מאות מצלמות מהירות חדישות יוצבו בכבישי הארץ 3253
משטרת ישראל מתכננת להציב בשלוש השנים הקרובות 300 מצלמות בכבישי הארץ, שיפעלו ביעילות ובדיוק גבוהים בהרבה מאלה של המצלמות הנוכחיות. 20 המצלמות הראשונות צפויות להתחיל לפעול כבר בחודש נובמבר.

100 מן המצלמות המתוכננות הן מצלמות רמזור המתעדות מכוניות העוברות באור אדום, ו-‏200 הן מצלמות מהירות המתעדות מכוניות הנוסעות במהירות מופרזת. בניגוד למצלמות המהירות הישנות, המנציחות את העבירה על סרט צילום ומודדות מהירות בעזרת רדאר, מצלמות המהירות החדשות הן דיגיטליות, ומודדות את המהירות באמצעות זוג לולאות המוטמנות בכביש. כך, המצלמות החדשות הן אמינות ומדוייקות בהרבה, מסוגלות להפיק עד שני דו"חות בשניה, קשה הרבה יותר להתחמק מהן, והן מאפשרות לדו"חות להגיע לבית בעל המכונית תוך ארבעה ימים, בהשוואה לפרק זמן של כחודשיים במצלמות הישנות.

המצלמות החדשות עתידות לעלות כ-‏150 מיליון ש"ח, ותפעולן במשך 10 שנים יעלה כ-‏450 מיליון ש"ח. המצלמות צפויות להפיק כמיליון ורבע דו"חות בשנה, שיסתכמו בקנסות בגובה 875 מיליון ש"ח אשר יועברו לאוצר המדינה. לדברי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים והמשרד לבטחון פנים, המצלמות החדשות מיועדות אך ורק לשנות את הרגלי הנהיגה, ולא להוות מס חדש.

למרות שרוב תאונות הדרכים הקטלניות מתרחשות בסביבה עירונית, המצלמות יוצבו רק בכבישים ראשיים מחוץ לערים. 20 המצלמות הראשונות ייפרסו בכבישים עמוסים כדוגמת כביש תל־אביב־ירושלים וכביש החוף, ובמיקום כלל המצלמות יושם דגש על כבישים אדומים ונקודות מועדות לתאונות. בכביש חוצה ישראל (כביש 6) לא יוצבו מצלמות.

בעתירה לבג"ץ שהגישו לפני כשבוע העיתונאי רוני אהרונוביץ' וארנון פלקוב, הם מבקשים שלא להפעיל את מצלמות המהירות החדשות, או לחילופין, שהמצלמות יפיקו דו"חות רק כאשר מהירות הנהיגה היא לפחות 25 קמ"ש מעל המהירות המותרת. העותרים מבקשים להציב מצלמות רמזור רבות בערים, ולדבריהם "המהירות הינה מיתוס שקרי המשמש קרדום לחפור בכיסו של האזרח במסווה של פיקוח מהירות".

הקשר בין מהירות הנהיגה לבין בטיחות בדרכים הוא שנוי במחלוקת. ישנם מחקרים המלמדים כי נהיגה במהירות מופרזת לא גורמת כשלעצמה לתאונות, אלא רק מחמירה את תוצאותיה של תאונה שהיתה נגרמת בלאו הכי, למשל בשל אי שמירת מרחק. חרף השיפורים הטכנולוגיים במכוניות ושיפורי בטיחות ברבים מכבישי הארץ בעשורים האחרונים, ולמרות שבחלק ממדינות אירופה הועלתה המהירות המותרת בשנים האחרונות, המהירות המותרת בכבישי הארץ כמעט ולא השתנתה מאז שנות ה-‏80.
קישורים
The Marker - שאלות ותשובות על המצלמות החדשות
The Marker - עתירה לבג"ץ נגד המצלמות
ערוץ 2 - כתבה מלפני כשנה על המצלמות החדשות
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

עובדות על אבידות בתאונות דרכים וכביש 551714
א. למעלה מ-‏40% הנקטלים בתאונות שייכים למגזר הערבי-מוסלמי. בערך פי 3 מחלקם באוכלוסייה.
ב. כמעט כל שבוע מדווח על פעוט/ה שנדרס/ה ע"י בן משפחה תוך נסיעה ברוורס. משו דפוק מהיסוד בפרספקטיבה לאחור.
ג. כרבע מקורבנות הדמים בכבישים נמנים על עדות החרדים. אשכנזים כספרדים. זילות החוק והממלכה כחרב פיפיות.
ד. כמעט ואין חשיבות למהירות הנסיעה כגורם משמעותי לתאונה. אלכוהול ואקסטזי כן.
עובדות על אבידות בתאונות דרכים וכביש 551727
ד לא סותר את א ב ג?
עובדות על אבידות בתאונות דרכים וכביש 551748
הכיצד?
עובדות על אבידות בתאונות דרכים וכביש 551749
חרדים ואקסטזי, מוסלמים ואלכוהול, איכשהו לא נדבק אצלי.
עובדות על אבידות בתאונות דרכים וכביש 551750
בגלל שלא נדבק, רבוי התאונות.
(אישית נתקלתי רק בחרדי אחד שהשתמש פעם אחת באקסטזי, בהרבה דתיים שהשתמשו בחשיש וגראס ובהרבה מוסלמים ששתו אלכוהול, בייחוד הרנין את לבי השייך שהסביר לי שהקוראן אוסר שיכר ולא ברנדי.)
עובדות על אבידות בתאונות דרכים וכביש 551756
אגב, אותו שייח' מייצג אסכולה ותיקה מאוד באיסלאם, שטוענת שהאיסור הוא על אלכוהול מענבים. האסכולה הזו מקובלת להפליא בקווקז (ככה שאתה יכול למצוא מוסלמים מרימים כוס וודקה לכבוד הנביא מוחמד), ומן הסתם גם לעראק הזחלאווי יש קשר למסורת הזו.
עובדות על אבידות בתאונות דרכים וכביש 551976
וברנדי הוא לא מענבים?
עובדות על אבידות בתאונות דרכים וכביש 551981
תלוי איזה. 777 מיוצר מענבים, דווקא.
עובדות על אבידות בתאונות דרכים וכביש 552192
גם ערק בדרך כלל
עובדות על אבידות בתאונות דרכים וכביש 551765
אין סתירה מהותית בין א ב ג ו-ד. שלושת הראשונים מייצגים התנהגות טיפוסית למגזרים מוגדרים בישראל המייצרים מטבעם הימנעות פנימית מציות לשלטון ולרשויות בהרחבה. לא לחינם נהרגים כל שנה פעוטות רבים דווקא בסקטורים אלו כתוצאה מרשלנות בסיסית של נסיעה לאחור.

סמים ממריצים כדוגמת אלכוהול וספידים משותפים לכל. זה פחות עניין המהירות ויותר תחושת העל של שכרון החושים. הבחור ההוא שהרג חמישה (פלוס אחיו התאום) חרג מהיכולת לאמוד אפשרויות בגלל אותו מטען כבד בראש.
עובדות על אבידות בתאונות דרכים וכביש 551768
אבל במקרה של הפעוטות הנדרסים ברברס לא נעשתה עבירה על חוק ספציפי. יש כמובן חוקים אבסטרקטיים כמו "הנוהג ברכב ינקוט זהירות בהתאם למצב" אבל הם טובים כדי לשפוט את הנהג לאחר התאונה, לא כדי להנחות אותו כיצד לנהוג מלכתחילה. הרוב הנוקט זהירות בהתאם למצב עושה זאת לא בגלל שהוא זוכר שיש חוק כזה. (השווה לעצירה ברמזור או מתן זכות קדימה או נסיעה במהירות X ולא יותר, שהסיבה המיידית לעשייתם היא החוק, ורק ברקע שיקול הבטיחות.)

אחד ההסברים לתופעת דריסת הפעוטות במגזר הוא תשתית: אצל היהודים יש יותר מדרכות ויותר גני משחקים, ולכן יותר הפרדה פיזית בין פעוטות לבין פגושים.

אבל אני דווקא לא רוצה לנפנף בקלילות את הדיון על תרבות נהיגה של הערבים. תורה שבעל-פה נפוצה אצל יהודים היא שערבים נוהגים בממוצע באופן יותר פרוע (וכבישים באזורים מרובי ערבים מסוכנים יותר). מעניין אם זה נכון, ואם כן למה. סיבה אפשרית אחת היא הבדל תרבותי: חשיבות יותר גדולה אצלם להפגנת אומץ וגבריות לעומת בטיחות. וסיבה אפשרית אחרת היא מה שאתה מדבר עליו, וזו האפשרות הבאמת מעניינת ובאמת עצובה: תחושה אצלם שהחוק, באופן כללי, הוא על-ידי יהודים, למען יהודים, ואולי נגד ערבים. ואולי מהחוק, בהשלכה, גם תרבות של זהירות ובטיחות בכלל.
עובדות על אבידות בתאונות דרכים וכביש 551775
לפני זמן מה נסענו לגולן. ובחזרתנו הפעלנו את הג'יפיאס אף על פי שהכרתי את הדרך, על מנת שתהיה לנו התראה על מכמונות מהירות. הג'יפיאס, מצידו, בחר להוביל אותנו בדרכים לא-דרכים, וכך עברנו דרך כל הכפרים הערביים בגליל, פחות או יותר, עד שנמאס לי וכיבינו אותו.
לא אבין משום מה אין אצלם תאורה בכבישים. מפני מה לא יכולים לשים פנס אחד, לפחות, בצומת ראמה‏1, שהרי היא לא מרומזרת, ורכבים נוסעים שם במהירות גבוהה משום שזה כביש בין-עירוני, ומצד שני הפונים ל- ומראמה, מנסים להשתלב בכביש.

אין לי ספק שהסיבות שמנית נכונות, אבל שיפור תשתיות לא יזיק.

1 זה לא קשור לטיול הכפרים הערביים בלילה. את זה גילינו בדרך הלוך.
עובדות על אבידות בתאונות דרכים וכביש 551779
נראה לי שמתבקשת כאן שאלה: כמה חשמל צורך הפנס במצוי בשנה? כמה זה עולה?
עובדות על אבידות בתאונות דרכים וכביש 551781
אין לי שמץ של מושג. אבל מן הסתם אותו המחיר שעולה פנס ברמת גן.
עובדות על אבידות בתאונות דרכים וכביש 551785
בשביל רמת גן מספיקה נורה אחת.
עובדות על אבידות בתאונות דרכים וכביש 552806
מכיוון שאף אחד אחר לא ענה, וזה עניין אותי:

חישוב מקורב מאוד:

ראשית כל, פנס בודד עוזר אולי להאיר את ילדותינו הקטנה, אבל בצומת שמים תמיד רצף של פנסים. נראה לי ש־25 הוא מספר טיפוסי לצומת קטנה.

ההספק של הפנס: הערכה גסה שלי: 200W. למישהו יש מקור סביר יותר?

לכן ההספק של צומת הוא 5kW. לפי תעריף חברת חשמל המחיר הוא 35.49 אגורות לקוו"ש. כלומר לכל צומת יש עלות של 1.7745 ש"ח לשעה, או 15,555 ש"ח לשנה.

לא סכום נוראי.
עובדות על אבידות בתאונות דרכים וכביש 552809
נדמה לי שהפנסים שלך דולקים גם בשעות האור. לא חבל?
עובדות על אבידות בתאונות דרכים וכביש 552811
נכון. אפשר לחלק בשניים בערך. 7777 ש"ח לשנה.
עובדות על אבידות בתאונות דרכים וכביש 552816
הרבה פחות. חל''ד (מע''צ לשעבר) קונה את החשמל בתעריף לילה מיוחד, שמסתמך על העובדה שבלילה כדאי לחברת החשמל למכור בכל מחיר גבוה מאפס, כיוון שאחרת האנרגיה פשוט יורדת לטמיון. אני לא יודע לאיזה דיל הם הצליחו להגיע עם חח''י אבל אין לי ספק שהם לא משלמים את התעריף שאתה רואה באתר, בדיוק כמו שיצחק תשובה לא משלם עמלות לפי ''תעריפון הבנק''.
לחברת החשמל אסור לעשות דילים 552830
לחברת החשמל אסור לעשות דילים. המחירים נקבעים ע"י רשות החשמל שהיא גוף חיצוני לחברת החשמל.
למה בבנק זה אחרת? כי חברת החשמל היא מונופול רשמי ואילו הבנק כביכול נמצא בתחרות עם בנקים אחרים. על מונופול מותר להטיל מגבלות, כולל האיסור להפלות בין לקוחות סתם ככה.

אני מניחה שאתה מתכוון לתעריפים מיוחדים כגון התעריף למאור רחובות ציבוריים או תעו"ז.

לא הייתי קוראת לזה דיל.
לחברת החשמל אסור לעשות דילים 552866
למיטב הבנתי חברת החשמל יכולה לעשות עסקאות עם לקוחות מיוחדים כמו חל"ד, צה"ל או מקורות - היא תצטרך לקבל את אישור הרשות לכך, אבל כיוון שזה משרת הן את האינטרס של הצבור והן את זה של חח"י אין סיבה שהרשות לא תאשר זאת. אם, למשל, חל"ד מוכנה לרכוש מאה מגוואט בכל לילות השנה כדי להאיר 800 ק"מ של כבישים בין-עירוניים אבל היא יכולה לעמוד בזה רק אם המחיר יהיה 20 אגורות לקוט"ש, ואם לחברה יש קבולת יצור כזו שמתבזבזת לשווא - אז למה לא לאשר את זה? אם יבוא לקוח אחר וירצה גם הוא להאיר 800 ק"מ כביש אפשר יהיה להציע לו אותה עסקה בלי שום אפליה.
לחברת החשמל אסור לעשות דילים 552942
לחברת החשמל אסור לעשות המון דברים בניגוד לחוקים. לא שמפריע לה לעשות אותם. בשם מפא"י ההיסטורית, ההסתדרות, הסוציאליזם והמונופול הממשלתי, משטים ח"י אלפי עובדיה והפנסיונרים בכלל הציבור הישראלי. עד היום "הצליחה" חח"י לצבור חוב חיצוני קטן של כ-‏70 מיליארד שקלים. 10,000 ש"ח מוטלים על כל קשישה, זאטוט, והריונית במדינה. בלי לחשבן את תקבולי הפנסיה השמנים מבפנים.

כמובן שיש פתרון טכנולוגי לשעות הצריכה העצלה בלילה. קוראים לו 'אגירה צבורה'. רק מה, זה לא מצריך אלפי עובדים במשרה מלאה. אפילו לא עשרות. לכן הרעיון נדחה מזה שנות דור. אוברקוביץ' ז"ל לא היה בסיסו הפוליטי-אלקטוראלי של רבין זצ"ל?
לחברת החשמל אסור לעשות דילים 552962
אי שם בזכרון שלי כתוב שאוברקוביץ היה בליכוד, אבל אולי אני טועה.
לחברת החשמל אסור לעשות דילים 553033
אתה טועה. הוא היה הכי מערך שאפשר. מראשי מחנה רבין.
לחברת החשמל אסור לעשות דילים 553059
צודק. אולי התבלבלתי עם רוזנר.
לחברת החשמל אסור לעשות דילים 552989
הבעיה העיקרית עם ''אגירה צבורה'' היא טכנולוגית. הטכנולוגיות שכן קיימות הן גם בזבזניות וגם דורשות המון עובדים וגם מזיקות לאיכות הסביבה.
לחברת החשמל אסור לעשות דילים 553013
דיון 2878
לחברת החשמל אסור לעשות דילים 553019
הרעיון הנידון שם (צוק מנרה) דורש עובדים ודורש שטח (סוג של פגיעה באיכה''ס). זאת בנוסף לעלויות הקמה, חומרים לתחזוקה (בנוסף לעובדים) והחלפת ציוד מתבלה.
יכול להיות שזה עדיין כדאי, אבל כנראה לא מספיק כדי להוכיח קונספירציה.
לחברת החשמל אסור לעשות דילים 553032
במקור 'אגירה שאובה' קשורה לפרוייקט 'תעלת הימים'. מהים התיכון בואכה רמת ערד, ומשם להפיל את המים לים המלח תוך כדי סיבוב טורבינות חשמל.

בשנים האחרונות התגבשה מחשבה שונה בחסות הנשיא פרס: לחבר בין מפלס פני הים באילת/עקבה לבין מינוס 400 מ' של ים המלח. רוב הדרך בכח המשיכה. תוך פיתוח פארקי מים, בריכות דגה, תיירות ונופש, לצד הפקת חשמל בירידה, גם לצורך התפלה .להערכתי זה יקרה תוך דור או שניים. כי זה כלכלי ואקולוגי ונכון לעשות.
לחברת החשמל אסור לעשות דילים 553039
גם הערך האקולוגי של תעלת הימים -אם מהים התיכון ואם מים סוף - נתון במחלוקת עמוקה ביותר. וגם קולנית מספיק להגיע לעיתונות הרגילה.

אני מאוד מקווה שלפני חלוף "דור או שניים" יתפתחו טכנולוגיות אנרגיה טובות יותר. אני אישית רוצה BTL Biomass_to_liquid [Wikipedia] כאן ועכשיו, אבל כנראה שהטכנולוגיה עדיין בשלב הסטרטאפ.
לחברת החשמל אסור לעשות דילים 553040
מסכים פעמיים. ביומסה היא העתיד ותעלת הימים זה פיל לבן.
לחברת החשמל אסור לעשות דילים 553068
מתקשה לקלוט מה רע אקולוגית בהעברת מים מהים האדום דרך מדבר צחיח לים המלח באמצעות חוק הפיזיקה שגילה אייזיק קשישא.
לחברת החשמל אסור לעשות דילים 553070
אאל"ט ישנה עליה של כ- 200 מ'.
לחברת החשמל אסור לעשות דילים 553073
גם, וגם בעיה כימית שלא ברורה לי אבל משהו בעירוב מי ים סוף עם מי ים המלח גורם להתגבסות של המים ויצירת גושי גבס בים המלח, או משהו דומה.
לחברת החשמל אסור לעשות דילים 553076
לא ידעתי, ונשמע משונה. הרי מי הים האדום אמורים לדלל את ריכוז היסודות בים המלח ולא להיפך. אבל, כאמור, לא יודע.
לחברת החשמל אסור לעשות דילים 553077
לפי הדודה: תעלת הימים#השלכות סביבתיות אפשריות [ויקיפדיה]:
"הגבס יווצר כיוון שיוזרמו לים המלח מי ים סוף העשירים בסולפאט בעוד מי ים המלח עשירים בקלציום. ים המלח יהיה בעל רוויה לגבי גבס ולכן יושקע הגבס."
לחברת החשמל אסור לעשות דילים 553101
"מי ים סוף העשירים בסולפאט"? כמה פרודות למ"ק ייחשבו ל"עשירים" מול ריכוז עשרות אחוזי המלחים בים המלח?

נראה כמו פרוספקט מבית היוצר של יחצ"ן האחים עופר. (כי מ'כפת לנו אם יהא גבס שקוע בקרקעית ים המוות הגווע ממילא, במידה ועל הדרך יסופקו מטרות חיוביות רבות אחרות. עצם העובדה שכי"ל לא השמיעה קולה בסוגייה מעידה על כוונת זדון. ועדיין יש לזכור - כל האגן הדרומי משועבד כיום למטרות הכלכליות של הקבוצה. לצנינים בעיניהם תיחשב גלישת מים טריים לבריכות ההפקה)
לחברת החשמל אסור לעשות דילים 553111
אני זוכר שעו לנו את הניסוי הזה בבית ספר יסודי והתוצאה היה ששקע גבס. זה הוזכר במפורש כסכנה אפשרית של תעלת הימים. זה היה עוד כשכ"יל היתה חברה ממשלתית.

איפה אתה רואה שאין תגובה של כי"ל או של העופרים לנושא? רק מעצם העובדה שהערך הקטן בוויקיפדיה לא כולל את תגובתם?
לחברת החשמל אסור לעשות דילים 553074
וגם אם יש עליות הן לצורך ירידה והפקת אנרגיה בצידה. פלוס יתרונות נוספים שצוינו למעלה.
לחברת החשמל אסור לעשות דילים 553106
הבעיה העיקרית, כפי שאני מבין, היא מה לעשות אחרי שים המלח מתמלא מחדש.
לחברת החשמל אסור לעשות דילים 553113
זה דווקא קל; אתה שולט בקצב הזרימה, כך שאתה יכול להזרים מים בהתאם לקצב האידוי השנתי.
לחברת החשמל אסור לעשות דילים 553406
כן, כמה חשמל אתה מפיק מכמות השווה לאידוי השנתי?
לחברת החשמל אסור לעשות דילים 553408
אני חושב שלא כל כך מעט (אנחנו מדברים על סדר גודל של שבע מאות מיליוני קובים בשנה), אבל זה לא כל כך משנה; המטרות של התומכים בפרויקט במתכונתו הנוכחית הן עצירת ירידת המפלס ויצירת מוקדי משיכה לתיירים בערבה הישראלית והירדנית, והפקת חשמל היא רק תועלת לוואי. בעיני כל הרעיון הוא מטורף למדי, ואני שמח מאד בכך שאני לא רואה שום סכוי שהוא ימומש.
לחברת החשמל אסור לעשות דילים 553152
נדמה לי שישנה מחלוקת בקשר לתועלת הכלכלית של מאזן ההשקעה/התפוקה של אנרגיות.
לחברת החשמל אסור לעשות דילים 553094
ביומסה זה העבר - זה פח השמן מחנוכה

העתיד הוא היתוך גרעיני [ויקיפדיה] ואולי אפילו דברים שמבוססים על אפקט קזימיר [ויקיפדיה]
לחברת החשמל אסור לעשות דילים 553110
ביומסה קיימת ומתפתחת גם היום גם מה שאתה התכוונת אליו, גם הגרסה המגעילה וגם הגרסה העוד יותר מגעילה.

היתוך גרעיני זה משהו שכיום עולה המון כסף ואף אחד לא יודע אם הוא יעבוד וכמה הוא יעלה.

על קזימיר לא שמעתי, יש פרויקט ספציפי?
לחברת החשמל אסור לעשות דילים 553122
שריפת חומר אורגני היא הטכנולוגיה הכי עתיקה שיש , היתרון היחיד שיכול להיות לביודלק לסוגיו על נפט זה במקרה שהנפט והגז והפחם ייגמרו

יש כמה ניסיונות בתחום ההיתוך שהם פחות יקרים מהגרסה האורתודוקסית של הITER למשל polywell [Wikipedia]

להערכתי הלא ממש מקצועית אנחנו במרחק של לפחות כמה עשרות שנים מניצול תופעות של אנרגיית וואקום כמו אפקט קזימיר (אחת הטכנולוגיות שזה דורש זה מוליכי-על)
לחברת החשמל אסור לעשות דילים 553336
כפי שכתבה המאחרת בתגובה 553206 הרעיון בביומסה הוא לא לגדל צמחים רק לאנרגיה אלא להשתמש בביומסה שהיום אנחנו זורקים (ומשנעים) כאנרגיה. מעבר לכך אם יש לך מוצר (והדוגמא הכי מתבקשת הוא בקר) ניתן לייצר אותו בצורה שתפלוט הרבה פחות c02. מעבר לזה לצמחים יש את היתרון הגדול שהם הופכים co2 לחמצן וניתן לשים אותם על הגג או בעדנית.

אני ממש לא מזלזל באנרגיה גרעינית וחושב שהיא יכולה להשתפר, קשה לי להאמין שהיא תהיה פתרון מושלם.
לחברת החשמל אסור לעשות דילים 553362
היתרון של ביודלק על אנרגיה גרעינית הוא שאפשר להשתמש בו במכוניות אבל בדיוק בתחום הזה מוצרי נפט זולים יותר ואאל''ט גם נותנים לך יותר אנרגיה
לחברת החשמל אסור לעשות דילים 553385
ביומסה היא חינם, להיפך היא אפילו עולה כסף לשינועה והטמנתה אז אם הצלחת להעלים אותה וגם להרוויח מזה משהו אז זה בכלל מעולה.
לחברת החשמל אסור לעשות דילים 553402
אין דבר כזה חינם

קח את הכסף של השינוע ותוסיף לו את עלות ההמרה לדלק וזו רק ההתחלה של כמה ביומסה עולה

אם זה היה ריווחי כבר היו עושים את זה ממזמן (אלא אם כן אתה בקטע של קונספירציות של חברות הנפט)
לחברת החשמל אסור לעשות דילים 553411
הביומסה היא חינם לא המרתה.

אתה גם צריך להוריד את העלות של הטיפול בפסולת האורגנית אם לא תהפוך אותה לאנרגיה.

יש הרבה סיבות למה לא עשו את זה בעבר (אם כי כמו שאתה רואה מהלינק מתחילים לעשות את זה).

1. הטכנולוגיה לא מספיק מפותחת.

2. לא השקיעו במחקר באותה רמה של הטכנולוגיה הגרעינית.

ואחת הסיבות היא
3. זה מגעיל, כל חוקר יעדיף להתעסק באנרגיה גרעינית ולא בהפרשות ובזבל.

4. שינוע של זבל הוא "חינם"‏1 לכן חלק מהרווח נסתר מעיני המשתמשים.

5. פוליטיקאים תמיד יעדיפו מפעל אחד שפותר בעיה גדולה על פני תכנון כולל.

_____
1 או בתש"חית התשלום לא מושת על המשתמשים.
לחברת החשמל אסור לעשות דילים 553412
קונספירציה של בעלי הסובסידיות....

ביוגז קיים היום איפה שהוא רווחי. הוא מפיק חשמל איפה שהגנרטור לא הושבת עקב השפעת ה-H2S. בחיריה נמצא מפעל סמוך שמנצל את הביוגז לחימום וחוסך את ההמרה לחשמל.

Biomass to liquid, גזיפיקציה - נמצאים בשלבי סטארטאפ כאלה ואחרים. כנ"ל עוד כמה טכנולוגיות.

אתנול מתירס וביודיזל מדקל-שמן קיימים בעזרת סובסידיות ו/או חוקים המחייבים שימוש בהם ו/או מיסוי מופחת ביחס לבנזין.

היופי בדבר, שאומנם השוק לא לגמרי חופשי אבל יש בעולם מספיק הזדמנות לתחרות ולפיתוח הטכנולוגיות בהתאמה לעלויות ולשימושים. לענ"ד הסובסידיות רק מעוותות את השוק ולכן מפריעות להתפתחות הטכנולוגית.
לחברת החשמל אסור לעשות דילים 553417
זו יוזמה ישראלית, הם עשו משהו במולדובה כמדומני, ועכשיו הם עובדים בבולגריה, שם סובלים בצורה רצינית מבעיית צואת חזירים.
לחברת החשמל אסור לעשות דילים 553447
לפי הקישור, בשנת 2004 הם הקימו את הפיילוט ברומניה וכעבור 3 שנים הוא היה על סף הרווחיות.
ומה קרה ב-‏3 השנים מאז ועד היום? לא ראיתי באתר פירוט על בולגריה.
אם את מכירה אותם אישית ויודעת שהם עדיין עובדים - תכתבי את זה בבקשה.

אגב, כדאי לשים לב שמקור ההכנסה האמיתי איננו האנרגיה אלא המחיר השלילי של אשפה....
לחברת החשמל אסור לעשות דילים 553483
אברר, אני מכיר שם מישהו ואשאל אותו, זה יקח כמה ימים.
בכל אופן, מחירה השלילי של האשפה הוא חשוב ביותר, ונראה לי שהעתיד הוא בשימוש של הרבה רעיונות ואמצעים לא ענקיים,
ולא רעיון אחד ענק שיפתור את כל הבעיות כמו תחנת היתוך גרעיני שתחשמל את כל אירופה.
לחברת החשמל אסור לעשות דילים 553500
פדיחה לי! כתבתי רומניה במקום מולדבה. כל חברי-ילידי-מולדבה יבוזו לי, במיוחד בגלל שהם בכלל רוסים-יהודים...

בהזדמנות שאת שואלת, תשאלי בבקשה גם איך משתלבת הטכנולוגיה של שריפה עם צואת חזירים שהיא 80%-90% מים. שריפת מים צורכת המון אנרגיה, והייתי חושבת שדווקא שם ילכו על ביוגז.

כמובן שאני מסכימה איתך לחלוטין שהעתיד הוא בשימוש של הרבה רעיונות ואמצעים לא ענקיים.
לחברת החשמל אסור לעשות דילים 553642
אז ככה, ב2007 הרוסים העבירו במולדוביה צינור גז בדרכו למערב אירופה, לדברי הרוסים כ30% מהגז נגנב בדרך בין רוסיה לצרכנים.
אז פסקה פעילות המפעל.
כמו ששיערת, בבולגריה הענין הוא ייצור גז.
לחברת החשמל אסור לעשות דילים 553150
המגעילות האולטימטיבית בתחום הפקת אנרגיה מביומסה.
עבדות היא העתיד! 553151
טוב, לא מדובר בתרחיש הכי אופטימי אבל כשאני חושב מה יקרה כשהתעבורה תהיה כל כך יקרה שלא ניתן יהיה לייבא עבודה זולה יש שתי אפשרויות עיקריות: או שהעולם המערבי יתחיל לעבוד או ש...
עבדות היא העתיד! 553155
כמו שאני מבין את ההיסטוריה, ההתפתחות הגדולה בתחום העבדות דווקא נבעה מהתקדמויות בתחום התעבורה.
לחברת החשמל אסור לעשות דילים 553543
ובינתיים: http://blogs.discovermagazine.com/80beats/2010/10/12...
לחברת החשמל אסור לעשות דילים 553084
כל טכנולוגיה שמטרתה ליצור דלק נוזלי נראית לי כשלב ביניים מיותר. נכון שבשני העשורים הקרובים הדלקים האלה עדיין יהיו מקור עיקרי להנעת כלי רכב, אבל ראשית - הנעת כלי רכב היא חלק לא מרכזי במיוחד מצריכת האנרגיה העולמית, ושנית - אנחנו כבר היום רואים את תחילת המעבר של כלי הרכב להנעה חשמלית, שבסופו של דבר תשחרר אותנו מהתלות בסוג הזה של דלקים (להוציא לצרכי טיסה ואולי גם ספינות למרחקים ארוכים). עדיף להשקיע בטכנולוגיות לניצול יעיל של אנרגיית שמש/רוח להפקת חשמל, וטכנולוגיות לאגירה יעילה של האנרגיה החשמלית הזו.
לחברת החשמל אסור לעשות דילים 553141
עיקר השימוש בנפט (כ 70%) הוא לתחבורה. מתוך ביקוש עולמי של כ 85 מיליון חביות ביום, רק 74 מיליון חביות הן נפט מנפט. רוב השאר הן נפט שעובה מגז, ונכרה בחולות הנפט, ומיעוטן ביודיזל.
לחברת החשמל אסור לעשות דילים 553201
עיקר השימוש בנפט הוא לתחבורה, אבל הנפט עצמו הוא לא השחקן המרכזי בכלכלת האנרגיה הגלובלית. אם רוצים לפתח מקור אלטרנטיבי שיחליף משהו קיים צריך להחליף את הפחם, שהוא גם משמעותי יותר וגם מזהם יותר, ולא את הנפט (שממילא יגמור את עצמו תוך עשורים ספורים, או יותר נכון יתייקר לרמה של חוסר כדאיות מוחלט).
לחברת החשמל אסור לעשות דילים 553193
הבעיה העיקרית עם דלק מביומסה, שמדובר בטכנולוגיה שגם בתסריט האופטימלי ביותר תהיה זללנית קרקע רצינית מאוד. הניצולת התאורטית המקסימלית של צמחים היא בערך שליש מהניצולת של קולטנים סולאריים שכבר עובדים במעבדות ונמוכה משמעותית גם מהניצולת של הקולטנים שכבר נפרסים. פועל יוצא הוא שצריך הרבה יותר קרקע רק כדי לייתר את החלק של הסוללה באוטו.

בזמן שפסולת גרעינית בטכנולוגיות קיימות היא קומפקטית למדי, ולמעשה לא קיימת בטכנולוגיות שנמצאות מעבר לפינה ‏1, דלק מביומסה יגרום להרס מרחבים (גם במדבר) אדירים בשביל חוות של אצות. לי זה נראה כמו פתרון לא סביבתי בעליל.

לחברת החשמל אסור לעשות דילים 553206
תלוי על איזו ביומסה אתה מפנטז‏1....
בל נשכח את האנרגיה שאנחנו מבזבזים היום על חמצון ביולוגי של ביומסה בשפכים, בשפכי בע"ח ובשפכי תעשיה. וכמה ביומסה קבורה במטמנות. וכמה ביומסה החקלאים שורפים בשולי השדה וכמה גזם נאסף בערים. נכון שבעיקרון אפשר להפיק מהם ביוגז, אבל במעשה זה לא כל כך פשוט.

____________
1רק כדי להבהיר, אומנם BTL זו הפנטזיה שלי, אבל יש עוד כמה טכנולוגיות באותה דרגת (אי) בשלות כגון gasification [Wikipedia]
לחברת החשמל אסור לעשות דילים 553237
אלא אם כן את רוצה לייצר את הדלק ליד smoking vents, בסופו של דבר תאלצי לגדל את הביומסה עם אנרגיית שמש, מה שאומר שטח רב.

אפשר להשתמש בביומסה שהיום לא מנוצלת, אבל זה מענה חלקי ביותר, שגם יוצר בעיות משל עצמו. למשל השימוש בקנה התירס גוזל חומרי הזנה שהיו מתמחזרים ומגדיל את הצורך בדישון. לגבי מטמנות, כבר היום (ואפילו בארץ) משתמשים במתאן שנפלט (שזה בסופו של דבר פירוק טבעי, אם כי אולי לא מאוד יעיל) להפקת חשמל.
לחברת החשמל אסור לעשות דילים 553242
אצות אפשר לגדל במי ים מבלי לצרוך שטחי יבשה.
לחברת החשמל אסור לעשות דילים 553253
ועדיין אתה הורס, ע"י זה שאתה מחשיך, שטחי מחיה של אורגניזמים אחרים.

בשאלה האם לשבש את מרקם החיים באלפי קמ"ר (עשרות אלפי ? יותר ?) של שטחי ים, או להרוס קמ"ר אחד של שטחי יבשה, לי הפתרון הסביבתי נראה ברור.
לחברת החשמל אסור לעשות דילים 553271
אלפי קמ"ר של שטחי ים? לא שמעתי שמישהו חולם אפילו על משהו בהקף כזה וגם לא נראה לי שזה מעשי. גם תחנת כח גרעינית יוצרת בעיות (ולא רק בתוך הקמ"ר שלה - ראה למשל את כמויות המים האדירות שהיא צורכת). בכל מקרה, אני מסכים אתך שטכנולוגיה גרעינית היא כרגע הפתרון הפחות-בעייתי; כבר כתבתי לעיל שאני לא רואה טעם בפיתוח ביו-דלק.
לחברת החשמל אסור לעשות דילים 553378
אם זה לא מעשי (ולדעתי זה לא מעשי רק כי שטחי יבשה זולים יותר), אז אי אפשר לספק חלק סביר מתצרוכת האנרגיה של האנושות ע''י גידול ביומסה בלי להרוס שטחי יבשה נרחבים.

תחנת כוח גרעינית לא בהכרח צורכת מים, אם המים זולים, אפשר לאדות אותם (ומים לא חסרים כלל במקומות רבים), אחרת אפשר לעבוד במערכת סגורה ולעבות אותם חזרה.
לחברת החשמל אסור לעשות דילים 553393
שטחי יבשה זולים יותר? באוקינוס השקט יש מיליוני קמ"ר שאין להם בעלים. לא צריך לבנות שם בריכות, להביא מים מהים ולהזרים אותם בחזרה, לא צריך לסלול כבישים - צריך רק לגדר, לחבר צינור לאגזוז של תחנת הכח הסמוכה כדי להביא הרבה CO2, לשים אוכלוסיה התחלתית של אצות ופעם בכמה זמן לבוא לקצור אותן (טוב, זה יותר מסובך אבל זה הבסיס). שטחי יבשה מישוריים כמעט תמיד מיועדים לשימושים אחרים (חוץ מאלה שבמדבריות), וקשה להקצות שטח נרחב למטרה כזו (או לאיזושהי מטרה בכלל). כמובן, עבודה בהקף כזה בים מחייבת התמודדות עם בעיות אחרות שאני מאמין שהופכות את הענין לבלתי מעשי: גאות ושפל, זרמים, סופות, אפילו גלי צונאמי הם סיכון שכשאתה בונה פרויקט לעשרות שנים אתה חייב להתמודד אתו. היכולת שלך לשלוט ולבקר סביבה ימית נמוכה בהרבה מאשר בבריכות שאתה בונה על היבשה, כך שהאצות שלך נחשפות פוטנציאלית לצרות, ועוד אלף דברים.

כור גרעיני לא בהכרח צורך מים. תחנת כח כן צורכת - לפחות תחנות הכח הגרעיניות (וגם הפחמיות, למען האמת) הקיימות היום, שחייבות להיות בנויות ליד ים או נהרות גדולים כדי לשאוב מי-קרור (ולהחזיר אותם חמים בהרבה לנהר, מה שפוגע קשות במערכת האקולוגית שלו) או לחילופין לקבל אספקה ממקור מרוחק ולאייד אותה. כשאת צרפת, למשל, פוקד גל חום אז תחנות הכח הגרעיניות שלה נאלצות להוריד את התפוקה - לפעמים אפילו בשלושים אחוז, כי הן לא מסוגלות לקרר את עצמם במים החמים של הנהרות.
לחברת החשמל אסור לעשות דילים 553403
יש שטחים שאין להם בעלים מכיוון שאין להם מספיק ערך כלכלי. שים לב מה קורה היום לאותם חלקי ים שבהם יש כנראה נפט או גז. אתה יוצר ערך כלכלי נוסף לשטח מי הים, ובנוסף למבני קבע שצריך להגן עליהם. גדולים בהרבה מסתם אסדת קידוח בודדת.
לחברת החשמל אסור לעשות דילים 553415
למיטב ידיעתי, לא ניתן לרשום בעלות על שטח בים (אפשר לקבל רשיון שימוש בו למטרות כאלה ואחרות). בנוגע לנפט ולגז, הערך שלהם קשור לנקודה הספציפית הזו; היזם לא יכול לעבור למדינה הסמוכה ולהפיק את הנפט שם. לעומת זאת, אם אתה רוצה לגדל אצות בחופי פלורידה והם רוצים ממך יותר מדי כסף אתה תמיד יכול לבחור במקסיקו, או פנמה, או אולי קובה כדי לעשות להם דווקא.
לחברת החשמל אסור לעשות דילים 553265
המתאן הנפלט ממטמנות זה הביוגז שהתייחסתי אליו. היישום לא פשוט, למשל בגלל ה-H2S הקורוזיבי שמעורב בו.
אומרת לבולבול אשתו בולבולית - אצלנו בקן הארה חשמלית 552881
אם כבר רוצים לדייק בחשבון...
נורות הנתרן בהם משתמשים להאיר צמתים יעילות פי 10 בערך מנורות להט רגילות (ופי 2 בערך מנורות פלואורסצנטיות), ולכן 200 וואט למנורה כנראה כפול לפחות מהמציאות - אני מנחש שנורה אפיינית בצומת צורכת 70-85 וואט.

מאידך, יש להוסיף לעלות השוטפת תחזוקה (החלפת נורות, תיקון תקלות שונות, החלפת\תיקון עמוד כל פעם שמשאית מתנפצת על אחד העמודים וכו').
גם עם אורך החיים הגבוה של נורות הנתרן (4-5 שנים בשימוש ממוצע של 12 שעות ביום), עדיין יש צורך להחליף בצומת עם 20 מנורות בערך 5 כל שנה - ועלות החלפת נורה בראש עמוד בצומת נידחת גבוהה בהרבה מעלות החלפת נורה בחדר האמבטיה - ללא קשר למחיר הנורה עצמה.
אומרת לבולבול אשתו בולבולית - אצלנו בקן הארה חשמלית 553011
מי רוצה לדייק בחשבון? ראית איזה מספר עגול (עגול? מרובע?) יצא לי?

סתם כדי שלא יגידו שבחרתי מראש את המספרים: הבחירה היחידה שעשיתי היתה לקצץ את המספר לשקלים שלמים.
אומרת לבולבול אשתו בולבולית - אצלנו בקן הארה חשמלית 553048
סתם "ניסיתי לעזור" כי בתגובה 552806 כתבת שזה מעניין אותך... :)
אומרת לבולבול אשתו בולבולית - אצלנו בקן הארה חשמלית 553100
שאלה של בור: למה אין נורות נתרן ביתיות? חיפוש לא הביא לי תשובות, למעט אולי גוון האור. אני מבין שהעלות די גבוהה, אבל עם אורך חיים גבוה זה אמור להתקזז, לא?
אומרת לבולבול אשתו בולבולית - אצלנו בקן הארה חשמלית 553107
>>> למעט אולי גוון האור...
זהו, שכנראה אי אפשר למעט בחשיבות הפרט השולי הזה.
למע"ד, אחת הסיבות העיקריות לזמן העצום שלקח לתאורה הפלואורסצנטית לחדור לשוק התאורה הביתי היא שבמשך זמן רב לא ידעו היצרנים לספק מנורות שעונות על דרישות הצרכנים בדיוק באספקט של גוון התאורה.

לעומת זאת, נורת הנתרן היא המלכה לא רק של תאורת החוצות (הן בגלל היעילות והן בדיוק בגלל הגוון - אותו גוון שפוסל את נורת הנתרן לשימוש ביתי מתברר כבעל חדירה טובה ביותר בתנאים אטמוספריים קשים כמו גשם וערפל) אלא גם של החקלאות הא-סולרית: מגדלים רציניים של גידולי פנים (לא בכל המקרים מדובר בגידולים חוקיים) מרבים להשתמש בנורות נתרן.

כך שאפשר לומור שדווקא _יש_ נורות נתרן ביתיות, אבל רק לשימושים מיוחדים...

ראה נורה חשמלית [ויקיפדיה]
אומרת לבולבול אשתו בולבולית - אצלנו בקן הארה חשמלית 553351
תודה!
קראתי את אותו ערך, ודווקא ממנו ומנושא גידולי הפנים חשבתי שהאור יכול להיות גם בטמפרטורה של אור שמש. מסתבר שלא.
אומרת לבולבול אשתו בולבולית - אצלנו בקן הארה חשמלית 553386
כשמדברים על "טמפרטורה של האור" גלומה כאן הנחה שמדובר על מקור אור עם התפלגות ספקטראלית דומה לקרינת גוף שחור [ויקיפדיה]1.
המנורות היעילות כמו LED ונורות נתרן ברוב המקרים מספקות אור בהתפלגות ספקטראלית שונה - בדרך כלל רוב האנרגיה מופיע ב(אחד או מספר קטן של) רצועות ספקטראליות צרות מאד.
יש שתי טכניקות להפיק מהן אור "לבן": אפשר לייצר צירוף של מספר (בדרך כלל לפחות שלושה) מקורות בצבעים שונים כל שהצירוף נראה לאדם הרגיל‏2 כלבן, או להשתמש באפקט הפלואורסצנטי: המקור עצמו קורן בתחום הא"ס, וחומר פלואורסצנטי כזה או אחר "מתמיר" זאת לאור לבן.
עד כמה שהצלחתי לברר, נורות הנתרן לא מתאימות לאף אחד מהטכניקות הללו, אבל לעומת זאת, בתחום התאורה הביתית ה־LED־ים, שיעילותם משתווה ואולי אפילו עולה על נורת הנתרן הולכים ומגברים חיילים וייתכן שתוך זמן מה יהפכו לדומיננטיים בתחום זה.

עד כאן פינתנו "ממדף החשמלייה".
בשבוע הבא - "מן הנגריה", ועל ההבדל בין מסור סרט למיטה מתקפלת.

________
1 כן, אני מודע לשימוש הפרדוקסלי בשחור ולבן. מה לעשות, החיים מלאים פרדוקסים.
2 ייתכן מאד שלאנשים "לא רגילים" כמו, נניח, עיוורי צבעים, הצירוף לא ייראה לבן. כמו כן ייתכן שבעלי חיים עם מנגנון ראייה שונה מעט - למשל יותר או פחות משלושה סוגי מדוכים, או סוגים שונים מאשר אצל בני אדם לא ייראו תערובת כזו באותו אופן בו הם רואים אור לבן "אמיתי" (כלומר דומה מבחינת ההתפלגות הספקטראלית לקרינת גוף שחור‏1).
אומרת לבולבול אשתו בולבולית - אצלנו בקן הארה חשמלית 553389
כדאי לציין עוד פרמטר שרלבנטי לשמוש ביתי - משך הזמן עד להשגת תפוקת אור מלאה. יש נורות שנותנות את מלוא העצמה שלהן רק לאחר דקה או שתיים; המשתמש הביתי מעונין בנורה שכשמדליקים אותה היא נדלקת. עוד דבר אחד: הנורות המשמשות לתאורת רחוב כבות לכמה שניות פעם בכמה זמן - גם את זה לא היית מוכן לקבל בבית.
אומרת לבולבול אשתו בולבולית - אצלנו בקן הארה חשמלית 553404
לא דקה ולבטח לא שתיים, אבל חולפות כ-‏15 שניות עד שנורות השיזוף לגידול צמחיה ביתית בחלל סגור מקבלות את הגוון הבוהק האופייני להן. אור לבן קשה הכואב בעיניים (האנושיות) אך עושה טוב לשתילים המתרוממים כלפיו בשקיקה.
אומרת לבולבול אשתו בולבולית - אצלנו בקן הארה חשמלית 553413
יודעי דבר טוענים (ומגובים ע"י מחקרים של נאס"ה) שעגבניות מעדיפות אור אדום, הגידול המומלץ הוא עם נורות לד.
80% אדום 10% סגול ו 10% כחול.
חיסכון ניכר בחשמל הן על הנורות והן על המיזוג שנדרש בשימוש עם נורות נתרן.
אומרת לבולבול אשתו בולבולית - אצלנו בקן הארה חשמלית 553418
תלוי מיקום במחזור הגידול. נכון שבשבועיים הראשונים מאז הנביטה והבקיעה מהקרקע עדיף להשתמש בתאורה 'רכה' יותר של מנורות LED משך 24/7/X2 בגובה של כ-‏10 ס"מ מעל הצמחים הרכים. לאחר מכן, כשעוברים לשיטת אור וחושך מוחלט לסירוגין, מוכרחים להשתמש באמצעים דרסטיים יותר. כולל מאווררים תעשייתים, ונטות להוצאת גזים וריחות, ויתר זוללי חשמל, כדי להגיע לתפוקה אופטימלית. (נגיד, בימים טרופים אלו, של עגבניות)
אומרת לבולבול אשתו בולבולית - אצלנו בקן הארה חשמלית 553420
האמנם לדים (הרבה) יותר יעילים מנתרן? כלומר, לאותה רמת תאורה הם מחממים הרבה פחות?
אציין שעברו כבר שנים רבות מאז גידלתי (או השתמשתי ב)עגבניות, והשאלה היא מחמת עניין בתאורה ולא בחקלאות.
אומרת לבולבול אשתו בולבולית - אצלנו בקן הארה חשמלית 553426
כאמור, זה עניין של שלבי החיים של הצמח. לא כל מה שטוב לבוגרים מתאים לתינוקות. כשהרך הילוד בוקע מזרעו צריך לאפשר לו תנאי האצת קיום בסביבה דמוית אינקובטור. אור רך לאורך כל היממה, טמפ' נעימה, לחות טובה.

לאחר כשבועיים אפשר לקחת את כל האחים והאחיות (עם דגש על הנקבות) ולהעבירם למוסד חינוך מתקדם לעגבניות(?) עד שלב הבגרות. וכפי שידוע לכולם חשוב לאפשר לבני הטיפשעשרה לישון המון שעות, כמו להקפיד על דיאטה ותירגול גופני.
אומרת לבולבול אשתו בולבולית - אצלנו בקן הארה חשמלית 553437
השאלה לא הייתה על חקלאות אלא על יעילות: לפי המעט שידוע לי, היעילות של לדים לא טובה בהרבה מהיעילות של נתרן - למעשה, אם לא מתייחסים לתוצאות שדווחו ממעבדות (מעל 200 לומן\וואט ללדים) אלא למה שזמין בשוק (יותר דומה ל־40-50), הרי שלפי מה שחפרתי יעילות הנתרן דווקא טובה יותר - בערך 100 לומן\וואט (מדובר בנורת נתרן לחץ גבוה, הנפוצה יותר ויעילה פחות מנורת נתרן לחץ נמוך שיודעת להגיע אפילו ל־200).

כנראה די ברור שלדים זה העתיד, אבל בהווה נדמה לי שהנתרן עדיין יעיל יותר.
שוב - אני מדבר על יעילות פיזית גרידא, לאו דווקא על "מה ההכי הטוב לעגבניות".

כמובן אשמח ללמוד ממי שיודע יותר, אבל למען הגילוי נאות אציין שהאינפורמציה החקלאית מבוזבזת עלי: עברו כבר עשרות שנים מאז עסקתי בחקלאות פנים, וזמן רב אף יותר מאז עסקתי בחקלאות חוץ (יותר כותנה מעגבניות, אבל מי סופר).
אומרת לבולבול אשתו בולבולית - אצלנו בקן הארה חשמלית 553414
הוא או היא כתב\ה "יש נורות", ואז "דקה או שתיים" זה כנראה נכון (אפילו עד חמש במקרים מסוימים, אם כי אני לא יודע מה הסיפור של נתרן בהקשר הזה).
לגבי "למה לא נתרן בבית" - אני לא חושב שצריך יותר מסיבה טובה אחת (כמו בסיפור העתיק על נפוליון ופעמוני הכנסייה)...
אומרת לבולבול אשתו בולבולית - אצלנו בקן הארה חשמלית 553421
כולי מסכים איתך שיש נורות שאינן תואמות שימוש ביתי. ידוע לנו על נורת ליבון, פלואורסנט, LED, וגם שמעתי על נורה (בעצם מנורה, כי היא מגיעה בהתקן מלא) המשמשת לגידול צמחיה בדירות מסתור בעיר ובכפר. לא בטוח ששמה הוא נתרן, מה שכן יודע שהיא נדלקת במלואה לאחר כמה שניות, זורקת אור לבן זוהר אימתני, והעלים מתכרבלים לעברה עד כדי כך שצריך לדאוג דרך קבע שהיא תישאר לפחות בגובה 60 ס"מ מהם. מחשש כוויה קטלנית.
אומרת לבולבול אשתו בולבולית - אצלנו בקן הארה חשמלית 553458
מנורות נתרן לא עושות אור לבן. זה נשמע יותר כמו מנורת כספית.
אומרת לבולבול אשתו בולבולית - אצלנו בקן הארה חשמלית 553471
מאוד יכול להיות. מלכתחילה לא הייתי בטוח בשם. מכל מקום מדובר במנורה מוארכת (כ-‏40-50 ס"מ) ויקרה ביותר.
אומרת לבולבול אשתו בולבולית - אצלנו בקן הארה חשמלית 553520
ועם שרשרת שלבים שאפשר לפצל או לתלות כסרח עודף, אם רק היה לי קצת מרחב איןדור ונשימה היו מצתופפים כמה בריבוע בינות משפכי נייר אלומיניום מאווררים, הו, תמיכה מומסת בנוזל דו מימני לכל שלב בחייהם סומך היתי, מצמיחה להפרחה בקבוקים שונים אשאב או אז במזרקים אל תמהיל מדוד אך נדיב, נקבה מרובת רגליים, שמעתי שטיפונת מזירעו על זרועה השולית מכניסה את השואף להריון מדומה. לא אדע איזה זן יפה בלורית משפע אבירי ההינדוס מקבל היתי מעצמי מהיכן שהצבעונים עוד עולים ביוקר, שמן, פצלולי וחסון או כפטיט שלג, אדע שבנתיים אלו שבחלון טובים בקושי לתה אותו שותים בשם הכמיהה, בימים אלו של חרא ביוקר, לפחות כשהולכים לסוחר הסמים האדם הטוב שיצא לי לפגוש מזה כשנתיים מעשנים קצת הידרו שמנוני-פרח קטן בקטנה. כאותו שהשאירה אותה תאומה על שידה
עובדות על אבידות בתאונות דרכים וכביש 551786
באופן לא מפתיע, מסתבר שהתושבים המקומיים שותפים לדעתך שיש להציב בצומת ראמה רמזור (ובצמתים נוספים. ניתן לראות דוגמה קטלנית יותר כאן.)
את אחת הסיבות לאי הצבת רמזורים אלו אני חושב שניתן למצוא בסעיף א' של תגובה 551714.
עובדות על אבידות בתאונות דרכים וכביש 551788
כלומר, אנחנו רוצים לצמצם את מספרם ולכן מצאנו דרך טבעית לעשות זאת?
עובדות על אבידות בתאונות דרכים וכביש 551790
לא הייתי מרחיק לכת עד כדי ניסוח קיצוני כזה. אני חשבתי יותר בכיוון של ''לא מאוד אכפת לנו כשערבים נהרגים.'' כש-''לנו'' משמש כאן בתפקיד ''הקונסנזוס היהודי.''
עובדות על אבידות בתאונות דרכים וכביש 551794
אני לא מכיר את צומת ראמה אבל אם היא ת''פ של המועצה המקומית (להבדיל ממע''צ) והמועצה המקומית היא של בני דודנו אז אין מצב שמשהו ישתנה

זה מה שקורין ''עניין תרבותי''
עובדות על אבידות בתאונות דרכים וכביש 551795
אני תוהה אם עיניך ה... הבה נגדיר אותן "לא לא-גזעניות" שזפו את הידיעה בלינק הזה או שאצבעותיך ה... הבה נגדיר אותן "נוטות לדעות קדומות על קבוצות אתניות השונות ממך" התעצלו מכדי ללחוץ עליו.
עובדות על אבידות בתאונות דרכים וכביש 551797
ו... ?

בתור גזען אני בד"כ לא טורח לקרוא את העלון של המשת"פים

אבל מכיוון שאין לי כרגע חיים חרגתי ממנהגי וקראתי

משפט המפתח הוא בסוף הפסקה הראשונה: "רוב הצמתים האמורים מחברים יישוב לכביש ראשי."

ודי לחכימא
עובדות על אבידות בתאונות דרכים וכביש 551802
מתי הצבת תאורה ורמזור הן באחריות המועצה המקומית, ומתי באחריות מע"צ?
עובדות על אבידות בתאונות דרכים וכביש 551810
למיטב ידיעתי האחריות על צומת ראמה היא של מע"צ. ליתר דיוק: מי שעובד שם כיום על הרחבתה של הצומת זה מע"צ, למיטב הבנתי.
עובדות על אבידות בתאונות דרכים וכביש 551818
כלומר, בתוך עיר / כפר, האחריות היא על הרשות המקומית, אבל מחוץ זה מע"צ?
עובדות על אבידות בתאונות דרכים וכביש 551819
בדרך כלל מה שקורה במצבים כאלה של חיבור ישוב לכביש זה שמע"צ אומרים שזה צריך לבוא על חשבון המועצה/עיריה והמועצה אומרת שזה צריך לבוא על חשבון המדינה

ואז מתחיל משא ומתן פוליטי עד שמגיעים לעמק השווה או לבחירות , מה שבא קודם

בישובים יהודיים זה נגמר בדר"כ יותר מהר מכיוון שיש לחץ של התושבים על המועצה לסגור עניין (חוץ מזה שליהודים יש גם יותר השפעה)

במקרה של הגליל נראה לי שראשי המועצות היהודים משתמשים בערבים כדי לנסות לקבוע תקדים שהמדינה היא האחראית ואם באמת עובדים עכשיו בצומת ראמה אז זה כנראה אומר שהם גם הצליחו
עובדות על אבידות בתאונות דרכים וכביש 551904
סטטיסטית זה נכון שאחוז הערבים המעורבים בעבירות תנועה ובתאונות דרכים גדול מחלקם באוכלוסיה. חלקית זה אכן קשור לעובדה שהתחושה אצלם שהחוק, באופן כללי, הוא על-ידי יהודים, למען יהודים, ואולי נגד ערבים. חלקית זה נובע מתשתיות לקויות, ולמעשה מי שינסה לנהוג כחוק פשוט לא יגיע ליעדו, וחלקית זה נובע מכך שאחוז הנהגים המקצועיים, אלו הנמצאים יותר שעות ועל פני יותר קילומטרים בכבישים, בקרב בני דודינו גדול מחלקם באוכלוסיה.
עובדות על אבידות בתאונות דרכים וכביש 551913
כל אלו לא מסבירים לי איך (כמעט?) בכל פעם שבה שומעים על פעוט שנדרס בידי אביו שנתן רוורס, מדובר בערבים.
עובדות על אבידות בתאונות דרכים וכביש 551925
מתוך נייר מחקר של הכנסת:

"מעמד כלכלי-חברתי נמוך הוא גורם סיכון *עולמי* להיפגעות ילדים מדריסה בנסיעה לאחור.
על- פי רוב הסביבה הפיזית באזורי עוני מתאפיינת בקרבה בין אזור המגורים לבין כבישים, בהיעדר
שטחי משחק ייעודיים לילדים ובהיעדר הפרדה ברורה בין שטח משחק לבין סביבת כלי רכב" (עמ' 4)
עובדות על אבידות בתאונות דרכים וכביש 551929
הסביבה הפיזית הנ''ל מאפיינת גם מושבים באיזורי ספר, ולכן לא יכולה להיות הסיבה היחידה (או העיקרית) לתאונות מסוג זה.
עובדות על אבידות בתאונות דרכים וכביש 551930
לא מנסיוני.
עובדות על אבידות בתאונות דרכים וכביש 551939
האם אתה טוען שבמושבים הילדים לא משחקים מאחורי האוטו, או שיש גם בהם הרבה תאונות, או שההורים לא חונים בדרך העפר מול פתח הבית כמו כמה ממכרי המושבניקים?

(וגילוי נאות, גם בפרוור העשיר בו אני גר הילדים משחקים בדרייב ויי, בדיוק במקום שאבא ואמא יוצאים עם המפלצת ברווברס מהגראז'. כמות התאונות מהסוג הנ"ל - אפס)
עובדות על אבידות בתאונות דרכים וכביש 551940
אני טוען שלא הבנת את מה שנכתב במרכז המחקר של הכנסת, לא את הסיטואציה עליה מדובר ולא מתי והיכן מתרחשות תאונות כאלו. הניסיון למתוח קו דומה בין ילדים שמשחקים בדרייב-ויי המשמש ליציאת האוטו מהגראז' - כלשונך - לבין המצב בישובים הערביים הוא פשוט מחוסר בסיס.
עובדות על אבידות בתאונות דרכים וכביש 551942
כנראה שהבעיה בצד שלי - אפילו את הנימוקים שלך אני לא מצליח להבין.
עובדות על אבידות בתאונות דרכים וכביש 551944
אני אנסה פעם נוספת: הנסיון למתוח קו דומה בין המצב המתואר בתמונה הזו לבין המצב המתואר בתמונות כמו זו וזו, לדוגמה, הוא נואל בעיני. הניסיון לקבוע שאין הבדלים בסיכוי הפגיעה בילדים במהלך נסיעה בין שני המקומות המתוארים לעיל רק כי בשניהם יש גם מכוניות וגם ילדים הוא לא יותר מהתממות מרגיזה. במיוחד כשהוזכר כאן שהסטטיסטיקה הקושרת בין מצב סוציו-אקונומי נמוך לבין סיכוי התאונה מסוג זה היא סטטיסטיקה *עולמית*.
עובדות על אבידות בתאונות דרכים וכביש 551960
ההבדל בין התמונות והחיים שהן מצביעות עליהן גדול, אבל מבחינת הסיכון לדריסת ילדים, האמת היא שגם לי לא ברור למה יש הבדל. רוצה לפרט את השערותיך?

(יש לי הסבר-כרס משלי, שאני בהחלט לא מחויב לו אבל יכול להזכיר אותו. אלא שהוא נגוע קשות בשגיאה פוליטית‏1, ואני משוכנע שלך יש הסבר יותר נעים; אני מעדיף לתת לך קודם הזדמנות לשכנע אותי.)

1 ההפך מתקינות פוליטית. הצעות שיפור תתקבלנה בברכה.
עובדות על אבידות בתאונות דרכים וכביש 551966
שים לב להבדלים בשטח הנראה כשאתה יוצא מהחניה. מוסך עם שביל גישה מסודר בנוי כך שלא יהיו שטחים נסתרים שילדים יכולים להסתתר בהם. ליד שביל הגישה יש אזור נרחב בו הילדים יכולים לשחק ולשהות בלי להיות על שביל הגישה. יש תאורה מסודרת. יש מדרכות והפרדה ברורה בין הכביש לבין השטח שמול הבית (הנסיעה לאחור לא נגמרת בקצה שביל הגישה אלא היא נמשכת עד שאפשר להסתובב). מאוד ברור מתי רכב יוצא וקל מאוד לראות אותו. כל הדברים הללו *לא* מתקיימים במקרה של הישוב הערבי, על בנייתו הצפופה, על הילדים שמשחקים ממש בכביש (ולא רק בשביל הגישה, שגם כך לא בדיוק קיים), על התשתיות הלא קיימות של תאורה בו וכן הלאה.
וזה רק הדברים שנראים לי מובנים מאליהם.
עובדות על אבידות בתאונות דרכים וכביש 551997
תודה. אבל מה שערן כתב. ממה שאני מכיר ממושבים (לא הרבה, אני מודה) התנאים שכתבת לא מתקיימים. כן מתקיים שיש לילדים שטחים רחבים לשחק בהם שבכלל לא באזור של הכביש. אבל זה לא עונה להתרשמות (האנקדוטלית, אמנם) בתגובה 551939. ונראה לי (אינטאיטיבית בלבד, מודה) שאלו הבדלים שיסבירו הבדל של אחוזים בשיעור התאונות, לא הבדל של הרבה לעומת אפס. בכל מקרה, כל התנאים הטובים נראים לי משהו שמקל למנוע את התאונות הללו אם מניעתן היא גבוהה בסדר העדיפויות של הנהגים ושל ההורים. ואם המניעה הזו גבוהה בסדר העדיפויות, אז אני מנחש (מודה) שגם בישובים הערביים קל למנוע את התאונות.

עוד כיוון אפשרי להסביר את הקורלציה העולמית, חוץ ממה שידידיה כתב - מספר ילדים ממוצע.
עובדות על אבידות בתאונות דרכים וכביש 552002
עם כל הכבוד לנסיונות מגושמים להסביר דברים של היומיום בתיאוריות פוסט פלצניות, ואין כבוד, המציאות מוטחת בפרצוף:
זה שערבים מעורבים בתאונות קטלניות פי 3 ויותר מחלקם היחסי באוכלוסייה מצביע על חולי בסיסי של החברה הזאת. זה שפעוטות ערביים נדרסים ע"י קרובים בנסיעה ברוורס לעומת כמעט אפס מקרים במגזר היהודי אומר כי תרבות הזילזול בערך החיים, ומכאן בזהירות בסיסית, פושה בקרב בני הדודים.

כמובן שלא נרחיק לכת לפרשנות פוליטית בכל הקשור לגבי האפשרות לקיים מדינה פלשטינית לצידנו(1).

(1) אין מצב. לא רק בגלל שמדובר בג'מעה נחותת(2) קיום.

(2) כבר יותר מ-‏15 שנה לאחר הסכם אוסלו, ופת"ח, אש"פ ויתר המוסדות הלאומיים לכאורה, לא הצליחו להרים מוסדות לאומיים בתחומי החיים החיוניים לקיום מדינה ריבונית. חינוך(3), בריאות, רווחה, תשתיות וכו'. אונר"א מנהל את מערך החינוך בשטחים. האיחוד האירופי ויתר תורמים תורמים בקביעות לשנור הלאומי הפלשטיני בתחומי הבריאות והתשתיות. הסעודים משתתפים בתקציבי הסעד, האירנים גם. ועל כולם מביטה מלמעלה היישות הציונית האחראית לכשני שליש מההכנסות המועברות לרשות. קיזוזי כספי מיסים, יאענו. כאילו איזה תאגיד מקומי בגדה שילם אי פעם מס הכנסה או מע"מ.

(3) נוהגים לומר שהפלשטינים משכילים יותר מאחיהם לאומה ולדת במזה"ת. מעניין מהיכן מגיעה המנטרה הזאת. מאז תחילת המאה הקודמת לא נוסדה אף אקדמיה בעלת משקל סגולי מהים ועד לעבר הירדן (כולל עיראק, סוריה, לבנון ומצרים).במבט ביקורתי על הישגים מדעיים ניתן לומר כי כלל המרחב סובל מפרימיטיביות בסיסית. בנוסף לבילבולת תמידית בין מדע להטפות דת ("אוניברסיטת" אל-אזהר).
עובדות על אבידות בתאונות דרכים וכביש 552006
לגזור ולשמור.
עובדות על אבידות בתאונות דרכים וכביש 552449
עוד אינדיקציה לאפשרות שמדובר ביחס כללי לחיי אדם הוא שיעורם הגבוה של מקרי הרצח בקרב ערביי ישראל.
עובדות על אבידות בתאונות דרכים וכביש 552458
שוב, אפשר להאשים את זה בעוני, חוסר טיפול מצד המשטרה וכו'.
קשה לדעת מה המשקל של כל אחד מהגורמים.

האם האשמה בתשתיות, או ביחס לחיי אדם? חצי-חצי? 80-20?

לא ברור.
עובדות על אבידות בתאונות דרכים וכביש 552466
אי אפשר להאשים את זה בעוני, חוסר טיפול מצד המשטרה וכו'. מהסיבה הפשוטה שיהודים חרדים עם פרמטרים סוציו-אקונומיים דומים - קבוצת הביקורת לצורך זה - אינם קשורים כמעט במעשי רצח. אבסולוטית, ולבטח ביחס למספרם בכלל האוכלוסייה. מה שמשאיר את הקבוע התרבותי/חינוכי/מורשתי/איסלמי. כמו רצח "על כבוד המשפחה" המשותף לערבים בלבד. בכל מקום ואתר מושבם.
עובדות על אבידות בתאונות דרכים וכביש 552518
החרדים לא מתאימים בתור קבוצת ביקורת - יש כל כך הרבה מאפיינים שונים, כשכבר קשה לדעת
מה חשוב ומה לא. בהחלט יכול להיות שהתרבות החרדית מדכאת פשע מסוגים מסוימים, אך מכך קשה להסיק
שהתרבות הערבית מעודדת אותו.

קבוצת ביקורת טובה יותר יהיו יהודים חילוניים ממעמד סוציו - אקונומי נמוך, שיש ביניהם הרבה יותר מאפיינים דומים.

אין לי את הנתונים, אבל אם תראה שבין קבוצות יהודיים ממעמד סוציו - אקונומי נמוך
לבין ערבים ההבדלים אכן משמעותיים, יש לך קייס חזק הרבה יותר.
עובדות על אבידות בתאונות דרכים וכביש 552545
האם מי שאחראי לרציחות בקרב יהודים הם רק בני 2.5 העשירונים (היהודים) התחתונים? אם כן, השיעור זהה. אם לא אז השיעור אצל הערבים גדול יותר. מתמטיקה פשוטה.

(נניח שהערבים הם חמישית מהאוכלוסייה הכללית ושהיהודים הם השאר, ונניח שהערבים כולם ברמת חיים של בני העשירונים התחתונים אצל היהודים).
עובדות על אבידות בתאונות דרכים וכביש 552552
אם החרדים לא מתאימים לך כקבוצת ביקורת (למה בעצם? הם לא מספיק עניים לטעמך, לא מרובי ילדים, לא חסרי השכלה כללית, נמנעים מכיבוד חוקי המדינה, שוללי הציונות כמו ערבים?) אזי אתה מוזמן לבחור לך כל קבוצה/ות אחר/ות משולי החברה הישראלית במקומם. פריפריה(1), עיירות פיתוח(2), אתיופים(3), שכונות מצוקה בפאתי הכרך(4), עולים קשי יום מבריה"מ(5). מה שתרצה. המספרים מדברים בעד עצמם:

כשערביי ישראל המוסלמים - 16% מהאוכלוסייה - מעורבים בכ-‏60% ממעשי הרצח במדינה, המשמעות היא שהרוב היהודי, כולל חלקיו הפחות מוארים, אחראי מקסימום ל-‏40%. צעקה סטטיסטית ברורה שאיננה ניתנת להסטה דרך טיעונים על הזנחה ונחשלות חברתית-כלכלית (ע"ע (1) (2) (3) (4) (5), וכמובן ידידינו החרדים מהדוגמא הקודמת).
שקרים, שקרים גסים ו... 552566
כשערביי ישראל המוסלמים - 16% מהאוכלוסייה - מעורבים בכ-‏60% ממעשי הרצח במדינה, המשמעות היא שהרוב היהודי, כולל חלקיו הפחות מוארים, אחראי מקסימום ל-‏40%. נכון (בהנחה שהנתונים נכונים). צעקה סטטיסטית ברורה שאיננה ניתנת להסטה גם ע"י הטיעון (הבדוי) שב 80% מתוך אותם 40% מעשי רצח נותרים, (כלומר 32% מכלל מעשי הרצח במדינה), מעורבים ג'ינג'ים פוזלים, שהם רק 5% מאוכלוסיית המדינה שאינה ערביי ישראל המוסלמים.
מה שנשאר לברר זה רק חלקה היחסי של איזה מהאוכלוסיות בכלל מקרי הרצח גדול יותר - של הג'ינג'ים הפוזלים (4.2% מהאוכלוסיה), או של ערביי ישראל המוסלמים (16%), והאם ניתן לתלות את הסיבות לכך בטיעונים על הזנחה ונחשלות חברתית-כלכלית.
שקרים, שקרים גסים ו... 552578
אין ספק כי ג'ינג'ים, במיוחד הפוזלים מתוכם, כמו לבקנים בני-תשחורת, מהווים סכנה מוחשית לבטחון המדינה. יצחק רבין, למשל.
הגירסה הישראלית לגודווין 552590
הראשון שאומר "רבין" הפסיד בוויכוח
עובדות על אבידות בתאונות דרכים וכביש 552460
גם לשחורים בארה''ב יש ''יחס כללי לחיי אדם'' דומה לערבים בארץ, לפי דרך המחשבה הגזענית הזו.
עובדות על אבידות בתאונות דרכים וכביש 552468
אתה יכול לגבות את זה בנתונים, או שסתם זרקת אמירה לאוויר? (האם כושים בארה"ב מעורבים יותר בתאונות בהם פוגעים בפעוט ברוורס, הסיבה שהתחילה את הדיון? לא נראה לי, אבל אני לא בטוח, לכן אני לא זורק את זה באוויר. זה נכון ששיעור הפשע אצלם גבוה יותר, אבל זה בערך הדמיון היחיד לידיעתי המוגבלת כרגע).
עובדות על אבידות בתאונות דרכים וכביש 552005
תגובה 552004.

לגבי הנקודה של "הקטנה לעומת מניעה": בכל מקרה מדובר על מספרים קטנים בצורה אבסולוטית. בנייר המחקר של הכנסת יש נתונים מספריים - בין השנים 2005-9 נהרגו 49 פעוטות לא-יהודים לעומת 7 פעוטות יהודים בתאונות כאלו (לי זה נשמע בדיוק כמו הבדל שמוסבר בתנאי התשתית השונים). סה"כ נפגעו 358 פעוטות לא-יהודים לעומת 445 פעוטות יהודים.

אבל אני מבין שהתאוריה שלך - המבוססת על אינטואיציות וניחושים - היא "לערבים לא אכפת לדרוס את הילדים שלהם", כן? מעניין.
עובדות על אבידות בתאונות דרכים וכביש 552009
לא. אבל הסטטיסטיקה הזו משנה, ואני חוזר בי מרמיזותי המרושעות. נתון באמת מוזר, שנייר העמדה לא מתייחס לו, הוא ההבדל הדרמטי בין בדואים ליהודים באחוז הפעוטות שנהרגים בתאונות האלו מבין אלו שנפגעים בהן. ההסבר הכי סביר שאני יכול לחשוב עליו הוא נגישות לשירותי עזרה ראשונה‏1. אם רוצים להתייחס רק לתרבות נהיגה ובטיחות, אני חושב שנכון יותר להתייחס למספר התאונות ולא למספר ההרוגים. בעיתונים כמובן מדווחים רק על הרוגים.

1 מי שמאוד רוצה יכול לנחש ניחושים על מהירות הנסיעה ב"חצר". אני לא מאוד רוצה.
עובדות על אבידות בתאונות דרכים וכביש 552014
הנייר כן מציין גורם נוסף בתור הסבר פוטנציאלי: ריבוי רכבי השטח והרכבים ה-"מסחריים", כלשונו, בישובים המדבריים הבדווים.
עובדות על אבידות בתאונות דרכים וכביש 552025
כנראה שמעולם לא חזית במציאות השזורה בקטע כביש כדוגמת צומת שוקת לערד, בה התשתית סבירה פלוס, אבל רכבי "שטח" - כלומר טנדרים ישנים משנות התשעים - נהוגים בידי בדואין מסוממים המתפרצים אל הדרך הבין-עירונית כמו עדת גמלים מסומאין. הכל תיאורטי במרכז ובמטרופולין ת"א. ניתן לדון בניחותא לכאורה בסוגיות מהסוג של מסתננים מהגרי עבודה הפושטים על ערי הדרום, מנשלים ישראלים מעבודות בשכר מינימום (שכן מנוול כמו פתאל מהמלונות תמיד יעדיף להעסיק סודאני/חבשי/אריתריארי ב-‏2800 ש"ח בלבד לאורך 14 שעות ביממה. כך נקברת ערד. מתוך K23 יושביה אלפיים הם אפריקאים שחורים משחור פשע סמים ואלימות).

אבל במרכז יהיו בנות שישבו במרכזי סיוע עאלק, ויילחמו עד דק למען זכויות הפליטים כאילו. במשכורת. תמיד במשכורת.
עובדות על אבידות בתאונות דרכים וכביש 551982
בקשר למשפט האחרון שלך, לא הייתי פוסל את האפשרות שיש קשר (עולמי) בין מצב סוציו-אקונומי לבין הזהירות בנהיגה.
עובדות על אבידות בתאונות דרכים וכביש 551987
התמונה שאמורה ליצג את המושבים לא ממש דומה לרוב המושבים שאני מכיר (אולי למיעוט מביניהם). מזכירה לי יותר פרבר עירוני עשיר בארה''ב.
עובדות על אבידות בתאונות דרכים וכביש 552004
התמונה אכן הגיעה מפרבר עירוני עשיר, כי _ הזכיר כזה בתגובה 551939. המצב במושבים אכן לא נראה כך, אבל הם עדיין מתאפיינים בבניה שאינה צפופה, בהפרדה ברורה בין הכביש למדרכה ולמקומות בהם הילדים משחקים ובכבישים רחבים יחסית.
עובדות על אבידות בתאונות דרכים וכביש 551948
מתוך היכרותי עם מושבים - במושבים יש שוליים (גם אם הם רק כורכר). לעיתים קרובות הכביש הדו סיטרי הוא אכן ברוחב מתאים ל-‏2 מכוניות. בכפרים הערביים, הכביש מגיע עד לדלת הבתים, ולעיתים קרובות הוא ברוחב רכב, בעוד שהוא דו סיטרי.
הון ושלטון, למי שמחפש: זה כאן. 551722
אני אישית חושב שמגבלות המהירות במרבית כבישי ישראל הן די מטופשות. מצד שני, אם אוכפים את החוק, הרי שמה שמרתיח אותי הוא דווקא אי-האכיפה בכביש 6. יש לכך הסבר רציונלי כלשהו, למעט נסיון להיטיב עם אנשי הממון?
הון ושלטון, למי שמחפש: זה כאן. 551732
באופן עקרוני, אין סיבה למקם מצלמות אכיפה בכביש 6, צריך רק לאפשר למדינה גישה למצלמות הממוקמות גם כך מעל הכביש, ולהניח שקנס על מהירות ממוצעת יעבור בבית המשפט. בתנאים כאלה כביש 6 יהיה הכביש היחידי שבו האטה לפני המצלמה לא תועיל כלל.

מרגע שהגענו למסקנה הזאת, נשאלות שתי שאלות:

1) האם הממשלה עושה צעדים בכיוון?
2) כמה שנים לאחור שומרת "דרך ארץ" את נתוני הנסיעה בכביש.
הון ושלטון, למי שמחפש: זה כאן. 551737
צ'מע, אתה לא ממש חזק בדיסקרטיות. נכון?
אם אתה ממש מקנא, פשוט תניח שאנחנו משלמים את הקנס מראש. ושאם יגבו מאיתנו כפל קנס בכביש האגרה נאלץ לעבור לכבישים הרגילים ולסכן (לפקוק) את חיי האנשים הפשוטים השבים מעמל יומם.
הון ושלטון, למי שמחפש: זה כאן. 551753
אולי זה קשור במספר ההרוגים בתאונות בכביש שש? יש למישהו נתונים בנושא? אם כביש שש הוא כביש בטוח יחסית, ומטרת הצבת המצלמות היא אכן מניעת קטל ולא סתם מיסוי עודף, אז אין סיבה להציב מצלמות שם.
הון ושלטון, למי שמחפש: זה כאן. 551754
על פי ynet היו בכביש 6 מאז פתיחתו ועד מרץ השנה 33 הרוגים, אם זה גבוה מאוד, נמוך מאוד או צפוי, אין לי דרך לשפוט.
הון ושלטון, למי שמחפש: זה כאן. 551763
קודם כל הנתון בכתבה שונה: 33 זה עד מתישהו בשנה שעברה - בכתבה מוזכרות 37 תאונות קטלניות בין 2004 ל־2009, שזה כנראה *לפחות* 37 הרוגים. מעניינים יותר דבריו של ראש אגף התנועה, ניצב אבי בן-חמו המובאים גם הם בכתבה: לדבריו, "רוב הסיבות לתאונות היו מהירות ופיצוצי צמיגים כתוצאה ממהירות" (לפי ההקשר ניתן להבין שב"תאונות" הכוונה לתאונות הקטלניות).
בהתחשב ב"עובדה"‏1 שבמרבית הכבישים רוב התאונות דווקא *לא* נגרמות כתוצאה ממהירות, נראה שדווקא בכביש 6 יש מקום להציב מכמונות יותר במכל מקום אחר ולא פחות.

_______
1 המרכאות הן בגלל שטענה זו מושמעת ומוצגת כעובדה פעמים רבות, אבל מעולם לא ראיתי שום נתון ממשי שתומך בה (וגם לא שום נתון שסותר אותה). אפילו בפתיל הזה כבר הופיעה טענה זו והוצגה כעובדה, ושוב, ללא כל סימוכין.
הון ושלטון, למי שמחפש: זה כאן. 551771
לדעתי, דווקא הכתבה מעלה שרצוי להתמקד בבדיקות צמיגים בטסט השנתי ובמעקב אחר נהגים שלא עברו את הטסט ולא בבדיקות מהירות, שהרי ממאות אלפי המכוניות הממהרות בכביש ועוברות את המהירות המותרת רק אחוז קטן מאוד סובל מהתפוצצות הצמיגים או מהתהפכות, אבל אולי (השערה) אחוז הצמיגים המתפוצצים בקרב אלו שצמיגם נבדק לפני יותר משנה הוא גבוה יחסית ולכן עדיף להתמקד באוכלוסייה הזאת.

האכיפה מסתבר, לא עוזרת‏1:
1 ע"פ הנתונים שם היא אפילו מזיקה, מעניין אם יש נתונים לגביי האכיפה מול התאונות ב-‏2010.
הון ושלטון, למי שמחפש: זה כאן. 551772
ממש חלקי. חלק מפיצוצי צמיגים נובע מלחץ אויר לא נכון נוסף על תקינות הצמיג. בטסטים שעברתי בדקו את הצמיגים ואפילו פעם הורו לי להחליף. במהירות גבוהה יורדת ה''סלחנות'' של הצמיג. אולי יש מקום להכשיר את שוטרי התנועה שעוצרים מכוניות לבדיקת מסמכים, לבדוק צמיגים בבדיקה ויזואלית (חריצים, פיצוצים, שחיקת פרופיל וכד') וסמכות להוריד מהכביש- שזה שהורד מהכביש יזמין מונית הביתה.
הון ושלטון, למי שמחפש: זה כאן. 552515
למרות הרתיעה שלי מפני אכיפת הגבלת המהירות, לאור דבריו של ניצב בן חמו לא נותר לי אלא להסכים אתך.
מהירות אבסולוטית (להבדיל ממהירות מתאימה לתנאי הדרך) יכולה להופיע כגורם לתאונה רק כאשר חלקים ברכב כשלו כתוצאה ממנה ‏1.
החלק הפחות עמיד למהירות גבוהה יהיה הצמיגים. צמיגים פגועי מדרכות, משומשים מאוד, ובעיקר - לא מנופחים בלחץ הנכון, עלולים לא לעמוד בעומסים הקיצוניים של מהירויות גבוהות ולגרום לתאונה. מן הסתם לא מדובר על מהירויות שנפוצות בכביש החוף אלא כאלו שניתן לפתח אותן רק בכביש 6 ‏2.
לכן אין מנוס מהמסקנה שאכיפה של מהירות קיצונית בכביש 6 היא רצויה ‏3.

מצד שני, המשקל של מהירות הנסיעה כגורם *מסייע* לתאונה הוא גדול, בעיקר, אבל לא רק, עקב הקטנת זמן התגובה של הנהג למניעת התאונה. כאן באה לידי ביטוי המהירות המופרזת *בהתאם לתנאי הדרך*. אני משוכנע שבהתעלם מתאונות כתוצאה מכשל מכני (ובכללן התפוצצות צמיג) תמצא שלמרות המהירות הממוצעת הגבוהה בכביש 6 יהיו שם מעט תאונות לק"מ. כלומר תנאי הדרך מסייעים לנהגים להמנע מתאונה למרות המהירות הגבוהה.

1 עקב התיישנות או תחזוקה לקויה, שהרי אם כלי הרכב חדש הוא תוכנן להצליח לנסוע בבטחה במהירותו המקסימלית, ואכן הם עושים זאת כל הזמן על האוטובאן בגרמניה.
2 אוקיי, גם בכביש 431.
3 לחלופין, בעולם אידיאלי, הייתי שם בכניסה לכביש 6 איזה מתקן שבודק את תקינות לחץ האוויר בצמיגים.
הון ושלטון, למי שמחפש: זה כאן. 551758
אכיפה סלקטיבית מרגיזה אותי מאוד. היא גורמת לזלזול בחוק, לכך שאדם צריך להכיר חוק לא־כתוב ולא־מוצהר רק כדי לנהוג כמו כולם בלי להענש, ונותנת כוח לא־ראוי בידי המשטרה. אם כביש שש כל־כך בטוח, למה לא פשוט להעלות את המהירות המותרת בו?
נו באמת 551759
בטח שהאכיפה סלקטיבית.
הרי לפחות מחצית מהנהגים בכביש החוף עוברים על המהירות המותרת (להזכירך - 90). למה לא נותנים קנס לכווולם?
זו גזירה שהציבור אינו יכול לעמוד בה. לא בתאוריה, בפועל. ומה השיקול של משטרת ישראל להתנגד להעלאת המהירות המותרת? שאז הנהגים יסעו מהר עוד יותר. משמע- המשטרה מקבלת כנתון שהנהג הסביר הוא עבריין במזיד, החוק נועד שיעברו עליו והמשטרה מעוניינת לשמור עליו כך.
נו באמת 551796
לעניין ה"חצי". פעם אור ירוק בדקו את המהירות ה*ממוצעת* בנקודות מסויימות שבהן התנועה זרמה בכבישים 1,2 ו-‏4 נדמה לי שבכולם המהירות הממוצעת עברה את 100 הקמ"ש.
נו באמת 552510
זה תואם את ההתרשמות שלי.
הטווח של 80-120 קמ"ש מכסה לפי ההתרשמות שלי 90% מכלי הרכב, והממוצע נמשך קצת כלפי מעלה על ידי כמות קטנה של נהגים מהירים מאוד.

הרתיעה שלי מפני פרויקטים של אכיפת מהירות היא בעיקר משום שהמהירות הנאכפת נמוכה מאוד. לו היו מעלים את המהירות המותרת ל 120 להתנגדות שלי לאכיפה צמודה היה בסיס הרבה יותר רעוע.
נו באמת 552511
השאלה היא האם שווה להעלות את רף המהירות המותרת ל120 קמ"ש רק כדי לדוג את ההסכמה שלך, כאשר יש נהגים עוד יותר מהירים שמוכנים להסכים רק ב130 קמ"ש.
סגרנו על 160 קמ"ש עם אופציה להארכה ? (לת) 552513
סגרנו על 160 קמ"ש עם אופציה להארכה ? (לת) 552514
המהירות פחות מדאיגה אותי כל עוד אנחנו סגורים על הכיוון.
נו באמת 552516
מעט נהגים מהירים ממני בכבישים הציבוריים בישראל.
למרות זאת הייתי כנראה נושך את השפתיים ומסכים לרדת ל 120 לו הייתה זו המהירות המותרת. בכביש 6 כנראה לא הייתי מצליח להתאפק אבל כשהייתי משלם את הקנסות לפחות לא הייתי מרגיש מרומה.
הון ושלטון, למי שמחפש: זה כאן. 551831
בכביש 6 מתבצעות עבודות בקטע ארוך והמהירות מוגבלת ל 80. אף אחד (כולל אני) לא מוריד שם מהירות למרות שבגלל העבודות אין שוליים כך שהשתחושה היא שהכביש צר יותר. גם יש קצת יותר פיתולים בגלל גדרות הבטיחות מימין ומשמאל. ההתרשמות שלי היא ש 80 זו גזירה שהציבור לא יכול לעמומד בה כי אז כביש 6 יהפוך לסימטא קטנה בעיר העתיקה.
הון ושלטון, למי שמחפש: זה כאן. 551883
משטרת ישראל מרשימה בביצועה אם היא מצליחה לנפק דו"חות על נהיגה במהירות מופרזת בכביש 6 ללא אכיפה.

רוצה לומר, אני בהחלט מכיר מקרים של דו"חות מהירות בחוצה ישראל.
הון ושלטון, למי שמחפש: זה כאן. 551903
ב"דה מרקר" (גרסת העץ המת) צויין כי אכיפת המהירות בכביש 6 נעשית בתדירות נמוכה מאוד, יחסית לכבישים אחרים. אבל אני התייחסתי דווקא למצלמות המהירות החדשות הנידונות בכתבה - אלה, כך נראה, לא תוצבנה במקום בו הן עשויות לפגוע בהכנסת בעלי ההון.
הון ושלטון, למי שמחפש: זה כאן. 551955
ואולי לא תוצבנה במקום בו ברור לכל שהתשתית טובה מספיק לנסיעה במהירות הללו? ואולי לא תוצבנה בה במקום שע"פ מפת התפלגות התאונות (אולי, לא בדקתי) הוא הבטוח יותר?

בכל אופן, אם נסיעה בכביש 6 הופכת אותך לבעל הון, כנראה שמצבי טוב משחשבתי.
הון ושלטון, למי שמחפש: זה כאן. 551956
מתרחשות תאונות על כביש 6, ולמרבה השעשוע (?), בכביש 6 יש יותר תאונות הנובעות ממהירות דווקא (אובדן שליטה, צמיגים שמתפוצצים כי אינם עומדים בעומס). עד היום היו על הכביש עשרות תאונות קטלניות (אין לי כאן את המספרים המדויקים). כלומר, דווקא כאן אכיפת מהירות תציל חיים.

אני מבין כעת שלא הייתי ברור בנקודה חשובה מאוד: בעלי ההון המדוברים הם בעלי הכביש, לא הנוסעים. אכיפת מהירות תוריד את אטרקטיביות הכביש, ולכן תקטין את רווחיותו; ומכאן שלבעלי ההון יש אינטרס כלכלי מובהק במניעת אכיפת המהירות האמורה. אי-האכיפה, שאינה מוצדקת משום סיבה אחרת העולה על דעתי, מעלה חשש מטריד לקשר הון-שלטון. אבל אולי כמובן דעתי אינה משגת את הסיבות המוצדקות והנכונות.
הון ושלטון, למי שמחפש: זה כאן. 551957
לא יציבו מצלמות בכביש החוף? נהדר!
הון ושלטון, למי שמחפש: זה כאן. 551958
הנסיעה בכביש שש לא הופכת אותך לבעל הון. הבעלות על כביש שש, כן.
הון ושלטון, למי שמחפש: זה כאן. 551961
אני מנחש שטל מתכוון שהאי-אכיפה בשש היא לטובת בעלי הכביש, ולאו דווקא הנוסעים בו; היכולת לנסוע בו במהירות גבוהה היא גורם משיכה שמגדיל את מספר הנוסעים בו ומעשיר את בעליו.
הון ושלטון, למי שמחפש: זה כאן. 551988
מה קרה לטענות לפיהן לחברה המפעילה את הכביש לא כדאי לעודד נסיעה בו כי יש לה הבטחת מנימום הכנסה מהמדינה (מה שיכול להעלות את ההשערה שתקציבית אכן עדיף לאוצר שיסעו בכביש כמה שיותר מכונית כדי שהמדינה תצטרך להשלים כמה שפחות, מה שמעודד אי אכיפה של המדינה בכביש)? או שהיקף התחבורה בכביש כבר חצה את אותו רף והמדינה אינה משלימה הכנסה לחברה המפעילה את הכביש?
הון ושלטון, למי שמחפש: זה כאן. 551989
יש לי הרגשה שעיקר הוצאות החברה המפעילה הן הוצאות קבועות, ולכן יש להם אינטרס שיהיו כמה שיותר נהגים בכביש.
הון ושלטון, למי שמחפש: זה כאן. 552018
המדינה משלמת לחברה אם הנסיעות לא מגיעות לרמה מסוימת (שלהבנתי כבר עברו אותה מזמן), ומקבלת ממנה תשלומים אם הן עוברות רמה מסוימת (שלהבנתי טרם הגיעו אליה) - משום מה ויקי אינה מתיחסת כלל לנקודה הזו. עדיין, תשלומי המדינה כשהנסועה היא מתחת הרף התחתון אינם משתווים למה שהיו הנהגים משלמים אילו הם היו נוסעים בהקף הזה והתשלומים של החברה מעבר לרף העליון אינם כוללים את כל מה שישלמו הנהגים - כך שתמריץ מסוים עדיין יש לחברה. בכל מקרה, המדינה מעונינת לקדם נסועה בכביש הזה (ורווח לבעליו) ומבצעת לא מעט פעולות כדי לקדם זאת.
זה יותר פשוט מהגדלת מיסים 551724
וכמובן החברות שימכרו , יתקינו ויתחזקו את המצלמות יגזרו קופון על חשבון הציבור
לא מבין כלום 551767
"ישנם מחקרים המלמדים כי נהיגה במהירות מופרזת לא גורמת כשלעצמה לתאונות, אלא רק מחמירה את תוצאותיה של תאונה שהיתה נגרמת בלאו הכי, למשל בשל אי שמירת מרחק."

אבל באי שמירת מרחק המהירות משחק תפקיד קריטי... הרי ככל שהמהירות עולה, כך המרחק שיש לשמור גם כן עולה. שני רכבים דוהרים כמטורפים ב-‏160 קמ"ש, אז תהיה תאונה כשאחד מהם יעצור בפתאומיות גם אם השני שמר מרחק שב-‏100 קמ"ש לשניהם היה מאפשר לו לעצור/לסטות. אז איך בדיוק אפשר לבטל את הפקטור הזה?

כנ"ל גם בסוגי תאונות אחרים. אתה נוסע יותר מהר - יש לך פחות זמן להגיב לאירועים לא צפויים על הכביש, יותר קל לך לאבד שליטה ברכב וכו'. האם אנשי האנטי-אנטי-מהירות מתייחסים לזה?
מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר 551769
אם לא משקללים את סוגי התאונות האלו, מה כן נחשב לתאונה בגלל מהירות?
מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר 551770
אין לי מושג. אבל "סוגי התאונות" שתיארתי הם רק דוגמה - אני חושב שמהירות גבוהה משפיעה על הסיכוי לכל תאונה (או *כמעט* לכל תאונה, אם תתעקש), לא רק על הנזק.
לא מבין כלום 551905
זה פשוט.
כשם ש"שנת אור" אינה יחידת זמן אלא יחידת אורך, כך "מרחק בטוח" אינו יחידת אורך אלא יחידת זמן.
החוק דורש ממך לשמור מרחק של לפחות שניה אחת מהרכב שלפניך (במהירות של 90 קמ"ש מדובר ב 25 מ', משהו כמו חמישה אורכי מכונית. ב 120 קמ"ש זה כבר 33 (ושליש) מטרים). ה good practice ממליץ על שתי שניות.
לא מבין כלום 551915
וכמובן, הנהג הישראלי עוסק כל הזמן במדידת הזמן שמפריד בינו לרכב שלפניו.

בפועל, נהגים רואים מרחק, לא זמן.
לא מבין כלום 551917
זאת תרגולת פשוטה, שמוכרת לי למעלה מ30 שנים, ומומלץ לכל נהג לאמץ אותה: מדי כמה דקות, כאשר הרכב שלפניך עובר על פני ציון דרך נייח (לדוגמא: תמרור, עץ, מכונית תקועה או אמבולנס המטפל בפצועי תאונה) התחל לספור (בניגון מתמשך) עשרים ואחת, עשרים ושתים. עברת את ציון הדרך עם תום הספירה? אתה בסדר. עברת קצת לפני? כדאי שתגדיל מעט את המרווח. לא סיימת את העשרים של העשרים ואחת? אתה יכול לחסוך דלק ולדומם את המנוע. אתה בין כה וכה נוסע בתא המטען של הרכב שלפניך.
לא מבין כלום 551919
הבעיה היא ששמירת מרחק בישראל היא חלון הזדמנויות לנהגים אחרים שמשתחלים לרווח. שמירת מרחק הגדולה מאורך מכונית אחת נתפסת כזיהוי בדוק של נהג חנון, ישנוני, שאין לא מושג בסיסי בנהיגה, שעולה על הכביש רק במטרה לעצבן אחרים, ושחובה להראות לו בכל דרך שהיא עד כמה הוא בזוי, עלוב, נרפה וישא''ק להעיף אותו מהכביש.
לא מבין כלום 551920
נכון.
לא מבין כלום 551934
ועוד לא שמעתי על מקרה כזה שזכה להתערבות המשטרה.
לא מבין כלום 551949
המשטרה לא מתערבת אם זו לא תאונה עם נפגעים.
לא מבין כלום 552448
זו אכן בעייה. כמי ששומר מרחק, בד''כ כבר בעזרת אינטואיציה אבל לפעמים עדיין ע''י הספירה שתיאר דורון, אני אכן ''סובל'' מן הבעייה, אם כי רק במיעוט המקרים. לדעתי זהו מחיר ששווה לשלם.
לא מבין כלום 552469
בהזדמנות זאת של ניאוץ הנהג הישראלי, כדאי להזכיר שהוא *זהב* לעומת שכניו במצרים, יוון, או דרום איטליה. שלא לדבר על הודו וסין.
אכן, גאווה ישראלית. 552500
שלא לדבר על מצב זכויות האדם אצלנו לעומת צפון קוריאה
לא מבין כלום 552604
הבעיה היא אחרת - הכבישים בישראל צפופים יותר מאשר במדינות המערב. בנסיעותי בעולם ראיתי שבאותה מדינה, כאשר אתה נוסע באזורים דלילי-תנועה אתה יכול לנהוג שבועות בלי לשמוע צפירה אחת; אתה נכנס לכבישים פרבריים צפופים - ואותם נהגים עצמם חותכים, צופרים ונדחפים כאילו אין מחר. בישראל יש 115 מכוניות לק"מ כביש (נתוני 2005) לעומת כארבעים בצרפת, נניח, וסדר גודל דומה בשאר מדינות המערב (להוציא מדינות כמו טייוואן, סינגפור והונג-קונג). לכן זה לא פלא שבישראל נדחפים. תן לישראלים כבישים נורמליים (או עדיף, קח מהם שני שליש מהמכוניות) ותראה שהמצב ישתפר.
לא מבין כלום 552606
"או עדיף, קח מהם שני שליש מהמכוניות"

שוב פעם אתה מנדב אחרים ?

ולפי שהוציא את עצמו מהכלל וגו'
לא מבין כלום 552614
בטח. לי זה קל, אני רוכב על קטנוע.
טוטאל לוס 552636
אני הבנתי שבהרבה תאונות באמת מורידים שני שליש מהמכוניות (עם ג'ק הידראולי).
לא מבין כלום 552608
בצרפת יש מרחבים גדולים יותר, אך בהם יש פחות אנשים.

השווה את פריז לתל־אביב ולא את ישראל לצרפת.

כמוכן, אם אתה מזכיר כבר את רוחב הכביש, מדידת הצפיפות צריכה להיות מספר מכוניות למ"ר כביש (או לדונם).
לא מבין כלום 552613
לא נהגתי בפריז, אבל נהגתי בכל מיני ערים אחרות בעולם - בסן-פרנסיסקו ובסנטיאגו, במלבורן ובמנהטן, בריקיאוויק ובלוס אנג'לס ובהוואנה (ועוד כמה), ולא ראיתי מקום שבו הנהגים לא משתדלים להדחף כשהכביש צפוף והם רואים חלל פנוי. הישראלים לא מובהקים לרעה בנדון זה.
לא מבין כלום 552665
נתון מדהים. 1.15 מכונית ל-‏10 מ' כולל כל כבישי הארץ? משהו לא נראה לי.
לא מבין כלום 552679
אני מנחש שהנתונים הם לכבישים בין-עירוניים.
לא מבין כלום 552685
אני מתכוון לכבישים הבין עירוניים. קח את האורך של המכונית עצמה ותראה כמה נשאר בין מכונית למכונית; אין מצב כזה.
לא מבין כלום 552702
רוב המכוניות, בכל רגע נתון, חונות או נמצאות בתוך הערים. לפי ה-CIA World Factbook יש בארץ (נכון ל-‏2008) כתשעה עשר אלף ק"מ כביש. ב-‏2006 היו בארץ 2.84 מיליון כלי רכב (http://www.cbs.gov.il/www/publications09/1381/pdf/t0...). זה מסתדר.
לא מבין כלום 552773
אם אתה גר בעיר תצא החוצה ותסתכל האם כל 11.5 מ' יש מכונית. הכוונה איננה שבין מכונית למכונית יש 11.5 מטר. זה כולל גם את אורך המכונית.
לא מבין כלום 552792
אלא ש"רחובות" אינם "כבישים".
יש הבדלים בין המדדים השונים המונים את "האורך הכולל של הכבישים" בשאלה אילו כבישים נכללים בחישוב ואילו לא, אך אף אחד מהם לא מודד גם רחובות.
רובנו, כשמציצים החוצה רואים "רחוב" לא "כביש".
בנוסף יש חניונים למיניהם שגם הם אינם מוסיפים לחישוב האורך הכולל של הכבישים.
במילים אחרות: רוב המכוניות רוב הזמן לא נמצאות בשום "כביש".

(ואם להוסיף קטנוניות על ניטפוק, שים לב שכביש תלת-מסלולי באורך 22.5 ק"מ נספר כ־22.5 ק"מ, לא 67.5, כך ששיטתך חסרה אפילו לולי היו רוב המכוניות רוב הזמן לא בכביש).
לא מבין כלום 552815
כלומר על פי הגדרת הכבישים שאתה מביא, הרחובות הם בגדר חניון ולכן לא נלקחים בחשבון. אם רוב המכוניות רוב הזמן אינן נמצאות בשום "כביש" אז מה הטעם בנתון של 115 מכוניות לקילומטר כביש? איך שלא תגלגל את העניין הוא מוזר בעיני. הרי על פי הנתון הזה וההגדרה שאתה מביא שכבישים הם רק מחוץ לערים -לא רחובות, אם כל המכוניות יהיו מחוץ לערים, יווצר פקק תנועה ארוך אחד- 1.15 מכונית ל-‏10 מטר . אורך מכונית 4 מ', וקצת יותר מ-‏2 מטר בין מכונית למכונית. ומה עם מכוניות גדולות, משאיות ואוטובוסים?
לא מבין כלום 552837
מכאן שהמספר של ''מכוניות למטר כביש'' הוא חסר משמעות כשלעצמו. אבל הוא הוזכר לראשונה בתור השוואה בין מדינות שונות. סביר להניח שגם במדינות אחרות שיעור דומה של המכוניות חונות.
לא מבין כלום 552846
כמעט כמו לכל נתון מצרפי, הנתונים מתחילים להיות משמעותיים כשמציגים סטטיסטיקה מפורטת ומפולחת יותר.
לא מבין כלום 551924
הטכניקה מוכרת לי וכנראה לכל נהג בישראל. מה שאני אומר הוא שלא נראה לי סביר שרובם גם נוקטים בה באופן סדיר. ולכן הם כן מעריכים את מידת הקרבה שלהם על פי המרחק שהם רואים ולא על פי הזמן שהם מודדים. ולכן מהירות גבוהה שמשולבת עם יכולת הערכה גרועה של ''כמה המרחק הזה טוב'' גורמת לתאונות שאפשר היה למנוע אם רק היו מצווים על הנהגים הכושלים לנסוע לאט יותר.
לא מבין כלום 551927
לדעתי זאת טכניקה טיפשית לשמירת מרחק כי במקום להתרכז בכביש ובמכוניות הנהג מתרכז בעצם נייח ליד הכביש
לא מבין כלום 551935
אם תשמור מרחק ץוכל להץרכז בדברים נוספים מלבד הפגוש שמלפניך.
לא מבין כלום 551928
זמן הבלימה תלוי לינארית במהירות? אין כאן איזשהו רכיב ריבועי משמעותי מאוד? (בעברית: זמן הבלימה עולה כתלות במהירות. לא רק מרחק הבלימה)
לא מבין כלום 551941
זמן התגובה אמור להיות קבוע
לא מבין כלום 551959
נכון, אבל גם למכונית שלפניך.
לא מבין כלום 551999
נכון, אבל לא רלוונטי. (לרוב) זמן התגובה שלך מתחיל רק אחרי שזמן התגובה של הנהג שלפניך נגמר.
לא מבין כלום 552047
זה אולי נכון במצבי תאונת שרשרת, אבל רוב תאונות חזית-באגאז' כמדומני אינן כאלה. כמו כן, נהג זהיר משתדל גם להציץ לפעמים מכונית אחת קדימה.
לא מבין כלום 552064
צפריר דיבר על זמן בלימה, לא על זמן תגובה. זמן הבלימה התאורטי אכן משתנה באותו אופן עבורך ועבור המכונית שלפניך (בקירוב ראשון; בפועל מערכות בלימה שונות במכוניות שונות מתנהגות אחרת). נקודה מענינת היא שזמן הבלימה המעשי מושפע מהתנהגות הנהג לא פחות מאשר ממאפייני הרכב, הדרך והמהירות. אנחנו מתחנכים, כנהגים, ללחוץ על דוושת הבלם בעדינות ולא לזעזע יותר מדי את הרכב (ומי שיצא לו ללחוץ על הברקס במחשבה שהוא לוחץ על קלאץ' - טעות נפוצה במעבר מידני לאוטומטי - מכיר היטב את התוצאה של התעלמות מזה). במצב חרום, החינוך הזה פועל נגדנו. קראתי פעם שמחקרים הראו שחמישים אחוז מהנהגים שהיו מעורבים בתאונות (אני מניח שהכוונה היתה לתאונות חזית-אחור, אבל זה לא הכרחי) כלל לא בלמו; מחצית מהנותרים בלמו אבל לא מספיק חזק, ורק רבע בלמו כיאות. כמובן, סביר להניח שרבים מאלה שבלמו כיאות לא נכנסו לסטטיסטיקה הזו כיוון שהם הצליחו למנוע את התאונה, אבל אין ספק שרבים מהנהגים שנקלעים למצב חרום אינם בולמים כיאות. ההבדל בין נהג שסתם בולם (ואפילו קצת חזק) לבין נהג שדורך על הדוושה כאילו זה צפע שמנסה להכיש את הבן שלו עשוי להיות משמעותי יותר מההבדל בין זמני ומרחקי התגובה במהירות תשעים קמ"ש לעומת מאה ועשרים.
לא מבין כלום 552068
בבריטניה חלק מהמבחן המעשי הוא בלימת חירום. אומרים לך לסוע בכביש ריק במהירות סבירה *ולא להסתכל בראי*, ואז כשהבוחן אומר, אתה צריך לבלום במהירות כאילו יש ילד על הכביש (והתפקיד של הבוחן הוא להסתכל בראי ולוודא שאין מאחוריך אף אחד).
תלוי על בלימה 552080
פעם דיברו על פטנט כזה של "מגבר בלם", שמזהה בלימה יותר חזקה מהשגרתי, והופך אותה לבלימת-צפע בלי לשאול את הנהג. זה נכנס, בקנה-מידה רחב?
תלוי על בלימה 552130
יש. תוכל למצוא את זה במפרט של מכוניות חדשות רבות. יש גם מערכות שמזהות עזיבה מהירה של דוושת הגז ומדליקות את אור הבלם (מה שנותן עוד איזו עשירית שניה יקרה או שתיים לנהג שמאחור). בכלל, במכוניות נשלטות-האלקטרוניקה של היום הרבה מהדברים שלימדו אותנו בנעורינו (לקראת מבחן התאוריה אי-שם בשנות השמונים או התשעים) כבר לא מדויקים.
לא מבין כלום 552123
יש ארגון שמלמד נהיגה מתקדמת, אחד התרגילים שם הוא באמת תרגול בלימת חירום. וכשהייתי שם, אף אחד לא עשה את זה טוב בפעם הראשונה.
מהירות וערנות 551787
ישנו גורם שאולי הולך בכיוון הפוך למה שמקובל. אולי נסיעה מהירה עוזרת לנהג לשמור על ערנות. אולי אני סתם מקשקש, אך הניסיון האישי שלי מראה שבתקופות שבהן אני משתדל (בגלל סיבות שלא זה המקום לפרטן) לנסוע לאט, תחושתי האישית היא שערנותי נפגעת, ושהנסיעה נעשית, לכן, פחות בטוחה. גם הנוסעים עמי חשים בכך.
באופן כללי, לדעתי, בגלל מורכבות הנושא, כל בדיקת קשר בין מהירות לבין תאונות ונפגעים, צריכה להיעשות באופן סטטיסטי, ולא באמצעות ''חשיבה הגיונית''.
כך, הנתון הבריטי לפיו הצבת מצלמות אכן הקטינה את המהירות הממוצעת אך לא עזרה במלחמה בתאונות היא נתון שאני יותר סומך עליו. שמעתי גם (לפני שנים רבות), שבגרמניה נעשה ניסוי להגבלת המהירות בדרכים המהירות למשך תקופה מסויימת, ולפי הבדיקות לא נצפה שמספר התאונות וגם הנפגעים עלה בתקופה הזאת (זו שסיפרה לי על כך, יקית שהדגישה את המשמעת אצל היקים שהוסיפה אמינות לניסוי).
לגבי הסטטיסטיקה בארץ, ישנו נתון שעליו שמעתי ב''קורס לנהיגה נכונה'' לפני שנים רבות, וחזרתי ושמעתי עליו לאחרונה בהרצאה של מישהו על נהיגה ותאונות, לפיו התאונות שסיבתן מהירות נמצאות באחד המקומות האחרונים. לגבי נתון זה חשוב להדגיש שבתאונות שסווגו כך, לא דובר בהכרח על מהירות מעל המהירות המותרת, אלא על מהירות גבוהה מהמתבקש לפי התנאים בשטח. אם רוצים לבדוק את אפקטיביות אכיפת המהירות היה צריך להפריד מתוך הקבוצה הזאת, עוד קבוצת תאונות, זו שבהן המהירות שגרמה לתאונה הייתה מעל המהירות המותרת בחוק, שכן מהירות ''בנסיבות המקרה'', לא נאכפת וספק אם אפשר מעשית לאכפה. ייתכן ולו נעשה הדבר (ולדעתי לא קשה לעשותו, כי בוחני התנועה די יודעים להעריך את המהירות, ובפרנויותי, אני כבר מתחיל לחשוד שאי פירסום הנתון הזה הוא מגמתי), היינו מופתעים מקוטנה של הקבוצה הזאת (מגודלה לא היינו יכולים להיות מופתעים, כי כל הקבוצה כולה שקיימת היום בנתון הסטטיסטי היא קטנה).
מהירות וערנות 551792
ושני הסנט שלי, הם שגם אם ניקח את הקבוצה המוקטנת, דהיינו ''מהירות שגרמה לתאונה הייתה מעל המהירות המותרת בחוק'', זה לא מספיק בשביל לבדוק את יעילות הורדת התאונות. כדי לבדוק זאת, עלינו להקטין את הקבוצה עוד יותר, משום שהמצלמות יוצבו במקומות מסויימים (ישורת בכביש ראשי) ולא באחרים (ליד בתי ספר). לכן, צריך בעצם לספור את ה''תאונות שנמצאות במקום בו יוצבו המצלמות ושהמהירות שגרמה לתאונה הייתה מעל המהירות המותרת בחוק''.
מהירות וערנות 551793
אני לא התכוונתי דווקא לאכיפת מהירות ע''י המצלמות החדשות, אלא לאכיפת מהירות בכלל, ומהירות נאכפת גם במקומות אחרים, בתוך ערים וכדומה.
מהירות וערנות 551830
לדעתי המהירות המופרזת תורמת לתאונות בארץ אולי באופן עקיף. שיטת הסלאלום שבה נוסעים רבים מהנהגי ישראל הפרועים- כמעט תמיד נעשית במהירות מופרזת. יש הרבה מקומות בהם כדי לנסוע מהר, צריך לבצע עקיפות מסוכנות.
מהירות וערנות 551832
בתגובתך חזרת על ה"לדעתי" המקובל בעניין הקשר בין מהירות לתאונות. ב תגובה 551787 שפתחה את הפתיל, הבאתי דוגמה ל "לדעתי" הפוך מהמקובל, ואמרתי שכדי לדעת מה האמת צריך לבדוק את הנושא מבחינה סטטיסטית.
אשר ל"שיטת הסלאלום", הדבר נובע פשוט מהרגלי הנהיגה בארץ, שבהם הנהגים לא משתמשים בנתיבים שמאליים רק כדי לעקוף ולחזור ימינה (כמו שקובע החוק) אלא נוסעים בהם גם לאט (כשבכביש שבו שלושה נתיבים, הנתיב הימני שבו צריך לנסוע כשלא עוקפים, ריק לגמרי. . .), ובכך, בעצם, חוסמים את הדרך, ולא מאפשרים למי שמנסה לנסוע יותר מהר, להתקדם בעקיפה רגילה משמאל(1). הבלגן הזה אינו הכרחי. מי שנהג בכבישי אירופה רואה ששם נוסעים בצורה מסודרת, ואין צורך לנסוע בסלאלום כדי להתקדם.
העניין הוא שאצלנו רואים את הבלגן הזה כטבעי. לא רק שהמשטרה לא מנסה לבצע מבצעי אכיפה גם בנושא הזה, אלא שבכלל לא מנסים לחנך את הנהגים לחדול מכך, ולנהוג כחוק גם בנושא הזה. יותר קל להם להתמקד בעניין המהירות, למרות שככל הנראה אין שום הוכחה גורפת לבד מ"לדעתי" כזה ואחר שאכן קיים קשר ברור בין מהירות לתאונות.

(1) בתנאים שתיארת, כנראה, שיטת הסלאלום כשלעצמה אינה עבירה על החוק. היות שבכל נתיב נוסעות כמה מכוניות תמיד אפשר לטעון שעברת ל"שיירה" שנעה יותר מהר וכך עוקף מימין.
מהירות וערנות 551838
כל מה שכתבתי מתייחס כמובן לתרבות הנהיגה בארץ ולוקח אותה כמצב נתון. במצב הזה למהירות יש קשר לתאונות. לפני מספר שנים נסעתי ממיאמי לקי ווסט. מי שמכיר, הדרך היא על כביש הנקרא US1 -נדמה לי כמו מקבילו במערב. זהו כביש סרגל ארוך מאד ודו סיטרי. הנתיבים מופרדים בקו רציף וכל מרחק מסויים יש מפרץ לעקיפה. אולי זה היה רק מקרה אך לא ראיתי אפילו עקיפה אחת וכמובן חשבתי על כביש דומה בישראל איך היה נראה (זוכר את הכביש הישן לירושלים בעל שלושה מסלולים: אחד לכל כיוון והאמצעי לעקיפה? איזו רולטה רוסית זו היתה לפעמים.
באופן כללי אתה צודק.
מהירות וערנות 551798
במדינת ישראל לא ניתן לעשות סטטיסטיקה על תאונות, מן המפורסמות היא שבתכנה המשמשת את המשטרה לתיעוד התאונות ניתן לכתוב סיבה אחת בלבד בסיבה לתאונה. ולכן תאונה יכולה להיות מסווגת כ"סטייה מהנתיב" או כ"מהירות מופרזת" אבל לא שתיהן ביחד, מה שלא מאפשר ליצור סטטיסטיקה אמינה בנושא.

"כשהבוחן רושם בטופס את סיבת התאונה, הוא יכול לרשום רק סיבה אחת שהיא הדומיננטית. אם זאת תאונה חזיתית, כשרכב סטה מנתיב ונכנס חזיתית ברכב אחר, אז הוא ירשום 'סטייה מנתיב""'
להגנת המשטרה ייאמר כי
" יש לציין כי ב-‏2010 אמורים כל בוחני המשטרה להצטייד במערכת דיווח חדשה, שתאפשר דיווח מפורט יותר. "

מהירות וערנות 551804
לבנות סטטיסטיקה על דיווח כזה או אחר של שוטר (או בוחן תנועה) נראית לי שיטה מפוקפקת, בלי קשר לכמות הסעיפים. אם אתה רוצה לדעת האם מהירות תורמת לתאונות, תעלה/תוריד את המהירות בכמה כבישים ותשווה את השינוי לשינוי באותה תקופה בכבישים דומים.

ד"א, מצלמה לא בהכרח מורידה את המהירות הממוצעת בכביש וניידות משנות את התנהגות הנהג.

איך מורידים את המהירות ? מצלמות וידאו במאתיים דולר בכניסה וביציאה מכביש זה מספיק כדי לתפוס את הלוחיות, הזנה למחשב ואפשר לקבל את המהירות הממוצעת. או יותר טוב, לבדוק מה כבר נעשה בעולם בתחום.
מהירות וערנות 551806
כבישים זאת מערכת כאוטית מכדי להגיע לתוצאות בצורה כזאת. מספר ההרוגים בכל שנה (וכל חודש בשנה) בכל כביש משתנה דרסטית משנה לשנה.

דיווחים של בוחן התנועה מסייעים לנו לדעת ממה נגרמו התאונות, נניח שגרמת למהירות הממוצעת (באיזה אמצעי שתבחר) להיות 80 קמ"ש, אבל שלושת התאונות הקטלניות בכביש (ונניח שזה במקרה גם הממוצע הרב שנתי) נגרמו דווקא על ידי אלו שהחליטו לנסוע ב-‏130 קמ"ש. אז המסקנה היא שמהירות מוגזמת גורמת לתאונות, ולכן יש להקפיד עליה, או שהורדת המהירות בכביש לא מסייעת להפחתת כמות ההרוגים? אם לא תסתמך על הדוחות של בוחני התאונות, אתה עלול להסיק את המסקנה השנייה, מבלי לחשוב שאולי באמת צריך להגביל את המהירות, אבל אולי ששיטת הקנסות לא יעילה, או שאולי המשך האכיפה יביא להורדת מספר המטורפים.
מהירות וערנות 551809
כאוטית ? אני בספק. גם שינויים דראסטיים, מתמצעים יפה מאוד במספרים גדולים.

בוחן תנועה, במיוחד אחד שמקבל את ההוראות שלו מהמפכ"ל, מביא איתו לזירת התאונה את עולם הערכים שלו. אני מעדיף סטטיסטיקאי.
מהירות וערנות 551872
פה מתבקשת המימרה הידועה על סטטיסטיקה. אתה יכול לתאר את הניסוי שאותו אתה מבקש לבצע?
מהירות וערנות 551873
אם הטענה היא "מהירות גורמת לתאונות", נגביל את הטענה למהירות ממוצעת, נכריז על כמה כבישים כבעלי אכיפה מוגברת ועם מצלמות נוודא שהמהירות הממוצעת אכן ירדה (מצלמה בתחילה ובסוף) ונשווה את מספר התאונות/פצועים/הרוגים לכבישים בהם לא שונתה האכיפה (והמהירות בהתאם).

אחרי ניסוי כזה, אתה יכול להסיק האם הורדת המהירות הממוצעת משנה באופן מובהק (בהתאם לגודל המדגם) את מספר הנפגעים ולאיזה כיוון.
מהירות וערנות 552050
יופי, אז בוא נסביר למה התוצאות יהיו כאוטיות ולא תוכל להסיק מהן כלום:

כמות ההרוגים ב*כל* כבישי ישראל משתנה בהפרשים שמגיעים ל-‏20%. למשל: בין 2008 ל2009 הייתה ירידה של 24 אחוז, בין 2000 ל2001 הייתה עלייה של 17%, מבלי להכיר את הנתונים עבור כבישים ספיצפים, אני יכול לנחש שהשונות שם גדולה אף יותר (תאונה אחת שנהרגים בה 4 אנשים, משנה לחלוטין את הסטטיסטיקה של כביש בודד).

הנתונים מכאן:
http://www.rsa.gov.il/InformationResearchCenter/Stat... עמוד 19.

יכול להיות שאפשר להסיק מסקנות ממספר הפצועים אבל לא נתקלתי בגרף יפה של מספר הפצועים בשנה.

בזמן שחיפשתי את הנתונים, נתקלתי בעובדה שמספר הפצועים מספר התאונות ואפילו מספר ההרוגים שנוי במחלוקת...
מהירות וערנות 552055
יש שונות רבה בכמות התאונות/פצועים/הרוגים בין שנה לשנה, מה לזה ולכאוס‏1?

לא עושים סטטיסטיקה על ארבעה מקרים, סך התאונות, הפצועים וההרוגים מספיקים כדי לבדוק השערות בצורה אמינה לאורך זמן סביר. בשביל זה צריך להשוות מול כבישים דומים כמו שכתבתי, ולא מול תקופות זמן אחרות. השוני הגדול בין תקופות הזמן נובע בין היתר מהבדלים במזג האוויר והשינוי המתמיד באיכות כלי הרכב.

מספר הפצועים וההרוגים לא שנוי במחלוקת, מה ששנוי במחלוקת הוא שיטת הספירה (מי שמת אחרי שבוע במיון כתוצאה מתאונה נחשב? ושנה ?עם או בלי יש"ע?), זו לא בעיה כל זמן ששומרים על אחידות.

מהירות וערנות 551963
או לפחות אפידמולוג.
שינויים במהירות המותרת 553178
"משרד התחבורה יאמץ תוכנית חדשה לקביעת מהירות הנסיעה המירבית המותרת
...

לפי ההמלצות, מהירות הנסיעה המותרת בכבישים מהירים תעלה מ-‏100 ל-‏110 קמ"ש. כך צפוי לקרות בכביש מס' 1 (תל אביב-ירושלים) ובכביש 431 המחבר בין מודיעין לראשל"צ ובכביש מס' 4 בקטע שבין ראשל"צ לאשדוד.

בכבישים אחרים תעלה המהירות מ-‏90 ל-‏100 קמ"ש. כך צפוי לקרות בכביש מס' 5, בנתיבי איילון ובכביש 40. במשרד התחבורה בוחנים את האפשרות להעלות את מהירות הנסיעה גם שם ל-‏110 קמ"ש.

בחלק מהכבישים המהירות המרבית דווקא תופחת. בדרך נמיר בתל אביב תרד מהירות הנסיעה המותרת מ-‏80 קמ"ש ל-‏70 קמ"ש. בשדרות בן גוריון בבאר שבע תרד המהירות מ-‏60 ל-‏50 קמ"ש וברחובות תל אביב תוגבל המהירות ל-‏30 קמ"ש, במקום 50 קמ"ש."

יש בכתבה עוד פרטים אחרים שקשורים לדיון הזה.
המהירות המרבית דווקא תופחת 553179
סתם, הצחיק אותי.
המהירות המרבית דווקא תופחת 553195
כביש 431 זה לא איזה כביש משני? איך יכול להיות שמהירות הנסיעה בו גבוהה כמעט מכל כביש חד־ספרתי?
המהירות המרבית דווקא תופחת 553196
אתה טועה, הוא כביש רוחב מפואר ביותר המקשר בין אזור מודיעין לאיילון.
המהירות המרבית דווקא תופחת 553197
כביש 431 [ויקיפדיה] הוא כביש מאוד מוצלח (בתמונה רואים 3 נתיבים עם הפרדה מלאה).
שיבושים במהירות המותרת 553184
100 קמ"ש בכביש 40. נראה לי מוגזם.
30 קמ"ש ברחובות ת"א? עוד יותר מוגזם.
כביש 40 553186
אני מניח שמדובר על הקטע דרומית לקרית גת.
גם טלפון הוא מצלמת מהירות 553464
בחור בשם אלעד ויצמן נהג במהירות 260 קמ"ש בכביש החוף, כשאיתו במכונית שני חברים מרוצים. אחד מהם הסריט את הארוע, כולל את מחוג מד המהירות, והעלה את הסרטון לאינטרנט, משם הוא הגיע לידיעת המשטרה. השוטרים הצליחו לאתר את הנהג, והיום הוגש נגדו כתב אישום. שני החברים מואשמים בשידול לנהיגה במהירות בלתי סבירה. הנה הדיווח ב-Ynet.
גם טלפון הוא מצלמת מהירות 553489
לא מסובך במיוחד לחשב בקירוב סביר, מתוך סרטון שמצולם ממכונית נוסעת בכביש ידוע, את מהירות הנסיעה.
מתחילות לפעול? 590994
אחרי עיכובים מרובים, המערך הראשון של מצלמות המהירות החדשות אמור להתחיל לפעול ביום א' הקרוב. הנהגים פורעי החוק יזכו בינתיים רק באזהרות. דיווח ומפת מיקום המצלמות - ב-NRG.
מתחילות לפעול? 591972
לאחר שפעלו במשך שלושה שבועות ותיעדו מאה אלף עבירות תנועה ביום ראשון הם יתחילו לתת דוחות אמת. סעו בזהירות.
''תמונת מצב מדאיגה של התנהלות המשטרה'' 674374
כתבה ב"הארץ" על דו"ח מבקר המדינה בנוגע לתפעול מצלמות המהירות החדשות:

"קצינים בכירים במשטרה שיקרו כדי לבטל לעצמם ולשוטרים אחרים דו"חות תנועה"

"כחלק מהניסיון להתמודד עם שטף הדו"חות הוחלט באגף התנועה לבטל אלפי כתבי אישום באופן שרירותי"

"בכביש בין־עירוני במחוז ירושלים, שהמהירות המותרת בו היא עד 80 קמ"ש והוא מוגדר כביש אדום, נקבע כי סף האכיפה יהיה 165 קמ"ש, משום שבאותה עת הצטברו 4,000 כתבי אישום באזור ירושלים שהמתינו למועדי משפט"
''תמונת מצב מדאיגה של התנהלות המשטרה'' 674391
במצב הקיים הוספת שופטי תעבורה אמורה להיות ריווחית למדינה יותר מממאגרי הגז. לאחר תקופה של אכיפה ראוייה אפשר לצפות שחלק גדול מאלה יהיו מיותרים כך שאלו צריכות להיות משרות זמניות (אני לא יודע אם יש אפשרות חוקית למנות שופטים באופן זמני, אבל אם אין אפשרות כזאת אפשר לשנות את החוק או התקנות). עד אז אפשר להחליף את המצלמות במתקן שמופעל רק אם המכונית הסוררת שברה את מהירות הקול.

למפכ"ל החדש יש כעת הזדמנות להפגין את דבקותו בהנחלת תרבות אירגונית חדשה למשטרה ע"י ענישה חמורה, כולל סילוק מהשרות, של מי ששיקרו כדי לבטל לעצמם דוחות תנועה ושל אלה שנתנו לכך יד. אני משער שבמקום להסתפק בצעד הרך הזה תיכתב בתיק שלהם הערה בדיו אדומה (טוב, אני נסחף. נסגור על צבע ורדרד), למען יראו וייראו. בכל אופן, המלעיזים שטענו שהקצינים הבכירים במשטרה עסוקים כל היום בהטרדות מיניות של הכפופות להם התבדו: חלק מהזמן מוקדש לביטול דוח"ות.

ובעניין משיק, אתמול בחדשות שמעתי גם שהנבואה מ תגובה 222642 מתחילה (?) להתגשם. הללויה.
''תמונת מצב מדאיגה של התנהלות המשטרה'' 674436
יש אפשרות למנות שופטים באופן זמני - קוראים לזה ''שופט עמית'', וזו כהונה לתקופה מוגבלת של שופטים שפרשו (להבנתי מדובר בד''כ בשופטים שיצאו לפנסיה).
''תמונת מצב מדאיגה של התנהלות המשטרה'' 674464
תודה.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים