אקו''ם ועזי''ת ייסגרו בסוף החודש 1948
אגודת הקומפוזיטורים, המחברים והמו"לים למוזיקה בישראל, תסגר בסוף החודש, לאחר 68 שנות פעילות. האגודה הוקמה במטרה לגבות תמלוגים, עבור השימוש ביצירות וחלוקתם בין היוצרים.

בסוף חודש מרץ, קבעה הרשות להגבלים עסקיים שאקו"ם היא קרטל ולכן קיומה ופעילותה מהוות עבירות על החוק. מנכ"ל אקו"ם, יוריק בן דוד, ציין כי נעשו נסיונות להגיע לפשרה עם אנשי הרשות על המשך עבודה זמני של האגודה, עד שיתברר מעמדה בבית המשפט, אך כולם כשלו. לפיכך, הודיע בן דוד אתמול (ד') במכתב רשמי לכל העובדים על הסגירה. יחד עם זאת, היועצים המשפטיים של האגודה מתכוונים לפנות לבית הדין להגבלים עסקיים בבקשה לעכב את תוקף החלטת הרשות וכן לערער עליה.

עמותה נוספת העומדת בפני סגירה היא עזי"ת - עמותת הזמר הים תיכוני שהוקמה לפני 15 שנה על מנת לקדם ולשמר את תרבות הזמר המזרחי והים תיכוני בישראל. מנכ"ל העמותה, עזרא סולימן, הודיע אתמול (ד') על סגירתה בשל חובות כבדים המסתכמים ביותר מ- 750,000 שקל שגררו צווי עיקול והוצאה לפועל כנגד העמותה.

לטענת סולימן, החובות הצטברו משום שכספים שהובטחו לעזי"ת מהמדינה, לא הועברו. תקציבה השוטף של עזי"ת קוצץ בשנים האחרונות באופן משמעותי ובחודש אוקטובר 2003 הודיע משרד התרבות כי העברת הכספים לעמותה מוקפאת לאלתר בעקבות דו"ח של מבקר חיצוני הצביע על אי־סדרים בניהולה.

לטענת הנהלת עזי"ת, כל הליקויים שנמצאו בעבר תוקנו וכי הדו"ח החדש של הבודק החיצוני נגנז ע"י משרד התרבות, על מנת לפגוע בהמשך פעילות העמותה. בתגובה לדברים אלה, מביעים במשרד התרבות צער על כך שהנהלת עזי"ת מאשימה האשמות שווא במקום לקחת אחריות על ניהול העמותה, ומקווים שיימצאו האמצעים שיאפשרו את המשך פעילותה.
קישורים
Ynet
וואלה
אקו"ם
עזי"ת
קבעה הרשות להגבלים עסקיים
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

קרטל? 220255
אז מי אמור עכשיו לגבות את התמלוגים עבור יוצרים? חברות התקליטים? היוצרים עצמם?
איך אפשר לקרוא לארגון הזה קרטל? האם הממונה על ההגבלים מצפה שיווצר "שוק חופשי" שבו לייבלים שונים יציאו את השירים שלהם במחירים תחרותיים לתחנות רדיו?
קרטל? 220266
נראה שמבחינה משפטית, אין ברירה אלא לראות באקו"ם תאגיד מונופוליסטי. אינני יודע איך פותרים את הבעייה הזו במקומות אחרים בעולם, ומעניין אם מישהו יודע. המצב הנוכחי, שבו אין ארגון שידאג לתמלוגים, הוא רע מאוד.

אולי אפשר פשוט לפצל את אקו"ם לשני גופים (אמנים ששמם מתחיל באות א'-כ', והיתר), שיצטרכו לווסת את תעריפיהם בנפרד? כך, אם בעל מלון רוצה לנגן עידן רייכל במעליות שלו ויוצא לו יקר מדי, הוא יכול לעבור לאבטיפוס, ואין גוף קרטליסטי אחד שמכריח אותו לשלם ביוקר.
קרטל? 220305
יתכן שזה קרטל, אולם זה נראה לי מגוחך במיוחד שהדרך היחידה להתמודד עם קרטלים היא לסגור אותם, כי המשמעות היחידה היא שיתוק השוק שעליו הם חולשים. עצם הרעיון הוא די מפחיד, אם חושבים על קרטלים מוכרים אחרים.
קרטל? 220311
מכאן בדיוק הצעתי לפצל, ולא לסגור. כמו הבייבי-בלים. חשבתי שזו הגישה הסטנדרטית? ייתכן שסביב זה נערכו הדיונים הכושלים בחודשים האחרונים.
מה זה קרטל???? 220336
זה קרטל 220337
קרטל? 220459
You have a basic misunderstanding here.

Nobody is shutting down AKUM. Unlike USA, in Israel a declaration of an organization as a monopole is not translating to an automatic shutdown. It only prompts the Monopolistic organization that the supervision on its activity will be closer from now on.

AKUM is shutting itself down taking an ugly step to “Dry” out the artist financially so that they will be shouting hard enough to reverse the decision declaring them as a monopoly.

We see here a cynical means by AKUM to bend the law in Israel.

This act alone shows clearly the monopoly nature of AKUM and supporting the decision to declare them monopoly.

Creating a competing organizations that will represent the Israeli artists will sure to benefit everybody, Artists and consumers alike, in the long run.

קרטל? 220464
The AZIT issue is different.

AZIT was granted, without any justification, public funds for its activities.

The fact that they have cumulated SH 750.000 in arrears shows clearly that the complains against them are correct, namely: business mismanagement, and therefore they should be revising their operations.

There is no room for government support for an organization that theoretically and practically can not loose money unless, as said above, was conducting a mismanagement business.

קרטל? 220500
יתכן שאתה צודק, אולם בעדכון החדשות לעיל כתוב בפירוש שפעילותה וקיומה של אקו''ם הם אסורים עפ''י חוק, ושהיה מו''מ על המשך עבודתה הזמני של אקו''ם (שנכשל).
מכאן הסקתי שההכרזה כקרטל במקרה הספציפי הזה, לוותה בצווי להפסקת פעילות, ולפיכך שהסגירה היתה כורח ולא אקט מחאתי.
בקיצור, אי הדיוק, אם יש כזה, הוא בעדכון החדשות. אם יש לך מידע מדוייק יותר ממקור אחר, אתה מוזמן לפרסם אותו.
קרטל? 221301
The link was lost already but it was published for two days in Maarive and NFC

There it was noted that AKUM is shutting itself down!

Nobody ordered its shut down act.
קרטל? 221309
הוחלט שהקיום של אקום אסור עפ"י חוק, ושהמשך פעילותה אסור לפי חוק. לפיכך אקום החליטה לסגור את עצמה - מה ציפית שהם יעשו? יחכו לבולדוזרים?
קרטל? 221357
Let’s make it clear, AKUM was not required to be shut off, they were not even claiming that, they have been requested to correct parts of their monopolistic behavior, nothing wrong with that.

Would you imagine that the declaration of Microsoft Company (Or IBM’s 15 years earlier) was leading to the company’s shut off?
They have been required to correct their wrong doing (and pay for that during this process) is that seems to be wrong? Surprise, surprise, IBM previously and now Microsoft are working hard to correct their monopolistic behavior and paid billions in the process.

The wrong is on the AKUM side that they are trying to force the government monopolistic laws using anti-democratic means instead of doing just that…Correcting their monopolistic behavior.

I smell the fear on the side of AKUM that by admitting in wrong monopolistic doing may expose them to law suits. I smells the smell of money here…don’t you?

Possible bad smell of crtiminal conduct is in the air as well.....
קרטל? 221360
אבל זו בדיוק היתה התמיהה שלי - מדוע הוחלט שהמשך הקיום/פעילות של אקום הוא אסור *כללית*, במקום שיוטל עליה לשנות את התנהגותה. אני התרשמתי מהמקורות (ראה גם תגובה 220548) שהאיסור הוא כללי. איפה בדיוק קראת שהוטל עליהם "לתקן חלקים מהתנהגותם"?
הכצעקתה? 220328
ניחוש: לא ממש.
כחברה באקו"ם קיבלתי מהם (פעמיים, יום אחרי יום) את הדואל המבוהל, אבל משום מה אני לא מצליחה להיחרד. אני מניחה שכל העניין בא כדי ליצור לחץ במקומות הנכונים, ושכמו תמיד יימצא פיתרון, אם לא ברגע האחרון, אז שני רגעים אחרי הרגע האחרון.
לחליפין: 220329
-הכצעקתה?
-ניחוש: לא ממש.
[Famous Last Words]
למה אין כאן תגובות של אנשים שמרוצים 220349
שנפטרנו מהארגון הזה שמנציח גישה של ''זכויות יוצרים'' אשר מגבילות את זכויותינו.
למה אין כאן תגובות של אנשים שמרוצים 220356
זה פחות משונה. יותר משונה למה אין כאן צהלות שמחה על סופו של ארגון רשע שדורש תמלוגים מכל מי שמשמיע רדיו בפומבי, למשל אוטובוסים, מוניות, מספרות וכד' ולא מסתפק בתמלוגים שמשלמת תחנת הרדיו, או דורש סכומי עתק מאנשים שמקימים אתר רשת לזמר או יוצר ורוצים לשים שם את המילים של השירים שלו.
למה אין כאן תגובות של אנשים שמרוצים 220462
What so starnge about that, AKUM only looking in making BIG MONEY for themselves, not for the artists though.
אקו''ם ואני 220485
דווקא אקו"ם נהגה לשלם כסף ליוצרים עצמם, ולא לאף אחד אחר ("בעל זכויות"). זאת בניגוד לזכויות היוצרים ה"גדולות" שניתנות להעברה ומהם עושים כסף בעיקר תאגידים והוצאות ספרים, אקו"ם שמרה על מה שמכונה "זכויות קטנות" ומעבירה תמלוגים ישירות לאמנים על שימוש ביצירתם. דרך אגב, החוק בישראל קובע שגם אם אקו"ם לא קיימת, יש לשלם תמלוגים לאמנים על יצירתם. פירוש הדבר הוא שאם יום אחרי פירוק אקו"ם ינגן הרדיו שיר של עידן רייכל מבלי לשלם לו, מר רייכל יכול לתבוע בעצמו את קול ישראל.
הסיבה שאקו"ם קמה היא שלמרבית היוצרים אין זמן, כוח, יכולת וידע משפטי כדי לעקוב אחרי כל כלי התקשורת ואחרים שעושים שימוש ביצירתם, להגיש את התביעות המתאימות ולטפל בהם. לכן נוסד גוף שמאגד אותם לצורך כך.
בכלל מוזר לי איך אגודה שיתופית יכולה להיות מוכרזת כמונופול. האם לשכת עורכי הדין היא מונופול? ומה עם הכנסת?
ייתכן ששיטות הפעולה של אקו"ם בתחומים שונים הן בעייתיות, ויש לטפל בכך או להסדיר בחוק את מגבלות "הזכויות הקטנות"; ייתכן גם שהודעת הסגירה היא בסה"כ אמצעי לחץ של אקו"ם על האמנים כדי להימנע מההכרזה (כפי שהוצע כאן). אבל שמחה על סגירת אקו"ם ממש אינה במקומה. זה שהם קשורים ל"זכויות יוצרים" לא הופך אותם אוטומטית לסוני או למיקרוסופט.
אקו''ם ואני 220494
עדיין לא ברור לי נושא זכויות היוצרים "הקטנות". קניתי את תקליטה(1) האחרון של שרית חדד(3), ושילמתי עליו במיטב כספי. האם אני חייב לשמוע אותו רק דרך האוזניות, כדי לא להשמיעו לאחרים? מותר לי גם במערכת, אבל רק בנוכחות בני ביתי? מותר לי גם להשמיע אותו כשמגיעים אלי אורחים, בלי שאקו"ם תתערב? יופי, הם באמת נדיבים. מותר לי גם לשמוע אותו בעבודה? (התפוקה שלי עולה עם מוזיקת רקע) אקו"ם לא יתערבו? אני חייב להפסיק אותו כאשר נכנס לקוח? (לא, אני לא "מוכר" לו את השמעת השירים, המוזיקה היא ברקע כאשר אנחנו מנהלים את עסקינו). וכאשר נכנסים שני לקוחות? וחמישה? וחמישים? זה משנה אם העסק שלי הוא חברת הנדסה, משרד רואי חשבון, מונית או בית קפה?

___
(1)כן, אני יודע שזה כבר לא שחור, ובלי חריצים(2), אבל עדיין מוקלטת עליו מוזיקה - אז בכ"ז תקליט.
(2) תקליט (ויניל) מסתובב 33 פעמים בדקה (ליתר דיוק 100 בשלוש). אורכו הממוצע של תקליט כזה היה 45 דקות (שני הצדדים). כמה חריצים יש (היו) על כזה תקליט? (כשעדיין היה חדש, וטרם נסרט).
(3) לא באמת, רק לשם הדוגמא.
אקו''ם ואני 220495
בקשר ל(2) זאת בדיחידה ידועה-
לתקליט יש רק חריץ אחד, אבל ארוך מאוד
אקו''ם ואני 220497
שניים(1), אבל נכון.

___
(1) לתקליט ויניל, להבדיל מCD, כמו לאשה טורקיה להבדיל מפולניה(2), יש שני צדדים.

(2) כן, אני יודע, זה לא PC (וכנראה גם לא לגמרי מבוסס עובדתית) אבל זה הסטיראוטיפ.
אקו''ם ואני 220515
מקבל את הערתך, ומוסיף כי יש לי נסיון הפוך בעניין הפולניות ולא אוסיף
אקו''ם ואני 220518
נסיון הפוך. חהחהחה
אקו''ם ואני 220663
1. הוסף!
2. אז אתה אמור לדעת מה ההבדל מהרקוויאם של מוצרט על תקליט ויניל.
שני חריצים 220533
אקו''ם ואני 220506
אתה לוקח את זה לכיוון מסוים, שהוא ביקורת על הכוללניות של מושג זכויות ההשמעה. אפשר לנהל דיון שלם על זה, וברוב המקרים אהיה לצדך, אם *אתה* מסכים שיש מקרים מובהקים שבהם יש לשלם תמלוגים לאמנים. המקרים האלו הם כל מצב שבו נעשה שימוש בהשמעת המוסיקה לקהל הרחב באופן שהמוסיקה עצמה היא חלק מרכזי או עיקרי בשירות. הדוגמאות המובהקות הן:
1. כלי התקשורת האלקטרונית הרשמיים (רדיו, טלוויזיה וכו')
2. תקליטנים ומארגני מסיבות ריקודים

מעבר לזה מדובר על מקרי גבול שניתן להתווכח עליהם. בכללי אני *לא חושב* שיש לגבות תמלוגים על השמעת מוזיקה בבתי קפה ‏1, מעליות, מוניות או מסיבות פרטיות ‏2. אבל אני יודע שרוב פועלה של אקו"ם הוא בקבלת התמלוגים עבור האמנים מהמקורות הלגיטימיים לתמלוגים (1 ו- 2 לעיל) ופעילות זו היא חשובה וחיונית. למיטב ידיעתי, אגב, אקו"ם מתקשה מאוד לגבות את הכספים המגיעים לאמנים גם עבור קטגוריות אלו, כך שקשה לדבר עליה כעל גוף העושק את בתי הקפה וכו'.

1 אם בית הקפה עורך מסיבות ריקודים שבהן המוזיקה היא אלמנט מרכזי, זה הופך למקרה גבולי.
2 ואפשר לדון ארוכות מתי "מסיבה פרטית" הופכת לציבורית. הגבול הוא חמקמק.
אקו''ם ואני 220561
אנחנו כנראה מסכימים. אם פעילותה של אקו''ם הוא בעיקר בקבלת התמלוגים עבור האמנים מהמקורות הלגיטימיים לתמלוגים - הרי פעילות זאת אכן חיובית. אם היא רודפת בתי קפה, מוניות וכו', זה הרבה פחות חיובי.
גם מהעובדה (אם נקבל זאת כעובדה) שאקו''ם מתקשה מאוד לגבות את הכספים המגיעים לאמנים גם מהמקורות הלגיטימיים לתמלוגים, לא ניתן להסיק שאינה מנסה את כוחה במקומות הפחות ראויים, אבל ייתכן שמהווים טרף קל יותר.
אקו''ם ואני 220605
אכן, אנו מסכימים ‏1, ואפילו עם המשפט האחרון שלך אני מסכים. כל מה שאמרתי הוא שבעיני היתרונות שיש לאקו"ם עולים על חסרונותיה, ושאלו העולזים פה על סגירתה ‏2 רואים פן צר מאוד של פעילות האגודה (אותו עניין של בתי קפה ומוניות) ומתעלמים מעיקר פעולתה שהוא לא רק לגיטימי אלא גם חשוב לקיומם של אמנים מסוגים שונים.

1 כמה משעמם! מישהו מוכן להגיד "רפיח" כדי שנוכל שוב להתכתש?
2 אם תהיה. גם בעיני זה נראה בעיקר כספין תקשורתי.
רפיח, רפיח, רפיח, אוי אוי אוי אוי אוי אוי 220608
נתחיל עם שאלת טרוויה קצרה: כמה שירים יש שהוקלטו, ובהם מופיע השם "רפיח".
ושאלה למהדרין: באיזה חברות תקליטים הן הוקלטו, ולמי יש זכויות יוצרים על כל שיר ושיר?
רפיח, רפיח, רפיח, אוי אוי אוי אוי אוי אוי 220610
קרב רפיח
ביצוע: אריק לביא
מילים: יורם טהרלב
לחן: צבי בורודובסקי

באנו שחורים כפיח
באנו קרועים אבל,
אנו אחרי רפיח
כמו שרצית טל!
מול האוייב הגחנו
מי שנפל, נפל.
על הנופלים פסחנו,
רצנו קדימה טל!
רפיח, רפיח, רפיח, אוי אוי אוי אוי אוי אוי 220615
עפ"י שירון.נט:

1. אבשלום - להקת פיקוד הדרום
2. גולני שלי - יהורם גאון
3. גולני שלי - להקת פיקוד הצפון
4. החייל שלי חזר - אופירה גלוסקא
5. החייל שלי חזר - נעמי שמר
6. החייל שלי חזר - שולה חן
7. ניו יורק רפיח - שייגעצ
8. פרחים בקנה - אתניקס
9. פרחים בקנה - דלית כהנא
10. פרחים בקנה - להקת חיל התותחנים
11. פרחים בקנה - רותי נבון
12. פרחים בקנה - סאבלימינל
13. קרב רפיח - אריק לביא

הערה1:
נעמי שמר היא היוצרת היחידה
אשר מסרבת להציג את מילות שיריה באינטרנט

הערה2:
© זכויות היוצרים שמורות למחברים ולאקו"ם
רפיח, רפיח, רפיח, אוי אוי אוי אוי אוי אוי 220666
איך מציירים את הסימן של הקופירייט?
רפיח, רפיח, רפיח, אוי אוי אוי אוי אוי אוי 220704
כשהמקלדת במצב אנגלית, מקישים את הצירוף ctrl + alt + c
©
רפיח, רפיח, רפיח, אוי אוי אוי אוי אוי אוי 220705
אמ... זה בפי-סי או במק?
רפיח, רפיח, רפיח, אוי אוי אוי אוי אוי אוי 220707
פיסי. על מק זה אופשן + G.
© הפשטות 221240
יש כמה שיטות להפיק את הסימן ©.

מי שכותב מסמך HTML יכול לכתוב ;copy& (אל תעתיקו ותדביקו מתוך ההודעה הזו. הסימן & צריך להיות הראשון, והסימן ; הוא האחרון ברצף).
מי שכותב מסמך Word יכול לבחור מסרגל הכלים את Insert/Symbol ואז לבחור מתוך הרשימה.

אבל הפשוט ביותר הוא לגלוש לאתר המקלדות הוירטואליות שלי בכתובת http://keyboard.lab.co.il , לבחור במקלדת Legal ואז הוא יכול להקליד לא רק ©, אלא גם ®,™,№,§ וסימנים אחרים.
© הפשטות 221347
בwindows זה מובנה. בתפריט התחל > תכניות > עזרים > (כלי מערכת בXP) יש character map. העתקה והדבקה של כל סימן יוניקוד (כולל ניקוד).
©±
והאהוב עלי.. 220708
ניו-יורק רפיח של שייגעצ - מתקליטם הראשון בעל אותו שם.
רפיח, רפיח, רפיח, אוי אוי אוי אוי אוי אוי 228489
ג'קי אלקיים, "הבלדה על אבשלום" 1979:
בין אלעריש לרפיח
פעם עבר אבשלום
בין אלעריש לרפיח
עוד יעבור השלום
אקו''ם ואני 220684
1 נאמר כולנו - אלבום.
למה אין כאן תגובות של אנשים שמרוצים 220701
אהלן אפסאלון.
הנה תגובה של אדם מרוצה.סוף סוף מצאתי גרגר לבן באוקינוס החולות השחורים של המשפטטורה.
אישית אני מקפיד מאד לקנות קלטות ותקליטורים פיראטיים.
בהדגשה על פיראטיים.כך גם בקניית מותגים מזוייפים.
בקנייותי אלה אני מחולל פרנסה אצל אנשים רבים העוסקים בזיופים,ובכך אני גם מונע את כספי מהיוצרים העשירים להחריד לעיתים קרובות.כספי האישי והפרטי אינו מושקע בביתו של שלמה ארצי בעין הוד,או במכונית הפאר של אייל גולן,או של כל ''יוצר'' אחר מכל תחום של יצירה,ואני יכול להרחיב לך עד זרא.
כספי מזין משפחה מסויימת שאולי רעבה במערכת המזייפת והמפיצה את הזיופים,ועם זאת אני חוסך לעצמי כסף רב.
אז הנה לך תגובה של אדם מרוצה,ועם הסבר.
''היוצרים העשירים להחריד''- ממש גאון הדור 220758
אני מאחל לך שהיוצרים העשירים להחריד יפסיקו לשיר(כמו ב''מרד הנפילים''), ותוכל לשמוע את המוסיקה של כל הזייפנים העלובים, שהדרך היחידה שלהם להרוויח היא ע''י בזיזת האנשים שממש יצרו משהו. מעניין כמה תיהנה מהם.
''היוצרים העשירים להחריד'' 220764
לא שאני תומך כמו המוס האירוני מלמעלה בגנבה לאור יום, אבל:

יש לך דוגמאות ליוצרים "עשירים להחריד" שיהיה לנו ממש עצוב ומפחיד אם הם פתאום יפסיקו לשיר? כי השמות הראשונים שקופצים לי לראש‏1 לא גורמים לי לפחד במיוחד מהאיום הנ"ל (אולי באמת הגיע הזמן שהם יפסיקו).

___________
1 מייקל ג'קסון, 'N Sync, מדונה‏2, בריטני, פול-מדושן-עונג-עצמי-בגלל-הימים-ההם-מקרטני ואפילו סטינג-היה-לי-את-זה-פעם-אבל-היום-אני-רק-מעלה-גרה-מוזיקלית.
2 אם כבר מדברים על זייפנים עלובים שלא מסוגלים לשיר בהופעות חיות מבלי לשבור איזו זכוכית.
''היוצרים העשירים להחריד'' 220840
בדיוק! צריך לדאוג שהיוצרים יישארו עניים ופוריים!

:-)

אגב, סטינג לא יצר מוזיקה חשובה, או מרעננת, כבר כמעט 20 שנה, אבל זה לא אומר שנגרע משהו מזכותו על הימים הטובים של "פוליס".
Well, at one time, you've got it, and then you lose it 220915
האגב שלך הוא בדיוק מה שאמרתי על סטינג (או לפחות מה שהתכוונתי להגיד). אני הייתי עושה לו ג'סטה גדולה משאת עשית לו וגם לא הייתי גורע מזכותו על ימי הסולו הראשונים (אחרי תקופת "פוליס"). אולי שמישהו יראה לקשיש המדושן את הסצנה בפארק מהסרט "טריינספוטינג"?

ונעבור אל מצעד המפוצצים כסף בתעשיית המוזיקה (ארבעת הגדולים):

4. מדונה ששווה £215m : עם סכום כזה, אני ממליץ על שעורי פיתוח קול בהקדם האפשרי (או שהתוצאות האיומות זה אחרי השיעורים?).

3. Simon Fuller ששווה £220m : האחראי על אופנת תוכניות ה-"POP IDOL" למינהן, מסביב לעולם.

2. Sir Paul McCartney ששווה £760m : עם חיוך מטריד ומדושן עונג על פניו, עדיין מתעקש לשיר בכל תוכנית אירוח, שוב ושוב (ושוב) את "Silly Love Songs"
לפחות הוא מזהיר אותנו מראש ע"י:
"I'd like to know, 'cause here I go **again**
I love you, I love you,
I love you, I love you,
I love you, I love you,
I love you, I love you...".

ובמקום הראשון:

1. Clive Calder ששווה £1,235m : הבן-$%^@#$%^& שאחראי לפנינים מוזקליות כגון בריטני, הבקסטריט בויז ו-N'SYNC.

כל ארבעת הראשונים מתבקשים להפסיק לפעול "למען" תעשיית המוזיקה בהקדם האפשרי, תודה.

המשך הרשימה עפ"י סדר "מפוצצות בכסף"‏1:
5. Robert Stigwood £200m
6. Sir Mick Jagger £180m
7. Sir Elton John £175m
8. Sting £175m
9. Keith Richards £165m
10. Tom Jones £165m
11. Sir Tim Rice £137m
12. Phil Collins £130m
13. Eric Clapton £120m
14. Ringo Starr £115m
15. Chris Wright £112m
16. David Bowie £102m
17. Ozzy Osbourne £100m
18. Barry and Robin Gibb £94m
19. Charlie Watts £80m
20. Robbie Williams £78m
21. Roger Waters £78m
22. Dave Gilmour £75m
23. Engelbert Humperdinck £75m
24. Rod Stewart £75m
Well, at one time, you've got it, and then you lose it 220925
לגבי מדונה, הפרימה הואילה בטובה לקחת כמה שיעורים בפיתוח קול לקראת הסרט ''אוויטה''. התוצאות ידועות.
Well, at one time, you've got it, and then you lose it 220928
יש כאן נקודה עיוורת שנוצרה ע"י הסקרנות המעוותת שיש לרובנו ביחס לידוענים ואנשי תקשורת. האם תוכל באותה קלות לארגן רשימה אישית של המרויחנים המובילים בתחום תעשיית הנשק? נדמה לי שהפושעות הגדולות בתחום זה הן המדינות (כלומר כולנו?). אולי זה המקום לציין כי הרבה מיסודות החברה שלנו נבנו בכספי משפחה שעסקה בסחר בנשק לפני שיכלה להרשות לעצמה להצטמצם לתחום הבנקאות.
מצא חן בעיני במיוחד, ג'ורג מייקל (מקווה שדייקתי בשם) שאמר בראיון ב-BBC prime, כי לדעתו הוא מרויח יותר מדי על תקליטיו והודיע כי הוא מקדיש מעתה את כל הסכום לצדקה.
מצאתי משתנה מתווך! ‏1 221132
המשותף לכל אלה - חוץ מרובי ויליאמס - הוא בעיקר העובדה שהם ותיקים מאוד בתעשיית המוזיקה, כמה עשרות שנים טובות (יותר מארבעים שנה במקרה של חברי הביטלס למשל). זה כמובן תורם לעובדה שהם צברו המון תמלוגים בשנים האלה, וזה כנראה קשור להתייבשות יצירתית מסוימת אצלם עם הזמן. אבל הקשר שאתה יוצר בין התעשרות ממוזיקה ובין ייצור מוזיקה בינונית הוא קשר מזויף.

ומסכימה איתך בנושא מדונה - בינוניות במעטפת נוצצת.

1 לאחרונה התרופף לי השריר הסוציולוגי.
מצאתי משתנה מתווך! ‏1 221141
לא באמת היה לי קייס אמיתי שניסיתי להוכיח (אני לא במצב רוח איילי כבד מחשבה ועומק בימים אלו, אני סתם מקשקש במהלך גיחות קצרצרות לאייל). כמובן שהקשר ברובו מזויף (שאני אגיד בינוניות על Roger Waters? טפו!).

לגבי התמלוגים - אולי ההסבר הטוב יותר להצטברות כסף הוא פנייה של מוזיקאים ותיקים (ובעלי שם) אל הפקה בתעשיית המוזיקה (של יוצרים אחרים)? אם זה ההסבר, אפשר לאגד את היוצרים הותיקים עם חבר'ה כמו "Clive Calder" ולהגיע למסקנה שהכסף הגדול לא זורם בתעשיית המוזיקה אל היוצר, אלא אל הקרקס התעשייתי שמסביבו‏1.

_________
1 שוב, סתם הרהור של הרגע. לא קייס ונסיון לביסוס.
רובי שולת!!!1 221216
בגלל שרובי וויליאמס כזה מוכשר‏1, הוא עשה כל כך הרבה כסף ב-‏13 שנה בלבד.

1 טוב, נו, שילוב של כשרון וחיוך מנצח.
הערה בקשר למדונה 221158
אבל צריך להודות שמגיעה לאסתר‏1 איזו הוקרה על כך שביטלה את ביקורה בישראל.
לא עד כדי קניית דיסקה, אבל לפחות כמה מלים יותר טובות ממה שאמרת.

1 כינויה הקבלי של מ.
סליחה על הבורות, 221622
מה הסיפור עם מדונה והזכוכית הנשברת?
סליחה על הבורות, 221669
אין סיפור (ולכן אין בורות). זו רק היתה הרדך שלי לדבר על האיכויות הווקליות של הגברת. אפשר להחליף ''קול שגורם לשבירת זכוכיות'' ל''קול שגורם לרצון פתאומי לגרד לוח עם ציפורניים ארוכות''.
סליחה על הבורות, 221685
אז עכשיו אני אפגין בורות: מה בדיוק הבעייה עם האיכויות הווקליות של מדונה? היא לא מזייפת עד כמה שאני מסוגל להבחין, ויש לה קול בסדר - לא זמרת אופרה, לא אלה פיצג'רלד, אבל גם לא סיבה לפרוש מעולם הבידור. אני לא איזה מעריץ גדול, אבל לפעמים נדמה שאם היתה מצליחה הרבה פחות היו מפרגנים לה הרבה יותר. היא יוצרת מוכשרת, והיא כותבת חלק ניכר מהחומר שלה - אז למה בעצם האיכות הקולית היא העיקר? דילן שר יפה, כאילו?

(מדונה עשתה, עושה ותמשיך לעשות הרבה שטויות במישור החוץ-מוזיקלי. ככה זה, קשה להישאר בן-אדם סביר כשאתה סופרסטאר. אבל גם זה, לדעתי, לא קשור).
אפילו למדונה נמצאו שני מליצי יושר אל מול ההמון הזועם 221704
אה, רציתי לעשות לו, לאביב, דרשה די רצינית בדיוק על זה - על זה שהיא לא מזייפת, והחלטתי לוותר, אז אתה הגעת... היא אכן לא מזייפת, בד"כ, ממה שאני שמעתי (רק ברדיו, לא בדיסקים ולא בהופעה חיה). אנשים שאינם מוסיקאים מקצועיים נוטים, לעיתים, לערבב בין הקול של זמר כלשהו, שאינו אהוב עליהם, לבין ה"זיוף", שמבחינה מוסיקלית הוא עניין לגמרי אחר.

בארץ, כתב עיתונאי לפני כמה שנים על שרל'ה שרון כי ה"זיופים שלה מעבירים בו צמרמורת". אני מניחה שהצמרמורות עברו בו מאותן סיבות שעברו גם בי - קולה הבלתי נעים של הנ"ל, והמינונים הגבוהים של חבר'המניות ושביעות רצון שהיא משדרת. אבל שרון, מה לעשות - גם כן לא מזייפת. לא נעים, היא שרה נקי :-), וההוא כנראה לא כל כך ידע על מה הוא מדבר.

ויש לנו זמרת גדולה, אהובה, בעלת קול נפלא - שהיתה זייפנית די רצינית (עכשיו פחות, או בכלל לא, היא כנראה עבדה על זה בעזרת אנשי מקצוע) וגם זייפה באירוויזיון שלוש פעמים בשיר של כשלוש דקות, וחזרה עם המקום התשעה-עשר, נדמה לי. אתה יודע מי, נכון?

ויש לנו אחת שהיא לא זמרת, ויש לה קול שירה (וגם קול דיבור) מאנפף ומצחיק, והיא משתמשת בו באופן קריקטורי, ומכל עולם הזמר והבידור בארץ, היא זאת שבאמת אף פעם לא מזייפת. יש לה שמיעה אבסולוטית. אולי זה קצת יפתיע כמה אנשים: קוראים לה ציפי שביט. יש עוד אחת, גם כן לא זמרת אבל שרה בעבר מדי פעם. יש לה שמיעה לא אבסולוטית אבל ממש טובה, וקול שאינו יכול להיחשב "יפה", עפ"י שום קריטריונים מקובלים. קוראים לה תיקי דיין וגם היא לא מזייפת.

ואלו שהם כן זמרים וזמרות ודווקא הם כן מזייפים - יש לנו, בארצנו, כמה וכמה.

היתה לי גם הרצאה די מתישה בעניין הזכוכית הנשברת, שגם היא אינה קשורה בהכרח בזיוף אלא בצליל בעל תדר גבוה, וזה קורה מדי פעם באולמי קונצרטים, אבל כאן כמעט התפרצתי לדלת פתוחה - אביב באמת לא התכוון לכלום... :-)
יש! אני המון זועם (תמיד רציתי). 221708
א. התיחסתי להופעות חיות, לא לקולה המוקלט והערוך (אז הוא רק סתמי וחסר אופי בעיני‏1 - לא צורם).
ב. לגבי עניין התדר ושבירת זכוכיות - מן הסתם את צודקת (מן המפורסמות וכו'). מדובר בדימוי ויזואלי בלתי מדעי בעליל ולא יותר מכך.
ג. למרות איך שזה נשמע אין לי באמת משהו אישי נגד הזמרת (שיהיה לה רק טוב).

________
1 באוזני?
אפילו למדונה נמצאו שני מליצי יושר אל מול ההמון הזועם 221713
הציטוט העיתונאי החביב עלי לגבי שרהל'ה שרון באמת לא נוגע לזיוף, והוא שהיא ''בוטשת בפסנתר''. נורא הולם בעיני. לא זוכר מי כתב.

(וכן, אני חושב שאני יודע למי את מתכוונת, למרות שלא ראיתי אותה באירוויזיון).
תיקי דיין 221768
למען הטריוויה והסדר הטוב:

תיקי דיין דווקא התחילה את הקריירה שלה כזמרת. בסביבות 1966 היא היתה סולנית של להקת מועדונים זניחה בשם "העכבישים השחורים". עד שנת 1974 היתה לה קריירה לא רעה כזמרת במסגרות שונות וגם סולו. ב-‏1974 היא הצטרפה לתיאטרון הקאמרי ומאז היא שרה מעט מאד.
תיקי דיין 221774
אם אני לא טועה, היא התחילה דווקא כזמרת בלהקה צבאית (גייסות השריון?)

בשנות ה-‏70 והשמונים עוד אפשר היה לשמוע אותה בפסטיבלי שירי ילדים (מי ראה את באני? חבר מכוכב אחר).

ועוד דבר על ציפי שביט שהוזכרה כאן. היא יכולה להרגיז, להראות וולגרית ולהביך, אבל היא היחידה שממש מצליחה להעביר את רוח שיריו של דני קיי בתקליט "טמבולינה" שיצא בסוף שנות השבעים והוקלט עכשיו מחדש על דיסק.
תיקי דיין, ויובל והסדר הטוב 221776
כן, שניכם צודקים. עכשיו הסתכלתי ב"מומה", ואכן דיין התחילה כזמרת, מאוד מאוד מזמן - בשישים ושש! היה לי זכרון מעורפל של קולה השר קטע מן השיר "מי שחלם" - וגם זה נכון, ובאמת בלהקת השריון.
תיקי דיין 221953
היא לא שיחקה זמרת ב"נערת הפרוורים" הזכור לצחוק?
תיקי דיין 221973
זו היתה עפרה חזה.
תיקי דיין 222058
וואלה. התכוונתי לכתוב ''בדרנית בחצות''. הנ''ל כולל גם בונוס בדמות הופעה מרהיבת עין של צ. פיק.
אפילו למדונה נמצאו שני מליצי יושר אל מול ההמון הזועם 221952
תיקונון: את מתכוונת למקום ה-‏18 של ריטה. למקום ה-‏19 הגיעו, נדמה לי, שרי צוריאל ומוטי גלעדי וליאור נרקיס.
אפילו למדונה נמצאו שני מליצי יושר אל מול ההמון הזועם 221957
הממ... אני בנאדם אדיב ורחום :-), והרעיון, ככל שזה נוגע אלי, היה - לא להזכיר את שמה...
אפילו למדונה נמצאו שני מליצי יושר אל מול ההמון הזועם 222059
זיוף אינו אחד מהחטאים שדינם מיתה. אחרי הכל, מדובר בקצת התלהבות עודפת שנשאה אותה למחוזות שעל יד. אין דינה כדין שוחטות מוסמכות ממין איגי וקסמן או מיקה קרני.
ציפי והמסז'יסט 222002
ואיפה ציפי שביט הופיעה בעירום (טוב, לא ממש עירומה)?
ברצינות, היה דבר כזה? 222022
איפה??? !!!NOW

אפשר קישור? (אבל רצוי לא עם דיבורים, רצוי עם תמונות)

מה לעשות, מאחר וביליתי את שמונה מאות השנים האחרונות לא על הכוכב הזה, ניסיתי עכשיו לגגל - וללא הועיל.
ברצינות, היה דבר כזה? 222499
היא שיחקה בסרט בתור אישתו הנהנתנית של פולי, בעל בוטיק בגדים.
איגלטון 222025
עוד משהו שלא ממש שייך לשום דבר, שחשבתי עליו כבר מזמן, לגבי תגובה 189929: זה קצת לא נוח לדחוף את העסק המסורבל הזה (החשוב, כמובן, תרבותית) - "...Nostalgic petit-bourgeois" - אל תוך לחן Something Stupid.

נראה כי תעשיית המוסיקה הקלה חבה את הצלחתה המסחררת, בין השאר, לכך שהשפה האנגלית מכילה מספיק מילים נוחות לתמרון, בעלות הברה אחת עד שלוש - וזה כולל גם את התמליל המקורי של השיר המדובר.

מעניין אם יש באיזה מקום ברשת הקלטה של הפרופסור השר. כוונתי לא בהזמנת הספר, אלא באופן חפשי, ברשת. גיגלתי ולא העליתי דבר, ואציין לזכותי כי בעניין זה השקעתי יותר זמן ומאמץ מאשר בחיפוש חמודותיה של ציפי :-).
איגלטון 222054
את בטח יודעת את זה, כולם יודעים את זה וגם אני יודעת את זה, אבל קל לשכוח:

לא הכל ‏1 אפשר למצוא באינטרנט.

1 "לא הכל" זה לשון המעטה. ובמיוחד באינטרנט העברית.
איגלטון 222056
אפשר לתקוף זאת גם מן הצד השני ואז זה תקף גם באנגלית: יותר מדי דברים אפשר למצוא באינטרנט (גם הרבה כאלה שממש לא מחפשים).
שוב צר לי על הבורות, אבל - 222066
זה לא מה שאמרו *לי*. *לי* מכרו במשך תקופה ארוכה את הקונספט האומר שכן אפשר למצוא הכל (לא בעברית, חלילה - בכללי), ודי הרבה זמן האמנתי, ברמה התיאורטית, גם אם לא היו הוכחות בשטח. חשבתי שאו-טו-טו זה יגיע, זה רק עניין של פיתוח מיומנויות בילוש.

הא, יסורי ההתפכחות המרים...
מה קשור בורות? 221706
אתם ממהרים להפגין בורות כדי לא לענות "אפס" בסקר החדש?(דיון 1952)
ברצינות: מבחינה מוזיקלית, אני יודע שאני בור גדול ממך, אז ממש אין צורך בצניעות מצידך - אני רק מביע פה דעה אישית של הדיוט בענייני מוזיקה.

אל"מ ולא דיברתי על איכות קולית במובן האופראי של המילה. גם עבורי איכות קולית (עד גבול הזיוף האדום) איננה הדבר החשוב ביותר.

אתה אומר שהיא לא מזייפת לאחר האזנה לשיר אולפן ערוך כהלכה או לאחר האזנה להופעה חיה? אני התייחסתי להתרשמות שלי מקולה בזמן הופעות חיות‏1 (שם או שהיא ועוד איך מזייפת באופן די קטסטרופלי או שמשהו מאוד חמור קרה לאזניים שלי).

באיזה מובן היא יוצרת מוכשרת (מעבר לכישרון המסחרי שיודע לקלוע לרוח הזמן, להחליף אימאג' בשביל הבאז ולהוציא להיט וידאוקליפי נוסף)? מילים? לחן? עיבוד מוזיקלי?

לגבי הסוגריים, גם אני חושב שזה לא קשור. אני אפילו לא יודע איזה שטויות היא עשתה - אני בור מוחלט בקורותיה וחייה (זה גם לא ממש מעניין).

כמובן שיש קשר בין מידת ההצלחה שלה למידת הביקורת. לדעתי הקשר הזה מוצדק בשל בינוניות היצירה שלה (אם ההצלחה היתה בינונית כמידת הכישרון, אז באמת לא היה מה להגיד).

_______
1 זכורה לי הופעה חיה אחת בה הופתעתי מדרגות הזיופים וגם שתי הופעות (מאוד מבישות לדעתי) ב-MTV AWARDS. הכל כמובן מזיכרוני הרעוע ואינני יכול לבסס את תחושתי או ללנקק.
מה קשור בורות? 221716
או-קיי, לצערי (כן!) לא יצא לי לראות את מדונה בהופעה חיה, ובעצם גם לא ב-MTV Awards. אם היא מזייפת שם, זה באמת מצער. גם לשיר טוב באולפן לא כל אחד יכול, והיכולת לתקן זיוף באמצעים אולפניים היא מוגבלת למדי (תלוי בסיטואציה).

כישרון: לחן ועיבודים (אם כי קשה לדעת כמה מזה שלה וכמה שייכים למפיקים המאוד, מאוד מוכשרים שעובדים איתה). המילים באמת, בד"כ, לא משהו.

לגבי רמת הביקורת, התכוונתי למשהו אחר: נטייה (לא שלך, כנראה - סליחה) לבקר מישהי מצליחה בצורה אובר-קטלנית, משמע לא רק שלא הגיע לה להצליח ברמה המטורפת שזכתה לה, אפילו לשיר עם פלייבק בבר-מצווה של הילד שלי לא הייתי נותן לה, לזייפנית המכוערת. לא חסרים זמרי פופ שזוכים להצלחה מופרזת ביחס לכשרונם, אבל בחלק גדול מאוד מהמקרים הם *בכל זאת* ו*למרות הכל* שרים (ובמקרים נדירים יותר, כותבים) בכלל בכלל לא רע. מעצבן, אבל מה לעשות.
מה קשור בורות? 221736
''והיכולת לתקן זיוף באמצעים אולפניים היא מוגבלת למדי (תלוי בסיטואציה).''

לא ממש. גם אם נתעלם מהטריקים של השנים האחרונות המאפשרים ממש לתקן את הזיופים בזמן אמת, אפשר בהחלט להשיג, באמצעות פנצ'ים, ביצוע נקי לחלוטין מזמר זייפן סטייל יוסי בנאי או איגי וקסמן (למרות שבמקרה שלה, למרות שפע הזמן באולפן, היא עדיין מזייפת בהקלטות)
אני לא יודע אם הייתי מאפיין את מדונה בתור זייפנית. יש לה בעיקר מנעד קטן והיא נוטה לשיר מחוץ לו.
מה קשור בורות? 221745
"פנצ'ים"? לא התכוונתי להקלטה-מחדש של הקטע הבעייתי, אלא לתיקון של ההקלטה (הדגימה) עצמה, כשהזמר כבר נם לו בביתו. אולי לא הבנתי אותך? מי ששר ממש גרוע, ישיר גרוע גם בטייק העשרים של השורה השביעית.
בלון?! 221751
מדונה לא שרה ממש גרוע. אני חושב שהתיאור של הדוק הוא התיאור המדויק יותר ("יש לה בעיקר מנעד קטן והיא נוטה לשיר מחוץ לו"). זה מאוד בלט בתקופה של השיר "Ray of Light" בה ההבדל בין החי לערוך באולפן היה בולט במיוחד. יש כמה קטעים בשיר בהם היא עולה מעל ומעבר לפופיקה. בדיסק העליה נשמעת סבירה, בחי זה נשמע (לדעתי) מביך למדי.
בלון?! 221767
אכן. אם כי כוונתי בעיקר לזה שהיא שרה נמוך מדי. ב"רי אוף לייט" זה היה נשמע מעט "מטופל".
בהתחלת הקריירה שלה היא נטתה לשיר ברגיסטר גבוה יחסית ("הכנס לגרוב" או "כמו בתולה") ושם היא נשמעה אמנם צווחנית במקצת אבל זה לא מאוד הפריע. (ואם אינני טועה היא גם תמיד הייתה מכפילה את השירה ושרה עם פלייבק בהופעות).
היום יש לה נטיה לשיר נמוך יותר עם סאונד שירה פחות מוכפל/מטושטש והפגמים יותר בולטים (או שאולי זה הגיל...)
מדונה אכן לא זמרת מוצלחת במיוחד. מה שהיא עשתה היא עשתה באמצעות מינימום כשרון והרבה כריזמה+כמה שירים סבירים בהחלט בתחילת הקריירה שלה.
מה קשור בורות? 221766
א. כפי שציינתי. אפשר היום גם לתקן את השירה באמצעים דיגטליים.
ב. אם מתאמצים מספיק אפשר לשיר את המילה השניה בשורה השביעית בפעם השמונים ולקלוע.
מה קשור בורות? 221771
א. לזאת כיוונתי, וכתבתי ''תלוי בסיטואציה'' כי בפעם האחרונה שהתעניינתי היה קשה מאוד לתקן כראוי סטיות חדות מדי, אמצע של הגייה רצופה, וכאלה. אבל ייתכן שהתחום התקדם ואני לא מעודכן.
מה קשור בורות? 221746
(אפשר להתעלם מהניק המוזר, שלא נועד אליך, כמובן).
סליחה על הבורות, 221951
למיטב ידיעתי מדונה לא מרבה לזייף בתקליטים אבל מזייפת בענק בהופעות.

אגב, האיכות הקולית שלה היא לא העיקר גם בעיני. הצליחו בעבר ומצליחים היום רבים שהקול שלהם קטן עד דלוח. אלא שאני מפקפק אם מדונה מוכרת את הקול שלה או איכות ההלחנה והכתיבה שלה. אם כבר, אפשר להתעצבן על האופן שבו בחורה שנראית, אהמ, לא יותר מסתמית הפכה לאיזו אלילה. באופן אישי, גם זה לא מעצבן אותי. להיפך, זה מעורר הערכה לראות כמה רחוק היא הגיעה כשיודעים שנתוני צד כמו יופי, קול או כשרון מיוחד לא עמדו לרשותה.
סליחה על הבורות, 221958
אז אביב הגדיר בדיוק נכון, ואני לא הייתי צריכה להביע דעה לגבי מישהי ששמעתי לא יותר מדוגמיות ספורות משירתה.

לטעמי, אגב, מדונה היא יפה, והיא מתנועעת ברמה שהיא הרבה יותר מסבירה, בהשוואה לזמרות. ואא''ט, היא התחילה כרקדנית. אבל ברור לגמרי שמה שהביא אותה עד הלום זה הפרובוקטיביות המופגנת שלה והשיווק המוצלח.

נו טוב, עם המזל שלי, עכשיו יבוא מישהו שיוכיח שגם שרל'ה שרון מזייפת, ושאני שמעתי אותה בדיוק ברגעים הספורים שהיא שרה נקי, שהרי למען האמת - גם אותה שמעתי מעט מאוד... אני לא משתגעת לא על מדונות ולא על שרל'ות שרונות, ומקשיבה בזמני הפנוי למוסיקה לגמרי אחרת.
סליחה על הבורות, 222062
שרה'לה שרון מרביצה פה ושם איזו סטיונת, אבל היא לא זייפנית בענק.

אני חושב שלאור היומרות הסופר-צנועות שלה אין גם הרבה חיר בחשיפת זייפנותה. הרבה יותר כיף לעשות אקספוזה זייפנות לזמרים וזמרות המתנאים בקול וביכולות מדהימים. זה כמו שאין הרבה טעם להסתלבט על זה שארתור רובינשטיין (המאוחר) נוסע דרך בטהובן עם הרגל על הדוושה לכל האורך או שמריה קאלאס המאוחרת לא מגיעה לאן שצריך להגיע. אם את חושפת שיאשה חפץ מפשל בעקביות, זה כבר עניין אחר לגמרי.
סליחה על הבורות, 222263
לפני כמה שנים טובות הייתי בהופעה של מדונה (כי חברה שכנעה אותי שזה יהיה מדליק לספר את זה לילדים שלנו יום אחד). בכל אופן, היו זיופים פה ושם. אבל גולת הכותרת היתה דווקא בהופעה שנתנה הגברת במסגרת טקס הענקת פרסי המוסיקה של MTV לפני שנתיים- שלוש, שם היא שרה את השיר החביב עלי Ray of Light וזייפה בצורה כ"כ היסטרית שהייתי ממש נבוכה בשבילה. אמנם יש בשיר קטעים לא קלים מבחינה ווקאלית, אבל אולי כדאי שזמר לא יבחר לעצמו שירים שהוא לא מסוגל לבצע. לפחות לא בהופעות חיות.
סליחה על הבורות, 222266
אחרי שמיהרתי לכתוב את התגובה הקודמת (לפני שהספקתי לקרוא את כל הדיון) גיליתי שכל מה שאמרתי כבר נאמר. אופס וסליחה.
לא נורא 222268
זה קורה לכוווולם. :-)
למה אין כאן תגובות של אנשים שמרוצים 220784
אני מקווה שמדובר בנסיון (לא מוצלח במיוחד) להיות ציני. אם לא, אז תגיד לי, ואז אני אקרע לך את הצורה הוירטואלית.
התפתחויות באטיולוגית הגנבים 220995
מעניין לראות איך מתפתחת האטיולוגיה של הגנבים מסוגו של אירונימוס לאורך השנים ואיך היא נשארת תמיד אותו דבר.

הנימוק הבסיסי של כל הגנבים היה תמיד: מותר לי לגנוב כי אני גונב מעשירים. מסביב היו כל הזמן קישוטים מסביב את זה ("אני רק בודק" לגבי תוכנות, "לסטודנטים אין כסף", וכדומה), או הסברים תועלתניים כלליים ("הם רוצים שיגנבו את זה כדי שזה יהפוך לפופולרי"), או נימוקים נוסח "כולם עושים את זה".

החידוש המעניין בהפלצה הנוכחית הוא "הסוציאליזם הגאה". כביכול, הגניבה היא מצווה – קידום השוויון בחברה והעלאת תרומה לחיזוק וחישול השכבות החלשות, כשהמטרה היא להטות את הדיון במידת "הצדק החברתי" בהזנתו של אדם אחד או אדם אחר, תוך דחיקת הנושא הבסיסי – גניבה – למעמד של בלתי רלוונטי.
כפי שאפשר להתרשם מכמה תגובות, הטיית הנושא עובדת לא רע.
התפתחויות באטיולוגית הגנבים 221007
אתה מוכן בבקשה לקשר לתגובות(בדיון זה), חוץ מזו של אירוני-מוס, אשר טוענות שהגניבה היא מצווה, שיש לקדם את את השיוויון באמצעות העתקה לא חוקית ושדוחקות את הגניבה למעמד של חוסר רלוונטיות?

בקיצור: אתה מוכן לקשר לתגובות מהן התרשמת?
התפתחויות באטיולוגית הגנבים 221320
אין כאלו כאן, עדיין, שעל כן כיניתי את הנ''ל ''חידוש''.
התפתחויות באטיולוגית הגנבים 221372
הבינותי.
התפתחויות באטיולוגית הגנבים 221213
מסכים עם כל מילה.
לפחות הלז לא גייס את הטיעון "הרשות להגבלים עסקיים היא עצמה מונופול" (: להצדקת מעשיו.
התקטננות על הכותרת 220370
''ייסגרו'' ולא ''יסגרו''.
ועל הניקוד 220373
הפסיק האחרון בפסקא השנייה מיותר.
ועל הניקוד 220378
על הפיסוק התכוונת.

תוקן, תודה.
התקטננות על הכותרת 220377
תוקן. תודה.

קטנונית.
התקטננות על הכותרת 220685
סוף סוף לא מדברים על טעויות שלי :-)
הגיע הזמן 220386
לשנות את השיטה וסגירת אקו"ם היא צעד נהדר בדרך לשם

השאלה היא מה השיטה הנכונה לתת לאמנים את מקור הפרנסה אם אין להם את אקו"ם- לפי איזה מפתח יחולקו כספים במציאות של הורדות שירים מהאינטרנט וזיוף דיסקים בסיטונאות?

לדעתי תחנות השידור (רדיו+טלויזיה ותחנות האינטרנט החוקיות בהמשך) צריכות להתארגן לנושא הכספי ביחד עם חיקוק חדש
שאולי יביא ליותר הופעות חיות? :)

(גילוי נאות: אני שומע ברגעים אלה את האלבום החדש של ג'אקי קולום- דנדש מהאימיול)
הגיע הזמן 220414
כבר ציינתי בעבר כי השיטה הנכונה היא, לדעתי, הטלת מס של עד 1% על כל מדיה היכולה לשמש לשמירת מידע (גם אם ברור שלא תשמש לכך), ומס נמוך יותר (פרומיל?) על כל מכשירי הבידור הביתי (כולל מחשבים אישיים). הסכומים שיאספו יועברו לגוף שייצג את המוזיקאים *רק לצורך זה*, ולא יעסוק בייצוג האמנים משום בחינה אחרת (כדי שלא יהיה קרטל). יוגדרו קריטריונים ברורים מי זכאי להיות אמן המיוצג ע"י גוף זה; הגוף יחליט על חלוקת הכספים בין האמנים.

לאחר מכן, כל שכפול והפצה אלקטרונית של מוזיקה יהיה חוקי לחלוטין. השמעה ציבורית עדיין תטופל ע"פ החוקים הקיימים (אם כי יש מקום להתייחס לאבסורדים של גביה כפולה - גם מתחנת הרדיו וגם ממי שמשמיע רדיו בקול, למשל).

רווחי האמנים יגיעו ממכירות (קטנות בהרבה, יש להניח), הופעות, "מס המוזיקה" שתואר לעיל, ותמלוגים על השמעה בציבור (בנוסף לאפיקי רווח משניים, שרלוונטיים רק למיעוט מהמוזיקאים: כתיבת מוזיקה "מוזמנת" עבור לקוחות שונים, למשל).
הגיע הזמן 220415
שתי נקודות כשל בולטות:

1. אם המדינה קובעת את שיעור המס, אתה שולל מהאמנים את הזכות לקבוע את מחיר תוצרתם. אם האמנים קובעים - זה עדיין קרטל.
2. "קריטריונים ברורים מי זכאי להיות אמן" - אני בספק אם יעלה בידך לנסח קריטריונים סבירים. עבור כל קבוצת קריטריונים כזו - אתה שולל דה-פקטו את זכויות היוצרים של מי שאינו עומד בהם.
הגיע הזמן 220418
1. אני לא שולל מהם כלום: אמנים שלא מעוניינים, לא חייבים להשתתף במשחק. את המוזיקה שלהם אסור יהיה להעתיק (זה יעבוד בערך כמו שלא מעתיקים מוזיקה כיום...), והם יוכלו לקבוע כל מחיר שירצו.

2. הנה קריטריון: "כל מי שהשתתף ביצירת מוזיקה שהועתקה ע"י יותר מ-X משתמשים שונים בדגימה סטטיסטית של תוכנות הפצה שונות". ארגונים כמו RIAA משתמשים בשיטות דומות כדי לדווח על ה"הפסדים" שנגרמים להם בשל העתקות אלה, כך שהדבר אפשרי; מה גם שאם ההעתקה היא חוקית, אין שום סיבה להשתמש בתוכנות מוזרות, אפשר להשתמש בשרת מרכזי חוקי (מבוסס Torrent, למי שמודאג מהעומס). בכל מקרה, אני משאיר את הקביעה למוזיקאים עצמם. מי שלא עומד בהם, ראה סעיף 1.
ואמנים שלא רוצים להשתתף במשחק הזה? 220452
יקבלו חוקן מרובע כמו היום עם אקו"ם? תודה רבה, באמת תודה.
הגיע הזמן 220519
אחוז הרווח שיהיה למוזיקאים מכוננים קשיחים, יחסית לכמות המוזיקה שניתן לאגור עליהם (ובמיוחד כאשר אפשר למחוק מוזיקה שנמאס ממנה כשצריך) הוא כל כך מזערי, שאין שום תועלת בשיטה שלך. שלא לדבר על זה שלא יהיה שום מדד אמין לקביעת חלוקת הרווחים בין האמנים, וגם על כך שרווחי האמנים, כמה מוזר, יהיו תלויים במחירים שתקבענה יצרניות המדיה השונים.
הגיע הזמן 220528
"כל מי שהשתתף ביצירת מוזיקה שהועתקה ע"י יותר מ-X משתמשים שונים בדגימה סטטיסטית של תוכנות הפצה שונות" (תגובה 220418)

אני מאמין שהיכולת לדגום סטטיסטית מה נעשה בתוכנות ה-P2P השונות הוא זמני למדי (כדה"ב שלי צופה: רשתות P2P מוצפנות בשימוש נרחב בעתיד הלא רחוק).
הגיע הזמן 220531
ואני מאידך אופטימי. בסופו של דבר, ניתן יהיה למצוא טכנולוגיה שגם הלקוח יהיה מוכן לשלם עבורה, וגם תאפשר תגמול הוגן ליוצרים. אולי מודל ה-itunes. אולי רדיו אינטראקטיבי (כזה שאתה משלם עליו תשלום קבוע ומאפשר לך לשמוע פחות או יותר מה שבא לך). אולי פרסומות באמצע כל שיר.

________
חדי העין שבכם יבחינו במודל שלפיו תוגמלתי על הודעה זו.
הגיע הזמן 220536
התגובה שלי לא היתה פסימית. רק התייחסתי ליכולת (שתלך ותקטן, לדעתי) של גורם חיצוני לדגום מה קורה *ללא* הסכמת משתפי הקבצים. אם משתפי הקבצים ינדבו את המידע מרצונם זה כבר סיפור אחר.

"אולי פרסומות באמצע כל שיר"

Yikes! אני מעדיף להאזין לקולות הבוקעים מגריסת חצץ וזכוכיות, מאשר לדבר איום שכזה.
הגיע הזמן 220539
זאת היתה האופציה ההומוריסטית....
הגיע הזמן 220537
כשההעתקה היא חוקית? למה להתאמץ?
I take it back 220540
וואלה. עברתי קודם בריפרוף מהיר מדי ולא הבנתי למה התכוונת.
הגיע הזמן 220538
נכון. מצד שני, כמה דיסקים קשיחים נרכשים שלא למטרת מוזיקה כלל? למשל, הדיסק עליו תשמר תגובה זו בעוד רגע. ובל נשכח שלא מדובר רק בדיסקים קשיחים אלא גם, למשל, בדיסקים לצריבה (מכל הסוגים והמינים), וגם שם רק המיעוט משמש בפועל למוזיקה.
הגיע הזמן 220569
לגבי חלוקת הרווחים לאמנים- ניתן לקבוע את החלוקה לפי ההשמעה ברדיו ובטלויזיה- עפ''י ההנחה כי הקהל הרחב שומע במחשב מה שמשמיעים לו במדיה- הנחה שגויה במקרה של פופ מסוים אבל בתחומים האחרים יש חפיפה
הגיע הזמן 221229
טוב, אני קצת ספקן לגבי הצעתך, אם כי פחות מבפעם הראשונה בה קראתי אותה. מימושה ידרוש לא מעט רצון טוב, הסכמות ואכיפה - וביורוקרטיה.

הנה מישהו שטוען שמצא פתרון אחר לבעיית השיכפול הדיגיטלי, לפחות עבור שירים המשוכפלים דרך התוכנות לשיתוף קבצים: http://tinyurl.com/3363k .
השיטה לטענת הממציאים, נעשית ע"י שתילת יצירת קבצי דמה, הנראים לתוכנת השיתוף כמו אלו האמיתיים, באופן דינמי - כלומר מתאימה את עצמה להשתנות שיטות הפעולה של תוכנות השיתוף.
אשרי המאמין. בכל אופן, אני בעד.
הגיע הזמן 221276
זוהי שיטה (ישנה) לפגיעה בהפצה אלקטרונית ''עצמאית''. ראשית, זה בניגוד גמור להצעה שלי, שהיתה לאפשר ולעודד הפצה שכזו. שנית, כבר יש לתוכנות שיתוף הקבצים אמצעים (ראשוניים, בשלב זה) נגד השיטה המוצעת - מדדי אמינות קבוצתיים, למשל.
על חברות הפקת המוזיקה 220477
קשור בעקיפין:
לא ראיתי איזכור בעיתונים 220503
פתחתי היום הארץ וחיפשתי איזכור לכך בעיתון - לא מצאתי.
גם אף אחד שדיברתי איתו לא שמע על כך. מאיפה הידיעה באה?

אפשר להביא קישור לידיעה במקום אחר? (נגיד, לדוגמא, ynet)
הערות אחדות בעניין הידיעה על הכרזתה של אקו''ם כהסדר כובל 220548
1. בנוגע לטענה של אחד הקוראים לעיל שאקו"ם יכולה להמשיך לפעול גם אחרי כהוכרזה כקרטל (אולם תאלץ לשאת בפיקוח מטעם המדינה):

קיבלתי כעת מכתב מאקו"ם המודיע על אסיפת חירום ביום שישי הבא, ובין השאר נכתב בו כך:

"משמעות ההכרזה של הממונה על ההגבלים העיסקיים הינה, כי המשך פעילותה של אקו"ם הוא בלתי חוקי משום שעצם התאגדות היוצרים יחד כדי לממש את זכויות היוצרים שלהם הינה עבירה על החוק."

איני משפטן אבל אם הניסוח לעיל מדויק הרי שאקו"ם תהיה חייבת להתפרק כי עצם ההתאגדות יחד היא עבירה.

2. היות שהמשך פעילות אקו"ם אחרי המועד 30.3.04 ייחשב כעבירה, הנהלת האגודה הודיעה ליוצרים שהיא תפסיק את פעילותה באופן מיידי (אם לא תקבל דחייה מבית הדין להגבלים עיסקיים), שכן אין בכוונתה לעבור על החוק (אולי בניגוד לנורמה הרווחת בארצנו שבה מפעילים תחנות רדיו פירטיות בגלוי, מתנחלים בכל מקום שמתחשק, ומצפצפים על החוק בריש גלי). במקרה כזה יושבו בחזרה כל זכויות-היוצרים לידי היוצרים ולא יהיו עוד ברשותה של אקו"ם.

3. אסתי כתבה לעיל שמשום מה היא לא חרדה שזה יקרה. גם אני לא ממש חרד כי כל המהלך של הממונה על ההגבלים העיסקיים הוא כמעט אבסורדי. בלי גוף שמרכז את גביית התמלוגים וחלוקתם יצטרכו יצרני המוסיקה, המו"לים וכלי התקשורת להתעסק עם כל אמן בנפרד. מצב כזה מעיק לא רק על האמנים אלא גם על גופים כמו חברות התקליטים. הם יצטרכו להקצות כוח אדם ומשאבים רבים לטיפול פרטני בכל יוצר ויוצר, שלא לדבר על הסכסוכים המשפטיים הרבים שיפרצו, בהעדר גוף סמכותי שמייצג את האמנים ומסדיר את זכויותיהם. כל הדברים האלה שמתנהלים כיום באורח אוטומטי כמעט, באמצעות שיטה מוסכמת ומערכות ממוחשבות מפותחות ביותר, יתחילו להיעשות בשיטות ובטכנולוגיה של האימפריה העותומנית. זה יהיה בלגן בלתי אפשרי.
הערות אחדות בעניין הידיעה על הכרזתה של אקו''ם כהסדר כובל 220549
מה לגבי פיצול אקו"ם למספר גופים מתחרים, שכל אמן יוכל לבחור לאיזה מהם להצטרף? נדמה לי שזה הפתרון שבו בדרך כלל נוקטים במקרים כאלו (זה מה שהיה עם חברת הטלפונים Bell שהתפצלה ל-baby Bells, לא?).
מביא ברכה לעולם 220550
בעצם אלון עמית כבר אמר את זה בתגובה 220311.
הערות אחדות בעניין הידיעה על הכרזתה של אקו''ם כהסדר כובל 220559
החלוקה ל"בייבי-בלים" נועדה ליצור תחרותיות בשוק, ובתוך כך הורדת מחירים. לא חשבתי על כל ההשלכות של חלוקת אקו"ם למספר התאגדויות אמנים. אבל כבר במבט ראשון אני רואה בעיות.

1. בעקרון בייבי-בל, אפשר ליצור התמחויות: אזורי פעילות שונים, מוצרים שונים. ואילו כאן מדובר בעקרון באותו מוצר ובאותם אזורי פעילות.

נכון, לא בדיוק: הרי אפשר לחלק לפי תחומים: מוסיקה קלאסית, מוסיקה קלה, מול"ות וכ"ו.

שתי בעיות: א. המומנה על ההגבלים יוכל לטעון שאקו"ם של המוסיקה הקלה, למשל, הוא קרטל בתחום המסוים הזה.
ב. יש ענפים חלשים - לא אמנותית אלא כלכלית - שנהנים מעוצמתו היחסית של אקו"ם, אחרי פירוק שכזה, הם ימצאו עצמם בבעיה (כמו הארגון הזה, עזי"ת).

2. איך יחלקו את האמנים? יכפו על שלמה ארצי ללכת לאקו"ם א' ועל אריק איינשטיין ללכת לאקו"ם ב'?

3. ונניח שנפתרה בעיה 2. ואיכשהו יש חלוקה של האמנים ל-‏2 אקו"מים. האם סביר מצב שבו יש הבדלים בתמלוגים ע"פ השייכות לאקו"ם א' או לאקו"ם ב'? כלומר, ארצי יקבל פחות עבור ביצוע שיריו מאשר איינשטיין?
ואם תהיה אחידות בגובה תשלומי התמלוגים, מה הועילו חכמים בתקנתם? זה שייווצרו שתי מערכות גבייה במקום אחת? מה זה ייתן חוץ מסירבול ביורוקרטי?

אני בטוח שאפשר לחשוב על עוד נקודות אבל אסתפק כרגע באלה.
הערות אחדות בעניין הידיעה על הכרזתה של אקו''ם כהסדר כובל 220589
לא העלית על דעתך את האפשרות הבסיסית ביותר הקשורה לקיום מספר אגודות מתחרות: תחרות.
כל אגודה תתחרה עם אחרות בשני תחומים: גם בתנאים שהיא מציעה למשתמשים (למשל, רדיו) וגם בתנאים שהיא מציעה לחבריה.
התנאים שהיא מציעה לחברים יכוונו למשיכת חברים פופולריים ורווחיים ואילו התנאים שהיא מציעה למשתמשים יכוונו להעדפה שלה על פני אחרות בזכות הגעה זריזה, יעילה וזולה יותר של הסכמים. בין שני הקצוות הללו, גם המשתמשים וגם היוצרים יזכו לשירות טוב יותר.

בהערה בצד: עצוב לראות איך שנות אקו"ם רבות גרמו לך להתייחס לעצם זכות הבחירה של יוצרים כמשהו אנתמאטי לעניין. מדוע לכפות על שלמה ארצי ללכת לאגודה א' או ב'? מדוע שלא יבחר באגודה המעניקה לו את השירות הטוב ביותר מנקודת מבטו? מדוע שתהיה אחידות בגובה התמלוגים? האם שיר פופולרי של שלמה ארצי שקול ל"מזמור לחבקוק" של ה. הרצליך-שטומפטר? אפילו חלוקה גסה ביותר של השירים ברפרטואר לפי רמות פופולריות תהיה פתרון הרבה יותר טוב מתמלוגים אחידים.
הערות אחדות בעניין הידיעה על הכרזתה של אקו''ם כהסדר כובל 220602
כרגיל, אינך יכול להימנע מהערות אישיות שאינן תורמות לאווירה טובה בדיון כמו "לא חשבת על.." "עצוב לראות שאתה...". אני מציע לך להיגמל מזה ולהיות ענייני.

אך האמת שכן חשבתי על דברים שהתייחסת אליהם ורמזתי על כך בשאלה רטורית כשכתבתי "האם סביר ששלמה ארצי יקבל פחות מאריק איינשטיין?" אלא שלא היה בכוונתי לכתוב מסה על הנושא, וגם עכשיו אתייחס לכך רק בקצרה:

ברור ששאלת השקילות בין שירו של שלמה ארצי לזה של שטומפפר אינה פתירה, ואיש אינו מתכוון להקים ועדות שיקבעו סולם ערכיות לשירים.

מה שכן ברור הוא ששיריו של שלמה ארצי פופולאריים יותר (בין אם הם "טובים יותר" ובין אם הם "מסחריים יותר"). וכך שלמה ארצי מתוגמל ממילא מאות מונים יותר משטומפפר בגלל ריבוי השמעות. כמו כן, כוח המיקוח של שלמה ארצי עם חברות התקליטים גדול אף הוא בהרבה מזה של שטומפפר, ולפיכך שלמה ארצי יכול לקבל מחברת התקליטים על סוגי זכויות מסוימים (שלא מטופלים ע"י אקו"ם) תמלוגים גבוהים יותר מזה של שטומפפר. אי לכך, נראה לי סביר להשאיר על כנו את המצב הקיים, שבו על השמעות רדיו, טלוויזיה וכו' מקבלים הכול תמלוגים ע"פ אותו תעריף וע"פ מספר ההשמעות.

מה שעוד ברור לי הוא שגם כך חברות התקליטים, רשתות הרדיו והטלוויזיה, משחקות תפקיד עצום, למעשה מכריע בחרושת התרבות. גישה שבה תחרות הזו תפלוש גם ל"אזור כבשת הרש" של תמלוגי היוצרים על השמעות, תהיה בעייתית ביותר, לפחות מבחינת השטומפפרים, שאולי בכל זאת לאחדים מהם יש מה להציע לתרבות. השאלה, מזווית ראיה זו אינה איזה חברת זכויות יוצרים יעדיף שטומפפר, אלא איזו חברה תרצה לעשות לטפל בעסקי התמלוגים הדלים שלו?

אגב, גם היום יכולים יוצרים שנהנים מתמלוגים רבים הודות לפופולאריות שלהם ולריבוי יצירות לגבות את תמלוגיהם בכוחות עצמם, ויש כאלו שאכן עושים זאת (דומני שאחד מהם הוא אהוד מנור). איש אינו כופה על יוצר להיות חבר באקו"ם.

לפיכך, לדעתי די בשיקולים אל כדי להשאיר על כנו את המצב שבו משלמים תמלוגים ע"פ תעריף אחיד בהשמעות רדיו וכו'
הערות אחדות בעניין הידיעה על הכרזתה של אקו''ם כהסדר כובל 220613
למרבה הצער, ע"פ כתבה ב"ידיעות" לפני כשנה (?), התעריף שאקו"ם משלמים למבצעים על כל השמעה ברדיו *אינו* אחיד, ומשתנה בין מבצעים. יש 2 או 3 דרגות, והקביעה לאיזו דרגה שייך כל אמן היא שרירותית (ע"י הנהלת אקו"ם, ללא כל קריטריונים ברורים). השורה התחתונה היא שגם פר השמעה, שטומפפר מקבל (דרך אקו"ם) פחות מארצי.

עם זאת, יתכן שאקו"ם תקנו את דרכיהם מאז פורסמה אותה כתבה.
הערות אחדות בעניין הידיעה על הכרזתה של אקו''ם כהסדר כובל 220631
עניין דרגות התשלום הנ''ל ממש חדש לי, מעודי לא שמעתי על כך. אם למישהו יש מידע מדויק ובדוק בעניין זה אשמח לשמוע, ובמקביל אבדוק זאת בעצמי.
הערות אחדות בעניין הידיעה על הכרזתה של אקו''ם כהסדר כובל 220757
ביררתי עם עוד שני חברי אקו''ם האם ידוע להם על דרגות תשלום שונות על השמעות רדיו, וכמוני הם הגיבו בתמיהה, גם הם מעולם לא שמעו על כך וגם להם נראה הדבר בלתי סביר. אם בהמשך יתברר אחרת, אדווח על כך.
הערות אחדות בעניין הידיעה על הכרזתה של אקו''ם כהסדר כובל 220675
תגובתי לא כוונה להעליב או לפגוע באופן אישי (מה גם שאינני מכיר אותך כלל). אני מתנצל אם כך הובנו הדברים.

מאחר ועמדתי היסודית היא של התנגדות לעצם קיום הממונה על ההגבלים העסקיים, מאליו מובן שאני מתנגד לכל פעולה שלו (גם אם בהודעה אחרת אני מראה כי להגיונו הוא ההחלטה מוצדקת לחלוטין).

מכיוון שכך, אקו"ם צריכה להשאר על מכונה, איך שהיא רוצה ובאילו תנאים שהיא מבקשת להציב לחותמים איתה על חוזה.

השאלה העיקרית שאינה פתורה מבחינתי היא: מה קורה למוישה זוכמיר, המלחין והזמר, שאינו חבר באקו"ם, כאשר שיריו מושמעים ברדיו:
א. אם לא הודיע לאף אחד שהוא אינו חבר באקו"ם – מי מקבל את הכסף עבור ההשמעה?
ב. אם הודיע לכל מאן דבעי ששידור שיריו אסור אלא באישורו ובהסכמה עמו – מי מקבל את הכסף אם הם משודרים בכל זאת?
הערות אחדות בעניין הידיעה על הכרזתה של אקו''ם כהסדר כובל 220686
למשפט השני שלך - זה בכלל לא ''מובן מאליו''. קוראים לזה דוגמטיות.
הערות אחדות בעניין הידיעה על הכרזתה של אקו''ם כהסדר כובל 220720
אם אני מתנגד לקיומו של משהו משום שהוא מזיק לדעתי, מובן מאליו שאתנגד לכל פעולותיו. מה דוגמטי בזה?
הערות אחדות בעניין הידיעה על הכרזתה של אקו''ם כהסדר כובל 220723
כי לפחות תיאורטית, אפילו גוף שאתה מתנגד לעצם קיומו עשוי להחליט החלטה נבונה מתישהו. אם אתה מתנגד להחלטה שנראית לך נבונה, רק בגלל שהתקבלה בידי אותו גוף, יש בזה מן הדוגמטיות.
הערות אחדות בעניין הידיעה על הכרזתה של אקו''ם כהסדר כובל 220997
כלומר, בנוסח המשפט של קישון "כמו בביקורת של י.ל. קונשטטר, שהוא אידיוט גמור, אבל הפעם צדק"?

הבעיה, ואולי לא הסברתי זאת היטב, אינה בטיב החלטותיו של הגוף אלא בעצם קיומו. הרגולטור מכניס בכל החלטה שלו – גם אם בהקשר המשפטי של קיומו היא נכונה – מידה של נזק למערכת משום שהוא גורם לשיקולים של הגורמים המתחרים להיות מבוססים על קיומו והחלטותיו ולא על התחרות. לכן, גם ההחלטות הנבונות והחכמות שלו מזיקות.
הערות אחדות בעניין הידיעה על הכרזתה של אקו''ם כהסדר כובל 221135
ההסבר שלך עדיין מדגים דוגמטיות אידיאולוגית ופוליטית.
הערות אחדות בעניין הידיעה על הכרזתה של אקו''ם כהסדר כובל 221337
לי דווקא נראה שהוא מדגים עקביות.
מכיר את התרגיל הזה? 221358
1. אני - נחושה בדעתי
אתה - עקבי
הוא - דוגמטי.

2. אני מכלכלת את צעדיי בתבונה
אתה חסכן
הוא קמצן.

3. אני אדם מרתק
אתה לא נורמלי
הוא חולה רוח.

וכן הלאה וכן הלאה :-) הכל שאלה של מינוח.
מכיר את התרגיל הזה? 221475
ובגרסא אחרת:
I'm eccentric
You're kinky
They're perverts
מכיר את התרגיל הזה? 221511
בדיוק :-)

אגב, אני גלוית לב
אתה בוטה
הוא גס רוח.
הערות אחדות בעניין הידיעה על הכרזתה של אקו''ם כהסדר כובל 221138
בעצם לשיטתך, לא צריך לשקול את מידת הנזק אל מול מידת התועלת שבהחלטה, אלא שההחלטות של הרגולטור תמיד מרעות אורתוגונלית לשאלת נכונתן. כן, די בטוח לקרוא לזה דוגמטי.
הערות אחדות בעניין הידיעה על הכרזתה של אקו''ם כהסדר כובל 220692
אורי,
התנצלותך התקבלה.
בעניין חלק א' של שאלתך, ככל הידוע לי (אם לא שינו איזשהם כללים לאחרונה) הדבר מתנהל כך:
התמלוגים על הלחנה וכתיבת תמליל מועברים אוטומטית ע"י תחנות השידור לאקו"ם; גם אם היוצר אינו חבר אקו"ם היא מעבירה את התמלוגים הללו אליו.
הערות אחדות בעניין הידיעה על הכרזתה של אקו''ם כהסדר כובל 220721
רק כדי להבהיר, הסכומים מועברים לאקו"ם גם אם האיש הודיע לתחנות השידור, לדוגמה, שאין הוא מעוניין בכך?
אם כך הדבר, זו נקודה משמעותית ביותר משתי סיבות:
א. החוקיות של פעולה כזו מפוקפקת ביותר. למעשה, על היוצר נכפה כאן מפתח התשלומים של אקו"ם בניגוד לרצונו (שהרי באי חתימה על החוזה הוא הבהיר שאינו מעוניין בקבלת התשלום מאקו"ם).
ב. תנאי התשלום, תזמונו וגובהו יכולים להיות כפיה בפועל על יוצרים להיות חברים באקו"ם.
ג. אם ליוצר אין אפשרות למנוע השמעת יצירותיו (היינו, מכירתן) יש כאן פגיעה בחירותו.
הערות אחדות בעניין הידיעה על הכרזתה של אקו''ם כהסדר כובל 220755
כפי שציינתי בהערה קודמת, יש יוצרים הגובים את התשלומים בעצמם, הם כמובן טורחים להסדיר זאת עם תחנות השידור, שבמקרה כזה אינן מעבירות את הכספים המגיעים לו לאקו''ם. אקו''ם, למיטב ידיעתי לא כופה את שירות הגבייה שלה על אף אחד.

המקרה שבו אקו''ם מעבירה את הכספים אוטומטית גם ליוצרים שאינם חברים, מועיל בעיקר לאמנים חדשים בראשית דרכם, שלא משופעים ביצירות, ולא זכאים עדיין להיות חברי אקו''ם (צריך להיות בעל מספר יצירות מסוים והמלצות מחברי אקו''ם כדי להתקבל כחבר). אני מניח שאם אמן כזה יודיע לאקו''ם שהוא אינו רוצה לקבל תמלוגים דרכם, ויעדיף לכתת את רגליו בין תחנות השידור השונות בניסיון לגבות את כספי התמלוגים בעצמו, יואילו לעשות במחשב אקו''ם ''דיליט'' על שמו.
הערות אחדות בעניין הידיעה על הכרזתה של אקו''ם כהסדר כובל 220998
אוקי. הבנתי. למעשה, המרכיב שחסר כאן הוא גוף מתחרה לאקו''ם (אין זה הגיוני שכל יוצר יעבוד באופן פרטני ואישי מול כל תחנות הרדיו) והיחס לגוף זה.
הערות אחדות בעניין הידיעה על הכרזתה של אקו''ם כהסדר כובל 220920
הפתרון של התחרות החופשית יש לו את הבעיות והקשיים שלו:
הווצרות קרטל (יש תחרות חופשית בתחומי הבנקאות, כרטיסי האשראי וחברות הדלק אבל התחרות כמעט לא מורגשת ולא כתוצאה ממתח רווחים נמוך ויעילות מופתית), מונופולים טבעיים או מכח האינרציה (מי יוכל ללא רגולציה חיצונית לשבור את המונופול של חברת חשמל), פיקוח בטיחותי (האם קיום תחרות חופשית מספיק כדי להבטיח נורמות בטיחות ומוסר לפי המקובל בחברה).
הערות אחדות בעניין הידיעה על הכרזתה של אקו''ם כהסדר כובל 221001
ישנן כאן כמה בעיות נפרדות:
א. מצב בו לחברה מסוימת יש מונופולין בתחילת הדברים (כלומר, מונופול שנולד בחסות ממשלתית). במקרה כזה, הדומה לזה של חברת חשמל, אפשר לשבור את המונופול של חברת חשמל באמצעות הפרדת התשתית (קווי החשמל לבתים) והייצור.
ב. מצב בו ישנה "כאילו תחרות" כמו בתחומי הבנקאות, כרטיסי האשראי או הדלק, כאשר בפועל ההתארגנות הקרטליסטית הקודמת נמשכת. בדרך כלל העובדה שיש "כאילו תחרות" נובעת משיטת זכיונות או מהגבלות ממשלתיות על פעולה בשוק, הגורמות להגבלה או מניעה של כניסת גורמים חדשים לשוק. במצב זה יש להסיר את הצורך בזכיונות או ברישוי ממשלתי לפעולה וכן להסיר את הדרישה לתכתיבים ממשלתיים על אופני השקעה.
ג. פיקוח בטיחותי: זה עניין שבין הצרכן, היצרן ובית המשפט (אם הדברים השתבשו). ההבדל היחידי בין המצב היום למצב של התחרות הוא שכאשר מתרחשים היום אסונות אין את מי לתבוע. לדוגמה, האם מישהו יכול לתבוע את משרד הבריאות ואת הג'וקרית לועסת המסטיק הזאת שאישרה את מוצרי רמדיה בלי שנבדקו?
הבהרה לגבי מצב אקו''ם -- היא צריכה להסגר 220583
בדיקת הממונה על ההגבלים העסקיים קבעה כי ההסדרים הקשורים להקמתה ופעילותה של אקו"ם הם "הסדרים כובלים המבססים לאקו"ם מעמד של בעלת מונופולין."
הדגש כאן הוא על "הסדרים כובלים" כ*אמצעי ומקיים* של מעמד המונופולין של אקו"ם. כלומר, מאחר ופעילותה ועצם קיומה של אקו"ם מהווים עבירה על החוק (בהיותה הסדר כובל). כך מבינים זאת גם באקו"ם כאשר הם מציינים: "משמעות הכרזת הממונה הינה, כי יש בהמשך פעילותה של אקו"ם משום אי-חוקיות"[העברית העילגת במקור].

הממונה העניק לאקו"ם ארכה של שישים יום "לפנות לבית הדין להגבלים העסקיים בבקשה לאישור הסדר כובל ולקבלת היתר זמני". כפי שמתברר, באקו"ם היו משוכנעים כי אפשר לסדר את הכל בשיחה עם הממונה, שכן עתה נכתב באתר שלהם "מאז ניתנה ההכרזה ניסתה אקו"ם להגיע להבנות עם הממונה בדבר המשך פעילותה, ולו לתקופת ביניים, עד אשר יתברר מעמדה של אקו"ם בפני הערכאות המשפטיות המתאימות. למרבה הצער נסיונות ההידברות עם הממונה על ההגבלים העסקיים עלו על שרטון, ולא ניתן להגיע להסכמה. בכוונת אקו"ם לפנות בימים הקרובים לבית הדין להגבלים עסקיים בבקשה להתלות את תוקף החלטת הממונה באופן שיאפשר את המשך פעילותה, וכן להגיש ערר על ההחלטה."
כלומר, במקום לפנות לבית הדין הם ניסו לסדר עסקה עם הממונה ולא עלה בידם. זוהי דרך הפעולה שלהם, כיוון שהיה להם די זמן אחרי בדיקת רשות ההגבלים העסקיים מאפריל 2003 לשנות את תקנותיהם באופן מהותי, דבר שסרבו לעשות.

מקריאה של קובץ ההחלטה עולה כי היו לה סיבות משכנעות למדי. העיקריות שבהן הן:
א. החוזים הגורפים (רשיונות שמיכה) שדורשת אקו"ם מכל יוצר לחתום עליהן בבואו בחוזה עמה. בחוזים אלו מקבל על עצמו היוצר את ההתחייבות להעביר "לאקו"ם באופן בלעדי את זכויות היוצרים המפורטות מטה לגבי כל יצירותי הגמורות והבלתי גמורות אשר יצרתי ואשר אצור בעתיד בתור מלחין ו/או מחבר..."
בעקבות פניית הרשות להגבלים עסקיים יצרו באקו"ם תיקונים המאפשרים לבעל מניה (היינו, יוצר) לא להעביר לאקו"ם במועד החתימה על החוזה עמה "זכויות מסוימות, לגבי כל יצירותיו או לגבי סוג יצירות מיצירותיו" (מנגנון העברה חלקית) וכמו כן ניתן ליוצר לבקש חזרה את זכויותיו לגבי סוגי יצירות (מנגנון ההחרגה).
הממונה קבע כי אלו שינויים לכאורה ולא שינויים מהותיים משום שההחרגה או ההעברה החלקית נוגעת ל"סוג יצירות מסוים" ולא מאפשרת ברירה פרטנית (כלומר, אין אפשרות ליוצר לברור לו יצירה פופולרית אחת ולהעניק לה רשיון כהכרעתו). בנוסף לכך, לאקו"ם נשמרת זכות בלעדית להחליט אם להעניק הרשאה כזו או לא, דבר המעקר אותה מתוכן.
ב. שיטת התמחור האחיד של אקו"ם והיותה "תאגיד לניהול משותף" מהווה פגיעה בתחרות בין היוצרים לבין עצמם. ומנטרלת בפועל, בתפקדה כ"מנהל עסקי" עבור היוצרים "כבילה" כפולה: של היוצרים עצמם ביחס למחיר שהם יכולים לגבות, וכבילה של המשתמשים.
ג. העברת הזכויות הגורפת, הכוללת גם העברת זכויות בחלקי יצירות או יצירות עתידיות מונעת מעבר אפשרי של יוצר לעבודה עם תאגיד אחר.
ד. פגיעה במשתמשים באמצעות תעריפים דיפרנציאליים, גבוהים שלא לצורך או "בלתי הוגנים." כאשר למשתמש (בעל מסעדה, לדוגמה) מסורה רק אפשרות להשמיע במחירים שקבעה אקו"ם או להמנע מהשמעה (אי הסכמה עלולה להביא להוצאת צו שיפוטי לסגירת העסק)
ה. אקו"ם, באמצעות בריתות עם 160 אגודות אחיות ברחבי העולם מקיימת הסדר כובל "אופקי" המונע ממשתמש שירצה שלא לעבוד דרך אקו"ם לעשות שימוש ברפרטואר זר. בפועל, זה מונע השמעת מוסיקה כלשהי שלא דרך הסכם עם אקו"ם.
ו. הרשיון למשתמשים הוא גורף, וכולל מגוון רחב של יצירות הניתנות כולן בחבילה אחת ובתמחור אחיד, בלי שלהעדפת המשתמש ניתנת חשיבות כלשהי.
ז. הממונה קובע כי ההסדר הכובל של אקו"ם יוצר בפועל את המונופולין שלה, ומאחר ומדובר בהסדר בלתי חוקי לפי חוק ההגבלים העסקיים, קיומה של אקו"ם צריך להיבטל.

הממונה נוגע בחשש שעליו פורטת אקו"ם של "מה יעשו 4800 יוצרים" וההיסטריה שהיא מנסה ליצור כאילו זכויותיהם יופקרו לחלוטין כשהיא מצביעה על כך שגם היום, בפועל, מתקיים משא ומתן פרטני בין יוצרים לבין משתמשים על שימושים מסוימים ביצירותיהם; וכי ישנה אפשרות סבירה (שלדעת הממונה חסומה היום) להקים גם מספר אגודות מתחרות, שיתמודדו ביניהן גם בתנאים שהן מעניקות ליוצרים וגם בתנאים שהן מציעות למשתמשים.

נ.ב. החוזה של אקו"ם באתרה הוא אותו חוזה דרקוני בסיסי, בלי האפשרויות המשופרות, כביכול, עליהן מדווח הממונה.
הבהרה לגבי מצב אקו''ם -- היא צריכה להסגר 220591
איזה מזל שקיים ממונה על ההגבלים העסקיים.
הבהרה לגבי מצב אקו''ם -- היא צריכה להסגר 220794
באשר ל-ה' - מה המצב במדינות אחרות? האם אנחנו בסכנה שיוטל עלינו "חרם מוזיקלי" משום שלאקו"מים הזרים לא יהיה גוף אחד ברור לדבר איתו בארץ?
הבהרה לגבי מצב אקו''ם -- היא צריכה להסגר 221003
עתידות יש רק בבזוקה. הממונה אינו עוסק בכך כלל. להערכתי, אין שום סכנה כזו.
שאלת תם 220855
תמיד הייתי משוכנע שהאמנים דווקא רוצים להיות מושמעים ברדיו, כי רק כך יכול הציבור להיות מיודע על אלבומיהם החדשים, ולקנות אותם. בכל ראיון שני עם מוסיקאי, הלה מתלונן שלא משמיעים אותו מספיק ברדיו. אין כאן סתירה מסוימת? אתה גם רוצה שישמיעו אותך ברדיו וגם לוקח על זה כסף?

תהייתי גוברת כשמדובר בתחנות רדיו ציבוריות בעליל, כמו גלי צה"ל, אשר במקורה נועדה, כמדומני, כשרות לחיילים. גל"צ לא מרוויחה כסף, ואין בה פרסומות, אז למה שתשלם כסף על השירים? במיוחד אירוני הדבר כשמסתכלים על אין ספור המוסיקאים בישראל שמתנדבים להופיע בחינם מול חיילים. אז להופיע כן, אבל להשמיע בחינם מוסיקה לחיילים המסכנים זה לא?

(בהקשר הזה, מעולם לא הבנתי מה פתאום אגד ודן לוקחות כסף על הסעת חיילים. שצה"ל יגיד שאין יותר כסף לשלם לאגד, לפיכך החיילים לא יכולים להגיע לבסיס, ולפיכך המחבלים והמטוסים הסוריים מתקרבים עתה באין מפריע לביתם של חברי הנהלת אגד במטרה להפציצם. טוב, זה קצת אוף טופיק).

ושאלה אחרונה: מה עם אומנים מחו"ל? הם מקבלים תמלוגים מישראל?
שאלת תם 220860
גל"צ לא מרוויחה כסף, ואין בה פרסומות? מתי לאחרונה האזנת לגל"צ? אגב, האם צה"ל צריך לשלם לבזק עבור שיחות טלפון? לפז על הדלק שהוא ממלא במכוניותיו? לתנובה על הקוטג'? לאנשי הקבע על עבודתם?
שאלת תם 220871
אכן לא האזנתי לגל"צ זמן רב, אבל אני מוכן להישבע שפעם, לפחות, לא היו בה פרסומות. בגלגל"צ, אם איני טועה, יש רק פרסומות ציבוריות, מפעל הפיס, מכללות וכדומה. אני טועה?

אנא פרט בקשר לכסף שגל"צ מרוויחה. באמת שלא ידוע לי כלום על זה, אבל איך זה מסתדר עם היותה תחנת הרדיו של צה"ל? אם היא תפסיק להרוויח כסף, האם היא תיסגר והחיילים יאלצו לקרוא ספרים בזמן השמירה?

צה"ל לא צריך לשלם לבזק, אבל כן לפז ולתנובה. בזק, אגד ודן הן חברות של המדינה, וגם אם יפסידו כסף הן לא ייסגרו לעולם. בנוסף, אין להן מתחרים. תנובה היא חברה פרטית. אם היא תיסגר, כולם ישתו חלב של טרה. ואכן, מה עם טרה ויטבתה? האם המדינה תצטרך להקים מנגנון שיפקח על כך שכל אחת משלוש החברות תורמות באופן שווה, או באופן יחסי לגדלן? זה מסובך ובלתי אפשרי.

באשר לאנשי הקבע: לא הצעתי שאזרחים תמימים ישועבדו לשרות הצבא. לא הצעתי שנהג האוטובוס של אגד לא יקבל משכורת. אבל היות ואגד שייכת לממשלה, וצה"ל שייך לממשלה, תהיתי אם הדבר לא משול לכך שאני אוציא חלק מהכסף שלי מהמזרון ואעביר אותו לבלטות. הדפסת מיליוני הכרטיסיות נראית לי כבזבוז מיותר, ומקרים שפורסמו, בהם נהגים הורידו מהאוטובוס חיילים במדים, כי לא היתה להם כרטיסיה, נראים לי אבסורדיים.
שאלת תם 220883
אתה מוכן להסביר למה התכוונת במשפט
בזק, אגד ודן הן חברות של המדינה
שאלת תם 220884
וידיעות הוא (ע''פ עדות הנחתום, או העיסה) העיתון של המדינה. אי לכך זכאים חיילי צה''ל לקבלו ללא תשלום, ואף לפרסם בו את מודעותיהם חינם אין כסף.
שאלת תם 220893
אתה ודורון יודעים למה התכוונתי, אבל רוצים לנגח סתם.

הכותרת של הודעתי היא "שאלת תם". אני לא כלכלן, ובכל זאת נראה לי שיש הבדל מסוים בין שלוש החברות הללו לבין סלקום או אסם. קראתי פעם, למשל, ש"בשבוע הבא יחליט שר התקשורת על מינוי המנכ"ל הבא של בזק". בנוסף, כפי שציינתי, אין לבזק, אגד ודן מתחרים, ולפי מיטב הבנתי, אסור בחוק להקים להן מתחרים (האם מותר לי לחפור באדמה ולהניח קווי טלפון ברחוב שלי?)

אז אם אתם רוצים להיות נחמדים, אנא הסבירו לי את כל הנ"ל. ואם לא, אז לא.
שאלת תם 220896
למעשה, בשנים האחרונות יש מגמה מתמשכת של יצירת חלופות לאגד, בקווים מסויימים. בבאר-שבע יש כבר שנים רבות חברה פנימית שמספקת נסיעות בתוך העיר, גם בקווים מסויימים אל ובתוך מודיעין יש חלופה. גם חברת ''גוונים'' (אאז''נ) מספקת נסיעות באזור ראשל''צ.
שאלת תם 220898
1. אז האם זה אומר שאגד היא בכלל לא חברה ממשלתית? מה יקרה אם אגד תיסגר? מי יסיע את מסעודה משדרות?

2. איך זה שאגד קיימת מאז קום המדינה, ורק בשנים האחרונות יש מגמה ליצירת חלופות? האם זה היה לא חוקי בעבר? ומצד מי עלתה היוזמה הזו?
שאלת תם 220905
אגד ודן הן חברות פרטיות ולמעשה שתיהן נוצרו מהתאחדות של חברות תחבורה קטנות. יש כיום כ10 חברות אוטובוסים שמפעילות קווי תחבורה ציבורית בארץ. עד לאחרונה אגד ודן היו מונופולים, שכן הפעלת קווי תחבורה ציבורית כרוכה ברשיון מהממשלה, ורשיון כזה לא ניתן לאף חברה אחרת. בשנים האחרונות מוצעים הרשיונות הנ"ל במכרזים לפי אזורים.
נדמה לי שהיוזמה היתה של בייגה שוחט מתישהו בשנות ה90, אבל היישום היה מאוד איטי ורק בשנתיים האחרונות נוצרה כמות משמעותית של קווים שאינם בידי אגד ודן.
שאלת תם 220895
או, סוף סוף משהו צבאי שאני מבין בו.

הסיבה המאוד פרוזאית לקיומן של כרטיסיות לחיילים היא החשש (המוצדק בהחלט) שחיילים ינצלו הסדר של נסיעות חינם גם עבור נסיעות שאינן בעניינים מבצעיים. ידוע היטב שחיילים עושים שימוש "אסור" בכרטיסיות (כלומר, נוסעים לחברה שלהם בנתניה על חשבון צה"ל), אבל לפחות כך יש לאגד פיקוח על כמות הכסף שמגיע להם מצה"ל‏1. עבור בנות הגיעו להסכמה כבר מזמן שיתאפשר להן לנסוע חינם בקווים בינעירוניים, תמורת תשלום "גלובלי" המבוסס על הערכה, וגם עבור בנים הגיעו להסכם כזה לפני מספר שנים (זמן קצר אחרי שחרורי בשנת 2000, אאז"נ), אבל שמעתי מאז שהיו בעיות עם חידושו, ואין לי מושג מה מצבו כיום. אולי אחד האיילים במדים יוכלו לעדכן בנושא.

אגב, זו גם הסיבה שהנסיעות בקווים לאילת חסומות בפני חיילים שאין בידיהם "כרטיס ערבה" (כלומר, חיילים שאינם גרים או משרתים באזור הדרום). אחרת, אגד היה צריך לקבל עליו את הוצאות הנסיעה של אלוהים יודע כמה חיילים בחופשה בשנה.

1 גם צה"ל עצמו עושה קולות שכאילו הוא מונע שימוש קלוקל שכזה בכרטיסיות, ע"י סדרה ארוכה של נהלים כיצד יש לחלק ולקבל חזרה כרטיסיות משומשות, וכן סמכויות מופרכות של פקידי רישום ותשלום (שלמים, בעברית) להעלות חיילים על מת"ש בגלל מגוון מטופש של סיבות.
שאלת תם 220938
באמת ביטלו את הכרטיסיות מלבד "כרטיסיות ערבה" בסביבות יולי 2001, אחרי כמה חודשים היה חודש שלם שבו כל חייל שעלה באגד הציג חוגר וקיבל חשבונית (ממוחשבת)- כנראה כדי לדעת כמה חיילים נוסעים.
יש לציין את הקוים של דן שבדרך לשחרור לא הסכימו לקבל את האישור לנסיעה בבגדים אזרחיים למרות החוגר שהיה בתוקף ביומו האחרון והכתוב בפתק: "עבור חברת האוטובוסים"
זה קו של 7 שקלים לכל כיוון!
שאלת תם 220946
אני חושב שהנסיעה חינם היא רק נסיעה בינעירונית, בעוד שנסיעה בשווי שבעה שקלים (דאז) עדיין נמצאת תחת ההגדרה של "קוד 3", שזו הנסיעה העירונית היותר יקרה מאשר נסיעה עירונית רגילה.
221268
אני לא יודעת מתי בפעם האחרונה פורסמו מקרים בהם נהגים הורידו מהאוטובוס חיילים במדים כי לא הייתה להם כרטיסיה, אבל אני יכולה לשער שזה היה די מזמן.
היום שום חייל לא צריך להשתמש בכרטיסיה.
כל חייל במדים, בהצגת חוגר, יכול לנסוע חופשי (לפחות נכון לעכשיו) בכל קו אוטובוס‏1 או רכבת.

וחוצמזה, שחיילים ממש לא אמורים לקרוא ספרים בשמירה. אלא אם מתחשק להם לעמוד למשפט אחר כך על שבירת שמירה.

1חוץ מאלו של אילת, ואחד שנוסע מתל-אביב לנתב"ג. מצד שני, אין להרבה חיילים מה לחפש בנתב"ג, ככה שזה באמת לא מאד רלוונטי.
סיפור אמיתי(?) על קריאת ספרים בשמירה 221281
(כרגיל, אני נהנה לגלוש מהנושא).

פרופ' שהרן שלח, מתמטיקאי מפורסם ומבכירי הלוגיקאים בעולם, יושב לו בש"ג נידח לעת מילואים‏1 ומביט בעיון בפרק מתקדם בספר בתורת המודלים (ספר ש*הוא* כתב, אגב. זה תחום שהוא כמעט המציא).

חולף שם מילואימניק אחר שלא בדיוק מכיר אותו, מציץ מעבר לכתפו, טופח לו בעוז על השכם ומכריז (בשיא הרצינות) "אז מה, שלח, משלימים בגרות?"

1 אח"כ מצאו משהו יותר טוב לעשות איתו, אבל גם זה עלה לו בשבר בכתף (וזה כבר סיפור אמיתי-אמיתי).
וואלה. 221283
_________
העלמה עפרונית, לא עושה מילואים וגם לא שמירות, אבל מרגישה דחף שכזה להגיב ולא בדיוק יודעת איך.
סליחה, לא יקרה שוב בקרוב.
סיפור אמיתי(?) על קריאת ספרים בשמירה 221342
אצלי ביחידה זה היה קורה כל הזמן. שילוב של בערך חצי מהסגל האקדמי של הטכניון יחד עם כל מיני עוברי בטל ירושלמים שלא הצליו להשיג פטור (וזה לא שהם לא ניסו). היה בידור. אני זוכרת שפעם איזה פסיכולוג שכמה פציינטים שלו היו בנקודת משבר הביא סלולארי, אחד מהראשונים שנראו בארץ בגודל סביר*. תיכף החברה פירקו לו אותו לבדוק איך בנויים הזהויים** מבפנים. הרכיבו בחזרה. לא כל כך פעל. בסוף הם מצאו איזה פרופסור להנדסת חשמל ואלקטרוניקה והתחנפו לו עד שהוא הרכיב בחזרה.

_________

* ל.ב.פ. מסגירה את גילה.
*** איך עוד אומרים בעברית WHACHYOUMACALLIT?
סיפור אמיתי(?) על קריאת ספרים בשמירה 221343
אני אוהב לתרגם WHACHYOUMACALLIT כ"דברימצ'יקים".
סיפור אמיתי(?) על קריאת ספרים בשמירה 221353
*** צ'ופצ'יקים.
סיפור אמיתי(?) על קריאת ספרים בשמירה 221380
המה-שמם-האלו
וריאציה: 221581
משמואים.
אצלי 221476
*** שמידג'קינים.
סיפור אמיתי(?) על קריאת ספרים בשמירה 225490
לא הכרתי את זה.
אני יודע מה יותר טוב מצאו לעשות איתו אבל "שבר בכתף"?

(אורי נותן לאלון את התגובה המיוחלת באיחור של שבועיים)
סיפור אמיתי(!) על הסכנות שבלינה בבסיס 225655
(מה, עוד לא הגעת אז לענף? ואיך לא סיפרו לך? הנה בקיצור:)

פעם שלח עשה מילואים אצלנו, והחליט לבלות את הלילה ב"ענף". על-כן הסתגר באחד החדרים עם מיטה מאולתרת ונעל את הדלת מבפנים. בבוקר הגיע אחד הקצינים החרוצים (א"ג, אבל זה לא אתה), ניסה להיכנס לחדרו, ולהפתעתו לא הצליח לפתוח את הדלת. לא היה לו מושג שמישהו ישן שם.

אי לכך שינס מותניו, הרים מרצפת אחת מהרצפה הצפה, זחל מתחת לרצפה אל חדרו, הרים (הפעם מלמטה) מרצפת נוספת, הוציא ראשו ולפתע ראה מול עיניו את פרופ' שהרן שלח נם לו בשלווה. מיד נסוג בחשאיות מודיעינית לאחור, יצא חזרה למסדרון והלך לעבוד במקום אחר.

את המרצפת ההיא, בתוך החדר, השאיר פתוחה.

כששלח התעורר, מן הסתם מעורפל קמעה עדיין, צעד צעד וחצי לפנים ומיד צנח משהו כמו 60 ס"מ אל עבר החלל מתחת לרצפה. למי שלא מכיר את הסיטואציה, נפילה שלא מצפים לה, אפילו קטנה, יכולה להזיק לא מעט, ומכאן הכתף וכו'. א"ג הסתובב שבועות אח"כ עם פרצוף נבוך מאוד מאוד.
סיפור אמיתי(!) על הסכנות שבלינה בבסיס 225666
זה מתחרה רק בסיפור (האגדה?) על נחמן אינגבר, שבשבתו כמרצה בקורס "מבוא לתולדות הקולנוע", היה שם את כסאו קרוב מאוד לקצה הבמה, כדי שיוכל לצפות עם הסטודנטים בקטעי הסרטים המוקרנים על הבמה ולהעיר הערות.

יום אחד בזמן הקרנה, בחושך, אינגבר התיישב והכסא התהפך אחורה. אינגבר התהפך איתו, והתגלגל לרצפה (מגובה מטר). למרות הכל קם, המשיך בשיעור כאילו לא קרה דבר, ורק אחר כך הלך לרופא שאבחן לו שבר ברגל.
תשובות לשאלת תם 220886
1. ראשית, בדומה למה שהיערתי כבר קודם, עצם התפיסה ששירים המושמעים ברדיו הם פרסומת למכירת תקליטים, רק תמסחר עוד יותר את חרושת התרבות, הממוסחרת ממילא.

שנית, את התמלוגים על השמעות רדיו מקבלים יוצרי השירים, המלחין והתמלילן (לא האמן המבצע, אם כי לעיתים יש חפיפה בין השניים). בפועל, תמלוגי השמעות הם הכנסתם היחידה של היוצרים. בחינם, הם כבר נותנים את יצירתם לאמן המבצע, שגם הוא לרוב נהנה מהמכירות במידה זעומה ביותר אלא אם מדובר בלהיט היסטרי.

זאת ועוד, חלק ניכר מההשמעות ברדיו הם של שירים ישנים, שכבר אינם מוכרים דיסקים. יש יוצרים ותיקים שמתפרנסים כמעט רק מתמלוגי ההשמעות.

2. לידיעתך, תמלוגי ההשמעות הם סכומים קטנים ביותר, (ואינם מרכיב כבד-משקל בהוצאותיה של תחנת רדיו) ויכולים להתפרנס מהם ממש רק יוצרים שמושמעים לעיתים תכופות.

אקו"ם כן מתחשבת בכך שגל"צ היא תחנה עממית המשרתת חיילים. ידוע לי שעד לפני מספר שנים גל"צ שילמה תמלוגים בשיעור של כשישית ממה ששילמה רשת ב' (לא ידוע לי בדיוק מה ההסדר היום).

3. כן, אמנים מחו"ל מקבלים תמלוגים מישראל, ואקו"ם עושה את הגבייה למענם ע"פ הסדרים שיש לה עם גופים דומים מחו"ל.
תשובות לשאלת תם 220897
מובן שלא אני המצאתי את התפיסה הזו, וכפי שציינתי, רבים האמנים שמעודדים אותה בעצמם. ובכל זאת: מה בעצם שגוי בתפיסה הזו? אולי לומר שפרסום הוא המטרה העיקרית של ההשמעות ברדיו יהיה קצת דרסטי, אבל אולי מטרה משנית?

דבריך באשר לשכר יוצרי השירים הינם חידוש בשבילי. מדוע אין הסדר בין יוצר השיר לבין המבצע, על חלוקת ההכנסות?

אני מבין את הבעייתיות של השירים הישנים, אבל על האמן להמשיך ולייצר כל הזמן אם הוא רוצה להשתכר, לא? גם אסם לא מקבלת תמלוגים על במבה שיוצרה בשנות השבעים, ואם היא רוצה להמשיך להרוויח, עליה לייצר עוד במבה, לא?

(לא שאני תומך בכל הנ"ל, במיוחד כשזה נוגע לאמנים. אני רק תוהה איך זה עובד).
תשובות לשאלת תם 220924
לא אכנס לכל שאלותיך על מבנה ההכנסות בתעשיית המוסיקה (זה ממילא לא עניין מרנין לב, כפי שניתן היה להתרשם, בין השאר מדבריו של שלמה ארצי בכנסת, כשהוא שימש פה להרבה מאוד יוצרים לפני שבוע). כל העסק סבוך למדי.

מה שדומה בתעשיית המוסיקה לייצור ''במבה'' אלו הדיסקים עצמם שמייצרת חברת התקליטים. השוואת זכויות יוצרים לייצור ''במבה'' מבטלת את עקרון זכויות היוצרים מעיקרו, זה, לדוגמה, כמו לבטל את זכויות היוצרים בגין פטנט.
תשובות לשאלת תם 221050
אתה צריך לחשוב על זה מהכיוון השני.
תחנות הרדיו משלמות עבור השמעה משום שהשירים אותן הן משדרות הם חלק מחומר הגלם באמצעותו הן מייצרות את השידור. בדיוק כפי שהן משלמות עבור הציוד או החשמל שהן צורכות.
תחנות הרדיו *צריכות* את השירים ולכן נגבה תשלום עבורם. לעומת זאת, תחנות הרדיו אינן צריכות את תשדירי הפרסומת ולכן הן דורשות תשלום עבור שידורם.
העובדה ששידור שיריו של אמן מסויים מקדמים את עסקיו האחרים מתבטאת, מן הסתם במחיר הנמוך יחסית שמשולם עבור ההשמעה (בהשוואה לתשלום הנדרש להפקת חומר אלטרנטיבי כמו משדר חדשות או הרצאה)

"אני מבין את הבעייתיות של השירים הישנים, אבל על האמן להמשיך ולייצר כל הזמן אם הוא רוצה להשתכר, לא?"

האמת היא שזה בכלל לא משנה. הרעיון הוא שהשיר הוא קניינו של האמן והוא רשאי לדרוש תשלום עבור השימוש בו. במציאות הישראלית, בכל אופן, קצת קשה להתפרנס רק מזה אלא אם כן אתה שלמה ארצי.
תשובות לשאלת תם 220918
גם לי יש שאלה: זה שהתמלוגים הולכים לכותבי המילים והלחן (ולא למבצע), זה חוק מדינה, או סתם הסדר מקובל?
תשובות לשאלת תם 220926
אין לי מושג אם זה חוק מדינה. מכל מקום, דומני שזה הכלל בכל רחבי העולם. על הביצוע מקבל האמן תמלוגים מחברת התקליטים ע''פ כמויות המכירה ובאחוז שהוסכם ביניהם מראש עם חתימת החוזה ביניהם.
שאלת תם 221004
מה הסתירה בין הרצון להשמעות והתשלום על כך? אם אתה מוציא ספר ונורא רוצה שהוא יהיה בכל חנויות הספרים, האם הדבר סותר את העובדה שאתה רוצה למכור אותו בכסף? ואם אמן רוצה להופיע בקיסריה, משמעות הדבר שאין הוא רוצה גם דמי כניסה למופע?
שאלת תם 221090
ההבדל הוא שתחנת רדיו אינה מוכרת תקליטים, בניגוד לחנות ספרים, אשר מוכרת ספרים. אם אני מוציא ספר, אני רוצה למכור אותו בכסף, אבל אני לא אתנגד אם יקריאו פרק ממנו ברדיו, למשל, ואני לא אדרוש כסף.

נו טוב, לאור כל התגובות לעיל, אני מניח שיש הבדל בין שתי הדוגמאות. שידור שירים ברדיו אינו משמש כפרסומת בלבד. אנשים רבים לא קונים תקליטים כלל, ונחשפים למוסיקה רק מהרדיו.
שוב אין מוזיקה 221170
"איגוד הקומפוזיטורים והמו"לים למוסיקה בישראל (אקו"ם), הגובה תמלוגים למען חבריו, פנה אתמול לכל תחנות הרדיו והטלוויזיה, חברות הטלפונים הסלולריים ולמקומות המשמיעים מוסיקה והזהיר אותם כי לא יוכלו להשמיע מוסיקה - עברית או לועזית - החל ב-‏30 בחודש."

"הארץ": http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?it...
בגלל הרינגטון שמעיר אותי אהיה עבריין 221197
באיומים משתיקים את כל המוזיקה בארץ?
אם זה לא קרטל אז מה זה?
שוב אין מוזיקה 221277
... ושוב, כמו אז, זוהי הזדמנות פז ליוצרים צעירים לפנות לתחנות הרדיו ולאשר השמעה חופשית של יצירותיהם.
שווה עדכון חדשות? 221253
רעיון ותיק מאוד עם טוויסט חדש. יתכן שמדובר במגמה מעניינת במאבק כנגד שיתוף קבצים.
"....פטנט על תוכנה שמציפה את תוכנות שיתוף הקבצים בקבצי דמה מעצבנים". התוספת ביחס ל-spoofing ידני סטנדרטי היא שהמערכת "עוקבת אחר מספר הפעמים שהשיר הפיראטי מוחלף, כדי שתוכל להתאים באופן אוטומטי את מספר קובצי הדמה שהיא מפיצה".
תשלם לי קודם כמו שמקובל, מחירו של הניגון הוא חמישים רובל 221302
מזוית הראיה של תומכי שוק חופשי, יש משהו מוזר בכל הרעיון של תמלוגים, גם כאשר מקבלים את זכותו של יוצר על פרי יצירתו. ההסדר הבא נראה לי יותר "טבעי": חברת התקליטים מוכרת את התקליט (או רשיון ההשמעה) לתחנת הרדיו, ומרגע זה תחנת הרדיו חופשית לשדרו כרצונה, ללא תשלומים נוספים. לפני כן, חברת התקליטים שילמה למבצעים, מן הסתם סכום שנקבע עוד לפני תחילת ההקלטות (בימינו לעתים המבצעים מקליטים בבית ושולחים בעצמם לרדיו; זה כמובן חוסך שלב אחד). זמר שמעדיף לשיר שירים שכתבו והלחינו אחרים, ישלם לכותבים תמורת יצירתם (ואולי המלחין כבר שילם למחבר המילים, מתוך תקווה שהוא יוכל למכור את השיר לזמרים כלשהם).

כמובן שבתנאי שוק חופשי יכול להיות שיהיו כל מיני סטיות מהמודל הזה: יתכן, למשל, שההסכם בין חברת התקליטים לתחנת הרדיו יהיה של תשלום לפי השמעות (אבל זה נראה לי מוזר קצת, כי זה דורש מנגנון לא-פשוט של מעקב אחרי השמעות). ייתכן שההסכם בין הזמר לבין היוצרים יהיה שהזמר ישלם להם אחוז מכל הכנסותיו העתידיות על השיר; וייתכן שהצורה ש*זה* יעשה היא שהוא יתחייב לפני היוצרים שבהסכם שלו עם חברת התקליטים, זו תתחייב שבהסכמים שלה עם חברות הרדיו, אלו יתחייבו שעל כל השמעה הם ישלמו סכום מסוים ליוצרים. זה יביא למצב שקול למה שקיים היום, של תמלוגים. אבל עם כל דרגות העקיפות, זה כבר ממש מוזר. למה זה דומה? שכשאני קונה מכונית, אני מתחייב שעבור כל מאה קילומטר שאני נוסע בה, אני אשלם סכום מסוים ליצרני הפלדה שממנה המכונית הורכבה. או לחילופין (למי שרוצה לטעון שעם זכויות אינטלקטואליות זה אחרת), שכשאני‏1 משתמש במחשב אני אצטרך לשלם לכל בעלי הפטנטים שהמחשב משתמש בהם. המודל שהצעתי בהתחלה הוא טבעי יותר בכך שכל צד משלם לצד אחר בדיוק בשלב שבו הוא מקבל משהו מהצד האחר, ואז הם נפרדים לשלום.

טבעיות של שוק חופשי בצד, מה בפועל יקרה במצב כזה? הניחוש שלי הוא שלפחות בישראל, כוח השוק של פזמונאים ומלחינים שאינם מבצעים יהיה קרוב מאוד לאפס. לדברי שמעון ג. למעלה, גם היום מעטים מאוד היוצרים שהתגמולים שלהם מהווים יותר מדמי כיס; בהתחשב בכך שגם להיות מבצע היום זה לא מכרה זהב, אני מנחש שרוב היוצרים יעשו זאת כתחביב, ויסתפקו באושר של לשמוע את יצירתם ברדיו. האם הניחוש שלי נכון? אם כן, האם די בכך כדי להצדיק את שיטת התמלוגים (שעד כמה שאני מבין, היא מעוגנת לפחות חלקית בחוק)? כשאני שואל אם יש בכך כדי להצדיק, אני יוצא מהנחה שצריך סיבה מיוחדת כדי להתערב חוקית בשוק החופשי; זו הנחה שאני נוטה לקבל, וכמובן באתרנו מסתובבים כמה חסידים קנאים יותר של השוק החופשי. ואולי מצב כזה הוא בכלל טוב? (זה כבר דורש הבהרה; אולי מחר).

1 או אפילו חברה גדולה
תשלם לי קודם כמו שמקובל, מחירו של הניגון הוא חמישים רובל 221483
הבעיה העיקרית שאני רואה במודל הזה היא דווקא הפגיעה בצרכן. אנסה להסביר למה לדעתי המודל הזה יקטין בארוח משמעותי את מגוון המוזיקה שהצרכן יהיה חשוף לה באמצעות הרדיו.

בוא נחשוב על תחנת רדיו שצריכה להחליט אלו שירים "לקנות" להשמעה. התחנה הזו לוקחת על עצמה את הסיכון ששיר ששולם עליו לא מעט כסף יתברר כלא-אהוד אצל הקהל, ולא ניתן יהיה להשתמש בו למילוי שעות מוזיקה. לפיכך, התחנה תחתור לקנות שירים זולים ככל האפשר, ופופולריים ככל האפשר.

חברת התקליטים לוקחת את הסיכון שכרוך בהחלטה לאלו שירים (המוצעים ע"י אמן מבצע) כדאי להפיק סינגל. היא תהיה מוכנה להשקיע בשירים שהסיכוי שיימכרו לתחנות הרדיו הוא גדול במיוחד. לכן גם חברת התקליטים תרצה שירים פופולריים במחיר זול.

האמנים המבצעים יתחלקו לשני סוגים: מבצעים ידועים, שהשם שלהם לבדו מסוגל להעלות פופולריות של שיר, ואחרים. לזמרים הידועים יהיה קל לדרוש מחיר סביר עבור השירים שלהם, אם כי גם הם ייאלצו, כדי שחברת התקליטים תשקיע בהם, להימנע משירים "אקספא\רימנטליים" השונים מסגנונם. המבצעים הלא-מוכרים יוכלו למכור שירים לחברות התקליטים רק בתנאי שיציעו שירים שמלכתחילה ייראו לחברות התקליטים ולתחנות הרדיו כפופולריים.

במצב הכי גרוע יעמדו היוצרים (הכותב והמלחין) שהשם שלהם כמעט אף פעם אינו משנה את הפופולריות של השיר, גם אם הם ותיקים ומכובדים. הם ייאלצו לכתוב להיטים קליטים בגרוש, או לחפש ערוץ אחר.

מה שאני מתאר לא נראה שונה מדי מהמצב היום, כי גם היום י שאפשרות לעבוד בדרך שאתה מתאר, והלחץ שאני מראה כאן הופך את המחיר שמשולם ליוצרים בעת ההזמנה לקרוב מאוד לאפס.
ביטול מנגנון התמלוגים יקצין את המצב, וייצור מצב שבו המוזיקה שתיכתב תהיה תמיד "זהה לעצמה", ללא ניסיונות, שינויים וסגנונות שונים, כי אלו יהיו לא רווחיים בגלל שאינם גוררים מספיק השמעות (או במלים אחרות: מה שלא בפלייליסט של גלגל"צ, פשוט לא יהיה).
תשלם לי קודם כמו שמקובל, מחירו של הניגון הוא חמישים רובל 221523
האמת היא שצריך להתחיל משאלה יותר בסיסית, שלדעתי לוטה בערפל: מה היא בכלל תרומתו של שיר בודד להכנסותיה של תחנת רדיו. אני מניח שבשוק חופשי של תחנות רדיו, ייתכנו תחנות ותוכניות נישה שיפנו לקהל שמחפש דברים מיוחדים, ויהיו מוכנים לשם כך לשלם עבור יצירות מיוחדות. כמה? שוב, אין לי מושג. מה בכלל גודלו של "שוק" המוזיקה ברדיו? הדיון נהיה עוד יותר מסובך אם זוכרים שמבחינת חברות התקליטים והיוצרים, הרדיו הוא רק פלח אחד של צרכנים, אולי משני בהשוואה לקוני הדיסקים הפרטיים.
תשלם לי קודם כמו שמקובל, מחירו של הניגון הוא חמישים רובל 221488
השאלה המהותית ביותר היא מה אתה קונה כשאתה קונה תקליט? אם התשובה היא שקנית חתיכת פלסטיק, הרי שהשמעת התקליט ללא הגבלה ובכל צורה היא רעיון הגיוני. אם התשובה היא שמה שקנית הוא חתיכת פלסטיק שבה יש לך זכות שימוש מסוימת ומוגדרת, הרי שכל שימוש באופן החורג מתנאי השימוש צריך להיות אסור.
ובהמשך: האם קניית חתיכת הפלסטיק מעניקה לך (או לתחנת הרדיו או לכל גורם אחר) גם את זכות שיעתוקה? אם מדובר בחתיכת פלסטיק גרידא, הרי שאין שום סיבה לאסור זאת. אחרי הכל, את העותקים שתיצור מהתקליט לא תבצע על אותה חתיכת פלסטיק אלא על חתיכות פלסטיק אחרות לגמרי.
אפשר כמובן לבנות מודל (תקף ותקין לגמרי) שבו מכירה של תקליט לתחנת רדיו היא אכן מלאה ולא מותנית ומגלמת בתוכה את כל הזכויות הקיימות והעתידיות, אך מחיר מכירה כזו יהיה הרבה מעבר למה שתחנת רדיו תוכל להרשות לעצמה בדרך כלל ותחסום למעשה את השוק בפני כל זמר חדש, שהרי שום תחנת רדיו לא תשלם סכום גדול עבור זמר מתחיל שעדיין לא הוכיח את "יכולת החזר ההוצאה" שלו.

המצב בקניית יצירות אמנות שונה מהותית מהמצב בקניית מכונית או מחשב מסיבה פשוטה אחת: כשאתה קונה מכונית או מחשב אתה אכן קונה את הפלדה, הכסאות, המנוע וכל העבודה וההגות המגולמים בהם (כולל הפטנטים עליהם אתה *כן* משלם, משום שעלותם מגולמת במחיר הרכיבים) וזכות השימוש שלך כמעט לא מוגבלת. הסיבה לכך פשוטה: יכולת השיעתוק שלך אפסית. במלים אחרות, המכונית או המחשב מוגנים על ידי "הגנת הכדאיות": פשוט לא כדאי לך, מכל נקודת ראות מעשית, לשעתק אותם ואינך יכול להשתמש ביישות הפיסית שלהם כמות שהיא ביותר ממקום אחד בו זמנית. מאחר ומוכרי המחשב או המכונית יודעים זאת, אין להם שום בעיה למכור לך זכות שימוש מלאה ונצחית במוצר.

הגורם שהתעלמת ממנו בתיאוריה שלך, בקיצור, הוא שאין דין מכירה אחת כדין מכירה שנייה. כשאתה קונה מוצר כלשהו, אתה עושה זאת תמיד על פי תנאיו של המוכר. לכן, השאלה הרלוונטית אינה אם קנית אלא באילו תנאים קנית, מה שמנער כל תקפות מהרעיון שהעלית.
תשלם לי קודם כמו שמקובל, מחירו של הניגון הוא חמישים רובל 221498
גם אני חושב שהשאלה המהותית היא מה אתה קונה כשאתה קונה תקליט. אבל זה לא אומר שאפשר לפתור אותה בקביעה שכשאתה קונה מוצר כלשהו, אתה עושה זאת תמיד על פי תנאיו של המוכר. השאלה מה המוכר מוכר זהה לשאלה מה הקונה קונה.

(זאת נראית לי שאלה באונטולוגיה של האמנות. באיזה אופן היצירה מתקיימת, והיכן היא קיימת. בתווים? על התקליט? בראשו של המלחין או בראשם של המאזינים? אבל אני לא אפריע ואסיט את הדיון לשם).
תשלם לי קודם כמו שמקובל, מחירו של הניגון הוא חמישים רובל 221589
לא בדיוק, משום שיוזם העסקה‏1 הוא בעל המוצר הנדרש, מה שהופך אותו למרכיב החיוני בה ומכאן, למכתיב התנאים.

1 גם כאשר אתה נוסע ברכב ומישהו צועק לך "מוכר?" אתה יוזם העסקה, משום שהגריין הבסיסי לה הוא מכוניתך.
תשלם לי קודם כמו שמקובל, מחירו של הניגון הוא חמישים רובל 221702
האם היית מצפה מבית-המשפט לאכוף הסכם של מכירת הסיפרה שמונה? או של אויר על חוף הים? אפילו מטעמים מעשיים, אני חושב שאי-אפשר לדבר על מכירה של מוצר בלי להסכים מהו המוצר.
תשלם לי קודם כמו שמקובל, מחירו של הניגון הוא חמישים רובל 221954
כן, אבל המוצר כאן ידוע ויש לו בעלים ידועים.
מה קונה הקונה? 221664
מהי יצירת אומנות? ומי מחליט איזה שימוש ניתן לעשות בה, למרבה הצער זוהי עוד הכרעה שהושארה לבתי המשפט.

לא רק כמה כסף צריכים לשלם לאמן, לחברת התקליטים , למחזיקי זכויות היוצרים.

לא רק מהו שימוש הולם, מה המסגרות שמותר להפיץ את היצירה, להעתיק אותה וממנה, לשנות וליצור יצירה חדשה...

אלא אפילו חובתו של הקונה, להציג את יצירת האומנות בצורה מסויימת ובמקום מסויים, תוך השקעה כספית רצינית, כדי שהיא לא תיפגע ושהאיכויות שהיוצר יצר בה לא יפגעו.
וזכורה התביעה של הפסל אגם, בקשר לאחזקת המיזרקה של כיכר דיזנגוף. ( שתיפעולה לפי מה שהאמן תיכנן, הצריך דמי אחזקה אסטרונומיים, שלא לדבר על כך שיש מי שרוצה להעיף אותה לחלוטין, ולבטל את הכיכר, דבר שהפסל מן הסתם לא ממש יתלהב ממנו).
מה קונה הקונה? 221703
מי היית רוצה שיכריע מהי יצירת אמנות ואיזה שימוש ניתן לעשות בה?
תשלם לי קודם כמו שמקובל, מחירו של הניגון הוא חמישים רובל 221519
רגע, אתה זה שהכנסת אתה את עניין השכפול, הוא לא כל כך קשור למה שאני דיברתי עליו (והוא גם נושא שנטחן באייל עד דק). ברור ש"שכל שימוש באופן החורג מתנאי השימוש צריך להיות אסור" (זה כמעט טאוטולוגיה); השאלה היא מהם תנאי השימוש הסבירים (ומי קובע אותם). יש להניח ששום חברת תקליטים לא תתיר לקונים לשכפל כרצונם את היצירה. נסכים שאסור לתחנת הרדיו לשכפל את הדיסק; ונוכל לחזור לשאלה שעליה כן דיברתי, שהיא התשלום ליוצרים (שאיתם לא היה לתחנת הרדיו שום משא ומתן, לפחות לא ישירות בנוגע לדיסק שהרדיו קנה). זה עדיין כן נראה לי אנלוגי למכונית והפטנטים שבה.
תשלם לי קודם כמו שמקובל, מחירו של הניגון הוא חמישים רובל 221591
כפי שציינתי בתשובה קודמת, תנאי השימוש הם התנאים שקבע המוכר‏1. בכל מצב אחר, אין מדובר בעסקה מרצון. מרגע שעקרון זה מוסכם, שאלת התשלום ליוצרים אינה רלוונטית לעקרון שבדבר, משום שהיא פועל יוצא של תנאי המוכר.

אפשר כמובן לדון במה שראוי למוכר (חברת התקליטים, היוצרים, גוף אחר) לדרוש תמורת העסקה, אך כפי שאני מבין את הדברים, מול גופים משדרים אין דרך לעשות את הדברים אלא באמצעות תמלוגים. ביחסים בין היוצרים לגוף המשווק/מפיץ/מכיל, הדברים יכולים להיעשות (ואף נעשים במקרים מסוימים) באופן אחר.

1 הדיון במרכיבי המונח "מוכר" ומה הוא כולל נראה לי טפל למהות העניין. לצורך הדיון, אין זה משנה אם חברת התקליטים מגלמת בעסקה שלה את רצונם והאינטרסים של המלחין והתמלילן או את רצונה בלבד (במקרה ושילמה להם סכום עבור כל הזכויות).
תשלם לי קודם כמו שמקובל, מחירו של הניגון הוא חמישים רובל 221607
בהערת השוליים אתה כותב "לצורך הדיון, אין זה משנה אם חברת התקליטים מגלמת בעסקה שלה את רצונם והאינטרסים של המלחין והתמלילן או את רצונה בלבד (במקרה ושילמה להם סכום עבור כל הזכויות)."

לצורך הדיון שאני פתחתי, זה כן משנה: זו בדיוק השאלה.

אבל אנחנו מתקדמים, כי יותר למעלה דווקא כן התייחסת לזה: "מול גופים משדרים אין דרך לעשות את הדברים אלא באמצעות תמלוגים.". אין דרך, מאיזו בחינה? מבחינת סבירות עסקית? למה? אם אני מבין נכון, היום אין דרך אחרת מבחינה חוקית. האם אתה תומך במצב חוקי זה?
תשלם לי קודם כמו שמקובל, מחירו של הניגון הוא חמישים רובל 221682
אני מתכוון, מצד ההגיון.

בניגוד לסרט או ספר -- שתי תבניות יצירה הניתנות להכמסה -- שצפייה או קריאה בהם פעם בודדת (או מספר פעמים קטן ביותר) מספקת את צורכי רוב הקהל באופן מלא, מוזיקה היא סוג יצירה שצרכניו נהנים לשמוע פעמים רבות, שוב ושוב, ולעתים קרובות תוך כדי עיסוק בדברים אחרים.

לכן, מנגנון (כמו תחנת רדיו) המאפשר שידור של מוסיקה פעם-אחר-פעם לציבור רחב אינו ''עוד דרך'' אלא, במקרים רבים, הדרך העיקרית ולעתים היחידה בה היצירה נחשפת בפני הקהל הפוטנציאלי. נוסף על כך, ידוע מראש שלא ידועה מראש מידת הניצול (כלומר, השמעות) של היצירה לאורך זמן.

בגלל סיבות אלו, קשה מאוד לכמת מראש את התגמול הצריך לנבוע ליוצרים או באי כוחם בעבור זכות שידור גלובלית של היצירה. במלים אחרות, תשלום תמלוגים לפי כמות השמעות הוא הכרח המציאות גם עבור היוצרים וגם עבור המשדרים, כדי להמנע מטעות קשה לכיוון כלשהו. הטעות הקשה קריטית במיוחד, כמובן, עבור היוצר כי בעוד תחנת הרדיו יכולה להתנחם בכך שהטעויות וההצלחות תאזננה את עצמן, היוצר יתקשה להתמודד עם טעויות.
תשלם לי קודם כמו שמקובל, מחירו של הניגון הוא חמישים רובל 222972
אני לא רואה את הנזק הקריטי שיש כאן לטעויות. בוא נראה בדיוק. נסתכל, לצורך הפשטות, על מצב בו המבצע סוחר ישירות עם תחנת הרדיו, בלי חברת תקליטים. המודל שלי, אני מזכיר, הוא ששני הצדדים יסכימו על מחיר גלובלי, ותמורתו התחנה תקבל רשיון לשימוש בלתי מוגבל.

טעויות יכולות להיות בשני הכיוונים. אם התחנה העריכה את היצירה יותר מדי, ובסוף משמיעה אותו מעט, אז היא הפסידה כסף‏1 - אבל כפי שציינת, זה מתאזן על-פני הרבה שירים. המבצע הרוויח יותר ממה ש"מגיע לו" - אבל במובן שבלתי נמנע שיקרה לפעמים בכל מקום בכלכלת שוק: מוכר מצליח לשווק בהצלחה, לזמן מסוים, מוצר שמתברר שהוא כושל. לא קרה אסון.

מה קורה אם התחנה העריכה את היצירה פחות מדי? כלומר, התברר במפתיע שהיא להיט היסטרי, והיא מושמעת ללא הרף למרות ששילמו תמורתה מעט? לתחנה זה בוודאי טוב, היא קיבלה הרבה בזול. מה עם המבצע המסכן? נזכור שהוא הסכים למחיר, כך שכנראה גם הוא לא חשב מראש שהיצירה שלו תהיה להיט (או לפחות לא העריך את יכולתו לשכנע בכך את התחנות). הוא אולי יאכל את הלב על כך שהוא קיבל מעט, אבל הוא לא באמת *הפסיד* מזה - זה לא שההשמעות הרבות כרוכות בהוצאות עבורו. נהפוך הוא, הוא יכול להתנחם בכך שההשמעות מקדמות את מכירת האלבום שלו, ואת ערך השוק שלו בשיר הבא שהוא יוציא. שוב, לא קרה אסון.

אם יש חברת תקליטים שמתווכת ביניהם, או אף מתווכת במובן החזק - משלמת למבצע עוד לפני שהוא מקליט את יצירותיו, ומקבלת את הזכויות עליהם - ברור שבינה לבי תחנת הרדיו הטעויות עוד יותר מאזנות זו את זו; בינה לבין המבצע יש אותו סיפור כמו בינו לבין תחנת הרדיו.

אותו דבר, בערך, בין המבצע לבין התמלילנית והמלחינה (תחת המודל שהוא קנה מהן בסכום גלובלי את הזכויות). סביר שזמר חדש ולא מוכר לא יוכל להרשות לעצמו לקנות שיר מאהוד מנור; אז מה. ויכול להיות שמלחין יגלה ששיר שהוא מכר בזול הופך ללהיט היסטרי, ואף משוכנע שזה בזכות הלחן; אז ערכו של השיר הבא שלו יעלה. אני לא רואה הבדל בין השוק הזה לכל שוק חופשי אחר.

נשווה, שוב, למקרה שוק אחר: אני קונה מעבד מזון, ובעצם לא יודע אם אשתמש בו הרבה או מעט. אני עושה איזשהו ניחוש, ולפיו מחליט כמה כדאי לי לשלם. לפעמים אטעה; זה לא סיבה לעבור למודל מסובך לפיו אני אשלם ליצרן המעבד פר שימוש. (קודם אמרתי את זה על מכוניות, והשבת בטיעונים של זכויות היוצרים; כפי שראינו, זה לא הענין כאן).

1 בכפוף להנחה, שעל הבעייתיות שלה דיברתי במקום אחר בפתיל, שיש משמעות כספית מבחינת התחנה ליותר השמעות או פחות השמעות של שיר כזה או אחר, בנפרד מעניין התמלוגים - נניח דרך אחוזי האזנה.
תשלם לי קודם כמו שמקובל, מחירו של הניגון הוא חמישים רובל 223088
לפי התפתחות הדיון, השאלה היא מעשית נטו: האם משתלם ליוצרים/חברות תקליטים/תחנות רדיו לאמץ מודל כזה?

הטענות שלך, בהקשר זה, בהחלט תופסות. יש הגיון במערכת של תשלום גלובלי עבור הלקוחות שאתה רואה מול עיניך עושים שימוש במערכת כזו. אני סבור שביחס לחברות תקליטים (או כל מתווך דומה) ותחנות הרדיו גם תיאור מערכת השיקולים נכון.

הבעיה, להערכתי, היא עם היוצרים. במודל שלך מובלעת הנחה שרוב הטעויות ניתנות לתיקון ומתאזנות לאורך זמן. לדוגמה, אם יוצר מכר בזול שיר א', הוא יחכים וידע למכור שיר ב' במחיר מפולפל, שיתגמל אותו טוב יותר.

להערכתי, זו הערכה שגויה. מספר סיבות לכך:
א. לבד ממקרים חריגים, רוב היוצרים מוציאים מספר קטן יחסית של אלבומים, ומרווח השנים ביניהם גדול יחסית.‏1 במקרה כזה, קל (ואולי אף נכון) יהיה מצד תחנת הרדיו לטעון כי הצלחת התקליט הקודם אינה צריכה לקבוע את תנאי התקליט הבא.
ב. לא ברור אם חוזה המכירה שאתה מציין נוגע לשילוב ספציפי בין מלים, לחן, עיבוד והקלטה (כלומר, שיר בגרסה מסוימת) או שהוא תקף לגבי הקלטות חיות של שיר, אוספים, מיקסים, הקלטות חוזרות, הקלטות עם מלים אחרות, וכדומה. מאחר וחלק ניכר מהכנסותיהם של יוצרים בא מהוצאה מחודשת של יצירות באריזה חדשה, הדבר מקטין עוד יותר את הכדאיות למכירה גלובלית מבחינתם (ולהיפך, מבחינת תחנת הרדיו).
ג. ההסכם המצוין רחוק מלהיות משביע רצון או רצוי מבחינתם של יוצרים הפעילים רק באופן חלקי או לעתים נדירות. ליוצר שהוציא 3 תקליטים לאורך עשרים שנה כמו שמוליק קראוס, נאמר, זו עסקה לא כדאית.

1 כמה דוגמאות אקראיות, בכוונה של יוצרים בולטים ואהודים לאורך שנים: אהוד בנאי הוציא שבעה אלבומים ב-‏17 שנים; דני סנדרסון הוציא 8 אלבומים ב-‏22 שנים; יוני רכטר הוציא 11 ב-‏26 שנים; ברי סחרוף 9 ב-‏14 שנים.
תשלם לי קודם כמו שמקובל, מחירו של הניגון הוא חמישים רובל 225487
(סליחה על האיטיות שלי בתגובות כאן)

קודם כל, אני צריך להזכיר את מסגרת הטיעון שלי: אני טוען שהמודל שאני מציע הוא טבעי יותר מבחינת השוק חופשי, לאו דווקא שהוא טוב יותר. ההפך: יכול להיות שהוא מאוד רע, מבחינת ההערכה שלנו לתוצאותיו. לכן אני שמח שדווקא אתה מתווכח איתי.

נתחיל מ-ב': החוזה שאני מציע בין המבצע לתחנת הרדיו הוא להקלטה מסוימת. אתה יכול לקרוא לזה "שילוב ספציפי בין מילים, לחן, עיבוד והקלטה", אבל נראה שבכך אתה מניח אפריורי שכל אחד מאלו הוא מרכיב בעל זכויות בהקלטה שאותה תחנת הרדיו מקבלת, למרות שרק ההקלטה היא המוצר שבו תחנת הרדיו משתמשת ישירות. גם אם מקבלים שליוצרים יש זכויות על המילים והלחן, נראה לי יותר הגיוני שהם יעבירו אותן למי שביקש מהם את היצירה (המבצע, או המלחין מהפזמונאי, או הפזמונאי מהמלחין). ההפך, המודל המקובל היום נראה לי מוזר: המבצע מוכר הקלטה לתחנת הרדיו, ואומר להם: "תראו, אמנם שילמתם לי, אבל בעצם אתם לא יכולים עדיין להשמיע את השיר: אתם צריכים עוד להיכנס למשא ומתן עם המלחין והפזמונאי." (למה לא עם הנגנים, אגב? למה אין לגיטריסט זכויות לתמלוגים על הסולו שלו?)

מה באשר להקלטות חוזרות, רמיקסים, וכו'? לפי הצעתי, כשהמלחין מוכר את הלחן למבצע, המבצע חופשי לעשות בלחן כל שימוש (איני נכנס כאן לסוגית שימושים הפוגעים ביצירה עצמה; נניח שכל הביצועים והרמיקסים נשארים נאמנים ללחן המקורי). ההכנסות הנוספות שיכולות להיות למבצע מהקלטות אחרות פשוט צריכות להיכנס כחלק מהערכת ההכנסות מראש, בשלב המו"מ בינו לבין היוצרים. באופן דומה, אם מלחין קונה מילים מפזמונאי, הוא יוכל אחר-כך למכור את השיר המולחן לעוד ועוד זמרים, מבלי לערב בעניין שוב את הפזמונאי; שניהם צריכים לקחת את זה בחשבון במו"מ הראשוני.

מה היתרון בכך על-פני הסדרים של תמלוגים? (1) פישוט העסקאות: כל העסקאות בדרך הן בין שני צדדים. (2) מניעת הצורך במנגנון מסובך של מעקב נצחי אחרי השמעות.

מה החסרון? אני מסכים איתך: קשה מאוד להעריך מראש את פוטנציאל השוק של מילים ולחנים. סביר שליוצרים כדאי יותר מנגנון של תמלוגים שוטפים. אבל עכשיו אני מחזיר אותך לתגובה הראשונה שלי בפתיל: השאלה היא מה בכלל כוח השוק שלהם. האם, ללא רגולציה או קרטל, סביר שהם יוכלו להכתיב מנגנון כזה.
תשלם לי קודם כמו שמקובל, מחירו של הניגון הוא חמישים רובל 225971
אני דווקא חשבתי על ההקלטה כיחידה מוכלת שכל דמי זכויות היוצרים ליוצריה מגולמות בה מראש, כך שאין צורך במשא ומתן נפרד עם המלחין, הזמר, העוזר האישי של הזמר, הנגנים, וכדומה.

מתוך כך, נראה לי כי שאלת ההקלטות החוזרות, רמיקסים, וכו', אינה נוגעת כל-כך לצד היוצרים כי אם לתחנת הרדיו הצריכה לקבוע גבול מוגדר מאוד מתי יצירה או סדרה של יצירות (תקליט) שונה מספיק מן המקור כדי להוות יצירה חדשה (כלומר, דורשת רכישה נפרדת).

באופן כללי, אני לא חושב שעל תחנת הרדיו לעשות עסקים עם יותר מיישות אחת בכל פעם. אחרת כל העניין מתפוצץ לאלף עזאזלים. דרך כזו מנוגדת להגיון כלכלי פשוט.
תשלם לי קודם כמו שמקובל, מחירו של הניגון הוא חמישים רובל 226045
באשר לפסקה השניה שלך, זה דווקא לא נשמע לי הגיוני; למה לא להשאיר את זה לשיקולו הבלעדי של מי שמוכר את ההקלטה (ואת הרמיקס)? אם לדעת התחנה ההקלטה החדשה לא שווה תשלום גבוה (או תשלום בכלל), בהינתן שכבר יש לה זכויות על ההקלטה הישנה, זכותה לא לקנות, ולוותר על השמעתה.

באשר לפסקה הראשונה והשלישית, האם תסכים איתי שאם כך, אין הרבה טעם כלכלי בשיטה של תמלוגים? זה עדיין אפשרי; התחנה תעביר תמלוגים על כל השמעה למי שמכר את ההקלטה, וזה יעביר תמלוגים (מן הסתם קטנים יותר) ליוצרים. אבל זה מחזיר אותנו לסרבול שלדעתי הוא לא הגיוני כלכלית.
תשלם לי קודם כמו שמקובל, מחירו של הניגון הוא חמישים רובל 261922
שיפור קל, שפותר חלק מהבעיות שהוצגו כאן: ה"מכירה" לא תהיה של זכות השמעה עד-אין-קץ, אלא זכות למספר השמעות ככל שתרצו, במסגרת זמן קבועה מראש. כלומר: תחנת הרדיו קונה את זכויות השמעת השיר לשנה. אחרי שנה הם יוכלו בקלות לדעת אם כדאי להם לשלם על עוד שנה, ואולי לדרוש מחיר נמוך יותר (או לחלופין יסכימו לשלם מחיר גבוה יותר).

אני רואה כאן שני מקרי קצה – זמרים מתחילים, שיעניקו את זכות השימוש בשנה הראשונה בחינם כמעט (ויתפללו שעבור השנה הבאה, כבר יוכלו לגבות כמה גרושים), וזמרים ותיקים ומנוסים, שיגבו סכום נכבד עבור זכות השימוש בשנה הראשונה, והסכום ילך וידעך (עבור מרבית השירים, למעט יצירות נדירות באיכותן) כלל שהזמן חולף.

כמובן שמסגרת הזמן לא חייבת להיות "שנה" וייתכנו הסכמים לזמנים אחרים (השיר יופיע באירוויזיון: קחו אותו חינם לחודש, עד לתחרות, ואחרי התחרות נקבע מחיר ע"פ הצלחתו שם; השיר כבר עשה את שלו: קנו בעשרה שקלים זכות שימוש לכל החיים; וכו').
נסגרו? 222548
אז מה קורה? סגרו את אקו"ם ועזי"ת?
נסגרו? 222650
לא יודע, אבל ברדיו עדיין משדרים מוזיקה.
(הרי לכם סקופ נאה)
מושעה 239383
גורמים דורשי טובה הפנו את תשומת ליבי לידיעה הבאה באתר ICE: "בית הדין להגבלים עסקיים השעה בארבעה חודשים את החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים, עו"ד דרור שטרום, כי פעילות אקו"ם כרוכה בהסדרים כובלים. זאת, לפי בקשת אקו"ם שטענה כי קביעתו של שטרום (שנכנסה לתוקף בסוף מאי) עלולה לפגוע באלפי יוצרים."

לא הצלחתי להבין האם מדובר בארבעה חודשים מהמועד המקורי (כלומר, עד סוף חודש ספטמבר) או ארבעה חודשים מיום הפסיקה (תחילת דצמבר).
מושעה 261805
גורמים דורשי טובה הפנו את תשומת ליבי לידיעה הבאה באתר ICE: "הממונה על ההגבלים העסקיים במשק, עו"ד דרור שטרום ואקו"ם הגיעו להסכמה בדבר התנאים שיחולו על פעילותה של אקו"ם עד להכרעה בבקשתה לאישור הסדר כובל; זאת כתנאי להמלצת הממונה למתן היתר זמני על ידי בית הדין להגבלים עסקיים.

על פי התנאים (הטעונים עדיין את אישור בית הדין להגבלים עסקיים), יוכלו בתי עסק קטנים ובינוניים לשלם רק 80% מגובה התמלוגים ששולמו לאחרונה. בעקבות הסכמה זו, פנתה אקו"ם בשבוע שעבר לבית הדין להגבלים, בבקשה שיעניק לה היתר זמני לפעול לפי ההסדרים שנדונו בקביעת הממונה מסוף מרץ 2004."

(ויש עוד בקישור)

מושעה 261924
ועדיין אני חושב שיש כאן הזדמנות פז שיוצרים צעירים מפספסים. לכו, חלקו דיסקים שלכם לבתי עסק קטנים (מסעדות, נהגי אוטובוס, מספרות וכו') ואמרו להם – איננו חברים באקו"ם, אתם יכולים להשמיע את הדיסק שלנו ככל שתרצו (עד שנת 2008) ואינכם צריכים לשלם כלום לאיש. חלקו את הדיסק באופן דומה גם לתחנות רדיו, והסבירו להם כי אם ישמיעו יותר דיסקים "חינמיים" כאלה, סעיף ההוצאות שלהם יצטמצם. לפחות עבור חלק מהתחנות, זהו שיקול לא מבוטל.
מושעה 261950
"שיר זר" - פרוייקט יפה שהורד מהרשת בגלל דקדוקי זכויות יוצרים על תרגום טקסטים (למרות תמיכתו של האמן עצמו, ליאונרד כהן):

מושעה 262042
לעוד מישהו שמשתמש בשואש 1.0 נחתכות השורות בצד שמאל של הקישור הזה?
מושעה 262083
שועל האש לא מתמודד יפה עם פורומים כאלה בעברית, אני משתמש בורסיות שונות שלו כבר יותר מחצי שנה והוא אידאלי לקריאת האייל, הארץ וכו'
אבל ישומי ג'אוה שונים ופורומים מסוימים נבנו במיוחד לאקספלורר
איך זה התחיל 223093
צפריר מסביר על מקורן של זכויות היוצרים בתגובות לפוסט של כרמל ויסמן: http://www.notes.co.il/carmel/6195.asp
אקו''ם- הסאגה נמשכת 225936
שתי כתבות היום ב'הארץ':
עזי''ת 267787
חבל מאוד ששרת החינוך האמורה לתמוך ולעודד את התרבות הישראלית מזרח תיכונית עשתה את הכל כדי לסגור את עמותת עזי''ת (עמותת זמר ישראלי ים תיכוני), החלטה זו נובעת מתוך גזענות לצערי, לא האמנתי עד היום שעדיין קיים מצב ששר בישראל יקום ויהרוס עמותה שמנסה להפיץ את התרבות הכל כך יפה והנוגעת לכל העדות בישראל.
עזי''ת 268172
אולי תוכל לפרט, כדי שנוכל לדעת על מה אתה מדבר ומה הקשר לשרת החינוך ולאנטישמיות?

בכתבה נאמר שמשרד החינוך מסרב להזרים כספים לעמותה בשל אי-סדרים כספיים, דבר הנראה לי הגיוני. אני מבין שבידיך נתונים אחרים, אז אנא, שתף אותנו בהם.
עזי''ת 418779
השרה-השררה-ליבנת היא רק לבנה אחת בחומת הגזענות.
היא רק כדור בודד במכונה הגזענית של העם האשכנזי בציון.
מי שאשם בכך זה אנחנו המזרחיים שיושבים בשקט ונותנים להם
לתרבת אותנו כמו שהם חושבים.
עורו מזרחיים ! עורו!
עזי''ת 419035
כמה כדורים יש בד"כ במכונות?
היו להם מכונות? 419063
תלוי. מספר הכדורים במכונות של הלוטו שונה מזה שבמכונות יריה.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים