להקפיץ או להשאיר? 3598
האם כדאי להתחיל את כיתה א' שנה מוקדם מהרגיל?

אייל ותיק (המעדיף להישאר בעילום שם) שואל:

בני הוא בן ארבע וחצי. לפי תאריך הלידה העברי שלו (תחילת טבת), ובהתאם לתקנות משרד החינוך, הוא אמור עקרונית לעלות לכיתה א' בעוד שנתיים. אבל אילו היה נולד רק כמה ימים מוקדם יותר, הוא היה אמור לבלות רק עוד שנה אחת בגן. הילד הוא אינטליגנטי (בן של אייל ותיק, אמרנו), גבוה יחסית לגילו, ומשתלב בקלות בחברה, גם של גדולים ממנו. לכן, כפי הנראה, תהיה בידנו האפשרות לבחור האם להשאיר אותו בגן שנה או שנתיים.

מה כדאי לעשות? האם הסכנה של שנת שיעמום נוספת בגן היא יותר חמורה מהתיסכול הפוטנציאלי של להיות הילד הכי קטן בשיכבה בבית הספר (למשל, זה שמוציא רישיון אחרון)? האם התשובה היתה משתנה אילו היה מדובר בבת, ולא בבן? ובמישור היותר פילוסופי – בהנחה שהוא היה מסתדר נהדר גם כך וגם כך, האם עדיף לבלות עוד שנה מהחיים בתור ילד, או בתור מבוגר?

באייל מן הסתם נמצאים עוד הורים שעברו התלבטויות דומות, ואולי גם כאלה שקפצו גן או כיתה בעצמם. אשמח לשמוע את תובנותיהם.
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "שאל ת'אייל"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

617633
אני לא ממש מומחה בתחום, אבל כמי שהיה נשוי במשך למעלה מ 20 שנה למורה בכתות הנמוכות אני יכול לצטט מפיה שבכל מקרה של ספק אין ספק. עדיף להשאיר את הילד/ה עוד שנה בגן. היא מכירה עשרות מקרים של הורים שבדיעבד הצטערו על כך שהזדרזו להעלות את הילד לכתה א'‏1, אבל אף לא מקרה אחד (ובכלל זה הילד הפרטי שלה) של הורים שהצטערו על כך שהשאירו את הילד שנה נוספת בגן.
הצבא לא יברח, גם לא הדוקטורט.

_____
1 אם כי לא צריך להגזים בהערכת הנזק שנגרם לילד מהחלטה זאת. לא מדובר בקטסטרופה.
617634
תודה על ההתייחסות. תוכל בבקשה לפרט על הסיבות שבגללן הצטערו אותם הורים?
617635
אני אנסה לברר.
617636
תודה רבה.
618027
אני מרשה לעצמי להציק: יצא לך כבר אולי לברר? תודה, סליחה ושליחה.
618028
סליחה, עם התפתחות הדיון שכחתי לחלוטין. אשתדל היום.
618363
נדנוד אחרון ואני מפסיק ;-)
617637
השאלה היא אם הגן "משעמם" גם היום כפי שהוא, או שנראה לכם שילד בן 6 מתחיל בבת אחת להשתעמם מתכנים של בני 5. בעיני זה לא קורה כל כך מהר. הוא אולי יאזין לאותו הסיפור בפעם המאה, אבל הפעם יבין אותו מעט אחרת, או יזהה כמה אותיות מתוך הטקסט, או יוכל לבנות איזו יצירה משוכללת ברוח הסיפור, מה שהקטנים יותר לא יידעו לעשות. כמובן, צריך שלא "יחסמו" אותו בגן מבחינה זו, אלא יאפשרו לו את הצעד-קדימה (אבל אני מניחה שרק גננת גרועה במיוחד תחסום ילד כזה).

כמו כן, הבשלות והעצמאות הרגשית של ילד יחיד או בכור שונה לפעמים (=אטית יותר) מזו של ילד שיש לו אחים גדולים וההתמודדות שלו שונה לגמרי. וזה עלול לפעמים לקרות כמעט ביחס הפוך לבשלות השכלית. זה שהילד מאוד אינטליגנטי, לא מקיש על יכולת ההסתגלות שלו למסגרת תובענית (ביחס לגן) של גדולים ממנו.
617671
הכי טוב, נסו לשאול את הילד על סיפור שהוא שמע בגן לפני חודש. אני מתערב שלא יהיה לא מושג על מה אתם מדברים.
617687
וודאי שיהיה לו מושג, גם אם הוא בגיל שלוש יהיה לו מושג.
617692
אולי יהיה לו מושג על הסיפור. לא יהיה לו מושג ירוק מה זה ''לפני חודש''.
617705
אני לא בטוח בקשר ללפני חודש, במעבדה האישית שלי 'לפני שבוע' (וגם בעוד שבוע) כבר די מובן.
617765
ודאי שיהיה לו מושג! אבל זה לא אומר שבפעם השנייה שהוא שומע את הסיפור, הוא ישתעמם.
למעשה רק הבוקר שאלתי את בני בן ה-‏4 וחצי אם הוא מחבב ספר מסוים שהבאנו מהספרייה. הוא פתח ואמר (זה ילד שאוהב מאוד לפרט ולמנות): "שמעתי אותו ארבע פעמים, פעם אחת כשבגן חילקו קרטיבים לסוף השנה והגננת הקריאה לנו, פעם אחת עם סבתא בספרייה, פעם אחת נ' [אחיו הגדול] הקריא לי אותו על הספה שם, ואתמול הוא הקריא לי אותו על הספה פה".
אז אתה אוהב את הספר? שאלתי. כן, די אוהב...

יש הבדל בין הרצון שלנו "לדחוף להם תכנים" לבין הדרכים השונות שבהן הם מעכלים את התכנים האלה, ולפעמים רוצים ללעוס עוד ועוד.
להב משונן 617770
המשפט האחרון שלך מתחבר לתהייה שלי בקשר לדרך הזאת של פעוטות לחזור שוב ושוב על ספרים/דיסקים/פרקים מסדרות בטלוויזיה. זה נראה לי משהו טבעי מאד עבורם, אפילו מובנה, כצורה משמעותית וחשובה של לימוד על ידי חזרה ושינון.
דווקא כשהטרנד היום זה להוקיע כל לימוד של שינון וזכירה מול לימוד של 'הבנה', 'חשיבה', 'יצירתיות' וחבריהם, המסקנה שלי מצורת הלימוד של פעוטות היא ששינון, חזרה וזיכרון בעל פה הם נדבכים מאד חשובים בתהליך הלימוד האנושי, ואולי לא כדאי להוריד אותם כל כך מהר מסדר היום.
להב משונן 617771
מסכימה אתך לגמרי.
להב משונן 617775
''יצירתיות היא מילה נרדפת לחוסר כישרון''
מישהו, מתישהו.
תחושת מסוגלות 617638
זה לא קשור לאכזבה של לקבל רשיון נהיגה אחרון או לאכזבה של לסיים צבא בגיל 22.

בערב הרצאות שהשתתפתי בו אתמול, חבר שעשה שעוסק בחינוך דיבר על התופעה הזו:

הוא אומר שהוא רואה את זה חזק מאד בכיתות לימוד. בכיתה א' עדיין יש הבדל משמעותי גם בחוזק פיזי וגם בחוזק מנטלי בין מי שנולד בתחילת שנה ומי שנולד בסופה. ילד חזק בלימודים יצורף לקבוצה החזקה, ילד חלש בלימודים יצורף לקבוצה החלשה, וזה ישפיע על התפיסה העצמית שלו ועל איכות ההוראה שהוא יקבל, כנראה בשארית לימודיו.

כביכול ההמלצה לאור זה היא להשאיר את הילד בגן, אבל אני לקחתי מזה המלצה יותר חזקה: להשאיר את הילד בבית. מערכת חינוך שלא יודעת להתמודד עם בעיות כאלה לא ראויה להחליף אותי בחינוך הילדים שלי. Homeschooling בישראל הוא קשה אבל אפשרי.
תחושת מסוגלות 617644
להשאיר את הילד בבית זה רעיון מצוין. אני מניח שמתחת זה מסתתרת אצלך ההנחה המוסווית שהאבא‏1 יישאר בבית במקום ללכת לעבודה ויחנך את הילד.

מעבר לזה אני חושב שאני מצדד בלהשאיר עוד שנה בגן. ההיסטוריה האישית שלי נתקלה בהתלבטות דומה - הקפצת כיתה בכיתות הנמוכות, ואני די מרוצה מזה שהורי החליטו לא לעשות זאת.

1 כנראה שזה אתה על פי הניק, אבל אין לדעת.
תחושת מסוגלות 617672
תוכל בבקשה להרחיב על "אני די מרוצה מזה שהורי החליטו לא לעשות זאת"? תודה.
תחושת מסוגלות 617686
אני יכול לנסות.
קודם כל, היה לי טוב מה שהיה, אז אני לא מצטער. אני לא מרגיש שהשכלתי עוכבה ולו במעט עקב ההחלטה הזו.
אחר כך - אני נהניתי למדי משנות בית הספר, אז אני לא רואה סיבה טובה לקצר אותן.
בנוסף, גם אם מבחינה לימודית אני בטוח שהייתי מתמודד עם ההקפצה, מבחינות אחרות, חברתית וכדומה - היו לי התמודדויות כמו לכל אחד אחר - עם ההטיה המתבקשת לכיוון החנוני וכל מה שנלווה אליה‏1. בקטע הזה סביר מאד שלהיות קטן בשנה ישפיע לרעה, ולאו דווקא בכיתות הנמוכות אלא יותר בכיוון ז-ח-ט. בשנים האלה שנה היא הבדל משמעותי - אני למשל גבהתי ב-‏17 ס"מ בין ז' ל-ח'. להיות שנה בכיתה שגבוהים ממך בראש נראה לי לא ממש מגניב.
ובסה"כ אחד הדברים המשמעותיים שלמדתי ביסודי ובתיכון‏3, מעבר לחומר הרשמי, זה איך להיות בחברה, למצוא את מקומי ולהנות עד מאד מהאינטראקציה והחבר'ה. אז כמו שאמרתי, למה להפסיד שנה מדבר טוב? בראייה לאחור, אין הרבה תקופות בהן יש לך יותר זמן פנוי וחופש מאשר בבית הספר (לדעתי).
זה על רגל אחת, מקווה שעזרתי.

נ.ב. - במחזור שלי באוניברסיטה היו שני 'קפצונים'‏4, ולאורך השנים הישגיהם האקדמיים אכן יותר מרשימים משלי. אני מספיק צנוע בכדי להצהיר שזה לא היה משתנה כהוא זה לו הייתי מקבל פור של שנה נוספת.

1 טוב, זה היה מזמן, לפני שכבשנו את העולם‏2 ;-)
2 והקמנו/מצאנו אתרים מגניבים לקשקש על זה.
3 הרעיון הכושל של חטיבת ביניים טרם הגיע אי אז
4 לפחות אלה שזכורים לי בברור.
תחושת מסוגלות 617696
בהחלט עזרת, תודה.
אם טוב לו בגן, למה למהר? 617640
נראה שעדיף לשמור את אופצית ההקפצה לבית הספר (אם בכלל).
617643
זו דילמה שאני יודעת שתהיה גם לנו, כי גם תמר נולדה על התפר - לו היתה נולדת כ-‏10 ימים קודם היתה משתייכת לשנתון הקודם.
וגם תמר (כבר) גבוהה לגילה.
הואיל והנושא הזה הטריד אותי עוד כשהיתה בת חודשים ספורים, נאמר לי שאני יכולה להיות רגועה - כי אם רוצים להקפיץ - הכי קל כשההבדל הוא של ימים ספורים.

בעיני, יש הבדל בין בת לבן. למשל. בת שגם ככה גבוהה וחזקה‏1, עשויה להיתפס עוד-יותר-גבוהה אם היא גם גדולה מאוד בשנתון.
ספורטיביות זה טוב, זה גם בסיס מצויין למקובלות חברתית - אבל במידה. לא טוב להיות רולה.
ויש את נושא ההתבגרות המינית. לא טוב להיות הראשונה שגדל לה חזה. הראשונה שמקבלת וכיו"ב‏2.

ומנגד, עם הטרנד ההרסני של השארת-הילד-בגן-גם-כשלא-צריך-כדי-שיהיה-יותר-גדול-וחזק-ועם-יותר-בטחון-עצמי מהאחרים, יכול להיות שזה ממש לא רע, שהיא גדולה יותר.

1 אנחנו לא יכולים לקבל בגדים מחברה שלי שיש לה בת שגדולה מתמר ב-‏11 חודשים, כי עד שהבגדים מגיעים אלינו הם טובים לשבוע וחצי הקרוב, לערך.
ויש לה, לגברת, שרירים ניכרים לעין בזרועות. והיא מאוד מפותחת מוטורית (גסה ועדינה כאחד). אם זה ימשך על בסיס הנטיה הנוכחית שלה, תגדל לנו בת ספורטיבית ומוזיקלית.
2 לא סכנה גדולה, אם מתבססים רק על הגנים שלי. אבל לא מתבססים רק על הגנים שלי.
617645
מעניין שהטרנד שאת מתארת (זה עם ההמון מקפים), מניח כהנחת יסוד שבטחון עצמי מתפתח באופן לינארי (או לפחות מונוטוני) עם הזמן. אני בכלל לא משוכנע שזה נכון, נראה לי שזה מסוג הדברים שיכול לחוות עליות וירידות עם השנים, הן כילד והן כמבוגר.

יש אמנם מחקרים (זאת אחת הדוגמאות הזכורות מ'פריקונומיקס') שמראים שהילדים המבוגרים יותר בכל מחזור הם בעלי סיכויים גבוהים יותר להיות ספורטאים מצטיינים וכדומה, והטענה שם היא מהסיבות שהוזכרו כאן, של עליונות פיזית בכיתות הנמוכות, שגורמת להם להצטיין בספורט ולכן להשקיע בו וכך לקבל עם השנים יתרון בלתי הפיך על הצעירים.
איך זה מתורגם לעליונות שכלית (אם בכלל) ולבנות (לא סותר את הסעיף הקודם), אני לא יודע.
617653
לא פעם כשהייתי נתקל בתלמיד קצת ילדותי וחסר בטחון-אני מתכוון לחטיבה העליונה- הייתי בודק את הגיל ומוצא שהוא הוכנס לבית הספר מוקדם מבחינת הגיל. נכון, היה לי אחד שהיה מאד בוגר וכריזמתי ונכנס בגיל מאד צעיר לכתה א', אבל היו יותר מקרים הפוכים. זה כמובן איננו מחקר אלא נסיון אישי שלי. נראה לי שיש ילדים שהם צעירים בשנתון והאפשרות להיות בוגרים היא בעל ערך ותרומה שאי אפשר להפריז בה.
מאוד אישי 617656
אם הילד מעל הממוצע אבל לא רחוק מעל הממוצע, אין סיבה להקפיץ אותו לשנתון שמעליו, שם הוא עלול להיות מתחת לממוצע בחלק מהפרמטרים.

הדילמה מתחילה כשהילד הרבה מעל הממוצע, גם גופנית וגם שכלית.
מצד אחד למה שלא יהנה מיתרון בקרב בני כיתתו, כמו שאמרו כאן, בשיטה האמריקאית.
היתרון יתבטא ביתרון פיזי בכיתות הנמוכות, ביתרון חברתי מאוחר יותר כשמתחילים יחסי בנים בנות, ועוד יותר מאוחר גם יתרון טכני כמי שזוכה ראשון ברשיון הנהיגה (ומאידך בצו הגיוס).
מצד שני אם הילד כבר יודע קרוא וכתוב צריך להתחשב גם במוטיבציה העתידית שלו. ילדים שחולפים על פני בית הספר היסודי ללא מאמץ כלל עלולים להחמיץ רכישה של כישורי למידה ולהתקע מאוחר יותר, בחטיבה או בתיכון, כאשר הם צריכים סוף סוף להתאמץ ללמוד ולא יודעים איך.
אנחנו רוצים שהילד יתאמץ כדי להצליח, לא שיקבל הכל על מגש של כסף.

חשוב להזכיר גם שהמעבר מהגן לבית הספר קל יותר לילד כאשר הוא בקבוצה של 3-4 חברים טובים.

אחת ההחלטות הקשות ביותר. תתיעצו עם אנשי חינוך שמכירים את הילד. גם עם הגננת שלו.

הורי הקפיצו אותי, יליד ינואר, לכיתה א', אבל אנחנו לא הקפצנו את הגדול שלנו, יליד פברואר ומחונן.
עד היום אני לא יודע להעריך מה היה קורה אילו. בשני המקרים.
מאוד אישי 617661
זה נשמע כמו עקרון ההכבדה...
מה רע בלרכוש כישורי למידה כשאתה בחטיבה או בתיכון? או באוניברסיטה לצורך זה?
מאוד אישי 617663
דווקא לא.
רכישת כישורי והרגלי למידה בגיל מאוחר :

1. מגיעה כמעט תמיד אחרי "סטירה" שהילד או המתבגר חוטף כשהוא לא מצליח להתמיד בציונים גבוהים מבלי להשקיע. הציונים שלו שוקעים והוא נכנס למצוקה כי הוא לא יודע למה ואיך להחזיר את הגלגל לאחור.
2. קשה יותר. כמו כל דבר אחר, ואפילו יותר, קל יותר לרכוש כישורי חיים בגיל צעיר. אם מעולם לא הכין שיעורים יותר מחמש דקות ביום יהיה לו קשה לשבת שעה. מילא פעם אחת, אבל חמש פעמים בשבוע?
3. עלולה לא להצליח בכלל, כי המתבגר כבר הפך לעצלן שלא מוכן להתאמץ.
4. בגלל כל האמור לעיל - דורשת התערבות פעילה ומתמשכת של ההורים, שלא תמיד רואים את הבעיה ולא תמיד יכולים לסייע בפתרון.
מאוד אישי 617664
גיל מאוחר? מדובר על גיל 12.
1. לשיטתך חוץ ממי שכבר בכיתה א' היה לו קשה, כל אחד אחר יקבל את ה'סטירה' הזאת בגיל כלשהוא. וגם ההנחה שלך כאילו מי שמקבל ציונים גבוהים לא משקיע לא כל כך מקובלת עלי.
2. השיטה שלך של הגדלת הלחץ בסגנון מה שלא הורג מחשל, יכולה להזיק יותר מאשר השיטה של מאמץ מתואם קושי, שעולה כאשר הקושי עולה, ולא משנה באיזה גיל. לצורך הענין, גם סטירות מחשלות. ויש אגב כל מיני מחקרים שמראים שמה שגורם לאנשים לשנות את ההתנהגות שלהם זה שינויים פתאומיים ומשמעותיים, ולא התדרדרות איטית וארוכה. האנלוגיה הבנאלית היא תופעת הצפרדע בסיר המים המתחממים.
2. הזמן שהשיעורים לוקחים תלוי גם בכמותם ולא רק בקושי שלהם.

3. או בכלל: אני רוצה להזכיר שמדובר בסך הכל ב'הזזה' של חצי שנה לכאן או לכאן יחסית לממוצע הכיתתי, היתרון שזה מקנה נשמע לי קיים אבל פחות משמעותי מנתונים אחרים של ההתפלגות בין תלמידים שונים, גם אם הם נולדו באותו יום (ברמה השכלית כאן, להזכירנו). אז זה שהוספנו למישהו יתרון של רבע סיגמא על התפלגות נורמלית, זה לא מה שיהפוך אותו (בדרך כלל) מחרוץ לעצלן או מגאון לממוצע.
מאוד אישי 617804
לקבל את הסטירה בגיל 12 זה עוד טוב.
ככל שהילד מבריק יותר כך יכולותיו יחפו על העדרם של כישורי למידה בגיל מבוגר יותר, אפילו עד סוף התיכון.
אני מדגיש שאני לא מדבר על ילדים מעל הממוצע גרידא, אלא על כאלו שנמצאים עמוק בזנב השמאלי של העקומה, אולי בשני האחוזונים העליונים.
הללו מיחלים למעט אתגר. בכתה ה' תלמידים ממוצעים כבר מרגישים היטב את עול שיעורי הבית והמחוננים יקדישו להם דקות בודדות.
ועדיין, כמו שאמרו כאן, הכישורים הקוגניטיביים הם רק פן אחד, ולא בהכרח החשוב ביותר בהחלטה להשאיר או להקפיץ.
מאוד אישי 617810
יש לי הרגשה שבימינו עם כל חוגי ההעשרה למחוננים זה קצת פחות קריטי.
מאוד אישי 617814
צר לי אך חוגי ההעשרה כשמם כן הם. אמנם ישנן מסגרות שמאתגרות מחוננים, אך אלו מתחילות בחט''ב. לדעתי מאוחר מדי.
מאוד אישי 617818
לימדי העשרה לתלמידים מצטיינים/מחוננים (2 האחוזונים העליונים בשנתון) מתחילים בכיתה ג׳ או ד׳. מדובר ביום אחד בשבוע, על חשבון הלימודים הרגילים.
מאוד אישי 617823
מכיר אותם.
הם אכן מעשירים את עולמם של הילדים, אך התרשמתי שהם נינוחים ואין בהם אתגור במובן של לשדל את הילד להתאמץ ולמצות את יכולותיו.
המסגרות של גיל החטיבה כבר רציניות יותר, אבל עד אז הנזק (חוסר בכישורי למידה) כבר נעשה.
מאוד אישי 617811
בדיוק בגלל שהם נמצאים עמוק בזנב הימני של העקומה (לפחות לפי מערכת הצירים הסטנדרטית), לא בטוח ששנה (או חצי שנה) קדימה זה מה שישנה להם. ואם משעמם להם לפתור משוואות עם נעלם אחד, שיפתחו ספרי בגרויות ישנים של ההורים שלהם‏1 ויפתרו מבחנים מהשנים שעברו, או סתם יחפשו משוואות עם שני נעלמים.
ומישהו כבר הזכיר כאן חוגים לילדים-שמשתעממים-בבית-הספר.

ואגב, אם עוד לא אמרתי זאת, אני מסתייג מההנחה שלך שיש קורלציה בין העדר כישורי למידה לבין רמה אינטלקטואלית.

1 סליחה, שיגשו לאתר האינטרנט הסמוך למקום מגוריהם :)
מאוד אישי 617815
הימני, נכון.
ואני מסכים שהחצי שנה זה לא מה שיאתגר אותם, אבל זה משהו.
ואם יש או אין קורלציה צריך לבדוק. ההרגשה שלי שתהיה כי ל''רגילים'' אין ברירה, ולמחוננים יש. מסגרת לימודים סטנדרטית תדחוף את המחונן לצד העצל ונטול ה''תחת''. כמובן שיש משתנים משפיעים נוספים אבל ההרגשה שלי שניתן יהיה לבודד את ההשפעה הזו.
מאוד אישי 617713
לגבי ההקפצה - לי יש דווקא נסיון חיובי. קפצתי על כיתה ג ונהניתי מאוד מהשנה החופשית (ללימודים) לאחר התיכון.
אם זאת, יש לציין שחברי הטוב ביותר היה בכיתה אליה קפצתי (עוד לפני שקפצתי) ושכיום יש יותר תוכניות לתלמידים מחוננים מבעבר, כולל דחיית שרות אם יש צורך.
לגבי רכישת כישורי למידה - אני אישית, כמו גם מספר לא קטן מחברי נתקעו פתאום זמן ארוך דווקא בשלב התיזה, ונוטים להאשים בכך את חוסר האתגר שגרם להרגלים רעים.
כן - לבסוף נרכשו הרגלי עבודה מעט טובים יותר, אך לדבר היתה עלות ממשית
מאוד אישי 617715
אין לי ספק ששתי האופציות סבירות לגמרי, ואנשים שונים יהנו מהן באופן שונה.

למספיק אנשים שלא קפצו כיתות יש הרגלים רעים‏1. בדרך כלל גם הם מוצאים משהו או מישהו להאשים אותו, זאת נטייה נפוצה ונעימה, מסיבות ברורות.

1 וגם לי כמובן.
מאוד אישי 617719
הטעויות נובעות מהתייחסות רק למרכיב האינטלקטואלי ולא למוכנות הרגשית שלא פחות חשובה.
יש בעיה נוספת בעניין הזה 617670
אני נמצא כעת באותו מצב (טוב, הבן שלי) במערכת האמריקאית. ואחרי שנה בגן החלטנו להשאיר אותו שנה נוספת. עד כה לא נרשמו טראומות אבל שנת הלימודים טרם התחילה. פה זה מאוד מקובל משיקולי ספורט. ילד שהושאר הוא גדול וחזק יותר ולכן יבנה רקורד ספורטיבי מרשים יותר שמתחיל בגן ונגמר בתיכון שהוא כמובן הבסיס לקבלת מלגות במכללה. השיקולים פה הם בדיוק כאלה, בעיקר אצל ההורים העשירים יותר, שמשאירים את הילד שנה נוספת בטרום חובה שהוא פרטי. המערכת הציבורית לא ששה להשאיר ילדים כי זה עולה לה יותר, אבל במקרה שלנו הם השתכנעו שזה נדרש בגלל רמת בגרותו של בן החמש, יליד סוף אוגוסט (שבוע לפני קו החיתוך).

בכל מקרה, הבעיה הנוספת שרציתי לציין היא אחרת. אשתי היא מורה לחטיבת ביניים, והיא אומרת שרבים מן המצטיינים בחשבון ביסודי כושלים באלגברה בכיתה ז'. מדוע? מסתבר שישנו איזה שלב כזה שבו יש מעבר לחשיבה מופשטת הנדרשת באלגברה. המערכת מניחה, בצורה אופיינית כמובן, שהילדים כבר עוברים את השלב הזה בכיתה ז' וכמובן לשכנע אותם שזה לא נכון לגבי כולם, זה, נו, בערך כמו לשכנע בן חמש כמה חשוב לרחוץ ידיים לאחר השימוש בשירותים. יוצא שמי שלא מגיע לשלב הזה דופק לעצמו חזק את לימודי המתמטיקה מאז והלאה. ופה כמובן לא יעזור שום תרגול פרטי וקידום הילד. מי שלא עבר את השלב הקוגניטיבי הזה, לא יקלוט. בדיוק כפי שילדים צעירים מדי עוד לא פיתחו את שרירי העיניים שלהם באופן שמאפשר קריאה וכפי מי שמסוגל לקרוא את קופיקו מסוגל לקרוא אבל לא להבין את ביאליק. כך מתדרדרים להקבצה ג', ומשם, כידוע, קשה מאוד לצאת. המחקרים שראיתי טוענים שמי שנשאר שנה בגן יש לו יתרון בכיתה א' אבל יתרון זה מצטמצם בשנים שלאחר מכן, אבל עוד לא ראיתי מחקר שעוסק בשנים המאוחרות יותר. בכל מקרה, אני הייתי משאיר עוד שנה. כדאי לזכור שגם ניתן לאתגר את הילד בנוסף בבית וכך לאזן את השיעמום שלו.
617673
רוב התגובות כאן דיברו על רמת המוכנות הגבוהה יותר של ילד שנשאר עוד שנה בגן. לעניות דעתי, ילד שהוא ולו קצת מעל הממוצע, מבית משכיל, יראה במערכת החינוך הישראלית בדיחה עצובה. האתגרים של מערכת החינוך הם בעיקר איך לא למות משיעמום והתחמקות ממטלות סיזיפיות. לאתגר את הילד בבית זה טוב ויפה, אבל הוא עדיין מבלה זמן ניכר בבית הספר. ילד בוגר עלול להתחיל להתאמץ פחות (זה קורה לרבים מבין המוכשרים, אם כי גם לרבים מבין הלא-מוכשרים) כי הכל בא לו בקלות, ולא ילמד לעבוד קשה‏1. נראה לי שהאתגר של להיות הצעיר בכיתה יכול להיות ברכה לילד מוכשר מבית תומך.

1 כמו הח"מ, שכותב תגובה זו בשעה שישנה רשימה ארוכה של עניינים בוערים שהוא אמור לטפל בהם.
617676
אולי אבל אל תשכח שמוכנות היא עניין שונה מבחינות שונות: רגשית, לימודית, גופנית, חברתית. נראה כי אתה מתמקד בממד הלימודי והוא לא היחיד. כמו כן, "ללמוד לעבוד קשה" ניתן גם בגיל מאוחר יותר. אני לומד עד היום. אני לא חושב שייגרם נזק אם השנים הראשונות בבית הספר יהיו קצת יותר קלות והילד יעבוד קצת פחות קשה. אחר כך ילמד להתאמץ. אולי עדיף היציאה מחירות לעבדות תיערך בכיתה ג' במערכת מוכרת, ולא בכיתה א' במערכת לא מוכרת.
617681
אני הוקפצתי לכיתה א.
מעולם לא היו לי בעיות עם החומר הנלמד, והייתי משועמם בבית הספר מבחינה זו באותה המידה לפחות כמו שהייתי אם לא הייתי מוקפץ.
מצד שני, מבחינה רגשית וגופנית הייתי באיחור.
לא כל הזמן ,אבל היו שלבים מסויימים ,במיוחד סביב גיל ההתבגרות.
היותי קטן כנראה הקטינה את האטרקטיביות שלי עם בנות המין השני וגרמה לי למצוקה רבה.

בבחירה בין זנב לאריות לבין ראש לשועלים אני מעדיף להיות הראש ‏1

1 אני, אגב ,מעדיף להיות בטן לנמרים ‏2 אבל זו פשוט לא אופצייה במערכת החינוך המטופשת שלנו‏3.
2 שאז תמיד יש לאן לגדול אבל אתה לא נמצא בתחושת נחיתות מתמדת.
3 הבעיה האמיתית בגישת החד-גילאיות ובתפיסת השווים היא בדיוק זו שאתה נתקע באותו תפקיד חברתי במשך 12 שנה במקום לאפשר לך ניעות חברתית ואפשרות למלא מגוון גדול של תפקידים.
617695
2 אלא אם בתור הבטן אתה הטרף.
יש בדיקות די אובייקטיביות שניתן לבצע 617714
קודם כל, יש עוד זמן - יש לילד שלך עוד שנה בגן. החל מאמצע השנה הבאה כדאי להתחיל לבדוק כל מיני דברים. למשל, אם הילד רוצה להישאר בגן - וודאי שלא כדאי להעלות אותו בכוח לכיתה א'. אם הוא אומר שהוא רוצה לעלות, צריך לשוחח איתו ולנסות לראות אם הוא מבין את המשמעות של לימודים בבית-ספר. אם הוא יודע ששם משחקים הרבה פחות מאשר בגן, שצריך גם להכין שיעורים בבית וכד'. אם הוא מבקש מעצמו ללמוד לקרוא ולכתוב, אולי הוא בשל לעלות; אם הוא מעדיף לשחק - כנראה שלא.
עכשיו, חוץ מהבדיקות שלנו כהורים, אפשר לבקש שפסיכולוג (בתוך מערכת החינוך) יערוך אבחון בשלות לילד. הוא יבדוק מה שכבר כתבתי, ועוד דברים, למשל גם אם המוטוריקה של הילד מפותחת מספיק כדי לכתוב, ועוד פרמטרים שאני לא זוכרת. הוא יחווה את דעתו, אבל ההורים הם שיחליטו. במקרה של אחד מבניי (יליד אוקטובר), נערך אבחון בשלות, ונראה שהילד לא מוכן מבחינה רגשית - הוא לא ידע מה עושים בבית-ספר (למרות שיש לו אחות גדולה), וגם לא כ"כ שיתף פעולה כשהתבקש לבצע משימות שונות. זאת למרות שהוא ילד נבון. כמו כן הוא מאוד התקשה לכתוב וגם לצייר.
התלבטנו אם להשאיר אותו בגן, בעיקר משום שלא רצינו שיהיה עוד שנה עם הגננת שהיתה אז. אבל היה ברור שאם יעלה לכיתה א' יהיה לו קשה - קשה לכתוב, קשה לשבת הרבה זמן, קשה להכין שיעורים. לכן החלטנו להשאיר אותו (לשמחתנו הגננת התחלפה), וכך, חוץ מזה שהזמן עושה את שלו, גם היה זמן לאמן אותו בציור ובכתיבה (באמצעות מרפאה בעיסוק).
יש לנו עוד בן שעומד להישאר שנה נוספת בגן, גם הוא יליד אוקטובר. במקרה שלו לא היתה התלבטות ולא היה צורך באבחון, כי ברור שאינו מוכן מבחינה רגשית. למשל, הוא מבקש לעבוד בחוברות עבודה, אבל מקשקש בהן ולא מוכן שיסבירו לו את ההוראות.
אגב, אני חושבת שכשהייתי ילדה היתה נטייה להעלות ילדים לבית-הספר יותר מוקדם, אבל היו גם לא מעט ילדים שנשארו כיתה באיזשהו שלב, וזה לבטח טראומתי הרבה יותר מלהישאר בגן.
לסיכום, אפשר בהרבה מקרים לבדוק אם הילד מוכן לכיתה א', אם הוא לא מוכן יהיה לו קשה יותר.

לגבי השאלה הפילוסופית, אם עדיף להישאר קצת ילד או להתבגר, חוץ מזה שזה עניין אישי, נדמה לי שזה גם עניין של בחירה, שלא כ"כ תלוי במסגרת שבה נמצאים.
לי נראה שעדיף ברוב המקרים להשאיר 617730
וזאת בהנחה שהילד נהנה בגן ולא משעמם לו. לבית ספר הוא ילך בכל מקרה, אבל עוד שנה של משחקים והנאה בגיל כזה זה משהו שלא יסולא בפז. אנשים כבר לא משחקים מספיק בימינו ויש הרבה מחקרים שמראים את הקשר בין זה להתפתחות רגשית וגם אינטלקטואלית. אפשר כמובן לשחק גם כשנמצאים בבית ספר, אבל המשחקים שם שונים. עוד נקודה שכדאי לשים לב אליה היא החברים שלו. אם יש לו חברים משכבה גדולה יותר בגן שילכו לבית ספר והוא יוכל לשמור על קשר איתם אז זה יתרון גדול לדעתי. אם לעזוב את החברים שיש לו בגן יהיה לו קשה, אז כדאי להתחשב בזה. חברויות מהגיל הזה עשויות להיות לכל החיים וחבל לחבל בהן.
לי נראה שעדיף ברוב המקרים להשאיר 617852
לי נראה שעדיף ברוב המקרים לתכנן את לידת הילדים לחודשים פברואר עד ספטמבר‏1.
חוסך הרבה התלבטויות אחר כך.

1 והמהדרים אף יצמצמו לפברואר עד יוני כדי שהילד לא יחגוג יומולדת בחופש.
חשש משעמום בגן אצל ילדים מוכשרים 617841
מישהי סיפרה לי פעם על עצה שקיבלה (אמנם בגיל בית הספר) לגבי שעמום בכיתה: כשהמורה שואל/ת שאלה קלה מדי, במקום להצביע ראשונה או לאבד עניין ולהשתעמם, לנסות לאלתר על בסיס השאלה של המורה ולחשוב בעצמה על שאלה קשה יותר (באותו נושא), שהתשובה עליה פחות ברורה, ואז לנסות להשיב עליה.

חשבתי שזה רעיון חמוד, שאולי אפשר לנסות להקנות אותו (כהרגל) אפילו מגיל צעיר (אם כי טרם הזדמן לי ליישם בפועל).
חשש משעמום בגן אצל ילדים מוכשרים 617846
אפשר גם לייעץ לילד לנסות לפתח מתמטיקה מעניינת יותר כאשר המורה מתעקשת על תרגילים בחיבור ארוך מדי, ולקוות שיצא גאון ולא טרול.
חשש משעמום בגן אצל ילדים מוכשרים 617848
סיק טרנזיט גלוריה מונדי...
עוד ארומה מעופשת 617849
הנה הטרנזיט המקולקל של גלוריה מונדי.
עוד ארומה מעופשת 617851
תגובה 547600
חשש משעמום בגן אצל ילדים מוכשרים 617855
רעיון מעניין, אבל מה באשר למקצועות אחרים?

ספרות - כאשר המורה מתעקשת לנתח סיפור משעמם, אפשר לייעץ לילד לנסות לכתוב סיפור מעניין יותר בעצמו.
היסטוריה - כאשר המורה מתעקשת לספר על תקופה היסטורית משעממת, אפשר לייעץ לילד לנסות לפתח היסטוריה חילופית.
תנ"ך - כאשר המורה מתעקשת על קיומו של אל אחד, אפשר לייעץ לילד לחשוב על צורות חלופיות של אלוהות. שיתחיל בהינדואיזם, למשל.
ביולוגיה - כאשר התלמיד משתעמם בלימוד אבולוציה, אפשר לייעץ לילד שיפתח בעצמו מודל חישובי של המוח.
כימיה - כאשר המורה מתעקשת על הסבר של מהם אטומים, אפשר לייעץ לילד לחקור את המבנה המרחבי של פולימרים ארוכי-מולקולות.
פיזיקה - כאשר הילד משתעמם ממכניקה, אפשר לייעץ לילד לפתח משוואות תנועה במרחב מינקובסקי. כאן יש להיזהר, כי אם לא ניזהר הילד עלול להתפתות לחשוב על מיתרים ושכאלה, ואז יהיה ממש קשה לקבוע אם הוא גאון או טרול.
כלכלת בית - אם משעמם לו ללמוד להכין סלט בפיתה - אפשר לייעץ לו להכין עגבניות שהתבגרו בקליפתם, הבשילו בחליטתם, והתמזגו בצורה אינטימית לסיבי הפיתה השומרונית ששמש הלבנט צרבה את חיטתם, חישלה את פריכותם, ומיזגה אליהם את הקונפליקט מענג החיך של הסכסוך הישראלי-פלסטינאי, הנמזג מעליהם כטחינה שחורה בלתי נבוטה מהקסבה בשכם. אבל כאן אני חושש שהילד הנבון מיד יעלה על זה שהוא שוב מכין סלט בפיתה‏1.

מצד שני אם ממש ממש משעמם לו - וכאן יש הצעה גנרית - תמיד אפשר לשלוח אותו לקרוא על האייפון את האייל הקורא, שיידע שיכול להיות יותר גרוע.

1 אלא אם קוראים לו אייל. לא הקורא. הפואט.
חשש משעמום בגן אצל ילדים מוכשרים 617856
זה הקטע, שרוב הילדים שהם באמת יותר חכמים או מתקדמים, הם גם בעלי עולם פנימי ו/או תושייה שמסייעים להם למצוא להם בדרך כלל את כל האפיקים האלה. הם לא יושבים ומביטים בתקרה, בניגוד לקלישאה הקולנועית.
חשש משעמום בגן אצל ילדים מוכשרים 617858
אני מסכים איתך, ויתרה מזו, אני לא הייתי מגביל ילד כזה בייעוץ על מה לחשוב ועל מה לא, מה שגם נרמז בתגובתי הקודמת.

בקלישאות הקולנועיות שאני מכיר, הוא בוהה מבעד לחלון בדשא האביבי, שם מנופפת לו לשלום בת השכן הנאווה ומפתה אותו להבריז מהשיעור לטובת נסיעה בקורבט אדומה עם גג פתוח ובקבוקי בירות פתוחים גם הם. עד כאן למי שחשב שסרטי הפנטזיה התחילו בהארי פוטר.
חשש משעמום בגן אצל ילדים מוכשרים 617859
הם לא מביטים בתקרה, הם מביטים למטה לספר הפתוח על הברכיים.
חשש משעמום בגן אצל ילדים מוכשרים 617860
מזכיר לי מה שעשיתי בכיתות א ו ב, הייתה לי מורה משעממת רצח.

היום התלמידים התקדמו: כבר לא קוראים ספר מתחת לשולחן אלא משחקים שם בסלולרי. בעניין זה קראתי לפני מספר ימים שבבתי ספר מסויימים משביתים את רשת וי-פי המקומית כדי שהתלמידים לא יגלשו למחוזות אחרים בזמן השיעור.
חשש משעמום בגן אצל ילדים מוכשרים 617863
מה שמטריד אותי (טוב, לא רק זה) היא השאלה מה עושים עם הסמארטפון בבחינות. הרי ברור שאי אפשר לאפשר שימוש בהם, כי זה ייתר חלק ניכר מהבחינה. אז מה?
אני הייתי אוסף אותם בכניסה למבחן, אבל הצעה כזאת בטח תגרור עלי התנפלות רבתי בשם חופש הפרט ושאר ירקות היפר-ליברליים.
חשש משעמום בגן אצל ילדים מוכשרים 617864
לא ראיתי קשר בין אינטליגנציה גבוהה ותושיה, יש כאלה ויש כאלה. עולם פנימי יש לכל הילדים.
החשש שביטאתי הוא ממחסור בכישורי למידה ולא משעמום. אדרבא, השעמום טוב לילד. הייתי מעדיף שילדים ישתעממו יותר ויבלו פחות מול מסכים (הדיפולט שלהם).
הצורך באתגר לימודי הוא כדי שגם המחונן יפתח כישורי למידה, ולא יפתח עצלות כרונית. ילד שמעולם לא היה צריך להתאמץ כהוא זה בלימודים, מופתע יום אחד, בין אם בחטיבה, בתיכון או באוניברסיטה, מציונים מתדרדרים ולא יודע איך לתקן את זה בעצמו.
חשש משעמום בגן אצל ילדים מוכשרים 617867
מערכת החינוך במירעה מלמדת את הילדים כיצד לענות ולא איך לשאול. הרעיון שהבאתי נועד להציע דרך להפחית את מספר הילדים שסקרנותם הטבעית תקולקל ע''י המערכת.
חשש משעמום בגן אצל ילדים מוכשרים 617872
פרט לזה שלא מלמדים על האבולוציה בביולוגיה, ושיעורי כלכלת בית הלכו כדרך כל בשר, יחד עם שיעורי החקלאות, המלאכה והזמרה.
חשש משעמום בגן אצל ילדים מוכשרים 617874
מה, אין מלאכה? כמה חבל, אני אהבתי את השיעורים האלה.
חשש משעמום בגן אצל ילדים מוכשרים 617876
באמת לא מלמדים על האבולוציה?
גם בחינת הבגרות בספרות, שמעתי, תיכף תיזרק דרך החלון.
מצב מדכא ומביש. מקצצים בגוף הידע הקולקטיבי מכל הכיוונים, מכל כיוון בתירוץ שונה.
חשש משעמום בגן אצל ילדים מוכשרים 617877
הדור שלי ידע על האבולוציה מ"היה היה".
בביולוגיה למדנו על הריאות, מערכת העיכול, השלד... לא על אבולוציה.

_________________
טוב, לשיטתי, לימודי הספרות, כפי שהם נלמדים בכיתות, אכן מוטב שיזרקו דרך החלון.
חשש משעמום בגן אצל ילדים מוכשרים 617879
נתנחם בעובדה שגם הדור הנוכחי צופה ב''היה היה''. נחמת עניים של ממש.
חשש משעמום בגן אצל ילדים מוכשרים 617886
מה יהיה, מה יהיה. מורתי לפו''מ מקוננת על אובדן הקאנון, ומתנחמת בהיסטוריה אירופוצנטרית באנימציה...
חשש משעמום בגן אצל ילדים מוכשרים 660927
הלוואי, אירופוצנטרית. צרפתוצנטרית.
חשש משעמום בגן אצל ילדים מוכשרים 683980
בעקבות צפיה חוזרת ב'היה היה' - את הסדרה הזו צריך לזרוק מהחלון ויפה שעה אחת קודם.
חשש משעמום בגן אצל ילדים מוכשרים 683981
למה?
חשש משעמום בגן אצל ילדים מוכשרים 683982
יש לי פוסט פייסבוק ארוך ושלם בנושא, תוצר של צפיה עם תמר, אבל אפשר לסכם את זה כך:
* יותר מדי אלימות‏1.
* תפקיד הנשים מסתכם בילדים, התחנחנויות לגברים ואיפור‏2.
* הצגה כאילו ההיסטוריה כולה נעשתה על ידי גברים לבנים - עד כדי צביעת אנשים שחומים וחומים בלבן (אשכרה מציגים עיר קדומה בפקיסטן כאילו כל תושביה היו לבנים. פרק 4).
* אי-דיוק היסטורי משווע עד כדי הטעיה‏3.

1 כן, ההיסטוריה אלימה, אבל ב'היה היה' כל בעיה נפתרת במהלומות לראש.
2 ולא, קרנף. זה לא ככה היסטורית.
3 הידעת שהניאנדרטלים נכחדו בגלל תקופת הקרח? ושהתקופה הניאוליתית זה "עידן האבן המלוטשת", בניגוד לתקופה המסוליתית שפירושה "עידן האבן הפשוטה"?
חשש משעמום בגן אצל ילדים מוכשרים 683984
וגם: סיפורי התנ"ך, על יציאת מצרים, מכות מצרים, חציית ים סוף, מעמד הר-סיני - כל אלה מוצגים כאמיתות היסטוריות שאירעו בשנים כך וכך, ולא כמיתוסים.
חשש משעמום בגן אצל ילדים מוכשרים 683986
מצד שני, בפתיח של הסדרה רואים את האבולוציה בפעולה.
האם את‏1 מכירה חלופה? כלומר, תוכנית טלוויזיה אחרת שעוסקת בהיסטוריה ומתאימה לילדים עד כיתה א-ב?

---
1 או קורא אחר
חשש משעמום בגן אצל ילדים מוכשרים 683991
אם הילד יודע אנגלית אז - היסטוריות נוראיות.
חשש משעמום בגן אצל ילדים מוכשרים 683993
תודה. הוא לא יודע אנגלית..
Youngest Kid, Smartest Kid? 622439
כתבה טריה מה"ניו יורקר" עוסקת בדיוק בנושא הדיון שכאן. מסתבר שמחקרים מראים שלהיות הכי צעיר במחזור אכן מהווה חיסרון (לימודית, חברתית וגופנית) בכיתות הנמוכות, אבל דווקא מוביל להישגים טובים יותר בגיל הקולג'. הסיבה המשוערת היא שהצעירים במחזור חייבים להתאמץ יותר, וכך מפתחים כישורי חיים טובים יותר. הנה שתי פסקאות המפתח:

Few researchers would dispute that, in the immediate term, being relatively bigger, quicker, smarter, and stronger is a good thing. Repeatedly, the studies have found exactly that—older kindergarten students perform better on tests, receive better teacher evaluations, and do better socially. But then, something happens: after that early boost, their performance takes a nosedive. By the time they get to eighth grade, any disparity has largely evened out—and, by college, younger students repeatedly outperform older ones in any given year.

Why would that be the case? It all comes back to that relative difference: if you are always bigger and smarter, you may be more likely to get bored, and to think that everything—learning included—should come easily. You don’t have to strive and overcome obstacles in the form of older, more developed kids. If, on the other hand, you’re on the younger end of the spectrum, you are constantly forced to reach for your limits. And unlike in sports, where physical size often plays an undeniable, difficult-to-circumvent role in your eventual success, in school a physical disadvantage can turn into an academic advantage: children may learn to compete where they can succeed, where their persistence and attention can accomplish what their physical size may not.
Youngest Kid, Smartest Kid? 622443
יכולה להיות לזה סיבה אחרת (בהנחה שלא סיננו אותם): מי שמתחיל אוניברסיטה בגיל צעיר אלה מראש נערים מוכשרים יותר שאכן הצליחו להתקבל לאוניברסיטה בגיל צעיר.
למשל דוגמה קיצונית:
הבה נבחן את ציוני השנה הראשונה של כל אלה שקפצו כיתה ביסודי - ולכן הם צעירים בשנה בערך משאר השנתון שלהם - מול ציוני השנה הראשונה של שאר הסטודנטים היותר מבוגרים. ברור לחלוטין שהציונים הממוצעים של הקפצונים יהיו גבוהים, אפילו משמעותית, משל אלה שלא הוקפצו - הרי הסיבה שהם הוקפצו היא בדיוק בגלל שהם מוכשרים (הרבה) יותר מהתלמיד הממוצע.

גורם נוסף שיכול להשפיע, הוא דעיכת ההפרש השולי: ההפרש בגודל, משקל וגם התפתחות שכלית בין ילד בן שש לילד בן שבע גדול הרבה יותר מההפרש בין גילאי שש-עשרה לשבע-עשרה, מסיבות טריויאליות. ככל שדועך ההפרש השולי, בא יותר לידי ביטוי ה'כשרון המולד' של האדם, כשמיסוך הגיל מפסיק להשפיע.

וניטפוק אחרון לתיאוריה: רוב הקפצונים שהיכרתי, בניגוד לנטען במאמר, גם אחרי ההקפצה לא נדרשו להשקיע מאמץ רב מדי בכדי להתמודד לימודית עם עמיתיהם לכיתה.
Youngest Kid, Smartest Kid? 623289
לסיפא של דבריך- זו בדיוק הסיבה לטענתי (שעדיין דורשת בדיקה) שילדים מחוננים יסבלו מכישורי למידה נמוכים ועל כן לא יצטיינו (כקבוצה) באוניבסיטה.

הצעירים במחזור (רגילים- שאינם מחוננים) שעל פי הנטען רוכשים יותר כישורי חיים (ולמידה) הם בדיוק צידו השני של המטבע.
Youngest Kid, Smartest Kid? 623290
לא הבנת - הם הצטיינו גם הצטיינו גם באוניברסיטה‏1, 'למרות' (לפי שיטתך) שהקפיצו אותם כיתה (לפחות) ביסודי.

1 שם הכרתי אותם
Youngest Kid, Smartest Kid? 623292
הבנתי להיפך - הם הצטיינו גם באוניברסיטה למרות שבית הספר נשאר עבורם טיול על אף שהוקפצו.
Youngest Kid, Smartest Kid? 623298
אז מה הפואנטה שלך - שהחיים צריכים להיות קשים, או שמותר להצליח גם אם בחלק מהזמן הם לא כל כך קשים?
Youngest Kid, Smartest Kid? 623307
כן, וכן.
וכמובן שעדיף להיות עשיר ובריא.
Youngest Kid, Smartest Kid? 623310
אז אנחנו חלוקים. וזה בסדר, אפשר לקחת את זה בקלות.
עדכון אחרי שנתיים 660918
לא להאמין איך חלפו שנתיים.

בסוף בחרנו להקפיץ את הילד: הוא בילה רק שנה אחת בגן, ולא מזמן סיים כיתה א'. מזל גדול שעשינו את זה. הוא הסתדר מעולה בבית הספר ובצהרון, גם לימודית וגם חברתית, והמחשבה שהוא יכול היה להיות כרגע עדיין בגן נראית לי עכשיו הזויה לחלוטין.
עדכון אחרי שנתיים 668840
הילד שלי נולד בסוף ינואר ונמצא עכשיו בגן חובה במקום בטרום חובה.
ואני מתלבטת לגבי כיתה א.
הוא ילד חכם ומוכשר, וכבר עכשיו (חנוכה) יודע אותיות, ספרות, חשבון, לספור עד 100, ומנסה להתחיל ללמוד לקרוא.
רגשית הוא בגילו (5).
ופיזית רגי לגילו.
רוב הילדים בגן יעלו ל-א'.
על סמך מה מחליטים להקפיץ? הוא רוצה לעלות לא', אבל רגשית אני לא בטוחה שהוא מוכן. הוא ילד מאוד עדין ואני לא בטוחה שצריך ל"הכריח" אותו להתמודד עם ילדים גדולים ממנו.
(כמובן שמבחינה שכלית הוא יהיה בסדר, ההתמודדות היא מבחינה רגשית ואולי גם פיזית).
אשמח לדעת מה גרם לכם להחליט להקפיץ.

תודה
עדכון אחרי שנתיים 668924
מה גרם לנו להחליט להקפיץ?

ככתוב, מדובר בילד נבון במיוחד (נשבע לכם), עם הרבה ביטחון עצמי, גבוה יחסית (ועם שני הורים גבוהים), ונולד בסך הכל כמה ימים "באיחור". במסגרת הפרוצדורה להדליג אותו (מסתבר שככה קוראים לזה) הוא היה צריך לעבור אבחון אצל פסיכולוגית חינוכית, וחוות הדעת שלה היתה חד משמעית שהוא בשל גם קוגנטיבית וגם רגשית לעלייה ל-א'. זה בהחלט תרם להחלטה. גם הגננת וגם הפסיכולוגית ציינו שהילד יחסית לא מיומן בשימוש בעיפרון - איכשהו הוא אף פעם לא התעניין בציור - ושזו עלולה להיות בעיה. לקחנו אותו לכן לכמה מפגשים עם מרפאה בעיסוק שעשתה אתו תרגילי כתיבה, אבל זה היה בזבוז זמן מוחלט, ובבוא היום בכיתה א' לא היה קצה זנב של בעיה בנושא.

כתבת שהילד שלך "מאד עדין", וזה בעיניי נימוק חזק נגד הקפצה ל-א'. מה אומרת הגננת?
עדכון אחרי שנתיים 669098
תודה שחזרת אלי.

הגננת כבר חודש לא נמצאת בגן עקב תאונת דרכים. וקשה לדבר איתה. בכל מקרה לא נראה לי שהיא מכירה את הילד.
היינו בראיון בבית הספר של הילד הגדול. והם אמרו שהוא אכן ילד חכם אבל שכדאי אול שישאר עוד שנה, המשפט הבא היה הכיתות שלנו גדולות (יש לנו הרבה ילדים שבאים לראיונות).
המסקנה שלי מהשיחה היתה שהם לוקחים קודם ילדים מהשנתון המתאים. כך שאני לא יכולה בכלל לסמוך על דעתם.
אין גנים יוצאי דופן אצלנו בשכונה אלא רק גנים רגילים (בינונים, גננות שלא מאתגרות בכלל), כך שזה מקשה עלי את ההחלטה גם כן.

האם כדאי בכל מקרה ללכת לאבחון כדי לקבל דעה מקצועית בלתי תלויה? וכך לקבל כיוון חד משמעי

תודה רבה
עדכון אחרי שנתיים 669196
רפואה שלמה לגננת

אני ממש לא בר סמכא בעניין. יש לי רק את הניסיון המצומצם עם הילד הפרטי שלי אז קחי את כל הדברים שלי בערבון מוגבל. לגבי אבחון: אם ההוצאה הכספית (כמה מאות שקלים, נדמה לי) לא בעיה בשבילכם, אז נראה לי שכדאי. זה באמת יכול לתת כיוון. אני לא ציפיתי מהגן "לאתגר" את הילד שלי, אלא מקסימום להעשיר אותו. אם הגן שלכם לא מעשיר אז חבל, ואולי כדאי למצוא חוגים שכן, או להקדיש לו זמן העשרה יותר ממוקד עם ההורים.

מפתיע בעיניי שבית הספר המליץ לא לקבל אותו. איפה שאני גר יש תחרות בין בתי הספר על הילדים. כשכתבת שיש הרבה ילדים שבאו לראיונות התכוונת לראיונות סביב השאלה אם להקפיץ או לא? אם כן, אז זה עוד יותר מפתיע בעיניי, כי התברר לי שאצלנו לפחות זו תופעה נדירה, והגננת הותיקה (והנהדרת) של הילד בעצם עשתה את זה פעם ראשונה אתו. הרבה יותר נפוץ זה התופעה ההפוכה: להשאיר עוד שנה בגן את הילדים הגבוליים מהקצה השני של השנתון, ככה שהם יעלו לאלף קצת יותר בוגרים מהתקן.
עדכון אחרי שנתיים 669203
והערה לגבי התופעה ההפוכה - שאני אכן רואה כרגע בגן של בתי - יש לי הרגשה שהתופעה הזאת החלה לצבור תאוצה לאור המחקרים, כמו אלה שפורסמו בספר הנודע 'פריקונומיקס', שהראו שהילדים הבוגרים יותר בכיתה מצליחים בזכות זה להפוך עם השנים למצליחים יותר עקב היתרון הראשוני שזה נותן להם בכיתות הנמוכות.
אמנם שם, כמדומני, מדובר יותר על ענפי ספורט שבהם הגודל והחוזק הפיזי קובעים יותר, אבל זה לא בלתי-סביר שבגיל 6 ילד שקטן מרעהו בכיתה כמעט בשנה, יפגין יכולות נמוכות קצת יותר בממוצע. ס"כ מדובר בהפרש של 17% בגיל הזה.
עדכון אחרי שנתיים 669222
ההשפעה חורגת מענפי הספורט. לילד גדול פיזית ובוגר יותר נפשית יהיה בטחון עצמי גבוה יותר. יבחרו בו בין הראשונים למשחקים בהפסקה, או שהוא יהיה בעצמו המנהיג. הוא ירגיש מקובל ורצוי, ושולט בגורלו.
לכן הטרנד הנוכחי להשאיר את הגבוליים.

מאידך לא כדאי להשאיר ילד בסביבה לא מאתגרת עם גרויים חלשים עבורו, כדי שלא יצא נרפה.

החלטה קשה להורים. אני מציע להקשיב לאינטואיציה ההורית שלכם.
עדכון אחרי שנתיים 669228
תודה רבה על המאמץ שהשקעת ע''מ לענות לי.

בית הספר לא התכוון לגבי ילדים שמקפיצים (באמת אין הרבה כאלה), אלא שיש עודף ביקוש לבית הספר.

אכן החלטה קשה ומקוה שנחליט נכון.
בכל מקרה תמיד טוב לשמוע על נסיון של אחרים.

תודה רבה וכל טוב
עדכון אחרי שנתיים 669594
ההגיג הלא רציני שלי בעניין, הוא שככל הטרנד יתגבר, ורוב של ילידי דצמבר יעוכבו בכניסה לבית ספר, אז ילידי נובמבר יהפכו להכי קטנים, ואז ההורים שלהם יתחילו לרצות לעכב. הטרנד יתגבר, האוקטוברים יהפכו לקטנים, ידה ידה ידה, בשלב מסוים הגבול יחזור להיות בין דצמבר לינואר, רק יזוז בשנה...

(ואם התגובה הזו טפשית או מעצבנת, לא אשמתי. אני יליד נובמבר וזרקו אותי לגוב האריות של כיתה אל"ף במועד החוקי. משם כבר לא היה לי סיכוי. פיצוי!)
עדכון אחרי שנתיים 669595
אתה שני צעדים מאחורה, כבר עכשיו האוקטוברים נשארים עוד שנה בגן.
עדכון אחרי שנתיים 669596
לא כולם כמובן - שנה הבאה בתי הנובמברית עולה לכיתה אלף ואין לי אפילו הרהור קל להשאיר אותה בגן.
עדכון אחרי שנתיים 669609
מצויין! אם כך כבר בשנה הבאה היא תלמד לא להגיד "שנה הבאה"!

תסו"ש.
עדכון אחרי שנתיים 669641
טעות שלי, מקבל את התיקון.
עדכון אחרי שנתיים 683697
עדכון עם תחילת שנת הלימודים.

ערכנו אבחון לילד, בו יצא שהילד בעל יכולות גבוהות בתחומים השונים.
הפסיכולוגית אמרה שמה שנבחר יהיה בסדר, כאשר נטיית ליבה לתת לילד להשתובב עוד שנה, למעט אם בגן תהיה קבוצה גדולה של ילדים צעירים בשכבה, שאז ההמלצה שלה היא להעלות אותו לכיתה א'.

לאחר הרבה התלבטויות, הילד החל ללמוד בכיתה א.
כרגע הוא מסתדר יפה בלימודים, אך מכיון שעוד תחילת השנה, נושא החברים עוד חלש.
מקוה שיתחזק שם.

מבחינה פיזית הוא במקום טוב באמצע, ישנם קטנטנים וישנם גדולים (שבודאי חלק נכבד מהם הושארו שנה נוספת בגן)

כמובן שישנם תחומים רגשיים שאני רואה שהוא צריך חיזוק בהם, אבל אני רואה התנהגויות דורשות תיקון גם אצל אחיו שגדול ממנו בשנה ושמונה, כך שלא בטוח שניתן לקשר את זה דוקא לכניסה המוקדמת לבית הספר.

הרבה תודה והצלחה
עדכון אחרי שנתיים 687181
קראתי בעניין גדול מאוד את כל התגובות עד כאן ואני בדילמה דומה ושונה.
הבת שלי כרגע בת 4 וחצי (תהיה 5 בסוף אפריל) והיא עכשיו הולכת לבית ספר והחברות שלה בנות 5-6(גרים בחו"ל ותכף חוזרים לארץ)
היא דוברת 3 שפות, כותבת כבר זמן מה בעברית ומתחילה גם לקרוא. היא גבוהה חזקה ומבינה סיטואציות מעבר לגיל שלה
ממש תכף נגיע לישראל והיא תשתנמך לגן אחרי קצת יותר מחצי שנה בביהס ובנוסף תשתייך לקבוצה הצעירה בגן.
הגן אומנם נבחר בקפידה אבל קשה לי לראות מה יהיה לה לעשות שם שנה וחצי.
התייעצתי עם המורות בביהס הנוכחי שלה אמרו שככל הנראה הייתה עולה לכיתה א בשנה הבאה בגלל היכולות שלה ואני ממש בלבטים ובעיקר בחוסר ידיעה אם אפשרות כזאת קיימת מבחינת המערכת בישראל.
עדכון אחרי שנתיים 687184
האפשרות להקפיץ לכיתה א' קיימת. בלשון מערכת החינוך זה נקרא "להדליג" (היחד מדלג מעל גן חובה כשהוא קופץ מטרום חובה לכתה א')
חוזר מנכ"ל בנושא.
לקישורים נוספים גגלי "הדלגה לכיתה א"
מתלבטים באותה סוגיה 694918
בתנו מפספסת ביום את השנתון הקודם. כרגע היא בגן טרום טרום. האם יש אפשרות לעבור מטרום טרום לחובה או שהאופצייה היחידה זה רק מטרום חובה לכיתה א'?
איך מגיעים לאיבחון של הפסיכולוגית? דרך הגננת?
תודה

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים