יום כיפור שלי 14
אסף ברטוב תוהה על משמעות יום כיפור לציבור החילוני של ימינו.

הדת היהודית גורסת כי ביום כיפור נחתם גורלו של אדם - אם ייכתב ב-"ספר החיים" אם לאו. היינו, מדי שנה זוכה היהודי בסיכוי לדפוק לעצמו את חיי הנצח. זאת, כמובן, בהתבסס על התנהגותו במהלך השנה.

אשרי, חילוני אני! איני מבין כיצד אדם דתי המאמין באמת ובתמים באלוהי היהודים ובתורתו מצליח לחיות עם עצמו בשלווה בפרוס יום כיפור. אישית הכרתי כמה מנהלים דתיים אשר התייחסו לעובדיהם גרוע משקובעת התורה ב-"דיני עבד עברי" - והלא בני חורין אנו זה מכבר...

האמנם די בריטואל שנתי זה של בקשת סליחה? (האקונומיים אף משלבים זאת עם הריטואל השנתי של ה-"שנה טובה") האמנם יום כיפור הוא מועד אפקטיבי? (שהרי מטרתו לשפר את התנהגות האדם, לא כן?)

אך לא בלבטיו של האדם הדתי רציתי לעסוק ברשימה זו. דבר לי דווקא אל החילוניים המועטים בעמנו, ואל ההמון המסורתי (עם ובלי מרכאות). חילונים רבים, אפילו כאלו שלא מגדירים עצמם "מסורתיים" כלל, נוהגים לצום ביום כיפור, בשלל הסברים מגוחכים יותר ופחות ("שיהיה", "לא יזיק", "מהשוונג של החגים", "נעשה דיאטה, לא נורא", וכיו"ב).

נהרהר, אם כן, ברעיון יום כיפור: דומני שהמחוקק היהודי (או האלוהי, אם תתעקשו) כיוון ליום בו יוכל היהודי להתפלל לסליחה על חטאיו, וזאת לאחר שביקש סליחה ממושאי חטאיו ועוונותיו במהלך "עשרת ימי תשובה". רעיון לא רע, בעצם. אלא שלדעתי, הרעיון התמסמס במהלך השנים. כיום, רוב המסורתיים והחילונים אשר טורחים לצום עושים זאת ללא הכוונה הראויה אליה נתכוון המחוקק. הצום הפך ל"כפרה" כללית, לאחר שנה בלי חשבון.

אין אני מדבר על שנה של הוללות או אי־קיום מצוות - אדרבה, ישתחרר האדם מעול הדת ויעלוץ היום, כי מחר נמות - אלא על פגיעות בזולת ועל מעשי נבלה שבין אדם לחברו. מניין צמחו ביטויים כמו "לא נורא, יש יום כיפור", או "יהיה לי על מה לכפר"? שניהם ביטויים של משיכת־כתף לנוכח מעשה שלילי של האדם.

על כן, אין אני צם. אינני מאמין בסיגופים - גם אלו הם החצנות של תהליכים האמורים להתרחש בנבכי נפשו של האדם. אבל למי יש כוח לחשבון נפש אמיתי באמצע החגים? יותר פשוט לזלול לפני, לצום יום, לזלול אחרי, ולהיפטר מהצקות המצפון, שהרי מילאנו חובתנו.

לעומת זאת, ברעיון חשבון הנפש אני מאמין באמונה שלמה. על־כן אני רואה זאת חובה מוסרית ואף אנושית לעצמי לערוך חשבון־נפש, ולאו דווקא ביום כיפור. אמר כבר מארק טוויין שהאדם הוא החיה היחידה המסמיקה, או הצריכה להסמיק. אמונתי היא שעל האדם להיות לעצמו שופט מחמיר, ושעל האדם לשאוף לשיפור בהתנהגותו לא רק פעם בשנה.

על־כן אני קורא לכל מי שמחשיב עצמו חילוני - לכו לים, איכלו ושתו, אך השילו מעצמכם את הצביעות, המסורת, והכסת"ח! עשו חשבון נפש כל אימת שנדרש, ולא על־פי הכתבה קלנדארית, והיו בני אדם ראויים לזולתכם. מי אמר שאין מוסר חילוני?

פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "טור אישי"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

סוף למכבסה ולכפייה הדתית.. 85
הכותב מאיר את תעשיית המכבסה הקיימת בדרך המחשבה ההזוייה השולטת במוחם של אילו שמסרו אותו בשמחה לשליטתם של אחרים המטיבים לעשות בו שימוש.
מכבסת החטאים הינה רעיון עיוועים שטוב שהואר על ידי הכותב.
כותב תגובה זו קורא להתנערות מהכפייה הדתית.
העמדת מטרות ופעילות בלתי מתפשרת למענן.
בעלי המוח ששייך להם (חופשיים) חייבים לדרוש ממנהיגי התנועות המתיימרות להלחם בכפייה הדתית דין וחשבון מדוע אין מתנהלת מלחמה עקבית ובלתי מתפשרת בכפייה הדתית. מלחמה בה יוצבו מטרות כגון:
1. תחבורה ציבורית בשבת.
2. עידוד לנסיעה ביום כיפור.
3. סילוק ידיה של תעשיית הכשרות מחיינו.
4. סילוק חברה קדישא מגופתינו.
5. קריאה פומבית להחרמת מוצרים הנכנעים לכפייה הדתית. כותב שורות אילו אינו מכניס לביתו מוצרים של תנובה לדוגמא, אשר לא מסתפקת ברעה החולה הנקראת כשרות אלא משלמת עוד מס לפיקוח בד"ץ. שטראוס לעומת זאת הינה תחליף טוב הרבה יותר. בשטראוס עוד לא הכניסו סיליקון לחלב... ואין מס מיותר לבד"ץ
6. נישואין וגירושין אזרחיים כאן בישראל ללא כל מונופול לתעשיית הכפייה הדתית.
7. מלחמה בלתי מתפשרת בהשתמטות החרדית.
8. מלחמה על כל ילד/ה ועל כל בוגר/ת הנתפסים לתעשיית ההפחדות החרדית, הינונקת את כספיה מהציבור החילוני.
(רשימת מטרות חלקית בהחלט.)
סוף למכבסה ולכפייה הדתית.. 98
שי, שלום.

אני מסכים עם רוב דבריך, חוץ מאשר דבריך בסעיף השני.
אני דווקא בעד איסור נסיעה בשבת, בגלל שתי סיבות:
1. מתוך כבוד לאנשים שהיום כן קדוש להם.
2. כי זה היום היחידי שבו ניתן לעשות טיולי אופניים בלי להידרס.

- אריק,
חסר חיים במשרה חלקית.
אריק רק הזהר מרכבים פרטיים... 101
תודה לאל (רק בדיחה... ) עדיין רכבים פרטיים נוסעים בשבת. כרגיל החלשים יותר חסרי הרכב הפרטי, תקועים. או מונית מיוחדת במחיר שאיננו שווה לכל נפש או להשאר בבית.
אז אריק בכל תשמור על עצמך בשבת.
שבילים לרוכבי אופניים זה כבר מאבק ראוי נוסף אבל באמת לכתבה אחרת.
סוף למכבסה ולכפייה הדתית.. 238854
זכור את בוראך בימי בחרותך, למען לא יגיעו ימים שתאמר:
"אין לי עוד צורך בהם".
עוד על עסקי כביסה וטינופת חרדית. 86
דומני שכתבה זו תדגים היטיב את מאמרו של אסף.
כל מילה איננה מיותרת. חובה לזכור ולהכיר את מעשי הטינופת החרדית, בכל עת ובכל הזדמנות. אולי כמה נפשות עוד ינצלו מידי אוכלי הנשמות הנ"ל.
חובה לקרוא את המאמר הבא:
שנאת חינם 87
לצום לא צמתי, לכפייה הדתית אני מתנגד באופן נחרץ, אבל להתחיל לשנוא בצורה עיוורת עוד לא התחלתי.
לא כל-כך משנות הסיבות, אבל לרוב האזרחים בישראל אכפת מאוד מיום כיפור. באמת יהרוג אותנו לא לעשות על האש (הריח, הריח) ולא לנסוע יום אחד? מתוך התחשבות? הרי תסכים איתי, שי, שאם לא היה מדובר בחרדים אותם אתה שונא שנאה עזה כ"כ, מזמן היית יושב בבית בשקט - זאת הכפייה שעולה לך בדם.
אני רואה מעט מאוד סיבות שמצדיקות שנאה מלאה ויוקדת לציבור גדול כמו השנאה ששי מפגין - ובוודאי שאסף במאמרו לא מעודד שנאה כזאת (ההפך, אם כבר). אם אתה נלחם באש באמצעות אש (אם לשאול ביטוי מאנגלית), בסופו של דבר כולם נשרפים.
לחימה אקטיבית וחזקה על זכותנו לחיות כחילונים בישראל חיונית במצב העניינים הנוכחי במדינה, נכון. אבל מתוך אמונה בצדקת דרכנו ובחופש המגיע לנו, לא מתוך תיעוב עיוור של מה ששונה מאיתנו ואנחנו לא מבינים.
שנאת חינם 89
במכתבו של אדם, הוא טוען כי אנחנו יכולים להסתדר יום בלי לעשות על האש וכל זה.
אולי.
אבל לא זו הנקודה, ולא לכך הכוונה: אם היתה זו מדינה דמוקרטית לחלוטין, אשר אינה משוייכת לדת כלשהי, הרי שבזמן יום כיפור היתה תחבורה ציבורית. אך משום מה, חלק מהחילונים חושב ש"אפשר להתחשב בהם קצת". אותו חלק מוזמן שלא לנסוע באוטובוסים ביום כיפור או ביום שבת, אך על המדינה לאפשר לאזרחיה לנסוע ביום שבת בתחבורה הציבורית.
זה העניין למעשה - כל אחד יכול לוותר כמה שהוא רוצה, אך כמדינה, אסור לה להתפשר בנושאי דמוקרטיה ודת.
לא שנאה, ולא חינם 90
אין המדובר בשנאה. שנאה הינה סוג של רגשות. אין לערב רגשות עם הנושא הכפייה הדתית.
הכותב טוען שרע הוא רע הוא רע. נגד הרע יש להלחם.
תמהני היכן ראה המגיב שנאה, ועוד עיוורת.
תחבורה ציבורית בשבת הינה שנאה עיוורת? או זכות שאמורה להיות מובנת מאילה?
זכותו של אזרח במדינה להתחתן כאן בישראל בנישואין אזרחיים ולא לסוע לקפריסין נאמר הינה שנאה עיוורת או זכות אלמנטרית?
הידוע לך שהמדובר בתעשייה כלכלית עניפה (עתירת העלמות מס) אשר נמסרה לידי ציבור מסויים זה המפיק ממנה עשרות אם לא מאות מליונים?
מה עושים בכסף? למה שימצא ציבור המקבל אפשרות להפיק תועלת כלכלית ולא לדוגמא כל אזרח בישראל שיחפוץ בכך?
ימשיך נא המגיב ויעבור על הרשימה החלקית שמניתי, היכן השנאה? המדובר בזכויות יסוד אלמנטריות אשר יש על כל אזרח בישראל לחשוב עליהם שנית ולדרוש את המגיע לו. מגיע לו לחיות ללא כפייה דתית. מגיעות לו זכויות אזרח שמשום מה נראות כאילו הזכרתן ברבים הינה יציאה עיוורת כנגד הציבור הטוב והנחמד שיש רק לעשות עוד מאמץ קטן ולהתחשב בו...
התחשבות תמיד. רק לאחר שיוסרו כל המגבלות והאיסורים בנכפים בכוח המדינה. עד אז יש להיאבק ללא פשרות לחיסול התועבה החרדית.
תיעוב, במחיר מבצע 92
לא נותר לי אלא לתהות על ההונאה העצמית שלך, שי. והרשה לי לצטט:
"תעשיית ההפחדות החרדית"
"התועבה החרדית"
"אוכלי הנשמות"
"הטינופת החרדית"

אין לי וויכוח איתך לגבי הצורך בהפרדת הדת מהמדינה: אוטובוסים צריכים לנסוע בשבת (לא בהכרח ביום כיפור, לפי דעתי, אבל ללא ספק בשבת), נישואים אזרחיים צריכים להיות מוכרים, כמו גם קבורה אזרחית ועוד. אין מקום לכפייה דתית, נקודה.
אבל לשנאה גם כן אין מקום, עוד נקודה. להילחם, כן. לשנוא, לא.
ודרך אגב, מדבריך מצטייר כאילו הציבור החרדי הינו עלוקה שמנה ומתועבת הניזונה על הציבור החילוני. אולי עלוקה, אבל בטח לא שמנה - הציבור החרדי בישראל הינו עני מרוד, ככלל.
אסור לתת לעצם צדקתנו לעוור את עיניינו.
קרא לילד בשמו. 94
הציבור החרדי אכן ממוקם לפי ממצאי הביטוח הלאומי בתחתית ההכנסות אולם...
א. אין לדעת באמת מהם ההכנסות בציבור זה.
דע כי ריכוזי האוכלוסייה החרדית מהווים כמעט אקס-טריטורייה למס הכנסה. אין לדעת כלל מהם ההכנסות האמיתיות במגזר זה.
ב. לצורך השגת עוד כספים מקופת הציבור, יש לחרדים כל האינטרס לעוות את הנתונים ולהציג עצמם כחסרי כל.
ג. החרדים בוחרים במודע לא לעבוד. (חוץ מאשר על הציבור הרחב). כך הם יכולים לטעון שיש להשוות את תנאי חייהם לכלל אזרחי המדינה.
ד. יש מי שכן עובד שם. האישה.
ה. החרדים הינם בעלי משפחות גדולות, מטעמים השמורים עימם.
העלוקה הינה עלוקה שמנה (כנראה) או עניה מה חשיבות לאבחנה?
ולנושא השנאה....
ובכן:
"תעשיית ההפחדות"- החרדים מפעילים רשת של מחזרים בתשובה, (שאינם עובדים, אבל ניזונים מכספי הציבור...) שעיקר טיעוניהם לילדים בגיל העשרה הינו: אם לא... תשרף בגיהנום.
דברי הינם מתן שם לתופעה נקודה.
"אוכלי נשמות"- ביטוי ציורי לחברה בה אינך אדון למחשבותיך. "חי יש רב..."
"טינופת חרדית"- נא קרא את ההפניה לסיפור באתר חופש בהערה קודמת. אתה מוזמן לתת כותרת משלך.
שמו של הילד 103
שי, פשוט קשה לי להבין למה אתה מתעקש. יש לך כל כך הרבה טיעונים רלוונטים, ואתה כל כך צודק בדרישות שלך (רובן) ובדרך בה אתה רוצה לחיות - אז למה אתה מחבל בכל זה במה שלא יכול להיקרא בשום שם חוץ מ"גזענות"?
לך לטיול במאה שערים בירושלים. היית צריך לראות את המקום בזמן שביתת מפני הזבל - ברוב הרחובות אי אפשר היה לעבור מרוב ערימות אשפה. הם חיים אחד על השני. המקום היחידי שראיתי בארץ שנראה כ"כ גרוע הוא הכפרים הערביים.
האם אתה באמת חושב ששימוש בביטויים כמו "תועבה", "טינופת" ו"גונבי נשמות" ייסע לך במאבקך? אני חושב שאתה רק מזיק למאבק שלך ושל כולנו על האפשרות לחיות כחילוני בישראל.
התחשבות וצביעות. 95
התחשבות היא דבר חיובי. רצוי, עם זאת, שהיא תהיה דו סטרית. בינתיים ההתחשבות באה רק מכיוון אחד.
מעבר לכך, עצם עריכת ארוחה פומבית ביום כיפור היא מחאה כנגד הצביעות הפושה בציבור - אנשים שנוסעים בשבת למגרשי הכדורגל צמים ביום כיפור ומצפים שזה יעזור להם. זה לא יפריע להם, כמובן, לנסוע למגרש גם בשבת הבאה. צביעות ראויה למחאה.
שנאת חינם 127
אני לא כ''כ מבין אותך
שנאת חינם 8679
אני מסכימה איתך.
פשוט ככה.
עוד על עסקי כביסה וטינופת חרדית. 156
סתם הטרחת אותי לקפוץ לאתר חופש
מאמר ישן ואבד עליו הקלח
בדרכך שלך אתה צודק. ואני גם מחזק את ידך. כי אולי תהה אתה ראש החנית. ואולי ראש החנית הזאת תכהה בנסיונות ואולי תחדור באיבחה
לכאן או לכאן
דבר מה יזוז
אבל על דעותך אני חולק גם חולק. ולו רק מהסיבה הפשוטה
שקיצוניות, אף פעם לא שרדה לאורך זמן

יום טוב לך
האומר: אחטא ואשוב 88
א. אמנם הכותב מדבר על חילוניים המאמצים מצווה דתית, אבל גם לגבי אלה חל, מן הסתם, הכלל הידוע, לפיו כל האומר "אחטא ואשוב" כלומר אחטט ואחר כן אעשה תשובה, "אין תשובתו תשובה", כלומר התשובה אינה מועילה כלל.

ב. מי טוען שאין מוסר חילוני? וכי ניתן להתעלם במחי קןלמוס מקאנט ומבנתהם גם יחד?

ג. הערה כללית: אני מבין שמעבר לפרטים, הרעיון העיקרי של הכותב, הוא לקרוא לחשבון נפש פרטי, אך לא לעשות כן במועד מוגדר, אלא באופן שוטף. אמת, הדת היהודית דבקה במועדים יותר מכל דת אחרת. לעניות דעתי יש בכך חוכמת חיים רבה, והכרה מעמיקה של טבע האדם. ראה למשל בדיני האבלות.
האומר: אחטא ואשוב 141
לידיעתך !
קאנט ובנטהאם היו שניהם (עד יום מותם) נוצרים אדוקים .
היהודי החילוני ויום הכיפורים 96
כחברת מערכת "חופש" מציקים לי דברים רבים בהתנהגותם המוזרה, השפלה, המתגמדת והנכנעת של יהודים חילוניים רבים, ושל מנהיגינו בוודאי. רק דוגמה קטנה אחת: חברי החילוניים מכירים אותי בחילוניותי, ואף על פי כן כולם, באמת כולם, ברכו אותי אתמול: חתימה טובה, אמרו לי. המהדרין שבהם אמרו גמר חתימה טובה.
ואני הסתכלתי בהם בעיניים קרועות לרווחה, לא מאמינה למה שאוזני שומעות:
במה אתם מברכים אותי?
אתם? חברי החילוניים?
זה כל מה שיש לי לומר. שכן כל מילה נוספת ממש מיותרת.כל עוד אנחנו, היהודים החילוניים, משתמשים במושגים שלהם, של הדתיים ושל החרדיים, אנו משחקים לידיהם.
אנחנו אומרים "חילול של שבת" כאשר מצדנו השבת מיסודה לא קדושה, ואי אפשר לנו בכלל לחלל דבר שאינו קדוש.
אנחנו משתמשים במונח שלהם "תמונות תועבה
או "בגדים לא צנועים", כאשר מבחינתנו דבר כזה כלל איננו קיים! התועבה היא בעיניו של המסתכל הדתי, זוהי בעיה פרטית שלו, ואסור לנו להשתמש במונח כזה! והכיפה לראשו של יהודי חילוני ברגעי אבל, בבית קברות - מה כל זה אם לא כניעה מוחלטת לדתי ולחרדי!
אז מה אני מתפלאת, אם החברים הטובים שלי מברכים אותי בערב יום כיפור "חתימה טובה?
תהיו בריאים ושנה טובה
שירה
היהודי החילוני ויום הכיפורים 97
מוזר, בירכת אותנו בשנה טובה, ראש השנה שלך חל רק עוד יותר משלושה חודשים...
היהודי החילוני ויום הכיפורים 104
שנה טובה ומשובחת... הלוח העברי הוא של כולנו. לא של הדתיים. אין קשר בין הלוח העברי, שהוא למעשה המצאה די יפה (ולא כל כך מדעית) המסנכרנת בין שני מחזורי טבע - מחזור השמש ומחזור הירח - לבין הדת. אני נולדתי בכ''ט בטבת. אחיותי נולדו בשבט ובאדר, אבי בניסן ואמי בתמוז. רק כשהגעתי לתיכון נודע לי שיש לוח לועזי... ואני חילונית זה הדור השלישי. השפה שלי היא השפה העברית, והלוח שלי הוא הלוח העברי. בין זה לבין ''חתימה טובה'' (אגב, אני איחלתי לאמי ''חתימה טובה על צ'ק שמן...) אין ולא כלום.
הלוח העברי - גם דתי 124
זה לא מדויק לומר שללוח העברי אין קשר לדת. הלוח בבסיסו נועד לפתור בעיות דתיות - קידוש הלבנה וחגיגת החגים במועדם - ויש בו כמה סממנים דתיים. למשל, אם אני זוכר נכון, הלוח מתוכנן כך שי' בתשרי לעולם לא יפול על יום שישי (כך שלא יהיה מצב שאדם נפטר ביום כיפור ויקבר רק כעבור יומיים) - הרי לך סממן דתי מובהק.
היהודי החילוני ויום הכיפורים 99
השפה העברית, מה לעשות, משופעת במושגים מן הדת היהודית, שהיא מקור השפה. קשה לעבור יום של שיחה בעברית בלי להאזר במקורות מן התנ''ך, אלא אם ברצונך להשמע עילגת או דלת-שפה. אין כל רע בשימוש משועשע בביטויים דתיים (המילה ''תועבה'' משמשת אותי רבות בהקשר שכזה), ואין כל פסול בשימוש יום-יומי בציטוטים מן הדת. ביאליק, אפיקורס ידוע, כמו גם ברנר, לא חסכו בביטויים מן המורשת היהודית, שהיא בכל זאת המקור ההיסטורי ממנו אנו יונקים את הוויתנו.
האמריקאי החילוני יכול עדיין לזעוק ''פור קרייסט'ס סייק'', גם אם אינו מאמין במשיח שקם מן המתים, וכך גם היהודי החילוני יכול לומר בשקט ובשלווה, בלי לדאוג לפן התאולוגי של העניין, ''תודה לאל''.
תודה לאל, התגובה הזו הגיעה לסיומה.
היהודי החילוני ויום הכיפורים 100
הזדהות רבה חשתי עם תוויותיה של הגב' שירה ארצי, אם כי למברכי שלי בגמר חתימה טובה, הודתי על כוונתם הטובה ונימוסיהם החברתיים, אולם דאגתי לעורר אותם לחשוב מה מסתתר מאחרי צורת ברכה אוטומטית זו...
היהודי החילוני ויום הכיפורים 106
שירה - עם כל ההזדהות שלי עם רגשותייך הכנים בנושא הכפייה הדתית - רגשות שאני שותף להם באופן מלא - הרי שעלינו להזהר מגלישה לקיצוניות השניה. האתר בו את משתתפת קרוי "חופש" - האם מדובר בחופש מהכפייה הדתית או (כך אני מקווה) לחופש כולל - מצב בו יוכל כל איש לעשות כראות עיניו? הרי אין בכוונתך לאסור על הדתיים להתפלל, נכון? מדוע, אם כך, תאסרי על ידידיך ומכריך לברכך בגמר חתימה טובה? אין הם נכנעים לכפייה הדתית, וממילא זו אינה מתבטאת כלל בשפת הדיבור היום-יומית שלנו. בזעמך על ביטויים אלו ואחרים את מנהלת מלחמה מיותרת בחזית הלא נכונה. המלחמה האמיתית צריכה להתנהל בחזיתות החינוך, הגיוס לצה"ל, החלוקה השוויונית של תקציבי המדינה, מתן שרותים אלמנטריים בשבת וכו' - לא בתחום השפה המדוברת, שאינו נתן לאכיפה גם כך. אני, למשל, מחבב מאד את המילה "תועבה" ועושה בה שימוש נרחב - האם מוקצה אני בעינייך משום כך?
(עוד מילים משעשעות לשימוש יום יומי - "טומאה", "שיקוץ", "מוקצה מחמת מיאוס" ו- (במסגרת תכניתנו "שמות יפים לילדים יפים") - "תיגלת פילאסר")
היהודי החילוני ויום הכיפורים 109
אני יכול להבין מדוע תרצו להשתחרר מכל מערכת המצוות של היהדות ומכל הכפיה הפוליטית הנגרמת כתוצאה מכך. קשה לי להבין מה מפריע לך השימוש בביטויים ומטבעות לשון יהודיים. כמו שאת רואה בעברית את שפת העם שלך ולא מרגישה צורך להפנות אליה גב, כך אין כל סיבה נראית לעין להפנות גב לשאר המאפיינים של ההסטוריה והתרבות שלך. תני למילים משמעות שונה, אבל אל תתנתקי לגמרי - עם אינו יכול להתנק מהעבר שלו עד כדי כך.
לא כל ביטוי נימוסי הוא כפייה 123
לדעתי קצת הגזמת בתגובה שלך אל הביטויים. לחילוני הממוצע במדינה יש הרבה מאוד חברים דתיים או מסורתיים, שמקובל לברך אותם ב'גמר חתימה טובה'. השימוש בביטוי הזה לא מעיד על הסכמה עם הרעיון שמאחוריו, יותר מאשר ברכת "מרי כריסמס" לנוצרי מעידה על אמונה בישו. זהו בסך הכל ביטוי של נימוס והתחשבות באמונתו של האחר. מן הסתם מכריך שבירכו אותך ב'גמר חתימה טובה' בירכו הרבה מאוד אנשים באותה תקופה, עד שהברכה נהייתה שגורה בפיהם.

שאר הדוגמאות הן, לדעתי, די מגוחכות. שפה היא לא יצור פוליטי, והשימוש בביטוי של קבוצה אחרת לא מעיד כהוא-זה על הסכמה עם אותה קבוצה. ביטוי הוא ביטוי, והפרשנות מסורה בידי האומר והשומע. האם העובדה שאני מכנה את עצמי '(שמאלני) יפה-נפש' מעידה על הסכמה והזדהות עם הכוונות המעליבות של מי שטבע את הביטוי במקור? האם השימוש במונח כמו, למשל, 'גלגול נשמות' מעיד משהו על אמונתו של המשתמש בביטוי? ודאי שלא. מאחורי המונח 'גלגול נשמות' יש פילוסופיה שלמה, אבל הביטוי עצמו רק משמש כדי לסמן לפילוסופיה הזו, ולא מעיד על אמונה בה. כך, מאחורי המונח 'חילול שבת' אולי מסתררת אמונה ביכולת לחלל את השבת, אבל השימוש בביטוי בסך הכל נובע מהצורך שלנו להתייחס למושג המופשט הזה, ולא מעיד על אמונה בקדושת השבת.
כך, כמובן, גם 'בגדים לא צנועים'. ברור שאת רוב החילוניים לא מעניינים ערכי הצניעות החרדיים, אבל מאחר והערכים האלו קיימים ולפעמים צריך להתייחס אליהם, משתמשים בביטוי של החרדים. לא מתוך אמונה, ולא מתוך 'משחק לידיהם'.

שפה היא שפה, ביטויים דתיים הם בסך הכל עוד ביטויים שמושרשים בשפה ובלשון הדיבור, ולא צריך להתרגש מהם יותר מדי.
השפה איננה ''רק שפה''. 128
ביטויים מעידים על הפנמת מונחים. במלחמת התרבות המתחוללת כרגע, מנסה צד אחד לכפות על האחר את מערכת המונחים שלו. אין כל דמיון בין איחול "חג מולד שמח" לבין איחול "גמר חתימה טובה": הראשון מאחל לך חג שמח (ואיננו מתייחס למערכת הערכים של החג עצמו), בעוד השני מייחל לכך שאלוהים ישוב וימצא אותך זכאי השנה. כלומר, מובלעת כאן ההנחה שאלוהים אכן עורך משפט לכל בני האדם, הוא גוזר את דינם, ואתה מקווה שגזר דינו של בן שיחך יהיה טוב. מה זה אם לא ביטוי דתי?

אני, לכשעצמי, אינני משתש כלל בביטוי זה, או בביטוי "שנה טובה". השנה, מבחינתי, אכן מתחילה בראשון בינואר, יום בו היו הקונסולים הרומאיים נכנסים לתפקידם. עם זאת, אני מקפיד לאחל לאנשים צמים "צום קל", מפני שזו ברכה סרקסטית.
המחשבה היא האדם, 133
"העבד הינו קודם כל עבד בנפשו"
אכן צודק המגיב ע. רזון כי מרבית בני האנוש הבוגרים מסוגלים להפריד מי במאמץ יותר ומי במאמץ פחות בין מילים מהשפה ולחוץ הנאמרות מתוך סיגול דרכי התנהגות חברתית ולבין מילים שהדובר אכן מתכוון אליהם.
אולם טועה זה החושב כי השפעת המילים איננה מחלחלת לתודעה. גם פרסומת שהנחשף אליה מתנגד לה ולערכיה עם גבור החשיפה אליה מחלחלת ולו גם מעט לתודעת הנחשף.
סיגול דרכי דיבור בהם שזורים אידיאולוגיות חרדיות הינו בהחלט עניין לצאת כנגדו חוצץ או לפחות להאיר את הנושא ולהעלותו לפחות למודעות כפי שעשתה הגברת שירה ארצי.
שפה הינה בהחלט מכשיר פוליטי. חינוך אנשים מתחיל בשפה. עובר לתודעה. עובר להתנהגות.
מובן שלא אמירת "גמר חתימה טובה" תביא לידי קפיצה לזרועות החרדיות, אולם הפנמת מושגי שכר ועונש של דמות מואנשת הנקראת אלהים על ידי סרסורי הדת הינה הפנמה לה יש להיות בהחלט מודע.
המילים הם נשק. המשפט "תחי המלכה X" שלח הרבה אנשים לאובדנם נישאים על ידי מילים...
מודעות לסכנה שבמילים הינה צורך חיוני שטוב שהועלה על ידי הכותבת הנכבדה.
היהודי החילוני ויום הכיפורים 132
שירה יקרה
הברכה גמר חתימה טובה, אינה מעידה על צביעות וכו, אנו בכל זאת יהודים,זו הגדרתי לגבי עצמי לפחות, ויום כיפור הוא חלק מהדת ולכן גם למי שלא צם מברכים אותו בברכה זו.
לא חיבים לפסול כל דבר
ולחשוב עצמך כ"חילונית האמיתית". זו התנשאות
וצדק האלמוני בתהייתו "מדוע אם כן ברכת בשנה טובה"
לפי הגיונך האין זו צביעות?
עוד כתבה בנושא 107
עברי, ישראלי, יהודי 116
יפה אמרה חרות - הלוח העברי אינו נכס בלעדי של הדת. למעשה, שמו מעיד עליו - עברי הוא! ולענין הדיון - עברי הנני! אם אוותר על אזרחותי הישראלית יום אחד, אחדל מלהיות ישראלי. יהודי ניתן לקרוא לי רק בהקשר של מוצא אתני. מה נשאר? מה אני בכל זאת? עברי. שפתי עברית, תרבותי עברית, ואלו אינן תלויות במחסומי מדינות, דרכונים, ודתות.

מעטים (למיטב שיפוטי) עורכים את ההבחנה הזו, וחבל. במאמר שלי כתבתי על חילונים הצמים בשם המסורת. מסורת, לדידי, היא העברית - השפה וגוף היצירות בה (כולל התנך, כמובן). טשרניחובסקי הוא המסורת שלי, לא הגר'א.
הלוח העברי 117
האם הלוח העברי הוא באמת הלוח שלך?
תמהני.
לא אשאל גבי היום (קל מדי), אולם ביום רגיל וממוצע, האם אתה יודע מה התאריך העברי?
הלוח העברי משמש את הציבור הדתי גם לעניני יום-יום. אנו החילונים משתמשים בו רק לצרכי החגים (או כדי להנות מיום-הולדת כפול). כן, הלוח נקרא "עברי", אולם השימוש בו הוא יהודי-דתי בצורה כמעט בלעדית.
עברי, ישראלי, יהודי 126
ומדוע הגר"א אינו חלק מהתרבות שלך? ההבחנה הזו בין "עברי" ו"יהודי" מכניסה לדיון מונחים כנעניים לא רלוונטיים. טקסטים דתיים רבים (גם של הגר"א, אם אינני טועה) נכתבו בעברית, ולכן הם "עבריים", לשיטתך.
היצירה היהודית (גם הדתית) היא בהחלט חלק מהתרבות שלי, אבל נקודת ההתייחסות שלי אליהן היא חילונית לחלוטין.
עברי, ישראלי, יהודי 162
הגר"א כתב, אמנם, בגרסה משובשת של עברית - אותה העברית התלמודית, שאין שגיאה בעברית תקנית שאינה מבצעת - אבל האם די בכך כדי להפוך אותו ל"חלק מהרקע התרבותי שלי"? אני בספק. אינני מאמין שלגר"א, או לכל כותב הלכה אחר, יש מה לומר לישראלי בן זמננו, גם אם הם כותבים עברית ולא אידיש.
עברי, ישראלי, יהודי 174
לשאלתך מה יוותר אם אני אוותר על זה או אחר.

קודם ישאר "אדם" (לא נרשם בן אדם במחוון) לאחר מכן אשאל אותך.

למה אתה צריך את השיכות הזאת.

אני יודע שאני שייך אבל אני לא צריך שום תואר. לא יהודי לא ישראלי לא אזרח.

אני באופן אישי גם לא מקבל את זה שאני יהודי.
אם אדם מתנצר האם הוא נוצרי?
לפי הדת לא!
הוא צריך יותר מזה כדי לא להיות יהודי.

אבל אני אטאיסט שלא מאמין באל אני גםלא מאמין בוודו או כל אמונה אחרת.

אני אדם או במילה אחרת יצור. מהמילה שנוצרתי.
באופן כללי יותר אני יונק.
האם זה לא מספיק?
תנו כבוד 130
בתור בן-אדם חילוני עולים בדעתי שני צדדים:
א.אנו אנשים שגרי במדינת ישראל ועלינו לכבד את כל תושביה וכמו שנאמר:"עם ישראל אחים" הדתיים אינם שונים מאתנו כמעט כולנו מאמינים באלוהים והדתיים שומרים את מצוותם עלינו לכבד אותם וכמו שקוה עכשיו הם לא מכבדים אותנו אז אנחנו לא מכבדים אותם ולהפך.כאשר מופיעות כתבות כאלו שפרוש מודיעים על שנאה נחרצת לחרדים אין פלא שיווצר פילוג בעם.
ב.הנני בן-אדם חילוני וגם אני מתנגדת לכפייה הדתית.חג יום הכיפורי הוא איננו חג של דתיים גם אנחנו,החילונים,צריכים לעשות חשבון-נפש.גם החילונים וגם הדתיים אינם מושלמים.ולכן,אינני רואה כל קשר בכתבה זו על יום הכיפורים לבין הכפייה הדתית.

קחו לצומת לבכם!
תנו כבוד 147
לכבד את כל יושביה? האם את מוכנה לצום את הרמדאן? או שמא את נותנת "יותר כבוד" ליהודים ולמנהגיהם?
תנו כבוד 34353
צדק הכותב שאמר כי הוא עברי. וגם אני מתייחסת אל עצמי ככזו. אני ישראלית, אני יהודיה, והשילוב של השניים- יוצר את מה שאני היום.

מהכפייה הדתית ובעיקר מהעסקנות הדתית אני סולדת.מהמסורת היהודית/דתית/ישראלית אני לוקחת כמה שמתאים לי.
הרעיון של יום חשבון נפש הוא נפלא- למה להמציא את הגלגל מחדש? הרי אם הייתי בוחרת לקיים חשבון נפש בסתם יום של חול, היו המון גירויים חיצוניים שהיו מפריעים לי בכך. למה להתעלם מהדברים הנפלאים (וכאלו לא חסרים) שביהדות?

לכל טקס דתי יש משמעות מסויימת. כשהמשמעות מתאימה לי, אני מקיימת אותו. ולכן אני צמה ביום כיפור, ומדליקה נרות שבת, אבל גם נוסעת, מדליקה אש, כותבת ורואה טלויזיה באותו יום שבת ממש.
למה? ככה.

חלק מהזהות שלי היא עובדת היותי חלק מהעם היהודי. _חלק_. בדיוק כמו היותי חלק מהעם הישראלי. אני יכולה ללמוד מהרמב"ם ואני יכולה ללמוד מא"ב יהושוע. אני יכולה להקשיב לרב של היישוב, כמו שאני מקשיבה לקצין מילואים, שניהם באו להעביר פעולה אצלי בשבט. משניהם למדתי, עם שניהם הסכמתי, ולא הסכמתי, ושניהם תרמו לי, איש איש בדרכו, משהו נוסף לגיבוש האישיות שלי.

לא לכל דבר צריך להתכחש.
קשה ככל שזה יהיה להפריד את העסקנות המגעילה מהדת והמסורת, אני מרגישה שאני חייבת את זה לעצמי. ושכל אחד יקח את מה שהכי מתאים לו, כדי להיות האדם הכי שלם שהוא רק יכול.
מישהו הגדיר את עצמו פעם כיהודי שלמ:
יהודי לא מאמין.
יש משהו בהגדרה הזו, לא?
תיסכולי הזהות 46709
נפלאותיו של טל הקפיצו את המאמר הזה לפני ונתקלתי בתגובתך. נושא הזהות העצמית חשוב מכדי שתפתרי אותו באמירה הסתמית "למה? ככה".

למשל ,אדם המגדיר את זהותו כשייך למסגרת דתית מסוימת. מה זה אומר שיש לו זהות דתית - הוא מחזיק באותם ערכים, מנהגים, אמונות, הרגלים וכיו"ב של שאר חברי הקבוצה.

זאת אומרת, על מנת להיות בעל זהות דתית אותו אדם ויתר על זהותו העצמית, אותה זהות המאפשרת לנו להבדיל בינו לבין האחר.
ככה למה 46726
לא לגמרי הבנתי את תגובתך, אבל אני אשתדל לענות בכל אופן. דבר ראשון, אני לא מחשיבה את עצמי כאדם דתי, אלא כאדם מסורתי.
כן, אני משתייכת למסגרת דתית מסויימת, אך מתוך בחירה ורצון חופשי מלא. (או כמעט מלא, נולדתי דווקא כיהודיה ולא כנוצרית, בהאית, דרוזית או מוסלמית. לא הייתה לי כאן בחירה. בניגוד לדוגמא, לאדם שהחליט להמיר את דתו.)

אני לא חושבת שאדם בעל זהות דתית דורש בהכרח ויתור על העצמיות. אולי להפך.
המסורות שבהן אני לוקחת חלק, הן חלק ממה שמגדיר אותי.בדיוק כמו אדם צמחוני, או אדם שגר בקיבוץ. אני לא מה, אני מי.

בן אדם הוא לא תוכנת מחשב שמורכבת מאי אילו הוראות (אני מניחה, מעולם לא התיימרתי להבין משהו במחשבים). ואני- לא ויתרתי על זהותי העצמית לרגע. היא פשוט מורכבת מהרבה רבדים שונים.
אני מדליקה נרות בשישי,ומעבירה פעולות בשבת. אני לא רואה בכך סתירה, שני הדברים האלו הם חלק ממה ומי שאני. חלק מהזהות שלי.

עצם העובדה שאני בוחרת מה לקחת ומה להניח בצד, הופכים את הזהות שלי לייחודית. והכוונה לא רק למסורת היהודית- גם מהתרבות החילונית אני לוקחת את מה שמתאים לי, ושמה בצד את האחר.
תיקון קל 48748
לא ניתן להוולד כבת הדת הבהאית.

כדי להצטרף לדת זו יש צורך בצעד מודע ואוטונומי של האדם, ואין היא עוברת באופן תורשתי-אוטומטי מאדם לצאצאיה.
חנוך דאום ב''מעריב'' 36200
כתבה מעולה של חנוך דאום ב"מעריב", הדוחה את הצביעות עליה דיברתי כאן, הנכתבת מהצד הדתי:

חנוך דאום ב''מעריב'' 36268
כתבה מעולה? I think not. הוא אומר: "אני לא אוהב את זה", ולא מנסה אפילו לפרט מדוע. ועל רבות מהשאלות שהוא מציג קל, יחסית, לענות.
חנוך דאום ב''מעריב'' 36281
הוא לא צריך לפרט מדוע. מה שחשוב בעיני במאמר הזה הוא רוח הדברים: אדם דתי שאומר בעצם ללא כחל וסרק: "לא מענינת אותי ההתחנחנות שלכם. אתם לא עושים לי טובה. הפסיקו לספר לי על סבא שלכם, ושאתם "דווקא מעיינים מדי פעם" בגמרא. אל תסתופפו איתי בבית הכנסת שלי ביום הכיפורים, הקדוש לי, כשבכל השנה אתם עוברים מדי יום עבירות שאני מאמין שדינן מוות. עזבו אותי לנפשי, והמשיכו בכפירתכם."

הוא דוחה את החיבוק המגושם של ה"חילוני" ש"דווקא מאמין", אותו "חילוני" שאומר בדחילו "אבל יש לי אלוהים". בעיני, קבוצת המסורתיים והמבולבלים המכנים עצמם "חילונים" היא בעוכרי הרציונליות והחופש בחברה הישראלית, שני דברים הקרובים ללבי, ומכאן שאיפתי להעברת אנשים אלו למחנה הרציונלי והחופשי באמת – החילונים המוחלטים. יכול להיות שכמה מאותם מסורתיים קראו את המאמר של דאום ונעלבו עד עמקי נשמתם. מתוכם, ייתכן אפילו שכמה אנשים מצאו את הזמן להרהר מעט בתקפות תפיסת הזהות שלהם. לכן אני מברך על המאמר, ומעריך מאוד את כנותו של מר דאום.
חנוך דאום ב''מעריב'' 36932
העניין הוא, שאני לא צמה ביום כיפור/מדליקה נרות בשבת/מפרידה בין חלב לבשר/בונה סוכה בגלל או בשביל אדון דאום או בשביל כל חובש כיפה או עוטה שטריימל. אני עושה את הדברים האלו אך ורק בשביל עצמי, ולמעני.
לא בשביל אנשי שס היקרים
לא בשביל ההוא ששט שם (אני לא ממש סגורה על זה למען האמת) למעלה בשמיים
לא בשביל מס שפתיים
ולא ולא ולא.
למה כן?
כי מבחינתי, אני מוגדרת כעברייה. ומכן נגזרת הזהות שלי כישראלית, כיהודיה, כאלף ואחד דברים אחרים שהם נגזרי תרבות ומסורת.
כי מעצם היותי חלק מהעם הזה, מהמדינה ה\את, מהמשפחה שלי, מהתרבות שלי, מהמלחמות שלי ומכלמיני כאלו'ים אחרים, אני מה שאני.
ולכן יש דברים שחשוב לי לשמר- אם זה אכילת אוכל כשר, או אם זה ספרים של א"ב יהושוע.
אם זה להכיר את דיני המשפט העברי לצד פסקי דין של שמגר ושות', ואם זה לדעת משהו על התרבות היהודית, ולקחת ממנה מה שמתאים לי- אבל מתוך בחירה ולא מתוך בורות.
ושאדון דאום יאמר מה שהוא רוצה- אני לא רואה שום סיבה להפגע ממנו. זכותו לחשוב מה שהוא רוצה. (שזה עוד דבר שהתרבות שלי לימדה אותי) בדיוק כמו שזכותי לעשות מה שאני רוצה.
אני לא באמת חושבת שיש איזשהו אלהים שאשכרה מסתכל עליי ובודק מה אני אוכלת ומתי- אם הוא קיים בטח יש לו דברים חשובים יותר להתעסק בהם, ואם אין לו- טוב, במקרה כזה הוא לא מטריד אותי במיוחד.
אני עושה את זה בשביל עצמי.
חנוך דאום ב''מעריב'' 37376
נהדר. שיהיה לך לבריאות. לא ביקשתי ממך להפגע ממר דאום. סתם הבאתי לתשומת לב הקוראים את מאמרו, וציינתי שבעיני הוא מביע סנטימנט שחשוב שיישמע.

לגבי דיוני ''עבריה, יהודיה, ישראלית'' וכו', אני מפנה אותך לשלל מאמרים בנושא באייל, כגון ''זהות עברית'' של יוסי גורביץ.
לא כל כך פשוט 50581
ראשית יש להבחין בין האמירה "לא מעניינת אותי..." לבין "אתם לא עושים לי טובה". כחלק ממערכת היהדות יש אחריות כלשהי, המתפרשת ברמות שונות, על קיום המצוות של כלל העם היהודי. האחריות צריכה לנבוע מהאמונה עצמה ולא, כמו בבדיחה המפורסמת על הנשואים המנסים לארש אחרים,אם אני נדפקתי, לםחות לא להיות לבד.
לעניות הבנתי יש משמעות הלכתית לעניין הזדהות יהודית גם אם אינה כוללת שמירה על כלל הקפדות התורה, שכן מי שאינו נושא שום תג זיהוי יהודי [ובעיקר אם מתכחש לו] ההלכה מצטרפת אליו - אם אינו מגדיר עצמו כיהודי גם הוא אינו מוגדר [לעניינים מסויימים בלבד!] כיהודי.
לא כל כך פשוט 153887
צר לי על התגובה המאוחרת מאוד – לא הבחנתי בתגובתך עד עתה.

דאום בהחלט מתעלם כאן מאמירות מוכרות כגון "ישראל, אף על פי שחטא, ישראל הוא" וכיוצ"ב פתגמים לאמור "כולנו אחים". גם על *כך* אני מברך, שכן נובעת מכך איזו עצמאות מחשבתית מסוימת, החסרה כל-כך, כך ניתן להתרשם, בקרב רוב היהודים החרדים. הנה אדם שדוחה את הציווי לקרב את החילוני, אדם שמעדיף להסתגר בעולמו האמוני ולא להתנחמד אל כופרים וחוטאים לשיטתו.

בעיני, עדיף דאום על חסידי ברסלב העוטים על מכוניתי בצמתים ומנסים לשכנע אותי ש"רק בלב שמח" וש"הרבי אוהב אותך" (אולי הם מתכוונים לרבי ישוע? מזכיר קצת, לא?), ועל המתנחלים המתעקשים שהם שם בשבילי, ועל אסכולת החזון-איש המשווה אותי לעגלה ריקה. כליברל, אני גורס: יחיה דאום באמונתו (המיותרת בעיני, אבל מה בכך?), ויניח לי לחיות באמונתי. נדמה לי שהסידור הזה מקובל גם על דאום.

יכול להיות שתטען שלדאום אחד בפה ואחד בלב, ועל כך קשה להתווכח, כמובן. אך כל עוד אנו מדברים על מה שדאום *אומר*, הרי שאני מכבד את עמדתו.
לא כל כך פשוט 153987
אני מסכים איתך, אם כי ייתכן שקשה לקרוא לי ליברל, ואם כי אינני יודע אם אני רואה באמונתו של מר דאום מיותרת (לא מכיר אותו מספיק טוב).

על זה הקורא "thou art my brother," אעדיף את זה הקורא "thou art my equal."
סקרנות 154297
ולמה תעדיף אותם באנגלית?
סקרנות 154383
כי בעברית היה צריך לומר שאני מעדיף האומר ''שווי אתה'' מהאומר ''אחי אתה,'' ואני לא בטוח לגבי הדיוק והבהירות של השימוש ב''שווי.''

אין לי העדפה מיוחד לאנגלית. אדרבא, אם למישהו יש הצעה טובה יותר לגרסה עברית, אני בעד.
יום כיפור מסורתי 85799
במאמר שלמעלה תאר אסף ברטוב את יחסו ליום הכיפורים מנקודת מבט חילונית-אתיאיסטית.
לפני שנה פורסם ב"אייל" מאמר רכילותי-משהו אודות התפילה בבית הכנסת הגדול שבירושלים.

השנה, הייתי רוצה לקרוא מאמר המתאר את יום הכיפורים מנקודת מבט של שומרי מסורת, אלה אשר היהדות יקרה לליבם, אך אינם מקפידים על קלה כעל חמורה. נדמה לי שקולם אינו מרבה להישמע בקהל האייל, ואני מצר על כך.

האם יאות להענות לאתגר מי מהקוראים, הן הגלויים והן הסמויים?
ומה איתך? 85807
נאה דורש וגו'? ואם אתה לא, אז אתה מכיר מישהו? וגם אם לא, אולי תכתוב על נקודת המבט שלך?
ומה איתך? 85814
אני חלש מאוד בכתיבה.
ישנם נושאים מעניינים רבים עליהם הייתי שמח לכתוב באייל, לו רק הייתי מסוגל לנסח מאמר נורמלי.
:-(
הסר דאגה וגו' 85826
סמוך על יכולת העריכה שלנו, ואל תדאג ליכולת הניסוח שלך (למרות שנדמה לי, ממה שקראתי עד כה מדבריך, שלא תהיה כאן עבודת עריכה רבה).
גועל נפש 172972
גועל נפש 173162
מה הבעיה?

ידיעות, אגב, מדווח היום בעמוד האחורי על פעילות ערה בחנויות האופניים.

אני בכלל אהיה ביום כיפור בחו"ל. בפעם האחרונה שזה קרה, התרחשו ארועי אוקטובר. גמר חתימה טובה לכולכם. (:
יום כיפור 222696
הוא עבורי יום של חשבון. זהו היום שבו אני בא חשבון עם כל הנתעבים שגררו אותנו בקונספציה הארורה שלהם אל הדם והאש ותימרות העשן. אלה שהביאו אותנו לשאת את אלפי הארונות של חברינו היפים והתמימים.
מאותו יום כבר אינני מאמין לשום אידיאולוג שבפיו רוממות ערכים עבשים ומסריחים.

ולתוכן המאמר: אינני דתי. מגיל 11 אינני צם ביום כיפור. אני צם בכל יום רביעי מסיבות בריאות. ואם חלילה נופל יום הכיפורים ביום זה הרי אני מהדר בארוחותי.
בארון הספרים שלי כולם נמצאים כחלק מתרבותי. תנ"ך וש"ס שולחן ערוך, הרמב"ם ואחרים. ואין לי שום כוונה לוותר עליהם כחלק מתרבותי, וגם אין לי שום כוונה להפוך לעובד אלילים כפי שמבקשים רבני ישראל העכשוויים.
מי נגד מי!? 225003
קראתי את התגובות ורציתי להגיב ג"כ.
אני נער בן 17 דתי-מתחזק. אני רוצה לומר תחילה שיש פה שנאה רצינית בין דתיים לחילונים. לקוראים, דעו לכם שאמור להיות אהבה בין העם היהודי בין הדתיים לחילוני.
אם יש לכם בעיות עם; כפייה דתית, תחבורה ציבורית בשבת, סגירת קניונים בשבת, נישואין אזרחיים, שאלת הגיור ומהו יהודי, על עניין התקציבים במדינה, התקשורת בארץ, ה"אלימות החרדית", החרדים והצבא, ועוד, יש חובר ממש חמודה שבאמת עונה לכם על כל התשובות על העיניינים הנ"ל. אם אתם באמת רוצים לדעת, לגלות על הנושאים, אם אתם באמת מעוניינים ולא סתם מדברים, אז קנו את החוברת בשקל אחד (לא כולל דמי משלוח, אפשר להזמין כמויות רבים במשלוח אחד.) החוברת נקראת "מי נגד מי!?- דו-שיח חרדי/חילוני". מאוד מעניין, ובאמת מי שלא קורא, באמת לא יודע מה קורה. מומלץ מאוד.
החוברת לא באה להחזיר בתשובה. היא סדרת שאלות ותשובות בצורת דו-שיח בנושאים ה"חמים" בין דתיים לחילונים.
שלחו לי תגובות לאי-מייל אם אתם רוצים.
מי נגד מי? 225005
ומדוע לנו להסתפק בחוברת המנוסחת כדו-שיח, כאשר יש בידינו לקחת חלק בדו-שיח אמיתי ופעיל עם חרדים בשר ודם בין כתלי אתר זה ממש?

במחילה מכבודך, אדוני המתחזק, הצטרף אל דיונינו הרבים בנושאים החשובים לך, ובטוחני כי תווכח כי אין משתווה שיחה מתה בכתב לדיון חי על גבי "האייל הקורא."
מי נגד מי? 228154
אפשר לקרוא את החוברת באתר "מנוף":
היא מעניינת בערך כמו המאמרים באתר "חופש".
מי נגד מי!? 225008
אין פה שנאה (רצינית או לא) בין דתיים וחילוניים.
מי נגד מי!? 225070
כמו ביהדות, כך גם באייל, כל אחד יכול למצוא מה שהוא מחפש. גם שנאה.
המשמעות האמיתית של יום כיפור 492083
אני חושב שחוסר ידיעה מעיבה על הניתוח שלך על יום כיפור. הייתי ממליץ לך לקרוא קצת באתר כיפור.אורג (www.kipur.org) על קצה המזלג מהו יום כיפור ולמה דווקא כשצמים זה מכפר. (רמז: זה קשור הן לדתיים והן ללא דתיים)
דרך אגב, באתר תוכל למצוא גם 'בית כנסת פתוח' כדי לבצע בו את חשבון הנפש האישי שלך של השנה.

בהצלחה!

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים