כל העורבים ערבים זה לזה? 2928
סיור בממלכת העורבים במיתוס ובמציאות, מפיו של ידיד עורבים.
עורב (Corvus corax)
חוף־הים בשעת בוקר, טרם הגעתם של שוחרי־ים בטלני־קיץ. זה הזמן והמקום לפקוד את עורבי החוף שהפכו אותו ואת סביבתו לטריטוריה שלהם. אותי הפכו כנראה לידידם, ודאי בזכות המעדנים משיירי אוכל, שבמקום להשליכם לפח אני מביא להם מדי פעם, לארוחת הבוקר שלהם, כדי ללמוד מקרוב על אורחות חייהם. יצורים מיוחדים אלה, אוכלי־כל הם ("אומניבורים"), ויברכו את ברכת המזון על כל מה שתביא, ועל כל מה שזרקו בעוונותיהם רוחצים בחוף עצמו. אני מפזר את האוכל במקומות קבועים, בקצה חניון המכוניות, במספר מקומות. איני שוכח את הלקח של חוקרי חיות אשר הבחינו כי נקודות האכלה בודדות גורמות למריבות יתר בין פרטים של אותו בעל חיים, החל מקופי־על ("אני והשימפנזים" של ג'יין גודול, למשל) וכלה בעופות.

העורב מככב ברוב המיתולוגיות, במשלים ובאגדות בליהוק מבוקש. זהו העוף הראשון המופיע בשמו בספר בראשית והשלישי מבין כלל החיות בעת בריאת העולם. בתנ"ך כולו הוא נזכר כ-‏10 פעמים ונמצא במקום השלישי במספר האזכורים אחרי הנשר (26) והיונה (22). אולם נראה כי יחסי אדם־עורב אמביוולנטיים מאוד. מדוע? אין ספק שהם נובעים הן מתכונותיהם השונות והן מראייתו המצומצמת והאגוצנטרית של האדם. צבעו השחור המתכתי (אם כי בארץ, לדוגמה, נפוץ העורב האפור), קולו הבלתי ערב, הצורמני, פיקחותו ועורמתו, תפוצתו הרחבה (ברוב העולם עם 26 סוגים וכ-‏104 מינים) וכושר הישרדותו - כל אלה מפתחים סמליות מלאת ניגודים: צפור אפלה ושימושית כאחת, שליחת המוות והחרפה אך גם כזו שמסוגלת להגן ולעזור, ועוד כהנה וכהנה כתרים וקוצים, ממגיה וחכמה ועד רוע ומלחמה.

קדוש המביא מזל רע

העורב הוא כנראה העוף השנוי ביותר במחלוקת בקרב התרבויות שבהן הוא מככב. בחלקן הוא מוזכר כדמות חיובית, באחרות כדמות שלילית, ויש שהוא מסמל הפכים באותה תרבות. באמונה הנוצרית, למשל, הוא נחשב למבשר רעות ומסמל את השחיתות והשטן בגלל תכונותיו הרעות. מאידך, היו שהאמינו שהוא מבשר טובות, ולכן הוא מקושר לעיתים עם קדושים נוצרים. בדמונולוגיה הנוצרית־יהודית יש לו אמנם מקום שולי, אך מעט עופות זכו בה למקום בכלל. השד עמון - שהוא שד גדול בגיהינום - מתואר כשד בעל זנב נחש וראש זאב, אך לעתים מתואר כאדם בעל ראש עורב. גם אצל הסינים יש לו מוניטין של מבשר רע, אך מצד שני רואים בו סמל להכרת תודה משפחתית, מכיוון שהוא ידוע כשותף בבניית הקן ובשמירה על ניקיונו. ביפן נחשב העורב סמל לחיבה משפחתית וכשליח האלים לניצחונות שיבואו, אך בהודו העתיקה הוא נחשב לשליח המוות. באגדת גרים '12 האחים', הוא מסמל מוות, שכן האחים הופכים לעורבים ונעלמים. ואילו בתרבות האינואיטית, למשל, הוא נחשב לבורא עולם שירד משמיים ויצר את היבשה, הצמח ואף האדם. אצל ילידי צפון אמריקה הוא מופיע כתעלולן ואף כגיבור תרבות ודמותו מופיעה על עמודי טוטם, מסכות ואביזרים טקסיים. בפולקלור העממי האנגלי מסמל העורב השחור מזל רע, ואילו אצל הקלטים הוא צפור מקודשת.

עוף זה הפך להיות בעל ייחוס ולא אחת נקשר לאלים ולמעשיהם, בין לחיוב בין לשלילה. במיתולוגיה היוונית הוא שייך לאל אפולו. בסיפור החסידי של הבעל־שם־טוב, "המכשף והמלחמה הגדולה נגדו", מופיעים עורבים שניקרו את עיניו של המכשף וגרמו לו לאבד את יכולת הכישוף. אצל הקלטים, מאידך, יש לעורב חלק בתפקיד נבואי המיוחס לאלת המלחמה שלהם – מורגאן - המופיעה ברוב האזכורים כשילוש של אלות ששתיים מהן בדמות עורב. במיתולוגיה הנורדית מקננים שני עורבים שחורים על כס־שלטונו של אודין, אבי הפנתיאון שלה, וכן אל המלחמה והחכמה. הראשון, הוגין – מסמל את המחשבה, ומונין השני את הזיכרון, ולשניהם תפקידים חשובים בממלכה. העורבים הם גם שותפיו הבולטים ביותר של ווטאן, ראש האלים במיתולוגיה הגרמנית.

בינתיים הנה בא ומופיע מאי־שם העורב התורן, שהיה כנראה במשמרת תצפית וסיור. הוא נוחת בקרבת מכוניתי, ואני מתפעל כרגיל מיכולתם של בני מינו להבחין בין מכוניתי שלי לבין מכוניות אחרות. יכולתם להבחין כנץ בבני אדם שנגעו בגוזליהם, למשל, ולזכור אותם, ידועה לכל. אך עורבי־חוף אלה כנראה שידרגו יכולת זו והסבו אותה גם ליצורים מתגלגלים. אני מתפעל גם מיכולתם לאתר כל פגר, כל בדל מזון, ממרומים, כמו יש להם עיני־נץ עם מצלמת לוויין המגלה כל שינוי בשטחי מחייתם. אכן, יורדי־ים קדומים נהגו להפליג עם עורבים על סיפונם, מתוך אמונה שהם מסוגלים לגלות יבשה. והאם נוח - ספן־ארבעים־הימים – לא נקט באותו צעד?

גם עורביו של אודין הם מרגליו הנאמנים: הם נשלחים על־ידו לעוף סביב העולם ולדווח לו על כל שראו. לצד יכולתו של אל אדיר, שתום־עין זה (פיראט ויקינגי?), לטייל בכל תשעת העולמות הנורדיים ברוכבו על סוסו סלייפניר בעל שמונה הרגליים, הוא נקרא גם "אל עורב" או "אל העורבים".


אודין עם שני עורביו, פליקס ותרז דאן, 1888.



מכל מקום, מתהלך לו עורבנו בהדרת כבוד מתנשאת, לעיתים בהידוס, בהליכת עורבים מוקיונית משהו, מתנדנדת (שלפחות משל אחד חובר לכבודה), תוך קרקורים רמים ובנענוע מבדר של צווארו, ומתקרב לערימה הראשונה מדוד־מדוד, בחשש מה. עורבים הם זהירים וחכמים מאין כמותם, וקשה לצוד אותם על חם. הוא בודק את המזון. לפעמים ימהר ליטול חתיכה ראויה ויתעופף לו לאן שהוא. אולי לגוזלו, אולי לבת זוגו, שהרי ידועים העורבים במונוגמיות שלהם, עד כי הפכו לסמל הנישואין והנאמנות אצל המצרים הקדמונים. בדרך־כלל, יפצח מיד בקריאות לחבריו, כי כל העורבים ערבים זה לזה (ואולי מכאן שמם). גם העורב של נוח, יש יאמרו, לא שב לתיבה הצפופה, כי הלך לחפש את חבריו שטבעו בגלל חטאי האדם. יש שהוא מתחיל לאכול, או הולך לבדוק את שאר הערמות. כך או כך, הוא לא יפסיק ללוות עצמו בפטפוט מתמשך, המזכיר את העורב בסרטו של פאזוליני "ציפור שיר ציפור טרף". בסרט זה, משנת 1966, מתלווה העורב לנדודי אב ובנו ברחבי איטליה, וכל הזמן מקשקש ומקרקר על עמדותיו הפוליטיות והחברתיות.

סוציאליסטים או מלוכניים?

אכן, פטפטנים־רכלנים לא קטנים הם העורבים. לא בכדי מספר המדרש כי היה זה העורב אשר רץ־עף לבשר לאדם וחווה על רצח בנם הבל. בינתיים, תוך שהאזנתי להרצאותיו הקולניות של זה, יכולתי לתאר לעצמי שהוא מדווח לחבר'ה בלהקה על תפריט הבוקר וטיב הקייטרינג שמצא ב"מסעדת־החוף". הוא לא נרגע עד שמופיעים מקצווי־שמיים כמה עורבים. הם נוחתים בזה אחר זה. אני סופר אותם, כדרכי: יש קרוב לתריסר פרטים. זה בערך גודלה של הלהקה, אך אני מבחין שחסר מישהו... בינתיים מתחילה צרמוניה ממש משעשעת. אני מתענג על מנעד קולם, אף שאין אלה זמירות צפרים רגילות. העורב אמנם משויך למשפחת ציפורי־השיר בגלל מבנה מיתרי קולו, אך למעשה הוא אינו שר למעט בתקופת החיזור. שפתו מורכבת ומגוונת ווקאלית ומאפשרת לו לתקשר, לשתף פעולה עם בני מינו ולשמור על הנאמנות החברתית הנודעת אצלם (אם כי ייתכנו הפתעות בהמשך). ואכן הם מברכים זה את זה במחוות פיוס של תנועות ראש־צוואר השובות את הלב בחנן המיוחד.

הם מתפזרים בין הערמות תוך השמעת קולות צורמים, לפעמים רבים קלות, בדרך כלל מסתדרים עד מהרה... עד שמופיע לו עורב גדול, עב־כרס, נשוא פנים כגביר בעיירה.

זה כנראה מנהיג הכנופיה. הוא הולך בהדרת כבוד מלכותית, מזכיר לי קצת את העורב של א.א. פו. אני מנסה לשווא להיזכר במילות השיר, אך זיכרוני כנראה אינו טוב כשל העורבים, ורק בשובי הביתה אני קורא: "בא עורב ישיש כנצח/ בא גבה וקודר/ ...בא יהיר כלורד אנגלי...". אכן יהיר וגאוותן מיודענו זה. כרוב העורבים. יהירות שפרנסה משלים כמו זה של רבי ברכיה הנקדן "עורב ושועל": עורב עלה על תאנה/ ובפיהו נשא גבינה./ ושועל עומד תחת העץ,/ חושב בתחבולותיו ויועץ,/ בגבינה אשר רצה/ ואיך יורידֶנה ארצה... (והיה השועל מהללו בדברי שבח וחנופה על יופיו והדרו, ובסוף אף הציע שיפתח פיו וישיר וכך יתעלה על כל העופות, אף ימשול בם...) ויאמר העורב בליבו: אשמיע לו את קולי/ ויפתח את פיו וירם קולו/...וגו'.

לזייף, לגנוב, לחקות

הוא מגיע לאחת הערימות. חלק מן העורבים מפנים לו מקום מתוך יראה, ואלה שמגלים התנגדות־מה - הוא כבר דואג שיפנו לו מקום בקול גס, בנפנוף כנף או לעתים בנקירה מלכותית. ההירארכיה החברתית של להקה בעלת דירוג חברתי מוגדר, עם שליטת הזוגות הבוגרים, חייבת להישמר. הוא סועד בנחת, אך מתחת לאפו־מקורו הכפוף מנסים אחדים לחטוף. אני כמעט מצר על האכלתם, אך בסופו של דבר הם מסתדרים די יפה; עד שלפתע נוחת לו באיחור עורב רזה ומצומק, נוחת להפתעתי על רגל אחת, והוא מדדה עליה במיומנות מקצועית אל הערימה הקרובה. עורבי הערימה ממהרים לגרשו בהנפות־כנף, בצרחות שאין ספק כי חבויות בהן קללות ולעג על נכותו. הם אינם מוכנים לחלוק עמו לחם־חסד. כנכה בעצמי ולא רק, התחלתי לפתח כלפיו איזו הזדהות סולידרית וחשתי כעס עצור על חבריו. נראה כי אין העורבים כה ערבים לכל עורב ועורב. במיוחד לא עם קטועי־רגל. אבל מה אתה מצפה מהם, אידיוט, סנטתי בעצמי. הם לא אמורים להיות עובדי שיקום ורווחה, אף לא חסידי עורבי־העולם. האינסטינקטים שלהם אינם בנויים לפתח רגישות לחלש. הם חיים בעולם הטבע הפראי. כאן הכללים שונים. סבא־טבע דואג בראש וראשונה למין ולשמירתו, לאו דווקא לכל פרט ופרט. במיוחד לא פרט שכושר הישרדותו נמוך. גם עם הבנה זו נעור בי רצון לעזור לו בדרך כלשהו, אך כמובן שידעתי שאסור. התערבתי די בחייהם ועליו להסתדר בכוחות עצמו. ואכן, קטוע־רגל זה התעשת במהרה, ובתחבולות עורמה זריזות הצליח לגנוב מהם נתח פה נתח שם, פעם מקדימה פעם מאחור.

עורבים ידועים באינטליגנציה הגבוהה (מחקרים מצביעים על יכולת הבחנה כמותית עד 6 לפחות), בין החכמים שבעופות, עם כושר הישרדות גבוה, אך נראה כי מוגבל פיסית זה ניחן בחכמה יתרה. מחקר בריטי משנת 2004 מחזק את טענת ה'תחמנות' המיוחסת לעורבים, כמומחים לא רק לגניבות מאחרים, אלא גם בינם לבין עצמם. החוקרים ברנד היינריך ותומס בוניאר מאוניברסיטת ורמונט בברלינגטון, גילו ממש באקראי כי עורב נחות מבחינה חברתית הצליח להערים על עורב דומיננטי שהשתלט על מקור מזון על־ידי הסחת דעתו וגניבת מזונו. נראה, כי גם עורבנו הנכה הנו ממזר לא קטן. אני יוצא לכבודו במחיאות כפיים בליבי וחושב לתומי כי אילו הייתי קצת זמר אופרה, יכול הייתי לפתוח באוברטורה הדרמטית והעליזה של "העורב הלקחן" לרוסיני, על מנהגם המוזר לאסוף חפצים נוצצים.

יש לשער, כי אם היו מלמדים את העורב הזה קטעים מפתיחה זו, אפשר שהיה מזייף פחות ממני. שהרי, נתגלה לאחרונה כי בדומה לתוכי ולזרזיר יש גם לעורב כושר חיקוי קולות, קולות שהם חסרי כל משמעות לגביהם, וניתן לאלפם במידה כלשהי לחקות אדם. לא אחת ניתן לשמוע "חתול מעופף" מפי עורבני. אכן, לא לחינם אולי אמרו אבותינו: "לא לחינם הלך זרזיר אצל עורב אלא שהוא בן מינו" (בבא קמא, צ), אף שהתכוונו לעניין אחר כפי שנראה בהמשך.



בינתיים, סיימו רוב העורבים, ובראשם המנהיג, את ארוחתם ועפו לעיסוקיהם. חלקם נושאים אוכל בפיהם, אולי לקן הגוזלים, שהרי ידועים העורבים כאמור גם בהורותם המסורה והדאגנית. מעטים מהם, אולי הרווקים, מחביאים מזון בקרבת מקום בדרך קסומה: הם יוצרים גומה קטנה בחול, או באדמה, כגודל הנתח בערך ומכסים אותו בעדינות במקורם החזק, אך גם הרגיש, מזכירים כמובן את הכלבים. פעם ראיתי עורב, כנראה עצלן או נחפז, שניגש לערימת אבנים, הזיז באדישות שתיים־שלוש מהן, הניח את האוכל, החזיר אבן או שתיים למקומן, ומיהר לדרכו. אכן תכונה מעניינת, ואולי לא בכדי מסופר במדרש כי לאחר רצח הבל התאבלו עליו ההורים ולא ידעו מה לעשות ואיך לנהוג בגופה. בא עורב אחד שמת אחד מחבריו, לקחו, חפר באדמה וטמנו שם לעיניהם. אמר אדם: "כעורב אני עושה!" (פרקי דרבי אליעזר, כ"א).

וכך אני שב למקורותינו ומתפעל מן העיסוק הרב בעורבים, אף שלא לחיוב בדרך־כלל. יתר על כן, גם מקרים בעלי אופי חיובי, כמו שליחת העורב על־ידי נוח, או האכלת אליהו על ידם, כרוכים בפרשנויות בלתי ידידותיות. עניין שליחותו המוקדמת של העורב לבדוק "הקלו מי המבול", מנוגדת לדעת הרב גרוסמן לשליחת היונה, מכל בחינה ובכל שלביה, כדי להבליט את הקשר החזק שיש לנוח, חביב אלוהים, עמה אך לא עם העורב. אמת, שבסופו של יום מיטיבה היונה לבצע את תפקידה, בעוד שהעורב, כפרשנותו של רש"י, כלל לא עף לבדוק מצב העולם, לא הלך לשליחותו, אלא רק הולך ומקיף סביבות התיבה. אולם הפרשנים משחירים עוד את פני העורב. רד"ק ואחרים, לדוגמה, אומרים שהעורב בעצם הלך לחפש ... נבלות. ייתכן שמצא, ייתכן שלא, אך לא בישר דבר לנוח. ובכלל, דרשו חז"ל: למה שלח את העורב? אמר רבי חייא: מצטער היה נוח הרבה על אובדן העולם. אמר: ריבונו של עולם, ידעתי כי אתה רחום וכו'. אך אתה לא ריחמת על בניך, ייצא זה שאינו מרחם על בניו ונהפך להם לאכזרי, ולפיכך שלח את העורב. אמירה זו קשורה לתפיסת אכזריותו של העורב. אדם שאינו מפרנס את ילדיו, אמרו עליו שמתאכזר כעורב (עירובין, כ"ב, 1 ועוד), או: "כל אדם אכזרי מתגלגל בעורב" ('ספר הגלגולים').

אכזרי או אב מיטיב

מאידך,דרשו חז"ל, כי למרות היותו אכזר, מזין העורב את גוזליו, כל שכן חייב אדם לזון את בניו ובנותיו (מסכת כתובות, מ"ט). עוד נאמר בקשר לצבעו השחור: "אין העורב משחיר אלא למען ילדיו". משמע, שלמען ילדיו מתאמץ העורב, שכן צבעו השחור מסמל עמל וייסורין. מכל מקום, האגדות המפוקפקות אודות הורותו של העורב, נוצרו כנראה משום שהגוזלים אינם שחורים. לכן סברו כי 'אין הוא מכיר בם כצאצאיו' (פרקי דר"א, פכ"א), וחוברו הצדקות שונות ומשונות על סברה זו. תכונה נוספת שיוחסה לעורב היא התבודדותו ומשכנו במקומות חרבים, נטושים, בהשוואה ליונה, חביבת האדם. הוא נחשב במקרא עוף מדברי ולכן מונו העורבים להביא אוכל לנביא אליהו שנצטווה לברוח ולהסתתר בנחל כרית (מ"א, יז' 3). עניין האכלתו הפלאי, מטבע הדברים שיעבור פרשנויות, שוב רובן למצער על גבול השלילי. כך למשל התנהל ויכוח האם היו אלה ערבים או עורבים של ממש, באשר עיסוקם בפגרים שאינם כלולים בתפריטו של בן־אנוש. כמו־כן, כפי שראו חז"ל בשליחת העורב זעקת מחאה כלפי הקב"ה על המבול, גם כאן ראו בשליחת העורב רמז לאכזריותו של האל, על הרעב שהשית על הארץ.

גם על טומאתו של העורב נבנו תלי תלים של מאמרים. ראשית, זו הסיבה שנוח הקריב לאלוהים יונה ולא עורב. על פי התלמוד: 'כל המתחבר אל טמא - טמא', ובהקשר זה מספרים ב'בראשית רבא' על אגדת הזרזיר: שפעם הגיע זה לארץ ולא ידעו אם טמא אם טהור. שאלו את רבי חייא הגדול, אמר להם: נמתין ונראה לאן ילך. הלך הזרזיר אצל העורב. אמר: טמא הוא, כי לא לחינם הלך זרזיר אצל עורב שהוא בן מינו.

מיתוס, מציאות ונקודת מבט

היחס האמביוולנטי־עד־שלילי כלפי העורב שורר עדיין גם בימינו. הוא אינו עוף מחמד ותלונות רבות עולות כלפי נזקיו ותוקפנותו, בעיקר בסוף עונת הקינון, זמנים בהם הוא הופך טריטוריאלי. חלק מיחס זה נובע מקוצר ראייתנו לראות מעבר לצרכי אנוש. בעל חיים שמגלה עצמאות כלשהי ואינו סר למרותנו ולתועלת האנושית השוטפת, הוא בחזקת בלתי סימפטי, דחוי ומזיק. ואולם, כמו הנחש וכבעלי־חיים אחרים, אם לא נטרידם הם גם לא יטרידונו: אם לא ניגע בקנו של העורב, אף לא נטפל באפרוחו שצנח מעץ - הוא לעולם לא יסמן אותנו כמטרה לנקירות מקורו. מבחינה זו, עשה לו היצ'קוק שירות דוב, וגדולה תרומתו למיתוס תוקפנותו. יתר על כן, חלקו של העורב כסניטר בטבע בסילוק פגרים ואשפת מזון, וכן בשמירה על איזונים אקולוגיים – לא יסולא בפז. כך למשל, יצר האספנות שלו ממלא תפקיד נכבד בתחום זה. שכן, מלבד דברים נוצצים הם אוספים לשמירת עודפי מזון בלוטים, אגוזים וזרעים, אשר בחלקם נובטים וכך תורמים להרחבת חורש ויער. יער אורנים בצ'כיה, לדוגמה, הפך תוך 25 שנה ליער אלונים בדרך זו. בל נשכח גם כי העורב הלקחן של רוסיני, הוא־הוא שהציל למעשה את המשרתת שנידונה לעונש מוות בעוון גניבת כף שנמצאה בקן העורב... ולא רק אנו יכולים להבנות ממנו, אלא גם שאר מינים. העורבני, למשל, בונה כרוב העורבים את קנו בצמרות העצים כדי להרחיב את שדה הראייה והתצפית לרחוק, וכך הוא מזהיר מפני סכנה הן את בני מינו והן בני מינים אחרים מבעוד מועד. זו אחת הדוגמאות להבנת סימנים בין בעלי־חיים שונים.

יחד עם כל זאת, אל לנו להתעלם מן הנזקים שציפור זו מעוללת לחקלאות ולגידולי הפירות. לפי נתוני רשות הטבע והגנים, העורב האפור גורם בארץ לנזק כבד ביבולי הפקן, האבטיחים והדלעת. יודעי דבר אומרים כי לכל אלף דונם אבטיחים, למשל, הם גורמים לנזק של כ-‏50 אלף שקל. עורב אפור רגיל אוכל כ-‏80 גרם פקן ביום, כך שלהקה של 30 מהם יכולה לחסל 400 ק"ג בשנה. יכולתם הפנומנלית לפצח את הפקנים בדרכים שונות, כמו זריקתם במעברי חציה או כבישים, הפכה לשם דבר, ומעידה על רמת האינטליגנציה שלהם. בעוד שלרחם לקח שנות אבולוציה להטיח אבן על ביצת יען, הספיק לעורבים יובל בלבד לנצל את הטכנולוגיה המעשית. אכן, חכמתם, גילם המופלג (פרט אחד שורד כ-‏19 שנה), ערבות ועזרה הדדיים, הביאו לתפוצתם ההולכת וגדלה בארץ, עד כי הכריזו עליהם בספטמבר 2006 כמין מזיק. כעמיתיו העפרוני, דרור הבית והבולבול, הוא אינו מוגן מחוק הגנת חיות הבר ומותר לצודו וללכדו במלכודות מיוחדות, כמו דוקרני נירוסטה ועוד. יתר על כן, נחשב העורב כמין "מתפרץ", כזה שמשתתף במה שנקרא "אפקט־שוליים", היינו - הרחבת השפעתו האקולוגית, ההרסנית ביסודה של האדם, באמצעות מינים מתפרצים, כחתול, הבולבול ואחרים, הסמוכים לשולחנו של האדם.

יש לקוות כי שינוי לרעה במעמדו של העורב כיום, לא יהפכוהו במרוצת השנים למין בסכנת הכחדה. מבחינה זו עושה "המרכז לטיפוח ציפורי בר", הנמצא במספר רשויות, עבודה ברוכה. כללית, עלינו לנטוש את תפיסתנו האנתרופוצנטרית־האנוכית, הצרה והקרתנית: עלינו להבין ולהכיר בפגיעה שאנו פוגעים במינים רבים למען נוחיותנו, צרכינו והקפריזות שלנו: ועלינו לעשות הכול כדי שלא ניוותר לבד בעולם הזה רק עם הזבובים, החרקים והווירוסים למיניהם.
קישורים
ג'יין גודול - ויקיפדיה
אודין - ויקיפדיה
משל אחד - משל העורב והיונה (קובץ RTF)
פאזוליני - ויקיפדיה
רוסיני - ויקיפדיה
הרב גרוסמן - בית המדרש הוירטואלי שליד ישיבת הר עציון
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "סביבה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

לקריאה נוספת 466161
הספר המצויין "Mind of the Raven" מאפשר הצצה אל תוך עולמם הקוגניטיבי של העופות המופלאים הללו:

גם סרומן 466173
גם סרומן (הקוסם הבוגדני בשר הטבעות) השתמש בעורבים כמרגלים. האם הכיר טולקין את המיתולוגיה הנורדית?...

ואם כבר, אז גם מאיר שלו ב"כימים אחדים" מתיחס לעורבים (דוקא בצורה חיובית)

תודה על מאמר מעניין ומסקרן - על נושא שמעולם לא התעניינתי בו לפני כן.
גם סרומן 466176
עוד לא הספקתי לקרוא את המאמר, אבל לגבי טולקין את ודאי מתלוצצת... המיתולוגיה הנורדית היא היא הבסיס לפולקלור הארץ התיכונה.
גם סרומן 466186
אני לא מתלוצצת, אני פשוט לא יודעת הרבה דברים
תמיד כיף לי ללמוד-אז תודה :)
מאמר מקסים 466177
יש לנו בשכונה הרבה עורבים, כנראה בשל מספר עצי פקאן. כל השכונה מלאה באגוזי הפקאן כתוצאה מהעורבים. הם מנסים לפצח אותם בכל מקום- על הכביש, על חול, על דודי שמש. הפחד שלי הוא שיום אחד אקום בבוקר ואגלה את שמשת המכונית שלי מנופצת כתוצאה מנסיון פיצוח כזה. למישהו יש מושג מה המהירות הטרמינלית של אגוז פקאן?
מאמר מקסים 466246
ואני קראתי בNG על עורבים מתוחכמים מאלה, שמשליכים את האגוזים על הכביש ומחכים שמכוניות עוברות יעשו להם את העבודה.
מאמר מלבב ומעניין 466179
וכתוב בדיוק כמו שאני אוהב - שילוב של פרטי מידע עם סיפור אישי. הפריע לי במקצת ריבוי יתר של ציטוטים והפניות למקורות אחרים, וצרם לי המשפט "סבא־טבע דואג בראש וראשונה למין ולשמירתו" שהוא בלתי נכון בעליל. אבל אלה ניטפוקים.

באשר למוניטין הגרועים של העוף הזה, מלבד צבעו השחור ועיסוקו באכילת נבלות, קריאתו נשמעת כמו "רע, רע" כך שדוברי העברית ודאי לא שמחים במיוחד לשמוע אותה. המצרים הקדמונים אולי חשבו אחרת.
מאמר מלבב ומעניין 466182
"... וצרם לי המשפט "סבא־טבע דואג בראש וראשונה למין ולשמירתו" שהוא בלתי נכון בעליל."

בלתי נכון בעליל? הסבר, בבקשה.
מאמר מלבב ומעניין 466185
זה לא סבא טבע אלא סבתא טבע.
מאמר מלבב ומעניין 466187
סבא טבע לא דואג למין‏1. הברירה הטבעית, שהיא המכניזם בעזרתו סבא טבע פועל, מתבצעת ברמת הפרט (ובמקרי קצה ברמת הקבוצה), ואם יש השפעה על המין כולו זאת השפעה מסדר שני, ולא תמיד לטובה. מינים רבים נכחדו בגלל שטובת הפרט דחפה את האוכלוסיה כולה לדרך ללא מוצא (למשל ע"י התמחות יתר בנישה אחת של מקורות מזון וכד'), ומינים רבים נכחדו בגלל תחרות עם מינים חדשים שנוצרו מהם ע"י צבירת מוטציות שהועילו לנושאיהן.
____________
1- הגלילי מתבקש לעזוב לרגע את ההתחכמות המתבקשת.
הגלילי מתבקש לקבלה! 466192
1 הגלילי מתבקש להתעלם מהשוטה בנקודה זו.
תוספת 466195
ההדגמה היפה ביותר של התעלמותו של סבא טבע מטובת המין היא היחס 1:1 בין זכרים לנקבות. מאחר וזכר אחד מספיק להפריית המון נקבות, מבחינת טובת המין היה רצוי שהיחס ייטה לטובת הנקבות כדי למקסם את מספר הילודים. חוק פישר מסביר למה זה לא קורה: אם היחס אינו 1:1 "משתלם" יותר להורים להוליד ילד מהמגדר שנמצא בחסר כדי למקסם את מספר הנכדים שלהם. המין כולו מעניין אותם, ואת סבא טבע, כקליפת השום.
תוספת 466201
ראוי לסייג שמינים בורים, שלא ידעו את פישר, לא תמיד מקיימים את הכללים שלו (הח"מ מגדל תולעים אלגנטיות לפרנסתו הדלה).

ועוד הערה קטנונית, היחס הוא לא באמת 1:1 (אצל בני אדם למשל מתחילים עם כ51% זכרים, אבל אנחנו מצליחים להרוג את עצמנו מהר יותר, ככה שבשלב מוקדם יחסית נוצר עודף של נקבות, מצב ששני המינים מברכים עליו).
תוספת 466224
כן, דאוקינס מזכיר גם כל מיני חרקים אקזוטיים עם מנגנונים לא סטנדרטיים של רביה אצלם הכלל הזה נשבר. המתעניינים מוזמנים לקרוא את "הגן האנוכיי".

אתה באמת מתפרנס מגידול היצורים האלה: http://www.space.gc.ca/asc/img/c-elegans_esa.jpg ? אני מניח שהלקוחות שלך אינם דייגים‏1 אלא מדענים שעוסקים (אולי) בהארכת החיים? למה לא תספר קצת, זה נשמע מעניין.
______________
1- מה שמזכיר לי בדיחה טובה
תוספת 466244
וואו! מה זה הדבר הזה? הן מסתובבות ככה גם ביום יום?
תוספת 466296
ניחשת נכון, אני אכן עוסק בגידולם במסגרת מחקר (שלשמחתי חלקי בו אינו מתמצא בגידול התולעים) הנוגע להארכת חיים, אם כי ישנם מחקרים רבים אחרים שמתבצעים באמצעות התולעים. בדומה לאיילים אחרים אני אעדיף לשמור על אנונימיות ברשת, במיוחד שהעבודה בה אני עוסק היא יחסית יחודית ומספר העוסקים בתחום בארץ הוא קטן.

אני בטוח שאינני כותב רק בשם עצמי כשאני מבקש שתספר את הבדיחה הנוספת.
תוספת 466302
מה הקשר בין תולעים להארכת חיים?
שהיא חצתה את הכביש 466329
הן מיעלות.
תוספת 466356
הן התפרסמו בכך שתוחלת החיים שלהן הוארכה באופן ניכר ע"י תוספות מעכבות חימצון (כמדומני) מה שתרם רבות להייפ העכשווי של החומרים האלה, ו(שוב כמדומני) גם ע"י הנדסה גנטית שהגבירה ייצור של אנזימים מסויימים. אולי הן קשורות גם להארכת תוחלת החיים ע"י דייטה מעוטת קלוריות. אני בטוח שהחוקר שלנו יוכל להרחיב, אם יהיה לו מספיק חשק (גם דוד ג. יכול, אם יש *לך* מספיק חשק).
תוספת 466386
והאם מותר התולעת מן האדם?
תוספת 466363
היא קצת ארוכה, ובהקשר הנוכחי הפאנץ' ליין נהרס, אבל כדי שתוכל לספר אותה לעמיתיך:

זוג זקנים מתחתן ומגיע לירח דבש באילת. שומר המלון מבחין בכך שהשכם בבוקר הבעל יוצא לים עם חכה, וחוזר למלון רק מאוחר בלילה. אחרי כמה ימים כאלה הוא מסתקרן ושואל את הזקן אם זה כל מה שהוא עושה בירח הדבש שלו.

"בטח" עונה הלה, "ראית איך האישה שלי נראית, מה אתה חושב שיש לי לעשות איתה?"
"בכל זאת," אומר השוער "מה עם מין?"
"השתגעת? יש לה שם מלא פטריות".
"ואוראלי?"
"פיכס. כך השיניים שלה רקובות"

------ וכך הלאה וכך הלאה כעולה על רוחך ובהתאם לקהל היעד -------

"אם כך למה התחתנת בכלל?" מתפלא השוער.
"כי אני אוהב לדוג ולה יש תולעים".
תוספת 466305
מי זה הפישר הזה, ומה הוא חוקו? לינק יתקבל בברכה. לא נמצא חוק פישר כזה במרחבי הגוגל
תוספת 466353
אם אתה עצלן, קפוץ ישר לפרק "genetic" בערך הזה.
תוספת 466421
אולי אני לא יודע מספיק על אבולוציה, אבל יש כאן ''האנשת יתר'' של מערכת הרבייה (יותר נכון מערכת ההתרבות אוליי). משחקים בסטטיסטיקה, מעין יישום תורת המשחקים על רבייה בבעלי חיים (כולל בני אדם). לא נראה לי שרוב בעלי החיים עלי אדמות משחקים שח
תוספת 466528
כל האורגניזמים מצטיינים במשחק שנקרא ''חיים''. אלה שהפסידו נענשו במוות.
תוספת 586360
אולי תמצאו במחקר החדש הזה עניין
דגדגן: היחס בין זכרים לנקבות משתנה לאורך זמן, בהתאם לתנאים שיוצרים תחרות בין זכרים והעדפה לנקבות.
תוספת 586385
אולי כבר כתבו את זה קודם. נתקלתי במקרה בפרסום של האקדמיה ללשון שטבעה את המונח גַּרְיָן ל teaser. אגב, חיפוש באתר של האקדמיה העלה שכבר ב 1942 האקדמיה טבעה את המונח סַרְסוֹר ל teaser מתחום גידול הצאן, האיל המוצא את המתייחמות (בהרבעה מוסדרת).
מאמר מלבב ומעניין 466199
לשמחתי הרבה אני תושב המרכז, על כן אזכיר שכיום נהוג להביט על אבולוציה ברמת הגן, שהוא היחידה המשתכפלת. הפרטים הם רק האמצעי של גן אחד לעשות עוד עתקים של עצמו (ישנם מקרים של סתירה בין אינטרס הפרט לאינטרס הגן, עד כה בכל הנסיונות האבולוציה פעלה כפי ששוער, כלומר לטובת הגן).
מאמר מלבב ומעניין 466223
נעים מאד, מר דאוקינס. לא חשבתי שיש צורך להכנס לנושא הזה כאן, אבל ניחא. הברירה הטבעית עדיין נעשית ברמת הפרט כולו, כך שגם הגן המוצלח ביותר לא יזכה להשתכפל אם החבר'ה מסביבו הם זבל. אחרת, כולנו היינו נשאים של המון גנים סרטניים שהם המשתכפלים האולטימטיביים.
מאמר מלבב ומעניין 466227
"שגם הגן המוצלח ביותר לא יזכה להשתכפל אם החבר'ה מסביבו הם זבל."

למה הנימוק הזה לא תקף כשמדברים על קבוצות?
מאמר מלבב ומעניין 466236
ברירת קבוצות עומדת במרכזו של ויכוח ארוך בין הביולוגים. מאחר ואני לא ממש מעודכן, אני מעדיף לשתוק בשלב זה (אולי פעם יהיה לי יותר חשק להכנס לנושא הזה ברצינות). בינתיים:
מאמר מלבב ומעניין 466242
קראתי, לא הבנתי. משפט טיפוסי:
"First, some authors have shown that the argument that haplodiploid inheritance, characteristic of the Hymenoptera, creates a strong selection pressure towards nonreproductive castes is mathematically flawed (e.g. ‏16). Secondly, eusociality no longer seems to be confined to the hymenopterans
"
מאמר מלבב ומעניין 466245
haplodiploid inheritance - צורת הרביה בה אחד המגדרים מקבל רק עותק אחד מכל זוג כרומוזומים (כמו הזכרים של הדבורה).

Hymenoptera - סידרה (order) של חרקים בעלי ארבע כנפיים (למשל: נמלים, דבורים, צרעות וצרות דומות)

eusociality - חברה בה רק חלק קטן מהפרטים מתרבים (כמו אצל נמלים ודבורים)

עוזר במשהו?
מאמר מלבב ומעניין 466247
יותר טוב. הבעיה היא שכל הערך נראה ככה וההסברים קצת מעורפלים.
רוצח האלוהים 466268
אולי נתארגן לערב איילי משותף לראות את הצגה חדשה על דארווין בשם "חסר ערך"? זה יכול לחסוך הרבה סימני שאלה...

"אם אני מסיים את הספר, אני רוצח את אלוהים" אמר דארווין, או לפחות זה מה שהמחזאי שם בפיו.

רוצח האלוהים 466272
בפעם הבאה שאני בניו יורק.
רוצח האלוהים 466358
יש הגורסים שהעיכוב הידוע בפרסום ''מוצא המינים'' נבע גם מלבטיו של דארוין בנוגע לפגיעה באישתו, שהיתה דתיה מאד.
מאמר מלבב ומעניין 466335
אני עוד אצלח את הערך הויקיפדי עד הסוף, אבל יעזור אם תפרט קצת יותר: למשל, איזה תפקיד משחקת ההורשה ההפלודיפלואידית ברמה הטקסונומית?

למה שרמת השותפות הגנטית של מינים מפותחים תהיה קטנה מזו של שיתוף הגנים הישיר אצל חידקים?
מאמר מלבב ומעניין 466360
לשאלה הראשונה: אני חושב שאתה יודע על זה יותר ממני...

לשניה: אני לא בטוח שאני מבין מה אתה שואל. האם אתה מתכוון לשאול למה אין תהליך של הזרקת חומר גנטי ממין אחד למין אחר אצל רב תאיים, בדומה למה שקורה אצל בקטריות? אני מניח שיותר משתלם לאורגניזם להמר על המטען הגנטי של יצורים מהמין שלו מאשר על אחרים, בגלל הצורך בפעולה משותפת של הרבה גנים ביחד. לתזמורת קאמרית אפשר, אולי, להוסיף סיטאר ולקבל משהו סביר, לפילהרמונית כנראה יותר קשה.
מאמר מלבב ומעניין 466297
לא בהכרח, קיימים מקרים (אם כי כנראה נדירים למדי) בהם גנים יכולים לעזוב את המארח שלהם. אז יש העדר חפיפה בין אינטרס הגן לאינטרס המארח, כאן הברירה פועלת ברמת הגן ולא ברמת הפרט.

דוגמא אחרת אפשר למצא אצל חיפושיות מסויימות, שם קיימת מערכת בשם מידאה (medea) שהורגת את כל צאצאי האם שלא ירשו את הגן הזה (בין אם מהאב או מהאם, כמובן בתנאי שלאם יש לפחות העתק אחד של הגן). אם הגן הזה נפוץ באוכלוסיה, הוא ינציח את עצמו ע"י יצירת חסרון ברירתי לאילו שאינם נושאים אותו. הדבר לא משרת את הפרט, עבור החיפושית נושאת הגן, חלק ניכר מצאצאיה ימות, אבל לגן לא אכפת (ליתר דיוק הוא "מעדיף" זאת ככה), כי הם מימלא לא נושאים אותו.

גנים סרטניים הם לא המשתכפלים האולטימטיביים, הם גורמים לך נזק ומורידים את הסיכוי שאתה תייצר עוד עתקים שלהם ע"י יצירת הדור הבא. לעומת זאת אלמנטים חוזרניים, שפשוט משכפלים את עצמם בגנום בלי לפגוע בך (ולפעמים אולי אפילו יש להם תפקיד, ולו ככולא ברקים) מהווים חלק גדול מאוד מהגנום האנושי.
ברמת התא (לא הגן) יש יתרון לתאים הנושאים גנים סרטניים, זו הסיבה שבגללה תאי סרטן מתפשטים (זו קצת טאוטולוגיה, אבל כזו היא תורתנו) אך עדיין היתרון הברירתי הוא לגנים לא מסרטנים, משום שהמסרטנים מורידים את יכולת היצור להעמיד את הדור הבא (כלומר יש לנו צורך לעשות "זום אאוט" ולראות שברמת השנים נבחרים המסרטנים, אבל לאורך הדורות הם הולכים ופוחתים). עדיין סרטן הוא גורם מוות נפוץ מאוד (אם כי כנראה חלק ניכר מזה נובע מכך שאבולוציה לא פעלה כראוי על אנשים זקנים, משום שהדור הבא כבר קיים והם בד"כ לא שרדו כדי להוליד עוד או לשפר את שרידות אילו שכאן) מה שמראה את כוחה של ברירה מקומית.
מאמר מלבב ומעניין 466338
מה הכונה ב-תפקוד כ"כולא ברקים"?
מערכת המידאה- היא חיסול פיזי של הלארוות שאינן נושאות את הגן ע"י אלו שכן?
מאמר מלבב ומעניין 466387
ישנן השערות שגודלו של הגנום מגן עליו מנזקים מסויימים, כך למשל וירוס שעובר אינטגרציה לגנום, מאוד לא סביר שיעבור אינטגרציה לתוך אזור מקודד, היות ואילו מהווים חלק קטן יחסית בגנום.

מידאה מקודדת לרעלן ארוך חיים ונוגדן קצר חיים (בהכללה), לאחר ההיפרדות במיוזה, ביצית שלא קיבלה את הגן לנוגדן (שצמוד לגן הרעלן) ולא קיבלה את הגן גם מהזרע, תמות בגלל התפרקות הנוגדן (כל החלבונים מתפרקים, רק בקצב שונה) כשהרעלן עדיין קיים (יוצר כשעוד היה רעלן ונוגדן). אין כאן התערבות פיזית של לרוות אחרות.
מאמר מלבב ומעניין 466357
תודה, מעניין מאד (ולא היכרתי את הסיפור על החיפושיות).

אשר לגנים הסרטניים, זה בדיוק מה שטענתי.
מאמר מלבב ומעניין 466361
לא קשור בעליל (ראיתי לאחרונה סרט על סוג מסוים של דינוזאורים): מה ההיגיון האבולוציוני של קניבליזם?
מאמר מלבב ומעניין 466373
זמינות מזון גבוהה יותר?
במקרה של קניבל אקטיבי (הורג את טרפו), חיסול המתחרים בנישה שלך?
מאמר מלבב ומעניין 466377
קצת סותר את שרידות הגזע, לא?
אין כאן איזה ביולוג שיודע?
מאמר מלבב ומעניין 466380
''סותר את שרידות הגזע'' בדיוק כמו שני אריות שנלחמים, אולי עד המוות, על מי ירביע את העדר.
מאמר מלבב ומעניין 466382
שוב שרידות הגזע? מה איכפת לקניבל אם הגזע שלו ישרוד? אפשר לנחש שהיו, אולי, מינים שנכחדו בגלל קניבליזם מופרז.
מאמר מלבב ומעניין 466455
בסרט שראיתי היו בוגרים שאכלו את הצאצאים, ממש ערכו מרדף וצייד.
אם כך השאלה שלי עוברת לאופן שבו נשמר האיזון בין קניבליזם לשרידת הדור הבא (והם לא נכחדו בגלל קניבליזם).
מאמר מלבב ומעניין 466530
כל בעל אקוריום יודע שדגים רבים אוכלים בשמחה את הצאצאים שלהם אם הם מצליחים.

לא הבנתי את השאלה. ברור שהצלחה גדולה מדי בטריפת צאצאיך לא מבשרת טובות למין שלך, אבל עוד לפני כן היא לא איסטרטגיה מאד מוצלחת גם מבחינתך, כך שהיא לא עמידה בפני מוטציות יותר ידידותיות לילדים ולנכדים. זה אומר שאם המין הוא בר מזל (כלומר, המוטציות הרלבנטיות נמצאות במאגר הגנים שלו) ייווצר איזה שיווי משקל בין התועלת מטריפת הילדים של השכן שלך לבין הנזק שבאכילת הילדים שלך.
מאמר מלבב ומעניין 466537
גאוני, לא חשבתי על זה - תאכלו את הילדים של השכנים.
אמא, אני לא אוהב את אבא‏1 466538
אכן, אולי יש קשר בין מיעוט הקניבליזם אצל יושבי הערים לבין העובדה שכ10% מהילודים הינם כתוצאה מ"בגידה". למה להסתכן.

1 שתוק ותאכל את מה שמגישים לך!
אמא, אני לא אוהב את אבא‏1 466539
ה 10% אינם מתחלקים שווה בין המעמדות הסוציו-אקונומיים, מה שאומר שאם אתה עני מאד אולי אכילת (מי שאתה חושב שהם) ילדיך היא לא רעיון גרוע באמת. מצד שני, לאמא בטח יהיה דבר או שניים להגיד על זה ("בסדר, אז אתה לא אוהב מזון מהיר, אבל תשעה חודשים להכנת ארוחה אחת? מצידי תלך לאכול אצל האמא שלך").
אמא, אבא מגעיל אותי‏1 466541
1 לא אומרים איכס על אוכל!
מאמר מלבב ומעניין 466554
מאמר מלבב ומעניין 466555
מאמר מלבב ומעניין 466559
אין לי מושג מה הקשר בין זה לקניבליזם, אבל אישית אין לי שום סימפטיה לחולדים- יצורים איומים שאי אפשר להפטר מהם. כל פעם שאני מסתכל על התלוליות שלהם בחצר שלי אני מקלל את טליה שניידר ואת כל חסידי הגינות האורגניות באשר הם. אף פעם הם לא כותבים על היצורים האלו בספרי ההדרכה נוטפי הסילאן האורגני שלהם.
מאמר מלבב ומעניין 466561
סתם תירוץ להגיב. אבל יש לזה קשר לאבולוציה. ראה:
הומאז' לשכ''ג 466563
יותר מהר מסרטן הראות.
למזלי אני לא מעשן ולצערי אין לי הרבה זמן להקדיש לפעילות הדברתית. מה שכן ניסיתי זאת שיטת ההצפה. התפלאתי לגלות כמה מים אפשר לדחוף למחילה מבלי שתווצר שלולית. אני מתקשה להאמין שהכל נבלע במנהרות החולד. אולי יש מערה קרסטית מתחת לחצר שלי ובקרוב יפער בולען ואפול לתו
מאמר מלבב ומעניין 466587
זה יותר מתאים:
מאמר מלבב ומעניין 466568
מכיר את השבשבות האלו שעשינו שהיינו ילדים, להתקין על האפניים, ושהיום מוכרים כאלה במשתלות וחנויות מתנות?
קנה כמה כאלה, ונעץ אותן בתלוליות של מנהרת החולד. אומרים שהויברציות גורמות לחולד להכנס לויברציות, ולמהר לעבור לדשא של השכן.
מאמר מלבב ומעניין 466571
זה בדוק? יש גם מכשיר אלקטרוני שאמור להרעיש ולהציק להם אבל בשני המקרים אני מתקשה להאמין שהויברציות מגיעות מספיק עמוק.
מאמר מלבב ומעניין 466572
זה בדוק. במו אזני שמעתי שאומרים שהויברציות גורמות לחולד להכנס לויברציות.
וקצת יותר ברצינות: במדגם לא מייצג של הגינה שלי זה עבד, אבל אולי זה היה סתם צרוף מקרים.
מאמר מלבב ומעניין 536295
עידכון: שמתי מכשיר חשמלי כזה בגינה, ובמשך כחצי שנה היה שקט. לפני שבוע נגמרו הבטריות ותוך 24 שעות צצה תלולית ראשונה. אני לא יודע אם מדובר בצירוף מקרים, אבל מה שבטוח החלפתי בטריות.
מאמר מלבב ומעניין 466584
אבל הויברציות לא מזמינות sandworms? (ראה http://en.wikipedia.org/wiki/Image:Sandwormtripartit...)
מאמר מלבב ומעניין 466598
:)
אני רוכב עליהם לעבודה.
מאמר מלבב ומעניין 585523
במקום תולעי-חול, השתמש בתרגום המשובח ''עקלתונים''.

התרגום של הספר הראשון מתעלה בכמה מובנים על המקור.
מאמר מלבב ומעניין 467505
שמעתי על שיטה חדשה להפטר ממכרסמים בשדות אלפאלפא ‏1, ע"י יצירת תאורה חזקה על המחילות בשעות הלילה בחורף, מה שמשבש להם את השעון הביולוגי בכלל ואת מערכת הרביה בפרט.

הנה לינק:
או שפשוט תתפוס שיחה עם פרופ' אברהם חיים מאונ' חיפה:
1 כמובן ששיטה שפותחה עבור שדות חקלאיים גדולים לא תהיה בהכרח יעילה בגינה הביתית.
מאמר מלבב ומעניין 467525
1 למה לא אספסת?
מאמר מלבב ומעניין 467552
תודה רבה. בדיוק זרעתי כמה חלקות אספסת בתור עשב חיפוי( קראתי שזה מטמיע חנקן). אבל עכש"י חולד אינו vole. אם אדבר עם הפרופסור ותהיה לי אינפורמציה נוספת, אעדכן כאן. בינתיים נראה שהחולדים התיאשו והלכו לחפור בשדות זרים. אולי הם מחכים שנשתול בצל.
מאמר מלבב ומעניין 467560
מה אכפת לחולדים אם אתה שותל בצל או בשמש?
מאמר מלבב ומעניין 467561
לא קראת שהם חוששים מאור?
מאמר מלבב ומעניין 467790
לא היתה לי סבלנות לקרוא את המאמר השלם, אז אולי תוכל לעזור לי - איך מאירים (או חושבים להאיר) את המחילות? לחפש בעין מחילה מחילה ולשים בכל אחת פנס שיאיר כל החורף נראה לי לא כלכלי.
מאמר מלבב ומעניין 466383
לא סתם זמינות מזון, אלא מזון שמכיל בדיוק את מה שהטורף צריך, עד אחרונת החומצות האמיניות הנדירות.
מאמר מלבב ומעניין 466420
האם אדם האוכל אדם מקבל את קבוצת החלבונים המוגדרת חלבונים הכרחיים מן החי? (לא זוכר מי הם אבל, דומני שמבדובר במספר חלבונים הדרושים להתפתחות המוח בינקות ובגיל ההתבגרות, אותם גופנו לא יודע לסנטז)
מאמר מלבב ומעניין 466422
לא החלבון הכרחי, אלא חומצות האמינו (וחומצות שומן מסויימות). גוף האדם אמור לפרק כל חלבון שהוא אוכל בטרם הוא משתמש בחלקיו, ההנחה של שכ"ג שאדם מתפקד יכיל את כל חומצות האמינו הדרושות לתזונתו של אדם היא יותר מסבירה (למרות שיכול מאוד להיות שלא מדובר במקור מזון אידאלי, שכן הגוף מעדיף לסנטז לבד חומרים מסויימים ולקבל בעודף אחרים, בגלל שיעור ספיגה נמוך).

מכל מקום, ביולוגיה היא מדע אמפירי, יש מתנדבים ?
מאמר מלבב ומעניין 466430
כדאי אולי להזכיר כאן שאדם מתפקד עלול להכיל גם טפילים שמשגשגים בגוף אנושי, וכן חלבונים שחודרים את המערכת החיסונית מבלי להתפרק (כמו החצוף הזה שגורם לקרויצפלד-יעקבסון)
על מלחמת המינים אצל צמחים 572676
(דגדגן: in flowering plants, the beginning of embryogenesis is almost exclusively governed by maternal gene activity)
המיטוכונדריה עוצבה כדי לשרת את הנשים, לא את הגברים 572698
אתה מחזיק בתוכך פיסת קוד חיונית, שבכלל לא הותאמה למערכות שלך.
(דגדגן: Mitochondrial polymorphism had few effects on nuclear gene expression in females but major effects in males)
המיטוכונדריה עוצבה כדי לשרת את הנשים, לא את הגברים 572716
מי שאינה מנויה על science תוכל לקרוא תקציר (לא ממש ברור) כאן.
המיטוכונדריה עוצבה כדי לשרת את הנשים, לא את הגברים 572721
הביטוי Mothers curse הוא פרפראזה על שם הספר Adam's Curse שמדבר (בין שאר הדברים וההגיגים) על הידלדלות כרומוזום Y עד להכחדתו הצפויה עוד כך וכך שנים. ספר מצוין, בתרגומי.
המיטוכונדריה עוצבה כדי לשרת את הנשים, לא את הגברים 573076
לא הייתי בונה על זה.
המיטוכונדריה עוצבה כדי לשרת את הנשים, לא את הגברים 573113
על מה, על היכחדות כרומוזום Y? כדאי שתתחיל לחשוב על זה, זו אפשרות ריאלית, בעוד עשרים אלף שלושים אלף שנה.
המיטוכונדריה עוצבה כדי לשרת את הנשים, לא את הגברים 573159
יש לך תופעה שקיימת עשרות מליוני שנים לפחות, באמת נראה לך נבון להמר על זה שהיא תעלם בעוד הרף עין (עשרות אלפי שנים) ?

כרומוזום Y ממלא כמה תפקידים, בינהם סימון תוכנית ההתפתחות הזכרית (להבדיל מברירת המחדל הנקבית), לכן העלמות שלו תהווה קפיצת מדרגה, ולא צעד הדרגתי (כמו מעבר של גנים לא הכרחיים לכרומוזומים אוטוזומליים), מה שמאוד לא סביר אבולוציונית. אני לא אומר שזה בלתי אפשרי, פשוט הניוון שלו לא מצביע על שום צעד בכיוון.
המיטוכונדריה עוצבה כדי לשרת את הנשים, לא את הגברים 573405
מעניין: http://en.wikipedia.org/wiki/Y_chromosome#Shrinking
המיטוכונדריה עוצבה כדי לשרת את הנשים, לא את הגברים 573414
אמת, זה העניין.
ובנוסף - מגמה של הידלדלות הזרע הגברי בכל העולם, גם באיזורים לא תעשייתיים, מסיבות לא לגמרי ידועות, לעומת יציבות הזרע אצל קופי אדם, למשל.
ברירה לא-טבעית 575164
העיתונאית מארה הביסטנדאהל כתבה ספר על "העלמותן" של 160 מליון נשים (איזו מילה בעברית יכולה להעביר את המשמעות של female בלי להכניס רמזים לחיות?). בעזרת בדיקות אולטרא-סאונד הורים בוחרים שלא להביא אותן לעולם, ותופעת הברירה המינית קורית בסין, מרכז אסיה, הבלקן, אמריקאים ממוצא אסיאתי, וגם זוגות ליברלים מתקדמים. היא טוענת שניכרת טביעת ידם של ארגונים מערביים, כמו תמיכה של ארגונים אמריקאיים שחלה עוד בשנות החמישים כשהגבלת הילודה היתה מטרה לארגונים שמרנים שהתנגדו להתפשטות הקומוניזם ומטרה של אירגונים ליברלים שנילחמו בהתפוצצות האוכלוסין.
ברירה לא-טבעית 575166
אם מדובר בעוברי-נקבות או בתינוקות-נקבות, נראה לי ש''בנות'' יתאים.
מאמר מלבב ומעניין 466230
לא הבנתי מה עניין "תושב המרכז" לפה (אלא אם התכוונת לומר שנהוג להביט על אבולוציה *ברמת גן*).
מאמר מלבב ומעניין 466232
הוא התכוון שהוא לא הגלילי.
מאמר מלבב ומעניין 467185
"הברירה הטבעית" היא למעשה העובדה הפשוטה שמינים שיש להם תכונות המקשות עליהם להתקיים לאורך זמן, פשוט פוחתים ובסופו של דבר נעלמים. זהו תהליך שמתבצע ברמת המין ולא ברמת הפרט (הפרט ממילא מת תוך כמה שנים). "מינים רבים נכחדו בגלל שטובת הפרט דחפה את האוכלוסיה כולה לדרך ללא מוצא" - מ.ש.ל.

_________________
התגעגעתי
מעניין, תודה! 466194
נהניתי מאוד לקרוא.

חסרות לי מאוד הפניות למקורות במאמר עצמו, במיוחד על משפטים כמו: "יער אורנים בצ'כיה, לדוגמה, הפך תוך 25 שנה ליער אלונים בדרך זו."
מאמר נהדר 466228
והנה סיפור:
פעם, כשהתגוררנו אני, זוגתי שתחיה ושני חתולים בקרית אונו, גילינו שבכל פעם שסילבי חוזרת הביתה, בואה מוכרז מספר שניות מראש ע"י קריאות רמות של שני עורבים. בדיקה קצרה הראתה שזוג העורבים עוקב אחריה לכל מקום, עף בגובה נמוך מעליה תוך קריאות נרגזות ובאופן כללי עושה רושם של אי שביעות רצון מנוכחותה במקום. המעקב הצמוד נמשך מספר חודשים. אותנו זה שעשע וסילבי נראתה די אדישה כלפי העורבים וצעקותיהם. העורבים מצידם לא העזו מעולם ממש להתקרב אליה. הם הסתפקו במעוף בגובה נמוך מעליה ולפעמים גם נחתו במרחק בטחון ממנה, תמיד תוך קריאות קולניות. בסוף זה נמאס להם.
אין לי מושג מה עורר את זעמם, אבל לא היה מפתיע אותי אם היא מצאה גוזל שלהם ועשתה ממנו ארוחה קלה.
לזוגתך קוראים סילבי? 466249
לזוגתך קוראים סילבי? 466251
סילבי היא החתולה.
לזוגתך קוראים סילבי? 466267
קשה לך לקרוא עברית? לזוגתי קוראים שתחיה.
חברות בין חתלתול ועורב 467219
חברות בין חתלתול ועורב 467221
מדהים.
עורבים חכמים 466250
מול חלוני (במשרד, במשרד) בקומה התשיעית של מגדל תלאביבי, קינן לו בז מצוי.
הבז, היה צד מכרסמים וחיות קטנות אחרות ונושא אותם אל כרכוב החלון לסעודה שקטה.
זוג עורבים, שחמד לו את בשר הציד הטרי, מצא שיטה.
עורב אחד היה מזנק וטס קרוב מאוד לאפו של הבז, עד שזה התחיל לרדוף אחריו.
בזמן שהעורב הראשון מעסיק את הבז במרדף סרק, העורב השני חוטף את הטרף, ושניהם נפגשים על גג נמוך לסעודה.

וחוזר חלילה שוב ושוב.
עורבים חכמים 466252
הבוזז מן הבז פטור.
עורבים חכמים 466256
הבוז לבוזז מן הבז.
עורבים חכמים 466259
בזבוז מוחלט, כל הבזיזות האלה.
עורבים חכמים 466260
ביזות
עורבים חכמים 466269
אתה עכשיו במונגוליה?
עורבים חכמים 466271
צריך להשאיר משהו גם לפעם הבאה...
עורבים חכמים 466275
פשוט הנחתי שאם תוך 9 דקות הפכת מ"בסין" ל"כבר לא בסין" אז אתה עדיין באזור. טוב, טעות שלי.
עורבים חכמים 466284
אבל אני התכוונתי לביזות פזיזות, הידועות בשמן ''בזיזות''.
עורבים חכמים 466334
אם אתה מתכוון לפזיזות, אז זה לא ''בזיזות'' אלא ''בזזים''.
סוגי עורבים. 466303
באנגלית יש הבחנה בין סוגי עורבים magpie, crow, raven
מה הוא המינוח המקביל בעברית?
סוגי עורבים. 466306
crow - עורב - http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%9...
raven - עורב שחור- http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%9...
magpie - עורב נחלים -
סוגי עורבים. 466326
שמעתי על "עורבני". האם מישהו יודע מה ההבדל בינו לשאר העורבים?
סוגי עורבים. 466327
עורבני זה Jay, והוא נראה ממש אחרת.
סוגי עורבים. 466401
לפי עניות דעתי magpie זה עקעק.
סוגי עורבים. 466445
על-פי "לקסיקון מפה: הציפורים", שאין מוסמך ממנו:

raven = עורב (שחור, חום-עורף, קצר-זנב)
crow = עורב (אפור, אירופי, הודי)
rook = עורב (מזרע)
jay = עורבני
jackdaw = קאק
magpie = עקעק
nutcraker = קיק
chough = זג

אבן-שושן אומר ש"עקעק" הוא "כינוי לעורב הנחלים", כך שגם האלמוני הראשון צדק. מה שמפתיע בעיניי הוא ששלושת האחרונים לא נמצאים בכלל בארץ, אז מי טרח ולמה להמציא להם שם עברי? במיוחד שני האחרונים, שאינם נפוצים או מפורסמים במיוחד. אבל התהייה הזו שייכת, כמובן, לדיון 64.
עורבים בשיר ילדים 466309
סבתי המנוחה היתה שרה לי (ולשאר הנכדים והנינים) את השיר המתוק הבא (תוך כדי הקפצה על הברכיים שלה):
Hoppe hoppe Reiter!
Wenn er fällt, dann schreit er.
Fällt er in den Graben,
fressen ihn die Raben.
Fällt er in den Sumpf,
dann macht der Reiter plumps.
(כאשר כמובן עם הפלומפס מפילים את הרוכב לאחור לקול צהלותיו)

אני התחלתי לפני מספר שבועות לשיר את השיר לילדי (כולל הקפצה על הברכיים כמובן) לשמחתם הרבה, ורק אחרי שאשתי בקשה תרגום יצא לי לחשוב על המילים:
הופה הופה פרש!
כשהוא נופל אז הוא צועק.
הוא נופל לתעלה,
אוכלים אותו העורבים.
הוא נופל לביצה,
אז הפרש עושה פלומפס.
אין, אין על שירי הילדים בגרמנית. אני כבר מחכה בקוצר רוח לספר להם קצת מאגדות האחים גרים.
עורבים בשיר ילדים 466311
איזה שיר ערש אופטימי! כמעט כמו "נומי נומי"...
עורבים בשיר ילדים 466325
זה ממש לא שיר ערש. זה שיר משחק. הוא אמור להצחיק ולהפעיל את הילד, לא להרדים אותו.
עורבים בשיר ילדים 466316
יותר טוב את Max und Moritz.
עורבים בשיר ילדים 466343
יהושע הפרוע שם את מקס ומוריץ בכיס הקטן. אני מניח שכותבי סרטי האימה של היום שמחפשים כל הזמן דרכי מוות יצירתיות גדלו על הספר הזה. זוועה (יש לי שלושה עותקים שונים של הספר באנגלית, בכל אחד איורים מלבבים אחרים)
עורבים בשיר ילדים 466374
לא זוכר את יהושוע פרוע כזוועתי. אציץ בו שוב. גם לא ידעתי שהוא לא עברי במקור. איך קוראים לו במקור?
עורבים בשיר ילדים 466378
Der Struwwelpeter

דודה ויקי מפנה לאתר באנגלית, כולל האיורים

עורבים בשיר ילדים 466381
תודה.
עורבים בשיר ילדים 466384
אגב, גם אני לא זכרתי את הסיפורים הללו מילדותי ורק שהלכתי למופע מחו"ל של יהושע הפרוע שהגיע לארץ לפני כ- 5 שנים, הבנתי במה מדובר. שם גם קניתי את הספר הראשון.

דרך מעניינת לחנך ילדים. מעניין אם הייתי מתנדנד כל הילדות שלי על הכיסא אם הייתי מכיר את פיליפ כילד.
יהושע הפרוע 466388
הפניה לספר בעברית - תרגום משעשע ומקסים בדרכו המיושנת (של מי לעזאזל?)

גירסת פיליפ הלא-מצונזרת כמו שמופיעה בספר שלי

יהושע הפרוע 624387
את התרגום "יהושע הפרוע" תרגמה לילי צדק בשנת 1941, אך העובדה כי צדק היא המתרגמת נודעה רק במרץ 2013!
מעניין, לא? במשך שנים רבות ייחסו את התרגום הזה לאלמוני!
יהושע הפרוע 624405
אז הצדק אכן יצא לאור!

והתרגום הותיק, כפי שצורף בצילומים נאים של ספר עתיק בתגובה מעליך, נהדר.
עורבים בשיר ילדים 466330
כנראה סבתא שלך ז"ל וסבתא שלי תבדל"א מאותו הכפר. אני ואחי גדלנו על ברכי השיר הזה (תרתי משמע) ואהבנו אותו עד שהיא סיפרה לנו מהן המילים (ואז כמובן *עוד יותר* אהבנו אותו)

העליצות שבה שרים את המילים הנוראות הללו מזכירות לי את יהורם גאון שר 'תעבור קנאתי שותקת ותשרוף את ביתך עליך' לפני שהוא מתחיל לפזם לו מנגינה קלילה וקופצנית
עורבים בשיר ילדים 466392
מגיגול זריז מסתבר שיש לשיר הרבה וריאציות והרבה חרוזים אלטרנטיבים. המשותף זה שתי השורות הראשונות והשתיים האחרונות. האלטרנטיבות הן נפילה לשיחים ואז החלזונות אוכלים אותו, נפילה לעשב הירוק ואז נרטבים המכנסים ועוד צרות צרורות שונות ומשונות.

אמא שלי היתה שרה שיר אחר, בעברית:
הופּ, הופּ, הופּ!
סוסי רוץ גלוֹפּ!
על האבנים תקפוץ,
אבל אל תיפול לבוץ.
הוֹפּ, הוֹפּ, הוֹפּ, הוֹפּ, הוֹפּ!
סוסי רוץ גלוֹ-----פּ!

מסתבר שהמקור שלו הוא גם כן גרמני:

Hopp, hopp, hopp!
Pferdchen lauf Gallop!
Über Stock und über Steine,
aber brich dir nicht die Beine!
Hopp, hopp, hopp, hopp, hopp!
Pferdchen lauf Gallop!

ובאמת, מה זה כבר לשבור רגל או שתיים לעומת נפילה לבוץ.
עורבים בשיר ילדים 466448
הסקאלות שלנו לקלילות וקופצניות שונות לחלוטין. איזו מנגינה היית מתאר ככבדה ונוגה (שגם זה אולי לא שיא ההתאמה לשיר)?
עורבים בשיר ילדים 466459
לנו השיר הושר בחיוך מאוזן לאוזן תוך כדי 'הדהרתנו' על הברכיים של סבתא. הקצב היה בהחלט מהיר וקופצני. קשה קצת להשוות גרסאות באינטרנט, אבל אני יוצא מנקודת הנחה שקיים שוני בין שתי גרסה זאת לזו שאתה מכיר
עורבים בשיר ילדים 466493
לא דיברתי על הופה רייטר (קופני ועליז, ברור), אלא על ''ניגון עתיק'' (זה של יהורם גאון).
עורבים בשיר ילדים 466498
אה...

טוב, אולי קופצני ועליז זה באמת קצת מוגזם, אבל תנסה לשיר ותראה שנוצר דיסוננס:

"לה לה לה לה לה לה לה לה לה... ותשרוף את ביתך עליך"
עורבים בשיר ילדים 466508
מסכים (ואף כתבתי - מנגינה כבדה ונוגה, גם זה לא שיא ההתאמה לבית הזה). האמת היא שזה אתגר אינהרנטי לשירים מהז'אנר (הלא נדיר) שבו רוב השיר הוא תמים וחיובי, ואז הבית האחרון הוא פתאום נורא ואיום: בהלחנת מוזיקה קלה יש כמעט-אילוץ, או מוסכמה, שלכל הבתים יהיה אותו לחן. נכון שלפעמים כן מצליחים בכך - תגובה 439790. דרך גרועה יותר להתמודד עם האתגר נשמעת בביצוע של בני אמדורסקי לאותו "ניגון עתיק": בבית האחרון העיבוד והשירה נהיים כבדים, איטיים ודרמטיים יותר - גם מאבדים את החן המוזיקלי, וגם דוחפים את המסר חזק מדי.
עורבים בשיר ילדים 466511
עד כמה לא נדיר? (אני שואל ברצינות)

הדוגמא היחידה הנוספת לדיסוננס הזה שקופצת לי לראש היא השיר קופקבנה. הסרט עשה לי טראומת ילדות ומאז אני גם לא סובל את השיר
עורבים בשיר ילדים 466569
בטירונות (שלי לפחות) מראים סרט שמדגים השפעת גז עצבים על כלב.

יפיחותיו של הכלב והעוויתות הנוראיות שלו מלוות במין מנגינה קופצנית חסרת דאגות. טום-טידום-טום.
עורבים בשיר ילדים 466574
זה היה לפני או אחרי השיעור על ערך טוהר הנשק בצבא המוסרי בעולם? (כותב ההודעה לא באמת מתנגד לניסויים בבעלי חיים.)
עורבים בשיר ילדים 466593
לא צריך באמת להתנגד לניסויים בבעלי חיים, כדי להתנגד לניסויים מיותרים בבעלי חיים.
עורבים בשיר ילדים 466609
אם יש טעם לפתח גז עצבים, יש גם טעם לבדוק את יעילותו.
עורבים בשיר ילדים 466610
ואיך שכחתי, אפילו פחות שנוי במחלוקת - אם הקם להורגך השיג גז עצבים, אין לך ברירה אלא לשפר את השכלתך בנוגע לאיום המרחף מעל ראשך.
עורבים בשיר ילדים 466850
הצבא המוסרי הוא זה שניצח. כל השאר הם מניאקים רצחניים.
עורבים בשיר ילדים 466868
אני זוכר את הסרט הזה שראינו בשבוע של קורס אב"ך בצריפין לפני כ-‏20 שנה.
עורבים בשיר ילדים 466576
אתה רוצה דוגמאות לשירים שמתחילים חיובי ונגמרים ברע, או דוגמאות לשירים כאלה שהמוזיקה לא מתאימה לסוף?
(אגב, יש שני תת-ז'אנרים: באחד, כמו "ניגון עתיק", השיר כולו חיובי עד הסוף הנורא; בשני יש מהלך הדרגתי.)
הדוגמה המובהקת היחידה שקופצת לי לראש לדיסוננס הוא "הצועני השורק", בלדה אנגלוסקסית שביצעו בעברית סוזן ופראן עם הדודאים - אתה תאהב את זה: בסוף האציל עורף את ראשיהם של אשתו ושל המאהב הצועני שלה, וכל זה מושר בלחן עולץ מאין כמוהו.

אני חושב שהתחלה חיובית וסוף רע הוא כמעט חוק-ז'אנר בבלדות האנגלוסקסיות - למדת בבית-ספר את "אדוארד" ו/או את "לורד רנדל"?
466577
"אבי, עזב אותי לפני שעוד נולדתי,
אמי הלכה אל אלהים לפני שנים..."

עוד פעם! טה נה ני נה ני נה ני נה ני נה ני ניי ניי...

_________
העלמה עפרונית, ושבוע עשירי של שביתה.
פסטיבל שירי דיכאון 466592
בדד אשב כעץ עזוב
כי את עזבת, הלכת בלי שוב
כיצד הלכת בעינטוזים
מדוע לי עשית ברזים?

למה, למה, למה, למה
מכרת לי אשליות?
למה, למה, למה, למה
נגזר עלי לחיות?

___
מה רציתם שתמכור? תירס?
466633
לא נראה לי שירדנה ארזי הופיעה שם.

________
העלמה עפרונית ומטבע של שני שקלים
466638
__________
לא יודע איך זה אצלכם, אבל אצלנו ה"שנקל" תופס די חזק במקום "מטבע של שני שקלים"
466640
שתקל עוד יותר עדיף.
466655
או, תודה! זכרתי במעורפל שהיה שיר שבו התפעלתי במיוחד מדיסוננס אשר הכפתור (כמובן, עוד לפני שידעתי לקרוא לו כך), ולא זכרתי איזה. זה.
זה מתאים? 466766
זה מתאים? 466789
תגובה 210378
481018
"מִתַּחַת לַקֶּסֶם הַגּוֹיִי
מַאֲכֶלֶת רוֹצַחַת טְמוּנָה!"

עורבים בשיר ילדים 466586
לא מצאתי את "הצועני השורק" בשירונט. זה שם השיר?
עורבים בשיר ילדים 466656
זה שם השיר, ואכן הוא לא נמצא בשירונט. מומלץ לקנות את הדיסק, בא בחבילה עם האלבום המצוין של סוזן ופראן לבדן, דיון 1471.
עורבים בשיר ילדים 466588
גם אני חשבתי על בלדות אנגלו-אמריקנו-איריות בהקשר הזה. אבל השיר שדובר בו לא מתחבר לזה כלל מבחינת הלחן והמבנה המוזיקלי.
עורבים בשיר ילדים 466720
אם אתה מדבר על ''ניגון עתיק'' ששר אריק לביא, השיר אינו חיובי עד הסוף. הוא אולי יכול להראות חיובי בשתי השורות הראשונות ואחריהן כבר משהו נראה לא בדיוק בריא. הסוף פחות מזעזע מזה שהוא ייתן לה את חייו ומותו ליום ההולדת ואת שתי עיניו ימכור בשבילה.

מה שמזכיר לי את בלדה למעיין, כי חשבתי שעל זה דיברת בהתחלה, שבאמת מסתיים מאד עצוב, אך המוסיקה תואמת את המלים.
עורבים בשיר ילדים 466721
אני אישית דיברתי על ניגון עתיק ששר יהורם גאון...

אני חושב שעד הבית האחרון זה שיר אהבה סטנדרטי למדי של 'אוהב אותך עד מוות'/'אעשה הכל בשבילך' הנפוץ למדי. בבית האחרון מתגלה הצד השני של האובססיה, שבדרך כלל נשאר חבוי
עורבים בשיר ילדים 466952
זה אותו שיר
ולרצות למות זה לא בריא
עורבים בשיר ילדים 466979
מנגינה שמחה יחסית, אבל הסוף הרע ידוע מראש...

"הנה האוטו של "מרבק",
שלום עיניים יקרות,
סליחה, יסלח לי אלוהים,
זאת לא תקופה בשביל פרות."
עורבים בשיר ילדים 467007
עגלים בלי דעת למה
אל הטבח הולכים תמיד
ואשר ליבם לחופש
ממריאים כעפרוני
עורבים בשיר ילדים 466342
אין, אין על ההומור המקברי של ילדים שובבים שנאפים בתנור ופרשים מרקיבים בצד הדרך, חיבת להיות לזה מילה.
עורבים בשיר ילדים 466393
גֶרמָנִיוּת?
עורבים בשיר ילדים 466447
עשית לי את היום! אמא שלי גידלה על ברכי השיר הזה את האחייניות והאחיינים שלי, החל מלפני שש שנים. היא זכרה את השיר (לא מילדותה, אלא ממטפלת גרמניה שהיתה בקיבוץ פעם) באופן פונטי בלבד, ללא מושג מה פירוש המילים, ובמשובש. ניסיתי קצת לעזור עם הידע שלי בגרמנית, והצלחתי חלקית. עכשיו אני רואה שהיא דווקא זכרה לא רע בכלל. ההבדל היחיד הוא דווקא בשתי השורות האחרונות, שבכל הגרסאות שראית היו זהות. אצלנו שרים

Fällt er in die Supp,
macht der Reiter flupp.

ובהחלט סביר שזה שיבוש של זיכרון, אבל דווקא אפשרי (נופל למרק).
עורבים בשיר ילדים 466449
מרק זה Suppe כך שהחריזה יוצרת בעיה.
בחלק מהגרסאות השורה האחרונה באמת מתחילה ישר ב-macht.
עורבים בשיר ילדים 466933
הגירסא העברית (ישר מפי אמי) היא:

נסענו, נסענו בדרך ארוכה
על אבנים, על אבנים ו-
בומס! נפלנו...

אמנם יותר קצר, אבל ככה יש יותר הפלות.. :)
עורבים בשיר ילדים 466943
יש וריאציה מכובסת של דתיה בן דור:

דין דיגי דן, יש לי פוני
אין כמותו ואין כמוני
זהירות, שלולית פתאום -
הופ! עברנו בשלום.
עורבים בשיר ילדים 466958
וחמתי עה"ש היתה שרה בצרפתית משהו כמו

Bateau sur l'eau
J'ai le salais mon bateu
seu l'eau
et pui
j'ai l'conduit
jisque a la port de Paris
une deux pafff

ובפאף "מפילים" את הנכד/ה.
עורבים בשיר ילדים 466980
חמותי, jusqu'a, ועוד.
עוד סיפור עורבים 466314
בקיבוץ שבו גדלתי הסתובב סיפור (חצי אגדה) על עורב. מקורו של הסיפור הוא מלפני הרבה שנים. עורב אחד מצא לו שיטה: הוא היה אורב על גג חדר האוכל, מעל דלת היציאה, ומתבונן מלמעלה על היוצאים. כאשר היה מבחין באדם מבוגר (שיער שיבה) יוצא מהדלת כאשר בידיו צלחת - היה טופח בכנפיו תוך קריאות "קרא! קרא!" רמות. באותה תקופה, מי שהיה צריך לקחת אוכל מחדר האוכל (להביא לחולה או למישהו שעובד) היה שם את האוכל בצלחת, הופך מעליה צלחת נוספת וכך נושא אותו. העורב היה תוקף רק אנשים שנשאו צלחת, ורק אנשים מבוגרים (כהי שיער היו פטורים מעונשו של זה - אם בשל הסיכוי הנמוך יותר לזכות בארוחה ואם בשל הסיכון לעורב). במקרים רבים, המותקף היה נבהל ושומט את הצלחת, שהיתה נופלת ונשברת, והעורב היה זוכה לארוחה.

על פי הסיפור\אגדה, סופו של העורב היה רע ומר: יום אחד החליטו הצעירים בקיבוץ לנקום בו על מעלליו (יש לציין שהיו לו מעללים נוספים, כמו גניבת חפצים נוצצים), והם תפסו אותו ובישלו אותו.
עוד סיפור עורבים 466402
השלב הבא הוא אתרי פישינג המנוהלים ע''י עורבים.
שאלת עורבים 466433
חבר שלי טוען בתוקף שבילדותו (לפני עשרים שנה) העורבים בשכונה היו שחורים, ואילו היום הם אפורים עם ראש שחור. האם יש צדק בדבריו, וחל שינוי בסוגי העורבים הנפוצים באזור תל אביב?
שאלת עורבים 466437
ייתכן מאוד שהוא צודק. בזמנו כל העורבים היו שחורים, מתוך צייתנות לפרדוקס העורבים. עכשיו כבר לא מתעסקים בו כל כך, אז הם מחפפים אותה.
שאלת עורבים 466446
אם הוא באמת מגביל את האבחנה לשכונה שלו, יכול להיות שזה היה שינוי מקומי: שהיתה להקת קאקים שאהבה את השכונה, ואז מסיבה כלשהי נטשה, והעורבים האפורים נכנסו במקומם (אני חושב שאלו שני מיני העורבים שסביר למצוא באזורים עירוניים, פרט לעורבני).
שאלת עורבים 466458
בארץ מלבד דרומה אין כלל עורבים שחורים.העורבים שכולם מתכוונים הוא העורב האפור. קיים תת מין של העורב השחור האירופאי באזורים המדבריים של הארץ אך הוא קטן ממנו משמעותית.
העורב השחור האירופאי הינו עורב שגדול כמעט כפליים מהעורבים שאנחנו מכירים,יצור מפחיד באמת.רק כשרואים אותו(מומלץ בגן החיות של בזל)מקרוב מבינים מאיפה התפתחו המיתוסים.
שאלת עורבים 466463
ויקיפדיה חולקת עליך, ובעורב המצולם שם נתקלתי לא פעם באזור המרכז.
שלושה עורבים על עץ ישבו‏1, שחורים משחור שלושתם היו‏1 466494
כשאומרים "עורב שחור" צריך להבהיר אם מתכוונים למין הנקרא "עורב שחור", או לעורבים מכל מיני מינים שצבעם שחור. עורב המזרע הוא שחור, ובאותו גודל של העורב האפור; הקאק הוא קטן קצת יותר, וגם הוא שחור למדי. שניהם נמצאים בארץ בחבלים הים-תיכוניים.

1 דוּרי דורי דורי דו
שאלת עורבים 467173
ממש לא נכון!
העורב השחור שבדרום הוא העורב "חום העורף" שהוא באמת יותר קטן.
כמו כן בערבה נפוץ העורב השחור קצר הזנב.
עורבים שחורים של ממש אני ראיתי בכרמל לפני שנים, אבל איני יודע מה התמונה כיום. בארצות קרות יש נטיה לכל בעלי החיים להיות גדולים יותר.
העורבים האפורים התרבו במרכז מאוד, כנראה בגלל עצי הפקאן, וכך גם העורבנים.
בשנים האחרונות אני מזהה גידול ניכר באוכלוסיה של הקאקים ועורבי המזרע אבל אולי בגלל שבאיזור שלנו (עמק חפר) התיישבה איזו מושבה מחודשת.
מאמר נהדר 466581
באמת מאמר נהדר מזמן לא שמעתי אוו קראתי סיפתיה נדירה לגזע העורבים המושמץ,
סמי איזה יופי 467157
סוף סוף מאמר עומק אמיתי מאוהב עורבים אמיתי. אני אקרא בעיון וגם אשלח לך ספרות נוספת. מאלמה וגבריאל העורב.
מאמר צפוף מובאות, אך מעניין מהאספקט האישי 468176
מנסיוני שלי עם עורבים במרוצת שני העשורים האחרונים מצאתי אותם כבע"ח נבונים להפליא. הרבה יותר מחיות מחמד טיפוסיות כגון כלבים וחתולים. שמתי לב לעובדה די מוזרה בהתנהגותם כקבוצה בשטח האורבני - העורב האפור העירוני מעדיף להתקבץ ברחובות מסוימים ונמנע ממקומות סמוכים. למשל, רח' פרופסור שור, בצפון הישן של ת"א, מהווה בשעות בין-הערביים מקום כינוס למאות פריטים מהמין. קריאותיהם פשוט מחרישות אוזניים והם מתעופפים מהכא להתם על הגגות וכבלי החשמל ברחוב ללא שום מטרה נראית לעין. כאילו קבעו להיפגש לתה מנחה עם כריכי מלפפון, וקצת אלכוהול, בפאב השכונתי. בעיקר עבור החברה והרכילויות.

דווקא בסביבת מגוריי לא היו עורבים. פשושים ודרורים ויתר ציפורי העיר נתנו את הטון והשיר. עד שהתחלתי בניסוי (לא מדעי). פיזרתי שאריות גבינות קשות, אגוזים למיניהם, קרייקרים וכו', על מעקות מרפסת הגג של דירתי. בתוך שבועות ספורים התקבצה לה להקה נאה ובה עשרות עורבים. בראשם מנהיג/ה ענק/ית עם מוטת כנפיים של קרוב למטר. בקיץ גם שם להם מים למען ירוו את צימאונם. החבורה הולכת וגדלה, והיום, 3 שנים לאחר ההתחלה, הם מונים כבר כמאה ומעלה. עדיין המנהיג/ה חי/ה. היא/וא לא מתבייש/ת לשבת על אדן חלון המטבח הפתוח, ואפילו לקרקר בתביעה למתן נתח מכל מנה המתבשלת בתנור/על הגז.

לאחרונה קראתי (אאל"ט בעיתון 'הארץ') מאמר מתורגם (אאל"ט מ'אמריקן סאיינס') הקובע כי עורבים - כבני אדם - עוברים אבולוציה תרבותית. הם מסתגלים למציאות החיים בערים, ומפתחים מיומנויות חדשות להישרדות. למשל, כפי שגם הוצג בדיון המקורי כאן למעלה, לזרוק אגוזי פקאן מתחת לגלגלי מכוניות כדי לפוצחם. המגאזין טען כי מבחינת ההתפתחות של המין יש לסווגם בסמוך לקופי האדם.

אני, בכל מקרה, בעדם.
הצרחות שלהם - "קרע, קרע, קרע..." דווקא עושות לי טוב...
מאמר צפוף מובאות, אך מעניין מהאספקט האישי 468179
מענין.

האם ידוע על עוד אוכלוסיות של בעלי חיים "עירוניים" העוברים תהליך דומה?

למשל, צוצלות, חתולי רחוב...
מאמר צפוף מובאות, אך מעניין מהאספקט האישי 468189
לא ידוע על אף מין בע''ח אחר, לפחות אני לא ראיתי שום פירסום כזה, המסתגל בצורה כזאת לסביבה האורבנית-האנושית. מלבד הקטע של השלכת אגוזים מתחת לגלגלי מכוניות, מצוינים במאמר הנ''ל עוד מיני מיומנויות שהעורבים למדו. לדוגמא - הם מסוגלים לפתור בעיה של קשר הדורשת שלושה שלבים נפרדים ושונים בסדר קבוע. הכל כדי להשיג מזון. כאילו לפתוח לולאה שילד בגיל שש עדיין לא מסוגל לעשות.

ההתפעלות של החוקרים מהעורבים נעוצה בעובדה שהם גם חכמים כפרטים וגם יודעים לפעול כקבוצה. עם הירארכיה פנימית, אבל גם תוך כדי חלוקה ושיתוף ואמפטיה.
מאמר צפוף מובאות, אך מעניין מהאספקט האישי 468182
עורב עם מוטת כנפיים של קרוב למטר?!
מאמר צפוף מובאות, אך מעניין מהאספקט האישי 468190
כן. היא/הוא ענק/ית כפי שציינתי. זקן/ת השבט, ובפירוש מנהיג/ת הלהקה. משום מה, העורב/ת הבכיר/ה הכי אוהב/ת לשבת על צלחת הלוויין של 'יס' בבניין, כאילו להשקיף על הטריטוריה ולכוון את חיי הקהילה משך רוב שעות היממה בקריאות רמות ובצלילים שונים.

עכשיו, בקור של הימים האחרונים, העורב/ת מעדיף/ה להתחמם במרווח שבין קולטי השמש לדוד המים.
מאמר צפוף מובאות, אך מעניין מהאספקט האישי 468403
המנהיג הוא גם הראשון שהגיע אליך?
מאמר צפוף מובאות, אך מעניין מהאספקט האישי 468546
לא. בהתחלה הגיעו פרטים רגילים וזוגות (ויותר) באופן אקראי. כאילו עברו בסביבה במקרה ונכנסו לראות מה קורה, נעלמו לכמה ימים ושוב חזרו (אולי היו אלה בכלל אחרים). הענק/ית בא/ה לסביבה אומנם בשלב די מוקדם אבל בחר/ה תחילה לשבת על ראש עמוד חשמל במרחק מה. הנוכחות הפיזית יוצאת הדופן משכה את תשומת לבי, כמובן, דווקא לציפור הספציפית הזאת. והעובדה שנראה היה כי אין לה חיי משפחה וזוגיות כלעורבים רגילים. רק לאחר שבועות מספר היא התקרבה והתיישבה על הגג.

למעשה, כל הלהקה נעלמה לחלוטין מהשטח מאז שכתבתי עליהם כאן. בסוף השבוע הנוכחי אין אפילו בדל נוצה והד קרע...רע.. בסביבה. יתכן ואינם רואים בעין יפה פירסום פולשני לחייהם הפרטיים. במיוחד באתר הפונה בעיקר לאיילים...
מאמר צפוף מובאות, אך מעניין מהאספקט האישי 468570
אוה... עצוב לשמוע. אבל אולי עוד יחזרו, רק יצאו לטיול של סופשבוע?
ואיך רואים מי מהם חי לבד ומי בזוג?
מאמר צפוף מובאות, אך מעניין מהאספקט האישי 468583
הזוגות מתעופפים ביחד ונוחתים בסמוך זה לזו. או שנמצאים בנקודות שונות וקוראים אחד לשניה, ולהיפך, ואז בן/בת הזוג מצטרף/ת. הציפור הגדולה טסה סולו, וכשהיא משנה מיקום עורבים אחרים מגיעים גם הם אבל שומרים על ריחוק מסוים. כאילו נותנים לה את הספייס שלה מתוך כבוד לפרטיות ולבחירות האישיות שלקחה כרווק/גרוש/פרוד/אלמן.

אני חושד שוועד הבית במגדלי אקירוב שיחדו את הלהקה בהצעת דיל 'הכל כלול' לסופשבוע ארוך. עם הפעלות לגוזלים, דיסקו בבריכה, רכיכות ותולעים וערמונים קלויים על האש 24 שעות ביממה. לא מכבר תפסתי איזו מחומצנת בלונד משלהם נוסעת בג'יפ האמר כאן ברחוב, לוטשת עיניים כלפי מעלה ומדברת כל העת בפלאפון. ואצלנו אין אפילו מכולת למצער, שלא לדבר על קניון או בוטיק יוקרה בסגנון כיכר המדינה. ככה זה - המרפסת של השכן העשיר תמיד גבוהה יותר.
מאמר צפוף מובאות, אך מעניין מהאספקט האישי 468586
אם זה המצב, אתה צריך לתפוס איתם שיחה ולהסביר שבשביל החבר'ה מאקירוב הם בס''כ תם אטרקציה לרגע, לא חברים שאפשר לסמוך עליהם.
מאמר צפוף מובאות, אך מעניין מהאספקט האישי 468596
ברור כי המניעים של ה'אקירובים' אינם טהורים, והם מנצלים את העורבים 'שלי' כמנהגם בעובדי קבלן. הצרה היא שיש להם אינטרס קיומי בחיזור אחר עופות הקרע...רע. לא לשם העברת הגנום אלא לשימור המאגר הקיים. צאצאיהם בני מינם.

ילדיהם הרי קוראים עיתונים ברשת, ולבטח צופים בטלוויזיה. חלקם אפילו הולכים לבתי ספר רגילים. שם הם נתקלים בביטויי גנאי קשים כלפי ההורים. מכנים אותם קפיטלסטים חזיריים, מושחתים, נצלנים, הורסי איכות הסביבה ומזהמי הים, האויר והיבשה. וכבר אי אפשר לקנות אותם בעוד איי-פוד חדש לאחר שיש להם כבר שלושה. אז חושבים מחוץ לקופסה.

עובדים בדיוק בשיטות המוכרות להם ממערכות בחירות. עם קבלני קולות. מחפשים עורבים בעלי מעמד והשפעה בקהילה, מצ'פרים אותם באברה רחבה ובמקור פתוח לרווחה - כספי תרומות כאילו - והללו יבטיחו ג'ובים וטובות הנאה לבני עדתם. להיא משכנתא מוגדלת ומסובסדת לשיפוץ והרחבת הקן. להוא עם הזנב המרוט משרת משגיח מלמעלה על כיסוי הראש מטעם משרד הדתות, שבצידה גם שידוך עם עורבת עגונה. ככה בונים כוח פוליטי.

וכך הם יוכיחו לילדים כי במציאות האמיתית בעצם ההורים הם אנשים טובים בבסיס. שוחרי טבע נלהבים, דואגים לחי ולמעופפים האפורים, תורמים לאקולוגיה ועוזרים לאבולוציה. מה זה בשבילם להעביר דירה כמה עשרות משפחות... תמיד ניתן לקמבן את הקמפיין לפרויקט 'פינוי בינוי' ולהכניס על הדרך עוד קצת ג'ובות לחשבון אוף-שור. מה שנקרא - שתי ציפורים בשוט אחד.
מאמר צפוף מובאות, אך מעניין מהאספקט האישי 469340
היום אחה"צ סוף-סוף שמעתי קריאות עורב. לא משהו קבוצתי. יותר בבודדת. פתחתי חלון ותריס (בסגנון ריטה לפני ואחר הפירוד מרמי) וגיליתי את הענק/ית משחר/ת שוב על מרפסת חלון המטבח. האמת - התרגשתי. מין איחוד משפחה שכזה. שמתי לו/לה גבינת גאודה ופיסות כבד הודו מטוגנות בשמן ובצל. תוך דקות הכל נאכל. אבל ככלות הסעודה נעלמה הציפור/ה אל הלא-נודע. נפלאות דרכי העורבים והתנהלותם האורבנית. מקווה שישובו חזרה.
מאמר צפוף מובאות, אך מעניין מהאספקט האישי 469342
אחרי סעודת הפאר שהגשת לו, יש להניח שהענק דנן ישוב בחדווה. אם יביא את האחרים זו שאלה, תלוי כמה הוא אגואיסט.
טעות קטנה 470291
תחת התמונה כתוב "Corvux",
וצריך להיות Corvus.
תוקן. תודה 470319
מאמר מעולה 530037
זה כבר כמה זמן שהעורבים שבשכונה שלי מושכים את עיניי.
הם מהפנטים ,גם ביופיים,בנוכחות העוצמתית שלהם ובביטחון שהם מפגינים.
בניגוד לציפורים אחרות הם לא ממש מפחדים ממני וגם שאני מתקרבת הם פשוט צווחים עליי קצת או מנתרים כמה צעדים אחורה,אבל הם לא ממש טורחים לעוף למקום אחר.
מעניין לקרוא על האינטלגנציה שלהם ,הם באמת נראים חכמים ,מין חוכמת רחוב כזו שאין להרבה חיות.
533623
זה כבר היה לנו? 547866
זה כבר היה לנו? 547874
גאון. אבל זה נראה כמו אילוף. ראיתי פעם סרטון דומה על סנאים (לא הסנאים ההם <דמיין קישור>, סנאים אמיתיים) שעוברים מסלול מכשולים די מסובך בניסוי וטעייה]‏1. לעומת זאת יש את הטיפשות הזאת של פרימטים (זהירות- אולי מדובר באגדה אורבנית) שנלכדים על ידי כך שהם תופסים משהו באגרופם ומסרבים להרפות ולכן לא מסוגלים להוציא את ידם מהמלכודת.

זה כבר היה לנו? 547977
נדמה לי שאת הסיפור על הפרימטים שלא משחררים את האגרוף ראיתי בסרט קולנוע ישן ("המדבר המתעורר" מבית דיסני ?) - ה"משהו" היה, אאז"נ, גוש מלח. האינטרפרטציה המאוחרת שלי היא שכף היד נתקעת להם בפתח הצר כך שכדי לפתוח אותה עליהם להפסיק למשוך את היד כולה, ואת זה קשה להם לעשות כי פעולת המשיכה היא כמעט אינסטינקטיבית. באותם ימים בהם סרט טבע היה חויה נדירה שהלכת לקולנוע כדי לראות ולהתפעם‏1, הרעיון שמשהו מבויים שם בכלל לא עלה בדעתי, וגם המבוגרים - ראיתי את הסרט עם הורי - לא פקפקו באמינות.
____________
1- "עולם הדממה" של קוסטו היה להיט היסטרי.
זה כבר היה לנו? 547980
גם אני זוכר את זה מסרט ישן, עם בושמנים שישנים שעונים על מרפקם כדי שלא יכנסו להם נמלים לאוזן, אבל אולי אני מתבלבל עם הסרט עם בקבוק הקוקה קולה. בכל אופן, חיטוט באינטרנט מעלה שמדובר בקלישאה ידועה, אבל המקור עצמו לא ברור.
זה כבר היה לנו? 548041
אני ראיתי את זה אצל הסימפסונז (עונה 5 פרק 6, 1F03 ברשימת קכל).

_____
כן, אני יודע. צר עולמי כנרתיק בתולה.
זה כבר היה לנו? 548064
נו, אז בטוח שזה אמיתי.
זה כבר היה לנו? 548066
בטח התכוונת שזה קרומולנטי.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים