינוך ילדי ואספר להם כי על-פי תפיסתי, מנסיוני, וכו' *לא כדאי* להפוך חרדי, כך תוכל לעשות גם אתה בנוגע להומוסקסואליות. אולם אני אמשיך לכבד ולאהוב את ילדי גם אם יחזרו בתשובה; האם תוכל לאמר בכנות את אותו הדבר לגבי עצמך, אם ילדיך יגלו לך שהם (רחמנא לצלן) הומוסקסואליים? (החשש העיקרי שלי, וההבדל הכואב בין הומוסקסואליות לחרדיות, הוא שאם ילדי יחזרו בתשובה, אני כלל לא בטוח שהם עצמם לא ישנו את יחסם כלפי, מחלל שבת שכמותי. הם ימנעו, למשל, מלאכול על שולחני; ומה יכול לכאוב יותר לאב?)

ההבדל, שלדעת דובי הופך את ה"כפיה" החילונית ללגיטימית, הוא שחינוך הומניסטי מכיר גם בשונה כשווה זכויות, *וזהו* ליבה של הדמוקרטיה. חינוך חרדי (כדוגמה בלבד) אינו מכיר בשונה כשווה זכויות, ולכן נוגד את עקרונות הדמוקרטיה. דמוקרטיה שרוצה להגן על עצמה חייבת להנחיל את עקרונותיה לאזרחיה.

כדאי אולי לציין כי דמוקרטיה הינה שיטת השילטון היחידה הכוללת אפשרות לשנות את שיטת השלטון, כחלק מהמערכת. ובכל זאת, למרות כמה מקרים הפוכים (גרמניה בשנות השלושים, למשל, או אירן) מרבית המדינות נעות משיטות שילטון שונות אל הדמוקרטיה, ולא להיפך.
הבורות 1992
אם זו כל כוונתו של הכותב (אם כי אני מסתייג מהצמד "זכותו לבחור" והייתי מחליף אותה במילים "באפשרותו לבחור") אז אין לי שום בעיה עם אותו חינוך הומניסטי.
הבעיה היא בהגדרת ה"זכויות" בהם אליבא דשיטתך ילדי צריך להכיר. זה בעצם כל הוויכוח הציבורי בנושא. אם אתה נותן לצמד הומואים שאימצו ילד, למשל, כסף מהביטוח הלאומי- זה אומר שאתה לא רק מכיר בזכותם הבסיסית לבחור, להבחר, לחיות כרצונם, או להשתין בשירותי נשים- אתה גם אומר שאתה מכיר במסגרת הזו כמסגרת משפחתית. ויותר מזה מעודד תופעות כאלו. פה בא לידי ביטוי לא זכויות אדם בסיסיות אלא מתן לגיטימציה לסטיה. זה שעל פי תפיסתו של אהרון ברק, בניגוד גם לדעת רבים מעמיתיו, זו מסגרת רצויה (אני לא משפטן, בכלל לא. אבל על פי הגיון פשוט יש פה פסיקה בניגוד לחוק. מיהו אהרון ברק, עם כל הכבוד שיקבע מה המסגרות הרצויות במדינה? הוא נבחר על ידי מישהו? הוא פקיד ממשלתי ותו לא, שתפקידו לקבוע מתי נעבר החוק ומתי לא.) אבל על פי תפיסת עולמי, אותה הייתי רוצה להנחיל לילדי לא.
הבורות 1993
מיהו אהרון ברק? אהרון ברק הוא הגאון המשפטי החשוב ביותר שיצרה המדינה הזו. הייתי מעיז ואומר שהוא הגאון המשפטי היהודי החשוב ביותר מאז הרמב"ם. אהרן ברק הוא מומחה למשפט.

מי מינה אותו לשופט בבית המשפט העליון? הועדה לבחירת שופטים, כמובן. אתה זוכר משהו משיעורי האזרחות, מהתקופה שלפני הצבא?

מי הסמיך אותו לפסוק? החוק הישראלי. החוק לא קבע במפורש שלילת זכויות להומוסקסואלים. רק פקידי משרד הפנים (מישהו מופתע?) פסקו כך. אהרן ברק, שהוא הפרשן המוסמך של החוק, לא פקידי ש"ס, קבע כי הם חרגו מסמכותם. זה הכל. נכון שזה לא מוצא חן בעיני המון אנשים חשוכים, אבל, בינתיים לפחות, הם לא קובעים. בינתיים ישראל היא מדינה בעלת כמה סממנים נאורים.

אגב, מאד משעשע לראות אדם, המקבל כתורה מסיני את דברי ההבל של רבנים למיניהם, שאיש מעולם לא בחר בהם למשרה כלשהי, מתלונן על שפיטה של נישא בית המשפט העליון. גם את הרבנים שלך אתה שואל "מי בחר אתכם?"
הבורות 2003
את הרבנים שלי אני בחרתי כמובן.
דווקא בגלל שמקור הסמכות שלי הוא לא מערכת חוקים שהמציאו בני אדם, אלא אחת אלוקית - אני רגיש לחוקים שמנסים בני אדם לכפות עלי.
הבורות 1995
כמה נוח להתחמק ולהזכיר לכולנו שהנושא הוא לא הומוסקסואליות. לי זה רק מראה שאין לך תשובה הגיונית.
צר לי להרוס לך את התיאוריה על היחידות הקרביות וההומופוביה שבהן, בכך שאספר לך שאני מכיר אנשים הומוסקסואלים ביחידות כאלו, שיש להם חברים רבים מאותן יחידות, וכמו כן אנשים שיודעים על נטייתי המינית ומתכוונים ללכת ליחידה כזו, והפלא ופלא - אין להם שום בעיה עם זה. וההערה הילדותית "אם אתה מתכוון ללכת ליחידה כזו" רק מראה שבאמת אין לך משהו חכם יותר להוסיף. ולידיעתך, מקור מוסמך אמר לי שעם הנתונים שלי ירצו לראות אותי בעתודה או במקום דומה.
רגשות אשם? רגשות אשם לא בגלל מה שאני, אלא בגלל מה ששדרו לי. לי אין בעיה עם העובדה שאני נמשך לבנים. יש לי בעיה עם זה שקוראים לי חולה נפש, עם העובדה שהיה חוק נגד זה בארץ, שאין דמויות הומוסקסואליות בעיתונים ובטלוויזיה (דבר שמשדר לך שמשהו לא בסדר אצלך). אותו הדבר קורה גם אצל נערים שחשים צורך לחזור בשאלה, מסורתיים בסביבה חילונית, יהודים בחו"ל ועוד. רגשות האשם לא נובעות מהמחשבה שאני עושה משהו רע, כי אם מהעובדה שאנשים גורמים לי לחשוב שאני עושה משהו רע. ובקשר לעובדה ש"הומו" היא קללה צורמת - גם "מפגר". האם גם אותם יש לשלוח לאי אילו טיפולים בסגנון בניזרי? ומה רע בלתת לגיטימציה? מי אמר שמשפחה שזוג ההורים הם שני גברים או שתי נשים פחות טובה ממשפחה שבה ההורים הם גבר ואשה?
ובקשר לערכים ההומנים מהם אתה פוחד - מה הקשר בכלל? המדינה שמממנת אותך ומגינה עליך, רשאית לקבוע בדרך דמוקרטית תוך כדי שמירה על זכויותיך את תוכנית הלימודים. אף אחד לא אמר לך לא ללמוד תנך.אם אתה מתכוון לחיות במדינה דמוקרטית למד דמוקרטיה. אם לא, חפש מדינת הלכה בסגנון איראן ותשתכן שם. הערכים ההומאנים לא שוללים את דעתך ולא היו מוציאים אדם כמוך להורג, בגלל שני עדים, בעוד שבמדינה אליה אתה שואף היו מוציאים חילוני, רפורמי, הומו, "פרוצה" (אותן בנות שמעדיפות לאבד בתוליהן לפני החתונה) ועוד. זה ההבדל - אני לא מחנך לשינאה, ואתה כן.
מקווה שלהבא תמצא תשובות בוגרות ולא מתחמקות.
הבורות 2005
אז ככה. אני בפירוש מתחמק מדיון בנושא הזה כי אני לא מכיר מספיק את העובדות והסטטיסטיקות כדי לפרוך טיעונים שקריים ו/או לא מדוייקים, שמועלים בלהט הוויכוחים. אם תעיין פה בכתבות תגלה שרבים מהוויכוחים הם וויכוחים לגבי העובדות.

אני מאחל לך שירות מועיל ומהנה וקח עצה קטנה בחינם: להגיד לאדם מסויים שירצו לראות אותו בעתודה זה מריחה כדי למשוך אותך לזה. כל אחד עם מתאם קצונה 1 מתאים - אל תעשה צעדים נמהרים ותגלה מאוחר מידי שאתה מחוייב לצבא עד גיל 28)
העתודה: סכנה... 2014
פעם אחת ברצוני להסכים עם הצנחן בכל לב: אנשים, לחשוב פעמיים לפני שאתם חותמים על עתודה. אתם מתחייבים לשרת, במשך 6 שנים, מערכת שאתם *לא מכירים*. גם אם נדמה לכם שכן.

אם אתם בטוחים – לכו על זה, אבל.... תחשבו טוב. אני אישית *מאד* לא ממליץ לעשות צעד פזיז כל-כך. אהבתם את הצבא? תוכלו לצאת לקצונה וללמוד לתואר במהלך השירות, ואח"כ לחתום קבע כמה שתרצו.
הבורות 2064
לא דיברתי על סטטיסטיקות. אני בטוח שיש לא מעט הומופובים בצבא, אבל זה עדיין לא הופך אותם לרוב, סטטיסטיקה שאתה הכנסת. כמו כן אני לא אומר שכולם אצלכם הומואים, אבל זה עדיין לא אומר שאין, שוב סטטיסטיקה שאתה הכנסת. ובקשר לעתודה - אני לא הולך להתחיל לשלב את עתידי הצבאי פה, אבל זה לא גורם של מטעם העתודה, פשוט אחד בדרגה גבוהה שיש לו קשר להוריי. והוא לא המליץ לי על עתודה, אני שאלתי אותו. הוא המליץ לי על קצונה באג"מ. ובכלל, למה החלטתם שאני הולך לעתודה?
הבורות 1996
כמה נוח להלל את חבריו המשפטנים של אהרון ברק כשנוח, ולקלקל אותם ולבוז להם כאשר הם מחליטים שאריה דרעי אשם. טוב שהערכים שאתה רוצה להנחיל לילדיך לא כוללים צביעות, זלזול בשלון החוק ושנאת האחר. אכן, ילד מלא ערכים כרימון יהיה לך, שלא כמוני, חילוני אתאיסט ועוד הומו, כופר ריקני וחלול.
הבורות 2008
אמרתי משהו על דרעי!?!?
אל תתן לרגשות - חזקים ככל שיהיו - לסחוף אותך לרמה הזו.
הבורות 376488
ההומניזם לא מעודד הומוסקסואליות, הוא מעודד את הזכות לחירות, כל עודש היא לא פוגעת בזכויותיו של אדם אחר. בפרט, הוא מאפשר להומוסקסואלים לצאת מהארון.

דבר אחד בטוח - אם הילדים שלך לא הומואים, החינוך ההומני שמציע הכותב לא יהפוך אותם לכאלה.
הבורות 1987
כל הכבוד. מאמר כתוב היטב.

הערה באשר ליוון הקלאסית: שם ההומוסקסואליות לא רק "נתפסה כחיובית", היא הייתה האידיאל. כל אידיאל היופי של התקופה הקלאסית הוא גברי. רק במאה הרביעית לפנה"ס מתחילים לצייר ולפסל נשים עירומות.
מתנדב אמיץ 2042
כל הדיון על נקרופיליה קצת משעשע אותי, כי אישית, כמה נקרופילים אתם מכירים? מתי קראתם לאחרונה בעיתון על מגיפת הוצאת גופות מקברן למטרות סקס?

אבל אם אני טועה ויש בין הקוראים נקרופיל, גאה או בארון (so to speak), וידידנו זה נעצב אל ליבו למקרא קביעתו של אמיר, "אינני מכיר איש שיסכים להוצאת גופתו מהקבר כדי שיעבור התעללות מינית", הריני מצהיר: לאחר מותי, אתה (או את, אפילו יותר טוב...) מוזמן חופשי להוציא את גופתי מהקבר ולעשות בה מה שאת רוצה. ממילא אני לא רואה בזה התעללות, כי אני לא חושב שהגופה שלי יכולה לסבול. אני מוצא בזה אפילו נחמה קטנה, משהו דומה, בקנה מידה קטן, לתרומת איברים.
רק יהיה טוב אם תכתבי לי קודם, שאוכל לדבר עם משפחתי ולנסות לרכך את התנגדותם הצפויה.
כל הכבוד! 2044
ברצוני לשבח אותך על היוזמה הברוכה, אשר עשויה להועיל לרבות ואף רבים מבני המיעוט הנקרופילי הנרדף. רק הערה קצרה- טכנית, אני לא רואה את זה עובד. זתומרת, לכוון השני אולי, אבל אני חושש שההקרבה שלך תועיל רק לנקרופילים שנטיותם לכוון גברים, וסטטיסטית לא נראה לי שיש רבים כאלה. במקרה כזה אגב, אני מקווה שאתה לא מבין הסובלים מהומופוביה פוסט-מורטם. אולי יום אחד מישהו יכתוב מאמר מעמיק ואינפורמטיבי בנושא זה באייל. בעצם, עדיף שלא.

הומור בצד, סוגיה שלשם שינוי כן רלוונטית לנושא המאמר ואשר בה נגעת בטעות (?), היא נושא תרומת האיברים, הרגיש כל כך אצל דתיים רבים, למרות שתיאורתית להלכה לא אמורה להיות בעיה עם הנושא (פיקוח נפש קודם לכל, לא?).

נושאים טעונים נוספים שראוי להעלותם לדיון בהקשר זה - זכותו של אדם למות (במקרה של סבל, מחלה חשוכת מרפא ומקרים נוספים), סוגיית הטיפול הרפואי בקטינים (האם ההחלטה על חייהם נתונה בידי רופאיהם או הוריהם? בשאלה זאת אגב, אני אישית לא הצלחתי לגבש דעה), ועוד כהנה וכהנה שכרגע נמלטו מדעתי, אך ישובו בעתיד.

ההומניזם, במקרה זה, יוכיח עד כמה הוא הוגן, לפחות לדעתי - הוא דופק את כולם. את הדתי, הסולד מהתאבדות הנחשבת בעיניו כחטא שלמרבה הפלא אין עליו כפרה, הוא דופק בכך שהוא מרשה לכל אדם להחליט מתי ברצונו לסיים את חייו בכבוד (לא על פי חוק אגב רק מאחר שאנחנו עדיין חיים בעולם תאיסטי למדי). את החילוני יפה הנפש, המתוסכל עד לכדי יאוש מהחוסר בתורמי איברים, הוא דופק בכך שהוא מחייב כרטיס תורם איברים לפני שהוא מאפשר להציל את חייו של מישהו על ידי הפקת תועלת ממותו של מישהו אחר. אבל כפי שציינתי בסוגריים, אנחנו חיים על קו התפר, לא בשר ולא חלב. או ליתר דיוק, קצת בשר וקצת חלב, מעורבבים בהרבה איכסה, כך שאף אחד לא מרוצה מהמצב.
כל הכבוד! 2045
בקשר לתרומת איברים, אני בטוח שיוסי גורביץ ישלוף לך איזה ציטוט על זה שהציל חיים של גוי זה לא פיקוח נפש, או משהו כזה, ולכן מתנגדים, או משהו.

ובקשר להומניזם שדופק אנשים - אני לא רואה איך הדוגמאות שלך קשורות. הנקודה הבולטת ביותר בהומניזם הוא האינדיווידואליזם - כל אחד לדרכו. אם אתה מאפשר לאדם להתאבד (בהנחה), איך זה פוגע באדם אחר, שלא התאבד? כואבת לו המחשבה שמישהו איפשהו התאבד? זו כבר רמת התחשבות שאף-אחד לא מעוניין בה.
בקשר לתרומת איברים - כאן יש יותר בעיה - האם רצונותיו של אדם, אותם התחייבנו כחברה הומניסטית לאפשר בעודו בחיים, עדיין תקפים כשהוא מת? לפי דעתי העניין זהה לצוואה - רכושו של אדם יחולק לאחר מותו למי שהוא בוחר, ואותו חוק חל על גופו. מכיוון שזכותו של כל אדם לעשות מה שירצה עם גופו, אתה לא יכול להגיד שהחברה "דופקת" מי שצריך איבר בזה שהיא לא לוקחת אותו מאנשים שמתו - הגופות לא שייכות לחברה, אלא לאדם, וכבר הסכמנו שהאדם אדון לגופו.
הבהרה. 2047
אני מסכים איתך, כמובן, ורק בא לנסח מחדש את דברי אשר אולי הוצאו מהקשרם (תמיד רציתי להגיד את זה...:)) - ברור שלפי דעתי התאבדות (במקרים הספציפים שעליהם אני מדבר, כמובן) היא ענינו של המתאבד ושלו בלבד, ובמקרה שהוא צריך עזרה, גם של האדם ממנו הוא מבקש - זאת על פי ההומניזם. אך התפיסה הדתית, וכמוה גם התפיסה החוקית במדינת ישראל (וברוב העולם למעשה), שוללת את זכותו של אדם על חייו, ואין זה משנה מה האדם עצמו חושב בנושא.

הסוגיה השניה אותה העלתי, גורמת אצל כל אדם שאינו מאמין לתסכול עצום, מאחר וקיים חוסר מתמיד באיברים לתרומה, ומאחר ואנחנו לא יכולים להבין (או אולי להפנים) את הרתיעה חסרת הפשר הזו מפני הצלת חיי אדם. אך כאן, כמו שאמרתי, אנו נאלצים לבלוע את התסכול שלנו יחד עם העמידה על העקרונות שאנו מאמינים בהם, מאחר וההומניזם מחייב אותנו לאפשר לאדם לחיות את חייו כפי שהוא מוצא לנכון.

ותרומת האיברים, אגב, יכולה הייתה להיעשות גם אצל חרדים על פי ההלכה, לו היו משתמשים בהגיון מינימלי, כך שאין קשר לגוי או לא גוי במקרה זה. אגב - זאת באמת נקודה שאני לא כל כך מבין, ואולי יום אחד מישהו יצליח להסביר לי אותה.
יש אנשים שכואב להם שאתה מתאבד 2125
מעניין שאתה שואל בתמימות "כואב לאנשים אחרים שאתה מתאבד?", כשבדיוק התפרסם (אני חושב שב"מעריב") מאמר של חגי סגל, שבו הוא תוקף את התקשורת על הגלוריפיקציה, לטענתו, של התאבדותה של השדרנית מיכל ניב, ושל התאבדויות בכלל, שהוא חושב שמעודדת אנשים להתאבד כי זה פתרון 'מכובד'.

יש לו אולי איזושהיא נקודה, אבל פשוט עצבן אותי לראות אותו מכנה התאבדות כ"עריקה משורות החיים". למרות שזה היה רק צפוי שמי שהתמחה כל חייו בקריאות 'בוגד' רואה התאבדות לא כטרגדיה אישית אלא כעריקה.
תרומת איברים 2049
כאדם שמחזיק כרטיס תורם, אני מצטער לדווח שעצם החזקת הכרטיס לא שווה כלום. אם אחרי המוות המשפחה מתנגדת לתרומה, דעת המשפחה היא הקובעת. למעשה הכרטיס הוא לא יותר מהצהרה. נדמה לי שהגיע הזמן שכרטיסי תורם איברים יזכו להכרה חוקית כלשהי, בעלת תוקף של צוואה.
תרומת איברים 2055
למרות שאייני מקבל את רוב דעותיך, אני שמח להסכים עם נקודה חשובה זו. לדעתי כרטיסי התורם אכן חייבים להיות מעין צוואה, כי בלעדי התוקף החוקי שלהם אין להם כל ערך. על המשפחה לכבד את רצונו של התורם גם אם אין הדבר מקובל עליה!
נכון ולא נכון 2056
פורמלית, הכרטיס אכן לא שווה כלום. הוא לא יותר מהצהרה, כדבריך. אלא שמעשית, ההצהרה הזו היא כל ההבדל. על פי הידוע לי (נאמר מדי פעם מפי גורמי קידום ההשתלות), *מעולם* עוד לא קרה שמשפחתו של בעל כרטיס סירבה לתרום את איבריו.

אם זה אכן כך, אני חושב שמן התבונה והרגישות יהיה להשאיר את מעמדו החוקי של הכרטיס כפי שהוא - שתרומת האיברים תהיה מרצונה של המשפחה, ולא שתווצר אצל המשפחה ההרגשה שמישהו "חיסל" להם את הבת בשביל האיברים.

הבעיה היא לא רק דתית - גם משפחות חילוניות רבות מסרבות לתרום. הבעיה היא בהבנת המושג של "מוות מוחי" - השלב בו מבקשים לקצור את האיברים - שבו הלב והמערכות הפיזיות של הגוף עדיין פועלות. קשה, כנראה, להסביר למשפחה (שנמצאת, כמובן, במצב טראומטי, ומקווה לנס) שהמוות המוחי מוביל באופן בלתי הפיך למוות מוחלט.
נכון שהכרה יותר מפורשת מצד רבנים בתרומת איברים, ובוודאי עידוד שלהם (ויש רבנים המעודדים זאת, אם איני טועה), יכולים לעזור, בחברה מסורתית כמו שלנו.
נכון ולא נכון 2068
אפשר לזקוף את העובדה הזאת לכך שהדעות של אנשים בנושאים כאלו בד''כ אינן שונות מאלו של הוריהם - מי שיגיע לחתום על כרטיס תורם, בד''כ גם הוריו הסכימו למהלך הזה (גם אם לא התייעץ איתם בנושא).
אצלי, למשל, כל המשפחה מחזיקה כרטיסי תורם.
אובדן זמן יקר 2126
אני חושב שאפילו אם כל המשפחות היו מסכימות לתרומת איברים, עדיין מעמד חוקי לכרטיס תרומת איברים היה עוזר, כי היה נחסך זמן יקר במציאת המשפחה וקבלת הסכמתה. הבנתי שיש איברים רבים (למשל הלב) שחשוב להוציא מהגוף בהקדם האפשרי, משום שהם נמקים מהר. במקרים של מוות פתאומי (למשל תאונה) - שהם בדיוק המקרים שבהם הרבה איברים נשארים שלמים (להבדיל מגסיסה איטית ממחלה) המצאות כרטיס תורם על (שרידי) הנפטר היתה יכולה להוות אישור מיידי לקצירת איברים, ובכך לאפשר להציל איברים שהיו 'מתקלקלים' אם היו ממתינים עד לאיתור המשפחה וקבלת הסכמתה.
מתנדב אמיץ 2063
אני בטוח שאוכלוסית הנקרופילים תודה לך, ושיהנו. אם זה מוסכם עליך, לי אין שום דבר נגד זה.
עירוב תחומים 1970
אחד הדברים עליהם התעקשתי במאמר, הוא חופש הדיבור לכל. לכל אחד מותר לדבר, גם אם הוא אומר דברים לא נחמדים, חשוכים, מטומטמים, אכזריים או מרושעים. לכל אחד יש זכות לדבר ולהביע דעה. זה הקו המנחה של האייל הקורא בכלל, ושלי בפרט.
אז, נא להמנע ממיני הערות נגד ''נתינת במה'' לאי-אלו אנשים...
עירוב תחומים 2059
יש לך טעות יסודית
ילד דיודע שהומוסקסאחיות היא לגטימית יהיה אדם טוב יותר. אין לך מה לפחד אדם לא נעשה הומוסקסואל אלא נולד בזה
עירוב תחומים 3264
כפייה היא כפייה היא כפייה. נקודה. אני חילונית וכשם שאני לא רוצה שיכפו עלי דבר, כן איני רוצה שיכפו על הדתיים דבר.

עצם העובדה שאתה מבקש לכפות ערכים או כל דבר אחר אומרת שאתה מאמין בעליונות שלך או של הערכים שלך על פני הזולת וערכיו.

מי שחושב שהוא או הערכים שלו עליונים על אלה של זולתו – נדמה לי שיש לזה שם שמעורר אסוציאציות בלתי נעימות: גזענות

בכבוד רב
התשובה שהתעכבה 3390
אחח, אני פשוט מת על רלטיוויזם. אנשים פשוט לא מודעים לניהיליזם המופלא שיש בגישה הזאת, שלא לדבר על הסכנה האדירה הנובעת ממנו.
לדמוקרטיה ליברלית יש דבר אחד בלבד שהוא תנאי הכרחי ומספיק לקיומה - הסכמה על כללי המשחק הדמוקרטיים (חתיכת דבר, אני יודע, אבל זה מה שזה). מדינה שבה לא כל האוכלוסיה מוכנה לציית למרותם של החוקה, ושלוש הרשויות, לא יכולה להיות מדינה דמוקרטית. במשטר עריץ זו לא בעיה - אם העם לא מסכים לשלטון, מדכאים את העם, והעריצות נשמרת. בדמוקרטיה - אם העם אינו מקבל את כללי הדמוקרטיה, הדמוקרטיה נעלמת.
מי שחושב שהערכים הדמוקרטיים שלו שווי ערך לערכים בלתי דמוקרטיים, וכי אין למנוע את גלגולם של האחרונים באזרחי המדינה, מצהיר בזאת שהדמוקרטיה והחופש אינם מעניינים אותו. למעשה, הוא או היא מצהירים כי בשם החופש של אדם מסויים להתנגד לדמוקרטיה באופן פעיל, הם מוכנים לוותר על הדמוקרטיה לחלוטין, שזה בערך כמו להגיד שבשם זכותו של אדם אחד לאכול, הם מוכנים שכולם יגוועו ברעב. מדובר כאן במקרה קלאסי של התנגשות בין שתי חרויות - חופש המחשבה, הדעה והמצפון מצד אחד, וכלל החרויות (כולל חופש המחשבה, הדעה והמצפון של שאר החברה) מהצד השני. אמנם לעיתים קרובות התנגשות בין חרויות היא קשה לפתרון, אבל במקרה הזה אני חושב שהפתרון הוא ברור לכל. כשם שחופש הפעולה אינו מתיר לאדם לרצוח את חברו, כך חופש המצפון אינו מתיר שלילת חרויותיו של הזולת.
זו בדיוק הסיבה ש''רגשות דתיים'' לא צריכים להיות עילה לשום דבר, ובטח שלא להעמדה לדין או לחקיקה, וזו בדיוק הסיבה שלמדינה מותר לכפות מערך בסיסי של חינוך לדמוקרטיה על כלל האוכלוסיה.
עירוב תחומים 1999
איך שלא נהפוך את זה, ערכי הדמוקרטיה (ובעניין הזה אני מתכוון בעיקר לחירות ושיוויון) הם עדיין הבסיס היחיד שעליו יוכלו לחיות כל המגזרים בחברה: "כפייה" של ערכי חירות ושיוויון לא תפריע לאורח חייהם של דתיים, כמו גם לאלה של חילונים.
אני בספק רב אם צנחננו היקר יכול לטעון שללא ערכים של שיוויון וחירות יכולים לחיות גם דתיים ולא דתיים( או כאלה בני דת אחרת מזו של הרוב).

"כפיה" של ערך חופש הדת, למשל, אינה כמו איסור על עבודה בשבת, כי כאן אני לא אוסר פעולה מסוימת מטעמים דתיים, אלא מאפשר לכל אדם יותר חופש בתחום מסוים.
דובי, אתה חתיכת חמור מטומטם!!!!! 2020
דובי, אתה חתיכת חמור מטומטם!!!!! 2040
תודה.

(הייתי יכול, כמובן, למחוק את התגובה הזו, אבל החלטתי שלא, סתם כדי שיראו מה קורה לאנשים שלא אוהבים דעות של אחרים כשחסר להם חינוך לדמוקרטיה.)
מה לדמוקרטיה ולצדק והומניזם 2028
עקרונות הדמוקרטיה יוצרים מערכת הגנתית שוויונית בתוך מדינה, אך עקרונות אלו אינם מגינים על תושבי מדינות אחרות. העדפה זו של תושבי מדינתך על פני אזרחי מדינה אחרת אינה הומניסטית יותר מכל אפליה אחרת. ישראל היא תופעה מוזרה בקרב העמים. אנו ובצדק חשים קרבה גדולה יותר לעם היהודי, ופחות למסגרת האזרחית המדינית. הנסיון להציג כאילו העדפת האזרחים של מדינתנו, על פני לאומיותו היא הומניסטית יותר מהעדפת הלאום הינה מגוחכת ומתעלמת מהסיטואציה המיוחדת של העם בציון. דמוקרטיה, למרות שבמקורו שמה הנו שלטון העם, מתורגמת היום לשלטון האזרחים. אין שיטה זו הומניסטית יותר מכל שיטה אחרת, אין בה ערכים או הבטחה לעתיד טוב יותר, זו פשוט שיטה נוחה המתאימה למצבים בהם יש זהות רבה בין העם לבין המדינה, דבר שלא קיים בישראל, ומתאימה למצבים בהם אין צורך להתמודד בקשיים ובמערכות אנטי דמוקרטיות מבחוץ ומבפנים. ישראל, כמו צהל, אינם יכולים לאמץ את הלוקסוס של הדמוקרטיה, יש להעדיף יצירת גאוות יחידה לאומית, התבצרות של העם, ומניעת הרס המדינה היהודיתת (באופן דמוקרטי, אולי) ע''י אויביה מבפנים ומבחוץ.
מה לדמוקרטיה ולצדק והומניזם 2029
מקובל עלי. מתי אנחנו בונים את מחנה הריכוז הראשון שלנו, למתנגדי משטר?
מה לדמוקרטיה ולצדק והומניזם 2032
אם אתה חושב שאין בדמוקרטיה מעבר לסתם שיטת בחירות, הרי שאתה מוכיח את טענתי כי אין בארץ מספיק חינוך לדמוקרטיה. הדמוקרטיה המודרנית באה שלובה עם ערכי יסוד של שיוויון וזכויות אדם באשר הוא אדם. בדיוק בגלל זה עינוי אסירים על-ידי השב''כ הוא כזה דבר נורא במדינה דמוקרטית. במדינה דיקטטורית, איש לא יופתע ממרתפי עינויים ממשלתיים, אבל מדמוקרטיה מצפים למעט יותר ערך לחיי אדם ולכבודו, כי זה חלק מהחבילה.
אם אתה ברצינות רוצה לוותר על ה''לוקסוס'' של הדמוקרטיה, עשה לי רק טובה, ותודיע לי כמה ימים מראש, כדי שאני אוכל להספיק לארוז ולעוף מכאן לפני המהפכה.
המורה להומניזם 2043
האם יש לך, דובי קננגיסר, רעיון מעשי (פחות או יותר) *איך* לכפות את החינוך הדמוקרטי/הומניסטי שלך על מערכת שלא רוצה אותו? מי בדיוק יעביר את שיעורי שוויון הזכויות של ההומוסקסואלים? רב בית הספר? ואם יעביר אותם מישהו מבחוץ, האם זה יהיה רציני? האם לא ידאג המחנך, רגע אחרי צאתו של המורה להומניזם (וגם לפני כניסתו) להגחיך את כל מה שהוא אמר ויאמר?

שמא אפשר להפליג ולבטל בכלל את החינוך הנפרד לדתיים וחרדים (וגם קיבוצים, נגיד)? מבחינה מוסרית עקרונית זה שקול, בעיני, להצעה שלך. ברור, עם זאת, שנסיון כזה כבר יהיה *ממש* מלחמה.
הצביעו "צחי"! 2046
ירדן חביבי, אתה צודק במאה אחוז. דובי, ההומניזם אותו אנחנו תופסים כצודק יותר, נובע אך ורק מתפיסת העולם הליברלית שלנו. הדרך היחידה שבה תוכל לשכנע אחרים, בעלי תפיסה תאיסטית, גזענית או (שימו לב כולם, יש הפרדה בין התפיסות!) בעלת כל אופי אידיאולוגי אחר. קל להגיד, מנקודת המבט שלנו כליברלים חילונים יפי נפש, כי דמוקרטיה עדיפה על טוטליטריות, אפילו שניתן להראות מגרעות רבות בדמוקרטיה (החופש לכתוב על קירות ברחבי העיר "דובי הוא חתיכת חמור מטומטם!", למשל) מנקודות מבט שונות, כמו הקומוניזם למשל. הסיבה היחידה שאני מחשיב את הדמוקרטיה כטובה יותר משאר השיטות, היא העובדה שלפחות עד עכשיו, היא פועלת טוב יותר, בשבילי, אישית. למעשה, השיטה היחידה שאני יכול לדמיין שתפעל טוב יותר, היא דיקטטורה, בשליטתי. ת'אמת, אני בספק אם אני אקבל תמיכה רבה במיוחד מהמשתתפים כאן בדיון (אבל תאמינו לי, ההפסד כולו שלכם).

השיטה שדובי מציע כאן כאידאל, של חופש ביטוי אמיתי, וחופש אמיתי להחליט בנוגע לעצמך, תפעל רק בפאשיזם ספארטני מוחלט, שבו הילדים יועברו לרשות המדינה ברגע הוולדם. וגם כאן כמובן, לא יתאשר "חופש" אמיתי. ההומניזם, כמו הדמוקרטיה, חותר תחת עצמו ללא הפסקה, וסופם של שניהם (עיין ערך גרמניה, 1933 או איראן 1979 כפי שהוזכר כאן), נספר לאחור.
המורה להומניזם 2050
היה לי כבר דיון כזה פעם עם חברים. המסקנה היחידה שלי מהדיון ההוא הייתה שאני לא פדגוג, ואין לי מושג ירוק בשיטות חינוך (אפילו להדרכה בנוער לנוער לא קיבלו אותי בזמנו...). אבל אני לא מתחמק מהשאלה - מן הסתם, החינוך ההומניסטי יפנה לאלה שמוכנים לקבל אותו - בחינת כלום לא רשום והרשות נתונה. רוצה התלמיד - ינצל את המידע שניתן לו - לא ירצה, אין מה לעשות.

אבל החינוך צריך להתחיל לא בחינוך ל"זכויות ההומוסקסואלים" (בכלל לא צריך להיות דבר כזה - הזכויות פשוט ילמדו כדבר של כל בני האדם. אם מישהו חושב שהומואים הם לא בני אדם, זה כבר מאוחר מידי מבחינתי...) - החינוך צריך להתחיל בזכויות של התלמיד, הזכויות העצמיות של כל אדם. להבהיר לכל ילד בכיתה שיש לו חופש מחשבה וחופש דיבור, חופש מצפון, שיש לו זכות לגופו ולכבודו. ברגע שהילד מפנים את הזכויות שלו עצמו, צריך להסביר לו למה מגיעות לו הזכויות הללו, ומאיפה הן נובעות. אם נצליח לעשות את זה - הוא הפנים את המשמעות של שיוויון וזכויות אדם, והעבודה הסתיימה.

האם זה אפשרי? לא יודע, אני לא פדגוג.
ובלי שום קשר לדיון.. 2048
נעים מאד. קוראים לי אייל רון ואני יהודי לא דתי. כן, שמעתם נכון, יהודי חילוני.

אני טוען שאני יהודי ולא ישראלי, לא בגלל טעמי דת, אלא בגלל המציאות.
מה לעשות, שבארצנו יש ערבים. אישית, אין לי דבר נגד הערבים, הם מוזמנים להמשיך ולחיות בא''י ככל שיאוו, אבל זה עדיין לא יעשה אותם חלק מעמי.
לערבים ולי אין שפה משותפת, היסטוריה משותפת ובטח שלא דת משותפת (כי לי אין דת), משמע, הם לא חלק מעמי ע''פ ההגדרה המקובלת של עם.

מדינת ישראל הוקמה למען העם היהודי (גם זה שלא נמצא בארץ), היא עוזרת ליהודי העולם ומשמשת להם מקום מפלט, למקרה שהאנטישמיות תחזור לעולם, ולכן אני סבור שעליה להישאר מדינה יהודית.

כמובן, שכאזרח דמקורטי אני סבור שלמרות אופיה היהודי של המדינה, עליה עדיין לשמור על זכויותיו של המיעוט הערבי, ואני גם מודע לזה שיש כמה חוקים שראויים לשינוי.

אני סיימתי.
2355
לאחר קריאה ארוכה ועיון בסך כל התגובות אשר הצטברו דומני שישנו מספר לא מבוטל של קוראים-כותבים המתקשה להבחין בין הומניזם להומניטריות.
על מנת להיות מוגדר כהומניסט על אדם להחזיק בכל ארבע הנקודות הבאות:
1. עליו להיות אנרכיסט. שום שלטון אינו חוקי לפי תפיסת העולם ההומניסטית, היות והוא מנגנון אכיפת חוקים על היחיד, הנאלץ לקבל את מרות השלטון, והדבר כולל גם את מרות השלטון הדמוקרטי.
2. עליו להיות קוסמופוליט. אדם הומני אינו יכול לטעון ולומר שכל האנושות וזכויות האדם הינם נר לרגליו, אך בפועל קבוצה מסויימת יותר קרובה לליבו, היות והיא אולי דומה יותר למושא ערכיו של אותו הומניסט.
3. עליו להיות אתאיסט. שום חוק מאל ו/או אליל אינו יכול להתקבל במערכת בה האדם הנו המקור ונקודת המוצא לכלל השקפת עולמו. במערכת שכזו אין מקום לאף אל, כולל יהוה.
4. עליו להיות פציפיסט. שום מצב אינו מצדיק הקרבת חיי אדם, אף לא מאבק נגד אי צדק, או מלחמה בשלטון כיבוש זה או אחר. חיי האדם עומדים מעל לכל דבר אחר.
לפי הגדרות אלו אינני הומניסט.
לדעתי יש צורך במנגנון אכיפת חוק דמוקרטי, שכן לולא מנגנון שכזה "איש את אחיו חיים בלעהו", אינני קוסמופוליט היות וישנן קבוצות אשר אליהן חש אני קירבה גדולה יותר מקבוצות אחרות, אינני אתאיסט כי אם אגנוסטיקן מאחר ואינני רוצה לשלול את שאיני בטוח בקיומו, ואינני פציפיסט היות ולשיטתי יש בהחלט מקום להגנה עצמית, אף במיסגרת הסיכון של הקרבת חיי אדם במאבק למען קיום הוגן יותר על פני כדור זה.
בברכה
א. מאן
לא-הומניסט יקר, 2373
מעניין, בהחלט מעניין. אלא מה, כמה הומניסטים אתה מכיר?
ויותר לעניין. זה היה חדש לי, ההגדרות האלו. מאיפה באו?
לא אכפת לי שתגדיר ארבע דרישות ותקרא לעומד בהם "הומניסט", או כל מילה אחרת. אבל למה דווקא אלו, ומה הקשר ביניהן?
ועוד הערה: לא ברור לי למה היותך אגנוסטיקן סותרת כפירה ב*חוקים* של אל כזה או אחר, או של כולם. האם אתה מקיים את מצוות היהדות, למשל, רק ליתר בטחון?
לא-הומניסט יקר, 2377
מר ניר הנכבד,
חן חן על תגובתך העניינית. אנסה להתנסח ברשותך על שאלותיך בקצרה:
1. אינני מכיר הרבה הומניסטים לפי הגדרה זו, לא בארץ ולא בחו"ל.
2. הגדרות אלו נוסחו על ידי קבוצות אינטלקטואליות שונות באירופה, הן במסגרת הזרם האקסיזטנציאליסטי של שנות ה-‏60 בצרפת, והן על ידי אינטלקטואלים מקבוצות אלטרנטיבה שונות בגרמניה של שנות ה-‏70 ותחילת שנות ה-‏80. גם במדינות סקנדינביה היה ועדיין קיים כוון חשיבה זה.
3. הקשר בין ארבע הדרישות השונות הנו ברור ואימננטי - ההומניסט האמיתי והמשוכנע בתפיסת עולמו חייב לדחות כל דרך חיים ואמונה אשר במסגרתן האדם כאינדבידואום אינו יכול לעמוד עם מלוא זכויותיו הטבעיות אשר אמורות להתממש על ידי מיקומו של האדם במרכז ההווייה האנושית.
א. אדם שכזה אינו יכול לקבל את סמכותו של כל שלטון כלשהו, היות וכל שלטון הנו בסופו של דבר מנגנון אכיפה.
ב. אדם שכזה חייב להיות קוסמופוליט ואינטרנציונליסט ואינו יכול לתמוך אך ורק בזכויותיה של קבוצה מסויימת, אשר משום מה קרובה לליבו. עליו להכיר בזכותה של כל קבוצה ובזכותו של כל אינדיבידואום לומר את דברו ולקבל ממנו את התמיכה הדרושה מעצם היותו אדם ובן אנוש.
ג. אדם שכזה אינו יכול להיות כלל רליגיוזי היות וקיומה של כל יישות פטרוניסטית חיצונית פוגעת באופן מרכזי בזכויות האדם של כל בן אנוש.
ד. אדם שכזה מסרב בכל תוקף לעשות כל שימוש באלימות, לא לצרכי מלחמה ואף לא לצרכי שלום, היות ולדעתו אין שום גורם חיצוני המשתווה לערך חיי אדם שעליו יש במידת הצורך להקריב חיי אנוש. לא מלחמת חופש וגם לא שחרור מעבדות. אף לא הגנה עצמית, היות ואף היא עשוייה להתגלות כתוקפנית.
4. אני מגדיר עצמי כאגנוסטיקן היות ואין לי שום ידיעה ברורה, קוגנטיבית או אמוציונלית, להמצאותם של יישויות חיצוניות כלשהן, היכולות להיות מכונות 'אלוהים' לצורך העניין. לפי תפיסת עולמי האישית חייב האתאיסט להכיר בקיומו של אלוהים על מנת לשלול אותו כתופעה (אקס-נגאטיבו) - דבר שאני כאמור באופן אישי אינו זקוק לו היות ואינני שולל דבר באופן עקרוני, בדיוק כמו שאינני מחוייב לדבר באופן עקרוני.
5. אינני מקיים מצוות יהודו-נוצריות כלשהן, היות והן זרות לתפיסת עולמי האישית.
6. ברי לך אם כך שמאמרו של מר קננגיסר והתגובות השונות למאמרו אינן רציניות לפי הגדרות אלו של המשנה ההומניסטית, ובעצם כל המשתתפים בדיון זה שיחקו במעין 'נדמה לי', כולל הקבוצות המרגישות מאויימות, בין אם הם חרדים ו/או הומוסקסואלים.
בברכה
א. מאן
נדמה לי שראיתי חתול! 2379
ראשית כל, תודה על ההערה המאירה. אם תמשיך כך, לדעתי תקבל מעמד של פטרון רשמי של האייל הקורא.

שנית, במקרה זה, למרות ההארה, אין משמעותו של דבר שכל הדיון הארוך שמעלינו היה ''משחק של נדמה לי'', אלא פשוט כי השתמשנו במונח שגוי. דובי השתמש במושג הומניזם, כולנו הבנו את כוונתו, והדיון התנהל בהתאם. תרגיש חופשי אם כן להחליף את המושג ''הומניזם'' בכל מושג אחר שנראה מתאים, והדיון ישאר בעינו, בלי צורך לבטל אותו.
אך גיליתי שזהו נמר... 2382
מר ברזיק הנכבד,
הבעייה המרכזית בוויכוח מעורפל זה הינה לא רק המושג השגוי בו התפלשו עשרות ממגיבי מאמרו של מר קננגיסר.
הדבר המדאיג במיוחד הינו שיש לשער שעשרות בני אדם במיקרה זה (ומליונים במקרים אחרים) עשויים לקבל את הטיעון ש'כולנו הבנו את כוונתו' ללא כל מחשבה שניה, וכמובן על ידי כך מפרש כל איש את כוונותיו של מר קננגיסר בהתאם לנטיות ליבו, כלומר - באופן אינטרני פנימי, ללא כל שיקול קוגנטיבי חיצוני, וזאת מחמת אי בהירותו של מושג זה.
המונח 'הומניזם' אינו כלי קיבול אליו יכול כל משתתף מזדמן ליצוק אליו מהרהורי ליבו, ללא כל קשר אם המשתתף שייך לקבוצת-עלבון זו או אחרת.
הדרך היחידה לנסות ולהעמיד דיון זה על הרגליים היא אכן החלפת המושג 'הומניזם' ב'דמוקרטיית שילטון החוק' אשר במיסגרתה
- כוחו של הרוב מוגבל בהתאם לחוקה.
- החוק עומד מעל הכל לבד מהציות העוור לחוק.
- מיעוטים אלו או אחרים יכולים להינות באופן מוגבל מהקופה הציבורית באם אינם עונים על קריטריונים דמוקרטים.
- שמירה קפדנית על זכויותיהן של נשים.
- כיבוד זכויותיהם של כל המרגישים ומתנהגים כמיעוטים, כל זמן שבמיסגרת זכויות אלו אינם מעוללים משהו לבני קבוצתם אשר גילם מתחת לגיל 18.
אולי עכשיו אפשר לפתוח את הדיון מחדש.
בברכה
א. מאן
לא-הומניסט יקר, 2385
צר לי על כי הטעיתי כך את כלל קוראי האייל וגררתי אותם לויכוח חסר ערך. (:
עד כמה שידיעותי השיגו בעת כתיבת המאמר, ותוך הסתמכות על מספר כתבים שלא הייתה לי סיבה להטיל ספק בדיוק הגדרת המונח "הומניזם" שבהם, המשמעות הייתה שוויון זכויות, והצבת האדם במרכז, במקום המדינה או האלוהים. אבל אין בכך (לפחות לפי מה שידעתי) כדי לשלול את קיום המדינה כגורם מגן, ובטח שאין בכך כדי לשלול הגנה עצמית או הגנה על זכויות האדם. זו לא אידאולוגיה - זו אוטופיה, ואוטופיה די מסוכנת, אם תשאל אותי. אני, אם כן, הומניסט ריאליסטי.

אין זה נכון לטעון כאילו איש לא ידע על מה אני מדבר, שכן הגדרתי את המשמעות של הומניזם במאמרי, ואם לא שם - אז בתגובות שהוספתי מאוחר יותר.

ההומניזם שאני מדבר עליו הוא יותר ממה שאתה תארת בתגובתך למטה - הוא לא חוקי המדינה ככוח עליון, אלא חוקי המדינה כביטוי של זכויות האדם - שהן הכוח העליון באידאולוגיה שלי. להניח שלאדם יש זכויות טבעיות שיעמדו לו בלי הגנה של גוף מדיני, זה נאיבי. אין סיבה שזכויות האדם יזנחו כליל רק מכיוון שפילוסופים גרמניים החליטו שהומניסט אמיתי חייב להיות פציפיסט.

בכלל פציפיזם הוא מם גרוע - זה כמו גן של השמדה עצמית: הוא לא יכול לשרוד הרבה זמן, כי כל מי שמחזיק בו יעלם עד מהרה.
יצא המרצע מהשק 2397
מר קננגיסר הנכבד,
ראשית אפתח בהתנצלות על כך שנוצר הרושם שמה פסלתי את מאמרך ואת שהבעת בו - לא זאת היתה כוונתי.
שורש הבעייה החל מקביעתי השרירותית שאני באופן אישי אינני הומניסט, היות ואינני עומד בקריטריונים המרכזיים מהם נגזרת הגדרה זו.
ההגדרות ההומניסטיות הקלאסיות הינן במהותן אוטופיות לחלוטין, ועל רמה זו התנהלו ועדיין מתנהלים וויכוחים מעניינים בין זרמים שונים בהגות האירופאית במאתיים השנים האחרונות, כך שאף 'פילוסוף גרמני' לא ישב וחיבר ספר-מצוות פאציפיסטי על החיים ההומניסטים.
ארבע ההגדרות שציינתי בהערותיי השונות הינן מהחשובות ביותר לכל בניין האידאה ההומניסטית - אי הקרבת ושיעבוד חייו של אדם בשום מחיר.
יכול מאוד להיות שישנם קשיים מסויימים בהתאמה האישית של תפיסת עולם זו, אך אין לבצע בה הנחות:
- המדינה אינה מכשיר מגן כי אם מכשיר אוכף.
- זכותם של גורמים דתיים לאמונתם ודיעותיהם חשובה וצודקת לא פחות משיטתך לחינוך הומניסטי, יותר גרוע - עליך להגן על זכותם האנושית להאמין בבלתי אנושי, היות וגם הם בני אדם.
- כלל הברזל של אי-אלימות בכל מחיר, כולל הגנה עצמית העלולה להביא לשפיכות דמים הנו גם כן אבן יסוד במישנה זו, ואכן הפאציפיזם הקלאסי נגזר מהשקפת עולם זו, אשר הינה אידאית ונאצלת במהותה.
על כן קביעתך שהנך 'הומניסט ריאלי' (משהו הדומה לרעיון של 'נזיר פרקטי' בתקווה שהנך יורד לסוף דעתי) חסרת רגליים בהקשר זה.
לכן יש לשער שגם אתה אינך הומניסט כי אם כמוני - תועלתן, המאמין בחוק ובתבונה האנושית, ולכן מבקש אני להאמין שהנך חושב, בדיוק כמוני
- שיש טעם בקיום מדינה אוכפת דמוקרטית, בה יכול השילטון להתחלף באופן חוקי ומסודר ללא שפיכות דמים
- שישנן קבוצות ליברליות המדברות יותר אל ליבנו מקבוצות דתיות חשוכות, למרות היות שתיהן מורכבות מבני אדם.
- שישנם דברים עליהם יש להלחם בשם כבוד האדם, קידמתו ורווחתו - ולאו דווקא להיכחד מתוך הלך רוח פאציפיסטי.
בברכה
א. מאן
יצא המרצע מהשק 2415
אם זה המצב - הלאה החינוך ההומניסטי! היידה החינוך התועלתני.
רק שלמילה "תועלתני" יש צליל של משהו אנוכי ורע, ולמילה "הומניזם" יש צליל יותר נחמד...
יצא המרצע מהשק 2416
הצדק איתך - למילה תועלתנות יש בשפה העברית קונוטציות בעייתיות, אך הדבר נובע משיבוש שם התואר 'תועלתי' ו'תועלתני'.
לקטגוריה הראשונה שייכת אכן מידה לא מבוטלת של אנוכיות, בעוד שהמושג 'תועלתנות' משמעותה הינה 'אוטיליטריות' בלעז
(utilitarianism), ומשמעותו של מושג זה הינו מרכיב בתורת האתיקה הגורסת כי הטוב העליון הוא האושר הרב ביותר למספר הגדול ביותר של בני אדם, ומוסריותן של פעולות נשפטת במונחי תרומתן לאושר הכללי.
מתפיסה זו נובע ששום עיקרון מוסרי איננו וודאי והכרחי באופן מוחלט, מאחר והיחס בין הפעולות ותוצאותיהן, המאושרות או האומללות, משתנה עם שינוי הנסיבות.
לתורה זו אין דבר וחצי דבר עם רעיון ההומניזם בתור רעיון ואידאה, ומכאן תפיסת עולמי השוללת את ההומניזם בתור תפיסת עולם ומקבלת את הרעיון האוטיליטרי, וזאת למרות שהמילה הומניזם מצטלצלת טוב יותר במחוזות שיינקין.
בברכה
א. מאן
האם הדברים האלה באמת נגזרים מהומניזם? 376486
לדעתי לא. הערך החשוב ביותר להומניסט הוא חיי אדם, ואחר כך זכויות האדם, באשר הוא אדם.

בעולם אידיאלי, הייתה אפשרות לא להגביל בכלל את זכויותיו של היחיד ולא להרוג ולא להיהרג. אבל השאלה שההומניסט צריך לשאול את עצמו היא איך להגן על חיי וזכויות אדם בעולם לא אידיאלי, שיש בו מלחמות על משאבים ואפילו אלימות לשמה.

אז קודם כל, ברור שללא שלטון וללא אכיפת חוקים, לא תישמר אף אחת מזכויות האדם, ואני מניח שאין צורך להסביר מדוע. המשטר הדמוקרטי הוא הדרך הטובה ביותר שידועה לי להגן על חייהם וזכויותיהם לפחות של אזרחי המדינה. כמובן שאכיפת חוקים על היחיד יש בה הגבלה של זכויותיו, אבל היא עדיפה על אנרכיה בצורתה הריאלית, כלומר משטר שבו אתה יכול להירצח בכל רגע.

לגבי 2, אני מסכים שיש מתח בין הומניזם ללאומיות. אם אתה מגדיר הומניסט בצורה בינארית, כלומר מגדיר כהומניסט רק את זה שהדברים היחידים שחשובים לו הם חיי האדם זכויותיו וכבודו, ומגדיר את כל השאר כלא הומניסטים, אז המתח הופך לסתירה ממש. אבל אולי יהיה נכון יותר להסתכל על ההומניזם כציר שעליו כל אחד יכול למקם את עצמו. כדי להיות הומניסט מוחלט, עליך להיות קוסמופוליט. אבל גם מי שרואה עצמו קרוב לעם היהודי, אך הוא רגיש מאד לזכויותיהם של כל בני האדם, קשה לומר עליו שזכויות האדם אינם נר לרגליו.

לגבי 3, אפשר אולי להאמין שקיים אל, והציווי המוסרי שלו הוא הומניזם, אבל אולי יש משהו עקום בלקבל את ההומניזם כמצווה הניתנת בידי אל. באופן כללי, אני מסכים בעניין הזה.

4 - האומנם? זאת שאלה שאני שואל את עצמי די הרבה. ברור שחיי האדם הם הדבר החשוב ביותר, ולו בגלל שאף אחת מזכויות האדם אינה נשמרת בלעדיהם. אבל פי כמה הם חשובים, למשל, מהזכות לכבוד? או לחירות? האם זה הומני יותר שאלפי אנשים יחיו כעבדים מאשר שאחד ימות והשאר ישוחררו (נניח שאלה האפשרויות היחידות)? עד כמה חיי עבד נחשבים ל"חיים" במלוא מובן המילה? ושאלה קצת יותר רלוונטית - כמה אנשים "הומני" להקריב במלחמה על מנת לאפשר לעם היהודי לחיות בכבוד בארצו? אתה טוען שמההומניזם נובע ש-‏0. אבל אני לא בטוח שזה כך. היחס בין ערך חיי אדם לערך זכויות אדם לא ממש ברור מהגדרת ההומניזם, אף על פי שברור שחיי אדם אחד חשובים יותר מזכויותיו.

שים לב שהשאלה הזו, למרות שהיא בעיקר רגשית לדעתי, היא בפירוש מספרית - כמה הרוגים שווה זכותם של מליון אנשים לחירות? לרכוש? לביטחון? ולא מדובר באיזו התפלספות שאין לה ערך ממשי, אלא בהחלטות הכי גורליות - מתי לצאת למלחמה ומתי לא. בכל אופן, יש לקחת בחשבון את העובדה שהאויב לפעמים אינו הומניסט, ואינו רגיש לחיי וזכויות אדם. אם אתה נכנע בלי מאבק, סביר להניח שהדרישות יגדלו, כלומר הפגיעה בזכויותיך תגדל, ומעבר לכך, אתה מחזק את הצד הכוחני והלא הומני, וגורם לאלימות להיות משתלמת, ויש לכך אולי השלכות על העתיד. ברור שאם 80% מהעולם יהפוך לפציפיסט, 20% הנותרים יקימו משטר של דיכוי וישללו את הזכויות של כל השאר, ואולי גם יסכנו את חייהם. זה בוודאי לא מה שרוצה ההומניסט.

אכן, לפעמים הדרך לעולם שנשמרים בו חיי וזכויות אדם עוברת דרך חוקים, שלטון, ומלחמות. אני חושב שהומניסט אמיתי יעדיף את האפשרות שתביא לתוצאה הומנית יותר, מאשר זו שבה הוא עצמו לא פוגע ישירות בזכויות ובחיים של אחרים, אך מביא בעקיפין לפגיעה גדולה הרבה יותר.
הערת ניסוח 3539
בקריאת המאמר שמתי לב לביטוי שאמר שהומניזם הוא דתה של מדינת ישראל (בנוסף לחופש ושוויון),
אך הבעיה הגדולה והמרכזית היא שהמצב אינו כך, אצל רוב אזרחי ישראל היהודים שולטת דת הבורות , הגזענות , הפחד מזרים , הבורגנות - במידה והם יכולים להרשות אותה לעצמם, ובמשך 30 שנה כופה מדינת ישראל שדתה *אינה* ההומניזם , את כיבושה ועולה על עם אחר.

ולכן , ההומניזם צריך בהחלט להתוות את הדרך אך מובן לחלוטין שהוא אינו עושה זאת כעת, וההערה שפירסמת מתייחסת למעשה ללשון ההווה שהופיעה במאמר.

בנוסף הייתי רוצה להעיר שבמידה וישנם לינקים לכתבי העת שמוזכרים במאמר ,ניתן בהחלט לשלבם בכדי שאנשים שאינם מכירים אותם יוכלו להשכיל :) .

גיא חביב, השומר הצעיר - קן חולון מרכז,
שכבת ירדן.

icq :20720206
הערת ניסוח 3547
למיטב ידיעתי, ל"מקום למחשבה" אין אתר אינטרנט. כולה 20 שקל פעם בחודשיים - אני בטוח שאפילו סוציאליסט גאה יוכל להפריש סכום שכזה למען השכלתו הכללית.

וכעת שאלה עבורך: מדוע, הו מדוע, נחשבת הבורגנות בעיניך באותה שורה יחד עם בורות, גזענות ופחד מזרים? אני בורגני וקפיטליסט גאה, והרי אין זה מונע ממני להאמין בערכים הומניים. אני פשוט נוטה להאמין שההומניות הזאת צריכה לנבוע מהאנשים, ולא מתקציב הממשלה. מה גם שהתערבות ממשלתית לא תמיד, בלשון המעטה, מביאה מזור לתחלואי החברה.
הערת ניסוח 3561
בהחלט קיבלתי את התיקון , מה גם שאני דיי בורגני במידות מסויימות , וכמובן שלא היה מקום לרשום זאת באותה השורה.

ובנוגע למגזין , אני פשוט אינני מכיר אותו ולכן אתר הוא בדר"כ המקום הראשון לגשת
עוד פרטים כגון כתובת וטלפון יכולים בהחלט להועיל :)
מה שבנמצא.
הערת ניסוח 3567
כתובת: חנות סטימצקי הקרובה למקום מגוריך, או כל חנות ספרים ומגזינים שמכבדת את עצמה, לחלופין.
אין לי גליון של המגזין כרגע, אבל כשאחזור הביתה אפרסם את מספר הטלפון של שרות המנויים שלהם.
הערת ניסוח 3656
וואללה שכחתי. הנה הפרטים:
כתובת המערכת: ת.ד. 411 ירושלים 91003
טל': 02-6235433
פקס: 02-6257201
דוא"ל: galileo1@netvision.net.il
פשוט, מסכים איתך. 137943

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים