דו''ח קשה על הסחר בנשים בישראל 1585
הדו"ח: "אשה עוברת לסוחר - סחר בנשים בישראל, 2003", שמתפרסם מטעם "מוקד הסיוע לעובדים זרים", "מרכז אדוה", ו"אשה לאשה - מרכז פמיניסטי חיפה", יוגש מחר לוועדה הפרלמנטרית לסחר בבני אדם.

הדו"ח, המבוסס על ראיונות שנערכו עם 106 קורבנות סחר בבתי כלא, בהמתנה למתן עדות, ובמקומות מסתור, מצביע על אוזלת ידן של רשויות האכיפה השונות בטיפול בעבריינים בתחום וביחס לקורבנות עצמן.

כותבי הדו"ח, נעמי לבנקרון ויוסי דהאן, מתריעים על מעורבות הולכת וגוברת של שוטרים בסחר הנשים. לדבריהם, שוטרים מתפקדים כלקוחות בבתי הבושת, מתהדרים ביחסי ידידות עם מנהליהם, ובחלק מן המקרים משתפים פעולה עם הסרסורים באופן ישיר.
קישורים
Ynet
הארץ
הדו"ח - (בפורמט PDF)
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

לא מפתיע, ועצוב. 165851
אחד הדברים הכי עצובים הוא שהשחיתות סביב סיפור הסחר בנשים, כפי שהיא עולה מדו''ח אמנסטי, היא הרבה יותר מורכבת ומסואבת משוטרים בודדים שמיודדים עם בעלי המכונים. מעסקי הסחר מרוויחים גם בעלי אניות המבריחים את הנשים לארץ, ברצונן או שלא ברצונן, וככל הנראה בביקורת הגבולות מעלימים עין מכל מיני עניינים בעייתיים עם הדרכונים של הנשים הללו.
לא מפתיע, ועצוב. 165855
אולי גם כאן יש מקום למהפיכה פמיניסטית: לתת לשוטרות לפקח בנמלים ועל בתי הבושת. האם את חושבת שאז המצב ישתפר?
לא מפתיע, ועצוב. 165863
לא. אני לא חושבת שהמצב ישתפר בעיקר משום יחסן המפלה של שוטרות כלפי נשים אחרות.
מפתיע אך דווקא שוטרות מתקשות לגלות אמפתיה כלפי נשים שעברו על החוק או שנקלעו לעסוק בזנות, אולי משום שתיפקודן לא נתפס כפסיבי, כמו של קורבנות אונס לדוגמא.
לא מפתיע, ועצוב. 165889
הבעיה אינה ביחס השוטרים לנשים, אלא ביחסם לבעלי המכונים. האם שוטרות תתייחסנה בסלחנות ובהבנה לבעלי מכונים? תקבלנה טובות הנאה (מהבנות) תמורת העלמת עין?
לא מפתיע, ועצוב. 165905
אולי הן לא תקבלנה טובות הנאה מהבנות (לא רובן, בכל אופן. לא מכיר את הנטיות של כולן) אבל יש עוד דרכים לתת טובות הנאה תמורת העלמת עין. עד כמה שאני יודע, נשים אוהבות כסף כמו גברים.
לא חסרות נשים שוביניסטיות שלדעתן הנשים המנוצלות אשמות במצבן. אם הכוונה היא לסנן את השוטרות ולדאוג שרק שוטרות עם דעות מסוימות תתקבלנה, אז אפשר לערוך בדיוק את אותו התהליך גם עם שוטרים.
לא מפתיע, ועצוב. 165856
נתיב-ההברחה העיקרי, לפי Ynet, הוא הגבול המצרי – לא אוניות ולא ביקורת-גבולות.
לא מפתיע, ועצוב. 165865
ואיך הנערות העובדות מגיעות למצרים ממזרח אירופה?
דוך 165866
על גאודזיה? 165883
תת גאודזיה 165886
לא מפתיע, ועצוב. 165877
כפי שכתב מיץ פטל הנשים האלה מוברחות דרך הגבול עם מצרים ע''י מבריחים בדואים בדרכים לא דרכים. לעומת זה למצרים הן מגיעות בדרכים הרגילות. לכן ההערה שלך על ''בקורת הגבולות'' היא השמצה טהורה. לעומת זה אין לך שום מילה של ביקורת על ביקורת הגבולות המצרית, למרות שבניגוד לביקורת הגבולות שלנו, היא כן שותפה לעניין הזה. (אגב, על טיפולם של מבקרי הגבולות המצריים בתיירים ישראליים יש סיפורים למכביר. כשהם רוצים לעכב ולבדוק, הם עושים זאת בצורה מאד דקדקנית.)
אני חושב שזה לא במקרה. זה סימפטום.
לא מפתיע, ועצוב. 165879
הסיורים הצבאיים בגבול מצרים, נעשים דווקא ע''י פלוגות צבאיות מעורבות בנים ובנות ועל פי הסיפורים שאני שמעתי ממקור ראשון, יש להם הוראה מפורשת לא להתערב בענייני ההברחות השונים (סמים ונשים) משום שזוהי פעילות משטרתית.
לא מפתיע, ועצוב. 165890
הבעיה שדוב התייחס אליה אינה במעבר הנשים ממצרים לישראל, אלא בכניסתן למצרים דרך נמלי הים.
אז ככה 166123
הפלוגות הצבאיות עזבו.
מג''ב קיבל אחריות על השטח
ועכשיו יש הרבה יותר תפיסות של הברחות ושל סוחרי נשים.
אז ככה 166711
''קרקל'' - הפלוגה המעורבת שמשרתת בגבול ישראל מצרים עדיין נמצאת אחראית על השטח.
אם במקרה אני פוגש מישהו שלא מכיר אותי וחושב שאני תינוק 166718
בבנין שלי, הערב, עלתה איתי במעלית‏1 חיילת עם כומתה ירוקה של נח"ל ותג, שבחיים לא ראיתי - עץ שיטה על רקע שמש עגולה צהובה, וציור של הגבול מים המלח עד למפרץ אילת. בהתחלה חשבתי, "אה, יש תג להיאחזויות". אחר כך נזכרתי שכבר כמעט ואין כאלו אז למה שימציאו תג בשביל משהו שאין. בעודי מתלבט מה זה הציור הזה ‏2, הסתובבה, שתרמילה על הגב ויצאה. על התרמיל היה רקום "פלוגת קרקל"‏3.

1 ירדה בקומה 6 עם מישהי מזהה את עצמה.
2 וכמובן לא עלה בדעתי, פשוט, לשאול אותה.
3 ואני שואל, אם כבר קוראים לפלוגה על שם הקרקל, לא יכלו לשים איזה תמונת פרופיל או מינימום תקריב של השפם?
166912
דווקא כן מופיע, אבל לא על תג היחידה, אלא על הסיכת יחידה שלהם.‏1

1שהיא, למתעניינים, פרצוף של קרקל שואג (או מפהק, אני לא ממש סגורה על זה) וכנפיים.‏2
2מה זה "למה כנפיים"? ככה!

__________
העלמה עפרונית, שישבה חלקים נרחבים מהנסיעה הביתה על רצפת הרכבת ליד קרקליסט.
למה כנפיים? 232310
אני עכשיו בטירונות בקרקל, ואני רוצה להבהיר לכם כמה דברים
1. הקרקל בסיכה שואג!
2. עכשיו עובדים על תג של הגדוד שהקרקל מופיע עליו
3. למה כנפיים? מאותה סיבה שלכל יחידה הכי לא קשורה בצבא יש כנפיים, למשל לגדס"ר יש סיכה של ג'יפ עם כנפיים, והם פלוגת סיור מדברי.
אם במקרה אני פוגש מישהו שלא מכיר אותי וחושב שאני תינוק 184925
מה זה פלוגת קרקל?
פלוגת נח"ל צעירה (3 שנים), חי"ר, בה בנים ובנות משרתים ביחד.
הפלוגה היא בעיקר של בני גרעינים, אבל לא רק.
אני חייל בקרקל
אם במקרה אני פוגש מישהו שלא מכיר אותי וחושב שאני תינוק 186560
רק כדי לעדכן אותך ע. הגדוד כבר מזמן לא ברובו בני גרעין, רק גיוס אוגוסט (יש אנשים שאשכרה רוצים להתגייס לשם...)בעיכר בנות שרוצות קרבי.
אם במקרה אני פוגש מישהו שלא מכיר אותי וחושב שאני תינוק 186562
אין ציור של הקרקל על התג מכיוון שזה לא התג שלהם. זהו התג של חטיבת הערבה.
בקרוב יצא תג חדש לגדוד,לבקשתך יהיה שם ציור פרופיל של קרקל.מכיוון שזה גדוד בבניה לוקח קצת זמן...
תגובה לאליהו 230034
התג שייך לחטמ"ר 406, שכיום שונה שמה לחטיבת הערבה, זאת משום שהוקם גדוד הקרקל שתופס את גזרת החטמ"ר, ולכן מכוחות של פלוגות מילואים מתחלפות, האיזור מאוכלס בלוחמי ולוחמות קרקל סדירים.
רק לידיעתך, הקרקל הוא חתול מדברי, שגבגופו דומה לנמר, ובראשו לחתול בית עם מזג חם ואןזניים מחודדות בקצה. הוא מצוי באיזור הערבה.
ואם היית מסתכל מקרוב, הציור אכן מופיע על התיק, בתמונת פרופיל...
אם במקרה אני פוגש מישהו שלא מכיר אותי וחושב שאני תינוק 243430
לך: הבנות בקרקל לידיעתך כן קורעות את התחת וכן זהבשבילך כדי שתוכל לעלות ולרדת בשלום אפילו במעלית וגם כשתוכל ללכת חופשי במדינה שלך.........אז לכן אל תעליב אותנו ואותך עם האיטלגנציה הפלגמטית שלך וכדי שתעשה קצת מחקרים על התג שלנו...ואם לא אז תבקש ממני ואני בשמחה אסביר לך...אני אסביר לך למה לא שמים תמונה של שפם!!!!!!!!! החיילת עם גאווה וכבוד!!!!!!
אם במקרה אני פוגש מישהו שלא מכיר אותי וחושב שאני תינוק 243435
אני חושב שאליהו כבר לא כאן, אז הנה אני שואל במקומו: למה לא שמים תקריב של השפם?
אם במקרה אני פוגש מישהו שלא מכיר אותי וחושב שאני תינוק 243601
ואוו! ואוו! ואוו!
כנראה שחזרת מסדרת שטח והאנדרלין אצלך בשמיים או שאת סובלת מרגשות נחיתות כלשהן.
אז אולי כדאי לך לקחת קצת אויר, לשתות מים קרים ולהירגע קודם כל.
אחר כך כדאי שתלמדי קצת כללי נימוס וכללי תגובה בפורומים בכלל ובאייל בפרט.
בסוף כדאי שתקראי עוד פעם את התגובה שלי ואולי תביני שהיא לא נכתבה מנקודת התנשאות‏1. ואם יש לך בעיה אם קצת הומור - זבש"ך.
את לא מכירה אותי, את לא יודעת מה עשיתי (ועושה) בשביל מדינה אז אל תתחילי עם ה"לקרוע את התחת בשביל שתוכל ללכת חופשי במדינה שלך" כי את זה הרווחתי ביושר גם בלי שכמותך.

אליהו

____
1 או אינטיליגנציה פלגמטית כהגדרתך
בזה אני מפקפק. 166195
כששירתתי באיזה בסיס נידח סמוך לגבול מצריים, היו מקפיצים אותנו כל הזמן בגלל חדירות של סוחרי סמים (אז דומני שלא היו הרבה הברחות נשים). לרוב הגששים לא תפסו כלום, אבל את שעות השינה איבדנו גם איבדנו. אלא אם ישנו שינוי מדיניות צבאי, אני מעריך שעדיין מקפיצים חיילים אם מישהו נכנס. מה גם, שמילואימניקים שעוד משרתים שם בסביבה סיפרו לי על תפיסות של מבריחים על-ידי יחידותיהם.
אולי מדובר במדיניות של מפקד מקומי?
לא מפתיע, ועצוב. 186561
1הפלוגות המעורבות עזבו את גבול מצרים וכרגע מג"ב תופסים את הגבול,קרקל תופסים את מרחב הערבה, גבול ירדן מאילת עד עין גדי, ובתקווה בעתיד גם תעבור לפיקוד מרכז-ליריחו או לקו התפר.
2אף פעם לא הייתה שום הוראה לא להתערב בהברחות. צה"ל היה בגבול מצרים (ועדיין בגבולות אחרים)בעיקר כדי למנוע הסתננויות והברחות אמל"ח. אבל חלק מתפקידו זה גם למנוע הברחות סמים זונות וכל דבר יצירתי אחר..זה שאין להם תמיד מספיק אמצעים לתפוס אותם זה משהו אחר.
-ומשום שזזוהי פעילות משטרתית- מג"ב כרגע החליפו את צה"ל בגבול מצרים (והיו אמורים גם בירדן)כי זהו תפקידם אחרי הכל-משמרת גבולות
לא מפתיע, ועצוב. 165897
נכון, לגבי הדו"ח הזה. I stand corrected. הדו"ח שאני מתייחסת אליו הוא דו"ח אמנסטי שקראתי לפני כמה שנים (אני חושבת שהוא משנת 2000) ושם התמונה היתה קצת שונה. אני לא מוציאה מכלל אפשרות שאסטרטגיית הברחת הנשים השתנתה בגלל הדו"ח הקודם.
לא מפתיע, ועצוב. 165901
לא יאומן. פעם הן הוברחו ישירות לישראל, ובגלל איזה דו"ח עכשיו הן צריכות לסבול בדרך בחום במצרים. אין גבול להתעללות של אמנסטי האלה!
והנה עוד דבר מעניין 165906
הפרוטוקול הבא, בנושא יבוא כלות מאוקראינה, מעורר מחשבה על תחומים אפורים ועל מידת המעורבות שהמדינה צריכה או לא צריכה לגלות בחיי הפרט (אין לי משנה סדורה לגבי זה, זה פשוט מעניין). לעיונכם ולשיפוטכם.

יחס משטרתי 165968
אתמול ב"בולדוג" היתה כתבה על מפעלי הכימיכלים במפרץ חיפה ומיקי רוזנטל בא למפעל מזהם עיקרי לאחר התכתבות עימם וביקש לדבר עם המנכ"ל במפעל. השומר לא נתן לו להתקרב למפעל ופינה אותו מחוץ לחניה ולאחר שחיכה מחוץ לחניה ורחוק מהמפעל, המפעל הזמין משטרה ומה שהשוטר אמר למיקי הוא דוגמא ליחס המשטרתי הנהוג. זה לא ציטוט ישיר אלא מקוצר ממוחי הקודח:
השוטר: בחור תתפנה מכאן!
מיקי: זה שטח ציבורי מותר לי להיות כאן
השוטר: אסור
מיקי: לפי איזה סעיף?
השוטר: אתה לא עורך דין
מיקי: גם אתה לא
השוטר: אם אתה תעכב מכוניות או משאיות אני מגיע ולוקח אותך שלוש שעות לחקירה בתחנה ותצא עם תלונות!

מיקי חיכה כל היום ולא ראה את המנכ"ל ביום הזה
יחס משטרתי 165982
העיקר, לפורקן של החברים שלהם, השוטרים מגלים יחס יותר סלחני.
יחס משטרתי 166101
התלונה בדרך! (סעיף האשמה: הצהרות דמגוגיות במהלך דיון על שוטרים, והפרעה לשוטר במילוי תפקידו).
יחס משטרתי 167082
כאן היתה תגובה של אליהוא הלם יין שנמחקה. האם היא נמחקה משום שהיא והתגובות שנלוו אליה לא היו גבוליות מספיק לפי מצב רוחו של העורך התורן, אלא משום שהיא כללה, באווירה הומוריסטית לגמרי לדעתי, אמירה על השוטרים, והמערכת שכחה לספר לנו בתקנון, שהיא עושה חשבון לגורמים ממסדיים עצבניים, ומצהירה שחופש הדיבור הוא עניין יחסי מאד?
יחס משטרתי 167671
אתה מוזמן לנחש לבד (רק לא בדיון הזה, בבקשה).
יחס משטרתי 168541
(מדוע לא?)
יחס משטרתי 168542
משום שאנו מעדיפים להרחיק דיונים על מדיניות הסרת התגובות מהדיונים הענייניים. ראה תגובה 162931 למשל. ושוב, אם ברצונך להמשיך דיון זה, אשמח אם תעשה זאת שם ולא כאן.
אין פיתרון 166031
אין פיתרון לבעית הסחר בנשים. אין ולא יתכן פיתרון, כשהמדינה עצמה שותפה לכך, כשהמדינה עצמה רוצה בכך. אני לא מדבר על שוטרים-לקוחות עם "קשרים" בבתי זונות – זה סתם משהו פיקנטי לתבל בו את היום. הלא כל העיתונים מלאים במודעות המציעות שירותי מין, ממש מעל להודעת העיתון כי בהתאם לחוק כזה-וכזה לא יתפרסמו שירותי מין בעיתון. המשטרה יודעת היכן בתי הבושת, המשטרה יודעת מי הסרסורים – החיים על רווחי פרוצה אסורים, לפחות תיאורטית במדינת ישראל. המשטרה היתה יכולה לעצור את הסרסורים, להחרים את הריהוט בדירה, לחלט את רכוש בית הזונות לטובת אותן נשים שרומו ונאנסו ונחטפו והובאו ארצה בניגוד לרצונן או בניגוד לידיעתן מה יעשה בהן כאן. אבל המשטרה לא עושה דבר מכל אלה. כשבאה זונה להתלונן – זו היא, הזונה, שנלקחת למעצר, ולא הסרסורים. הללו רק ממשיכים בעבודה – לפחות מגזר אחד שאין בו אבטלה.

והדבר האחרון שאני רוצה לשמוע זה את תגובת המשטרה. תגובה שכולה שקר וצביעות, על שוטרים העושים לילות כימים בעבודת קודש. משטרת ישראל שקועה כל כך עמוק בטומאה עד שאינם יודעים עבודת קודש מהי.

והמשטרה היא רק ראי של החברה שלנו. חברה שמוכנה נפשית ומוסרית להתיר את הזנות בחוק. צריך רק לקרוא את התגובות לכתבות בנושא הזנות והסחר בנשים: כמה גברים ואפילו נשים חושבים שהזנות צריכה להתמסד. מדוע? כי הזונות תשלמנה מיסים, כי ככה אולי יהיה פיקוח רפואי על הזונות, שלא תוכלנה להעביר מחלות ללקוחות שלהן. היו גם חכמים שאמרו שהזנות מצמצמת את מימדי האונס. יופי של סיבות, יופי של הגיון. חברה של פרזיטים ועצלנים שלא מוכנים לעבוד, שרק מחפשים את הקומבינה איך לא לשלם מיסים, עוד רוצה לחיות על "מיסים" מהזונות. גם אחלה שם נותנים לזה: "מס הכנסה" בכל המובנים. יעני הזנות זה בסדר, ורק צריך "להסדיר את זה", את ה "זה" המלוכלך הזה, כדי שזה לא יהיה כל כך מסוכן לבריאותנו, וכדי שעוד נוציא מ"זה" כסף.

את השקר והטינוף המוסרי שבחטיפה, אינוס והרס נשים זרות מרפדים, מיפים במלים. לא "בית זונות" אלא "מכון ליווי". לא "זונה" אלא "עובדת מין". לא "סרסור" או "ארס" אלא "בעל מכון ליווי". וככה, עם מלים יפות, הבטחות לסקס זמין, בטוח, זול, ולא מחייב, ואולי אפילו תרומה כלכלית למדינה ("ואללה, הרמתי תרומה למדינה!").

אבל אל תדאגו חמודים, אל תדאגו יהודים טובים, זה יחזור אלינו ובגדול. לוקח 3 חודשים אחרי הדבקה מאיידס עד שניתן לקבל בדיקה חיובית במעבדה. כל הבדיקות וכל התעודות שבעולם לא יקנו לכם ביטוח מאיידס. וירוסים גם עוברים במידת מה דרך הלטקס של הקונדום, כך שהקונדום לא מספק הגנה מלאה, וזאת מבלי שדיברנו עוד על קונדומים פגומים, שנקרעים תוך שימוש, ומבלי שהזכרנו מין אוראלי, שגם אותו יש לקיים עם משטח לטקס כדי להיות בטוחים. עם קצת גומי לא תסתמו את החור המוסרי הגדול שבנשמותיכם. וזה יעבור מכם, לנשותיכם, ומהן – למאהבים שלהן, מפני שאתם צריכים לדעת, גברים ליבראליים ופתוחים שכמותכם, שמה שטוב לכם טוב לכווווולם, "גם לאיציק וגם לכוכי..." אני לא רוצה לחשוב אפילו כמה ילדים, ילדות, נכדים, נכדות יקבלו מחלות מין מהאבא והסבא שלהם (פתחתם עיתון לאחרונה?).

זנות ממוסדת לא תקטין את האונס, אלא תגדיל אותו. תרבות של מתירנות מינית שתעודד את הפנטזיות והסטיות לא תוכל לעצור אצל נשים שמשלמים להן ושוכחים מאיתן. עדיין ההתייחסות המינית-נפשית שלנו היא לאנשים קונקרטיים – רעייה, חברה, מישהי שעובדת איתנו, ידידה, יזיזה, אשתו של מישהו. את כל מה שאנשים "ראו ועשו בחוץ" הם יביאו איתם הביתה, למשפחה, לעבודה, לחיי החברה שלהם.

מיסוד הזנות לא יקטין את מימדי הסחר בנשים אלא רק יגדיל אותו בכמה סדרי גודל. עם המיסוד יגדל הביקוש לנשים מכל הסוגים, מכל הצבעים, בכל טווח מחירים שניתן לעלות על הדעת. אז אולי תהיינה כמה "זונות צמרת" שהן "ישראליות וותיקות" בנות 18-19-20, "סטודנטיות שעובדות להשלמת הכנסה", ועוד פנטזיות. אבל רובן תהיינה נשים עניות מאוזבקיסטן ואוקראינה וארמניה שסיפרו להן בארצותיהן שהן דרושות לעבודה סיעודית עם זקנים. במוסקווה כבר יספרו להן למה הן מתבקשות, אבל יבטיחו להן 3-4 לקוחות ליום. במצריים וסיני יאנסו אותן, ושהן תגענה לארץ המובטחת יקחו מהן את הדרכונים, יחזיקו אותן כלואות בדירות, ויעסיקו אותן עם 15-20 לקוחות ליום, עד שהן "תשלמנה את חובן". מה, זה כבר קורה היום?

רוצים פה תאילנד? סבבה, יהיה פה תאילנד! נכון, זה יהיה רע, אנשים יסבלו, נשים תסבולנה יותר. יהיו חולים, יהיו נשים פגועות, יהיו רחובות ושכונות שלמות שאשה לא תוכל לעבור בהם מבלי שיטרידו אותה בהצעות מגונות. אבל זה כנראה המחיר שכולנו צריכים לשלם בקורס הזה הנקרא "מעבדה לאתיקה מעשית". נראה מי יקבל ציון עובר.
אין פיתרון 166043
זנות היא כנראה צורך טבעי של כל חברה אנושית. העובדות הפשוטות הן שגם אם תתיר זנות וגם אם תאסור אותה עדיין היא תתקיים. ההבדל הוא שכאשר הזנות מתנהלת ''בחושך'' קל יותר להכניס את הנשים לתוך מצב של עבדות ושיעבוד וקשה להן הרבה יותר לצאת ממנה. כאשר הזנות היא לגיטימית קל יותר להוציא אל האור את המעשים המגונים ולהעניש את העבריינים.
אין פיתרון 166050
כדאי לעיין בדו"ח המקושר בחלק "סחר בנשים - הגדרות וגישות" - הוא מפרט את הטיעונים העיקריים לגבי הגישות השונות שהעלתם כאן, במיוחד עמ' 16-17.
אין פיתרון 166066
הטענה שלך מתאימה למיסוד כל פשע; מדוע להגביל אותה לזנות: הפשיעה היא כנראה צורך טבעי אנושי, ואם תתיר אותה, תוכל אולי גם לפקח אליה. לדוגמא, מדוע לא נמסד את הרצח? רוצחים יוכלו להגיש בקשה מבויילת, לקבל אישור לרצח באופן מסודר, לבצע אותו, ונמשיך בחיינו. תחשוב כמה קורבנות חפים מפשע זה ימנע אם כל אחד יוכל לרצוח בדיוק את האדם שהוא רוצה, במקום להזדקק כיום לשירותי העולם התחתון שפוגע לעיתים גם בחפים מפשע. לא נשמע לך? גם הטיעון שלך לא נשמע יותר טוב.

קל להכניס את הנשים למצב של עבדות ושעבוד, לא בגלל שהזנות היא לא חוקית, אלא בגלל שרשויות המדינה (מחוקקת, שופטת, מבצעת) מגלות סימפטיה כלפי אילו שמרוויחים מן הזנות ועוינות כלפי הקורבנות שלו. רשויות המדינה האלה משקפות באופן אמיתי וכנה את מערכת הערכים של החברה שיסדנו כאן.
''החברה שיסדנו כאן'' 166070
אולי תביא דוגמאות לחברות שנלחמות בזנות ביתר הצלחה (על סחר בנשים אני לא מדבר כרגע).
''החברה שיסדנו כאן'' 166078
אתה לא הבנת: אנחנו בכלל לא נלחמים בזנות – לא עם הצלחה ולא בלי הצלחה.

כשחברי כנסת שואלים שוטרים ממשטרת ההגירה מדוע לא מגרשים את הנשים האומללות בבתי הזונות שלנו, עונים להם השוטרים שזה בגלל הפועלים הזרים, שגם הם בני אדם, ושגם להם יש צרכים מיניים שיש לספק.

רק הנשים האומללות הללו אינן בבחינת בני אדם, ולהם אין אוטונומיה או זכויות או צרכים. הן חפצים, לשימושם של גברים – ישראלים וזרים, גויים ויהודים, מפני שבשנאת הנשים ובהרס הנשים כולנו אחים.

אנחנו בכלל לא ברי השוואה למדינות שנלחמות בזנות במידה כלשהי של הצלחה; הזנות בארץ ממוסדת *דה פקטו* ואלו שדורשים למסד אותה מתכוונים למיסוד *דה יורו*, שיגדיל את הכנסות המדינה ואולי יספק ללקוחות מידה כלשהי של ביטחון מבחינה רפואית. זה הכל.
''החברה שיסדנו כאן'' 166172
רופאת מחוז ת"א: לא באנו להילחם בזנות, אלא למנוע התפשטות מחלות.

יש פתרון 166152
הטענה שלי מתאימה למיסוד כל פעולה אנושית שאיננה פוגעת בבני אנוש אחרים. כפי שראוי שיהיה בכל חברה חופשית.
אין שום סיבה לאסור על אדם לקיים יחסי מין עם אדם אחר תמורת כסף או כל טובת הנאה אחרת בדיוק כפי שאין סיבה לאסור על אדם לעשן חשיש, להזריק הרואין, לשתות וודקה או לכתוב שטויות באייל הקורא.
יש פתרון 166166
האם אין גם שום סיבה לאסור על אדם למכור את כליותיו (או את כף ידו השמאלית) בחברה חופשית?
האם זוהי גם זכותו של אדם לחתום על חוזה שהופך אותו לעבד, בחברה חופשית?
יש פתרון 166182
מסכימה מאוד, ורוצה להוסיף. להגיד שמדובר בעסקה המתבצעת מתוך רצונם החפשי של שני הצדדים, זה להתעלם מיחסי הכח הקיימים בעסקה, מהעובדות העגומות הכרוכות בסחר בנשים, ולמעשה - מהדו"ח שהתחיל את הדיון הזה.

זכור לי שקראתי, לפני כמה שנים, כתבה באחד מעיתוני הסטודנטים, שנכתבה בעילום שם על ידי סטודנטית שמימנה את לימודיה באמצעות עבודתה כנערת ליווי. היא לחמה על החופש שלה לעסוק בכך בלי שיטענו נגדה טענות מוסרניות ופטרנליסטיות.

אמרתי לעצמי: all the power to her. כשבאמת מדובר בשירות המסופק תוך הסכמה אמיתית בין שני הצדדים, ולא כתוצאה מניצול וכפיה, כשיש ברירות אמיתיות, האפשרות להעניק מין תמורת כסף היא לא בהכרח פסולה, ואני יכולה לחשוב על הרבה דרכים שבהן היא מועילה לחברה. אבל כמה בחורות כאלה יש? מרבית הבחורות העוסקות בזנות אינן סטודנטיות בנות המעמד הבינוני המרפדות את כיסיהן מתוך שליטה מלאה במצב. ציער אותי קצת שהבחורה בכתבה לא גילתה אחריות חברתית גדולה יותר, ולא הבינה שהמקרה שלה אינו הכלל, אלא היוצא מן הכלל.

ובמקומות אחרים בעולם יש תקווה: הנה, למשל, בחורות ובחורים שלוקחים/ות את גורלם/ן בידיים. All the power to them.

יש פתרון 166204
לא שיש לי מושג עד כמה המידע הזה מדויק, אבל:
וגם: http://stage.co.il/Stories/91909
יש פתרון 182595
הנה עוד אחת: "בחרתי להיות זונה", וידויה של "דגנית", המכנה את עצמה "זונה פמיניסטית".

לא מזמן שמתי לב שהלינק למאמר הזה מופיע ברשימת הפרסומים הנוספים (בעמודה מימין) באתר האישי ‏1 של אורי קציר ‏1, זכר לפי תעודת הלידה שלו.

רשימת הפרסומים הנוספים אמורה להיות, כשמה, קטעים נוספים של הכותב שפורסמו במקומות אחרים. פניתי לקציר באי-מייל, בבקשה לוודא שהוא אכן כתב את זה, ולא קיבלתי תשובה.

1 גילוי נאות אחד: גם לי יש שם אתר, וכדאי שתיכנסו אליו וישא"ק.
2 גילוי נאות שתיים: קציר היה איתי בצבא, ככה מוסרים לי באוזנייה.
יש פתרון 166183
הייתי מצפה שדווקא בויכוח הזה תתמוך בצד שמייצג אייל, אבל הפרוססור כנראה דחף לכיוון אחר. לדעתי מכירת כליות, כף שמאלית וכו' מהווה (גם עפ''י אייל) פגיעה בזולת הן בשל פגיעה באסטתיקה הכללית, וקבלת קצבת נכות מביטוח לאומי (שמגיעה ממשלם המיסים).
לגבי העבדות - יגידו יהונתן אורן ודומיו שבחברה קפיטליסטית ממילא עושים זאת בכל עבודה...
יש פתרון 166216
אשתדל להבא להגיד את מה שאתה מצפה שאגיד ולא מה שאני חושב.

אני לא מתנגד לזכות של אנשים למכור את כף ידם השמאלית בשל סיבה אמורפית כמו "פגיעה באסטתיקה הכללית"‏1. לגבי הפגיעה באחר, ע"י קצבת נכות מביטוח לאומי, זוהי אכן סיבה שאיל יכול לעלות, אבל היא ממש לא רלבנטית מבחינתי. אני הייתי מתנגד לזכותו של אדם למכור את כף ידו השמאלית גם אם הוא לא היה מקבל קיצבה וגם אם הוא היה תורם ח"י שקלים לטובת הכלל, כחלק מהעיסקה.

אני מקווה שההבדל בין עבודה בשכר, בחברה חופשית, לבין עבדות, הוא נהיר לכולנו (ושהטענה שאין הבדל היא לא יותר מהיתממות).

_____
1 אם קראת דברים אחרים שכתבתי באייל, תדע לשייך את זה לדבר שאני קורא לו (בז'רגון האישי שלי) "מוסר של הספירות העליונות" (איזור המגורים של "מיקסום האושר", "הפחתת הסבל באשר הוא" ודומיהם). אין לי הרבה כבוד לטיעונים שכאלה.
בקשר להיתממות 166296
אין כיום בעולם המודרני הרבה עבדים במובן של עבד מהעולם העתיק (כמו למשל מרבית התושבים בשטחי האימפריה רומאית). אבל ההיסטוריה ממילא איננה חוזרת במדויק על עצמה, ותהא זו טעות לחפש בדיוק את אותה התופעה כיום.

לדעתי ניתן בהחלט להשוות רבים מאנשי "העולם השלישי" לעבדים. אנשים מהעולם השלישי קיימים כמעט בכל מדינה, ביחסים שונים. בישראל יהיו אלו עובדים זרים או הומלסים בתל-אביב למשל, בארה"ב אלו שחורים משכונות העוני או שני מליון איש אשר עברו את מערך הכליאה האמריקאי. ב"ארצות העולם השלישי" זו רוב האוכלוסיה. גם המעמד הנמוך בישראל לא רחוק מהמצב הזה, ועלול להגיע אליו בעתיד הלא רחוק. אנשים אלו מתחלקים לשתי קבוצות בעיקר - העבדים והמיותרים. רובם המכריע מיותר לחלוטין מבחינה כלכלית, משום שבחברה מתועשת וצרכנית כשל ימינו אפילו עבודת כפיה שלהם איננה נדרשת. למשל, במתקני הכליאה החדשים והמופרטים בארה"ב (קליפורניה חלוצה בתחום) אין מעבידים עוד את האסירים, אלא פשוט מבודדים אותם ומרחיקים אותם מהחברה. הם אינם דרושים, עדיף היה לו ייעלמו לגמרי. כל שנותר הוא רק להרחיק אותם. היפים והבריאים מאותם מיותרים יכולים אולי למכור את הרכוש היחידי לו יש ביקוש, את גופם. אולם יופי ובריאות אינם נפוצים כמובן בקרב האנשים הללו. חלקם האחר עובדים, ונראה לי כי מצבם אינו שונה מעבדות. הם משתכרים מספיק כדי לאכול ולרוב אף להאכיל משפחה בארץ מוצאם (באם הם מהגרי עבודה), אולם מקומם בסדר החברתי קבוע ובלתי ניתן לשינוי (לפחות לא ע"י עבודה קשה והגונה). אין זה שונה כל כך מעבדות - גם עבד מימי קדם קיבל מספיק אוכל בכדי לחיות, וגם הוא היה יכול לבחור שלא לעבוד ולגווע ברעב.

הכסף בחברה המודרנית הוא לא הכסף של החברות העתיקות. בעוד שתמיד רכוש היה חשוב, ההון הקפיטליסטי הוא תופעה מודרנית, ומהווה כיום בברור הרבה יותר מ"עושר", קרי, היכולת לרכוש מוצרי צריכה. קבוצת האחים עופר לא משתלטת על נכסים ורווחים עתידיים על מנת לקנות יותר מקלטי טלוויזיה 47' אינץ'. ההון הינו המדיום המודרני של חלוקת העוצמה, והוא מחליף במידה רבה את העוצמה של ימי קדם - אצילות, שושלות מלוכה וממשלות. כשם שהשתנו המושגים של אצילים בימינו, כך גם נוצר גלגול מודרני של תופעת העבדות. הבסיס לא השתנה - זה עדיין מאבק על חלוקה של כוח חברתי, הכוח לשלוט על רבים. זה פשוט מתגלה בימינו בצורה שונה לגמרי.
בקשר להיתממות 166300
אני מסכים עם חלקים מסוימים בתגובתך (איבדתי אותך בכמה קטעים שנשמעים קצת כמו הגזמה ניאו-מרקסיסטית) אבל אני רק רוצה להזכיר שהתיחסתי למשפט של ליאור : "לגבי העבדות - יגידו יהונתן אורן ודומיו שבחברה קפיטליסטית ממילא עושים זאת ב**כל** עבודה...".

להגיד שכולנו עבדים ולכן למה לנו להלין על עבדות נשים וסחר בנשים, זה עיוות לא קטן של השפה ושל המציאות. עובד הייטק, מוכר במכולת או מורה מחליף, אינם עבדים. ההשוואה בינם לבין אישה שמתיחסים אליה כאל חפץ שאפשר לסחור בו ושצריכה למכור את גופה בשביל לאכול, היא השוואה לא מוצלחת במיוחד (ויש שיאמרו שקצת מרושעת).
בקשר להיתממות 166302
סתם מתוך עניין, אילו קטעים נשמעים כהגזמה נאו-מרקסיסטית?
בקשר להיתממות 166306
"ההון הינו המדיום המודרני של חלוקת העוצמה, והוא מחליף במידה רבה את העוצמה של ימי קדם - אצילות, שושלות מלוכה וממשלות. כשם שהשתנו המושגים של אצילים בימינו, כך גם נוצר גלגול מודרני של תופעת העבדות. הבסיס לא השתנה - זה עדיין מאבק על חלוקה של כוח חברתי, הכוח לשלוט על רבים"

מי שולט על רבים? מיקרוסופט? קוקה קולה? נוקיה? וורנר? באיזה אופן ההמון נשלט ע"י אלה ובאיזה אופן להמון אין מנוס מלהיות עבד להם?
בקשר להיתממות 166313
בארה"ב עצמה זה פחות בולט. דוגמה אפשרית היא למשל תאגידי הרכב הגדולים, אשר קנו חברות רכבות על מנת לסגור את פעילותן, מה שהפך את ארה"ב למדינה של אוטוסטרדות (לרוע מזלם של אנשים ללא רכב). הוצאת פטנטים על פיתוחים ביו-טכנולוגיים (אחת מההשלכות החשובות של NAFTA - הסכם הסחר של אמריקה הצפונית ,היא ההגנה החזקה על "קניין רוחני") מאפשר לתאגידי החקלאות והמזון הגדולים למכור במחירי היצף זרעים "עקרים", אשר מחייבים את החקלאים לקנות אותם מדי שנה מאותם תאגידים. גם "הגמשת שוק העבודה" היא כמובן הכפפה של רבים לטובתם של בעלי ההון. ככל שהראשונים משתכרים פחות, האחרונים מרוויחים יותר. ב"קטן", אתה יכול לראות את זה בכל מקום. חברות כוח האדם בישראל עושות רווח על חשבונם של עובדים מהמעמד הנמוך אשר יכולת ההשתכרות שלה נפגעה ביותר כתוצאה מאותה "הגמשה". אין לעובדים ברירה - אם לא יעבדו למען חברות כוח האדם (אשר מסוגלות לכפות עליהם תנאים גרועים בהרבה מלמשל "חברות השמה" של היי-טק לבכירים), לא תהיה להם פרנסה. בישראל של היום, קשה מאוד לחיות ככה. זה לדעתי מצב בו "אין מנוס" מלהיכנע לשיטה, לכוח הכפיה של מעטים.
בעולם השלישי זה כמובן בולט הרבה יותר. אני אישית הייתי בבוליביה ופגשתי בתושבי קוצ'במבה אשר התקוממו כנגד הממשלה הבוליביאנית וכנגד התאגיד האמריקאי "בכטל" אשר קנה את מערכת המים המופרטת והקפיץ את המחירים ב 20% עד 60% (!), תוך שהוא מנתק את אלו אשר לא מסוגלים לשלם. במקביל, החוק הבוליביאני (אם כי זו תמימות לייחס אותו לאיזה אינטרס של בוליביה עצמה או תושביה) אף אסר על ניהול קהילתי של בארות ומקורות מים.
נפט, יהלומים, "גידולי ייצוא" כטבק וקפה. כוח עבודה ייצרני. אלו משאבים אשר מצויים בכל העולם, ואשר בעולם השלישי נשדדים פשוטו כמשמעו מתושביהן אשר זכאים להם בדין, ומועברים למדינות הצפון העשירות (בדרך כלל תוך שיתוף פעולה של אליטה מקומית אשר נהנית מדיבידנדים).

זו שליטה של מעטים על רבים. מכירת האינטרסים של הרוב המכריע לטובת מעטים אשר מרוויחים מאומללותם של הרבים.
בקשר להיתממות 166328
לגבי הזרעים - זו זכותו של מי שרשם פטנט ויצר מוצר על בסיס הפטנט הזה, לעגן אותו בהגבלות שונות כך שיוכל להרוויח. כך עושים בכל מוצר שמבוסס על פיתוח טכנולוגי, אחרת אפשר להגיד שלום יפה לכדאיות המסחרית שבפיתוחו. בלי הגנה חזקה על קניין רוחני אף אחד לא יפתח והמוצרים לא יהיו קיימים.

הבעיה כאן אינה עצם ההגבלה לשנה, אלא (נאמר) העובדה שהחברות יכלו להגמיש את התנאים הללו עבור מדינות עולם שלישי. אז גם היו מצדיקות את הרטוריקה שלהן, שלפיה שיטות ביוטכנולוגיות יסייעו לפתרון בעיית הרעב בעולם.
בקשר להיתממות 166330
לא לא לא, הבעיה היא שהן מכרו במחירי היצף, הרגו את המתחרות, ואז יכלו לפעול בתנאים של כמעט מונופול.
בקשר להיתממות 166372
ראשית, עלי להתנצל על מידע לא מדויק - זרעים עקרים אכן פותחו ע''י ''מונסנטו'', אולם עד כמה שאני מבין הם אינם מופצים כיום. מה שלא משנה הרבה את מה שדובי הדגיש - הורדת מכסי מגן וסובסידיות במקביל לפתיחת השוק לייבוא מאפשר לתאגידי ענק למכור במחירי היצף ולהוציא מהשוק חקלאים קטנים (כמקור לזרעים). הזרעים אכן מוגנים ע''י פטנטים, ועל החקלאים נאסר בחוק לאגור אותם או להשתמש בהם שנית (בארה''ב היו תביעות בעניין). הטכנולוגיה החדשה יכולה פשוט לפתור אותם מחקירה ותביעות.

הגישה שאת מציגה לגבי זכויות קניין רוחני איננה שלמה לדעתי. זרעים מהונדסים גנטית אינם קניינם הרוחני הבלעדי של ''מונסנטו'', כי אם מבוססים על עשרות ומאות שנים של מחקר ללא מטרות רווח וידע אנושי נצבר אשר ניתן לכל דורש. הדבר נכון גם לגבי הפטנטים של מיקרוסופט - אלו בתורם מבוססים על בסיס ידע אנושי נרחב, אשר מיקרוסופט מעולם לא שילמה עליו ולו אגורה שחוקה. כך שאין זה ברור כלל וכלל כי למיקרוסופט שמורה ''הזכות'' הצודקת להגן על הפיתוח ''שלה''. ההגנות על הקניין הרוחני לא ''מאפשרות פיתוח'' - טכנולוגיה פותחה והמצאות הומצאו גם לפני שנחתמו הסכמי סחר. ההגנות הללו נועדו פשוט להגדיל את הרווחים ולהבטיח את שליטה של הגורמים הגדולים בשוק.

לא שיש לי משהו נגד שיטות ביוטכנולוגיות בחקלאות (להבדיל מהשליטה הכלכלית בתחום), אולם ספק אם שיטות אלו יפתרו את בעיית הרעב, מכיוון שכבר כיום מיוצר די והותר מזון לכל אוכלוסית העולם.
בקשר להיתממות 166374
לסיפא - המזון אולי מיוצר, אבל לא מופץ וזמין לאלו שצריכים אותו.
בקשר להיתממות 166539
אם תפתח עכשיו מכונית שיכולה לעוף, האם תעמיד אותה בחינם לכל דורש, כיוון שמכוניות ומטוסים "מבוססים על עשרות ומאות שנים של מחקר ללא מטרות רווח"? (מאיפה ה"ללא מטרות רווח? גם אנשים בעידנים קדומים שהכליאו זרעים עשו זאת כדי להפיק יותר תועלת מהזרעים, בד"כ לשימושם האישי).

למה אתה לא דורש מחברות גדולות להעמיד בחינם את הפטנטים/מוצרים שלהן בכל תחום? תחבושת הגיינית סופגת יותר, לחם דיאטטי טעים יותר, מערכת סאונד משופרת - כל אלה "מבוססים על עשרות ומאות שנים של מחקר" וגו'. עדיין, פטנט הוא פטנט.
בקשר להיתממות 166722
אף אחד לא מדבר על חלוקה בחינם של מוצרים. על נפט, יהלומים, אופנה, חלק ניכר מהמזון המהיר, בנייה וחריטה והכנת צבע ומליון דברים אחרים אין יותר מדי פטנטים, ואנשים התפרנסו מכך לא רע בעבר, וגם כיום.
פטנטים כיום הם פחות כדי להגן על המצאה ויותר על מנת להגביל מלכתחילה מתחרים חדשים ולשמר את ההגמוניות של קבוצות גדולות בתחום. אני לא טוען שהם מיותרים - אולם בוודאי שיש מקום לדבר על משך הזמן בו הם מספקים הגנה, ועל -היקף- ההגנה שהם מספקים. המגמה לריכוזיות הכוח והשליטה בשווקים בידיים מעטות יחסית הופכת הגנות לגיטימיות למכשירים המשמרים את הכוח בידי מעטים. בתחום הביו-טכנולוגיה למשל, ישנם מקטעים של גנים המוגנים ע"י פטנטים ובכך נמנע מחברות ואנשים אחרים לפעול על פיהם. אין לזה דבר וחצי דבר עם הגנה על קניין רוחני. הגנום האנושי הוא איננו המצאה.
לומר "עדיין, פטנט הוא פטנט" זה לא יותר מלקדש את הקיים. מערכות סחר התקיימו גם לפני NAFTA, ומחקר על הגנום האנושי היה עוד לפני שחלקים ממנו הפכו מוגנים בפטנטים. אין מדובר בקריסה של הכלכלה, אלא בחלוקה הוגנת יותר של משאבים. אין צורך לשכנע אותי שפטנטים "אגרסיביים" מייצרים רווחים ניכרים לאלו אשר מחזיקים בהם - אני פשוט חושב כי אין זה צודק. זה מעוות את "השוק" לטובת החזקים.

בדברי על "ללא מטרות רווח" התכוונתי יותר לכך שחברת ג'נרל מוטורס למשל משתמשת גם ברעיונות של אחד ניוטון מלפני מאות בשנים אשר חקר את נפלאות היקום שלא על מנת לממש חבילת אופציות, וחברות ביו-טכנולוגיה חייבות את קיומן לדורות של ביולוגים אשר עסקו במחקריהם מתוך סקרנות ודבקות שלא על מנת להקים תאגידי מזון בינלאומיים. אני מדבר על -ההצדקה- שלדעתי חסרה לאותן הגנות מוגזמות, לא על היבטים פרקטיים כמו אלו שאת מעלה - למשל, "אבל רק ככה ניתן לקיים מחקר וכלכלה מתפקדת". אני כופר בעיקרון שלחברת אלקטרוניקה בכלל יש את אותו "קניין רוחני". כיום פטנטים מוצאים לא על פיתוחים בקנה המידה של תורת האלקטרודינמיקה הקוונטית, אלא גם על דברים טריוויאליים בהרבה. לכל היותר יש ברשותה של אותה חברה את הצ'ופצ'יק של הקצה של חלק קטן מאותו נכס. את השאר היא לקחה חינם אין כסף מפרי יצירתם של אנשים רבים. מן הדין שלציבור יהיו אחוזים ניכרים באותם פיתוחים אשר מתבססים על עבודתו והשקעתו.
בקשר להיתממות 167314
אין רישום פטנטים על גנים לכשעצמם, כיוון שהם תגלית ולא המצאה.

ניתן לרשום פטנט רק במקרים הללו:
1. אם יש שינויים שהוכנסו בדנ"א - למטרה מוגדרת, כמו יצירת מולקולה חדשה שתשמש בסיס לתרופה.
2. אם ההמצאה שנרשמה כפטנט "תהיה מועילה ושימושית בתעשייה" ‏1.
3. לגבי מקטעי גנים ספציפיים, "יש צורך להראות, לכל הפחות, שהמקטע הגני יוכל לשמש כסמן כרומוזומלי (מארקר), כאמצעי לחקירת גן מסוים (probe , המשמש למיפוי גנום של אורגניזם כלשהו), או כגן המקודד לחלבון".

1 ציטוט, כמו בסעיף 3, מ"ביוטכנולוגיה - משפט ומסחר" של עו"ד דורון א. בראש.

לגבי דבריך על "חלשים" ו"חזקים" - גם אני מסכימה שיש להשית רגולציה יותר נאותה על הנושא. הצרה היא, שהשיח בתחום הזה תמיד נשמע מתלהם ותסלח לי, גם מטעה. "מה? פטנטים על גנים? גנבים!", מזדעק הקורא הממוצע. זה לא בדיוק ככה (ואגב, להוציא מוצר שזמן חיותו מוגבל, מדנ"א של זרע חקלאי, זה ממש לא כמו "לרשום פטנט על גן אנושי").

אבל לדבר על צורות שונות של רגולציה, על הסכמים אפשריים בין התושבים לחברות הענק, זה כבר הרבה יותר "משעמם". יותר קל לדבר על "דורות של ביולוגים". מטבעם, הגילויים של מנדל לא "שייכים לך" יותר מאשר הם "שייכים למונסנטו". הטענה על "כושר ההמצאה האנושי" ש"שייך לכולם" לא מחזיקה מים בעיני (וגם כוח המשיכה, אגב, אינו המצאה אלא גילוי).
בקשר להיתממות 167315
נו, לחצתי ''אשר'' לפני הזמן (כי חשבתי על משהו אחר פתאום). יצא קצת מבולבל.
בקשר להיתממות 167401
מבלי להיכנס לדוגמה הספציפית של גנים (גם אני קראתי קצת על דיני פטנטים בביו-טכנולוגיה) ואיך ההגנות על זכות הקניין בתחום הזה משמרות את כוחן של החברות הגדולות, אני חושב שההנחה הבסיסית שלך פשוט מקבלת את המצב כפשוטו כאילו מתוך הרגל - מצב אשר לא נראה לי הוגן כלל וכלל. ברור של"מונסנטו" אין פחות זכויות על עבודתו של מנדל ממני (או לפחות לאנשים שעובדים שם. "מונסנטו" זה סתם גוף משפטי), אולם אין זה הוגן שהיא לוקחת ידע קיים, משביחה אותו במעט ו"מגדרת" אותו. "כושר ההמצאה האנושי" זה לא רכוש. הידע האנושי הנצבר זה כבר הרכוש הקולקטיבי רב הערך ביותר של האנושות. אין זה הוגן ליצור משהו שמבוסס ברובו המכריע על ידע שניתן לך במתנה ע"י כלל הציבור, ואז למנוע מאחרים לעשות את אותו הדבר משום ש"זה שלך". זה בדיוק כמו מעאכרים שסוגרים לפתע מקטע של חוף ים על מנת לערוך בו מסיבה פרטית. אז נכון, הם הביאו תאורה ואבטחה וקוסם. אבל הם לא יכולים לאסור עלי להיכנס (או לפחות אסור להם) בטענה שזה "שלהם". זה לא שלהם - הם לקחו משהו ששייך גם לי ובנו עליו, כדי להרויח. אם הם רוצים לשכור את המקום, יואילו לשלם לציבור שווה ערך. ידע הוא מעין "חוף הים הקולקטיבי" של הציבור. ניוטון כבר לא חי היום ולא יכול לתבוע את ג'נרל מוטורס לשלם לו תמלוגים. אבל נראה לי שהאנושות כולה היא האפוטרופוס הלגיטימי של "נכסי ניוטון", לא בעלי המניות של GM. רוצים לעשות שימוש ולתרום את הידע הנוצר? בכיף. רוצים לשמור לעצמכם את הידע? שלמו שכירות לבעלים. אנחנו.
בקשר להיתממות 167414
יופי. ומה עם קלטות פירטיות? וספרים? וסרטים? מה ההבדל?
בקשר להיתממות 167441
לא הבנתי, הסבר בבקשה.
בקשר להיתממות 167512
המשפט שקומם אותי ( קצת) היה זה‏1:
<פתוח ציטוט>
אין זה הוגן ליצור משהו שמבוסס ברובו המכריע על ידע שניתן לך במתנה ע"י כלל הציבור, ואז למנוע מאחרים לעשות את אותו הדבר משום ש"זה שלך".
<סוף ציטוט>

ואני תמה מה זה "רוב מכריע". האם יצירה מוסיקלית "שייכת" לאמן שיצר אותה? הרי ידע מוסיקלי, כמוהו כידע בביוטק, ניתן ב"מתנה" על ידי הציבור. שלא לדבר על המצאת הגיטרה.

ומה עם סופר שכותב בסגנון זרם התודעה? האם היצירה שייכת לו למרות הוא לא המציא את זרם התודעה (או את האלף בית)? האם לא מגיע לו כסף ממישהו שרוצה לקרוא יצירה שלו?

ועיתון? הרי האירועים החדשותיים בוודאי ניתנו במתנה על ידי הציבור. האם אינך חושב שזו חוצפה שדורשים כסף כדי לקרוא על אירוע שהציבור אחראי לו ?

עכש"י אם בבעלותך פטנט אינך יכול *לאסור* את השימוש ב"רכוש האינטלקטואלי" אבל מותר לך לגבות כסף עבורו.

1 נדמה לי שעל ידי ציטוט משפט זה לא עיוותתי את רוח דבריך, אלא חידדתי אותם. בכל אופן, אתה מוזמן לתקן.
בקשר למונסנטו 166817
מה שחברי האנושות האלה כן עושים הוא לשווק את זרעים עם עמידות לכימיקלים מחסלי-המזיקים שלהם עצמם, אותם הם משווקים במעין עסקת חבילה. כמובן, ברגע שהמזיקים מפתחים חסינות למחסלי-המזיקים, הרי שיש להחליף את כל היבול ואת מחסלי-המזיקים לגרסה החדשה. וחוזר-חלילה.

אה, כן, ואאז"נ נתבע בהצלחה אדם שגנים מייבול של מונסנטו קפצו _ללא_התערבותו_ לתוך ייבולו שלו (דרך זרעים טועים, או משהו כזה).

אכן עניין ה"זכות" להגן על הפיתוח "של החברות האלה" הוא בעייתי — הפיתוחים האלה, לא די בכך שהם מבוססים על מחקר מדעי פתוח של עשרות שנים, אלא נוסף על כך הם גם ממומנים בחלק לא-מבוטל על ידי קרנות בינ"ל וממשלתיות.
כמו כן 166335
אני אינני כלכלן, ולכן את הדברים הנוספים אנסה לנסח בזהירות:
עקב הסרת ההגבלות על מעבר הון ועבודה ממדינה למדינה, הפרטת נכסי ציבור והעברתם לידיים מעטות יחסית והורדת סובסידיות ומכסי מגן, לכסף ניתן כוח רב שלא היה לו בעבר. כאשר מדברים על ה"ציבור הישראלי" ש"מגלה אמון בתוכניתו הכלכלית של שר האוצר" זהו שיחדש. לא מדובר בי ובך כחלק מהציבור, אלא באחוזים בודדים אשר שולטים על תנועות ההון הגדולות במשק. כאשר מדובר על אמון "השווקים" מדובר על משקיעים גדולים מבחוץ. נתניהו איננו אכזר ורשע מטבעו, והוא איננו משקר כאשר הוא מייחס חשיבות למשקיעים זרים. דרוג האשראי של מדינת ישראל, "הגמשת שוק העבודה", מענקים לעידוד השקעות הון, יצירת אקלים בו משקיעים זרים יכולים לעשות רווחים קלים ומהירים - אלו כולם הופכים להיות מחויבי המציאות. ההשלכות של הגדלת הגירעון אכן עלולות להיות נוראיות, ולכן יש לשמור עליו נמוך בזמן מיתון, למרות שזה מחריף אותו. זו המדיניות של קרן המטבע העולמי בכל מדינות ה"פריפריה" (אליהן משתייכת ישראל) והעולם השלישי. בארגנטינה עשו זאת עד זוב דם, ובזמן הקריסה הבנקים (אשר הופרטו מזמן ובעצם היו סניפים של בנקים מארה"ב ואירופה) מנעו מהאזרחים למשוך את כספם על מנת לצמצם את הפסדיהם שלהם. ההון הוברח מהמדינה מתוך שעות וימים - קל לעשות את זה, והמדיניות העולמית היא לעשות את זה קל עוד יותר ככל האפשר - והועבר להשקעות במקומות יותר "ידידותיים".

היכולת להעביר הון במהירות וללא הגבלות מחזקת מאוד את השפעתם של משקיעים גדולים ותאגידי ענק בינלאומיים על ממשלות מקומיות. אפילו על ארה"ב לה הכלכלה הגדולה בעולם מסוגלים ה"משקיעים" להשפיע. בזמן ממשל קלינטון פורסם ב"וול-סטריט ג'ורנל" מאמר רציני ביותר אשר "מסביר" לקלינטון מה עלול לקרות אם אכן יושקעו 20 מליארד דולר ברווחה. ההשקעה יכולה בקלות להפוך ל-עלות- של 20 מליארד עקב שינוי לא גדול במיוחד בקניה ומכירה ועקב כך בשיעורי הריבית של אגרות החוב האמריקאיות. העלאת שכר לעובדים גורמת להפסדים לטווח הקצר למשקיעים, והם יעדיפו לעבור למקום אחר. זה יכול להביא לקטסטרופה כלכלית אם זה קורה בקנה מידה גדול. בלתי אפשרי להתעלם מכך.

יש עוד עובדות ופרטים רבים. אבל הכיוון הכללי הוא השפעה גוברת והולכת של מעין "ממשלת-על" פיננסית אשר מוסדותיה הם קרן המטבע, ארגון הסחר והבנק העולמי. הסכמי סחר כגון NAFTA וGATT מעקרים מתוכן פעמים רבות את הריבונות של מדינות (במקרה שהזכרתי קודם לכן כדוגמא, תאגיד "בכטל" אכן תבע את בוליביה על ביטול ההסכם והפסד רווח פוטנציאלי לבסוף), ומכפיפים אותן לחוקי-על המסדירים מסחר. לגבי אדם החי באפריקה, קרן המטבע העולמית הינה בעלת השפעה גדולה יותר על חייו אף מהחונטה השולטת במדינתו.
בקשר לבוליביה 166421
יצא לי לבקר במכרות הכסף של פוטוסי. בגדול, המכרות לפני כמה עשרות שנים הפסיקו להיות כלכליים ונסגרו בזה אחר זה. חלקם נקנו ע"י חברות בינ"ל (ארה"ביות בד"כ) ובהם הופעלו שיטות כריה חדישות, מיכון מודרני, העובדים (המעטים יחסית - כמה עשרות בכל מכרה) עובדים בדיוק 8 שעות ביום (במשמרות) ומקבלים משכורת, פנסיה וביטוח בריאות.
חלק אחר של המכרות נקנה (למעשה כמעט בחינם) ע"י האיגוד של הכורים ומופעל על ידם. במכרות האלו (שבהם ביקרתי) אין מיכון מודרני, הכורים קודחים עם פטיש ואזמל חור בקיר, מכניסים חומר נפץ, (אותו הם קונים בכספם) מדליקים את הפתיל ורצים מהר החוצה. מה שהם מוצאים, הם מוכרים למרבה במחיר. אין פנסיה, אין בטוח בריאות, אין משכורת בסיס, אין שעות עבודה מסודרות, אין אורור במכרה ואין אמצעי בטיחות. לפי המדריך (בעצמו כורה עצמאי לשעבר) תוחלת החיים של כורה היא כ10 שנים מיום תחילת הקריירה. הם מתים מתאונות וממחלות ריאה. האלמנות שלהם (גם אותן פגשתי) יושבות מחוץ למכרה ומחטטות בערימות הפסולת שהכורים זורקים החוצה, מקוות למצוא כמה גרמים של כסף.
מה עדיף? אין לי מושג.
בקשר לבוליביה 166729
יצא גם לי לבקר במכרות הללו (וכמיטב המסורת של מוצ'ילרים ישראלים אפילו לימדתי את המדריך לומר בעברית "אבל ב 48' ספרנו יותר" כשהוא מדגים את הדינמיט :), ותנאי העבודה שם אכן זכורים כבלתי אנושיים.

לא פגשתי או דיברתי עם כורים אשר עבדו בכריה עבור חברות בינלאומיות, ואולי אכן תנאיהם משופרים באופן יוצא דופן. אם התנאים הם כפי שתארת, בהכירי את האלטרנטיבה, אין אפילו לשם מה לשאול "מה עדיף?", זה ברור לחלוטין. בכל אופן, הבעיה היא שברוב גדול של המקרים אין זה כך - ולא צריך להרחיק עד אמריקה הלטינית. אפילו בישראל עובדי חברות כוח אדם לרוב אינם מקבלים תנאים סוציאליים. ובנק הפועלים למשל, מייד לאחר פיטורי 900 העובדים, שכר עובדי חברת כוח אדם על מנת להחליפם, משום שעלותם נמוכה יותר. בוודאי שלעובדים הזרים בישראל ולרובם של מהגרי העבודה בעולם אין פנסיה וביטוח בריאות, והם אינם זוכים למשמרות של 8 שעות. באופן כללי (ומבלי להיכנס לעניין פוטוסי - שם אולי אכן מצב העניינים שונה), חברות בינלאומיות סוגרות מפעלים ומעבירות אותם למקומות זולים יותר משום שעלות העבודה נמוכה, חוקי ההגנה על עובדים זניחים או אינם נאכפים, ושוק העבודה גמיש בהרבה - ניתן לפטר עובדים ולהרע את תנאיהם, וזכות ההתארגנות נשללת מהם. פנסיה וביטוח בריאות לעובדים לרוב אינם נמצאים גבוה ברשימת האינטרסים של תאגידי ענק אלו בשעה שהם עוברים לארצות העולם השלישי.
בקשר לבוליביה 166735
גם אני לא פגשתי כורים של החברות הבינ"ל, אבל לא נראה לי שלמדריך היה אינטרס לשקר, בסה"כ הוא היה בעצמו כורה עצמאי. (אמנם לפי עדותו, אבל נראה שהוא בקשרים טובים עם הכורים העצמאיים שפגשנו)
דוגמא אחרת: בצ'ילה ביקרתי בעיירות הכורים של מכרות המלחת (חנקות) במדבר אטקמה. המכרות האלו הפכו לחסרי ערך עם המצאת הדשן הכימי בתחילת המאה ה20. התוצאה - ערי רפאים נטושות כמעט לחלוטין, שרק תנאי היובש הקיצוניים של מדבר אטקמה משמרים אותן כפי שהיו לפני 100 שנה.
לחילופין, באותו מדבר ליד העיירה צ'וקיקמטה יש מכרה נחושת. גם הוא הפך ללא רווחי ועמד להסגר, כאשר נקנה ע"י חברה ארה"בית שיישמה בו טכניקות מודרניות יותר יעילות, שמאפשרות לו לשמור על רווחיות ולהשאיר את צ'וקיקמטה (וכן את העיר קלאמה שלידה) בחיים.
אפשר להגיד שהחברה הארה"בית משגשגת על אוצרות הטבע ועל כוח האדם הזול של צ'ילה. מצד שני, בלעדיה לא היה למכרה ולעירה שלידו יכולת להתקיים.

הערה: הסיור במכרה הנחושת והמידע שנמסר בו ושמובא לעיל, נתנו בחינם ע"י מחלקת יחסי הציבור של החברה הארה"בית. (שלצערי שכחתי את שמה)
מהו ההבדל בין עבודה לעבדות? 166343
מה ההבדל בין עבודה עפ"י חוזה מוסכם, שבו מוגדרים כללים ומגבלות לזכויותיות של המעביד, לבין החלטה מודעת של אדם לחתום חוזה "עבדות" לזמן מוגדר, עם הגבלות אחרות?

במלים פשוטות: אלו כללי בסיס *כופים* חוקי המדינה על "עבודה"? האם יש כללים שניתן ע"י חוזה לוותר על יישומם? האם זה בהכרח לא מוסרי?
מהו ההבדל בין עבודה לעבדות? 166423
רוב רובם של חוקי העבודה הם קוגנטיים, דהיינו שאין תקפות לויתור של העובד על זכויותיו. זה נובע משתי סיבות עיקריות. אחת - מכיון שהמעסיק הוא בעל כוח רב יותר מהעובד ההנחה היא כי הויתור לא היה מרצון חופשי ממש אלא מדובר ב"הסכמה כפויה". השניה, כיון שלמדינה יש אינטרס למנוע "עבדות" על צורותיה השונות (למשל, ויתור על שעות מנוחה, ימי חופש וכו'). כך למשל על פי החוק ‏1 אינך יכול לצבור ימי חופשה (אלא בתנאים מסוימים ורק חלק מהחופשה) רק על מנת שלא יווצר מצב בו העובד איננו יוצא לחופשה כלל וכך מעביד עצמו לדעת. בהחלט ניתן לומר שהחברה, במקרה של דיני העבודה, מעוניינת להגן על העובד, גם מפני עצמו.

1 סעיף 7 לחוק חופשה שנתית: http://www.hilan.co.il/Moked_Yeda_Lesachar/Lawsgroup...
אני, רק הערה 166426
במשפט האחרון שלך אתה מתכוון חברה במובן society ולא company.
____________________
מוגש כשרות לציבור כדי שלא יעשה אותו "אה?" שאני עשיתי ברגע הראשון.
אני, רק הערה 166428
אתה, גם צודק.
אין פיתרון 166076
צודק איל -
בכל חברה קפיטליסטית יש את אלה שבמעמד הנמוך יותר והם רוצים לעלות מעמד בכל דרך והכבוד העצמי הוא לא מה שמעניין אותם
יש כאלה שעובדים בעבודות המשפילות ביותר ומשפילים אחרים תמורת בצע כסף וכבוד מפוקפק

אם התחום האפור, וזנות היא תחום אפור כי היא ידועה לכל חוץ מלחוק, היה מקבל את הלגיטימיות החוקית אז יש סיכוי גדול יותר שהעסק היה מסודר ובר פיקוח. היום לא ניתן לפקח על הזנות בשום אופן כי הפושעים והמאפיה שולטים ברחובות האלה ולא פקיד ממשרד העבודה ופקיד ממשרד הבריאות
אין פיתרון 166079
זה לא קשור לקפיטליזם, ומצב הזנות בקובה איננו טוב בהרבה.

אין רבותא אם שוטרים ישלטו "בשוק" הזה או פקידי ופקחי ממשלה. כיום אלו שוטרים שמקבלים שוחד על מנת להיות בצד של הסרסורים. אם "יסדירו את התחום הזה" אז את השוחד יקבלו בעיקר פקידי ממשלה ופקחים, על מנת לאשר יבוא של נשים חטופות, על מנת לאשר תעודות בריאות כוזבות, על מנת ללחוץ על הפרקליטות לסגור תיקים נגד סרסורים.

אתה יודע מה יקרה אם ימסדו את הזנות? הסרסורים ישלמו גם לרבנות, והרב הראשי לישראל יבוא לתקוע מזוזה בבית הזונות וגם לשאת ברכה חגיגית.
אין פיתרון 166081
מי יתן וזה יקרה אך יש אנשים שמוסר יותר בראש שלהם משוטרים קשי- יום ומחפשי אקשן. לפקיד שנמצא במשרד קשה יותר להגיע מאשר לשוטר בניידת ויש עליו יותר פיקוח.
תמיד יהיו המושחתים.

ובקשר לדת - תן דעתך על כך שאין איש דת אחד שמוכן היום למיסוד הזנות וההימורים
אין פיתרון 166090
עזוב. כשפועל זר שבא לכאן עם רשיון ודרכון, כשפועל כזה נפצע בעבודה, ממשלת ישראל, חברות הביטוח, והמעסיק שלו מנסים להפטר ממנו ולשלוח אותו חזרה לארצו מבלי לתת לו יותר מאשר עזרה ראשונה. דווקא היה מקרה הפוך לאחרונה, שבו ביהמש"פ פסק לטובת עובדת זרה שהיתה צריכה ניתוח, אבל זה יוצא מן הכלל, ועובדה שזה הגיע עד לבתי משפט. טיפולים רפואיים דחופים ויקרים לא מבזבזים כאן על עובדים זרים, גם אם זה כתוב בחוזה שלהם. וזה פועל זר שבא לעבוד בעבודה חוקית ומוכרת, לא זונה. זו סתם פנטזיה לחשוב שמישהו ישמור על הזכויות של הזונה. עזוב עובדים זרים וזונות "מיובאות": על זכויותיהם של אזרחי ישראל המדינה הזאת כן יודעת לשמור??

באשר לפקידים – כל קבלן יודע איזה פקיד לשחד כדי לקבל היתר בנייה. כל חייב רציני יודע את מי לשחד במשרדי ההוצאה לפועל. תמורת סכום כסף מתאים אפשר למצוא חיילי צה"ל שימכרו נשק למחבלים. רופא משפחה בקופת חולים יודע להסביר לך, כשתבקש הפנייה למומחה, כמה צריך לשלם לו "מתחת לשולחן". ואתה רוצה שאני אאמין שכשמדובר בזנות או הימורים, שם יתגלגלו כספים אדירים, כספים ללא גבול כמעט, שדווקא שם הפקידים והפקחים יהיו ישרים, ששם יהיה צדק, ששם יתיחסו לאנשים בכבוד? מבחינה זו, עדיף שהתחום הזה ישאר בידיים של העולם התחתון; אני סומך על היושר שלהם ועל החשיבה הכלכלית היצירתית שלהם הרבה יותר מאשר על אילו של הממסד שלנו.

אולי זה מסביר את המשיכה של השוטרים לעולם התחתון: השוטרים פשוט נמשכים להצלחה, רוצים להרגיש חלק מגוף יעיל, פעיל, דינאמי, מתחדש, עם כספים, יכולת ויוזמה.
אין פיתרון 166098
אז אתה אומר שעדיף שיהיה פשע מאורגן מסיבי במקום מערכת בירוקרטית שתנסה לפחות להיות תקינה?

באיזה צד אתה? אני מהצד של אזרחי המדינה, כך נראה לי
אין פיתרון 166105
לא, אני לא בצד של הפשע המאורגן. לו הייתי, הייתי בטוח לחלוטין (ראה ההודעה של הרפ''ק למטה).

אני סרקסטי ואני כועס על מה שאין לי דרך טובה יותר לכנות אלא בשם בגידת הממשלות שלנו -- בנו, באזרחים שלה. זה לא קשור בשמאל או בימין, זה לא קשור בקפיטליזם או סוציאליזם או קומוניזם.

אנחנו משלמים מסים כמו במדינה סוציאליסטית, מקבלים פחות מאשר במדינה הכי קפיטליסטית, הפשע חוגג, בלי בושה, בגלוי, מבלי להסתתר, והעונשים שמטילים השופטים על אותם עבריינים שבמקרה לחלוטין החליטו לעצור דווקא אותם -- העונשים הללו מגוחכים.

אם אתה רואה סיבה לאופטימיות, איזה ''אור בקצה המנהרה'' שלא בא מרכבת המציאות הדוהרת, אתה מוזמן לחלוק אותו איתי.
אין פיתרון 166109
אם כך אז הכותרת כמעט מתאימה-
אני מאמין שמוסר כמוסר ואמת כאמת הם כטרנד שעבר- היום סדר היום מוכתב בחדשות ע''י הבטחון השוטף והפושעים ולאנשים אכפת הרבה יותר מה יש להם מאשר מה יש לכולנו- ויש לכולנו המון ביחד. אני נזכר בשיר של ''שוטי הנבואה'' והוא ''זה הכל מן ג'ה'' כי יש לנו המון אבל אנחנו כחברה לא משכילים להבין את זה אלא להתפורר

כש אז

ובינתיים צריך להסית לטוב יותר מלהסית לרע
אין פיתרון 166122
מוסר ואמת הם די ההיפך מטרנד. לא לפני שנים רבות מדי, היתה לנו מערכת חינוך שידעה להוציא אנשים שגם מתביישים לפעמים במה שהם עושים או רוצים לעשות. היום, כפי שאתה אומר, סדר היום מוכתב בחדשות, ולא צריך להוסיף.

אתה כותב "יש לכולנו המון ביחד" ולצערי אני לא יכול להסכים. הייתי רוצה להסכים, הייתי מת שזה יהיה כך, אבל כבר שנים שזה לא. התפוררנו כחברה, ושום דבר לא יחבר אותנו שוב. אי אפשר להפוך צרכים קיומיים לערכים שמאחדים בני אדם: אני צריך לעבוד ולהתפרנס, אתה צריך לעבוד ולהתפרנס – וזה לא מספיק כדי לאחד אותנו. יש לנו חתן פרס נובל לספרות אחד – ש"י עגנון, ורוב התלמידים שמסיימים בית ספר תיכון בארץ לא מסוגלים לקרוא ולהבין את עגנון – הנתק שלנו מהשפה והספרות שלפני חמישים שנה שקול לנתק שבין תלמיד אמריקאני לשייקספיר. השפה, הדת, הספרות והשירה כבר לא מאחדים אותנו.

מה נשאר? הצבא? – כבר לא משותף. מילואים? – כבר לא משותף. דת? – וודאי שלא. פוליטיקה? – וודאי שלא.

עשו כאן פרוייקט של שירים עבריים. קראו לו "גדלנו יחד". אני זוכר שנצבט לי הלב כשקראתי את הכותרת הזאת: לא יכלו למצוא משהו מהותי יותר? והאמת – לא! זה כל מה שיש לנו במשותף: גדלנו יחד. וגם זה לא ממש נכון, כי רק מעט מאד משותף בין מי שגדלו יחד בתל אביב ומי שגדלו יחד בשדרות.

הייתי רוצה להאמין שניתן עוד איכשהו למצוא מכנה משותף על בסיס ערכים ליבראליים משותפים: שרוב האנשים מרגישים שהחברה שלנו קשה ורעה וגסה, ושצריך לרפא אותה ומהר. הייתי רוצה להאמין שסבל הזולת מעיק על אנשים: שכשהם שומעים שנשים נחטפות ומובאות ארצה לסחר מיני, שהיכן שהוא זה צובט להם בלב. הייתי רוצה להאמין שכשהם שומעים שיש בארץ כיום ערים שלא מחוברים לרשת הביוב הארצית, ערים שאין בהם שדרות וגנים ומגרשי משחקים לילדים (בקה אל-ע'רבייה) שזה גורם להם להרגיש לא נעים. הייתי רוצה להאמין שאחרים, כמוני, נדהמים ומבוהלים מכמות ההומלסים שיש לנו היום, ממספר האנשים המתאבדים מסיבות כלכליות, מן הפשיעה הגואה, ואולי, רק אולי, זה גם דוחף אותם לעשות משהו. אני לא יודע אם יש בכל זה כדי לאחד אותנו. אני לא יודע האם זה מכנה משותף גדול מספיק. אני רוצה להאמין שכן, ובכל זאת אני לא מאמין.

ומדוע אני לא מאמין? מדוע אני דוחה את הגאולה כביכול בספקנות שלי? משום שאני קורא עיתונים, משום שאני קורא את התגובות בעיתונים המקוונים. אני לא מסית לרע ולא צריך להסית לרע: רוב הציבור חושב שהזנות זה דבר נפלא ושצריך להסדיר אותו בחוק. רוב הציבור חושב שערביי ישראל, קודם צריכים לעשות משהו, להוכיח משהו, להיות משהו אחר, לפני שמגיע להם יחס שווה. רוב הציבור חושב שהדיווחים על סחר בנשים מוגזמים ושכולן באו לכאן בשמחה ובששון, ומכל מקום ברצון. רוב הציבור הביע תמיכה באופנובנק וכעת בקופרמן-סגל, נהג משאית הברינקס.

רוב הציבור, אגב, מביע חוסר אימון מוחלט במנהיגים שלו, מימין ומשמאל, ודווקא כאן, בעניין הבודד הזה, אני חושב שהציבור גילה ניצוץ של תבונה קולקטיבית, אם יש בגלל דבר שכזה. החברה שלנו היא חברה קשה, רעה, תחמנית וחוליגנית, אבל אלו אינן תכונות מולדות של "הישראלי"; הוא למד להתנהג כך בגלל אופי המדינה בה אנו חיים:

- במדינה הזאת אתה מקבל חלקים מן המשכורת שלך "במענקים" כדי שהבוס שלך לא ישלם עליהם מיסים סוציאליים. הבוס שלך מלמד אותך לכתוב שאתה צריך החזר עבור דלק כשאין לך אוטו, או עבור ספרות מקצועית שלא קנית, וכו'.

- במדינה הזאת המיסוי הריאלי כל כך גבוה שאנשים מחפשים מתחת לאדמה דרכים לרמות את מס הכנסה. אנשים משלמים כל כך הרבה מסים עד שהם מרגישים שכל דבר במדינה הוא רכושם הפרטי, וככה נראים הגנים הציבוריים שלנו.

- במדינה הזאת לא אוכפים את החוק באופן מסודר: תתלונן למשטרה על שכן שמרעיש, על גניבת אופני הבן שלך, תדווח על אשה מוכה בבניין ממול – הסיכויים שתגיע ניידת קטנים להפליא. התלונן על אנשים שמעשנים באיזור האסור לעישון – לא יקרה דבר. אנשים לומדים "להסתדר" ביניהם כשמדובר במשהו שחשוב להם, ולשתוק בכל המקרים האחרים. קוראים לזה חינוך לביריונות.

- הישראלי רגיל לשירות גרוע. הוא לומד שבלי צעקות לא ישיג דבר. הוא לומד שהדרך היחידה בה יטפלו בו זה לגרום כמות אדירה של רעש במערכת. הישראלי לומד ששירות טוב איננו סטנדרט: יש אנשים שיעזרו לך מכל הלב, ויש אנשים שיכולים לטרטר אותך חודשים. הוא לומד מכך לפתח חברים, לקשור קשרים, ולהשיג פרוטקציה.

- הישראלי לומד מהחדשות שככל שהגנב או מקבל השוחד נמצאים בעמדה בכירה יותר, כך קטנה בפועל האחריות הנתבעת מהם, ושהם לא יענשו בעונשים קשים. בנקאים, שוטרים שסרחו, פוליטיקאים – הם לא יענשו בחומרה, ויהיו מעשיהם חמורים, מבחילים ומזיקים ככל שיהיו.

כך מקבל הישראלי חינוך לאזרחות רעה. חינוך שהוא מיישם בהצלחה אחר כך. המורים והמחנכים בשיעור הזה הם הממסד שלנו, מראשי הממשלות ועד לפקידים. השתלחות פרועה אתה חושב?
אין פיתרון 166169
יש ישראלים שיש להם המון בסיס משותף- והבעיה לדעתי היא למי נותנים לדבר בתקשורת- ולהכתיב את סדר היום.
היום כל עורך במדיה יודע שמכירות ופנייה למכנה המשותף הנמוך ביותר והמתלהם ביותר יתן יותר מכירות (ומוציא את האספסוף שבנו החוצה) כך שעקב החיפוש אחר תחלואי החברה יש להם יותר לגיטימציה ופריחה

האנשים ש''למעלה'' מרגישים היום כמנהלים של העולם וכל מנהל מפעל לא מכיר את העובדים שלו עקב תפישת העולם הקפיטליסטית שזה לא משנה מיהם העובדים שלך, מה הם מרגישים ומה הם אוכלים אלא תחשיב הרווח הנקי של המפעל
ואם הרווח לא מספיק מעבירים את היצור לחו''ל.
המנהל רוצה אולם קולנוע חדש בבית ומכונית כמו שראה במגזין מאירופה.

חלק גדול מההתפוררות אני מאמין שנובע מחוסר במנהיגים דמוקרטיים אמיתיים- כאלה שיוכלו לשנות ענינים לאומיים לטובת הכלל בהינף יד. הצמיחה הכלכלית העצומה של תחילת שנות התשעים בעולם וניהול לקוי של המשאבים ע''י הממשלות גרם למצב שאנחנו מתארים היום.

הפתרון שאני מאמין בו הוא לקחת את התקשורת בערבון מוגבל ולהאמין בעמנו ובעצמנו ולהבנות מלמטה אם צריך. תנועה של אנשים טובים וחפים מאינטרסים כמוני וכמוך יכולה לקום והיא נמצאת איפה שהוא באנשים שאנחנו מכירים ואם נוכל לשנות את סדר היום הציבורי ולגרום לאנשים להאמין שוב בערכים שנשכחו כמו מוסר ע''י אמונה יוקדת בו בעצמנו אולי נשנה משהו ונשפיע על אחרים
(כל אדם הוא מנהיג- השאלה היא כמה אנשים הוא מנהיג)

אתם יכולים להגיד שאני חולם, אבל אני לא היחיד
אין פיתרון 166345
אתה מקטר, ומקטר, ומקטר, ומשום מה מצביע דווקא על האנשים שמחפשיפ איזשהם פתרונות - למשל אלו התומכים במיעסוד הזנות - כאשמים, כאשר לא זה המצב.
תן לי לחדש לך: רוב הציבור בארץ הוא *בדיוק כמוך*. הוא נגד מיסוד הזנות, הוא נגד ניסיון לחשיבה יצירתית, הוא *יודע* שאין פתרון והוא עשוה בדיוק מה שאתה עושה, את הדבר הישראלי ביותר - מוציא קיטור. וזהו.
עכשיו כש"מר ישראלי", או מר מאייר, הוציא קיטור וצעק על כל אלו שמנסים לעשות משהו "עזבו אתכם, אין פתרון, מה אתם עושים", עכשיו מר ישראלי יכול ללכת בחפץ לב ולארגן לו פרוטקציה במשרד הפנים, כי באמת, זה מה שכולם עושים, זה נורא, אבל רק ככה אפשר בארץ.
אין פיתרון 166103
השמצות פרועות של כל הממסד.
אתה נאשם בהשתייכות לעולם התחתון. באופן מדהים אתה מנסה לדחות את הפיקוח באיצטלה של אדם מוסרי, וזו עבירה נוספת (התחזות והונאה).
לפיכך, אנחנו בדרך אליך, להקריא לך את הזכויות שלך, שקשה לנו לשמור עליהן.
להקריא את הזכויות? 166119
אז כל הפיאסקו הזה מתרחש בכלל בארה"ב?
רפ"ק ? בדרך ? 166126
רפ''ק יקר.
רק בסרטים האמריקאים ''מקריאים לך את הזכויות שלך'' (הלכת מירנדה - ככה קוראים לזה).
לא בישראל.
בתור רפ''ק אתה אמור לדעת דברים כאלה.
זנות היא אונס 166124
משרד האוצר ישקיע בשנה הבאה חצי מיליארד שקל בהקמת יחידה שתלחם בפשיעה כלכלית.
ב''סחר בנשים'' השקיעו מעט מאד.
אין פיתרון 166270
נתונים ממקור קצת מוסמך
אין פיתרון 166278
הדגש על "קצת" או על "מוסמך"? מי זה הבנאדם הזה?

מאיפה לו מספרים כמו 85%? עושה רושם שהוא מכיר את המטריה (למרות שלטענתו הוא "מתאפק לא ללכת לשלם כסף עבור מין"), אבל הוא לא מקור מוסמך. הטענות שלו הן בקטגוריית "חבר שלי ריפא את עצמו מסרטן".
הוא כתב בזמנו באייל 166287
בתאילנד, אגב, הזנות אינה חוקית (באופן רשמי) 166341
בהולנד דווקא כן.
מליון איש בכל חודש משתמשים 166598
התעלמות מוחלטת של הרשויות ממליון גברים שהתמכרו למין זמין. לפי הדווחים שנמסרו לוועדה המיוחדת לסחר בנשים כבר בשנה השעברה, התברר שיש מליון איש בכל חודש המשתמשים בשירותי הזנות.

1.000.000

מספר עצום של בני אדם שמהם מתעלמים, כי את הנשים מאדירים ואת הגברים הופכים לחלאות אדם מלאי תאוות בשרים.

בסוף שנות השיבעים, חקרה השופטת הדסה בן עתו את הזנות בארץ ומסקנות מחקרה הכשירו את הקרקע לנערות העובדות בזנות ואיפשרו להן לעבוד מתוך בתים ודירות וכמו כן לפרסם את עצמן בעיתונות כדי להשיג לקוחות.

מסקנות המחקר שלה, מאופסנים הייטב בין דפי ההסטוריה, אבל אני אזכיר לכם על מה נשענות המסקנות:

אז היו בגוש דן רק 200 נערות עובדות שרובן כאמור היו ברחובות מסקנותיה של השופטת הדסה בן עתו נשענו גם על מחקרים חדשים לתקופה, המראים שזנות זו העדפה נשית הבאה לאחר התנסות במקצועות אחרים שיש בהם ניצול, או כפי שמעיד גם פרופסור מנחם אמיר,
מהשותפים למחקרה של השופטת הדסה בן עתו, תריסר שנים מאוחר יותר
בראיון שנתן לרחל גיורא ופורסם בכתב העת הפמיניסטי "נגה" גיליון מס' 19.

וכך רחל גיורא כותבת על פרופסור מנחם אמיר:

"הוא מאמץ את ההנחה שהזנות היא בחירה מקצועית. בעקבות העיתונאית ג'ניפר ג'יימס הוא רואה בזנות מקצוע שהועדף על פני מקצועות אחרים לאחר התנסות כמו מזכירות, מלצרות, זבניות וכיו"ב- מקצועות נמוכי הכנסה וסטטוס, אך מרובי ניצול. על בסיס התפיסה שזנות היא בחירה מקצועית, הוא טוען, יש להעניק לזונות תנאי עבודה הוגנים והגנה. הדרישות הללו, אגב, תואמות, את דרישות הזונות עצמן."

אראלה דאור, פמיניסטית נלהבת מאותם ימים של לפני תריסר שנים, כותבת גם היא בכתב העת "נגה ובאותו מופע המוקדש כולו ל"פמיניזם, שקרים וזונות" - היא אומרת:

"הזונות אינן משמיעות את קולן, אולם לאחרונה התרבו המחקרים המציגים את נקודת מבטה של הזונה, וגם היו ניסיונות התארגנות של זונות הפועלות לשינוי מצבן"

ואנו כמו ציבור הקוראים של אותם ימים, מבינים שלפנינו תחילתה של מודעות עצמית בקרב הנערות העובדות, המילים הכתובות, באות להדגיש כי לא כופים עליהן להיות זונה בכוח. ולמעשה הן עצמאיות ומכך גם בודדות, כבר אין להן את ה"ערס" האגדי שישמור עליהן. ורק נסיבות החיים היו שדחפו אותן לעבודה בזנות. וכוון שהגיע העת לשחרור פמיניסטי אמיתי, הן מתארגנות, לאמור: לא רוצות לעבוד ברחובות המסוכנים ואנו מעדיפות לעבוד בבתים ובמקומות מוסדרים.

המאבק שלהן תועד בכתב העת "נגה" והגיבוי הפמיניסטי הנשען על מחקרים חדשים היה זה שנתן את הגושפנקא לרשויות החוק להביט על הזנות כדרך בחירה עצמאית וכוון שאין כפייה על הזונה. התירה המשטרה לזונות עצמאיות לעבוד בדירות ובתים ובמכונים, כמו שטוענים הממצאים העומדים בבסיס דעתה ומחקרה של השופטת הדסה בן עתו שבדיקתה ומסקנותיה מצאו את הזונות מרצון ומבחירה והעדפה מקצועית ובעוד מחקרים שהפמיניסטיות מסתירות בכוונה תחילה.

והחוק הוא נאור והרי תמיד היינו נאורים בחוקים שאנו מחוקקים לאחרים. ומתקופה זו והלאה התיר להן החור לזנות בבתים ללא הגבלה חוקית ומלבד שלא יפריעו לשכנים. וגם בלי תשלום של מסים שכבר עשר שנים הפכה למדיניות ליברלית שהשמועות על נפלאות התבונה שבה הביאה עלנו את הנהירה של הזונות מחבר המדינות הנחשלות שגילו בארצנו מכרה של זהב, נקי ממס והיום עשרות ואלפים מהן עובדות נון סופ בבתי זונות, מכוני עיסוי, מכוני ליווי, מסג' ושירותי ליווי מדלת אל דלת עשרים וארבע שעות שלוש מאות חמישים וחמישה ימים בשנה. וגורפות ומגלגלות יחד עם עוד עבריינים נוספים מיליארדים של שקלים כל שנה.

כחוקר עצמאי של תופעת הזנות העוסק במחקרו העצמאי כבר עשר שנים. אין אני מבין כיצד התהפכה התמונה בתקשורת הכתובה לכדי מצגת שווא של קורבנות התעללות.

מסקנותי הזמניות בנושא אומרות בפירוש רב כי זנות היא העדפה נשית נטו. מה שדוחף נערה לעבודה זמנית כזונה, הוא האפשרות הנפלאה לעשות המון כסף קל, נקי ממס.

בכלל, מעיון בפרוטוקולים של ועדת הכנסת לסחר בנשים, מתגלים כל הנתונים ההפוכים:

דבי שגיא היא המנהלת של כלא נווה תרצה וכאן היא אומרת:

פרוטוקול מס' 4

מישיבת ועדת החקירה הפרלמנטרית לנושא סחר בנשים
‏יום שני, ז' באייר התשס"א (‏30 באפריל, 2001), שעה 10:0

דבי שגיא:

ראינו את הכתבות בטלוויזיה שדיברתם עליהן, גם בימים האחרונים. בדרך כלל להן אין את המודעות שיש לנו, שאנחנו רואים אותן כקורבנות. רובן הגדול לא נחטפו ברחובות ולא הכריחו אותן לעסוק בזנות. הן באו לכאן בידיעה שמזה הן רוצות לעשות כסף ושפה עושים כסף טוב. מה שהן לא ידעו ברוב המקרים זה שהן יהפכו לקורבנות בתהליך ושהן יצטרכו לעבוד חינם. ראינו את זה גם בכתבה. הסרסור שאל את האשה: כמה זמן את מוכנה לעבוד בחינם כדי לשלם את מה שעלית לי? זה בטח לא כתוב להן בחוזה עבודה. בוודאי שבשלב הראשון הן לא יודעות את זה, ואם הן יודעות - הן לא יודעות עד כמה הן יהיו מנוצלות. אבל בעיני עצמן הן לא נתפסת על-פי רוב כקורבנות. זה חלק מהתרבות הליברלית שאנחנו חיים בה, שאנחנו רואים בהן קורבנות יותר מאשר הן רואות את עצמן ככאלה.

וכאן מפקד בכיר במשטרת ישראל מעיד:

שוקי בללי:

אין שום קשר. אני מוכן להזמין אתכם אלי למשרד כדי לראות כמה דרכונים יושבים אצלי במשרד ויש בעיה איפה לשכן את הבחורות האלה. אני נותן להן אפשרות להתארגן מספר ימים, לעזוב את הארץ מרצונן, אפילו שהן לא מוכנות למסור עדות, אפילו עם תעודות מזויפות. אני יכול להראות לכם כמה תעודות מזויפות יש לי במשרד. זה לא פותר את הבעיה.

הבעיה היא באמת בעיה קשה. יש לי דרכונים, יש לי תעודות זהות, הבחורות האלה רוצות להישאר בארץ והן עושות הכל והן נעלמות ואף אחד לא יודע לאן. יש לי בחורה, שגמרה להעיד, השאירה את כל הדברים שלה ונעלמה. לפחות כלפי המצפון שלי, אני הופך את האדמה כדי למצוא אותה, אנחנו נותנים להן הרבה אפשרויות ולדעתי לגרש אותן זו גם דרך, כי הן לא חוקיות פה. אנחנו לא יודעים בודאות איך הן נכנסות לכאן ואיך הן יוצאות.

אנחנו נתקלים בבחורות שלפחות שלוש פעמים יצאו ונכנסו לארץ וכל פעם בצבע שיער אחר ובשם אחר. אז יש בעיה ובתי הסוהר זה חלק מלפתור את הבעיה. לא בכל המקרים. למשל, יש לי בחורה בנווה-תרצה היום, שביום חמישי רצתי אחריה כדי שהיא תמסור עדות כי היא פנתה דרך כל הוועדות שהיא רוצה למסור עדות ורצנו לגבות ממנה עדות והיא התחיל לשחק אתנו. ואז, בית המשפט הגבוה לצדק נתן ביום ראשון החלטה וזה יושב לי על הגרון ואני צריך לתרגם את העדות ולנסוע שוב לנווה-תרצה, כי היא החליטה שעכשיו היא כן רוצה לדבר. אז הן לא הכי מסכנות. אם תראו איך הן מתנהגות אצלנו, לא תאמינו.

וכאן עוד מפקד בכיר מעיד:

פרוטוקול מס' 5
מישיבת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא סחר בנשים
יום רביעי, כ"ג באייר התשס"א (16.5.01), שעה 10:00

יוסי סידבון:

אני רוצה לומר שרוב הנשים שמגיעות לעבוד כאן, בישראל, מגיעות מתוך ידיעה שהן אכן הולכות לעבוד בזנות. חלקן מגיעה לכאן מתוך ידיעה שהן הולכות לעבוד בנושאים אחרים ורק כאן מתברר להן, שהן הולכות לעבוד בזנות. רובן המכריע יודעות היטב שהן מגיעות לעבוד פה בזנות והן מגיעות לכאן מרצונן ומתוך בחירה שלהן.

וכל מה שרשום מעלה הוא מהפרוטוקולים הראשונים, מלפני למעלה משנה וחצי.

וקצת להדגשה

"מגיעות מתוך ידיעה שהן אכן הולכות לעבוד בזנות"
"רובן המכריע יודעות היטב"
"והן מגיעות לכאן מרצונן"
"ומתוך בחירה שלהן"
"הן לא הכי מסכנות"
"נתקלים בבחורות שלפחות שלוש פעמים יצאו ונכנסו לארץ וכל פעם בצבע שיער אחר ובשם אחר"
"הבחורות האלה רוצות להישאר בארץ והן עושות הכל"
"רובן הגדול לא נחטפו ברחובות ולא הכריחו אותן לעסוק בזנות"
"הן באו לכאן בידיעה שמזה הן רוצות לעשות כסף ושפה עושים כסף טוב"
"אבל בעיני עצמן הן לא נתפסת על-פי רוב כקורבנות"

אגב, לא מדובר כאן על נשים "טיפשות" לרובן המכריע יש השכלה המקבילה ל11 שנות לימוד. אלו הן נשים עצמאיות, תוצר טבעי של שיחרור האשה שאיבד כל שליטה.

ואם מי מכם יכול להסביר מדוע עשרים שנה אחרי שהדסה בן עתו קבעה כי זנות היא בחירה חופשית, קמות עלינו פמיניסטיות המחזירות את הגלגל לאחור?

עד כאן
ומי שרוצה להביט יותר לעומק, מוזמן לנתח און ליין את הפרוטוקולים ושאר העדויות המרוכזות כאן:

לא הבנתי‏1 167316
אם הזונות הן "תוצר טבעי של שחרור האשה שאיבד כל שליטה", איך זה שהפמיניסטיות מתנגדות להן?

אם הפמיניסטיות מתנגדות להן, איך זה שהמאמר ב"נגה" מפרגן להן?

האם אתה מסכים אוטומטית לכל קביעה של הדסה בן עתו? האם היא קבעה, או רק ציטטה? האם הציטטה שהבאת מפי רחל גיורא משקפת את עמדתה, או שהיא בגדר ציטטה בלבד?

אם "בשלב הראשון הן לא יודעות", איך זה שהן לא קורבנות?
האם אתה גורס שכל אשה תהיה זונה, תלוי מה המחיר? האם ניתן להסיק מכך שגם כל גבר ייתן שירותי זנות, תלוי מה המחיר?
אם ענית "לא", האם ניתן להסיק מכך שלנשים יש חוש מוסרי פחות מפותח מאשר לגברים? האם ניתן להסיק מכך שבעצם הזנות "מגיעה להן"?

האם אכן כפי שהערכת "מיליון גברים מכורים למין זמין"? האם מדובר בהתמכרות גופנית או נפשית? והאם אין זה אומר, שמיליון גברים זקוקים לשירותי גמילה?

האם העובדה שהנשים בורחות אומרת שהן חוזרות לזנות, או שמא הן משתלבות בעבודה הזרה במשק, כמנקות בתים למשל?

האם חוקר משטרה ממוצע לא ניחן בכישורים הקוגניטיביים הנחוצים כדי לזהות אשה שצבעה את שיערה?

נא הגדר "חוקר עצמאי של תופעת הזנות" (האם יש לך מנוי איפשהו?).

1 כן, גם אני עושה שימוש ב"שיטת אביב י." (שאלי אותו, שאלי), ונהנית!
לא הבנתי‏1 167321
1 את רואה? את רואה? :-)
לא הבנתי‏1 167325
פתחת לי עולם חדש :-)
לא הבנתי‏1 167332
באמת יופי. עכשיו זה יחזור אלי בבומרנג :-)

מהיום, אני עובר משאלות רטוריות לפסקנות רטורית! למתודות פשיסטיות! ולקלטיזם!!
ברקת יקרה בידי נמצא עותק דוח בן עתו 167653
מה שכתוב מעלה, הוא אמת וכדי להמחיש אני אצטט שוב מהדוח של הוועדה בראשות השופטת הדסה בן עתו.

"רצון חופשי או אילוץ

בניגוד לדעה המקובלת בציבור, אנו סבורים כי רוב הזונות אינן עוסקות בזנות בניגוד לרצונן. יש להדגיש כי חלק נכבד מהזונות הגיעו לעיסוקן ללא כל לחץ ולא בשל פיתוי של סרסור. אלא מיוזמתן הן. לפעמים בעצת חברה או שכנה. ולהוציא מקרים נדירים ביותר. אין אישה עוסקת בזנות תקופה ממשוכת בניגוד לרצונה וללא שיתוף פעולה מצדה."

ולהלן קטע נוסף מהדוח שמשום מה, אין הוא מופיע בשום מקום בספרות הפמיניסטית שעסקה בזנות, הקטע הושמט במכוון ונעלם ואיננו עוד בשום ציטוט או בתקצירים הבאים להסביר את רוח הדברים של דוח ועדת בן עתו, גם אם הוא משמעותי ביותר.

ציטוט:

"גם כאשר תחילתו של העיסוק בזנות קשור בסרסור – לא תמיד באה היוזמה מצדו. יש צעירות העוזבות את ביתן ומגיעות לתחנת אוטובוס מרכזית בעיר או עיירה ללא כל אמצעי מחייה וללא מקום מגורים. אפילו הן נופלות בנסיבות כאלה לידו של סרסור הנמצא שם ניתן לומר שהן באו מוכנות לכך לפעמים אולי בצורה בלתי מודעת, ובמוקדם או במאוחר היו מגיעות לעיסוק זה גם לולא פגשו בסרסור.

מערכת יחסים בין הזונה לסרסור היא סבוכה ומיוחדת במינה וקשה מאוד לשפוט אותה על פי מבחנים מקובלים ביחסים שבין אנשים אחרים. פרט למקרים יוצאי דופן, אין זו מערכת יחסים המושתתת כולה על כפיה וניצול."

הטקסט מעלה התאים לימים שלפני עשרים וחמש שנים, עם הפתיחות והליברליות והגלובליזציה ושחרור האישה, התופעה רק מחריפה. כי לא יתכן שכל השנים הללו, נלחמנו למגר תופעות בזויות והנה בתחילתו של המילניום השלישי, אנו צועדים לתקופת ימי הבנים, שם הכריחו נשים ואילצו אותן לעשות מעשים בניגוד לרצונן.

היום זה לא אמש. ולמה מסתירים מהציבור את האמת, אין יודע!

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים